דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2024 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2024 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שלושה חלקים:

חלק א' – חמש שאלות – 40 נקודות, יש לבחור 4 שאלות. ערך כל שאלה 10 נקודות.

חלק ב' – שלוש שאלות – 32 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 16 נקודות.

חלק ג' – שלוש שאלות – 28 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 14 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות

חלק א': יש לענות על ארבע מבין השאלות 5-1, ערך כל שאלה 10 נקודות (סה"כ 40 נקודות).

חלק ב': יש לענות על שתיים מבין השאלות 8-6, ערך כל שאלה 16 נקודות (סה"כ 32 נקודות).

חלק ג': יש לענות על שתיים מבין השאלות 11-9, ערך כל שאלה 14 נקודות (סה"כ 28 נקודות).

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · חוקי חזקות ופירוק לגורמים ראשוניים

א.

פשטו את הביטוי הבא ככל היותר:

(a3)4(a4)2a(a3)5a6\frac{\left(a^3\right)^4\left(a^4\right)^2a}{\left(a^3\right)^5a^6}
(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערך הביטוי הבא בעזרת פירוק המספרים, חוקי חזקות וללא מחשבון:

503 404 1002323 257\frac{50^3\,40^4\,100^2}{32^3\,25^7}

שימו לב! אין קשר בין שני הסעיפים!

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

11 (עבור a≠0a\neq 0)

מפשטים בעזרת חוקי החזקות: חזקה של חזקה (am)n=am⋅n\left(a^m\right)^n=a^{m\cdot n}, כפל חזקות עם בסיס שווה am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}, וחילוק aman=am−n\dfrac{a^m}{a^n}=a^{m-n}. הביטוי מוגדר עבור a≠0a\neq 0.

1. חזקה של חזקה במונה: (a3)4=a12\left(a^3\right)^4=a^{12}, (a4)2=a8\left(a^4\right)^2=a^{8}, ו-a=a1a=a^1.

2. כפל במונה: a12⋅a8⋅a1=a12+8+1=a21a^{12}\cdot a^{8}\cdot a^{1}=a^{12+8+1}=a^{21}.

3. במכנה: (a3)5=a15\left(a^3\right)^5=a^{15}, ולכן a15⋅a6=a21a^{15}\cdot a^{6}=a^{21}.

4. חילוק:

a21a21=a21−21=a0=1\frac{a^{21}}{a^{21}}=a^{21-21}=a^0=1

תשובה: הביטוי שווה ל-11 (עבור a≠0a\neq 0).

סעיף ב

תשובה:

1616

מפרקים כל בסיס לגורמים ראשוניים (רק 22 ו-55 מופיעים), ואז מכנסים את החזקות של כל בסיס.

1. פירוק הבסיסים:

50=2⋅52,40=23⋅5,100=22⋅52,32=25,25=5250=2\cdot 5^2,\quad 40=2^3\cdot 5,\quad 100=2^2\cdot 5^2,\quad 32=2^5,\quad 25=5^2

2. מעלים כל גורם בחזקה:

503=23⋅56,404=212⋅54,1002=24⋅5450^3=2^3\cdot 5^6,\quad 40^4=2^{12}\cdot 5^4,\quad 100^2=2^4\cdot 5^4
323=215,257=51432^3=2^{15},\quad 25^7=5^{14}

3. המונה: 23+12+4⋅56+4+4=219⋅5142^{3+12+4}\cdot 5^{6+4+4}=2^{19}\cdot 5^{14}.

4. המכנה: 215⋅5142^{15}\cdot 5^{14}.

5. מחלקים:

219⋅514215⋅514=219−15⋅514−14=24⋅50=16\frac{2^{19}\cdot 5^{14}}{2^{15}\cdot 5^{14}}=2^{19-15}\cdot 5^{14-14}=2^4\cdot 5^0=16

תשובה: ערך הביטוי הוא 1616.

שאלה 2 · שטח והיקף משולש בתוך מלבן

בסרטוט שלפניכם ABCDABCD הוא מלבן. נתון אורך הקטע EB=10EB=10 ס״מ, DC=50DC=50 ס״מ, BF=5BF=5 ס״מ ו- AD=20AD=20 ס״מ.

א.

חשבו את השטח הצבוע באפור, בצורת המשולש DEFDEF.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את היקף המשולש DEFDEF.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

SDEF=200S_{DEF}=200 סמ"ר

נתון: מלבן ABCDABCD עם AB=DC=50AB=DC=50 ס"מ, AD=BC=20AD=BC=20 ס"מ; EE על ABAB עם EB=10EB=10 ס"מ; FF על BCBC עם BF=5BF=5 ס"מ.

מבוקש: שטח המשולש DEFDEF.

הרעיון: שטח המשולש האפור = שטח המלבן פחות שלושת המשולשים הלבנים ישרי הזווית שסביבו (AEDAED, EBFEBF, FCDFCD). לכל אחד מהם שני ניצבים על צלעות המלבן, ולכן קל לחשב את שטחו.

1. אורכי הקטעים החסרים:

AE=AB−EB=50−10=40 cm,FC=BC−BF=20−5=15 cmAE=AB-EB=50-10=40\,\text{cm},\qquad FC=BC-BF=20-5=15\,\text{cm}

2. שטח המלבן:

SABCD=AB⋅AD=50⋅20=1000 cm2S_{ABCD}=AB\cdot AD=50\cdot 20=1000\,\text{cm}^2

3. שטחי המשולשים ישרי הזווית (מכפלת הניצבים חלקי 2):

SAED=AE⋅AD2=40⋅202=400 cm2S_{AED}=\frac{AE\cdot AD}{2}=\frac{40\cdot 20}{2}=400\,\text{cm}^2
SEBF=EB⋅BF2=10⋅52=25 cm2S_{EBF}=\frac{EB\cdot BF}{2}=\frac{10\cdot 5}{2}=25\,\text{cm}^2
SFCD=FC⋅DC2=15⋅502=375 cm2S_{FCD}=\frac{FC\cdot DC}{2}=\frac{15\cdot 50}{2}=375\,\text{cm}^2

4. שטח המשולש DEFDEF:

SDEF=1000−400−25−375=200 cm2S_{DEF}=1000-400-25-375=200\,\text{cm}^2

תשובה: השטח הצבוע הוא 200200 סמ"ר.

סעיף ב

תשובה:

PDEF≈108.10P_{DEF}\approx 108.10 ס"מ

כל צלע של המשולש DEFDEF היא יתר באחד המשולשים ישרי הזווית מסעיף א, ולכן מחשבים אותה במשפט פיתגורס.

1. DEDE - יתר במשולש AEDAED (ניצבים AE=40AE=40, AD=20AD=20):

DE=402+202=1600+400=2000≈44.72 cmDE=\sqrt{40^2+20^2}=\sqrt{1600+400}=\sqrt{2000}\approx 44.72\,\text{cm}

2. EFEF - יתר במשולש EBFEBF (ניצבים EB=10EB=10, BF=5BF=5):

EF=102+52=100+25=125≈11.18 cmEF=\sqrt{10^2+5^2}=\sqrt{100+25}=\sqrt{125}\approx 11.18\,\text{cm}

3. DFDF - יתר במשולש FCDFCD (ניצבים DC=50DC=50, FC=15FC=15):

DF=502+152=2500+225=2725≈52.20 cmDF=\sqrt{50^2+15^2}=\sqrt{2500+225}=\sqrt{2725}\approx 52.20\,\text{cm}

4. ההיקף:

P=DE+EF+DF≈44.72+11.18+52.20=108.10 cmP=DE+EF+DF\approx 44.72+11.18+52.20=108.10\,\text{cm}

תשובה: היקף המשולש DEFDEF הוא כ-108.10108.10 ס"מ.

שאלה 3 · מערכת משוואות: פרבולה וישר

נתונה מערכת משוואות

y=x2+2x−3y=x^2+2x-3
y−3x=−1y-3x=-1
א.

פתרו את המערכת הנתונה.

(8 נקודות)
ב.

בדקו את נכונות הפתרונות באמצעות הצבה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

(x,y)=(2,5)(x,y)=(2,5) או (x,y)=(−1,−4)(x,y)=(-1,-4)

פותרים בשיטת ההצבה: מבודדים את yy מהמשוואה הקווית ומציבים במשוואה הריבועית.

1. מהמשוואה השנייה: y=3x−1y=3x-1.

2. מציבים במשוואה הראשונה:

3x−1=x2+2x−33x-1=x^2+2x-3

3. מעבירים הכול לאגף אחד:

x2+2x−3−3x+1=0  ⇒  x2−x−2=0x^2+2x-3-3x+1=0\;\Rightarrow\; x^2-x-2=0

4. נוסחת השורשים (a=1a=1, b=−1b=-1, c=−2c=-2):

x1,2=1±(−1)2−4⋅1⋅(−2)2⋅1=1±92=1±32x_{1,2}=\frac{1\pm\sqrt{(-1)^2-4\cdot 1\cdot(-2)}}{2\cdot 1}=\frac{1\pm\sqrt{9}}{2}=\frac{1\pm 3}{2}
x1=42=2,x2=−22=−1x_1=\frac{4}{2}=2,\qquad x_2=\frac{-2}{2}=-1

5. מוצאים את yy מ-y=3x−1y=3x-1:

x1=2:  y1=3⋅2−1=5,x2=−1:  y2=3⋅(−1)−1=−4x_1=2:\; y_1=3\cdot 2-1=5,\qquad x_2=-1:\; y_2=3\cdot(-1)-1=-4

תשובה: למערכת שני פתרונות: (2,5)(2,5) ו-(−1,−4)(-1,-4).

סעיף ב

תשובה:

שני הזוגות (2,5)(2,5) ו-(−1,−4)(-1,-4) מקיימים את שתי המשוואות.

מציבים כל זוג בשתי המשוואות ובודקים שמתקבל שוויון.

1. (2,5)(2,5):

משוואה ראשונה: 22+2⋅2−3=4+4−3=5=y2^2+2\cdot 2-3=4+4-3=5=y ✓

משוואה שנייה: 5−3⋅2=5−6=−15-3\cdot 2=5-6=-1 ✓

2. (−1,−4)(-1,-4):

משוואה ראשונה: (−1)2+2⋅(−1)−3=1−2−3=−4=y(-1)^2+2\cdot(-1)-3=1-2-3=-4=y ✓

משוואה שנייה: −4−3⋅(−1)=−4+3=−1-4-3\cdot(-1)=-4+3=-1 ✓

תשובה: שני הפתרונות מקיימים את שתי המשוואות, ולכן הם נכונים.

שאלה 4 · מלבן עם זווית ישרה: זווית, שטח והיקף

נתון מלבן ABCDABCD , נקודה EE נמצאת על צלע BCBC , כך ש ∡AED=90∘\measuredangle AED=90^\circ

כמו כן נתון

1) EC=5EC=5 ס"מ

2) CD=12CD=12 ס"מ

א.

חשבו את גודל הזווית ∡ADE\measuredangle ADE

(4 נקודות)
ב.

חשבו את השטח ואת ההיקף של המלבן ABCDABCD

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

∡ADE≈67.38∘\measuredangle ADE\approx 67.38^\circ

נתון: ABCDABCD מלבן, EE על BCBC, EC=5EC=5 ס"מ, CD=12CD=12 ס"מ, ∡AED=90∘\measuredangle AED=90^\circ.

מבוקש: ∡ADE\measuredangle ADE.

הרעיון: במלבן AD∥BCAD\parallel BC, ולכן ∡ADE=∡CED\measuredangle ADE=\measuredangle CED (זוויות מתחלפות בין מקבילים, כשהחותך הוא DEDE). את ∡CED\measuredangle CED מוצאים במשולש ישר הזווית ECDECD (∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ).

1. במשולש ECDECD: הניצב שמול הזווית ∡CED\measuredangle CED הוא CD=12CD=12, והניצב שליד הזווית הוא EC=5EC=5:

tan⁡∡CED=CDEC=125=2.4\tan\measuredangle CED=\frac{CD}{EC}=\frac{12}{5}=2.4
∡CED=arctan⁡2.4≈67.38∘\measuredangle CED=\arctan 2.4\approx 67.38^\circ

2. זוויות מתחלפות (AD∥BCAD\parallel BC):

∡ADE=∡CED≈67.38∘\measuredangle ADE=\measuredangle CED\approx 67.38^\circ

תשובה: ∡ADE≈67.38∘\measuredangle ADE\approx 67.38^\circ.

סעיף ב

תשובה:

S=405.6S=405.6 סמ"ר, P=91.6P=91.6 ס"מ

רוחב המלבן ידוע (CD=12CD=12); חסר האורך ADAD. מוצאים אותו מהמשולש ישר הזווית AEDAED (הזווית הישרה ב-EE), שבו ADAD הוא היתר.

1. EDED במשולש ECDECD לפי פיתגורס:

ED=EC2+CD2=52+122=25+144=169=13 cmED=\sqrt{EC^2+CD^2}=\sqrt{5^2+12^2}=\sqrt{25+144}=\sqrt{169}=13\,\text{cm}

2. במשולש AEDAED (∡AED=90∘\measuredangle AED=90^\circ) הניצב EDED צמוד לזווית ∡ADE\measuredangle ADE, ו-ADAD הוא היתר. מתקיים cos⁡∡ADE=cos⁡∡CED=ECED=513\cos\measuredangle ADE=\cos\measuredangle CED=\frac{EC}{ED}=\frac{5}{13}, ולכן:

AD=EDcos⁡∡ADE=13513=1695=33.8 cmAD=\frac{ED}{\cos\measuredangle ADE}=\frac{13}{\frac{5}{13}}=\frac{169}{5}=33.8\,\text{cm}

3. בדיקה בפיתגורס: BE=AD−EC=33.8−5=28.8BE=AD-EC=33.8-5=28.8, AE2=AB2+BE2=122+28.82=973.44AE^2=AB^2+BE^2=12^2+28.8^2=973.44, ואכן AE2+ED2=973.44+169=1142.44=33.82AE^2+ED^2=973.44+169=1142.44=33.8^2.

4. שטח המלבן:

S=AD⋅CD=33.8⋅12=405.6 cm2S=AD\cdot CD=33.8\cdot 12=405.6\,\text{cm}^2

5. היקף המלבן:

P=2 (AD+CD)=2 (33.8+12)=91.6 cmP=2\,(AD+CD)=2\,(33.8+12)=91.6\,\text{cm}

תשובה: שטח המלבן 405.6405.6 סמ"ר, והיקפו 91.691.6 ס"מ.

שאלה 5 · פרבולה: חיתוך עם הצירים, קודקוד ועלייה

לפניכם סרטוט של הפרבולה: y=x2+x−12y=x^2+x-12

א.

מהן נקודות החיתוך של הפרבולה עם הצירים?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את שיעורי קודקוד הפרבולה.

(3 נקודות)
ג.

עבור אילו ערכים של XX הפונקציה עולה?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

עם ציר xx: (−4,0)(-4,0), (3,0)(3,0); עם ציר yy: (0,−12)(0,-12)

1. חיתוך עם ציר xx: מציבים y=0y=0 ופותרים x2+x−12=0x^2+x-12=0 (a=1a=1, b=1b=1, c=−12c=-12):

x1,2=−1±12−4⋅1⋅(−12)2⋅1=−1±492=−1±72x_{1,2}=\frac{-1\pm\sqrt{1^2-4\cdot 1\cdot(-12)}}{2\cdot 1}=\frac{-1\pm\sqrt{49}}{2}=\frac{-1\pm 7}{2}
x1=62=3,x2=−82=−4x_1=\frac{6}{2}=3,\qquad x_2=\frac{-8}{2}=-4

הנקודות: (3,0)(3,0) ו-(−4,0)(-4,0).

2. חיתוך עם ציר yy: מציבים x=0x=0:

y=02+0−12=−12y=0^2+0-12=-12

הנקודה: (0,−12)(0,-12).

תשובה: חיתוך עם ציר xx: (−4,0)(-4,0) ו-(3,0)(3,0); חיתוך עם ציר yy: (0,−12)(0,-12).

סעיף ב

תשובה:

(−0.5, −12.25)(-0.5,\,-12.25)

שיעור ה-xx של הקודקוד: xv=−b2ax_v=-\dfrac{b}{2a}, ואז מציבים בפונקציה.

1. a=1a=1, b=1b=1:

xv=−12⋅1=−0.5x_v=-\frac{1}{2\cdot 1}=-0.5

(זו גם נקודת האמצע בין שורשי הפרבולה: −4+32=−0.5\frac{-4+3}{2}=-0.5.)

2. מציבים:

yv=(−0.5)2+(−0.5)−12=0.25−0.5−12=−12.25y_v=(-0.5)^2+(-0.5)-12=0.25-0.5-12=-12.25

תשובה: קודקוד הפרבולה הוא (−0.5, −12.25)(-0.5,\,-12.25).

סעיף ג

תשובה:

x>−0.5x>-0.5

המקדם של x2x^2 חיובי (a=1>0a=1>0), ולכן הפרבולה "מחייכת" (פתוחה כלפי מעלה): משמאל לקודקוד היא יורדת ומימין לו היא עולה. הקודקוד נמצא ב-x=−0.5x=-0.5 (סעיף ב).

-6-5-4-3-2-112345-14-12-10-8-6-4-2246810(-4,0)(3,0)(0,-12)(-0.5,-12.25)

תשובה: הפונקציה עולה עבור x>−0.5x>-0.5.

שאלה 6 · קריאת גרף מחיר ספרים ושיפוע

הגרף הבא מתאר את מחירם של ספרים ע"פ מספר הספרים הנרכשים.

עיין בגרף וענה על הסעיפים הבאים:

א.

מהי עלות רכישת 25 ספרים?

(4 נקודות)
ב.

מהו מחירם של כל אחד מ- 20 הספרים הראשונים שנרכשים?

(4 נקודות)
ג.

מהו המחיר של כל אחד מהספרים בתחום שבין 20 ספרים ל- 30 ספרים ?

(4 נקודות)
ד.

סוחר קנה 30 ספרים. כמה שילם על כל הרכישה? כמה שילם בממוצע על כל ספר?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

700700 ש"ח

קוראים מהגרף את המחיר הכולל עבור 2525 ספרים.

1. על ציר מספר הספרים עולים מהערך 2525 אנכית עד הגרף.

2. הגרף עובר שם בגובה שבאמצע בין קו 600600 לקו 800800, כלומר בקו 700700 (המרווח בין קווי הרשת האופקיים הוא 100100 ש"ח).

3. בדיקה בחישוב: מ-2020 ל-3030 ספרים המחיר עולה מ-600600 ל-800800 ש"ח באופן קווי, כלומר 2020 ש"ח לספר (סעיף ג). לכן:

600+5⋅20=700 ₪600+5\cdot 20=700\,\text{₪}

תשובה: עלות רכישת 2525 ספרים היא 700700 ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

3030 ש"ח לספר

בקטע הראשון של הגרף (מ-00 עד 2020 ספרים) הגרף הוא קו ישר, כלומר כל ספר עולה אותו מחיר. מחיר ספר הוא השיפוע: שינוי המחיר חלקי שינוי מספר הספרים.

1. מהגרף: 00 ספרים - 00 ש"ח, 2020 ספרים - 600600 ש"ח (וגם 1010 ספרים - 300300 ש"ח).

2. מחיר ספר אחד:

600−020−0=30 ₪\frac{600-0}{20-0}=30\,\text{₪}

תשובה: כל אחד מ-2020 הספרים הראשונים עולה 3030 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

2020 ש"ח לספר

גם בקטע השני (מ-2020 עד 3030 ספרים) הגרף ישר, אבל פחות תלול. מחשבים את שיפועו.

1. מהגרף: 2020 ספרים - 600600 ש"ח, 3030 ספרים - 800800 ש"ח.

2. מחיר ספר אחד בתחום זה:

800−60030−20=20010=20 ₪\frac{800-600}{30-20}=\frac{200}{10}=20\,\text{₪}

תשובה: כל ספר בתחום שבין 2020 ל-3030 ספרים עולה 2020 ש"ח.

סעיף ד

תשובה:

800800 ש"ח בסך הכול; בממוצע כ-26.6726.67 ש"ח לספר

1. המחיר הכולל של 3030 ספרים נקרא מהגרף: 800800 ש"ח. (בדיקה: 20⋅30+10⋅20=600+200=80020\cdot 30+10\cdot 20=600+200=800 ש"ח.)

2. המחיר הממוצע לספר = סכום התשלום חלקי מספר הספרים:

80030≈26.67 ₪\frac{800}{30}\approx 26.67\,\text{₪}

תשובה: הסוחר שילם 800800 ש"ח על כל הרכישה, ובממוצע כ-26.6726.67 ש"ח לספר.

שאלה 7 · שינוי באחוזים של מידות מבנה ושטחו

אדריכל תכנן מבנה מלבני שאורכו 18 מטרים ורוחבו 12 מטרים. לאחר כמה ימים שינה את תוכניתו, וקבע כי יקטין את אורכו של המבנה ב- 20%, ויגדיל את רוחבו ב- 15%.

א.

חשבו את המידות המעודכנות של המבנה (אורך ורוחב) ואת שטחו המעודכן של המבנה.

(5 נקודות)
ב.

המבנה נמצא במגרש ששטחו חצי דונם (1 דונם = 1000 מ"ר).

מהו אחוז שטח המבנה משטח המגרש?

(6 נקודות)
ג.

השטח הנותר של המגרש (זה שעליו לא מתוכנן המבנה) מתוכנן להיות מחולק לשני חלקים:

שני שלישים עבור חנייה, והשאר עבור גינה.

עלות סלילת החנייה היא 200 ש"ח למ"ר.

התקציב המיועד לסלילת החנייה ולהקמת הגינה הוא 55,000 ש"ח.

מה הסכום שיישאר להקמת גינה?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

אורך 14.414.4 מ', רוחב 13.813.8 מ', שטח 198.72198.72 מ"ר

נתון: אורך 1818 מ', רוחב 1212 מ'; האורך קטן ב-20%20\% והרוחב גדל ב-15%15\%.

מבוקש: המידות החדשות והשטח החדש.

הקטנה ב-20%20\% פירושה שנשארים 100%−20%=80%100\%-20\%=80\% מהערך (כפל ב-0.80.8); הגדלה ב-15%15\% פירושה 115%115\% מהערך (כפל ב-1.151.15).

1. האורך החדש:

18⋅0.8=14.4 m18\cdot 0.8=14.4\,\text{m}

2. הרוחב החדש:

12⋅1.15=13.8 m12\cdot 1.15=13.8\,\text{m}

3. השטח החדש (אורך כפול רוחב):

S=14.4⋅13.8=198.72 m2S=14.4\cdot 13.8=198.72\,\text{m}^2

תשובה: האורך המעודכן 14.414.4 מ', הרוחב המעודכן 13.813.8 מ', והשטח המעודכן 198.72198.72 מ"ר.

סעיף ב

תשובה:

כ-39.74%39.74\%

1. שטח המגרש: חצי דונם =12⋅1000=500=\frac{1}{2}\cdot 1000=500 מ"ר.

2. האחוז = (שטח המבנה חלקי שטח המגרש) כפול 100%100\%:

198.72500⋅100%=39.744%≈39.74%\frac{198.72}{500}\cdot 100\%=39.744\%\approx 39.74\%

תשובה: שטח המבנה הוא כ-39.74%39.74\% משטח המגרש.

סעיף ג

תשובה:

כ-14,829.3314{,}829.33 ש"ח

נתון: שטח המגרש 500500 מ"ר, שטח המבנה 198.72198.72 מ"ר; 23\frac{2}{3} מהשטח הנותר לחנייה, במחיר 200200 ש"ח למ"ר; תקציב כולל 55,00055{,}000 ש"ח.

מבוקש: כמה כסף נשאר לגינה אחרי תשלום על החנייה.

1. השטח הנותר:

500−198.72=301.28 m2500-198.72=301.28\,\text{m}^2

2. שטח החנייה (שני שלישים מהשטח הנותר):

23⋅301.28≈200.85 m2\frac{2}{3}\cdot 301.28\approx 200.85\,\text{m}^2

3. עלות סלילת החנייה:

200⋅23⋅301.28≈40,170.67 ₪200\cdot\frac{2}{3}\cdot 301.28\approx 40{,}170.67\,\text{₪}

4. הסכום שנשאר לגינה:

55,000−40,170.67=14,829.33 ₪55{,}000-40{,}170.67=14{,}829.33\,\text{₪}

תשובה: להקמת הגינה יישארו כ-14,829.3314{,}829.33 ש"ח.

שאלה 8 · חיתוך ישרים, מרחק בין נקודות וזוויות משולש

במעבדה מיוחדת לפיזיקה, יודעים להאיר קרן אור לפי משוואת ישר או לפי שתי נקודות במישור XYXY.

האירו קרן אור ראשונה לפי המשוואה y=3x+9y=3x+9.

האירו קרן אור שנייה שעוברת דרך שתי הנקודות (1,2)(1,2) (−2,8)(-2,8).

א.

חשבו את שיעורי נקודת מפגש קרני האור.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את המרחק בין נקודת המפגש של קרני האור לבין נקודת החיתוך של הקרן השניה עם ציר ה- YY.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את זוויות המשולש שנוצר מחיבור נקודת מפגש קרני האור עם נקודות חיתוך קרני האור עם ציר XX.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

(−1, 6)(-1,\,6)

נתון: הקרן הראשונה y=3x+9y=3x+9; הקרן השנייה עוברת דרך (1,2)(1,2) ו-(−2,8)(-2,8).

מבוקש: נקודת החיתוך של שני הישרים.

קודם מוצאים את משוואת הקרן השנייה, ואחר כך פותרים את מערכת שתי המשוואות.

1. שיפוע הקרן השנייה:

m=y2−y1x2−x1=8−2−2−1=6−3=−2m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}=\frac{8-2}{-2-1}=\frac{6}{-3}=-2

2. משוואת הישר דרך (1,2)(1,2) עם שיפוע −2-2:

y−2=−2(x−1)  ⇒  y=−2x+4y-2=-2(x-1)\;\Rightarrow\; y=-2x+4

(בדיקה: −2⋅(−2)+4=8-2\cdot(-2)+4=8 ✓)

3. משווים בין שני הישרים:

3x+9=−2x+4  ⇒  5x=−5  ⇒  x=−13x+9=-2x+4\;\Rightarrow\; 5x=-5\;\Rightarrow\; x=-1

4. מציבים: y=3⋅(−1)+9=6y=3\cdot(-1)+9=6 (וגם −2⋅(−1)+4=6-2\cdot(-1)+4=6 ✓).

תשובה: קרני האור נפגשות בנקודה (−1, 6)(-1,\,6).

סעיף ב

תשובה:

5≈2.24\sqrt{5}\approx 2.24

1. חיתוך הקרן השנייה y=−2x+4y=-2x+4 עם ציר YY: מציבים x=0x=0 ומקבלים y=4y=4, כלומר הנקודה (0,4)(0,4).

2. נוסחת המרחק בין (−1,6)(-1,6) ל-(0,4)(0,4):

d=(x2−x1)2+(y2−y1)2=(0−(−1))2+(4−6)2=1+4=5≈2.24d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}=\sqrt{(0-(-1))^2+(4-6)^2}=\sqrt{1+4}=\sqrt{5}\approx 2.24

תשובה: המרחק הוא 5≈2.24\sqrt{5}\approx 2.24 יחידות.

סעיף ג

תשובה:

71.57∘71.57^\circ, 63.43∘63.43^\circ, 45∘45^\circ

נסמן: P(−1,6)P(-1,6) נקודת המפגש, AA חיתוך הקרן הראשונה עם ציר XX, BB חיתוך הקרן השנייה עם ציר XX.

הרעיון: הזווית שישר יוצר עם הכיוון החיובי של ציר XX מקיימת tan⁡α=m\tan\alpha=m (השיפוע). כך מוצאים את הזוויות שליד ציר XX, ואת השלישית לפי סכום הזוויות במשולש.

1. חיתוכים עם ציר XX (y=0y=0):

3x+9=0⇒x=−3⇒A(−3,0)3x+9=0\Rightarrow x=-3\Rightarrow A(-3,0)
−2x+4=0⇒x=2⇒B(2,0)-2x+4=0\Rightarrow x=2\Rightarrow B(2,0)

2. הזווית ב-AA: הקרן הראשונה עולה מ-AA אל PP בשיפוע 33, ולכן:

tan⁡∡PAB=3⇒∡PAB≈71.57∘\tan\measuredangle PAB=3\Rightarrow\measuredangle PAB\approx 71.57^\circ

(בדיקה במשולש ישר הזווית שהגובה מ-PP יוצר: הגובה 66, והמרחק האופקי מ-AA הוא −1−(−3)=2-1-(-3)=2, ו-62=3\frac{6}{2}=3.)

3. הזווית ב-BB: לקרן השנייה שיפוע −2-2; הזווית הפנימית ב-BB היא הזווית החדה בין הישר לציר XX:

tan⁡∡PBA=∣−2∣=2⇒∡PBA≈63.43∘\tan\measuredangle PBA=|-2|=2\Rightarrow\measuredangle PBA\approx 63.43^\circ

(בדיקה: הגובה 66, והמרחק האופקי מ-BB הוא 2−(−1)=32-(-1)=3, ו-63=2\frac{6}{3}=2.)

4. הזווית ב-PP לפי סכום הזוויות במשולש:

∡APB=180∘−71.57∘−63.43∘=45∘\measuredangle APB=180^\circ-71.57^\circ-63.43^\circ=45^\circ

תשובה: זוויות המשולש: ∡A≈71.57∘\measuredangle A\approx 71.57^\circ, ∡B≈63.43∘\measuredangle B\approx 63.43^\circ, ∡P=45∘\measuredangle P=45^\circ.

שאלה 9 · המרת טמפרטורות: הצבה, משוואה ושינוי נושא

נתונה נוסחה למציאת טמפרטורה במעלות צלזיוס CC, כאשר הטמפרטורה נתונה במעלות פרנהייט FF:

C=5F9−1609C=\frac{5F}{9}-\frac{160}{9}
א.

נקודת הרתיחה של מים היא 212 מעלות פרנהייט. מצאו את נקודת הרתיחה של מים במעלות צלזיוס.

(2 נקודות)
ב.

מצאו את הטמפרטורה בה F=3.4CF=3.4C.

(4 נקודות)
ג.

אם הטמפרטורה אתמול הייתה 30 מעלות צלזיוס, והיום הטמפרטורה גבוהה ב- 5%.

מה הטמפרטורה היום במעלות פרנהייט?

(4 נקודות)
ד.

הביעו את הטמפרטורה במעלות פרנהייט (FF) כנושא הנוסחה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

100∘C100^\circ\text{C}

מציבים F=212F=212 בנוסחה:

C=5⋅2129−1609=1060−1609=9009=100C=\frac{5\cdot 212}{9}-\frac{160}{9}=\frac{1060-160}{9}=\frac{900}{9}=100

תשובה: נקודת הרתיחה של מים היא 100100 מעלות צלזיוס.

סעיף ב

תשובה:

C=20C=20, F=68F=68

מציבים F=3.4CF=3.4C בנוסחה ומקבלים משוואה עם נעלם אחד CC.

1. הצבה:

C=5⋅3.4C9−1609=17C9−1609C=\frac{5\cdot 3.4C}{9}-\frac{160}{9}=\frac{17C}{9}-\frac{160}{9}

2. כופלים ב-99:

9C=17C−1609C=17C-160

3. מבודדים את CC:

160=8C  ⇒  C=20160=8C\;\Rightarrow\; C=20

4. F=3.4⋅20=68F=3.4\cdot 20=68.

5. בדיקה: 5⋅689−1609=340−1609=1809=20\frac{5\cdot 68}{9}-\frac{160}{9}=\frac{340-160}{9}=\frac{180}{9}=20 ✓

תשובה: בטמפרטורה 2020 מעלות צלזיוס, שהן 6868 מעלות פרנהייט, מתקיים F=3.4CF=3.4C.

סעיף ג

תשובה:

88.7∘F88.7^\circ\text{F}

קודם מוצאים את הטמפרטורה של היום במעלות צלזיוס (גבוהה ב-5%5\% מ-3030), ואחר כך מציבים בנוסחה ומבודדים את FF.

1. היום (כפל ב-1.051.05):

C=30⋅1.05=31.5C=30\cdot 1.05=31.5

2. מציבים בנוסחה:

31.5=5F9−160931.5=\frac{5F}{9}-\frac{160}{9}

3. כופלים ב-99:

283.5=5F−160  ⇒  5F=443.5  ⇒  F=88.7283.5=5F-160\;\Rightarrow\; 5F=443.5\;\Rightarrow\; F=88.7

4. בדיקה: 5⋅88.7−1609=443.5−1609=283.59=31.5\frac{5\cdot 88.7-160}{9}=\frac{443.5-160}{9}=\frac{283.5}{9}=31.5 ✓

תשובה: הטמפרטורה היום היא 88.788.7 מעלות פרנהייט.

סעיף ד

תשובה:

F=9C+1605=1.8C+32F=\dfrac{9C+160}{5}=1.8C+32

מבודדים את FF בנוסחה C=5F9−1609C=\frac{5F}{9}-\frac{160}{9}.

1. כופלים את שני האגפים ב-99:

9C=5F−1609C=5F-160

2. מעבירים את 160160 לאגף השני:

5F=9C+1605F=9C+160

3. מחלקים ב-55:

F=9C+1605=95C+32=1.8C+32F=\frac{9C+160}{5}=\frac{9}{5}C+32=1.8C+32

4. בדיקה עם סעיף א: C=100⇒F=1.8⋅100+32=212C=100\Rightarrow F=1.8\cdot 100+32=212 ✓

תשובה: F=9C+1605F=\dfrac{9C+160}{5}, כלומר F=1.8C+32F=1.8C+32.

שאלה 10 · משוואה ריבועית ושינויים באחוזים

ליעל יש xx צמידים, להדר יש yy צמידים.

הקשר בין xx ל yy נתון בפונקציה הבאה: y=x2−19x+100y=x^2-19x+100.

א.

כמה צמידים יש לכל אחת אם ידוע שיש להן אותו מספר צמידים?

(5 נקודות)
ב.

בהתבסס על תוצאות החישוב של סעיף א', העלות כל צמיד היא 250 ₪ אך בגלל השימוש בהם ירד ערכם ב-10%, מה ערך כל הצמידים של יעל לאחר השימוש בכולם?

(5 נקודות)
ג.

בהתבסס על תוצאות החישוב של סעיף ב', לאחר הירידה של 10%, מחיר הזהב עלה ב-17%, מה ערך הצמידים של יעל לאחר עליית המחירים?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

1010 צמידים לכל אחת

אותו מספר צמידים פירושו y=xy=x. מציבים בפונקציה ופותרים.

1. הצבה:

x=x2−19x+100  ⇒  x2−20x+100=0x=x^2-19x+100\;\Rightarrow\; x^2-20x+100=0

2. נוסחת השורשים (a=1a=1, b=−20b=-20, c=100c=100):

x=20±(−20)2−4⋅1⋅1002=20±400−4002=20±02=10x=\frac{20\pm\sqrt{(-20)^2-4\cdot 1\cdot 100}}{2}=\frac{20\pm\sqrt{400-400}}{2}=\frac{20\pm 0}{2}=10

(הביטוי הוא ריבוע מושלם: x2−20x+100=(x−10)2x^2-20x+100=(x-10)^2, ולכן יש פתרון יחיד.)

3. y=x=10y=x=10. בדיקה: 102−19⋅10+100=100−190+100=1010^2-19\cdot 10+100=100-190+100=10 ✓

תשובה: לכל אחת יש 1010 צמידים.

סעיף ב

תשובה:

2,2502{,}250 ₪

ליעל 1010 צמידים (סעיף א), כל אחד שווה 250250 ₪, וערכם ירד ב-10%10\%, כלומר נשאר 90%90\% מהערך (כפל ב-0.90.9).

1. ערך צמיד אחד אחרי השימוש:

250⋅0.9=225 ₪250\cdot 0.9=225\,\text{₪}

2. ערך כל 1010 הצמידים:

10⋅225=2,250 ₪10\cdot 225=2{,}250\,\text{₪}

תשובה: ערך כל הצמידים של יעל אחרי השימוש הוא 2,2502{,}250 ₪.

סעיף ג

תשובה:

2,632.52{,}632.5 ₪

עלייה ב-17%17\% פירושה כפל ב-1.171.17, והיא מחושבת על הערך אחרי הירידה (סעיף ב).

2,250⋅1.17=2,632.5 ₪2{,}250\cdot 1.17=2{,}632.5\,\text{₪}

תשובה: ערך הצמידים של יעל אחרי עליית המחירים הוא 2,632.52{,}632.5 ₪.

שאלה 11 · גג מלבני: שטח, מידות והשוואת הצעות מחיר

למשפחת ישראלי יש גג בצורת מלבן. היקף הגג הוא 46 מ'.

משפחת ישראלי מבקשת לחדש את ריצוף הגג. עלות הריצוף ל-מ"ר אחד היא 60 ש"ח, והעלות הכוללת הנדרשת לריצוף כל הגג היא 7,200 ש"ח.

א.

חשבו את שטח הגג.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את מימדי הגג (אורך ורוחב).

(9 נקודות)
ג.

לפני ביצוע הריצוף יש לאטום את הגג מפני חדירת מים. משפחת ישראלי קיבלה שתי הצעות מחיר לאיטום: 1) מחיר אחיד של 40 ש"ח ל-מ"ר; 2) 35 ש"ח ל-50 מ"ר ראשונים ו- 45 ש"ח ל-מ"ר ביתרת השטח. איזו הצעה היא הזולה יותר?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

120120 מ"ר

העלות הכוללת = שטח ×\times מחיר למ"ר, ולכן השטח הוא העלות הכוללת חלקי המחיר למ"ר:

S=720060=120 m2S=\frac{7200}{60}=120\,\text{m}^2

תשובה: שטח הגג הוא 120120 מ"ר.

סעיף ב

תשובה:

1515 מ' על 88 מ'

נתון: היקף 4646 מ', שטח 120120 מ"ר (סעיף א).

מבוקש: האורך והרוחב.

נסמן את האורך ב-aa ואת הרוחב ב-bb (במטרים), ונבנה שתי משוואות: אחת מההיקף ואחת מהשטח.

1. מההיקף: 2(a+b)=46⇒a+b=23⇒b=23−a2(a+b)=46\Rightarrow a+b=23\Rightarrow b=23-a.

2. מהשטח: a⋅b=120a\cdot b=120. מציבים:

a(23−a)=120  ⇒  23a−a2=120  ⇒  a2−23a+120=0a(23-a)=120\;\Rightarrow\; 23a-a^2=120\;\Rightarrow\; a^2-23a+120=0

3. נוסחת השורשים:

a=23±232−4⋅1⋅1202=23±529−4802=23±492=23±72a=\frac{23\pm\sqrt{23^2-4\cdot 1\cdot 120}}{2}=\frac{23\pm\sqrt{529-480}}{2}=\frac{23\pm\sqrt{49}}{2}=\frac{23\pm 7}{2}
a1=302=15,a2=162=8a_1=\frac{30}{2}=15,\qquad a_2=\frac{16}{2}=8

4. אם a=15a=15 אז b=23−15=8b=23-15=8 (ולהפך) - שני הפתרונות נותנים אותו מלבן.

5. בדיקה: 2(15+8)=462(15+8)=46 ✓, 15⋅8=12015\cdot 8=120 ✓

תשובה: אורך הגג 1515 מ' ורוחבו 88 מ'.

סעיף ג

תשובה:

הצעה 1 (4,8004{,}800 ש"ח לעומת 4,9004{,}900 ש"ח)

מחשבים את מחיר איטום כל הגג (120120 מ"ר) בכל הצעה ומשווים.

1. הצעה 1:

40⋅120=4,800 ₪40\cdot 120=4{,}800\,\text{₪}

2. הצעה 2: 5050 מ"ר ראשונים ב-3535 ש"ח, ויתרת השטח 120−50=70120-50=70 מ"ר ב-4545 ש"ח:

35⋅50+45⋅70=1,750+3,150=4,900 ₪35\cdot 50+45\cdot 70=1{,}750+3{,}150=4{,}900\,\text{₪}

3. השוואה: 4,800<4,9004{,}800<4{,}900, ההפרש 100100 ש"ח.

תשובה: הצעה 1 (מחיר אחיד של 4040 ש"ח למ"ר) זולה יותר: 4,8004{,}800 ש"ח לעומת 4,9004{,}900 ש"ח.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.