דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2024 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2024 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שלושה חלקים:

חלק א' – חמש שאלות – 40 נקודות, יש לבחור 4 שאלות. ערך כל שאלה 10 נקודות.

חלק ב' – שלוש שאלות – 32 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 16 נקודות.

חלק ג' – שלוש שאלות – 28 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 14 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות

חלק א': יש לענות על ארבע מבין השאלות 5-1, ערך כל שאלה 10 נקודות (סה"כ 40 נקודות).

חלק ב': יש לענות על שתיים מבין השאלות 8-6, ערך כל שאלה 16 נקודות (סה"כ 32 נקודות).

חלק ג': יש לענות על שתיים מבין השאלות 11-9, ערך כל שאלה 14 נקודות (סה"כ 28 נקודות).

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · טרפז שווה שוקיים: שטח, היקף ואלכסון

בסרטוט שלפניכם ABCDABCD הוא טרפז שווה שוקיים.

הישרים AGAG ו- DHDH מאונכים לישר BCBC.

נתונים אורך הקטע AD=12AD=12 ס"מ, BC=48BC=48 ס"מ, ∡DCB=40∘\measuredangle DCB=40^\circ

א.

חשבו את השטח הצבוע באפור.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את היקף המשולש DHCDHC.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את אורך האלכסון ACAC (לא מסומן בשרטוט).

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

≈271.87\approx 271.87 סמ"ר

נתון: טרפז שווה שוקיים ABCDABCD, AD=12AD=12 ס"מ, BC=48BC=48 ס"מ, ∡DCB=40∘\measuredangle DCB=40^\circ, AG⊥BCAG\perp BC, DH⊥BCDH\perp BC.

מבוקש: השטח הצבוע, כלומר סכום שטחי המשולשים ישרי הזווית ABGABG ו-DHCDHC.

הדרך: נמצא את הניצב HCHC מהבסיסים, את הגובה DHDH בעזרת טנגנס, ואז נחשב את שטחי המשולשים.

1. AGHDAGHD הוא מלבן (שני גבהים בין שני בסיסים מקבילים), ולכן GH=AD=12GH=AD=12 ס"מ.

2. הטרפז שווה שוקיים, ולכן המשולשים ABGABG ו-DHCDHC חופפים ו-BG=HCBG=HC:

BG=HC=BC−GH2=48−122=18BG=HC=\frac{BC-GH}{2}=\frac{48-12}{2}=18 ס"מ

3. במשולש ישר הזווית DHCDHC (∡H=90∘\measuredangle H=90^\circ): הניצב DHDH מול הזווית CC והניצב HCHC ליד הזווית CC:

tan⁡40∘=DHHC⇒DH=18⋅tan⁡40∘=18⋅0.8391≈15.10\tan 40^\circ=\frac{DH}{HC}\Rightarrow DH=18\cdot\tan 40^\circ=18\cdot 0.8391\approx 15.10 ס"מ

4. שטח משולש אחד:

SDHC=HC⋅DH2=18⋅15.1042≈135.93S_{DHC}=\frac{HC\cdot DH}{2}=\frac{18\cdot 15.104}{2}\approx 135.93 סמ"ר

5. השטח הצבוע הוא שני משולשים חופפים:

S=2⋅135.93≈271.87S=2\cdot 135.93\approx 271.87 סמ"ר

תשובה: השטח הצבוע באפור הוא כ-271.87271.87 סמ"ר.

סעיף ב

תשובה:

≈56.60\approx 56.60 ס"מ

מבוקש: PDHC=DH+HC+DCP_{DHC}=DH+HC+DC. שתי הצלעות הראשונות ידועות מסעיף א (HC=18HC=18 ס"מ, DH≈15.10DH\approx 15.10 ס"מ); חסר היתר DCDC.

1. במשולש ישר הזווית DHCDHC, הניצב HCHC ליד הזווית CC והיתר DCDC:

cos⁡40∘=HCDC⇒DC=18cos⁡40∘=180.7660≈23.50\cos 40^\circ=\frac{HC}{DC}\Rightarrow DC=\frac{18}{\cos 40^\circ}=\frac{18}{0.7660}\approx 23.50 ס"מ

(בדיקה בפיתגורס: 182+15.1042≈23.50\sqrt{18^2+15.104^2}\approx 23.50.)

2. ההיקף:

PDHC=DH+HC+DC=15.10+18+23.50≈56.60P_{DHC}=DH+HC+DC=15.10+18+23.50\approx 56.60 ס"מ

תשובה: היקף המשולש DHCDHC הוא כ-56.6056.60 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

AC≈33.59AC\approx 33.59 ס"מ

האלכסון ACAC הוא היתר במשולש ישר הזווית AGCAGC (∡G=90∘\measuredangle G=90^\circ), ולכן נשתמש במשפט פיתגורס.

1. הניצב AGAG הוא גובה הטרפז: AG=DH≈15.10AG=DH\approx 15.10 ס"מ.

2. הניצב GCGC:

GC=GH+HC=12+18=30GC=GH+HC=12+18=30 ס"מ

3. פיתגורס:

AC=AG2+GC2=15.1042+302=1128.12≈33.59AC=\sqrt{AG^2+GC^2}=\sqrt{15.104^2+30^2}=\sqrt{1128.12}\approx 33.59 ס"מ

תשובה: AC≈33.59AC\approx 33.59 ס"מ.

שאלה 2 · משוואה ריבועית עם שבר ובדיקת הפתרונות

א.

פתרו את המשוואה הבאה:

8−(x+4)(x−8)3=−2x8-\frac{(x+4)(x-8)}{3}=-2x
(7 נקודות)
ב.

הציבו את תשובתכם במשוואה המקורית ובדקו את נכונותה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

x1=14x_1=14, x2=−4x_2=-4

נעביר את המשוואה לצורה ריבועית רגילה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 ונפתור בנוסחת השורשים.

1. כופלים את שני האגפים ב-3 כדי להיפטר מהשבר:

24−(x+4)(x−8)=−6x24-(x+4)(x-8)=-6x

2. פותחים סוגריים: (x+4)(x−8)=x2−8x+4x−32=x2−4x−32(x+4)(x-8)=x^2-8x+4x-32=x^2-4x-32, ולכן:

24−x2+4x+32=−6x24-x^2+4x+32=-6x

3. מעבירים הכול לאגף אחד ומכנסים איברים דומים:

−x2+10x+56=0/⋅(−1)⇒x2−10x−56=0-x^2+10x+56=0\quad/\cdot(-1)\quad\Rightarrow\quad x^2-10x-56=0

4. נוסחת השורשים עם a=1a=1, b=−10b=-10, c=−56c=-56:

x1,2=10±(−10)2−4⋅1⋅(−56)2⋅1=10±3242=10±182x_{1,2}=\frac{10\pm\sqrt{(-10)^2-4\cdot 1\cdot(-56)}}{2\cdot 1}=\frac{10\pm\sqrt{324}}{2}=\frac{10\pm 18}{2}
x1=282=14,x2=−82=−4x_1=\frac{28}{2}=14,\qquad x_2=\frac{-8}{2}=-4

תשובה: x1=14x_1=14, x2=−4x_2=-4.

סעיף ב

תשובה:

עבור x=14x=14 שני האגפים −28-28; עבור x=−4x=-4 שני האגפים 88. שני הפתרונות נכונים.

מציבים כל פתרון במשוואה המקורית ובודקים שאגף שמאל שווה לאגף ימין.

1. x=14x=14:

אגף שמאל: 8−(14+4)(14−8)3=8−18⋅63=8−36=−288-\frac{(14+4)(14-8)}{3}=8-\frac{18\cdot 6}{3}=8-36=-28

אגף ימין: −2⋅14=−28-2\cdot 14=-28

השוויון מתקיים.

2. x=−4x=-4:

אגף שמאל: 8−(−4+4)(−4−8)3=8−0⋅(−12)3=8−0=88-\frac{(-4+4)(-4-8)}{3}=8-\frac{0\cdot(-12)}{3}=8-0=8

אגף ימין: −2⋅(−4)=8-2\cdot(-4)=8

השוויון מתקיים.

תשובה: שני הפתרונות נכונים: עבור x=14x=14 שני האגפים שווים ל-−28-28, ועבור x=−4x=-4 שני האגפים שווים ל-88.

שאלה 3 · השוואת חזקות ופישוט ביטוי בחוקי חזקות

פתרו את הסעיפים הבאים בעזרת חוקי חזקות (אין קשר בין הסעיפים).

יש להציג חישובים מפורטים:

א.

כתבו >,=,<>,=,<:

12540 ________ 2565125^{40}\ \_\_\_\_\_\_\_\_\ 25^{65}
(3 נקודות)
ב.

כתבו >,=,<>,=,<:

0.2460 ________ 0.51200.24^{60}\ \_\_\_\_\_\_\_\_\ 0.5^{120}
(3 נקודות)
ג.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות בלבד (ללא מחשבון):

562−560559−558\frac{5^{62}-5^{60}}{5^{59}-5^{58}}
(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

12540<2565125^{40}<25^{65}

כדי להשוות, נכתוב את שתי החזקות עם אותו בסיס, 55, ואז נשווה מעריכים.

1. 125=53125=5^3, ולכן 12540=(53)40=53⋅40=5120125^{40}=\left(5^3\right)^{40}=5^{3\cdot 40}=5^{120}.

2. 25=5225=5^2, ולכן 2565=(52)65=52⋅65=513025^{65}=\left(5^2\right)^{65}=5^{2\cdot 65}=5^{130}.

3. הבסיס 55 גדול מ-1, ולכן החזקה עם המעריך הגדול יותר גדולה יותר: 120<130⇒5120<5130120<130\Rightarrow 5^{120}<5^{130}.

תשובה: 12540<2565125^{40}<25^{65}.

סעיף ב

תשובה:

0.2460<0.51200.24^{60}<0.5^{120}

כאן נשווה לאותו מעריך, 6060, ואז נשווה בסיסים.

1. 0.5120=0.52⋅60=(0.52)60=0.25600.5^{120}=0.5^{2\cdot 60}=\left(0.5^2\right)^{60}=0.25^{60}.

2. כעת משווים 0.24600.24^{60} ל-0.25600.25^{60}: לשתי החזקות אותו מעריך חיובי, והבסיסים חיוביים, ולכן הגדולה היא זו שהבסיס שלה גדול יותר.

3. 0.24<0.25⇒0.2460<0.2560=0.51200.24<0.25\Rightarrow 0.24^{60}<0.25^{60}=0.5^{120}.

תשובה: 0.2460<0.51200.24^{60}<0.5^{120}.

סעיף ג

תשובה:

150150

נוציא גורם משותף במונה ובמכנה ונצמצם.

1. מונה: 562−560=560(52−1)=560⋅245^{62}-5^{60}=5^{60}\left(5^2-1\right)=5^{60}\cdot 24.

2. מכנה: 559−558=558(5−1)=558⋅45^{59}-5^{58}=5^{58}\left(5-1\right)=5^{58}\cdot 4.

3. מחלקים:

560⋅24558⋅4=560−58⋅244=52⋅6=25⋅6=150\frac{5^{60}\cdot 24}{5^{58}\cdot 4}=5^{60-58}\cdot\frac{24}{4}=5^2\cdot 6=25\cdot 6=150

תשובה: 150150.

שאלה 4 · מלבן ומשולש ישר זווית שווה שוקיים

נתון מלבן ABCDABCD, ACAC הוא אלכסון המלבן,

נקודה EE נמצאת על צלע BCBC, וכך משולש ABEABE הוא שווה שוקיים (AB=BE)(AB=BE)

כמו כן נתון:

1) AE=11.32AE=11.32 ס"מ

2) EC=4EC=4 ס"מ

א.

חשבו את אורכי צלעות המלבן.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את זוויות המשולש ΔAEC\Delta AEC

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

AB=CD≈8.00AB=CD\approx 8.00 ס"מ, BC=AD≈12.00BC=AD\approx 12.00 ס"מ

נתון: AB=BEAB=BE, AE=11.32AE=11.32 ס"מ, EC=4EC=4 ס"מ, ∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ (זווית של מלבן).

מבוקש: ABAB ו-BCBC (במלבן הצלעות הנגדיות שוות: CD=ABCD=AB, AD=BCAD=BC).

1. המשולש ABEABE ישר זווית (∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ) ושווה שוקיים. נסמן AB=BE=aAB=BE=a ונכתוב פיתגורס:

a2+a2=AE2⇒2a2=11.322=128.1424⇒a2=64.0712a^2+a^2=AE^2\Rightarrow 2a^2=11.32^2=128.1424\Rightarrow a^2=64.0712

a=64.0712≈8.00a=\sqrt{64.0712}\approx 8.00 ס"מ

2. לכן AB=BE≈8.00AB=BE\approx 8.00 ס"מ.

3. הנקודה EE על הצלע BCBC, ולכן:

BC=BE+EC=8.00+4=12.00BC=BE+EC=8.00+4=12.00 ס"מ

תשובה: AB=CD≈8.00AB=CD\approx 8.00 ס"מ, BC=AD≈12.00BC=AD\approx 12.00 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

∡AEC=135∘\measuredangle AEC=135^\circ, ∡ACE≈33.69∘\measuredangle ACE\approx 33.69^\circ, ∡EAC≈11.31∘\measuredangle EAC\approx 11.31^\circ

נמצא זווית אחת מהמשולש ABEABE, זווית שנייה מהמשולש ABCABC, והשלישית מסכום הזוויות במשולש.

1. במשולש ישר הזווית ושווה השוקיים ABEABE זוויות הבסיס שוות: ∡AEB=180∘−90∘2=45∘\measuredangle AEB=\frac{180^\circ-90^\circ}{2}=45^\circ.

2. ∡AEC\measuredangle AEC צמודה ל-∡AEB\measuredangle AEB (הנקודות BB, EE, CC על ישר אחד):

∡AEC=180∘−45∘=135∘\measuredangle AEC=180^\circ-45^\circ=135^\circ

3. במשולש ישר הזווית ABCABC (∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ), הניצב ABAB מול הזווית CC והניצב BCBC ליד הזווית CC:

tan⁡∡ACB=ABBC=8.00412.004≈0.6668⇒∡ACE=∡ACB≈33.69∘\tan\measuredangle ACB=\frac{AB}{BC}=\frac{8.004}{12.004}\approx 0.6668\Rightarrow \measuredangle ACE=\measuredangle ACB\approx 33.69^\circ

4. סכום הזוויות במשולש AECAEC הוא 180∘180^\circ:

∡EAC=180∘−135∘−33.69∘=11.31∘\measuredangle EAC=180^\circ-135^\circ-33.69^\circ=11.31^\circ

(בדיקה: ∡BAC=90∘−33.69∘=56.31∘\measuredangle BAC=90^\circ-33.69^\circ=56.31^\circ ו-∡BAE=45∘\measuredangle BAE=45^\circ, ואכן 56.31∘−45∘=11.31∘56.31^\circ-45^\circ=11.31^\circ.)

תשובה: ∡AEC=135∘\measuredangle AEC=135^\circ, ∡ACE≈33.69∘\measuredangle ACE\approx 33.69^\circ, ∡EAC≈11.31∘\measuredangle EAC\approx 11.31^\circ.

שאלה 5 · סרטוט פרבולה, נקודות חיתוך ותחומי סימן

נתונה פונקציה ריבועית:

y=x2−2−xy=x^2-2-x
א.

סרטטו גרף הפונקציה במערכת צירים בתחום −2≤x≤3-2\le x\le 3.

(5 נקודות)
ב.

היעזרו בסרטוט שבסעיף א' ורשמו נקודות חיתוך של הפונקציה עם הצירים.

(3 נקודות)
ג.

רשמו תחומי חיוביות ושליליות של הפונקציה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

פרבולה "מחייכת" עם קדקוד (0.5, −2.25)(0.5,\,-2.25), העוברת דרך (−2,4)(-2,4), (−1,0)(-1,0), (0,−2)(0,-2), (1,−2)(1,-2), (2,0)(2,0), (3,4)(3,4).

נסדר את הפונקציה: y=x2−x−2y=x^2-x-2, כלומר a=1a=1, b=−1b=-1, c=−2c=-2. מכיוון ש-a=1>0a=1>0, הפרבולה "מחייכת" (פתוחה כלפי מעלה) ויש לה נקודת מינימום.

1. קדקוד הפרבולה:

xv=−b2a=12=0.5,yv=0.52−0.5−2=−2.25x_v=\frac{-b}{2a}=\frac{1}{2}=0.5,\qquad y_v=0.5^2-0.5-2=-2.25

2. טבלת ערכים בתחום −2≤x≤3-2\le x\le 3:

xx−2-2−1-1000.50.5112233
yy4400−2-2−2.25-2.25−2-20044

(למשל: y(−2)=(−2)2−(−2)−2=4+2−2=4y(-2)=(-2)^2-(-2)-2=4+2-2=4, y(3)=9−3−2=4y(3)=9-3-2=4.)

3. מסמנים את הנקודות במערכת הצירים ומחברים בקו עקום חלק, מ-x=−2x=-2 עד x=3x=3:

-3-2-11234-3-2-112345(-2,4)(-1,0)(0,-2)(0.5,-2.25)(2,0)(3,4)

תשובה: הגרף הוא קטע של פרבולה פתוחה כלפי מעלה עם קדקוד (0.5, −2.25)(0.5,\,-2.25), מהנקודה (−2,4)(-2,4) עד הנקודה (3,4)(3,4).

סעיף ב

תשובה:

עם ציר xx: (−1,0)(-1,0), (2,0)(2,0); עם ציר yy: (0,−2)(0,-2)

נקודות חיתוך עם ציר xx הן הנקודות שבהן y=0y=0, ונקודת החיתוך עם ציר yy היא הנקודה שבה x=0x=0.

1. מהסרטוט (ומטבלת הערכים) הגרף חותך את ציר xx ב-x=−1x=-1 וב-x=2x=2.

בדיקה אלגברית: x2−x−2=(x+1)(x−2)=0⇒x=−1x^2-x-2=(x+1)(x-2)=0\Rightarrow x=-1 או x=2x=2.

2. חיתוך עם ציר yy: מציבים x=0x=0: y=0−0−2=−2y=0-0-2=-2.

תשובה: חיתוך עם ציר xx: (−1,0)(-1,0) ו-(2,0)(2,0); חיתוך עם ציר yy: (0,−2)(0,-2).

סעיף ג

תשובה:

חיובית: x<−1x<-1 או x>2x>2 (בתחום הסרטוט: −2≤x<−1-2\le x<-1, 2<x≤32<x\le 3); שלילית: −1<x<2-1<x<2

הפונקציה חיובית היכן שהגרף מעל ציר xx ושלילית היכן שהוא מתחת לציר xx. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה ואפסיה x=−1x=-1 ו-x=2x=2, ולכן היא שלילית בין האפסים וחיובית מחוץ להם.

1. תחום חיוביות (y>0y>0): x<−1x<-1 או x>2x>2.

בתחום שבו סרטטנו (−2≤x≤3-2\le x\le 3): −2≤x<−1-2\le x<-1 או 2<x≤32<x\le 3.

2. תחום שליליות (y<0y<0): −1<x<2-1<x<2.

(בדיקה: y(0)=−2<0y(0)=-2<0, y(3)=4>0y(3)=4>0, y(−2)=4>0y(-2)=4>0.)

תשובה: חיובית עבור x<−1x<-1 או x>2x>2 (בתחום הסרטוט: −2≤x<−1-2\le x<-1 ו-2<x≤32<x\le 3); שלילית עבור −1<x<2-1<x<2.

שאלה 6 · קריאת גרף עמודות של הכנסות והוצאות

בגרף הבא מוצג מאזן הכנסות והוצאות בשקלים של חברת הייטק מסוימת מאוקטובר 2008 ועד מאי 2009.

שימו לב שהחברה דואגת לכך שבכל חודש הכנסותיה יהיו גבוהות מהוצאותיה.

א.

מה היו הכנסות החברה בחודש פברואר 2009? (פברואר הוא החודש השני בשנה קלנדרית).

(4 נקודות)
ב.

באיזה חודש הפער בין ההכנסות להוצאות היה הגדול ביותר? מה היה הפרש זה?

(4 נקודות)
ג.

מה היו הוצאות החברה בחודש מאי 2009? (מאי הוא החודש החמישי בשנה קלנדרית).

(4 נקודות)
ד.

מה היה ממוצע ההוצאות בארבעת החודשים האחרונים שמוצגים בגרף?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

13,98613{,}986 ש"ח

בגרף, ההכנסות מסומנות בעמודה האדומה (הכנסות) וההוצאות בעמודה הירוקה (הוצאות). חודש פברואר 2009 מסומן בציר האופקי כ-2.2009.

1. מעל העמודה האדומה של 2.2009 רשום הערך 1398613986.

תשובה: הכנסות החברה בפברואר 2009 היו 13,98613{,}986 ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

אפריל 2009, הפרש של 18,38118{,}381 ש"ח

נחשב לכל חודש את ההפרש הכנסות פחות הוצאות, ונבחר את הגדול ביותר.

חודשהכנסותהוצאותהפרש
10.2008362036204004003620−400=32203620-400=3220
11.200836983698274327433698−2743=9553698-2743=955
12.200833723372315731573372−3157=2153372-3157=215
1.200919171191717517751719171−7517=1165419171-7517=11654
2.200913986139862957295713986−2957=1102913986-2957=11029
3.200913336133369049904913336−9049=428713336-9049=4287
4.200920436204362055205520436−2055=1838120436-2055=18381
5.200976337633007633−0=76337633-0=7633

ההפרש הגדול ביותר הוא בחודש אפריל 2009 (4.2009): 1838118381 ש"ח.

תשובה: באפריל 2009; ההפרש היה 18,38118{,}381 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

00 ש"ח

חודש מאי 2009 מסומן בגרף כ-5.2009. ליד העמודה האדומה (הכנסות, 76337633) אין עמודה ירוקה, ורשום הערך 00.

תשובה: הוצאות החברה במאי 2009 היו 00 ש"ח (לא היו הוצאות).

סעיף ד

תשובה:

3,515.253{,}515.25 ש"ח

ארבעת החודשים האחרונים בגרף הם פברואר, מרץ, אפריל ומאי 2009. ממוצע = סכום ההוצאות חלקי מספר החודשים.

1. ההוצאות: פברואר 29572957, מרץ 90499049, אפריל 20552055, מאי 00.

2. הסכום: 2957+9049+2055+0=140612957+9049+2055+0=14061 ש"ח.

3. הממוצע:

xˉ=140614=3515.25\bar{x}=\frac{14061}{4}=3515.25 ש"ח

תשובה: ממוצע ההוצאות בארבעת החודשים האחרונים הוא 3,515.253{,}515.25 ש"ח.

שאלה 7 · בעיה מילולית: תערובת של שלושה חומרים

כדי ליצור תערובת מסוימת צריך לערבב שלושה חומרים:

הכמות של חומר ב' צריכה להיות גדולה ב- 40% מהכמות של חומר א'.

הכמות של חומר ג' צריכה להיות קטנה ב- 15% מהכמות של חומר א'.

א.

סמנו ב- xx את הכמות הדרושה מחומר א'.

כִּתבו, באמצעות xx, ביטוי לכמות חומר ב', וביטוי לכמות חומר ג'.

(4 נקודות)
ב.

במפעל ערבבו את שלושת החומרים וקיבלו תערובת שמשקלה 390 ק"ג.

בנו משוואה מתאימה, וחשבו את כמויות החומרים א', ב' ו ג'.

(9 נקודות)
ג.

המפעל מכר את כל התערובת, שמשקלה 390 ק"ג.

מחיר המחירון של התערובת הוא 6,200 ש"ח לטונה.

כמה שקלים קיבל המפעל עבור התערובת?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

חומר ב': 1.4x1.4x; חומר ג': 0.85x0.85x

גדול ב-p%p\% פירושו כפל ב-(1+p100)\left(1+\frac{p}{100}\right), וקטן ב-p%p\% פירושו כפל ב-(1−p100)\left(1-\frac{p}{100}\right).

1. חומר ב' גדול ב-40% מחומר א':

x+0.4x=1.4xx+0.4x=1.4x

2. חומר ג' קטן ב-15% מחומר א':

x−0.15x=0.85xx-0.15x=0.85x

תשובה: כמות חומר ב' היא 1.4x1.4x, וכמות חומר ג' היא 0.85x0.85x.

סעיף ב

תשובה:

חומר א': 120120 ק"ג, חומר ב': 168168 ק"ג, חומר ג': 102102 ק"ג

נתון: משקל התערובת (סכום שלושת החומרים) הוא 390 ק"ג. מבוקש: הכמות של כל חומר.

1. המשוואה: סכום הכמויות שווה למשקל התערובת:

x+1.4x+0.85x=390x+1.4x+0.85x=390

2. מכנסים איברים:

3.25x=390⇒x=3903.25=1203.25x=390\Rightarrow x=\frac{390}{3.25}=120 ק"ג

3. חומר ב': 1.4⋅120=1681.4\cdot 120=168 ק"ג.

4. חומר ג': 0.85⋅120=1020.85\cdot 120=102 ק"ג.

5. בדיקה: 120+168+102=390120+168+102=390 ק"ג.

תשובה: חומר א' – 120120 ק"ג, חומר ב' – 168168 ק"ג, חומר ג' – 102102 ק"ג.

סעיף ג

תשובה:

2,4182{,}418 ש"ח

המחיר נתון לטונה, ולכן נמיר את משקל התערובת לטונות ונכפול במחיר.

1. טונה אחת = 1000 ק"ג, ולכן 390 ק"ג הם 3901000=0.39\frac{390}{1000}=0.39 טונה.

2. התמורה:

0.39⋅6200=24180.39\cdot 6200=2418 ש"ח

תשובה: המפעל קיבל 2,4182{,}418 ש"ח.

שאלה 8 · ישרים במישור: חיתוך, אורך קטע ואמצע

במישור XYXY מוצבים שני פנסי לייזר כמוצג בתמונה הבאה.

נתון שיעורי הנקודה A(−4,4)A(-4,4).

אחד מפנסי הלייזר מאיר בקו שמשוואתו y=−x+8y=-x+8 והוא חותך את ציר XX בנקודה CC.

הפנס השני מאיר על הקו המסומן ABAB המקביל לציר ה- XX.

א.

חשבו את שיעורי נקודה BB.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את אורך קטע ABAB.

(5 נקודות)
ג.

הנקודה PP היא אמצע קטע ABAB. מצאו את משוואת הישר PCPC.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

B(4,4)B(4,4)

הנקודה BB היא נקודת החיתוך של הקו ABAB עם הישר y=−x+8y=-x+8.

1. הקו ABAB מקביל לציר XX ועובר דרך A(−4,4)A(-4,4), ולכן כל נקודותיו בעלות אותו שיעור yy: משוואתו y=4y=4.

2. מציבים y=4y=4 במשוואת הישר y=−x+8y=-x+8:

4=−x+8⇒x=44=-x+8\Rightarrow x=4

3. בדיקה: −4+8=4-4+8=4.

תשובה: B(4,4)B(4,4).

סעיף ב

תשובה:

AB=8AB=8 יחידות

לשתי הנקודות A(−4,4)A(-4,4) ו-B(4,4)B(4,4) אותו שיעור yy, ולכן אורך הקטע הוא הפרש שיעורי ה-xx (זהו גם מה שנותנת נוסחת המרחק):

AB=(4−(−4))2+(4−4)2=82+0=8AB=\sqrt{(4-(-4))^2+(4-4)^2}=\sqrt{8^2+0}=8

תשובה: AB=8AB=8 יחידות אורך.

סעיף ג

תשובה:

y=−12x+4y=-\frac{1}{2}x+4

כדי למצוא את משוואת הישר צריך שתי נקודות עליו: PP ו-CC. נחשב את שתיהן, ואז שיפוע ומשוואה.

1. אמצע הקטע ABAB:

P(−4+42, 4+42)=P(0,4)P\left(\frac{-4+4}{2},\ \frac{4+4}{2}\right)=P(0,4)

2. הנקודה CC היא חיתוך הישר y=−x+8y=-x+8 עם ציר XX, כלומר y=0y=0:

0=−x+8⇒x=8⇒C(8,0)0=-x+8\Rightarrow x=8\Rightarrow C(8,0)

3. שיפוע הישר PCPC:

m=yC−yPxC−xP=0−48−0=−12m=\frac{y_C-y_P}{x_C-x_P}=\frac{0-4}{8-0}=-\frac{1}{2}

4. הישר עובר דרך P(0,4)P(0,4), שהיא נקודת החיתוך עם ציר yy, ולכן b=4b=4:

y=−12x+4y=-\frac{1}{2}x+4

5. בדיקה עם CC: −12⋅8+4=0-\frac{1}{2}\cdot 8+4=0.

תשובה: y=−12x+4y=-\frac{1}{2}x+4.

שאלה 9 · נקודת איזון: חילוץ משתנה מנוסחה והצבה

חישוב נקודת איזון במכירות (סכום כספי) נעשה בעזרת הנוסחה:

P⋅Q=F1−VPP\cdot Q=\frac{F}{1-\dfrac{V}{P}}

כאשר: QQ – כמות / מספר יחידות, PP – מחיר מכירה ליחידה, VV – עלות משתנה ליחידה, FF – סך הוצאות קבועות.

א.

בטאו את PP בעזרת VV, FF, QQ.

(8 נקודות)
ב.

מצאו את המחיר ליחידה PP אם ידוע כי הכמות הייתה 150 (Q=150)(Q=150), העלות המשתנה ליחידה 10 (V=10)(V=10) וסך ההוצאות הקבועות היה 7500 (F=7500)(F=7500).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

P=V+FQ=QV+FQP=V+\frac{F}{Q}=\frac{QV+F}{Q}

נפשט את השבר המורכב, ואז נבודד את PP. נניח P≠0P\neq 0, Q≠0Q\neq 0 ו-P≠VP\neq V (אחרת הנוסחה אינה מוגדרת).

1. מכנה משותף במכנה:

1−VP=P−VP1-\frac{V}{P}=\frac{P-V}{P}

2. לכן אגף ימין:

FP−VP=F⋅PP−V\frac{F}{\frac{P-V}{P}}=\frac{F\cdot P}{P-V}

והנוסחה הופכת ל-

P⋅Q=F⋅PP−VP\cdot Q=\frac{F\cdot P}{P-V}

3. מחלקים את שני האגפים ב-PP (P≠0P\neq 0):

Q=FP−VQ=\frac{F}{P-V}

4. כופלים ב-(P−V)(P-V) ומחלקים ב-QQ:

P−V=FQP-V=\frac{F}{Q}

5. מוסיפים VV לשני האגפים:

P=V+FQ=QV+FQP=V+\frac{F}{Q}=\frac{QV+F}{Q}

תשובה: P=V+FQP=V+\dfrac{F}{Q}.

סעיף ב

תשובה:

P=60P=60

נציב את הנתונים בנוסחה שקיבלנו בסעיף א.

1.

P=V+FQ=10+7500150=10+50=60P=V+\frac{F}{Q}=10+\frac{7500}{150}=10+50=60

2. בדיקה בנוסחה המקורית:

אגף שמאל: P⋅Q=60⋅150=9000P\cdot Q=60\cdot 150=9000.

אגף ימין: 75001−1060=750056=7500⋅65=9000\frac{7500}{1-\frac{10}{60}}=\frac{7500}{\frac{5}{6}}=7500\cdot\frac{6}{5}=9000.

השוויון מתקיים.

תשובה: המחיר ליחידה הוא P=60P=60.

שאלה 10 · בעיה מילולית: כרטיסי כניסה לילדים ומבוגרים

קבוצת מטיילים מנתה בסה"כ 20 אנשים ובכללה ילדים ומבוגרים.

בכניסה לאחד האתרים שילמו עבור כל הילדים בסה"כ 160 ש"ח ועבור כל המבוגרים בסה"כ 300 ש"ח.

מחיר כרטיס כניסה למבוגר גבוה ב- 5 ש"ח ממחיר כרטיס כניסה לילד.

א.

חשבו כמה ילדים וכמה מבוגרים היו בקבוצה ומה היה מחיר הכניסה לכל אחד מהם

(10 נקודות)
ב.

בכמה אחוזים גבוה מחיר כרטיס כניסה למבוגר יחסית לכרטיס כניסה לילד?

(2 נקודות)
ג.

מחירי הכרטיסים כוללים מס מיוחד בשיעור 25%. חשבו את מחירי הכרטיסים (למבוגר ולילד) לפני הוספת המס.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

8 ילדים (20 ש"ח לכרטיס) ו-12 מבוגרים (25 ש"ח לכרטיס)

נתון: 20 אנשים; סך התשלום לילדים 160 ש"ח, למבוגרים 300 ש"ח; כרטיס מבוגר יקר ב-5 ש"ח מכרטיס ילד.

מבוקש: מספר הילדים והמבוגרים ומחיר כל כרטיס.

1. נסמן: xx – מספר הילדים, ולכן 20−x20-x – מספר המבוגרים.

2. מחיר כרטיס לילד = סך התשלום חלקי מספר הילדים: 160x\frac{160}{x}.

מחיר כרטיס למבוגר: 30020−x\frac{300}{20-x}.

3. כרטיס מבוגר יקר ב-5 ש"ח:

30020−x=160x+5(0<x<20)\frac{300}{20-x}=\frac{160}{x}+5\qquad (0<x<20)

4. כופלים במכנה המשותף x(20−x)x(20-x):

300x=160(20−x)+5x(20−x)300x=160(20-x)+5x(20-x)
300x=3200−160x+100x−5x2300x=3200-160x+100x-5x^2

5. מעבירים הכול לאגף אחד:

5x2+360x−3200=0/:5⇒x2+72x−640=05x^2+360x-3200=0\quad/:5\quad\Rightarrow\quad x^2+72x-640=0

6. נוסחת השורשים:

x1,2=−72±722−4⋅1⋅(−640)2=−72±77442=−72±882x_{1,2}=\frac{-72\pm\sqrt{72^2-4\cdot 1\cdot(-640)}}{2}=\frac{-72\pm\sqrt{7744}}{2}=\frac{-72\pm 88}{2}
x1=162=8,x2=−1602=−80x_1=\frac{16}{2}=8,\qquad x_2=\frac{-160}{2}=-80

מספר ילדים אינו יכול להיות שלילי, ולכן x=8x=8.

7. מספר המבוגרים: 20−8=1220-8=12.

8. מחיר כרטיס לילד: 1608=20\frac{160}{8}=20 ש"ח. מחיר כרטיס למבוגר: 30012=25\frac{300}{12}=25 ש"ח (ואכן 25=20+525=20+5).

תשובה: בקבוצה היו 8 ילדים ו-12 מבוגרים; כרטיס לילד עלה 20 ש"ח וכרטיס למבוגר 25 ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

ב-25%

אחוז השינוי מחושב ביחס למחיר כרטיס הילד (הבסיס להשוואה):

25−2020⋅100%=520⋅100%=25%\frac{25-20}{20}\cdot 100\%=\frac{5}{20}\cdot 100\%=25\%

תשובה: מחיר כרטיס למבוגר גבוה ב-25% ממחיר כרטיס לילד.

סעיף ג

תשובה:

ילד: 16 ש"ח; מבוגר: 20 ש"ח

מחיר כולל מס של 25% הוא 1.251.25 פעמים המחיר לפני המס. לכן המחיר לפני המס = המחיר הכולל חלקי 1.251.25.

1. כרטיס לילד: 201.25=16\frac{20}{1.25}=16 ש"ח (בדיקה: 16⋅1.25=2016\cdot 1.25=20).

2. כרטיס למבוגר: 251.25=20\frac{25}{1.25}=20 ש"ח (בדיקה: 20⋅1.25=2520\cdot 1.25=25).

תשובה: לפני המס: כרטיס לילד 16 ש"ח, כרטיס למבוגר 20 ש"ח.

שאלה 11 · גרף מרחק-זמן: קצב, משוואת ישר ושטח

שליח פיצה יוצא מהפיצריה (מנקודה (0,0)) ונע במשך 79 דקות.

נתון גרף המתאר את המרחק שבו נמצא השליח (מטרים) מנקודת ה-0 כתלות בזמן (דקות) במהלך התנועה:

א.

באילו זמנים קצב השינוי במרחק (בערך מוחלט) הוא הגדול ביותר? (קצב = מהירות / זמן)

(4 נקודות)
ב.

חשבו את משוואת הישר בין הדקה ה-17 לבין הדקה ה-29 וחשבו את מרחק הגוף בדקה ה- 20.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את השטח מתחת לגרף מרחק – זמן, מתחילת התנועה ועד הדקה ה-40.

(4 נקודות)
ד.

נתבונן בנקודה בה הגוף נמצא במרחק 360 מטר, לאחר 68 דקות. מהו המרחק בקילומטרים ומהו הזמן בשעות? הציגו את התשובות ברמת דיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

בין הדקה ה-68 לדקה ה-79; קצב של כ-23.6423.64 מטר לדקה (המרחק קטן)

קצב השינוי במרחק בכל קטע ישר של הגרף הוא השיפוע שלו: שינוי המרחק חלקי שינוי הזמן (זו המהירות של השליח באותו קטע). נחשב את השיפוע בכל קטע ונשווה ערכים מוחלטים.

קטע זמן (דקות)שינוי מרחק (מ')שינוי זמן (דק')קצב (מ'/דק')
00 עד 1717280−0=280280-0=280171728017≈16.47\frac{280}{17}\approx 16.47
1717 עד 2929380−280=100380-280=100121210012≈8.33\frac{100}{12}\approx 8.33
2929 עד 4040380−380=0380-380=0111100
4040 עד 5656200−380=−180200-380=-1801616−18016=−11.25-\frac{180}{16}=-11.25
5656 עד 6868360−200=160360-200=160121216012≈13.33\frac{160}{12}\approx 13.33
6868 עד 7979100−360=−260100-360=-2601111−26011≈−23.64-\frac{260}{11}\approx -23.64

הערך המוחלט הגדול ביותר הוא ∣−23.64∣=23.64\left|-23.64\right|=23.64, בקטע שבין הדקה ה-68 לדקה ה-79 (שם המרחק קטן, כלומר השליח מתקרב לנקודת ה-0). זה גם הקטע התלול ביותר בגרף.

תשובה: בין הדקה ה-68 לדקה ה-79, בקצב של כ-23.6423.64 מטר לדקה (בערך מוחלט).

סעיף ב

תשובה:

y=253x+4153≈8.33x+138.33y=\frac{25}{3}x+\frac{415}{3}\approx 8.33x+138.33; בדקה ה-20 המרחק 305305 מ'

נסמן xx – הזמן בדקות, yy – המרחק במטרים. הישר עובר דרך הנקודות (17,280)(17,280) ו-(29,380)(29,380).

1. שיפוע:

m=380−28029−17=10012=253≈8.33m=\frac{380-280}{29-17}=\frac{100}{12}=\frac{25}{3}\approx 8.33

2. משוואת ישר דרך נקודה ושיפוע, עם הנקודה (17,280)(17,280):

y−280=253(x−17)⇒y=253x−4253+280=253x+4153y-280=\frac{25}{3}(x-17)\Rightarrow y=\frac{25}{3}x-\frac{425}{3}+280=\frac{25}{3}x+\frac{415}{3}

כלומר y≈8.33x+138.33y\approx 8.33x+138.33.

בדיקה עם (29,380)(29,380): 25⋅29+4153=11403=380\frac{25\cdot 29+415}{3}=\frac{1140}{3}=380.

3. המרחק בדקה ה-20 (הדקה ה-20 בתוך הקטע 17≤x≤2917\le x\le 29):

y(20)=25⋅203+4153=500+4153=9153=305y(20)=\frac{25\cdot 20}{3}+\frac{415}{3}=\frac{500+415}{3}=\frac{915}{3}=305 מ'

תשובה: y=253x+4153y=\frac{25}{3}x+\frac{415}{3} (בערך y=8.33x+138.33y=8.33x+138.33), ובדקה ה-20 השליח נמצא במרחק 305305 מטר.

סעיף ג

תשובה:

10,52010{,}520 (מטר⋅\cdotדקה)

נחלק את השטח שמתחת לגרף, בין x=0x=0 ל-x=40x=40, לשלוש צורות פשוטות לפי הקטעים הישרים של הגרף.

1. מ-0 עד 17 דקות: משולש עם בסיס 1717 וגובה 280280:

S1=17⋅2802=2380S_1=\frac{17\cdot 280}{2}=2380

2. מ-17 עד 29 דקות: טרפז עם בסיסים (הצלעות האנכיות) 280280 ו-380380 וגובה 29−17=1229-17=12:

S2=(280+380)⋅122=3960S_2=\frac{(280+380)\cdot 12}{2}=3960

3. מ-29 עד 40 דקות: מלבן עם רוחב 40−29=1140-29=11 וגובה 380380:

S3=11⋅380=4180S_3=11\cdot 380=4180

4. סך הכול:

S=2380+3960+4180=10520S=2380+3960+4180=10520

היחידות הן מכפלת יחידות הצירים: מטר ⋅\cdot דקה.

תשובה: השטח מתחת לגרף עד הדקה ה-40 הוא 10,52010{,}520 מטר⋅\cdotדקה.

סעיף ד

תשובה:

0.360.36 ק"מ, 1.131.13 שעות

ממירים יחידות: בקילומטר 1000 מטר, ובשעה 60 דקות.

1. המרחק: 3601000=0.36\frac{360}{1000}=0.36 ק"מ.

2. הזמן: 6860=1.1333…≈1.13\frac{68}{60}=1.1333\ldots\approx 1.13 שעות.

תשובה: המרחק 0.360.36 ק"מ והזמן כ-1.131.13 שעות.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.