דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2023 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 12 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2023 מועד א', כל 12 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שלושה חלקים:

חלק א' – חמש שאלות – 40 נקודות, יש לבחור 4 שאלות. ערך כל שאלה 10 נקודות.

חלק ב' – שלוש שאלות – 32 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 16 נקודות.

חלק ג' – שלוש שאלות – 28 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 14 נקודות.

סך הכול: 100 נקודות

חלק א': יש לענות על ארבע מבין השאלות 5-1, ערך כל שאלה 10 נקודות (סה"כ 40 נקודות).

חלק ב': יש לענות על שתיים מבין השאלות 8-6, ערך כל שאלה 16 נקודות (סה"כ 32 נקודות).

חלק ג': יש לענות על שתיים מבין השאלות 11-9, ערך כל שאלה 14 נקודות (סה"כ 28 נקודות).

נספח החלפת שאלה: שאלה 12 מחליפה את שאלה 7 בפרק ב'.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · פישוט ביטוי אלגברי בעזרת פירוק לגורמים

א.

פשטו את הביטוי הבא עד כמה שאפשר בעזרת פירוק לגורמים:

2xx−4:12x−8\dfrac{2x}{x-4}:\dfrac{1}{2x-8}
(5 נקודות)
ב.

מה יהיה הערך של xx כאשר הביטוי שווה לשמונה?

(3 נקודות)
ג.

מה יהיה ערך הביטוי כאשר x=3x=3?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

4x4x (עבור x≠4x\neq 4)

מפשטים: הופכים את החילוק לכפל, מפרקים לגורמים ומצמצמים.

1. תחום הגדרה: המכנים x−4x-4 ו-2x−82x-8 אינם מתאפסים, כלומר x≠4x\neq 4.

2. חילוק בשבר שווה לכפל בשבר ההפוך:

2xx−4:12x−8=2xx−4⋅2x−81\dfrac{2x}{x-4}:\dfrac{1}{2x-8}=\dfrac{2x}{x-4}\cdot\dfrac{2x-8}{1}

3. מוציאים גורם משותף 22 מהביטוי 2x−82x-8:

2x−8=2(x−4)2x-8=2(x-4)

4. מציבים ומצמצמים את הגורם x−4x-4 שמופיע במונה ובמכנה:

2xx−4⋅2(x−4)1=2x⋅2=4x\dfrac{2x}{x-4}\cdot\dfrac{2(x-4)}{1}=2x\cdot 2=4x

תשובה: 2xx−4:12x−8=4x\dfrac{2x}{x-4}:\dfrac{1}{2x-8}=4x (עבור x≠4x\neq 4).

סעיף ב

תשובה:

x=2x=2

משתמשים בצורה המפושטת מסעיף א ומשווים אותה ל-88.

1. 4x=84x=8

2. מחלקים ב-44: x=84=2x=\dfrac{8}{4}=2.

3. x=2x=2 שונה מ-44, ולכן הוא בתחום ההגדרה.

תשובה: x=2x=2.

סעיף ג

תשובה:

1212

מציבים x=3x=3 בצורה המפושטת 4x4x (x=3x=3 בתחום ההגדרה):

4x=4⋅3=124x=4\cdot 3=12

בדיקה בביטוי המקורי: 2⋅33−4:12⋅3−8=6−1:1−2=(−6)⋅(−2)=12\dfrac{2\cdot 3}{3-4}:\dfrac{1}{2\cdot 3-8}=\dfrac{6}{-1}:\dfrac{1}{-2}=(-6)\cdot(-2)=12.

תשובה: ערך הביטוי הוא 1212.

שאלה 2 · משוואה ריבועית עם שבר ובדיקת פתרונות

א.

פתרו את המשוואה הבאה:

8−(x+4)(x−8)3=−2x8-\dfrac{(x+4)(x-8)}{3}=-2x
(7 נקודות)
ב.

הציבו את תשובתכם במשוואה המקורית ובדקו את נכונותה?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

x1=14x_1=14, x2=−4x_2=-4

נפטרים מהמכנה, פותחים סוגריים ומקבלים משוואה ריבועית.

1. כופלים את שני האגפים ב-33:

24−(x+4)(x−8)=−6x24-(x+4)(x-8)=-6x

2. פותחים את הסוגריים: (x+4)(x−8)=x2−8x+4x−32=x2−4x−32(x+4)(x-8)=x^2-8x+4x-32=x^2-4x-32, ולכן:

24−x2+4x+32=−6x24-x^2+4x+32=-6x

3. מעבירים הכול לאגף אחד ומכנסים איברים:

−x2+10x+56=0-x^2+10x+56=0

4. כופלים ב-(−1)(-1):

x2−10x−56=0x^2-10x-56=0

5. נוסחת השורשים (a=1a=1, b=−10b=-10, c=−56c=-56):

x1,2=10±(−10)2−4⋅1⋅(−56)2⋅1=10±100+2242=10±3242=10±182x_{1,2}=\frac{10\pm\sqrt{(-10)^2-4\cdot 1\cdot(-56)}}{2\cdot 1}=\frac{10\pm\sqrt{100+224}}{2}=\frac{10\pm\sqrt{324}}{2}=\frac{10\pm 18}{2}
x1=282=14,x2=−82=−4x_1=\frac{28}{2}=14,\qquad x_2=\frac{-8}{2}=-4

תשובה: x1=14x_1=14, x2=−4x_2=-4.

סעיף ב

תשובה:

עבור x=14x=14 שני האגפים שווים −28-28; עבור x=−4x=-4 שני האגפים שווים 88.

מציבים כל פתרון בשני אגפי המשוואה המקורית ומשווים.

1. x=14x=14:

אגף שמאל: 8−(14+4)(14−8)3=8−18⋅63=8−1083=8−36=−288-\dfrac{(14+4)(14-8)}{3}=8-\dfrac{18\cdot 6}{3}=8-\dfrac{108}{3}=8-36=-28

אגף ימין: −2⋅14=−28-2\cdot 14=-28

האגפים שווים, ולכן x=14x=14 פתרון נכון.

2. x=−4x=-4:

אגף שמאל: 8−(−4+4)(−4−8)3=8−0⋅(−12)3=8−0=88-\dfrac{(-4+4)(-4-8)}{3}=8-\dfrac{0\cdot(-12)}{3}=8-0=8

אגף ימין: −2⋅(−4)=8-2\cdot(-4)=8

האגפים שווים, ולכן x=−4x=-4 פתרון נכון.

תשובה: שני הפתרונות x=14x=14 ו-x=−4x=-4 מקיימים את המשוואה.

שאלה 3 · שטחים והיקפים במלבן ובמשולשים בתוכו

נתון מלבן ABCD, שאורכו 7.5 מ', ורוחבו 4.5 מ'.

E נמצאת על הצלע CD, כך ש DE=2ECDE=2EC.

א.

מה שטח המלבן ABCD? מה היקפו?

(2 נקודות)
ב.

חשבו את שטח שלושת המשולשים:

ADB, AEB ו- ACB.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ההיקף של המשולש AEB.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

שטח 33.7533.75 מ"ר, היקף 2424 מ'

נתון: מלבן שבו AB=CD=7.5AB=CD=7.5 מ' (האורך) ו-AD=BC=4.5AD=BC=4.5 מ' (הרוחב), כפי שרואים באיור.

מבוקש: שטח והיקף המלבן.

1. שטח מלבן הוא מכפלת האורך ברוחב:

S=AB⋅AD=7.5⋅4.5=33.75S=AB\cdot AD=7.5\cdot 4.5=33.75

השטח הוא 33.7533.75 מ"ר.

2. היקף מלבן הוא סכום כל ארבע הצלעות:

P=2⋅AB+2⋅AD=2⋅7.5+2⋅4.5=15+9=24P=2\cdot AB+2\cdot AD=2\cdot 7.5+2\cdot 4.5=15+9=24

ההיקף הוא 2424 מ'.

תשובה: שטח המלבן 33.7533.75 מ"ר, והיקפו 2424 מ'.

סעיף ב

תשובה:

לכל אחד מהם 16.87516.875 מ"ר

בכל אחד משלושת המשולשים הבסיס הוא הצלע AB=7.5AB=7.5 של המלבן, והגובה אליו שווה לרוחב המלבן, 4.54.5. לכן שטח כל אחד מהם הוא חצי משטח המלבן.

1. משולש ADB: ישר-זווית ב-AA, הניצבים AB=7.5AB=7.5 ו-AD=4.5AD=4.5:

SADB=AB⋅AD2=7.5⋅4.52=33.752=16.875S_{ADB}=\frac{AB\cdot AD}{2}=\frac{7.5\cdot 4.5}{2}=\frac{33.75}{2}=16.875

2. משולש AEB: הבסיס AB=7.5AB=7.5. הקדקוד EE נמצא על CDCD, שמקביל ל-ABAB ורחוק ממנו 4.54.5 מ', ולכן הגובה מ-EE אל ABAB הוא 4.54.5:

SAEB=AB⋅h2=7.5⋅4.52=16.875S_{AEB}=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{7.5\cdot 4.5}{2}=16.875

3. משולש ACB: ישר-זווית ב-BB, הניצבים AB=7.5AB=7.5 ו-BC=4.5BC=4.5:

SACB=AB⋅BC2=7.5⋅4.52=16.875S_{ACB}=\frac{AB\cdot BC}{2}=\frac{7.5\cdot 4.5}{2}=16.875

תשובה: שטח כל אחד מהמשולשים ADB, AEB ו-ACB הוא 16.87516.875 מ"ר.

סעיף ג

תשובה:

≈19.38\approx 19.38 מ' (19.37519.375)

נתון: AB=CD=7.5AB=CD=7.5, AD=BC=4.5AD=BC=4.5, DE=2ECDE=2EC.

מבוקש: היקף המשולש AEB, כלומר AB+AE+EBAB+AE+EB. את ABAB אנחנו יודעים; את AEAE ו-EBEB נמצא בעזרת משפט פיתגורס במשולשים ישרי-הזווית ADE ו-BCE.

1. מוצאים את ECEC ו-DEDE: DE+EC=CD=7.5DE+EC=CD=7.5 ו-DE=2ECDE=2EC, לכן 3EC=7.53EC=7.5:

EC=7.53=2.5,DE=7.5−2.5=5EC=\frac{7.5}{3}=2.5,\qquad DE=7.5-2.5=5

2. במשולש ADE הזווית DD ישרה (זווית של המלבן):

AE=AD2+DE2=4.52+52=20.25+25=45.25≈6.727AE=\sqrt{AD^2+DE^2}=\sqrt{4.5^2+5^2}=\sqrt{20.25+25}=\sqrt{45.25}\approx 6.727

3. במשולש BCE הזווית CC ישרה:

EB=EC2+CB2=2.52+4.52=6.25+20.25=26.5≈5.148EB=\sqrt{EC^2+CB^2}=\sqrt{2.5^2+4.5^2}=\sqrt{6.25+20.25}=\sqrt{26.5}\approx 5.148

4. ההיקף:

PAEB=AB+AE+EB=7.5+6.727+5.148=19.375P_{AEB}=AB+AE+EB=7.5+6.727+5.148=19.375

תשובה: היקף המשולש AEB הוא כ-19.3819.38 מ' (19.37519.375 מ').

שאלה 4 · חוקי חזקות ושורשים והצגה מדעית

א.

פשטו את הביטוי הבא בעזרת חוקי החזקות ללא עזרת מחשבון:

(a5b2)2⋅a44⋅b8(a3)3⋅b183\dfrac{\left(a^5b^2\right)^2\cdot\sqrt[4]{a^4}\cdot b^8}{\left(a^3\right)^3\cdot\sqrt[3]{b^{18}}}
(6 נקודות)
ב.

חשבו בעזרת מחשבון את ערך הביטוי שקיבלת בסעיף א' אם a=2.23a=2.23 ו- b=5.18b=5.18.

(3 נקודות)
ג.

הציגו את תוצאת החישוב של סעיף ב' בהצגה מדעית, בדיוק של שלוש ספרות אחר הנקודה.

(1 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

a2b6a^2b^6

מפשטים בעזרת חוקי החזקות: (xm)n=xmn(x^m)^n=x^{mn}, xmn=xmn\sqrt[n]{x^m}=x^{\frac{m}{n}}, xm⋅xn=xm+nx^m\cdot x^n=x^{m+n}, xmxn=xm−n\dfrac{x^m}{x^n}=x^{m-n} (מניחים a>0a>0).

1. פותחים סוגריים: (a5b2)2=a10b4(a^5b^2)^2=a^{10}b^4, (a3)3=a9(a^3)^3=a^9.

2. מוציאים שורשים: a44=a44=a\sqrt[4]{a^4}=a^{\frac{4}{4}}=a, b183=b183=b6\sqrt[3]{b^{18}}=b^{\frac{18}{3}}=b^6.

3. מציבים:

a10b4⋅a⋅b8a9⋅b6\dfrac{a^{10}b^4\cdot a\cdot b^8}{a^9\cdot b^6}

4. כופלים חזקות בעלות בסיס זהה במונה: a10⋅a=a11a^{10}\cdot a=a^{11}, b4⋅b8=b12b^4\cdot b^8=b^{12}:

a11b12a9b6\dfrac{a^{11}b^{12}}{a^9b^6}

5. מחלקים חזקות בעלות בסיס זהה: a11−9=a2a^{11-9}=a^2, b12−6=b6b^{12-6}=b^6.

תשובה: a2b6a^2b^6.

סעיף ב

תשובה:

≈96070.11\approx 96070.11

מציבים בביטוי המפושט a2b6a^2b^6:

1. a2=2.232=4.9729a^2=2.23^2=4.9729

2. b6=5.186≈19318.73b^6=5.18^6\approx 19318.73

3. a2b6=4.9729⋅19318.73≈96070.11a^2b^6=4.9729\cdot 19318.73\approx 96070.11

תשובה: ערך הביטוי הוא בקירוב 96070.1196070.11.

סעיף ג

תשובה:

9.607⋅1049.607\cdot 10^4

בהצגה מדעית כותבים a⋅10ma\cdot 10^m כאשר 1≤a<101\le a<10. מזיזים את הנקודה העשרונית 4 מקומות שמאלה:

96070.11=9.607011⋅104≈9.607⋅10496070.11=9.607011\cdot 10^4\approx 9.607\cdot 10^4

תשובה: 9.607⋅1049.607\cdot 10^4.

שאלה 5 · חיתוך פרבולה וישר, קודקוד ושטח משולש

בסרטוט שלפניכם מוצגים הגרפים של הפרבולה y=x2−2x−4y=x^2-2x-4

ושל הישר y=x+6y=x+6 בהתאמה.

שתי הפונקציות נחתכות בנקודות A ו-B. נקודה C היא קודקוד הפרבולה.

הורידו אנך מנקודה A לציר ה- X החותך את ציר ה- X בנקודה D.

הנקודה E היא נקודת החיתוך של הישר AB עם ציר ה-X.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות A, B, C.

(6 נקודות)
ב.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפרבולה.

(2 נקודות)
ג.

מצאו את שטח המשולש ADE.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

A(5,11)A(5,11), B(−2,4)B(-2,4), C(1,−5)C(1,-5)

נתון: הפרבולה y=x2−2x−4y=x^2-2x-4 והישר y=x+6y=x+6.

מבוקש: נקודות החיתוך A ו-B וקודקוד הפרבולה C.

1. בנקודות החיתוך ערכי yy של שתי הפונקציות שווים, ולכן משווים:

x2−2x−4=x+6 ⇒ x2−3x−10=0x^2-2x-4=x+6\ \Rightarrow\ x^2-3x-10=0

2. נוסחת השורשים:

x1,2=3±(−3)2−4⋅1⋅(−10)2=3±492=3±72 ⇒ x1=5, x2=−2x_{1,2}=\frac{3\pm\sqrt{(-3)^2-4\cdot 1\cdot(-10)}}{2}=\frac{3\pm\sqrt{49}}{2}=\frac{3\pm 7}{2}\ \Rightarrow\ x_1=5,\ x_2=-2

3. מציבים בישר כדי למצוא את yy:

y(5)=5+6=11y(5)=5+6=11, y(−2)=−2+6=4y(-2)=-2+6=4.

4. לפי הסרטוט A היא הנקודה הימנית ו-B השמאלית: A(5,11)A(5,11), B(−2,4)B(-2,4).

5. שיעור ה-xx של קודקוד הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c הוא xC=−b2ax_C=-\dfrac{b}{2a}:

xC=−−22⋅1=1,yC=12−2⋅1−4=−5x_C=-\frac{-2}{2\cdot 1}=1,\qquad y_C=1^2-2\cdot 1-4=-5

כלומר C(1,−5)C(1,-5).

תשובה: A(5,11)A(5,11), B(−2,4)B(-2,4), C(1,−5)C(1,-5).

סעיף ב

תשובה:

ירידה: x<1x<1; עלייה: x>1x>1

המקדם של x2x^2 חיובי (a=1>0a=1>0), ולכן הפרבולה "מחייכת" והקודקוד C(1,−5)C(1,-5) הוא נקודת מינימום.

1. משמאל לקודקוד (x<1x<1) הפרבולה יורדת.

2. מימין לקודקוד (x>1x>1) הפרבולה עולה.

תשובה: תחום ירידה: x<1x<1; תחום עלייה: x>1x>1.

סעיף ג

תשובה:

60.560.5 יח"ר

המשולש ADE ישר-זווית ב-DD, כי ADAD אנך לציר ה-xx ו-DEDE מונח על ציר ה-xx. לכן שטחו הוא חצי מכפלת הניצבים ADAD ו-DEDE.

1. DD היא היטל של A(5,11)A(5,11) על ציר ה-xx: D(5,0)D(5,0), ולכן AD=11AD=11.

2. EE היא חיתוך הישר y=x+6y=x+6 עם ציר ה-xx: 0=x+6⇒x=−60=x+6\Rightarrow x=-6, כלומר E(−6,0)E(-6,0).

3. DE=5−(−6)=11DE=5-(-6)=11.

4. השטח:

SADE=AD⋅DE2=11⋅112=60.5S_{ADE}=\frac{AD\cdot DE}{2}=\frac{11\cdot 11}{2}=60.5

תשובה: שטח המשולש ADE הוא 60.560.5 יח"ר.

שאלה 6 · נוסחת BMI: חילוץ משתנה והצגה מדעית

BMI (Body Mass Index) הוא מדד למסת הגוף הנותן הערכה כמותית לשאלה אם האדם נמצא במשקל תקין, בעודף משקל או בתת משקל בהתאם לגובה שלו.

המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה (במטרים) והמשקל (בק"ג).

הנוסחה הכללית הבאה מתארת את הערך המספרי של מדד מסת הגוף כפונקציה של משקל וגובה האדם:

B=MH2B=\frac{M}{H^2}

כאשר:

M – משקל האדם בק"ג (kg).

H – גובה האדם במטרים (m).

B – הערך המספרי של מדד מסת הגוף ביחידות ק"ג למטר בריבוע (kg/m2\text{kg/m}^2).

כמו כן מדד BMI מגדיר איך אפשר לקבוע מה זה משקל תקין, עודף ותת משקל בהתאם לערך המספרי של המדד B. הפירוט הבא של B מתאר זאת:

18.5≤B≤2518.5\le B\le 25 המשקל תקין.

B>25B>25 המשקל עודף.

B<18.5B<18.5 תת משקל.

משקלו M של אמיר הוא 100 ק"ג.

א.

הציבו את הערך הנתון של משקלו של אמיר בתוך הנוסחה ובטאו את הגובה שלו H באמצעות המדד B.

(8 נקודות)
ב.

נתון גם שמדד מסת הגוף של אמיר הוא B=720B=\sqrt{720} (kg/m2\text{kg/m}^2). חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של מדד מסת הגוף B והציגו אותו בדיוק של שלוש ספרות משמעותיות (שלוש ספרות אחרי הנקודה). נוסף על כך, קבעו אם משקלו של אמיר הוא תקין, עודף או תת משקל.

(4 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של B (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסעיף א' וחשבו את גובהו של אמיר H. הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le|a|<10 כאשר aa כתוב בדיוק של שלוש ספרות משמעותיות).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

H=100B=10BH=\sqrt{\dfrac{100}{B}}=\dfrac{10}{\sqrt{B}}

נתון: B=MH2B=\dfrac{M}{H^2}, M=100M=100 ק"ג.

מבוקש: ביטוי ל-HH באמצעות BB.

1. מציבים M=100M=100:

B=100H2B=\frac{100}{H^2}

2. כופלים את שני האגפים ב-H2H^2:

B⋅H2=100B\cdot H^2=100

3. מחלקים ב-BB:

H2=100BH^2=\frac{100}{B}

4. מוציאים שורש. גובה הוא מספר חיובי, ולכן לוקחים רק את השורש החיובי:

H=100B=10BH=\sqrt{\frac{100}{B}}=\frac{10}{\sqrt{B}}

תשובה: H=100BH=\sqrt{\dfrac{100}{B}}.

סעיף ב

תשובה:

B≈26.833 kg/m2B\approx 26.833\ \text{kg/m}^2; אמיר במשקל עודף

1. מחשבים את השורש ומעגלים לשלוש ספרות אחרי הנקודה:

B=720≈26.833 kg/m2B=\sqrt{720}\approx 26.833\ \text{kg/m}^2

(בשלוש ספרות משמעותיות בלבד היינו כותבים B≈26.8B\approx 26.8; ההכרעה בהמשך לא משתנה.)

2. משווים לפירוט של המדד: 26.833>2526.833>25, ולכן המשקל עודף.

תשובה: B≈26.833 kg/m2B\approx 26.833\ \text{kg/m}^2, ואמיר במשקל עודף.

סעיף ג

תשובה:

H≈1.93⋅100H\approx 1.93\cdot 10^0 מ'

מציבים B=26.833B=26.833 בנוסחה מסעיף א:

1.

H=100B=10026.833=3.7268≈1.9305 mH=\sqrt{\frac{100}{B}}=\sqrt{\frac{100}{26.833}}=\sqrt{3.7268}\approx 1.9305\ \text{m}

2. בהצגה מדעית: המספר כבר בין 11 ל-1010, ולכן החזקה של 1010 היא 00. בשלוש ספרות משמעותיות:

H≈1.93⋅100 mH\approx 1.93\cdot 10^0\ \text{m}

תשובה: גובהו של אמיר H≈1.93⋅100H\approx 1.93\cdot 10^0 מ' (כ-1.9301.930 מ').

שאלה 7 · הזזת פרבולה: קודקוד, ציר סימטריה וחיתוכים

לקחו את הפרבולה y=x2y=x^2 הזיזו אותה 3 יחידות ימינה ו-4 יחידות למטה וקיבלו פרבולה חדשה.

א.

מה יהיו שיעורי קודקוד הפרבולה החדשה?

(4 נקודות)
ב.

רשמו את ציר הסימטריה של הפרבולה החדשה.

(4 נקודות)
ג.

רשמו את משוואת הפרבולה החדשה.

(4 נקודות)
ד.

רשמו את נקודות החיתוך של הפרבולה החדשה עם הצירים.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

(3,−4)(3,-4)

קודקוד הפרבולה y=x2y=x^2 הוא (0,0)(0,0). הזזה ימינה מגדילה את שיעור ה-xx, והזזה למטה מקטינה את שיעור ה-yy:

(0+3, 0−4)=(3,−4)(0+3,\ 0-4)=(3,-4)

תשובה: קודקוד הפרבולה החדשה הוא (3,−4)(3,-4).

סעיף ב

תשובה:

x=3x=3

ציר הסימטריה של פרבולה הוא הישר האנכי שעובר דרך הקודקוד. הקודקוד הוא (3,−4)(3,-4), ולכן ציר הסימטריה הוא הישר x=3x=3.

תשובה: x=3x=3.

סעיף ג

תשובה:

y=(x−3)2−4=x2−6x+5y=(x-3)^2-4=x^2-6x+5

פרבולה y=x2y=x^2 שהוזזה כך שהקודקוד שלה ב-(p,k)(p,k) היא y=(x−p)2+ky=(x-p)^2+k (צורת קודקוד).

1. מציבים p=3p=3, k=−4k=-4:

y=(x−3)2−4y=(x-3)^2-4

2. פותחים סוגריים:

y=x2−6x+9−4=x2−6x+5y=x^2-6x+9-4=x^2-6x+5

תשובה: y=(x−3)2−4y=(x-3)^2-4, כלומר y=x2−6x+5y=x^2-6x+5.

סעיף ד

תשובה:

עם ציר xx: (1,0)(1,0), (5,0)(5,0); עם ציר yy: (0,5)(0,5)

1. חיתוך עם ציר ה-xx: מציבים y=0y=0:

x2−6x+5=0 ⇒ x1,2=6±62−4⋅1⋅52⋅1=6±162=6±42x^2-6x+5=0\ \Rightarrow\ x_{1,2}=\frac{6\pm\sqrt{6^2-4\cdot 1\cdot 5}}{2\cdot 1}=\frac{6\pm\sqrt{16}}{2}=\frac{6\pm 4}{2}
x1=5,x2=1x_1=5,\qquad x_2=1

הנקודות: (1,0)(1,0) ו-(5,0)(5,0).

2. חיתוך עם ציר ה-yy: מציבים x=0x=0:

y=02−6⋅0+5=5y=0^2-6\cdot 0+5=5

הנקודה: (0,5)(0,5).

-4-3-2-112345678-5-4-3-2-112345678(1,0)(5,0)(0,5)(3,-4)(0,0)

תשובה: עם ציר ה-xx: (1,0)(1,0) ו-(5,0)(5,0); עם ציר ה-yy: (0,5)(0,5).

שאלה 8 · טריגונומטריה במשולש ישר-זווית: מתקן מגלשה

בגן משחקים לילדים בעירייה התקינו מתקן מגלשה.

מתקן המגלשה בנוי מסולם, מגלשה ועמוד ביטחון שמאונך לקרקע.

הזווית ACD שבין המגלשה לקרקע היא בת 46 מעלות.

הזווית ABD שבין הסולם לקרקע היא בת 63 מעלות.

אורך הסולם הוא 2.5 מטרים.

א.

חשבו את אורך המגלשה.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את אורך הקרקע (BC) שהמתקן בנוי עליה.

(5 נקודות)
ג.

מהנדס הבטיחות בעירייה החליט להקטין את שיפוע המגלשה באמצעות הארכת המגלשה. חשבו את הזווית החדשה שבין המגלשה לקרקע אם הגדילו את אורך הקרקע שהמתקן בנוי עליה (BC) פי 1.5.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

AC≈3.097AC\approx 3.097 מ'

נתון: הסולם AB=2.5AB=2.5 מ', ∡ABD=63∘\measuredangle ABD=63^\circ, ∡ACD=46∘\measuredangle ACD=46^\circ, עמוד הביטחון ADAD מאונך לקרקע BCBC.

מבוקש: אורך המגלשה ACAC.

בגלל ש-AD⊥BCAD\perp BC, המשולשים ABD ו-ACD ישרי-זווית ב-DD. הצלע ADAD משותפת לשניהם: נמצא אותה מהמשולש ABD (שבו ידוע היתר), ואז נעבור למשולש ACD.

1. במשולש ABD: ADAD מול הזווית BB ו-ABAB הוא היתר:

sin⁡63∘=ADAB ⇒ AD=2.5⋅sin⁡63∘=2.5⋅0.891≈2.228 m\sin 63^\circ=\frac{AD}{AB}\ \Rightarrow\ AD=2.5\cdot\sin 63^\circ=2.5\cdot 0.891\approx 2.228\ \text{m}

2. במשולש ACD: ADAD מול הזווית CC ו-ACAC הוא היתר:

sin⁡46∘=ADAC ⇒ AC=ADsin⁡46∘=2.22750.7193≈3.097 m\sin 46^\circ=\frac{AD}{AC}\ \Rightarrow\ AC=\frac{AD}{\sin 46^\circ}=\frac{2.2275}{0.7193}\approx 3.097\ \text{m}

תשובה: אורך המגלשה כ-3.0973.097 מ' (כ-3.103.10 מ').

סעיף ב

תשובה:

BC≈3.286BC\approx 3.286 מ'

BC=BD+DCBC=BD+DC, ונמצא כל קטע מהמשולש ישר-הזווית שלו.

1. במשולש ABD: BDBD ליד הזווית BB:

cos⁡63∘=BDAB ⇒ BD=2.5⋅cos⁡63∘=2.5⋅0.454≈1.135 m\cos 63^\circ=\frac{BD}{AB}\ \Rightarrow\ BD=2.5\cdot\cos 63^\circ=2.5\cdot 0.454\approx 1.135\ \text{m}

(אפשר גם לפי פיתגורס: BD=2.52−2.2282≈1.134BD=\sqrt{2.5^2-2.228^2}\approx 1.134, ההפרש נובע מעיגול ADAD.)

2. במשולש ACD: DCDC ליד הזווית CC ו-ADAD מולה:

tan⁡46∘=ADDC ⇒ DC=ADtan⁡46∘=2.22751.0355≈2.151 m\tan 46^\circ=\frac{AD}{DC}\ \Rightarrow\ DC=\frac{AD}{\tan 46^\circ}=\frac{2.2275}{1.0355}\approx 2.151\ \text{m}

(או לפי פיתגורס: DC=3.0972−2.2282≈2.151DC=\sqrt{3.097^2-2.228^2}\approx 2.151.)

3.

BC=BD+DC=1.135+2.151=3.286 mBC=BD+DC=1.135+2.151=3.286\ \text{m}

תשובה: אורך הקרקע BC≈3.29BC\approx 3.29 מ' (3.2863.286 מ').

סעיף ג

תשובה:

α≈30.42∘\alpha\approx 30.42^\circ

נתון: הסולם ועמוד הביטחון לא זזים (AD≈2.228AD\approx 2.228, BD≈1.135BD\approx 1.135). המגלשה המוארכת יוצאת מ-AA ופוגשת את הקרקע בנקודה חדשה, נסמן אותה EE, על המשך BCBC, כך ש-BE=1.5⋅BCBE=1.5\cdot BC.

מבוקש: הזווית α=∡AED\alpha=\measuredangle AED בין המגלשה החדשה AEAE לקרקע.

המשולש ADE ישר-זווית ב-DD, ונכיר בו את שני הניצבים ADAD ו-DEDE, ולכן נשתמש בטנגנס.

1. אורך הקרקע החדש:

BE=1.5⋅BC=1.5⋅3.286≈4.929 mBE=1.5\cdot BC=1.5\cdot 3.286\approx 4.929\ \text{m}

2. הניצב DEDE:

DE=BE−BD=4.929−1.135=3.794 mDE=BE-BD=4.929-1.135=3.794\ \text{m}

3. במשולש ADE:

tan⁡α=ADDE=2.2283.794≈0.587 ⇒ α≈30.42∘\tan\alpha=\frac{AD}{DE}=\frac{2.228}{3.794}\approx 0.587\ \Rightarrow\ \alpha\approx 30.42^\circ

הזווית קטנה מ-46∘46^\circ ל-30.42∘30.42^\circ, כלומר המגלשה אכן פחות תלולה.

תשובה: הזווית החדשה בין המגלשה לקרקע היא כ-30.42∘30.42^\circ.

שאלה 9 · מלבן במערכת צירים: קודקוד, מרכז ומרחק

במשרד מהנדסי חשמל משתמשים בסרטוטים על גבי מערכת צירים לצורך תכנון מדויק של מיקום המנורה בתקרה.

בחדר מלבני בגודל 3 מ' X 4 מ' מתוכננת מנורה בדיוק באמצע החדר. אלון הסרטט מיקם את פינות החדר בנקודות: A (2,2),B (2,5),C (6,5)A\,(2,2), B\,(2,5), C\,(6,5), במלבן ABCD שמרכזו בנקודה M.

א.

מצאו את שיעורי הנקודה הרביעית (D) של המלבן בסרטוט.

(5 נקודות)
ב.

מצאו את המיקום בתקרה שעל החשמלאי לתלות בו את המנורה (מצאו את נק' M).

(5 נקודות)
ג.

מה יהיה המרחק בין המנורה לפינת החדר?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

D(6,2)D(6,2)

נתון: A(2,2)A(2,2), B(2,5)B(2,5), C(6,5)C(6,5).

מבוקש: הקודקוד הרביעי DD של המלבן ABCD.

1. ל-AA ול-BB אותו שיעור x=2x=2, ולכן ABAB צלע אנכית באורך 5−2=35-2=3.

2. ל-BB ול-CC אותו שיעור y=5y=5, ולכן BCBC צלע אופקית באורך 6−2=46-2=4 (מתאים לחדר בגודל 3 מ' על 4 מ').

3. במלבן DD מקביל: הוא נמצא מתחת ל-CC (אותו x=6x=6) ובגובה של AA (אותו y=2y=2).

תשובה: D(6,2)D(6,2).

סעיף ב

תשובה:

M(4,3.5)M(4,3.5)

מרכז המלבן הוא נקודת המפגש של האלכסונים, והאלכסונים חוצים זה את זה. לכן MM היא אמצע האלכסון ACAC:

xM=xA+xC2=2+62=4,yM=yA+yC2=2+52=3.5x_M=\frac{x_A+x_C}{2}=\frac{2+6}{2}=4,\qquad y_M=\frac{y_A+y_C}{2}=\frac{2+5}{2}=3.5

(אותה תוצאה מתקבלת גם מאמצע האלכסון BDBD.)

תשובה: יש לתלות את המנורה בנקודה M(4,3.5)M(4,3.5).

סעיף ג

תשובה:

2.52.5 מ'

מחשבים את המרחק בין M(4,3.5)M(4,3.5) לפינה A(2,2)A(2,2) (המרכז נמצא באותו מרחק מכל ארבע הפינות):

d=(xA−xM)2+(yA−yM)2=(2−4)2+(2−3.5)2=4+2.25=6.25=2.5d=\sqrt{(x_A-x_M)^2+(y_A-y_M)^2}=\sqrt{(2-4)^2+(2-3.5)^2}=\sqrt{4+2.25}=\sqrt{6.25}=2.5

תשובה: המרחק בין המנורה לפינת החדר הוא 2.52.5 מ'.

שאלה 10 · קריאת גרף: גובה כפונקציה של גיל

הגרף הבא מתאר את הקשר בין הגובה בס"מ (Y) לגיל בשנים (X) של מיכל.

(המספרים בגרף מעל הנקודה מציינים את שיעור ה- y – הגובה).

א.

מה היה הגובה של מיכל בלידתה?

(4 נקודות)
ב.

בכמה אחוזים גדל הגובה של מיכל מגיל חמש עד גיל 15?

(4 נקודות)
ג.

כמה ס"מ בשנה צמחה מיכל בממוצע בעשור הראשון לחייה, וכמה בעשור השני?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

5050 ס"מ

בלידה הגיל הוא 00. בגרף, הנקודה שבה x=0x=0 מסומנת בערך 5050.

תשובה: בלידתה היה גובהה של מיכל 5050 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

בכ-33.33%33.33\%

אחוז השינוי = (השינוי חלקי הערך ההתחלתי) כפול 100100.

1. מהגרף: בגיל 5 הגובה 120120 ס"מ, ובגיל 15 הגובה 160160 ס"מ.

2. השינוי: 160−120=40160-120=40 ס"מ.

3. אחוז הגידול:

40120⋅100=33.33%\frac{40}{120}\cdot 100=33.33\%

תשובה: הגובה גדל בכ-33.33%33.33\%.

סעיף ג

תשובה:

בעשור הראשון 99 ס"מ בשנה, בעשור השני 33 ס"מ בשנה

הצמיחה הממוצעת בשנה = השינוי בגובה חלקי מספר השנים.

1. העשור הראשון (מגיל 0 עד גיל 10): הגובה עלה מ-5050 ל-140140 ס"מ:

xˉ1=140−5010=9010=9 cm\bar{x}_1=\frac{140-50}{10}=\frac{90}{10}=9\ \text{cm}

2. העשור השני (מגיל 10 עד גיל 20): הגובה עלה מ-140140 ל-170170 ס"מ:

xˉ2=170−14010=3010=3 cm\bar{x}_2=\frac{170-140}{10}=\frac{30}{10}=3\ \text{cm}

תשובה: בעשור הראשון צמחה מיכל בממוצע 99 ס"מ בשנה, ובעשור השני 33 ס"מ בשנה.

שאלה 11 · מערכת משוואות בבעיית מחירים ואחוזים

מחיר מיטה + הובלה הוא 3700 ₪.

המיטה התייקרה ב- 5% ואילו ההובלה הוזלה ב- 8%, לאחר שינויי המחירים על הלקוח לשלם 3859 ₪.

א.

הציגו את מערכת המשוואות המתאימה לתיאור ומצאו מה מחיר המיטה ומה מחיר ההובלה לפני השינויים.

(5 נקודות)
ב.

אילו הייתה הוזלה של 5% על המיטה וההובלה הייתה מתייקרת ב- 8% כמה היה על הלקוח לשלם?

(5 נקודות)
ג.

שער החליפין הוא 1 דולר = 3.5 ₪. מה עלות המיטה בדולרים לאחר התייקרות 5%?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

מיטה 35003500 ₪, הובלה 200200 ₪

נסמן: xx – מחיר המיטה לפני השינוי (₪), yy – מחיר ההובלה לפני השינוי (₪).

1. לפני השינויים: x+y=3700x+y=3700.

2. התייקרות ב-5%5\% פירושה כפל ב-1.051.05, והוזלה ב-8%8\% פירושה כפל ב-0.920.92. אחרי השינויים: 1.05x+0.92y=38591.05x+0.92y=3859.

3. מערכת המשוואות:

{x+y=37001.05x+0.92y=3859\begin{cases}x+y=3700\\ 1.05x+0.92y=3859\end{cases}

4. מהמשוואה הראשונה: x=3700−yx=3700-y. מציבים בשנייה:

1.05(3700−y)+0.92y=38591.05(3700-y)+0.92y=3859
3885−1.05y+0.92y=38593885-1.05y+0.92y=3859
−0.13y=3859−3885=−26 ⇒ y=−26−0.13=200-0.13y=3859-3885=-26\ \Rightarrow\ y=\frac{-26}{-0.13}=200

5. x=3700−200=3500x=3700-200=3500.

בדיקה: 1.05⋅3500+0.92⋅200=3675+184=38591.05\cdot 3500+0.92\cdot 200=3675+184=3859 ✓.

תשובה: לפני השינויים מחיר המיטה 35003500 ₪ ומחיר ההובלה 200200 ₪.

סעיף ב

תשובה:

35413541 ₪

משתמשים במחירים המקוריים מסעיף א. הוזלה ב-5%5\% פירושה כפל ב-0.950.95, והתייקרות ב-8%8\% פירושה כפל ב-1.081.08.

1. מחיר המיטה: 3500⋅0.95=33253500\cdot 0.95=3325 ₪.

2. מחיר ההובלה: 200⋅1.08=216200\cdot 1.08=216 ₪.

3. סך הכול: 3325+216=35413325+216=3541 ₪.

תשובה: הלקוח היה משלם 35413541 ₪.

סעיף ג

תשובה:

10501050 דולר

1. מחיר המיטה אחרי התייקרות של 5%5\%:

3500⋅1.05=3675 ₪3500\cdot 1.05=3675\ \text{₪}

2. כל דולר שווה 3.53.5 ₪, ולכן כדי להמיר שקלים לדולרים מחלקים ב-3.53.5:

36753.5=1050\frac{3675}{3.5}=1050

תשובה: עלות המיטה אחרי ההתייקרות היא 10501050 דולר.

שאלה 12 · בעיה מילולית: חלוקת סכום כסף ויחס

שאלה 12 המחליפה את שאלה 7 בפרק ב'

שלושה תלמידים מתחלקים בסכום כולל של 1,200 שקלים.

התלמיד השני מקבל סכום כסף הגדול פי חמישה ממה שמקבל הראשון.

התלמיד השלישי מקבל סכום כסף השווה לסכום הכסף שמקבלים הראשון והשני יחד.

א.

הציבו משתנים וכתבו מערכת משוואות לתיאור הבעיה.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את כמות הכסף שמקבל כל תלמיד.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את היחס בין כמות הכסף שמקבל התלמיד השני, לעומת כמות הכסף שמקבל התלמיד השלישי.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

y=5xy=5x, z=x+yz=x+y, x+y+z=1200x+y+z=1200

מסמנים משתנה לכל כמות לא ידועה, ומתרגמים כל משפט בבעיה למשוואה.

1. נסמן: xx – הסכום שמקבל התלמיד הראשון (₪), yy – הסכום של התלמיד השני, zz – הסכום של התלמיד השלישי.

2. "השני מקבל פי חמישה מהראשון": y=5xy=5x.

3. "השלישי מקבל כמו הראשון והשני יחד": z=x+yz=x+y.

4. "סכום כולל של 1,200 שקלים": x+y+z=1200x+y+z=1200.

{y=5xz=x+yx+y+z=1200\begin{cases}y=5x\\ z=x+y\\ x+y+z=1200\end{cases}

תשובה: y=5xy=5x, z=x+yz=x+y, x+y+z=1200x+y+z=1200.

סעיף ב

תשובה:

הראשון 100100 ₪, השני 500500 ₪, השלישי 600600 ₪

מבטאים את כל המשתנים באמצעות xx ומציבים במשוואת הסכום.

1. y=5xy=5x, ולכן z=x+5x=6xz=x+5x=6x.

2. מציבים ב-x+y+z=1200x+y+z=1200:

x+5x+6x=1200 ⇒ 12x=1200 ⇒ x=100x+5x+6x=1200\ \Rightarrow\ 12x=1200\ \Rightarrow\ x=100

3. y=5⋅100=500y=5\cdot 100=500, z=6⋅100=600z=6\cdot 100=600.

בדיקה: 100+500+600=1200100+500+600=1200 ✓.

תשובה: התלמיד הראשון מקבל 100100 ₪, השני 500500 ₪ והשלישי 600600 ₪.

סעיף ג

תשובה:

56\dfrac{5}{6} (כלומר 5:65:6)

היחס הוא מנת הסכומים, ומצמצמים:

yz=500600=56\frac{y}{z}=\frac{500}{600}=\frac{5}{6}

תשובה: היחס הוא 5:65:6.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.