דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2024 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2024 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 3 חלקים:

חלק א' – 5 שאלות 40 נקודות, יש לבחור 4 שאלות. ערך כל שאלה 10 נקודות.

חלק ב' – 3 שאלות 32 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 16 נקודות.

חלק ג' – 3 שאלות 28 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 14 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · משוואה ממעלה ראשונה עם שברים

נתונה משוואה:

5x+43−2=x−12−1−7x6\frac{5x+4}{3}-2=\frac{x-1}{2}-\frac{1-7x}{6}
א.

פתרו את המשוואה.

(8 נקודות)
ב.

האם x=−2x=-2 הוא פתרון של משוואה נתונה (בדקו באמצעות הצבה)?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

מתקבל פסוק אמת 0=00=0: כל xx ממשי הוא פתרון (אינסוף פתרונות).

פותרים משוואה ממעלה ראשונה עם שברים: כופלים במכנה המשותף, פותחים סוגריים ומכנסים איברים.

1. המכנים הם 33, 22 ו-66, והמכנה המשותף הוא 66. כופלים את שני אגפי המשוואה ב-66:

6⋅5x+43−6⋅2=6⋅x−12−6⋅1−7x66\cdot\frac{5x+4}{3}-6\cdot 2=6\cdot\frac{x-1}{2}-6\cdot\frac{1-7x}{6}
2(5x+4)−12=3(x−1)−(1−7x)2(5x+4)-12=3(x-1)-(1-7x)

2. פותחים סוגריים (שימו לב לסימן המינוס לפני הסוגריים האחרונים):

10x+8−12=3x−3−1+7x10x+8-12=3x-3-1+7x

3. מכנסים איברים דומים בכל אגף:

10x−4=10x−410x-4=10x-4

4. מעבירים את איברי ה-xx לאגף שמאל ואת המספרים לאגף ימין:

10x−3x−7x=−3−1−8+1210x-3x-7x=-3-1-8+12
0⋅x=00\cdot x=0

5. קיבלנו פסוק אמת 0=00=0 שאינו תלוי ב-xx. כלומר שני האגפים הם אותו ביטוי, והשוויון מתקיים לכל ערך של xx.

תשובה: המשוואה מתקיימת לכל xx ממשי, כלומר יש לה אינסוף פתרונות (x∈Rx\in\mathbb{R}).

סעיף ב

תשובה:

כן. בהצבת x=−2x=-2 שני האגפים שווים −4-4.

מציבים x=−2x=-2 בכל אגף של המשוואה המקורית ובודקים אם מתקבל שוויון.

1. אגף שמאל:

5⋅(−2)+43−2=−10+43−2=−63−2=−2−2=−4\frac{5\cdot(-2)+4}{3}-2=\frac{-10+4}{3}-2=\frac{-6}{3}-2=-2-2=-4

2. אגף ימין:

(−2)−12−1−7⋅(−2)6=−32−1+146=−32−156=−1.5−2.5=−4\frac{(-2)-1}{2}-\frac{1-7\cdot(-2)}{6}=\frac{-3}{2}-\frac{1+14}{6}=-\frac{3}{2}-\frac{15}{6}=-1.5-2.5=-4

3. שני האגפים שווים: −4=−4-4=-4, פסוק אמת. זה מתאים לסעיף א: כל xx ממשי הוא פתרון, ובפרט x=−2x=-2.

תשובה: כן, x=−2x=-2 הוא פתרון של המשוואה (שני האגפים שווים −4-4).

שאלה 2 · חיתוך פרבולה וישר, קודקוד ותחומים

בסרטוט שלפניכם מוצגים הגרפים של הפרבולה: y=x2−5x−1y=x^2-5x-1

ושל הישר: y=−3x+7y=-3x+7 בהתאמה.

2 הפונקציות נחתכות בנקודות AA ו-BB.

נקודה CC היא קודקוד הפרבולה.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות C,B,AC,B,A.

(6 נקודות)
ב.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפרבולה.

(2 נקודות)
ג.

מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של הפרבולה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

A(4,−5)A(4,-5), B(−2,13)B(-2,13), C(2.5,−7.25)C(2.5,-7.25)

נתון: הפרבולה y=x2−5x−1y=x^2-5x-1 והישר y=−3x+7y=-3x+7.

מבוקש: נקודות החיתוך AA, BB וקודקוד הפרבולה CC.

1. בנקודות החיתוך ערך ה-yy של הפרבולה שווה לערך ה-yy של הישר, ולכן משווים בין שתי המשוואות:

x2−5x−1=−3x+7x^2-5x-1=-3x+7

2. מעבירים הכול לאגף אחד:

x2−2x−8=0x^2-2x-8=0

3. פותרים בנוסחת השורשים (a=1a=1, b=−2b=-2, c=−8c=-8):

x1,2=2±(−2)2−4⋅1⋅(−8)2⋅1=2±362=2±62x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{(-2)^2-4\cdot1\cdot(-8)}}{2\cdot1}=\frac{2\pm\sqrt{36}}{2}=\frac{2\pm6}{2}
x1=4,x2=−2x_1=4,\qquad x_2=-2

4. מציבים כל ערך במשוואת הישר (הפשוטה יותר) כדי למצוא את yy:

y(4)=−3⋅4+7=−5,y(−2)=−3⋅(−2)+7=13y(4)=-3\cdot4+7=-5,\qquad y(-2)=-3\cdot(-2)+7=13

(בדיקה בפרבולה: 42−5⋅4−1=−54^2-5\cdot4-1=-5 ו-(−2)2−5⋅(−2)−1=13(-2)^2-5\cdot(-2)-1=13.)

5. מתאימים לסרטוט: AA היא נקודת החיתוך הימנית והנמוכה, ו-BB היא השמאלית והגבוהה. לכן A(4,−5)A(4,-5) ו-B(−2,13)B(-2,13).

6. שיעור ה-xx של קודקוד הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c הוא xC=−b2ax_C=-\frac{b}{2a}:

xC=−−52⋅1=2.5x_C=-\frac{-5}{2\cdot1}=2.5

7. מציבים בפרבולה:

yC=2.52−5⋅2.5−1=6.25−12.5−1=−7.25y_C=2.5^2-5\cdot2.5-1=6.25-12.5-1=-7.25

תשובה: A(4,−5)A(4,-5), B(−2,13)B(-2,13), C(2.5,−7.25)C(2.5,-7.25).

סעיף ב

תשובה:

ירידה: x<2.5x<2.5; עלייה: x>2.5x>2.5

1. המקדם של x2x^2 הוא a=1>0a=1>0, ולכן הפרבולה "מחייכת" (פתוחה כלפי מעלה) והקודקוד C(2.5,−7.25)C(2.5,-7.25) הוא נקודת מינימום.

2. משמאל לקודקוד הפרבולה יורדת עד המינימום, ומימין לקודקוד היא עולה.

תשובה: תחום ירידה: x<2.5x<2.5; תחום עלייה: x>2.5x>2.5.

סעיף ג

תשובה:

חיוביות: x<−0.19x<-0.19 או x>5.19x>5.19; שליליות: −0.19<x<5.19-0.19<x<5.19

תחומי החיוביות והשליליות נקבעים לפי נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-xx.

1. מוצאים את האפסים: x2−5x−1=0x^2-5x-1=0 (a=1a=1, b=−5b=-5, c=−1c=-1):

x1,2=5±(−5)2−4⋅1⋅(−1)2=5±292x_{1,2}=\frac{5\pm\sqrt{(-5)^2-4\cdot1\cdot(-1)}}{2}=\frac{5\pm\sqrt{29}}{2}
x1=5+292≈5.19,x2=5−292≈−0.19x_1=\frac{5+\sqrt{29}}{2}\approx5.19,\qquad x_2=\frac{5-\sqrt{29}}{2}\approx-0.19

2. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה (a=1>0a=1>0), ולכן היא מעל ציר ה-xx (חיובית) מחוץ לתחום שבין האפסים, ומתחת לציר ה-xx (שלילית) בין האפסים.

תשובה: חיוביות: x<−0.19x<-0.19 או x>5.19x>5.19; שליליות: −0.19<x<5.19-0.19<x<5.19.

שאלה 3 · פישוט ביטוי בחוקי חזקות ושורשים

א.

פשטו את הביטוי הבא בעזרת חוקי החזקות:

(a5b2)2⋅a44⋅b6(a3)3⋅b183\frac{\left(a^5b^2\right)^2\cdot\sqrt[4]{a^4}\cdot b^6}{\left(a^3\right)^3\cdot\sqrt[3]{b^{18}}}
(6 נקודות)
ב.

חשבו בעזרת מחשבון את ערך הביטוי שקיבלת בסעיף א' אם: a=2.23a=2.23 b=5.18b=5.18.

(3 נקודות)
ג.

הציגו את תוצאת החישוב של סעיף ב' בהצגה מדעית, בדיוק של 3 ספרות אחר הנקודה.

(1 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

a2b4a^2b^4

מפשטים כל גורם בנפרד לפי חוקי החזקות, ואחר כך מצמצמים.

נשתמש בחוקים: (xm)n=xm⋅n(x^m)^n=x^{m\cdot n}, xmn=xmn\sqrt[n]{x^m}=x^{\frac{m}{n}}, xm⋅xn=xm+nx^m\cdot x^n=x^{m+n}, xmxn=xm−n\frac{x^m}{x^n}=x^{m-n}. נניח a>0a>0 (כמו בסעיף ב), כך ש-a44=a\sqrt[4]{a^4}=a.

1. המונה:

(a5b2)2=a10b4,a44=a44=a\left(a^5b^2\right)^2=a^{10}b^4,\qquad \sqrt[4]{a^4}=a^{\frac{4}{4}}=a
a10b4⋅a⋅b6=a11b10a^{10}b^4\cdot a\cdot b^6=a^{11}b^{10}

2. המכנה:

(a3)3=a9,b183=b183=b6\left(a^3\right)^3=a^9,\qquad \sqrt[3]{b^{18}}=b^{\frac{18}{3}}=b^6

3. מחלקים:

a11b10a9b6=a11−9⋅b10−6=a2b4\frac{a^{11}b^{10}}{a^9b^6}=a^{11-9}\cdot b^{10-6}=a^2b^4

תשובה: a2b4a^2b^4.

סעיף ב

תשובה:

≈3580.38\approx3580.38

מציבים את הערכים בביטוי המפושט a2b4a^2b^4:

1. a2=2.232=4.9729a^2=2.23^2=4.9729

2. b4=5.184≈719.9777b^4=5.18^4\approx719.9777

3. a2b4=4.9729⋅719.9777≈3580.38a^2b^4=4.9729\cdot719.9777\approx3580.38

תשובה: a2b4≈3580.38a^2b^4\approx3580.38.

סעיף ג

תשובה:

3.580⋅1033.580\cdot10^3

בהצגה מדעית כותבים את המספר כמכפלה של מספר בין 11 ל-1010 בחזקה של 1010.

1. מזיזים את הנקודה העשרונית 3 מקומות שמאלה: 3580.377…=3.580377…⋅1033580.377\ldots=3.580377\ldots\cdot10^3.

2. מעגלים ל-3 ספרות אחרי הנקודה: 3.580377≈3.5803.580377\approx3.580 (הספרה הרביעית היא 33, ולכן לא מעגלים כלפי מעלה).

תשובה: 3.580⋅1033.580\cdot10^3.

שאלה 4 · מלבן: אלכסון, שטחי משולשים והיקף

נתון מלבן ABCDABCD שאורכי צלעותיו: AB=25AB=25 ס"מ ו- BC=48BC=48 ס"מ.

הנקודה EE נמצאת על צלע BCBC כך ש: BE=2ECBE=2EC.

א.

חשבו את אורך אלכסון המלבן ACAC.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את שיטחו של משולש ABEABE.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטחו והיקפו של המשולש AECAEC.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

AC≈54.12AC\approx54.12 ס"מ

נתון: AB=25AB=25 ס"מ, BC=48BC=48 ס"מ.

מבוקש: האלכסון ACAC.

1. במלבן כל הזוויות ישרות, ולכן המשולש ABCABC ישר-זווית (∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ) והאלכסון ACAC הוא היתר שלו.

2. לפי משפט פיתגורס:

AC=AB2+BC2=252+482=625+2304=2929≈54.12 cmAC=\sqrt{AB^2+BC^2}=\sqrt{25^2+48^2}=\sqrt{625+2304}=\sqrt{2929}\approx54.12\ \text{cm}

תשובה: AC≈54.12AC\approx54.12 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

400400 סמ"ר

נתון: BE=2ECBE=2EC ו-BE+EC=BC=48BE+EC=BC=48 ס"מ.

מבוקש: שטח המשולש ABEABE.

1. הנקודה EE מחלקת את BCBC ביחס 2:12:1, כלומר BC=2EC+EC=3ECBC=2EC+EC=3EC. לכן:

EC=483=16 cm,BE=2⋅16=32 cmEC=\frac{48}{3}=16\ \text{cm},\qquad BE=2\cdot16=32\ \text{cm}

2. המשולש ABEABE ישר-זווית ב-BB, ולכן הניצבים ABAB ו-BEBE הם בסיס וגובה:

SΔABE=AB⋅BE2=25⋅322=400 cm2S_{\Delta ABE}=\frac{AB\cdot BE}{2}=\frac{25\cdot32}{2}=400\ \text{cm}^2

תשובה: SΔABE=400S_{\Delta ABE}=400 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

שטח 200200 סמ"ר, היקף ≈110.73\approx110.73 ס"מ

מבוקש: שטח והיקף המשולש AECAEC.

1. שטח. במשולש AECAEC ניקח את EC=16EC=16 ס"מ כבסיס. הגובה אליו הוא המרחק של AA מהישר BCBC, כלומר AB=25AB=25 ס"מ (כי AB⊥BCAB\perp BC):

SΔAEC=EC⋅AB2=16⋅252=200 cm2S_{\Delta AEC}=\frac{EC\cdot AB}{2}=\frac{16\cdot25}{2}=200\ \text{cm}^2

(בדיקה: SΔABC=25⋅482=600S_{\Delta ABC}=\frac{25\cdot48}{2}=600, ואכן 600−400=200600-400=200.)

2. היקף. צריך את שלוש הצלעות AEAE, ECEC, ACAC. את EC=16EC=16 ואת AC≈54.12AC\approx54.12 כבר מצאנו. את AEAE מוצאים מפיתגורס במשולש ישר-הזווית ABEABE:

AE=AB2+BE2=252+322=625+1024=1649≈40.61 cmAE=\sqrt{AB^2+BE^2}=\sqrt{25^2+32^2}=\sqrt{625+1024}=\sqrt{1649}\approx40.61\ \text{cm}

3. מחברים:

PΔAEC=AE+EC+AC≈40.61+16+54.12=110.73 cmP_{\Delta AEC}=AE+EC+AC\approx40.61+16+54.12=110.73\ \text{cm}

תשובה: שטח המשולש AECAEC הוא 200200 סמ"ר, והיקפו ≈110.73\approx110.73 ס"מ.

שאלה 5 · משולש ישר-זווית עם תיכון לניצב

במשולש ישר זווית ΔABC\Delta ABC, (∡C=90∘)(\measuredangle C=90^\circ) העבירו תיכון BDBD לניצב ACAC.

1) BD=14.3BD=14.3 מטר.

2) ∡CDB=68∘\measuredangle CDB=68^\circ.

א.

חשבו את צלעות המשולש ΔABC\Delta ABC.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את זוויות המשולש ΔABC\Delta ABC.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

BC≈13.26BC\approx13.26 מ', AC≈10.71AC\approx10.71 מ', AB≈17.05AB\approx17.05 מ'

נתון: ∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ, BD=14.3BD=14.3 מ', ∡CDB=68∘\measuredangle CDB=68^\circ, ו-BDBD תיכון לניצב ACAC (כלומר DD אמצע ACAC: AD=DCAD=DC).

מבוקש: BCBC, ACAC, ABAB.

1. נתבונן במשולש BCDBCD: הוא ישר-זווית ב-CC, היתר שלו הוא BDBD, והזווית ∡CDB=68∘\measuredangle CDB=68^\circ ידועה. BCBC הוא הניצב שמול הזווית, ו-CDCD הוא הניצב שליד הזווית.

2. מוצאים את BCBC בעזרת סינוס:

sin⁡68∘=BCBD ⇒ BC=14.3⋅sin⁡68∘=14.3⋅0.9272≈13.26 m\sin68^\circ=\frac{BC}{BD}\ \Rightarrow\ BC=14.3\cdot\sin68^\circ=14.3\cdot0.9272\approx13.26\ \text{m}

3. מוצאים את CDCD בעזרת קוסינוס:

cos⁡68∘=CDBD ⇒ CD=14.3⋅cos⁡68∘=14.3⋅0.3746≈5.357 m\cos68^\circ=\frac{CD}{BD}\ \Rightarrow\ CD=14.3\cdot\cos68^\circ=14.3\cdot0.3746\approx5.357\ \text{m}

4. BDBD תיכון, ולכן DD אמצע ACAC:

AC=2⋅CD≈2⋅5.357≈10.71 mAC=2\cdot CD\approx2\cdot5.357\approx10.71\ \text{m}

5. את היתר ABAB מוצאים מפיתגורס במשולש ABCABC:

AB=AC2+BC2≈10.7142+13.2592=114.78+175.79=290.58≈17.05 mAB=\sqrt{AC^2+BC^2}\approx\sqrt{10.714^2+13.259^2}=\sqrt{114.78+175.79}=\sqrt{290.58}\approx17.05\ \text{m}

תשובה: BC≈13.26BC\approx13.26 מ', AC≈10.71AC\approx10.71 מ', AB≈17.05AB\approx17.05 מ'.

סעיף ב

תשובה:

∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ, ∡A≈51.06∘\measuredangle A\approx51.06^\circ, ∡B≈38.94∘\measuredangle B\approx38.94^\circ

1. הזווית CC נתונה: ∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ.

2. את ∡A=∡BAC\measuredangle A=\measuredangle BAC מוצאים בעזרת טנגנס (הניצב שמול AA הוא BCBC, והניצב שליד AA הוא ACAC):

tan⁡∡BAC=BCAC≈13.25910.714≈1.2375 ⇒ ∡BAC≈51.06∘\tan\measuredangle BAC=\frac{BC}{AC}\approx\frac{13.259}{10.714}\approx1.2375\ \Rightarrow\ \measuredangle BAC\approx51.06^\circ

3. סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ, ולכן:

∡ABC=180∘−90∘−51.06∘=38.94∘\measuredangle ABC=180^\circ-90^\circ-51.06^\circ=38.94^\circ

תשובה: ∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ, ∡A≈51.06∘\measuredangle A\approx51.06^\circ, ∡B≈38.94∘\measuredangle B\approx38.94^\circ.

שאלה 6 · שתי פרבולות של טמפרטורה: חיתוך וקודקודים

נתונות 2 פונקציות המתארות טמפרטורה (ציר ה-yy) ב-2 ערים שונות כפונקציה של היום בחודש (ציר ה-xx):

נתונות 2 פונקציות: (1) y=−x2+8x−11y=-x^2+8x-11, (2) y=(x−5)2y=(x-5)^2.

AA ו-BB הן נקודות החיתוך של 2 הפרבולות.

א.

חשבו את שיעורי הנקודות B,AB,A ומה הן מייצגות?

(4 נקודות)
ב.

רשמו את משוואת הישר ABAB.

(4 נקודות)
ג.

מה היה היום הכי חם בעיר (1) ומה היה היום הכי קר בעיר (2)?

(4 נקודות)
ד.

ביום הכי קר בעיר (2), מה הייתה הטמפרטורה בעיר (1)?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

A(3,4)A(3,4), B(6,1)B(6,1): הימים שבהם הטמפרטורה בשתי הערים הייתה שווה

נתון: עיר (1): y=−x2+8x−11y=-x^2+8x-11; עיר (2): y=(x−5)2=x2−10x+25y=(x-5)^2=x^2-10x+25.

מבוקש: נקודות החיתוך AA, BB ומשמעותן.

1. בנקודות החיתוך ערכי ה-yy שווים, ולכן משווים:

−x2+8x−11=x2−10x+25-x^2+8x-11=x^2-10x+25

2. מעבירים הכול לאגף אחד:

2x2−18x+36=0  /:2x2−9x+18=02x^2-18x+36=0\ \ /:2\qquad x^2-9x+18=0

3. מפרקים לגורמים: (x−3)(x−6)=0(x-3)(x-6)=0, ולכן x1=3x_1=3, x2=6x_2=6.

4. מציבים בפונקציה (2):

y(3)=(3−5)2=4,y(6)=(6−5)2=1y(3)=(3-5)^2=4,\qquad y(6)=(6-5)^2=1

(בדיקה בפונקציה (1): −9+24−11=4-9+24-11=4 ו-−36+48−11=1-36+48-11=1.)

5. לפי הסרטוט AA היא נקודת החיתוך השמאלית, ולכן A(3,4)A(3,4) ו-B(6,1)B(6,1).

6. משמעות: נקודת חיתוך היא יום שבו הטמפרטורה בשתי הערים זהה. ביום ה-3 בחודש הטמפרטורה בשתי הערים הייתה 44 מעלות, וביום ה-6 בחודש היא הייתה 11 מעלה בשתיהן.

תשובה: A(3,4)A(3,4), B(6,1)B(6,1). אלה הימים (3 ו-6 בחודש) שבהם הטמפרטורה בשתי הערים הייתה שווה (44 ו-11 מעלות בהתאמה).

סעיף ב

תשובה:

y=−x+7y=-x+7

נתון: A(3,4)A(3,4), B(6,1)B(6,1).

1. שיפוע הישר:

m=yB−yAxB−xA=1−46−3=−33=−1m=\frac{y_B-y_A}{x_B-x_A}=\frac{1-4}{6-3}=\frac{-3}{3}=-1

2. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה A(3,4)A(3,4):

y−4=−1⋅(x−3) ⇒ y=−x+3+4=−x+7y-4=-1\cdot(x-3)\ \Rightarrow\ y=-x+3+4=-x+7

3. בדיקה בנקודה BB: −6+7=1-6+7=1. ✓

תשובה: y=−x+7y=-x+7.

סעיף ג

תשובה:

עיר (1): היום ה-4 (55 מעלות, נקודה C(4,5)C(4,5)); עיר (2): היום ה-5 (00 מעלות, נקודה D(5,0)D(5,0))

היום הכי חם בעיר (1) הוא קודקוד המקסימום של הפרבולה (1), והיום הכי קר בעיר (2) הוא קודקוד המינימום של הפרבולה (2).

1. פרבולה (1): y=−x2+8x−11y=-x^2+8x-11, המקדם של x2x^2 שלילי ולכן הקודקוד הוא מקסימום:

xC=−b2a=−82⋅(−1)=4,yC=−42+8⋅4−11=−16+32−11=5x_C=-\frac{b}{2a}=-\frac{8}{2\cdot(-1)}=4,\qquad y_C=-4^2+8\cdot4-11=-16+32-11=5

כלומר C(4,5)C(4,5).

2. פרבולה (2): y=(x−5)2y=(x-5)^2 כתובה בצורת קודקוד, והמקדם של x2x^2 חיובי ולכן הקודקוד הוא מינימום: D(5,0)D(5,0).

תשובה: היום הכי חם בעיר (1) היה היום ה-4 בחודש (55 מעלות); היום הכי קר בעיר (2) היה היום ה-5 בחודש (00 מעלות).

סעיף ד

תשובה:

44 מעלות (נקודה E(5,4)E(5,4))

לפי סעיף ג, היום הכי קר בעיר (2) הוא x=5x=5. מציבים אותו בפונקציה של עיר (1) (זו הנקודה EE בסרטוט, שמעל DD):

y(5)=−52+8⋅5−11=−25+40−11=4y(5)=-5^2+8\cdot5-11=-25+40-11=4

תשובה: הטמפרטורה בעיר (1) הייתה 44 מעלות, נקודה E(5,4)E(5,4).

שאלה 7 · משוואת ישר ומרחקים במערכת צירים

בחצר בית הספר "אנליטי" סרטטו מערכת צירים ענקית.

סימנו את ראשית הצירים באות OO כאשר כל יחידה מייצגת מטר אחד בדיוק.

סימנו את קצה ציר XX בנקודה A(1000,0)A(1000,0).

סימנו את קצה ציר YY בנקודה B(0,200)B(0,200).

א.

חשבו את משוואת הישר ABAB.

(5 נקודות)
ב.

תלמיד עומד בנקודה (25,190)(25,190). האם התלמיד נמצא על הקו הישר ABAB? נמקו את תשובתכם.

(5 נקודות)
ג.

תלמיד אחר, הלך על הקווים הישרים לפי המסלול הבא: התחיל בנקודה AA, הלך עד OO, המשיך עד BB ומשם הלך ישירות ל-AA. איזה מרחק בק"מ הוא הלך?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

y=−0.2x+200y=-0.2x+200

נתון: A(1000,0)A(1000,0), B(0,200)B(0,200).

1. שיפוע הישר:

m=200−00−1000=200−1000=−0.2m=\frac{200-0}{0-1000}=\frac{200}{-1000}=-0.2

2. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה A(1000,0)A(1000,0):

y−0=−0.2 (x−1000) ⇒ y=−0.2x+200y-0=-0.2\,(x-1000)\ \Rightarrow\ y=-0.2x+200

(הנקודה B(0,200)B(0,200) היא נקודת החיתוך עם ציר ה-yy, ואכן האיבר החופשי הוא 200200.)

תשובה: y=−0.2x+200y=-0.2x+200.

סעיף ב

תשובה:

לא. בהצבת x=25x=25 מתקבל y=195≠190y=195\neq190.

נקודה נמצאת על ישר אם ורק אם שיעוריה מקיימים את משוואת הישר.

1. מציבים x=25x=25 במשוואה מסעיף א, y=−0.2x+200y=-0.2x+200:

y=−0.2⋅25+200=−5+200=195y=-0.2\cdot25+200=-5+200=195

2. כלומר על הישר, מעל x=25x=25, נמצאת הנקודה (25,195)(25,195).

3. אצל התלמיד y=190≠195y=190\neq195, ולכן שיעורי הנקודה אינם מקיימים את המשוואה (190=195190=195 פסוק שקר). התלמיד נמצא 55 מטר מתחת לישר.

תשובה: לא, הנקודה (25,190)(25,190) אינה על הישר ABAB, כי בהצבה מתקבל 190≠195190\neq195.

סעיף ג

תשובה:

≈2.22\approx2.22 ק"מ (≈2219.80\approx2219.80 מ')

המסלול הוא היקף המשולש AOBAOB: AO+OB+BAAO+OB+BA.

1. AOAO לאורך ציר ה-xx: AO=1000AO=1000 מ'.

2. OBOB לאורך ציר ה-yy: OB=200OB=200 מ'.

3. BABA לפי נוסחת המרחק בין שתי נקודות (או פיתגורס במשולש ישר-הזווית AOBAOB):

AB=(1000−0)2+(0−200)2=1,000,000+40,000=1,040,000≈1019.80 mAB=\sqrt{(1000-0)^2+(0-200)^2}=\sqrt{1{,}000{,}000+40{,}000}=\sqrt{1{,}040{,}000}\approx1019.80\ \text{m}

4. סך המרחק:

1000+200+1019.80=2219.80 m1000+200+1019.80=2219.80\ \text{m}

5. ממירים לק"מ (1 ק"מ = 1000 מ'):

2219.801000≈2.22 km\frac{2219.80}{1000}\approx2.22\ \text{km}

תשובה: התלמיד הלך כ-2.222.22 ק"מ.

שאלה 8 · בעיה מילולית: עלות שעת עבודה ואחוזים

בפרויקט עבדו טכנאי וחשמלאי.

עלות שעת עבודה של חשמלאי גבוהה ב-70% מעלות שעת עבודה של טכנאי.

הפרויקט נמשך 5 ימים. בכל יום עבדו שניהם במשך 8 שעות.

עלות השכר הכוללת של 2 העובדים הייתה 8,640 ₪.

א.

סמנו ב- pp את עלות שעת העבודה של טכנאי.

כִּתבו באמצעות pp, ביטוי לעלות שעת עבודה של חשמלאי.

(3 נקודות)
ב.

בנו משוואה מתאימה, וחשבו מהי עלות שעת עבודה של טכנאי, ומהי עלות שעת עבודה של חשמלאי.

(8 נקודות)
ג.

בפרויקט היו עלויות נוספות מעבר לעלות השכר (חומרים וכו').

עלות השכר של 2 העובדים בפרויקט הייתה 36% מהעלות הכוללת של הפרויקט.

מה הייתה העלות הכוללת של הפרויקט?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

1.7p1.7p

עלות שעת עבודה של חשמלאי גבוהה ב-70% מזו של טכנאי, כלומר היא pp ועוד 70% מ-pp:

p+70100⋅p=p+0.7p=1.7pp+\frac{70}{100}\cdot p=p+0.7p=1.7p

תשובה: עלות שעת עבודה של חשמלאי היא 1.7p1.7p ₪.

סעיף ב

תשובה:

טכנאי: 8080 ₪ לשעה; חשמלאי: 136136 ₪ לשעה

נתון: 5 ימים של 8 שעות, עלות שכר כוללת 8,640 ₪.

מבוקש: pp ו-1.7p1.7p.

1. כל עובד עבד 5⋅8=405\cdot8=40 שעות.

2. עלות השכר של הטכנאי: 40p40p; עלות השכר של החשמלאי: 40⋅1.7p=68p40\cdot1.7p=68p.

3. סכום העלויות הוא עלות השכר הכוללת:

40p+68p=864040p+68p=8640
108p=8640 ⇒ p=8640108=80108p=8640\ \Rightarrow\ p=\frac{8640}{108}=80

4. עלות שעת עבודה של חשמלאי:

1.7⋅80=136 ₪1.7\cdot80=136\ \text{₪}

5. בדיקה: 40⋅80+40⋅136=3200+5440=864040\cdot80+40\cdot136=3200+5440=8640 ✓

תשובה: עלות שעת עבודה של טכנאי 8080 ₪, ושל חשמלאי 136136 ₪.

סעיף ג

תשובה:

24,00024{,}000 ₪

נסמן ב-xx את העלות הכוללת של הפרויקט (בש"ח).

1. עלות השכר (8,640 ₪) היא 36% מ-xx:

36100⋅x=8640 ⇒ 0.36x=8640\frac{36}{100}\cdot x=8640\ \Rightarrow\ 0.36x=8640

2. מחלקים ב-0.360.36:

x=86400.36=24000x=\frac{8640}{0.36}=24000

3. בדיקה: 0.36⋅24000=86400.36\cdot24000=8640 ✓

תשובה: העלות הכוללת של הפרויקט הייתה 24,00024{,}000 ₪.

שאלה 9 · נוסחת מרחק בתאוצה קבועה: חילוץ והצבה

נתונה נוסחה של מרחק שעובר גוף הנע בתאוצה קבועה:

s=v0⋅t+at22s=v_0\cdot t+\frac{at^2}{2}

כאשר:

v0v_0 המהירות התחלתית של הגוף, במטרים לשנייה

tt זמן התנועה, בשניות

aa תאוצה קבועה, במטרים לשנייה בריבוע

ss מרחק שגוף עבר, במטרים

א.

בטאו את מהירות התחלתית של הגוף v0v_0

(6 נקודות)
ב.

נתון שגוף עבר מרחק של 40 מטר ב- 5 שניות, ותאוצת הגוף הייתה 2 מטר לשנייה בריבוע.

חשבו את המהירות התחלתית של הגוף.

(2 נקודות)
ג.

גוף שנע בתאוצה קבועה של 3 מטר לשנייה בריבוע עבר מרחק של 104 מטר.

המהירות התחלתית של הגוף הייתה 1 מטר לשנייה.

חשבו את זמן התנועה (שימו לב, זמן תנועה הוא תמיד חיובי).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

v0=2s−at22tv_0=\dfrac{2s-at^2}{2t}

מחלצים את v0v_0: מבודדים את האיבר שבו הוא מופיע ואז מחלקים במקדם שלו.

1. כופלים את שני האגפים ב-22 כדי להיפטר מהשבר:

2s=2v0t+at22s=2v_0t+at^2

2. מעבירים את at2at^2 לאגף שמאל:

2s−at2=2v0t2s-at^2=2v_0t

3. מחלקים ב-2t2t (מותר, כי t>0t>0):

v0=2s−at22tv_0=\frac{2s-at^2}{2t}

תשובה: v0=2s−at22tv_0=\dfrac{2s-at^2}{2t} (או באופן שקול v0=st−at2v_0=\dfrac{s}{t}-\dfrac{at}{2}).

סעיף ב

תשובה:

v0=3v_0=3 מ'/ש'

נתון: s=40s=40 מ', t=5t=5 ש', a=2a=2 מ'/ש'2^2.

מבוקש: v0v_0.

מציבים בנוסחה מסעיף א:

v0=2s−at22t=2⋅40−2⋅522⋅5=80−5010=3010=3 m/sv_0=\frac{2s-at^2}{2t}=\frac{2\cdot40-2\cdot5^2}{2\cdot5}=\frac{80-50}{10}=\frac{30}{10}=3\ \text{m/s}

בדיקה בנוסחה המקורית: 3⋅5+2⋅522=15+25=403\cdot5+\frac{2\cdot5^2}{2}=15+25=40 ✓

תשובה: המהירות ההתחלתית של הגוף היא 33 מטר לשנייה.

סעיף ג

תשובה:

t=8t=8 שניות

נתון: a=3a=3 מ'/ש'2^2, s=104s=104 מ', v0=1v_0=1 מ'/ש'.

מבוקש: tt. הנעלם tt מופיע גם בחזקה ראשונה וגם בריבוע, ולכן נקבל משוואה ריבועית.

1. מציבים בנוסחה:

104=1⋅t+3t22=t+1.5t2104=1\cdot t+\frac{3t^2}{2}=t+1.5t^2

2. מעבירים לצורה at2+bt+c=0at^2+bt+c=0:

1.5t2+t−104=01.5t^2+t-104=0

3. נוסחת השורשים (a=1.5a=1.5, b=1b=1, c=−104c=-104):

t1,2=−1±12−4⋅1.5⋅(−104)2⋅1.5=−1±1+6243=−1±6253=−1±253t_{1,2}=\frac{-1\pm\sqrt{1^2-4\cdot1.5\cdot(-104)}}{2\cdot1.5}=\frac{-1\pm\sqrt{1+624}}{3}=\frac{-1\pm\sqrt{625}}{3}=\frac{-1\pm25}{3}
t1=−1+253=8,t2=−1−253=−823t_1=\frac{-1+25}{3}=8,\qquad t_2=\frac{-1-25}{3}=-8\tfrac{2}{3}

4. זמן תנועה חיובי, ולכן הפתרון t2=−823t_2=-8\tfrac{2}{3} נפסל.

5. בדיקה: 1⋅8+3⋅822=8+96=1041\cdot8+\frac{3\cdot8^2}{2}=8+96=104 ✓

תשובה: זמן התנועה הוא 88 שניות.

שאלה 10 · פונקציה קווית: תשלום לפי דקות שיחה

תשלום לחברת סלולר עבור חבילת חו"ל מורכב מתשלום עבור פתיחת החבילה ותשלום עבור דקות שיחה.

ידוע כי לקוח אשר דיבר 100 דקות ישלם סך של 85 ₪, ולקוח שדיבר 200 דקות ישלם 160 ₪.

סמנו:

xx מספר דקות שיחה

yy תשלום עבור חבילת חו"ל.

ידוע כי פונקציה המתארת קשר בין מספר דקות ותשלום לחברת סלולר היא פונקציה קווית.

א.

שרטטו מערכת צירים מתאימה לתיאור הנתונים ושרטטו את גרף הפונקציה הקווית המתארת קשר בין מספר דקות לתשלום עבור החבילה.

(5 נקודות)
ב.

מצאו את משוואת הישר אשר שרטטתם בסעיף קודם.

(5 נקודות)
ג.

כמה ישלם הלקוח אשר דיבר 150 דקות?

(2 נקודות)
ד.

כמה משלם הלקוח עבור פתיחת החבילה?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

ישר העובר דרך A(100,85)A(100,85) ו-B(200,160)B(200,160) (ציר xx: דקות, ציר yy: ₪)

1. ציר ה-xx (האופקי) מייצג את מספר דקות השיחה, וציר ה-yy (האנכי) את התשלום ב-₪. מספר הדקות אינו שלילי, ולכן מספיק לשרטט עבור x≥0x\ge0. נבחר שנתות של 20 בכל ציר, כך שהערכים עד 200 דקות ועד 160 ₪ נכנסים בשרטוט.

2. הנתונים נותנים שתי נקודות על הגרף: A(100,85)A(100,85) (100 דקות, 85 ₪) ו-B(200,160)B(200,160) (200 דקות, 160 ₪).

3. גרף של פונקציה קווית הוא קו ישר, ושתי נקודות קובעות ישר אחד בלבד. מסמנים את AA ו-BB ומעבירים דרכן ישר. המשך הישר שמאלה פוגע בציר ה-yy בנקודה (0,10)(0,10) (ראו סעיף ב).

‫מספר דקות‬‫תשלום (₪)‬2040608010012014016018020022024020406080100120140160180200(0,10)A(100,85)B(200,160)

תשובה: הגרף הוא קו ישר העובר דרך הנקודות A(100,85)A(100,85) ו-B(200,160)B(200,160) וחותך את ציר ה-yy ב-(0,10)(0,10).

סעיף ב

תשובה:

y=0.75x+10y=0.75x+10

נתון: A(100,85)A(100,85), B(200,160)B(200,160).

1. השיפוע (המחיר לדקת שיחה):

m=160−85200−100=75100=0.75m=\frac{160-85}{200-100}=\frac{75}{100}=0.75

2. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה B(200,160)B(200,160):

y−160=0.75 (x−200) ⇒ y=0.75x−150+160=0.75x+10y-160=0.75\,(x-200)\ \Rightarrow\ y=0.75x-150+160=0.75x+10

3. בדיקה בנקודה AA: 0.75⋅100+10=850.75\cdot100+10=85 ✓

תשובה: y=0.75x+10y=0.75x+10.

סעיף ג

תשובה:

122.5122.5 ₪

מציבים x=150x=150 במשוואת הישר:

y=0.75⋅150+10=112.5+10=122.5 ₪y=0.75\cdot150+10=112.5+10=122.5\ \text{₪}

תשובה: לקוח שדיבר 150 דקות ישלם 122.5122.5 ₪.

סעיף ד

תשובה:

1010 ₪

התשלום עבור פתיחת החבילה הוא התשלום כשלא מדברים כלל, כלומר x=0x=0 (נקודת החיתוך עם ציר ה-yy):

y=0.75⋅0+10=10 ₪y=0.75\cdot0+10=10\ \text{₪}

תשובה: הלקוח משלם 1010 ₪ עבור פתיחת החבילה.

שאלה 11 · גרף מרחק-זמן: מהירות, שטח ומשוואת ישר

דניאלה מחליקה על רולרבליידס.

הגרף הבא מתאר את המרחק שלה מאשקלון (0,0)(0,0), כפונקציה של זמן (המהירות שלה=מרחק/זמן):

א.

באלו שעות החליקה דניאלה על הרולרבליידס שלה במהירות הגדולה ביותר (באילו זמנים קצב השינוי במרחק (בערך מוחלט) הוא הגדול ביותר)? (קצב=מהירות/זמן).

(4 נקודות)
ב.

חשבו את השטח מתחת לגרף מרחק-זמן, מתחילת התנועה ועד השעה 14:00.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את משוואת הישר בין השעה 15:00 לבין השעה 17:00 וחשבו מהו המרחק בו נמצאת דניאלה בשעה 16:00.

(4 נקודות)
ד.

נתבונן בנקודה שבה דניאלה נמצאת במרחק 15 קילומטר, לאחר שעתיים מתחילת התנועה.

מהו המרחק במטרים ומהו הזמן בדקות? הציגו את התשובות ברמת דיוק של 2 ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

בין השעה 13:00 לשעה 14:00 (מהירות 1010 קמ"ש)

בגרף מרחק-זמן המהירות בכל קטע היא השיפוע של הקטע, כלומר השינוי במרחק חלקי השינוי בזמן. מחשבים את השיפוע בכל קטע (ק"מ לשעה) ומשווים בערך מוחלט.

1. 8:00-10:00: 15−010−8=7.5\frac{15-0}{10-8}=7.5

2. 10:00-13:00: 15−1513−10=0\frac{15-15}{13-10}=0 (עמדה במקום)

3. 13:00-14:00: 25−1514−13=10\frac{25-15}{14-13}=10

4. 14:00-15:00: 25−2515−14=0\frac{25-25}{15-14}=0 (עמדה במקום)

5. 15:00-17:00: 10−2517−15=−7.5\frac{10-25}{17-15}=-7.5 (מתקרבת לאשקלון, ∣−7.5∣=7.5|{-7.5}|=7.5)

6. הערך המוחלט הגדול ביותר הוא 1010, בקטע שבין 13:00 ל-14:00.

תשובה: דניאלה החליקה במהירות הגדולה ביותר בין השעה 13:00 לשעה 14:00, במהירות 1010 קמ"ש.

סעיף ב

תשובה:

8080 (ק"מ⋅\cdotשעה)

מחלקים את השטח שמתחת לגרף, בין 8:00 ל-14:00, לשלוש צורות פשוטות:

1. 8:00-10:00: משולש ישר-זווית עם בסיס 10−8=210-8=2 (שעות) וגובה 1515:

S1=2⋅152=15S_1=\frac{2\cdot15}{2}=15

2. 10:00-13:00: מלבן ברוחב 13−10=313-10=3 ובגובה 1515:

S2=3⋅15=45S_2=3\cdot15=45

3. 13:00-14:00: טרפז עם בסיסים 1515 ו-2525 וגובה 14−13=114-13=1:

S3=(15+25)⋅12=20S_3=\frac{(15+25)\cdot1}{2}=20

4. סך הכול:

S=15+45+20=80S=15+45+20=80

יחידות השטח הן יחידות ציר ה-yy כפול יחידות ציר ה-xx, כלומר ק"מ⋅\cdotשעה.

תשובה: השטח מתחת לגרף מתחילת התנועה ועד 14:00 הוא 8080 (ק"מ⋅\cdotשעה).

סעיף ג

תשובה:

y=−7.5x+137.5y=-7.5x+137.5; בשעה 16:00 המרחק 17.517.5 ק"מ

נתון: הקטע עובר דרך (15,25)(15,25) ו-(17,10)(17,10) (xx בשעות, yy בק"מ).

1. שיפוע:

m=10−2517−15=−152=−7.5m=\frac{10-25}{17-15}=\frac{-15}{2}=-7.5

2. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה (17,10)(17,10):

y−10=−7.5 (x−17) ⇒ y=−7.5x+127.5+10=−7.5x+137.5y-10=-7.5\,(x-17)\ \Rightarrow\ y=-7.5x+127.5+10=-7.5x+137.5

3. בדיקה בנקודה (15,25)(15,25): −7.5⋅15+137.5=−112.5+137.5=25-7.5\cdot15+137.5=-112.5+137.5=25 ✓

4. מציבים x=16x=16:

y=−7.5⋅16+137.5=−120+137.5=17.5 kmy=-7.5\cdot16+137.5=-120+137.5=17.5\ \text{km}

תשובה: משוואת הישר y=−7.5x+137.5y=-7.5x+137.5; בשעה 16:00 דניאלה נמצאת במרחק 17.517.5 ק"מ מאשקלון.

סעיף ד

תשובה:

15000.0015000.00 מטר, 120.00120.00 דקות

לפי הגרף התנועה מתחילה בשעה 8:00, ולאחר שעתיים, בשעה 10:00, דניאלה נמצאת בנקודה (10.00, 15)(10.00,\,15), כלומר במרחק 15 ק"מ. נשאר להמיר יחידות: 1 ק"מ = 1000 מטר, 1 שעה = 60 דקות.

1. מרחק: 15⋅1000=15000.0015\cdot1000=15000.00 מטר.

2. זמן: 2⋅60=120.002\cdot60=120.00 דקות.

תשובה: המרחק הוא 15000.0015000.00 מטר והזמן הוא 120.00120.00 דקות.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.