דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2024 מועד א' (שאלון ב')

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2024 מועד א' (שאלון ב'), כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שלושה חלקים:

חלק א' – חמש שאלות, 40 נקודות, יש לבחור 4 שאלות. ערך כל שאלה 10 נקודות.

חלק ב' – שלוש שאלות, 32 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 16 נקודות.

חלק ג' – שלוש שאלות, 28 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 14 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

חלק א': יש לענות על ארבע מבין השאלות 1-5, ערך כל שאלה 10 נקודות (סה"כ 40 נקודות).

חלק ב': יש לענות על שתיים מבין השאלות 6-8, ערך כל שאלה 16 נקודות (סה"כ 32 נקודות).

חלק ג': יש לענות על שתיים מבין השאלות 9-11, ערך כל שאלה 14 נקודות (סה"כ 28 נקודות).

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · פרבולה: חיתוך עם הצירים, עלייה וירידה

נושא: פרבולה

לפניכם גרף של פונקציה ריבועית.

y=5x−12.5−x22y=5x-12.5-\frac{x^2}{2}

הפרבולה חותכת את ציר ה-XX בנקודה AA, ואת ציר ה-YY בנקודה BB.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות B,AB,A.

(5 נקודות)
ב.

רשמו תחומי עלייה וירידה של הפרבולה.

(2 נקודות)
ג.

הביאו דוגמה של שתי נקודות סימטריות ביחס לציר הסימטריה הנמצאות על הפרבולה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

A(5,0)A(5,0), B(0,−12.5)B(0,-12.5)

נתון: הפרבולה y=5x−12.5−x22y=5x-12.5-\frac{x^2}{2}.

מבוקש: נקודת החיתוך AA עם ציר ה-XX ונקודת החיתוך BB עם ציר ה-YY.

1. נקודה AA: על ציר ה-XX מתקיים y=0y=0, ולכן נציב y=0y=0:

0=5x−12.5−x220=5x-12.5-\frac{x^2}{2}

נכפול את שני האגפים ב-22 כדי להיפטר מהשבר:

0=10x−25−x20=10x-25-x^2, כלומר −x2+10x−25=0-x^2+10x-25=0 (a=−1, b=10, c=−25a=-1,\ b=10,\ c=-25).

2. נפתור בנוסחת השורשים:

x1,2=−b±b2−4ac2a=−10±102−4⋅(−1)⋅(−25)2⋅(−1)=−10±0−2=5x_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}=\frac{-10\pm\sqrt{10^2-4\cdot(-1)\cdot(-25)}}{2\cdot(-1)}=\frac{-10\pm\sqrt{0}}{-2}=5

הדיסקרימיננטה שווה ל-00, ולכן יש פתרון יחיד: הפרבולה משיקה לציר ה-XX בקודקוד שלה (כפי שרואים בשרטוט).

A(5,0)A(5,0)

3. נקודה BB: על ציר ה-YY מתקיים x=0x=0:

y=5⋅0−12.5−022=−12.5y=5\cdot0-12.5-\frac{0^2}{2}=-12.5

B(0,−12.5)B(0,-12.5)

תשובה: A(5,0)A(5,0), B(0,−12.5)B(0,-12.5)

סעיף ב

תשובה:

עלייה: x<5x<5; ירידה: x>5x>5

1. המקדם של x2x^2 הוא −12-\frac{1}{2}, שלילי, ולכן הפרבולה "בוכה" (פתוחה כלפי מטה) והקודקוד שלה הוא נקודת מקסימום.

2. שיעור ה-xx של הקודקוד: x=−b2a=−52⋅(−12)=5x=\frac{-b}{2a}=\frac{-5}{2\cdot\left(-\frac{1}{2}\right)}=5, כלומר הקודקוד הוא הנקודה A(5,0)A(5,0) שמצאנו בסעיף א.

3. בפרבולה הפתוחה כלפי מטה, הפונקציה עולה משמאל לקודקוד ויורדת מימין לו.

תשובה: תחום עלייה: x<5x<5; תחום ירידה: x>5x>5.

סעיף ג

תשובה:

לדוגמה B(0,−12.5)B(0,-12.5) ו-(10,−12.5)(10,-12.5)

1. ציר הסימטריה של הפרבולה עובר דרך הקודקוד, ולכן הוא הישר x=5x=5.

2. שתי נקודות סימטריות ביחס לישר זה נמצאות באותו גובה (yy שווה), ובמרחק שווה מ-x=5x=5 משני צדדיו.

3. ניקח את הנקודה B(0,−12.5)B(0,-12.5), שנמצאת במרחק 5−0=55-0=5 משמאל לציר. הנקודה הסימטרית לה נמצאת במרחק 55 מימין לציר, כלומר ב-x=5+5=10x=5+5=10.

4. נבדוק שהיא על הפרבולה: y=5⋅10−12.5−1022=50−12.5−50=−12.5y=5\cdot10-12.5-\frac{10^2}{2}=50-12.5-50=-12.5 ✓

תשובה: לדוגמה הנקודות B(0,−12.5)B(0,-12.5) ו-(10,−12.5)(10,-12.5).

שאלה 2 · פתרון משוואה ממעלה ראשונה עם שברים

נתונה משוואה:

1−12−x7−2x+62=x1-\frac{12-x}{7}-\frac{2x+6}{2}=x
א.

פתרו את המשוואה.

(8 נקודות)
ב.

בדקו את נכונות הפתרון באמצעות הצבה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

x=−2x=-2

פותרים משוואה ממעלה ראשונה עם שברים: קודם נכפול במכנה המשותף כדי להיפטר מהשברים.

1. המכנים הם 77 ו-22, והמכנה המשותף הוא 1414. נכפול כל איבר ב-1414:

14⋅1−14⋅12−x7−14⋅2x+62=14x14\cdot1-14\cdot\frac{12-x}{7}-14\cdot\frac{2x+6}{2}=14x

14−2(12−x)−7(2x+6)=14x14-2(12-x)-7(2x+6)=14x

2. נפתח סוגריים (שימו לב לסימן המינוס שלפני כל סוגריים):

14−24+2x−14x−42=14x14-24+2x-14x-42=14x

3. נעביר את האיברים עם xx לאגף שמאל ואת המספרים לאגף ימין:

2x−14x−14x=−14+24+422x-14x-14x=-14+24+42

4. נכנס איברים דומים:

−26x=52-26x=52

5. נחלק ב-−26-26:

x=52−26=−2x=\frac{52}{-26}=-2

תשובה: x=−2x=-2

סעיף ב

תשובה:

אגף שמאל =−2==-2= אגף ימין, הפתרון נכון

נציב x=−2x=-2 בשני אגפי המשוואה המקורית ונבדוק שמתקבל שוויון.

1. אגף שמאל:

1−12−(−2)7−2⋅(−2)+62=1−147−22=1−2−1=−21-\frac{12-(-2)}{7}-\frac{2\cdot(-2)+6}{2}=1-\frac{14}{7}-\frac{2}{2}=1-2-1=-2

2. אגף ימין: x=−2x=-2

3. קיבלנו −2=−2-2=-2, פסוק אמת.

תשובה: שני האגפים שווים ל-−2-2, ולכן x=−2x=-2 הוא פתרון נכון.

שאלה 3 · מעוין ומלבן חסום: שטחים והיקף

בסרטוט שלפניכם ABCD הוא מעוין, EHGF הוא מלבן. BI=JD=AK=MCBI=JD=AK=MC.

נתונים אורך הקטע AC=70AC=70 ס"מ, BD=50BD=50 ס"מ, AK=15AK=15 ס"מ.

I, J, K, M הן נקודות מפגש של המלבן עם אלכסוני המעוין.

א.

חשבו את השטח הצבוע באפור, בין המעוין למלבן.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את היקף המלבן EHGF.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש AEF.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

950950 סמ"ר

נתון: AC=70AC=70 ס"מ, BD=50BD=50 ס"מ, BI=JD=AK=MC=15BI=JD=AK=MC=15 ס"מ, LL נקודת מפגש האלכסונים.

מבוקש: השטח האפור = שטח המעוין פחות שטח המלבן.

כדי לחשב את שטח המלבן נמצא קודם את אורכי צלעותיו מתוך הקטעים על האלכסונים.

1. במעוין האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן:

AL=LC=AC2=702=35AL=LC=\frac{AC}{2}=\frac{70}{2}=35 ס"מ, BL=LD=BD2=502=25BL=LD=\frac{BD}{2}=\frac{50}{2}=25 ס"מ

2. הקטעים על האלכסון ACAC:

KL=AL−AK=35−15=20KL=AL-AK=35-15=20 ס"מ, LM=LC−MC=35−15=20LM=LC-MC=35-15=20 ס"מ

ולכן KM=KL+LM=20+20=40KM=KL+LM=20+20=40 ס"מ. זה אורך הצלע האנכית של המלבן: EH=FG=40EH=FG=40 ס"מ.

3. הקטעים על האלכסון BDBD:

IL=BL−BI=25−15=10IL=BL-BI=25-15=10 ס"מ, LJ=LD−JD=25−15=10LJ=LD-JD=25-15=10 ס"מ

ולכן IJ=IL+LJ=10+10=20IJ=IL+LJ=10+10=20 ס"מ. זה אורך הצלע האופקית של המלבן: EF=HG=20EF=HG=20 ס"מ.

4. שטח המעוין (מחצית מכפלת האלכסונים):

SABCD=AC⋅BD2=70⋅502=1750S_{ABCD}=\frac{AC\cdot BD}{2}=\frac{70\cdot50}{2}=1750 סמ"ר

5. שטח המלבן:

SEHGF=EF⋅FG=20⋅40=800S_{EHGF}=EF\cdot FG=20\cdot40=800 סמ"ר

6. השטח האפור:

S=SABCD−SEHGF=1750−800=950S=S_{ABCD}-S_{EHGF}=1750-800=950 סמ"ר

הערה: לפי הנתונים, קודקודי המלבן אינם נופלים בדיוק על צלעות המעוין (בגובה 2020 ס"מ מעל LL הצלע ABAB נמצאת במרחק 2535⋅15≈10.71\frac{25}{35}\cdot15\approx10.71 ס"מ מהאלכסון ולא 1010 ס"מ), אבל השאלה מבקשת לחשב לפי הנתונים, וכך עשינו.

תשובה: השטח האפור הוא 950950 סמ"ר.

סעיף ב

תשובה:

P=120P=120 ס"מ

משתמשים באורכי הצלעות מסעיף א: EF=HG=20EF=HG=20 ס"מ, EH=FG=40EH=FG=40 ס"מ.

P=EF+FG+HG+EH=20+40+20+40=120P=EF+FG+HG+EH=20+40+20+40=120 ס"מ

תשובה: היקף המלבן הוא 120120 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

150150 סמ"ר

1. במשולש AEFAEF הבסיס הוא EF=20EF=20 ס"מ (צלע המלבן).

2. הגובה לבסיס זה הוא AKAK: האלכסון ACAC מאונך לאלכסון BDBD (במעוין האלכסונים מאונכים), וצלע המלבן EFEF מקבילה ל-BDBD, ולכן AK⊥EFAK\perp EF. AK=15AK=15 ס"מ.

3. שטח המשולש:

SAEF=EF⋅AK2=20⋅152=150S_{AEF}=\frac{EF\cdot AK}{2}=\frac{20\cdot15}{2}=150 סמ"ר

תשובה: שטח המשולש AEFAEF הוא 150150 סמ"ר.

שאלה 4 · השוואת חזקות ופישוט ביטוי בחוקי חזקות

פתרו את הסעיפים הבאים בעזרת חוקי חזקות (אין קשר בין הסעיפים).

יש להציג חישובים מפורטים:

א.

כתבו >>, ==, <<:

430 ‾ 2604^{30}\ \underline{\qquad\qquad}\ 2^{60}
(3 נקודות)
ב.

כתבו >>, ==, <<:

(−27)25 ‾ (−3)73(-27)^{25}\ \underline{\qquad\qquad}\ (-3)^{73}
(3 נקודות)
ג.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות בלבד (ללא מחשבון):

235+234231−230\frac{2^{35}+2^{34}}{2^{31}-2^{30}}
(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

430=2604^{30}=2^{60}

כדי להשוות נכתוב את שתי החזקות עם אותו בסיס, 22.

1. 4=224=2^2, ולכן לפי החוק (am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}:

430=(22)30=22⋅30=2604^{30}=(2^2)^{30}=2^{2\cdot30}=2^{60}

2. קיבלנו את אותה חזקה בשני הצדדים.

תשובה: 430=2604^{30}=2^{60}

סעיף ב

תשובה:

(−27)25<(−3)73(-27)^{25}<(-3)^{73}

נכתוב את שתי החזקות עם אותו בסיס, −3-3.

1. −27=(−3)3-27=(-3)^3, ולכן:

(−27)25=((−3)3)25=(−3)3⋅25=(−3)75(-27)^{25}=\left((-3)^3\right)^{25}=(-3)^{3\cdot25}=(-3)^{75}

2. עכשיו משווים (−3)75(-3)^{75} ל-(−3)73(-3)^{73}. המעריכים אי-זוגיים, ולכן שתי החזקות שליליות:

(−3)75=−375(-3)^{75}=-3^{75}, (−3)73=−373(-3)^{73}=-3^{73}

3. 375>3733^{75}>3^{73} (בסיס גדול מ-11 ומעריך גדול יותר). כשמוסיפים מינוס, סדר הגודל מתהפך:

−375<−373-3^{75}<-3^{73}

תשובה: (−27)25<(−3)73(-27)^{25}<(-3)^{73}

סעיף ג

תשובה:

4848

נוציא גורם משותף במונה ובמכנה ונצמצם.

1. במונה: 235=21⋅2342^{35}=2^{1}\cdot2^{34}, ולכן

235+234=2⋅234+1⋅234=234(2+1)=3⋅2342^{35}+2^{34}=2\cdot2^{34}+1\cdot2^{34}=2^{34}(2+1)=3\cdot2^{34}

2. במכנה: 231=21⋅2302^{31}=2^{1}\cdot2^{30}, ולכן

231−230=2⋅230−1⋅230=230(2−1)=2302^{31}-2^{30}=2\cdot2^{30}-1\cdot2^{30}=2^{30}(2-1)=2^{30}

3. נחלק לפי החוק aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}:

3⋅234230=3⋅234−30=3⋅24=3⋅16=48\frac{3\cdot2^{34}}{2^{30}}=3\cdot2^{34-30}=3\cdot2^4=3\cdot16=48

תשובה: 4848

שאלה 5 · מלבן ואלכסוניו: צלעות, שטח והיקף טרפז

נתון מלבן ABCDABCD, נקודה MM היא מפגש אלכסוני המלבן.

נקודה EE נמצאת על צלע CDCD, כך שקטע MEME מקביל לצלע ADAD (ME∥AD)(ME\parallel AD)

כמו כן נתון:

1) CM=7.8CM=7.8 מ'

2) ∠ABD=63∘\angle ABD=63^\circ

א.

חשבו את אורכי צלעות המלבן.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את השטח ואת ההיקף של הטרפז AMEDAMED.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

AB=CD≈7.08AB=CD\approx7.08 מ', AD=BC≈13.9AD=BC\approx13.9 מ'

נתון: CM=7.8CM=7.8 מ', ∠ABD=63∘\angle ABD=63^\circ.

מבוקש: אורכי הצלעות ABAB ו-ADAD.

רעיון: נמצא את אורך האלכסון BDBD, ואז נשתמש בטריגונומטריה במשולש ישר הזווית ABDABD.

1. במלבן האלכסונים שווים וחוצים זה את זה, ולכן AC=BDAC=BD ו-MM אמצע שניהם:

BD=AC=2⋅CM=2⋅7.8=15.6BD=AC=2\cdot CM=2\cdot7.8=15.6 מ'

2. במשולש ABDABD הזווית AA ישרה (זווית של מלבן), BDBD הוא היתר, ABAB ניצב ליד הזווית 63∘63^\circ ו-ADAD ניצב מול הזווית.

3. לפי קוסינוס:

cos⁡(∠ABD)=ABBD ⇒ AB=BD⋅cos⁡63∘=15.6⋅cos⁡63∘≈7.08\cos(\angle ABD)=\frac{AB}{BD}\ \Rightarrow\ AB=BD\cdot\cos63^\circ=15.6\cdot\cos63^\circ\approx7.08 מ'

4. לפי סינוס:

sin⁡(∠ABD)=ADBD ⇒ AD=BD⋅sin⁡63∘=15.6⋅sin⁡63∘≈13.9\sin(\angle ABD)=\frac{AD}{BD}\ \Rightarrow\ AD=BD\cdot\sin63^\circ=15.6\cdot\sin63^\circ\approx13.9 מ'

5. במלבן הצלעות הנגדיות שוות: CD=AB≈7.08CD=AB\approx7.08 מ', BC=AD≈13.9BC=AD\approx13.9 מ'.

תשובה: AB=CD≈7.08AB=CD\approx7.08 מ', AD=BC≈13.9AD=BC\approx13.9 מ'.

סעיף ב

תשובה:

S≈36.9S\approx36.9 מ"ר, P≈32.19P\approx32.19 מ'

משתמשים בתוצאות סעיף א: AB=CD≈7.08AB=CD\approx7.08 מ', AD≈13.9AD\approx13.9 מ'.

מבוקש: שטח והיקף הטרפז AMEDAMED (בסיסיו MEME ו-ADAD מקבילים, וגובהו EDED, כי CD⊥ADCD\perp AD).

1. MM אמצע האלכסון ACAC, ו-ME∥ADME\parallel AD. לכן במשולש ACDACD הקטע MEME הוא קטע אמצעים: EE אמצע CDCD, ו-MEME שווה למחצית ADAD:

ME=AD2=13.92=6.95ME=\frac{AD}{2}=\frac{13.9}{2}=6.95 מ'

ED=CD2=7.082=3.54ED=\frac{CD}{2}=\frac{7.08}{2}=3.54 מ'

2. הצלע AMAM: האלכסונים חוצים זה את זה ושווים, ולכן AM=CM=7.8AM=CM=7.8 מ'.

3. היקף הטרפז:

P=AM+ME+ED+DA=7.8+6.95+3.54+13.9=32.19P=AM+ME+ED+DA=7.8+6.95+3.54+13.9=32.19 מ'

4. שטח הטרפז (סכום הבסיסים כפול הגובה, חלקי 2):

S=(ME+AD)⋅ED2=(6.95+13.9)⋅3.542≈36.9S=\frac{(ME+AD)\cdot ED}{2}=\frac{(6.95+13.9)\cdot3.54}{2}\approx36.9 מ"ר

תשובה: שטח הטרפז ≈36.9\approx36.9 מ"ר, היקפו ≈32.19\approx32.19 מ'.

שאלה 6 · שינויי מחיר באחוזים ותשלומים

מחירו של מקרר היה 5,6005{,}600 ₪.

מחיר המקרר ירד ב- 15%15\%, ולאחר מכן עלה ב- 20%20\%.

א.

מהו מחירו הסופי של המקרר לאחר השינויים במחיר?

(5 נקודות)
ב.

בכמה אחוזים גבוה המחיר הסופי של המקרר מהמחיר המקורי?

(5 נקודות)
ג.

התשלום עבור המקרר (במחירו הסופי אחרי שני השינויים) יבוצע בתשלומים:

•תשלום בעת ההזמנה בגובה 25%25\% מהמחיר (תשלום מספר 1).

•השאר ישולם בארבעה תשלומים שווים (תשלומים 2-5).

כמה יש לשלם בעת ההזמנה ומה יהיה גובהו של כל אחד מארבעת התשלומים השווים?

(3 נקודות)
ד.

מה היחס בין תשלום מספר 2 לתשלום מספר 1?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

5,7125{,}712 ₪

נתון: מחיר מקורי 56005600 ₪, ירידה של 15%15\% ואחריה עלייה של 20%20\%.

מבוקש: המחיר הסופי. כל שינוי מחושב מהמחיר שהיה לפניו.

1. המחיר אחרי ירידה של 15%15\%:

5600−15100⋅5600=5600−840=47605600-\frac{15}{100}\cdot5600=5600-840=4760 ₪

2. העלייה של 20%20\% מחושבת מהמחיר החדש, 47604760 ₪:

4760+20100⋅4760=4760+952=57124760+\frac{20}{100}\cdot4760=4760+952=5712 ₪

תשובה: המחיר הסופי הוא 57125712 ₪.

סעיף ב

תשובה:

ב-2%2\%

נחשב איזה חלק מהמחיר המקורי מהווה המחיר הסופי.

1. 57125600=1.02=102%\frac{5712}{5600}=1.02=102\%

2. המחיר הסופי הוא 102%102\% מהמחיר המקורי, כלומר גבוה ממנו ב-102%−100%=2%102\%-100\%=2\%.

(שימו לב: לא 20%−15%=5%20\%-15\%=5\%, כי העלייה חושבה ממחיר נמוך יותר: 0.85⋅1.2=1.020.85\cdot1.2=1.02.)

תשובה: המחיר הסופי גבוה ב-2%2\% מהמחיר המקורי.

סעיף ג

תשובה:

בהזמנה 14281428 ₪; כל תשלום שווה 10711071 ₪

המחיר הסופי (סעיף א) הוא 57125712 ₪.

1. התשלום בעת ההזמנה:

25100⋅5712=1428\frac{25}{100}\cdot5712=1428 ₪

2. היתרה: 5712−1428=42845712-1428=4284 ₪, ומחלקים אותה לארבעה תשלומים שווים:

5712−14284=42844=1071\frac{5712-1428}{4}=\frac{4284}{4}=1071 ₪

תשובה: בעת ההזמנה משלמים 14281428 ₪, וכל אחד מארבעת התשלומים הוא 10711071 ₪.

סעיף ד

תשובה:

34\frac{3}{4} (כלומר 3:43:4)

תשלום מספר 2 הוא אחד מארבעת התשלומים השווים, 10711071 ₪, ותשלום מספר 1 הוא 14281428 ₪.

10711428=34=0.75\frac{1071}{1428}=\frac{3}{4}=0.75

(אפשר לראות זאת גם בלי המספרים: תשלום 1 הוא 25%25\%, ותשלום 2 הוא רבע מ-75%75\%, כלומר 18.75%18.75\%; 18.7525=34\frac{18.75}{25}=\frac{3}{4}.)

תשובה: היחס הוא 34\frac{3}{4}.

שאלה 7 · גאומטריה אנליטית: נקודות, ישר מאונך ואורכים

מהנדס מתכנן נקודות תאורה בנקודות A, B, C, D באמצעות סרטוט במערכת צירים (ראו איור).

להלן דרישות הלקוח:

1. בראשית הצירים (נקודה O) יש למקם מקור מתח.

2. נקודת תאורה B נמצאת על ציר Y וחייבת להיות בדיוק באמצע בין הנקודות A ו-C.

3. ישר AC מאונך לישר CD, נקודה D נמצאת על ציר ה- X.

4. משוואת הישר AB y=12x+3y=\frac{1}{2}x+3

א.

מצאו את שיעורי הנקודות C, B, A.

(6 נקודות)
ב.

מצאו את משוואת הישר CD ואת שיעורי הנקודה D.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את אורך חוטי החשמל הדרושים לחיבור נקודות תאורה למקור מתח, כלומר, האורך הכולל של קטעים DO, CO, BO, AO.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

A(−6,0)A(-6,0), B(0,3)B(0,3), C(6,6)C(6,6)

נתון: הישר ABAB: y=12x+3y=\frac{1}{2}x+3; AA על ציר ה-XX, BB על ציר ה-YY, ו-BB אמצע הקטע ACAC.

מבוקש: שיעורי AA, BB, CC.

1. נקודה AA על ציר ה-XX, ולכן yA=0y_A=0. נציב במשוואת הישר:

0=12xA+3 ⇒ xA=−60=\frac{1}{2}x_A+3\ \Rightarrow\ x_A=-6, כלומר A(−6,0)A(-6,0).

2. נקודה BB על ציר ה-YY, ולכן xB=0x_B=0:

yB=12⋅0+3=3y_B=\frac{1}{2}\cdot0+3=3, כלומר B(0,3)B(0,3).

3. BB אמצע ACAC. לפי נוסחת אמצע קטע:

xB=xA+xC2 ⇒ 0=−6+xC2 ⇒ xC=6x_B=\frac{x_A+x_C}{2}\ \Rightarrow\ 0=\frac{-6+x_C}{2}\ \Rightarrow\ x_C=6

yB=yA+yC2 ⇒ 3=0+yC2 ⇒ yC=6y_B=\frac{y_A+y_C}{2}\ \Rightarrow\ 3=\frac{0+y_C}{2}\ \Rightarrow\ y_C=6

כלומר C(6,6)C(6,6). (בדיקה: 12⋅6+3=6\frac{1}{2}\cdot6+3=6, הנקודה על הישר.)

תשובה: A(−6,0)A(-6,0), B(0,3)B(0,3), C(6,6)C(6,6)

סעיף ב

תשובה:

y=−2x+18y=-2x+18, D(9,0)D(9,0)

1. שיפוע הישר ACAC הוא שיפוע הישר ABAB (אותו ישר): mAC=12m_{AC}=\frac{1}{2}.

2. AC⊥CDAC\perp CD, ולכן מכפלת השיפועים היא −1-1:

mAC⋅mCD=−1 ⇒ 12⋅mCD=−1 ⇒ mCD=−2m_{AC}\cdot m_{CD}=-1\ \Rightarrow\ \frac{1}{2}\cdot m_{CD}=-1\ \Rightarrow\ m_{CD}=-2

3. הישר עובר דרך C(6,6)C(6,6). נציב ב-y=mx+by=mx+b:

6=−2⋅6+b ⇒ b=186=-2\cdot6+b\ \Rightarrow\ b=18

משוואת הישר: y=−2x+18y=-2x+18

4. DD על ציר ה-XX, כלומר yD=0y_D=0:

0=−2xD+18 ⇒ xD=90=-2x_D+18\ \Rightarrow\ x_D=9, ולכן D(9,0)D(9,0).

תשובה: CD: y=−2x+18CD:\ y=-2x+18, D(9,0)D(9,0)

סעיף ג

תשובה:

≈26.49\approx26.49 יחידות אורך

מקור המתח בראשית O(0,0)O(0,0). נחשב את אורך כל קטע ונסכם.

1. AA, DD על ציר ה-XX ו-BB על ציר ה-YY, ולכן אורכי הקטעים הם המרחקים מהראשית לאורך הצירים:

AO=0−(−6)=6AO=0-(-6)=6, BO=3−0=3BO=3-0=3, DO=9−0=9DO=9-0=9

2. COCO לפי נוסחת המרחק בין שתי נקודות:

CO=(xC−0)2+(yC−0)2=62+62=72≈8.49CO=\sqrt{(x_C-0)^2+(y_C-0)^2}=\sqrt{6^2+6^2}=\sqrt{72}\approx8.49

3. האורך הכולל:

AO+BO+CO+DO=6+3+8.49+9≈26.49AO+BO+CO+DO=6+3+8.49+9\approx26.49

תשובה: האורך הכולל של החוטים הוא כ-26.4926.49 יחידות אורך (מטרים, אם יחידת הצירים היא מטר).

שאלה 8 · שטח מעטפת של תיבה: הוצאת משתנה מנוסחה

מפעל אלומיניום מייצר צינורות אלומיניום חלולים בצורת תיבה (ללא בסיסים).

מחירים של הצינורות נקבע על פי שטח המעטפת שלהם.

הנוסחה לשטח מעטפת (ללא בסיסים) של תיבה היא: M=2c⋅(a+b)M=2c\cdot(a+b), כאשר a ו- b הם אורכי צלעות בסיס התיבה ו- c הוא גובה התיבה.

א.

בטא את גובה התיבה c כפונקציה של a, b, M.

(6 נקודות)
ב.

חשב את גובה התיבה c, אם נתון כי a=4a=4 ס"מ, b=5b=5 ס"מ ושטח המעטפת הוא M=180M=180 סמ"ר.

(5 נקודות)
ג.

קוביה היא כמו תיבה שבה כל הצלעות שוות. כתבו נוסחה לשטח מעטפת של קובייה שהצלע שלה היא a.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

c=M2(a+b)c=\frac{M}{2(a+b)}

מבודדים את cc בנוסחה M=2c⋅(a+b)M=2c\cdot(a+b).

1. cc מוכפל ב-2(a+b)2(a+b), ולכן נחלק את שני האגפים ב-2(a+b)2(a+b) (גודל חיובי, כי a,ba,b אורכים):

M2(a+b)=c\frac{M}{2(a+b)}=c

תשובה: c=M2(a+b)c=\frac{M}{2(a+b)}

סעיף ב

תשובה:

c=10c=10 ס"מ

נציב את הנתונים בנוסחה מסעיף א:

c=M2(a+b)=1802⋅(4+5)=18018=10c=\frac{M}{2(a+b)}=\frac{180}{2\cdot(4+5)}=\frac{180}{18}=10 ס"מ

בדיקה: M=2⋅10⋅(4+5)=180M=2\cdot10\cdot(4+5)=180 סמ"ר ✓

תשובה: c=10c=10 ס"מ

סעיף ג

תשובה:

M=4a2M=4a^2

בקובייה כל הצלעות שוות, ולכן נציב בנוסחה b=ab=a ו-c=ac=a:

M=2a⋅(a+a)=2a⋅2a=4a2M=2a\cdot(a+a)=2a\cdot2a=4a^2

זה מתאים למה שמצפים: מעטפת ללא בסיסים היא 44 פאות צדדיות, כל אחת ריבוע ששטחו a2a^2.

תשובה: M=4a2M=4a^2

שאלה 9 · בעיה מילולית: מידות חצר מעלויות גדר ודשא

בביתה של משפחת ישראלי יש חצר גדולה בצורת מלבן ABCD. הם מבקשים לבנות גדר על הצלע הארוכה של המלבן ועל שתי הצלעות הקצרות שלה (הקווים העבים שבאיור), וגם לשתול דשא בכל שטח המלבן.

ידוע שעלות בנית גדר היא 250250 ש"ח ל-מ', ועלות הדשא היא 110110 ש"ח ל- מ"ר. בסה"כ עלות שתי העבודות היתה 17,56017{,}560 ש"ח, מתוכם עלתה הגדר 7,0007{,}000 ש"ח.

כמו-כן, ידוע גם שהצלע הקצרה של החצר קטנה יותר ממחצית הצלע הארוכה.

א.

מיצאו את מימדי החצר (אורך ורוחב).

(8 נקודות)
ב.

ידוע שעלות העבודה כוללת מע"מ של 17%17\%. מה היא עלות העבודה ללא המע"מ?

(3 נקודות)
ג.

בכמה אחוזים היתה מוזלת העבודה הכוללת (גדר + דשא) אם הם היו בוחרים סוג דשא זול יותר, שעלותו רק 9090 ש"ח ל- מ"ר?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

אורך 1616 מ', רוחב 66 מ'

נתון: גדר 250250 ש"ח למטר, דשא 110110 ש"ח למ"ר, עלות כוללת 1756017560 ש"ח, מתוכה גדר 70007000 ש"ח; הצלע הקצרה קטנה ממחצית הארוכה.

מבוקש: אורך ורוחב החצר.

נסמן: xx - הצלע הארוכה (מ'), yy - הצלע הקצרה (מ').

1. משוואת הגדר: הגדר נבנית על צלע ארוכה אחת ועל שתי צלעות קצרות, כלומר אורכה x+2yx+2y:

250⋅(x+2y)=7000 ⇒ x+2y=28250\cdot(x+2y)=7000\ \Rightarrow\ x+2y=28

2. משוואת הדשא: עלות הדשא היא העלות הכוללת פחות עלות הגדר, 17560−7000=1056017560-7000=10560 ש"ח, והדשא מכסה את כל שטח המלבן xyxy:

110⋅xy=10560 ⇒ xy=96110\cdot xy=10560\ \Rightarrow\ xy=96

3. נפתור את המערכת בהצבה: מהמשוואה הראשונה x=28−2yx=28-2y. נציב בשנייה:

y(28−2y)=96 ⇒ 2y2−28y+96=0 ⇒ y2−14y+48=0y(28-2y)=96\ \Rightarrow\ 2y^2-28y+96=0\ \Rightarrow\ y^2-14y+48=0

4. נוסחת השורשים:

y1,2=14±142−4⋅482=14±196−1922=14±22y_{1,2}=\frac{14\pm\sqrt{14^2-4\cdot48}}{2}=\frac{14\pm\sqrt{196-192}}{2}=\frac{14\pm2}{2}

y1=8y_1=8, y2=6y_2=6

5. הצלע הארוכה לכל פתרון: y=8⇒x=28−16=12y=8\Rightarrow x=28-16=12; y=6⇒x=28−12=16y=6\Rightarrow x=28-12=16.

6. התנאי: הצלע הקצרה קטנה ממחצית הארוכה.

עבור (12,8)(12,8): 122=6\frac{12}{2}=6, ו-8>68>6 - לא מתקיים.

עבור (16,6)(16,6): 162=8\frac{16}{2}=8, ו-6<86<8 - מתקיים.

7. בדיקה: שטח 16⋅6=9616\cdot6=96 מ"ר, אורך גדר 16+2⋅6=2816+2\cdot6=28 מ', עלות 250⋅28+110⋅96=7000+10560=17560250\cdot28+110\cdot96=7000+10560=17560 ש"ח ✓

תשובה: אורך החצר 1616 מ' ורוחבה 66 מ'.

סעיף ב

תשובה:

≈15,008.55\approx15{,}008.55 ש"ח

המחיר הכולל מע"מ הוא 117%117\% מהמחיר ללא מע"מ, כלומר המחיר ללא מע"מ כפול 1.171.17. לכן מחלקים ב-1.171.17 (ולא מורידים 17%17\% מהמחיר הכולל):

175601.17≈15008.55\frac{17560}{1.17}\approx15008.55 ש"ח

תשובה: עלות העבודה ללא מע"מ היא כ-15,008.5515{,}008.55 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

בכ-10.93%10.93\%

1. ההוזלה למ"ר דשא: 110−90=20110-90=20 ש"ח. שטח הדשא 9696 מ"ר (סעיף א), ולכן החיסכון הכולל:

20⋅96=192020\cdot96=1920 ש"ח

2. החיסכון באחוזים מהעלות הכוללת המקורית:

192017560⋅100%≈10.93%\frac{1920}{17560}\cdot100\%\approx10.93\%

(העלות החדשה: 17560−1920=1564017560-1920=15640 ש"ח.)

תשובה: העבודה הכוללת הייתה מוזלת בכ-10.93%10.93\%.

שאלה 10 · שתי פרבולות: חיתוך, קודקודים ומשולש ישר זווית

מצינור מים CD במזרקה, נובעים מים משני ברזים במסלולים פרבוליים (ברז C זורם משמאל לימין וברז D זורם משמאל לימין):

(1) y=−x2+6x−4y=-x^2+6x-4

(2) y=−x2+11x−24y=-x^2+11x-24

הערה: הנתונים הם במטרים.

הערה: בחישובים, שמרו על רמת דיוק של 2 ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

א.

חשבו את נקודת המפגש בין שני מסלולי המים.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את המרחק בין נקודות השיא (קודקודי הפרבולות) של מסלולי המים ואת משוואת הישר שעובר דרך שתי נקודות אלו.

(8 נקודות)
ג.

מנקודה כלשהי A על פרבולה (1) מורידים אנך לציר ה-X, הפוגש את ציר ה-X בנקודה B. כמו כן מחברים את הנקודה A בעזרת קו ישר את נקודה A עם נקודה C.

נתון: BC=mBC=m, ∠CAB=α\angle CAB=\alpha הביעו את אורך הניצב AB ואורך היתר AC בעזרת α\alpha ו-mm.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

(4,4)(4,4)

נקודת המפגש היא נקודת החיתוך של שתי הפרבולות, ולכן נשווה את שני הביטויים של yy.

1. −x2+6x−4=−x2+11x−24-x^2+6x-4=-x^2+11x-24

2. האיבר −x2-x^2 מופיע בשני האגפים ומתבטל:

6x−4=11x−24 ⇒ 20=5x ⇒ x=46x-4=11x-24\ \Rightarrow\ 20=5x\ \Rightarrow\ x=4

3. נציב בפרבולה (1):

y=−42+6⋅4−4=−16+24−4=4y=-4^2+6\cdot4-4=-16+24-4=4

(בדיקה בפרבולה (2): −16+44−24=4-16+44-24=4 ✓)

תשובה: נקודת המפגש היא (4,4)(4,4).

סעיף ב

תשובה:

d≈2.80d\approx2.80 מ'; y=12x+72y=\frac{1}{2}x+\frac{7}{2}

1. קודקוד פרבולה (1) (a=−1, b=6a=-1,\ b=6):

x=−b2a=−62⋅(−1)=3x=\frac{-b}{2a}=\frac{-6}{2\cdot(-1)}=3, y=−32+6⋅3−4=5y=-3^2+6\cdot3-4=5, הקודקוד (3,5)(3,5).

2. קודקוד פרבולה (2) (a=−1, b=11a=-1,\ b=11):

x=−112⋅(−1)=5.5x=\frac{-11}{2\cdot(-1)}=5.5, y=−5.52+11⋅5.5−24=6.25y=-5.5^2+11\cdot5.5-24=6.25, הקודקוד (5.5,6.25)(5.5,6.25).

3. המרחק בין הקודקודים לפי נוסחת המרחק:

d=(3−5.5)2+(5−6.25)2=6.25+1.5625=7.8125≈2.80d=\sqrt{(3-5.5)^2+(5-6.25)^2}=\sqrt{6.25+1.5625}=\sqrt{7.8125}\approx2.80 מ'

4. שיפוע הישר דרך שתי הנקודות:

m=5−6.253−5.5=−1.25−2.5=12m=\frac{5-6.25}{3-5.5}=\frac{-1.25}{-2.5}=\frac{1}{2}

5. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה (3,5)(3,5):

y−5=12(x−3) ⇒ y=12x−32+5=12x+72y-5=\frac{1}{2}(x-3)\ \Rightarrow\ y=\frac{1}{2}x-\frac{3}{2}+5=\frac{1}{2}x+\frac{7}{2}

(בדיקה בנקודה (5.5,6.25)(5.5,6.25): 5.52+3.5=6.25\frac{5.5}{2}+3.5=6.25 ✓)

תשובה: המרחק בין הקודקודים ≈2.80\approx2.80 מ', ומשוואת הישר y=12x+72y=\frac{1}{2}x+\frac{7}{2} (כלומר y=0.5x+3.5y=0.5x+3.5).

סעיף ג

תשובה:

AB=mtan⁡αAB=\frac{m}{\tan\alpha}, AC=msin⁡αAC=\frac{m}{\sin\alpha}

1. ABAB הוא אנך לציר ה-XX ו-BCBC מונח על ציר ה-XX, ולכן במשולש ABCABC הזווית BB ישרה. ACAC הוא היתר.

2. ביחס לזווית α\alpha שבקודקוד AA: BC=mBC=m הוא הניצב שמול הזווית, ו-ABAB הוא הניצב שליד הזווית.

3. הניצב ABAB לפי טנגנס (ניצב מול חלקי ניצב ליד):

tan⁡α=BCAB=mAB ⇒ AB=mtan⁡α\tan\alpha=\frac{BC}{AB}=\frac{m}{AB}\ \Rightarrow\ AB=\frac{m}{\tan\alpha}

4. היתר ACAC לפי סינוס (ניצב מול חלקי יתר):

sin⁡α=BCAC=mAC ⇒ AC=msin⁡α\sin\alpha=\frac{BC}{AC}=\frac{m}{AC}\ \Rightarrow\ AC=\frac{m}{\sin\alpha}

תשובה: AB=mtan⁡αAB=\frac{m}{\tan\alpha}, AC=msin⁡αAC=\frac{m}{\sin\alpha}

שאלה 11 · גרף דרך-זמן: מהירויות, המרת יחידות ושטח

זיו יצא לטיול רגלי בשעה 7:00 בבוקר. הגרף הבא מתאר את המרחק (בק"מ) אותו עבר.

בשעה 10 הוא הגיע למרחק 15 ק"מ מנקודת המוצא.

ענו על השאלות הבאות (שמרו על רמת דיוק של 3 ספרות אחרי הנקודה העשרונית):

א.

מהי מהירותו של זיו בכל קטע שבו הוא היה בתנועה (מרחק בק"מ חלקי זמן בשעות)?

(4.5 נקודות)
ב.

מהי מהירותו במטר לשנייה, במקום בקילומטר לשעה (שמרו על רמת דיוק של 3 ספרות אחרי הנקודה העשרונית)?

(4.5 נקודות)
ג.

מהו השטח שמתחת לגרף המרחק (מן השעה 7 ועד השעה 18)?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

7-10: 55 קמ"ש; 11-14: 33 קמ"ש; 16-18: 22 קמ"ש

נתון הגרף: מרחק מנקודת המוצא (ק"מ) כפונקציה של השעה.

מבוקש: המהירות בכל קטע שבו זיו זז. בקטע שבו הגרף אופקי המרחק לא משתנה, כלומר זיו עומד במקום (בין 10 ל-11 ובין 14 ל-16).

המהירות בכל קטע היא שינוי המרחק חלקי משך הזמן: v=ΔsΔtv=\frac{\Delta s}{\Delta t}.

1. בין השעות 7-10 (מ-00 ק"מ ל-1515 ק"מ):

v1=15−010−7=153=5v_1=\frac{15-0}{10-7}=\frac{15}{3}=5 קמ"ש

2. בין השעות 11-14 (מ-1515 ק"מ ל-2424 ק"מ):

v2=24−1514−11=93=3v_2=\frac{24-15}{14-11}=\frac{9}{3}=3 קמ"ש

3. בין השעות 16-18 (מ-2424 ק"מ ל-2828 ק"מ):

v3=28−2418−16=42=2v_3=\frac{28-24}{18-16}=\frac{4}{2}=2 קמ"ש

(בין 10-11 ובין 14-16 המהירות היא 00 - זיו נח.)

תשובה: בשעות 7-10: 55 קמ"ש; בשעות 11-14: 33 קמ"ש; בשעות 16-18: 22 קמ"ש.

סעיף ב

תשובה:

1.3891.389, 0.8330.833, 0.5560.556 מטר/שנייה

המרת יחידות: 11 ק"מ =1000=1000 מטר, 11 שעה =60⋅60=3600=60\cdot60=3600 שניות. לכן כדי להמיר מקמ"ש למטר לשנייה מכפילים ב-10001000 ומחלקים ב-36003600.

1. 55 קמ"ש: 5⋅100060⋅60=50003600≈1.389\frac{5\cdot1000}{60\cdot60}=\frac{5000}{3600}\approx1.389 מטר/שנייה

2. 33 קמ"ש: 3⋅100060⋅60=30003600≈0.833\frac{3\cdot1000}{60\cdot60}=\frac{3000}{3600}\approx0.833 מטר/שנייה

3. 22 קמ"ש: 2⋅100060⋅60=20003600≈0.556\frac{2\cdot1000}{60\cdot60}=\frac{2000}{3600}\approx0.556 מטר/שנייה

תשובה: בשעות 7-10: 1.3891.389 מטר/שנייה; בשעות 11-14: 0.8330.833 מטר/שנייה; בשעות 16-18: 0.5560.556 מטר/שנייה.

סעיף ג

תשובה:

196196 יחידות שטח

נחלק את השטח שמתחת לגרף לצורות לפי הקטעים: משולש בקטע הראשון, מלבנים בקטעי המנוחה וטרפזים בקטעים העולים. (היחידות של שטח זה הן ק"מ כפול שעה.)

1. השעות 7-10: משולש עם בסיס 33 וגובה 1515:

15⋅32=22.5\frac{15\cdot3}{2}=22.5

2. השעות 10-11: מלבן 1×151\times15:

1⋅15=151\cdot15=15

3. השעות 11-14: טרפז עם בסיסים 1515 ו-2424 וגובה 33:

(15+24)⋅32=58.5\frac{(15+24)\cdot3}{2}=58.5

4. השעות 14-16: מלבן 2×242\times24:

2⋅24=482\cdot24=48

5. השעות 16-18: טרפז עם בסיסים 2424 ו-2828 וגובה 22:

(24+28)⋅22=52\frac{(24+28)\cdot2}{2}=52

6. סכום: 22.5+15+58.5+48+52=19622.5+15+58.5+48+52=196

תשובה: השטח שמתחת לגרף הוא 196196 יחידות שטח.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.