דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2023 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2023 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שלושה חלקים:

חלק א' – חמש שאלות 40 נקודות, יש לבחור 4 שאלות. ערך כל שאלה 10 נקודות.

חלק ב' – שלוש שאלות 32 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 16 נקודות.

חלק ג' – שלוש שאלות 28 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 14 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · השוואת חזקות ופישוט ביטוי בחוקי חזקות

פתרו את הסעיפים הבאים בעזרת חוקי חזקות (אין קשר בין הסעיפים).

יש להציג חישובים מפורטים:

א.

כתבו >, =, <>,\ =,\ <:

51505^{150} _______ 258025^{80}

(3 נקודות)
ב.

כתבו >, =, <>,\ =,\ <:

(−8)33(-8)^{33} _______ (−32)21(-32)^{21}

(3 נקודות)
ג.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות בלבד (ללא מחשבון):

344−7⋅342340+339\frac{3^{44}-7\cdot 3^{42}}{3^{40}+3^{39}}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

5150<25805^{150}<25^{80}

כדי להשוות, נכתוב את שתי החזקות עם אותו בסיס, 55.

1. 25=5225=5^2, ולכן לפי חוק חזקה של חזקה: 2580=(52)80=52⋅80=516025^{80}=(5^2)^{80}=5^{2\cdot 80}=5^{160}.

2. עכשיו משווים 51505^{150} עם 51605^{160}. הבסיס 55 גדול מ-1, ולכן החזקה עם המעריך הגדול יותר גדולה יותר: 150<160150<160.

3. מכאן 5150<5160=25805^{150}<5^{160}=25^{80}.

תשובה: 5150<25805^{150}<25^{80}.

סעיף ב

תשובה:

(−8)33>(−32)21(-8)^{33}>(-32)^{21}

נכתוב את שני הביטויים עם הבסיס 22, ונשים לב לסימן.

1. המעריכים 3333 ו-2121 אי-זוגיים, ולכן חזקה של מספר שלילי במעריך אי-זוגי שלילית:

(−8)33=−833(-8)^{33}=-8^{33}, (−32)21=−3221(-32)^{21}=-32^{21}.

2. 8=238=2^3, ולכן 833=(23)33=2998^{33}=(2^3)^{33}=2^{99}. וגם 32=2532=2^5, ולכן 3221=(25)21=210532^{21}=(2^5)^{21}=2^{105}.

3. לכן משווים −299-2^{99} עם −2105-2^{105}. מאחר ש-299<21052^{99}<2^{105}, הנגדי של המספר הקטן הוא הגדול: −299>−2105-2^{99}>-2^{105}.

(כלומר המספר (−8)33(-8)^{33} קרוב יותר לאפס, ולכן הוא הגדול מבין שני המספרים השליליים.)

תשובה: (−8)33>(−32)21(-8)^{33}>(-32)^{21}.

סעיף ג

תשובה:

272=13.5\frac{27}{2}=13.5

נוציא גורם משותף במונה ובמכנה, ואז נצמצם.

1. מונה: 344−7⋅342=342⋅32−7⋅342=342(9−7)=2⋅3423^{44}-7\cdot 3^{42}=3^{42}\cdot 3^2-7\cdot 3^{42}=3^{42}(9-7)=2\cdot 3^{42}.

2. מכנה: 340+339=339⋅3+339=339(3+1)=4⋅3393^{40}+3^{39}=3^{39}\cdot 3+3^{39}=3^{39}(3+1)=4\cdot 3^{39}.

3. נחלק: 2⋅3424⋅339=24⋅342−39=12⋅33=272=13.5\frac{2\cdot 3^{42}}{4\cdot 3^{39}}=\frac{2}{4}\cdot 3^{42-39}=\frac{1}{2}\cdot 3^3=\frac{27}{2}=13.5.

תשובה: 272=13.5\frac{27}{2}=13.5.

שאלה 2 · פרבולה: נקודות חיתוך, קודקוד ושטח משולש

נתונה פרבולה y=x2−4x+5y=x^2-4x+5 (ראו סקיצה).

A נקודת חיתוך הפרבולה עם ציר Y.

ישר AB מקביל לציר ה-X.

א.

מצאו שיעורי הנקודות AA, BB.

(6 נקודות)
ב.

מצאו קודקוד הפרבולה, נקודה CC.

(2 נקודות)
ג.

חשבו שטח המשולש ABC.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

A(0,5)A(0,5), B(4,5)B(4,5)

נתון: הפרבולה y=x2−4x+5y=x^2-4x+5; AA על ציר yy; ABAB מקביל לציר xx.

מבוקש: שיעורי AA ו-BB.

1. בנקודת חיתוך עם ציר yy מתקיים x=0x=0: y=02−4⋅0+5=5y=0^2-4\cdot 0+5=5, ולכן A(0,5)A(0,5).

2. הישר ABAB מקביל לציר xx, ולכן כל נקודותיו בגובה של AA: הישר הוא y=5y=5. הנקודה BB היא נקודת החיתוך השנייה של הישר הזה עם הפרבולה.

3. נשווה: x2−4x+5=5⇒x2−4x=0⇒x(x−4)=0x^2-4x+5=5\Rightarrow x^2-4x=0\Rightarrow x(x-4)=0, ולכן x=0x=0 (זו הנקודה AA) או x=4x=4.

4. לכן B(4,5)B(4,5).

תשובה: A(0,5)A(0,5), B(4,5)B(4,5).

סעיף ב

תשובה:

C(2,1)C(2,1)

שיעור ה-xx של קודקוד הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c הוא x=−b2ax=-\frac{b}{2a}.

1. כאן a=1a=1, b=−4b=-4: xC=−−42⋅1=2x_C=-\frac{-4}{2\cdot 1}=2.

2. נציב בפרבולה: yC=22−4⋅2+5=4−8+5=1y_C=2^2-4\cdot 2+5=4-8+5=1.

(אפשר גם לשים לב ש-xC=2x_C=2 הוא אמצע הקטע בין x=0x=0 ל-x=4x=4, כי הפרבולה סימטרית סביב הקודקוד.)

תשובה: C(2,1)C(2,1).

סעיף ג

תשובה:

88 יחידות שטח

ניקח את ABAB כבסיס המשולש. הבסיס אופקי, ולכן הגובה אליו הוא ההפרש בין שיעורי ה-yy.

1. אורך הבסיס: AB=4−0=4AB=4-0=4.

2. הגובה מ-CC לישר y=5y=5: h=5−1=4h=5-1=4.

3. שטח: S=AB⋅h2=4⋅42=8S=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{4\cdot 4}{2}=8.

תשובה: שטח המשולש ABCABC הוא 88 יחידות שטח.

שאלה 3 · מעוין: שטח, צלע וזוויות לפי האלכסונים

במעויין ABCD אורך האלכסון הארוך הוא 50 ס"מ.

ואורך האלכסון הקצר הוא 36 ס"מ.

א.

מה שטח המעויין?

(3 נקודות)
ב.

מה אורך צלע המעוין?

(4 נקודות)
ג.

חשבו את זויות המעוין.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

900900 סמ"ר

נתון: AC=50AC=50 ס"מ (האלכסון הארוך), BD=36BD=36 ס"מ (האלכסון הקצר).

מבוקש: שטח המעוין.

שטח מעוין שווה למחצית מכפלת האלכסונים:

S=AC⋅BD2=50⋅362=900S=\frac{AC\cdot BD}{2}=\frac{50\cdot 36}{2}=900 סמ"ר.

תשובה: שטח המעוין 900900 סמ"ר.

סעיף ב

תשובה:

949≈30.81\sqrt{949}\approx 30.81 ס"מ

במעוין האלכסונים חוצים זה את זה ומאונכים זה לזה, ולכן המשולש AOBAOB ישר-זווית ב-OO, והצלע ABAB היא היתר שלו.

1. AO=502=25AO=\frac{50}{2}=25 ס"מ, BO=362=18BO=\frac{36}{2}=18 ס"מ.

2. לפי משפט פיתגורס: AB2=AO2+BO2=252+182=625+324=949AB^2=AO^2+BO^2=25^2+18^2=625+324=949.

3. AB=949≈30.81AB=\sqrt{949}\approx 30.81 ס"מ.

תשובה: אורך צלע המעוין ≈30.81\approx 30.81 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

∠A=∠C≈71.51∘\angle A=\angle C\approx 71.51^\circ, ∠B=∠D≈108.49∘\angle B=\angle D\approx 108.49^\circ

נמצא זווית חדה במשולש ישר-הזווית AOBAOB, ובעזרתה את זוויות המעוין (האלכסונים במעוין חוצים את הזוויות).

1. במשולש AOBAOB: tan⁡∠OAB=BOAO=1825=0.72\tan\angle OAB=\frac{BO}{AO}=\frac{18}{25}=0.72, ולכן ∠OAB≈35.75∘\angle OAB\approx 35.75^\circ.

2. האלכסון ACAC חוצה את זווית AA: ∠DAB=2⋅35.75∘≈71.51∘\angle DAB=2\cdot 35.75^\circ\approx 71.51^\circ.

3. במעוין זוויות נגדיות שוות: ∠C=∠A≈71.51∘\angle C=\angle A\approx 71.51^\circ.

4. זוויות סמוכות במעוין משלימות ל-180∘180^\circ: ∠B=∠D≈180∘−71.51∘=108.49∘\angle B=\angle D\approx 180^\circ-71.51^\circ=108.49^\circ.

בדיקה: 2⋅71.51∘+2⋅108.49∘=360∘2\cdot 71.51^\circ+2\cdot 108.49^\circ=360^\circ ✓

תשובה: ∠A=∠C≈71.51∘\angle A=\angle C\approx 71.51^\circ, ∠B=∠D≈108.49∘\angle B=\angle D\approx 108.49^\circ.

שאלה 4 · משוואה ממעלה ראשונה עם שברים

נתונה משוואה:

3x−11−x3−x+42=03x-\frac{11-x}{3}-\frac{x+4}{2}=0

א.

פתרו את המשוואה.

(8 נקודות)
ב.

בדקו את נכונות הפתרון באמצעות הצבה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x=2x=2

נכפול את שני אגפי המשוואה במכנה המשותף 66 כדי להיפטר מהשברים.

1. 6⋅3x−6⋅11−x3−6⋅x+42=6⋅06\cdot 3x-6\cdot\frac{11-x}{3}-6\cdot\frac{x+4}{2}=6\cdot 0

18x−2(11−x)−3(x+4)=018x-2(11-x)-3(x+4)=0

2. נפתח סוגריים (שימו לב לסימן המינוס לפני כל סוגריים):

18x−22+2x−3x−12=018x-22+2x-3x-12=0

3. נכנס איברים: 17x−34=017x-34=0.

4. 17x=34⇒x=3417=217x=34\Rightarrow x=\frac{34}{17}=2.

תשובה: x=2x=2.

סעיף ב

תשובה:

הצבת x=2x=2 נותנת 6−3−3=06-3-3=0, הפתרון נכון

נציב x=2x=2 באגף השמאלי של המשוואה המקורית:

3⋅2−11−23−2+42=6−93−62=6−3−3=03\cdot 2-\frac{11-2}{3}-\frac{2+4}{2}=6-\frac{9}{3}-\frac{6}{2}=6-3-3=0

קיבלנו 00, כמו באגף הימני, ולכן הפתרון נכון.

תשובה: בהצבת x=2x=2 מתקבל 0=00=0, ולכן x=2x=2 הוא אכן פתרון המשוואה.

שאלה 5 · משולש שווה-שוקיים: בסיס, היקף ושטח

נתון משולש שווה-שוקיים ABC, כאשר AB = BC.

זווית הראש ABC שווה 130∘130^\circ, BD מאונך לבסיס AC,

אורך השוק AB שווה 30 ס"מ.

א.

חשבו את אורך בסיס המשולש ABC.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את היקף משולש ABD.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש ABC.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

AC≈54.38AC\approx 54.38 ס"מ

נתון: AB=BC=30AB=BC=30 ס"מ, ∠ABC=130∘\angle ABC=130^\circ, BD⊥ACBD\perp AC.

מבוקש: אורך הבסיס ACAC.

במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם חוצה זווית הראש וגם תיכון. לכן נעבוד במשולש ישר-הזווית ABDABD.

1. ∠ABD=130∘2=65∘\angle ABD=\frac{130^\circ}{2}=65^\circ.

2. במשולש ABDABD (ישר-זווית ב-DD), ADAD מול הזווית 65∘65^\circ ו-ABAB הוא היתר:

sin⁡65∘=ADAB⇒AD=30⋅sin⁡65∘≈30⋅0.9063≈27.19\sin 65^\circ=\frac{AD}{AB}\Rightarrow AD=30\cdot\sin 65^\circ\approx 30\cdot 0.9063\approx 27.19 ס"מ.

3. BDBD תיכון, ולכן AC=2⋅AD≈2⋅27.189≈54.38AC=2\cdot AD\approx 2\cdot 27.189\approx 54.38 ס"מ.

תשובה: AC≈54.38AC\approx 54.38 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

≈69.87\approx 69.87 ס"מ

כדי לחשב את ההיקף חסר לנו רק אורך הגובה BDBD (ADAD חושב בסעיף א).

1. במשולש ABDABD: cos⁡65∘=BDAB⇒BD=30⋅cos⁡65∘≈30⋅0.4226≈12.68\cos 65^\circ=\frac{BD}{AB}\Rightarrow BD=30\cdot\cos 65^\circ\approx 30\cdot 0.4226\approx 12.68 ס"מ.

2. היקף: P=AB+AD+BD≈30+27.19+12.68=69.87P=AB+AD+BD\approx 30+27.19+12.68=69.87 ס"מ.

בדיקה בפיתגורס: 27.1892+12.6792≈739.25+160.75=900=30227.189^2+12.679^2\approx 739.25+160.75=900=30^2 ✓

תשובה: היקף המשולש ABDABD הוא ≈69.87\approx 69.87 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

≈344.72\approx 344.72 סמ"ר

נחשב לפי בסיס וגובה: S=AC⋅BD2≈54.378⋅12.6792≈344.72S=\frac{AC\cdot BD}{2}\approx\frac{54.378\cdot 12.679}{2}\approx 344.72 סמ"ר.

(אותה תוצאה מתקבלת מהנוסחה S=12⋅AB⋅BC⋅sin⁡∠B=12⋅30⋅30⋅sin⁡130∘≈450⋅0.7660≈344.72S=\frac{1}{2}\cdot AB\cdot BC\cdot\sin\angle B=\frac{1}{2}\cdot 30\cdot 30\cdot\sin 130^\circ\approx 450\cdot 0.7660\approx 344.72 סמ"ר.)

תשובה: שטח המשולש ABCABC הוא ≈344.72\approx 344.72 סמ"ר.

שאלה 6 · מלבן במערכת צירים: הוכחה, שטח ואלכסונים

נתון מרובע שקודקודיו הם: A(0,−1)A(0,-1), B(4,−1)B(4,-1), C(4,2)C(4,2), D(0,2)D(0,2).

א.

סרטטו את המרובע בעזרת המשבצות שבגיליון הבחינה.

(2 נקודות)
ב.

הראו שהמרובע הוא מלבן.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המלבן.

(2 נקודות)
ד.

אלכסוני המלבן נחתכים בנקודה M. מצאו את שיעורי הנקודה M.

(4 נקודות)
ה.

חשבו את שטח המשולש AMB.

(3 נקודות)
ו.

חשבו את אורך האלכסון במלבן.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

מלבן שצלעותיו ABAB ו-DCDC אופקיות (באורך 4) ו-ADAD, BCBC אנכיות (באורך 3)

מסמנים את ארבע הנקודות במערכת הצירים ומחברים לפי הסדר A→B→C→D→AA\to B\to C\to D\to A:

1. A(0,−1)A(0,-1) ו-B(4,−1)B(4,-1) נמצאות על הישר y=−1y=-1, ולכן ABAB קטע אופקי באורך 4 משבצות.

2. B(4,−1)B(4,-1) ו-C(4,2)C(4,2) נמצאות על הישר x=4x=4, ולכן BCBC קטע אנכי באורך 3 משבצות.

3. C(4,2)C(4,2) ו-D(0,2)D(0,2) על הישר y=2y=2: קטע אופקי. D(0,2)D(0,2) ו-A(0,−1)A(0,-1) על ציר yy: קטע אנכי.

בסרטוט מסומנים גם האלכסונים (בקו מקווקו) ונקודת החיתוך שלהם MM, הנדרשים בהמשך.

-112345-2-1123A(0,-1)B(4,-1)C(4,2)D(0,2)M

תשובה: המרובע הוא מלבן ששתי צלעותיו האופקיות ABAB ו-DCDC (באורך 4) ושתי צלעותיו האנכיות ADAD ו-BCBC (באורך 3).

סעיף ב

תשובה:

הצלעות הנגדיות מקבילות (שתיים אופקיות, שתיים אנכיות), והצלעות הסמוכות מאונכות, ולכן זהו מלבן

נראה שהמרובע הוא מקבילית שיש בה זווית ישרה.

1. ל-AA ול-BB אותו שיעור y=−1y=-1, ול-DD ול-CC אותו שיעור y=2y=2. לכן ABAB ו-DCDC אופקיים (מקבילים לציר xx), ובפרט AB∥DCAB\parallel DC.

2. ל-AA ול-DD אותו שיעור x=0x=0, ול-BB ול-CC אותו שיעור x=4x=4. לכן ADAD ו-BCBC אנכיים (מקבילים לציר yy), ובפרט AD∥BCAD\parallel BC.

3. במרובע ששני זוגות הצלעות הנגדיות בו מקבילים, המרובע מקבילית.

4. צלע אופקית וצלע אנכית מאונכות זו לזו, ולכן AB⊥ADAB\perp AD, כלומר ∠A=90∘\angle A=90^\circ.

5. מקבילית שיש בה זווית ישרה היא מלבן.

(אפשר גם לבדוק אורכים: AB=DC=4AB=DC=4 ו-AD=BC=3AD=BC=3.)

תשובה: הצלעות הנגדיות מקבילות והצלעות הסמוכות מאונכות, ולכן ABCDABCD מלבן.

סעיף ג

תשובה:

1212 יחידות שטח

שטח מלבן הוא מכפלת אורך ברוחב.

1. AB=4−0=4AB=4-0=4 (הפרש שיעורי xx, כי הצלע אופקית).

2. AD=2−(−1)=3AD=2-(-1)=3 (הפרש שיעורי yy, כי הצלע אנכית).

3. S=AB⋅AD=4⋅3=12S=AB\cdot AD=4\cdot 3=12.

תשובה: שטח המלבן 1212 יחידות שטח.

סעיף ד

תשובה:

M(2, 0.5)M(2,\ 0.5)

במלבן (כמו בכל מקבילית) האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן MM היא אמצע האלכסון ACAC.

1. נוסחת אמצע קטע: xM=xA+xC2=0+42=2x_M=\frac{x_A+x_C}{2}=\frac{0+4}{2}=2, yM=yA+yC2=−1+22=0.5y_M=\frac{y_A+y_C}{2}=\frac{-1+2}{2}=0.5.

2. בדיקה דרך האלכסון השני BDBD: (4+02,−1+22)=(2, 0.5)\left(\frac{4+0}{2},\frac{-1+2}{2}\right)=(2,\ 0.5) ✓

תשובה: M(2, 0.5)M(2,\ 0.5).

סעיף ה

תשובה:

33 יחידות שטח

ניקח את ABAB כבסיס. הוא אופקי (על הישר y=−1y=-1), ולכן הגובה מ-MM אליו הוא הפרש שיעורי ה-yy.

1. בסיס: AB=4AB=4.

2. גובה: h=0.5−(−1)=1.5h=0.5-(-1)=1.5.

3. SAMB=AB⋅h2=4⋅1.52=3S_{AMB}=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{4\cdot 1.5}{2}=3.

(בדיקה: האלכסונים מחלקים את המלבן לארבעה משולשים שווי שטח, ו-124=3\frac{12}{4}=3 ✓)

תשובה: שטח המשולש AMBAMB הוא 33 יחידות שטח.

סעיף ו

תשובה:

55 יחידות אורך

האלכסון ACAC הוא יתר במשולש ישר-הזווית ABCABC (הזווית BB ישרה), ולכן לפי משפט פיתגורס:

AC=AB2+BC2=42+32=25=5AC=\sqrt{AB^2+BC^2}=\sqrt{4^2+3^2}=\sqrt{25}=5.

(אותו דבר מנוסחת המרחק: AC=(4−0)2+(2−(−1))2=16+9=5AC=\sqrt{(4-0)^2+(2-(-1))^2}=\sqrt{16+9}=5.)

תשובה: אורך האלכסון 55 יחידות אורך.

שאלה 7 · סכום סדרה חשבונית: הצבה בנוסחה

סדרה חשבונית היא סדרה של מספרים שבה ההפרש בין כל שני איברים עוקבים הוא קבוע.

נתונה הנוסחה הכללית הבאה שמתארת את סכום האיברים הראשונים בסדרה חשבונית בעלת (n)(n) איברים:

Sn=(a1+an)⋅n2S_n=\frac{(a_1+a_n)\cdot n}{2}

כאשר:

a1a_1 – האיבר הראשון בסדרה.

ana_n – האיבר האחרון בסדרה.

SnS_n – סכום nn האיברים הראשונים בסדרה (סכום המספרים מהאיבר הראשון a1a_1 ועד האיבר האחרון ana_n).

להלן מאפיינים של סדרה חשבונית:

מספר האיברים בסדרה הוא n=12n=12.

האיבר האחרון בסדרה הוא an=60a_n=60.

א.

הציבו את הערכים הנתונים של מספר האיברים ואת זה של האיבר האחרון בסדרה בתוך הנוסחה ובטאו את האיבר הראשון a1a_1 באמצעות סכום הסדרה החשבונית SnS_n.

(8 נקודות)
ב.

נתון גם שסכום הסדרה החשבונית Sn=390S_n=390. חשבו את הערך של האיבר הראשון בסדרה a1a_1.

(3 נקודות)
ג.

נתונה סדרה חשבונית אחרת שבה האיבר הראשון a1a_1 שווה 3, האיבר האחרון ana_n בסדרה שווה 55 ומספר האיברים בסדרה nn הוא 14. חשבו את סכום הסדרה החשבונית הזאת.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

a1=Sn6−60a_1=\frac{S_n}{6}-60

נתון: n=12n=12, an=60a_n=60. מבוקש: a1a_1 כביטוי של SnS_n.

1. נציב בנוסחה: Sn=(a1+60)⋅122S_n=\frac{(a_1+60)\cdot 12}{2}.

2. נפשט: 122=6\frac{12}{2}=6, ולכן Sn=6(a1+60)S_n=6(a_1+60).

3. נחלק את שני האגפים ב-6: Sn6=a1+60\frac{S_n}{6}=a_1+60.

4. נעביר את 60 לאגף השני: a1=Sn6−60a_1=\frac{S_n}{6}-60.

תשובה: a1=Sn6−60a_1=\frac{S_n}{6}-60.

סעיף ב

תשובה:

a1=5a_1=5

נציב Sn=390S_n=390 בביטוי שמצאנו בסעיף א:

a1=3906−60=65−60=5a_1=\frac{390}{6}-60=65-60=5.

בדיקה: S12=(5+60)⋅122=65⋅122=390S_{12}=\frac{(5+60)\cdot 12}{2}=\frac{65\cdot 12}{2}=390 ✓

תשובה: a1=5a_1=5.

סעיף ג

תשובה:

S14=406S_{14}=406

נתון: a1=3a_1=3, an=55a_n=55, n=14n=14. מבוקש: SnS_n.

נציב בנוסחת הסכום:

S14=(a1+an)⋅n2=(3+55)⋅142=58⋅142=58⋅7=406S_{14}=\frac{(a_1+a_n)\cdot n}{2}=\frac{(3+55)\cdot 14}{2}=\frac{58\cdot 14}{2}=58\cdot 7=406.

תשובה: סכום הסדרה 406406.

שאלה 8 · קריאת גרף: כמות מים בבריכה לפי זמן

בבריכה יש שני ברזים: ברז ממלא וברז מרוקן.

הגרף הבא מתאר את כמות המים בליטרים בבריכה לפי הזמן שעבר מרגע פתיחת הברז הממלא ופתיחת הברז המרוקן (שניהם נפתחו בו זמנית והיו פתוחים לאורך כל הזמן).

עיינו בגרף וענו על הסעיפים הבאים:

א.

כמה מים היו בבריכה כעבור 12 דקות מתחילת זרימת המים?

(2 נקודות)
ב.

באילו זמנים היו בבריכה בדיוק 360 ליטר מים?

(3 נקודות)
ג.

מה הייתה הכמות הגדולה ביותר של מים בבריכה?

(2 נקודות)
ד.

האם בין הדקה ה-22 לדקה ה-24 כמות המים בבריכה גדלה או קטנה? נמקו.

(2 נקודות)
ה.

האם אפשר לדעת בוודאות כמה מים הוזרמו בברז הממלא לבריכה בין הדקה ה-10 לדקה ה-12?

(3 נקודות)
ו.

האם אפשר לדעת מהו קצב מילוי המים הממוצע בבריכה בין הדקה ה-12 לדקה ה-14? אם כן, מהו? אם לא, הסבירו מדוע אי אפשר לדעת.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

220220 ליטר

מאתרים בציר הזמן את t=12t=12 דקות, עולים אנכית עד הגרף וקוראים את הערך בציר כמות המים.

הגרף בין הדקה ה-8 (100 ליטר) לדקה ה-14 (280 ליטר) הוא קו ישר, כלומר הכמות עולה ב-280−10014−8=1806=30\frac{280-100}{14-8}=\frac{180}{6}=30 ליטר בדקה.

לכן בדקה ה-12: 100+30⋅(12−8)=100+120=220100+30\cdot(12-8)=100+120=220 ליטר, בהתאם לקריאה בגרף.

תשובה: כעבור 12 דקות היו בבריכה 220220 ליטר.

סעיף ב

תשובה:

בדקה ה-20, בדקה ה-22.2522.25 (בערך) ובדקה ה-32

מעבירים קו אופקי בגובה 360 ליטר ומחפשים את נקודות החיתוך שלו עם הגרף. יש שלוש כאלה:

1. בעלייה בין הדקה ה-16 (280 ליטר) לשיא בדקה ה-21 (380 ליטר): קצב העלייה 380−28021−16=20\frac{380-280}{21-16}=20 ליטר לדקה, ולכן 360 ליטר מתקבלים אחרי 360−28020=4\frac{360-280}{20}=4 דקות מהדקה ה-16, כלומר בדקה ה-20.

2. בירידה מהשיא בדקה ה-21 (380 ליטר) לדקה ה-26 (300 ליטר): קצב הירידה 380−30026−21=16\frac{380-300}{26-21}=16 ליטר לדקה. הכמות יורדת ב-20 ליטר אחרי 2016=1.25\frac{20}{16}=1.25 דקות, כלומר בדקה ה-22.2522.25 (בין הדקה ה-22 לדקה ה-23).

3. בשיא השני של הגרף, בדקה ה-32, הכמות היא בדיוק 360 ליטר (שם הגרף נוגע בקו ואינו עובר אותו).

תשובה: בדקה ה-20, בערך בדקה ה-22.2522.25 ובדקה ה-32.

סעיף ג

תשובה:

380380 ליטר

מחפשים את הנקודה הגבוהה ביותר בגרף. השיא הגבוה הוא בערך בדקה ה-21, בגובה 380 ליטר (השיא השני, בדקה ה-32, נמוך יותר: 360 ליטר).

תשובה: הכמות הגדולה ביותר הייתה 380380 ליטר.

סעיף ד

תשובה:

קטנה (הגרף יורד בקטע זה)

בין הדקה ה-21 לדקה ה-26 הגרף יורד (מ-380 ליטר ל-300 ליטר), והקטע שבין הדקה ה-22 לדקה ה-24 נמצא בתוכו. בדקה ה-22 היו בערך 364 ליטר ובדקה ה-24 בערך 332 ליטר.

כלומר בקטע הזה הברז המרוקן מוציא יותר מים ממה שהברז הממלא מכניס.

תשובה: כמות המים קטנה, כי הגרף יורד בקטע זה.

סעיף ה

תשובה:

לא; הגרף מראה רק את השינוי נטו (גידול של 60 ליטר)

הגרף מתאר את כמות המים בבריכה, כלומר את התוצאה המשולבת של שני הברזים (מה שנכנס פחות מה שיצא).

1. בין הדקה ה-10 (160 ליטר) לדקה ה-12 (220 ליטר) הכמות גדלה ב-220−160=60220-160=60 ליטר. זה השינוי נטו.

2. 60 ליטר אלה הם ההפרש בין מה שהזרים הברז הממלא לבין מה שהוציא הברז המרוקן. לא נתון כמה הוציא הברז המרוקן, ולכן אי אפשר להפריד ביניהם: למשל, הברז הממלא יכול היה להזרים 100 ליטר והמרוקן להוציא 40, או 80 ו-20.

3. אפשר לומר רק שהברז הממלא הזרים לפחות 60 ליטר.

תשובה: לא. הגרף מראה רק שהכמות בבריכה גדלה ב-60 ליטר נטו; לא ידוע כמה יצא דרך הברז המרוקן, ולכן אי אפשר לדעת כמה הזרים הברז הממלא.

סעיף ו

תשובה:

כן, 3030 ליטר לדקה

כאן שואלים על קצב מילוי הבריכה עצמה (השינוי בכמות המים שבה), ואת זה הגרף כן מראה.

1. בדקה ה-12 היו 220 ליטר, ובדקה ה-14 היו 280 ליטר.

2. קצב ממוצע = שינוי בכמות חלקי משך הזמן:

280−22014−12=602=30\frac{280-220}{14-12}=\frac{60}{2}=30 ליטר לדקה.

תשובה: כן. קצב מילוי הבריכה הממוצע בין הדקה ה-12 לדקה ה-14 הוא 3030 ליטר לדקה.

שאלה 9 · השוואת הצעות מחיר בעזרת משוואות ישר

שתי אדריכליות, זיו ואלמוג, הגישו הצעות מחיר לתכנון ועיצוב מבנה, לחברת "אפרסמון-מון".

כל הצעה כוללת מחיר עבור התכנון + מחיר לכל מ"ר שטח.

הצעות המחיר של האדריכליות מוצגות בגרף:

א.

בנו משוואות ישר המתארות את ההצעות השונות.

(4 נקודות)
ב.

איזו אפשרות כדאי לחברת "אפרסמון-מון" לבחור אם יש לה 90 מ"ר?

(4 נקודות)
ג.

עבור איזו כמות מ"ר ההצעות זהות מבחינה כספית בעיני חברת "אפרסמון-מון" (עגלו לשלם הקרוב)? ומהי עלות זאת?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

אלמוג: y=150x+7500y=150x+7500; זיו: y=210x+2500y=210x+2500

נסמן ב-xx את השטח במ"ר וב-yy את סך התשלום בש"ח. כל הצעה היא ישר y=mx+by=mx+b: mm הוא המחיר לכל מ"ר (השיפוע), ו-bb הוא המחיר עבור התכנון (החיתוך עם ציר yy).

לפי הגרף, הישר המתון שעובר דרך (40,13500)(40,13500) ו-(60,16500)(60,16500) הוא הצעת אדריכלית אלמוג, והישר התלול שעובר דרך (40,10900)(40,10900) ו-(60,15100)(60,15100) הוא הצעת אדריכלות זיו.

1. אלמוג: שיפוע m=16500−1350060−40=300020=150m=\frac{16500-13500}{60-40}=\frac{3000}{20}=150.

נציב את (40,13500)(40,13500): 13500=150⋅40+b⇒b=13500−6000=750013500=150\cdot 40+b\Rightarrow b=13500-6000=7500.

y=150x+7500y=150x+7500

2. זיו: שיפוע m=15100−1090060−40=420020=210m=\frac{15100-10900}{60-40}=\frac{4200}{20}=210.

נציב את (40,10900)(40,10900): 10900=210⋅40+b⇒b=10900−8400=250010900=210\cdot 40+b\Rightarrow b=10900-8400=2500.

y=210x+2500y=210x+2500

בדיקה בנקודה השנייה: 150⋅60+7500=16500150\cdot 60+7500=16500 ✓, 210⋅60+2500=15100210\cdot 60+2500=15100 ✓.

כלומר: אלמוג גובה 75007500 ש"ח על התכנון ו-150150 ש"ח לכל מ"ר; זיו גובה 25002500 ש"ח על התכנון ו-210210 ש"ח לכל מ"ר.

תשובה: אלמוג: y=150x+7500y=150x+7500; זיו: y=210x+2500y=210x+2500.

סעיף ב

תשובה:

אלמוג (2100021000 ש"ח לעומת 2140021400 ש"ח אצל זיו)

נציב x=90x=90 בשתי המשוואות ונבחר בזולה.

1. אלמוג: y=150⋅90+7500=13500+7500=21000y=150\cdot 90+7500=13500+7500=21000 ש"ח.

2. זיו: y=210⋅90+2500=18900+2500=21400y=210\cdot 90+2500=18900+2500=21400 ש"ח.

3. 21000<2140021000<21400, ולכן הצעת אלמוג זולה יותר (ב-400 ש"ח).

תשובה: כדאי לבחור באדריכלית אלמוג: 2100021000 ש"ח לעומת 2140021400 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

בערך 8383 מ"ר, בעלות של כ-2000020000 ש"ח

ההצעות זהות בנקודת החיתוך של שני הישרים, ולכן נשווה את שני הביטויים ל-yy.

1. 150x+7500=210x+2500150x+7500=210x+2500

2. 7500−2500=210x−150x⇒5000=60x⇒x=500060=83.33...7500-2500=210x-150x\Rightarrow 5000=60x\Rightarrow x=\frac{5000}{60}=83.33...

מעוגל לשלם הקרוב: x≈83x\approx 83 מ"ר.

3. העלות בנקודת החיתוך: y=150⋅2503+7500=12500+7500=20000y=150\cdot\frac{250}{3}+7500=12500+7500=20000 ש"ח (ובדיקה בישר השני: 210⋅2503+2500=17500+2500=20000210\cdot\frac{250}{3}+2500=17500+2500=20000 ✓).

4. ב-83 מ"ר בדיוק העלויות כמעט שוות: אצל אלמוג 150⋅83+7500=19950150\cdot 83+7500=19950 ש"ח ואצל זיו 210⋅83+2500=19930210\cdot 83+2500=19930 ש"ח, כלומר בערך 2000020000 ש"ח.

תשובה: ההצעות זהות בשטח של כ-8383 מ"ר (בדיוק 831383\frac{1}{3} מ"ר), והעלות כ-2000020000 ש"ח.

שאלה 10 · מידות מסך טלוויזיה לפי אלכסון וזווית

איתמר קנה טלוויזיה בגודל 55 אינץ'. 1 אינץ= 2.54 ס"מ.

גודל של טלוויזיה נמדד לפי אורך אלכסון המסך שלה.

גודל הזווית בין אלכסון המסך לבין הצלע הארוכה של הטלוויזיה הוא 30∘30^\circ.

א.

חשבו את מידות האורך והרוחב של הטלוויזיה בס"מ.

(6 נקודות)
ב.

בכמה אחוזים גדול אורך הטלוויזיה מרוחבה?

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטח מסך הטלוויזיה במ"ר?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

אורך ≈120.98\approx 120.98 ס"מ, רוחב =69.85=69.85 ס"מ

נתון: אלכסון 55 אינץ', הזווית בין האלכסון לצלע הארוכה 30∘30^\circ.

מבוקש: אורך (הצלע הארוכה) ורוחב (הצלע הקצרה) בס"מ.

האלכסון מחלק את המלבן למשולשים ישרי-זווית שבהם האלכסון הוא היתר, הצלע הארוכה צמודה לזווית 30∘30^\circ והצלע הקצרה מולה.

1. אורך האלכסון בס"מ: d=55⋅2.54=139.7d=55\cdot 2.54=139.7 ס"מ.

2. אורך: cos⁡30∘=ad⇒a=139.7⋅cos⁡30∘≈139.7⋅0.8660≈120.98\cos 30^\circ=\frac{a}{d}\Rightarrow a=139.7\cdot\cos 30^\circ\approx 139.7\cdot 0.8660\approx 120.98 ס"מ.

3. רוחב: sin⁡30∘=bd⇒b=139.7⋅0.5=69.85\sin 30^\circ=\frac{b}{d}\Rightarrow b=139.7\cdot 0.5=69.85 ס"מ.

בדיקה בפיתגורס: 120.9842+69.852≈14637.07+4879.02=19516.09=139.72120.984^2+69.85^2\approx 14637.07+4879.02=19516.09=139.7^2 ✓

תשובה: אורך הטלוויזיה ≈120.98\approx 120.98 ס"מ ורוחבה 69.8569.85 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

בכ-73.21%73.21\%

אחוז ההגדלה מחושב יחסית לרוחב (הגודל שאליו משווים):

a−bb⋅100%=120.984−69.8569.85⋅100%≈51.13469.85⋅100%≈73.21%\frac{a-b}{b}\cdot 100\%=\frac{120.984-69.85}{69.85}\cdot 100\%\approx\frac{51.134}{69.85}\cdot 100\%\approx 73.21\%.

(אותו דבר: ab=cos⁡30∘sin⁡30∘=3≈1.7321\frac{a}{b}=\frac{\cos 30^\circ}{\sin 30^\circ}=\sqrt{3}\approx 1.7321, כלומר האורך גדול מהרוחב ב-73.21%73.21\%.)

תשובה: האורך גדול מהרוחב בכ-73.21%73.21\%.

סעיף ג

תשובה:

≈0.85\approx 0.85 מ"ר (≈8450.7\approx 8450.7 סמ"ר)

שטח המסך (מלבן) הוא אורך כפול רוחב; נחשב בסמ"ר ואז נמיר למ"ר.

1. S=a⋅b≈120.984⋅69.85≈8450.71S=a\cdot b\approx 120.984\cdot 69.85\approx 8450.71 סמ"ר.

2. במ"ר יש 100⋅100=10000100\cdot 100=10000 סמ"ר, ולכן S≈8450.7110000≈0.845S\approx\frac{8450.71}{10000}\approx 0.845 מ"ר.

(אפשר גם להמיר קודם למטרים: 1.2098⋅0.6985≈0.8451.2098\cdot 0.6985\approx 0.845 מ"ר.)

תשובה: שטח המסך ≈0.85\approx 0.85 מ"ר (בערך 0.8450.845 מ"ר).

שאלה 11 · אחוזים, ביטוי אלגברי וכתיב מדעי

מחיר ק"ג אבוקדו הוא K ₪. מחיר ק"ג עגבניות זול ב 22% ממחיר האבוקדו.

א.

מיכל קנתה 5 ק"ג אבוקדו ו- 3 ק"ג עגבניות, בטאו בעזרת K כמה שילמה מיכל.

(5 נקודות)
ב.

אם מיכל שילמה עבור כל הקניה 36.7 ₪, כמה עולה ק"ג עגבניות?

(5 נקודות)
ג.

בש"ח אחד יש 100 אגורות, רשמו בכתיבה מדעית כמה אגורות שילמה מיכל עבור כל הקניה.

(כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר m מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le|a|<10 כש-aa כתוב בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

7.34K7.34K ₪

נבטא קודם את מחיר העגבניות בעזרת KK.

1. העגבניות זולות ב-22% מהאבוקדו, כלומר מחירן 100%−22%=78%100\%-22\%=78\% ממחיר האבוקדו: 0.78K0.78K ₪ לק"ג.

2. 5 ק"ג אבוקדו: 5K5K ₪.

3. 3 ק"ג עגבניות: 3⋅0.78K=2.34K3\cdot 0.78K=2.34K ₪.

4. סך הכול: 5K+2.34K=7.34K5K+2.34K=7.34K ₪.

תשובה: מיכל שילמה 7.34K7.34K ₪.

סעיף ב

תשובה:

3.903.90 ₪

נשווה את הביטוי מסעיף א לסכום ששולם, נמצא את KK, ואז את מחיר העגבניות.

1. 7.34K=36.7⇒K=36.77.34=57.34K=36.7\Rightarrow K=\frac{36.7}{7.34}=5 ₪ (מחיר ק"ג אבוקדו).

2. מחיר ק"ג עגבניות: 0.78K=0.78⋅5=3.90.78K=0.78\cdot 5=3.9 ₪.

בדיקה: 5⋅5+3⋅3.9=25+11.7=36.75\cdot 5+3\cdot 3.9=25+11.7=36.7 ✓

תשובה: ק"ג עגבניות עולה 3.903.90 ₪.

סעיף ג

תשובה:

3.670⋅1033.670\cdot 10^3 אגורות

נמיר לאגורות ואז נכתוב בכתיב מדעי.

1. 36.736.7 ₪ =36.7⋅100=3670=36.7\cdot 100=3670 אגורות.

2. כדי ש-aa יהיה בין 1 ל-10, נזיז את הנקודה העשרונית 3 מקומות שמאלה: 3670=3.670⋅1000=3.670⋅1033670=3.670\cdot 1000=3.670\cdot 10^3.

3. a=3.670a=3.670 כתוב עם שלוש ספרות אחרי הנקודה, כנדרש, ו-m=3m=3.

תשובה: 3.670⋅1033.670\cdot 10^3 אגורות.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.