דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2024 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2024 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שלושה חלקים:

חלק א' – 5 שאלות 40 נקודות, יש לבחור 4 שאלות. ערך כל שאלה 10 נקודות.

חלק ב' – 3 שאלות 32 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 16 נקודות.

חלק ג' – 3 שאלות 28 נקודות, יש לבחור 2 שאלות. ערך כל שאלה 14 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות

חלק ב': יש לענות על שתיים מבין השאלות 6-8, ערך כל שאלה 16 נקודות (סה"כ 32 נקודות).

חלק ג': יש לענות על שתיים מבין השאלות 9-11, ערך כל שאלה 14 נקודות (סה"כ 28 נקודות).

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · פתרון משוואות ריבועיות

א.

פתרו את המשוואה הבאה: (x−3)2=9\left(x-3\right)^2=9.

(5 נקודות)
ב.

פתרו את המשוואה הבאה: x3=2−9x227\dfrac{x}{3}=2-\dfrac{9x^2}{27}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x=6x=6 או x=0x=0

פותרים משוואה מהצורה "ביטוי בריבוע שווה למספר" על ידי הוצאת שורש, ולא לשכוח את שני הסימנים.

1. אם (x−3)2=9\left(x-3\right)^2=9, אז x−3x-3 הוא מספר שריבועו 99, כלומר:

x−3=3x-3=3 או x−3=−3x-3=-3

2. מהמקרה הראשון: x=3+3=6x=3+3=6.

3. מהמקרה השני: x=3−3=0x=3-3=0.

4. בדיקה: (6−3)2=32=9\left(6-3\right)^2=3^2=9 ✓, (0−3)2=(−3)2=9\left(0-3\right)^2=(-3)^2=9 ✓.

תשובה: x=6x=6 או x=0x=0.

סעיף ב

תשובה:

x=2x=2 או x=−3x=-3

נכפול במכנה המשותף כדי להיפטר מהשברים, ונקבל משוואה ריבועית רגילה.

1. המכנה המשותף של 33 ו-2727 הוא 2727. כופלים את שני האגפים ב-2727:

27⋅x3=27⋅2−27⋅9x227⇒9x=54−9x227\cdot\frac{x}{3}=27\cdot 2-27\cdot\frac{9x^2}{27}\Rightarrow 9x=54-9x^2

2. מעבירים את כל האיברים לאגף אחד:

9x2+9x−54=09x^2+9x-54=0

3. מחלקים את כל המשוואה ב-99:

x2+x−6=0x^2+x-6=0

4. פותרים בנוסחת השורשים (a=1a=1, b=1b=1, c=−6c=-6):

x1,2=−1±12−4⋅1⋅(−6)2⋅1=−1±252=−1±52x_{1,2}=\frac{-1\pm\sqrt{1^2-4\cdot 1\cdot(-6)}}{2\cdot 1}=\frac{-1\pm\sqrt{25}}{2}=\frac{-1\pm 5}{2}
x1=42=2,x2=−62=−3x_1=\frac{4}{2}=2,\qquad x_2=\frac{-6}{2}=-3

5. בדיקה במשוואה המקורית:

עבור x=2x=2: אגף שמאל 23\frac{2}{3}, אגף ימין 2−9⋅427=2−43=232-\frac{9\cdot 4}{27}=2-\frac{4}{3}=\frac{2}{3} ✓.

עבור x=−3x=-3: אגף שמאל −33=−1\frac{-3}{3}=-1, אגף ימין 2−9⋅927=2−3=−12-\frac{9\cdot 9}{27}=2-3=-1 ✓.

תשובה: x=2x=2 או x=−3x=-3.

שאלה 2 · פישוט ביטוי בעזרת חוקי חזקות והצבה

א.

פשטו את הביטוי הבא בעזרת חוקי החזקות:

C=(12T3)2⋅10245(6T3)4⋅(3T)−3C=\dfrac{\left(12T^3\right)^2\cdot\sqrt[5]{1024}}{\left(6T^3\right)^4\cdot\left(3T\right)^{-3}}

(T≠0)\left(T\neq 0\right)

(7 נקודות)
ב.

הציבו את הערך T=−0.82T=-0.82 בביטוי שקיבלתם בסעיף א' וחשבו את ערכו.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

C=12T3=12T−3C=\dfrac{12}{T^3}=12T^{-3}

נפשט כל גורם בנפרד בעזרת חוקי החזקות, ואחר כך נצמצם מספרים עם מספרים וחזקות של TT עם חזקות של TT.

חוקים שבהם נשתמש: (ab)n=anbn\left(ab\right)^n=a^n b^n, (am)n=amn\left(a^m\right)^n=a^{mn}, a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}, aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}.

1. גורם ראשון במונה: (12T3)2=122⋅T3⋅2=144T6\left(12T^3\right)^2=12^2\cdot T^{3\cdot 2}=144T^6.

2. גורם שני במונה: 1024=2101024=2^{10}, ולכן 10245=2105=22=4\sqrt[5]{1024}=2^{\frac{10}{5}}=2^2=4.

3. המונה כולו: 144T6⋅4=576T6144T^6\cdot 4=576T^6.

4. גורם ראשון במכנה: (6T3)4=64⋅T12=1296T12\left(6T^3\right)^4=6^4\cdot T^{12}=1296T^{12}.

5. גורם שני במכנה: (3T)−3=1(3T)3=127T3\left(3T\right)^{-3}=\dfrac{1}{\left(3T\right)^3}=\dfrac{1}{27T^3}.

6. המכנה כולו: 1296T12⋅127T3=129627 T12−3=48T91296T^{12}\cdot\dfrac{1}{27T^3}=\dfrac{1296}{27}\,T^{12-3}=48T^9.

7. מחלקים את המונה במכנה:

C=576T648T9=57648⋅T6−9=12T−3=12T3C=\frac{576T^6}{48T^9}=\frac{576}{48}\cdot T^{6-9}=12T^{-3}=\frac{12}{T^3}

תשובה: C=12T3C=\dfrac{12}{T^3} (כלומר 12T−312T^{-3}).

סעיף ב

תשובה:

C≈−21.76C\approx -21.76

מציבים T=−0.82T=-0.82 בביטוי המפושט C=12T3C=\dfrac{12}{T^3}.

1. מחשבים את החזקה (מספר שלילי בחזקה אי-זוגית נשאר שלילי):

T3=(−0.82)3=−0.551368T^3=\left(-0.82\right)^3=-0.551368

2. מציבים:

C=12−0.551368≈−21.76C=\frac{12}{-0.551368}\approx -21.76

תשובה: C≈−21.76C\approx -21.76.

שאלה 3 · היקף ושטח של משולש שווה-צלעות עם חיתוך

הצורה הבאה מורכבת ממשולש שווה צלעות שגובהו 434\sqrt{3} מ', שחתכו ממנו משולש ישר זווית. אורכי הצלעות מופיעים בסרטוט עצמו:

יש להציג חישובים.

יש להציג יחידות לתשובה הסופית.

א.

חשבו את היקף הצורה (מסגרת חיצונית בלבד).

(5 נקודות)
ב.

חשבו את שטח הצורה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

היקף הצורה 3030 מ'

נתון: משולש שווה צלעות שגובהו 434\sqrt{3} מ' (ובסרטוט צלעו 88 מ'); מהבסיס נשארו קטעים של 22 מ' ושל 33 מ'; למשולש שנחתך ניצב אנכי של 44 מ' ויתר של 55 מ'.

מבוקש: אורך קו המתאר של הצורה – סכום כל הקטעים שמקיפים אותה.

1. צלע המשולש שווה הצלעות: הגובה במשולש שווה צלעות שצלעו aa הוא h=32ah=\frac{\sqrt{3}}{2}a, ולכן

43=32a⇒a=2⋅433=8 m4\sqrt{3}=\frac{\sqrt{3}}{2}a\Rightarrow a=\frac{2\cdot 4\sqrt{3}}{\sqrt{3}}=8\,\text{m}

וזה מתאים לאורך 88 מ' שבסרטוט.

2. הניצב האופקי של המשולש שנחתך הוא מה שנשאר מהבסיס אחרי הקטעים 22 מ' ו-33 מ':

8−2−3=3 m8-2-3=3\,\text{m}

(בדיקה לפי פיתגורס: 32+42=25=5\sqrt{3^2+4^2}=\sqrt{25}=5 מ' – מתאים ליתר שבסרטוט.)

3. קו המתאר של הצורה מורכב מ: שתי השוקיים של המשולש הגדול (88 מ' כל אחת), שני קטעי הבסיס שנשארו (22 מ' ו-33 מ'), ושתי הצלעות של החיתוך – היתר (55 מ') והניצב האנכי (44 מ'). הניצב האופקי (33 מ') נחתך ואינו חלק מהגבול.

4. סוכמים:

P=8+8+2+3+5+4=30 mP=8+8+2+3+5+4=30\,\text{m}

תשובה: היקף הצורה הוא 3030 מ'.

סעיף ב

תשובה:

163−6≈21.7116\sqrt{3}-6\approx 21.71 מ"ר

שטח הצורה = שטח המשולש שווה הצלעות פחות שטח המשולש ישר הזווית שנחתך.

1. שטח המשולש שווה הצלעות (בסיס 88 מ', גובה 434\sqrt{3} מ'):

S1=8⋅432=163≈27.71 m2S_1=\frac{8\cdot 4\sqrt{3}}{2}=16\sqrt{3}\approx 27.71\,\text{m}^2

2. שטח המשולש שנחתך (ניצבים 33 מ' ו-44 מ', מסעיף א):

S2=3⋅42=6 m2S_2=\frac{3\cdot 4}{2}=6\,\text{m}^2

3. שטח הצורה:

S=S1−S2=163−6≈27.71−6=21.71 m2S=S_1-S_2=16\sqrt{3}-6\approx 27.71-6=21.71\,\text{m}^2

תשובה: שטח הצורה 163−6≈21.7116\sqrt{3}-6\approx 21.71 מ"ר.

שאלה 4 · זוויות, בסיס ושטח בטרפז כללי

בסרטוט שלפניכם ABCDABCD הוא טרפז כללי. הקטעים AEAE ו-BFBF מאונכים לצלע DCDC.

נתונים: AB=17AB=17 מ', BC=15BC=15 מ', AD=14AD=14 מ' ו-∡BCD=60∘\measuredangle BCD=60^\circ.

א.

חשבו את זוויות המשולש ADEADE.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את אורך הבסיס הגדול DCDC.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הטרפז ABCDABCD.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

∡AED=90∘\measuredangle AED=90^\circ, ∡ADE≈68.11∘\measuredangle ADE\approx 68.11^\circ, ∡DAE≈21.89∘\measuredangle DAE\approx 21.89^\circ

נתון: BC=15BC=15 מ', ∡BCD=60∘\measuredangle BCD=60^\circ, AD=14AD=14 מ', AE⊥DCAE\perp DC, BF⊥DCBF\perp DC.

מבוקש: שלוש הזוויות של המשולש ADEADE.

הדרך: במשולש ADEADE ידוע רק היתר ADAD. נמצא את הגובה AEAE דרך המשולש BFCBFC (גובה הטרפז זהה בכל מקום), ואז נחשב את הזווית DD בעזרת סינוס.

1. AE⊥DCAE\perp DC, ולכן ∡AED=90∘\measuredangle AED=90^\circ.

2. במשולש ישר הזווית BFCBFC (∡F=90∘\measuredangle F=90^\circ) הניצב BFBF מול הזווית CC:

BF=BC⋅sin⁡60∘=15⋅32≈12.99 mBF=BC\cdot\sin 60^\circ=15\cdot\frac{\sqrt{3}}{2}\approx 12.99\,\text{m}

3. AEAE ו-BFBF שניהם גבהים של הטרפז (המרחק בין הבסיסים המקבילים), ולכן AE=BF≈12.99AE=BF\approx 12.99 מ'.

4. במשולש ADEADE הניצב AEAE מול הזווית DD ו-ADAD הוא היתר:

sin⁡∡ADE=AEAD=12.9914≈0.9279⇒∡ADE≈68.11∘\sin\measuredangle ADE=\frac{AE}{AD}=\frac{12.99}{14}\approx 0.9279\Rightarrow \measuredangle ADE\approx 68.11^\circ

5. סכום הזוויות במשולש 180∘180^\circ:

∡DAE=180∘−90∘−68.11∘=21.89∘\measuredangle DAE=180^\circ-90^\circ-68.11^\circ=21.89^\circ

תשובה: ∡AED=90∘\measuredangle AED=90^\circ, ∡ADE≈68.11∘\measuredangle ADE\approx 68.11^\circ, ∡DAE≈21.89∘\measuredangle DAE\approx 21.89^\circ.

סעיף ב

תשובה:

DC≈29.72DC\approx 29.72 מ'

הבסיס DCDC מתחלק לשלושה קטעים: DC=DE+EF+FCDC=DE+EF+FC. המרובע ABFEABFE הוא מלבן (שתי זוויות ישרות ו-AB∥EFAB\parallel EF), ולכן EF=AB=17EF=AB=17 מ'. נשאר לחשב את DEDE ואת FCFC.

1. במשולש BFCBFC הניצב FCFC ליד הזווית CC:

FC=BC⋅cos⁡60∘=15⋅0.5=7.5 mFC=BC\cdot\cos 60^\circ=15\cdot 0.5=7.5\,\text{m}

2. במשולש ADEADE לפי משפט פיתגורס (עם AE2=(15⋅32)2=168.75AE^2=\left(15\cdot\frac{\sqrt{3}}{2}\right)^2=168.75):

DE=AD2−AE2=142−168.75=27.25≈5.22 mDE=\sqrt{AD^2-AE^2}=\sqrt{14^2-168.75}=\sqrt{27.25}\approx 5.22\,\text{m}

3. סוכמים:

DC=DE+EF+FC=5.22+17+7.5=29.72 mDC=DE+EF+FC=5.22+17+7.5=29.72\,\text{m}

תשובה: DC≈29.72DC\approx 29.72 מ'.

סעיף ג

תשובה:

S≈303.46S\approx 303.46 מ"ר

שטח טרפז: מחצית סכום הבסיסים כפול הגובה. הבסיסים: AB=17AB=17 מ', DC≈29.72DC\approx 29.72 מ' (סעיף ב); הגובה AE≈12.99AE\approx 12.99 מ' (סעיף א).

S=AB+DC2⋅AE=17+29.722⋅12.99≈303.46 m2S=\frac{AB+DC}{2}\cdot AE=\frac{17+29.72}{2}\cdot 12.99\approx 303.46\,\text{m}^2

(בחישוב עם הערכים המדויקים DC=29.7202DC=29.7202 ו-AE=12.9904AE=12.9904; עם הערכים המעוגלים מתקבל 303.45303.45 – הפרש עיגול בלבד.)

תשובה: שטח הטרפז ≈303.46\approx 303.46 מ"ר.

שאלה 5 · פרבולה: ערך מקסימלי, חיתוכים ונקודה על הגרף

נתונה הפונקציה המתמטית:

f(x)=−x2+4xf\left(x\right)=-x^2+4x

א.

מצאו את הערך המקסימלי של הפונקציה.

(4 נקודות)
ב.

מצאו את המרחק האופקי שבין נקודות החיתוך של הפונקציה עם ציר XX.

(4 נקודות)
ג.

איזו מהנקודות הבאות היא נקודה הנמצאת על הפונקציה f(x)f\left(x\right).

(4,3)(1,−5)(0,4)(4,0)(4,3)\qquad(1,-5)\qquad(0,4)\qquad(4,0)
(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

הערך המקסימלי 44 (מתקבל ב-x=2x=2)

המקדם של x2x^2 שלילי (a=−1a=-1), ולכן הפרבולה "בוכה" (פתוחה כלפי מטה) והערך המקסימלי מתקבל בקודקוד.

1. שיעור ה-xx של הקודקוד (a=−1a=-1, b=4b=4):

xv=−b2a=−42⋅(−1)=2x_v=\frac{-b}{2a}=\frac{-4}{2\cdot(-1)}=2

2. מציבים בפונקציה:

f(2)=−22+4⋅2=−4+8=4f(2)=-2^2+4\cdot 2=-4+8=4

תשובה: הערך המקסימלי של הפונקציה הוא 44, והוא מתקבל ב-x=2x=2 (הקודקוד (2,4)(2,4)).

סעיף ב

תשובה:

44 יחידות (נקודות החיתוך (0,0)(0,0) ו-(4,0)(4,0))

בנקודות החיתוך עם ציר XX מתקיים f(x)=0f(x)=0.

1. משווים לאפס ומוציאים גורם משותף:

−x2+4x=0⇒x(4−x)=0-x^2+4x=0\Rightarrow x\left(4-x\right)=0

ולכן x=0x=0 או x=4x=4.

2. נקודות החיתוך: (0,0)(0,0) ו-(4,0)(4,0).

3. המרחק האופקי ביניהן: 4−0=44-0=4.

תשובה: המרחק בין נקודות החיתוך הוא 44 יחידות.

סעיף ג

תשובה:

(4,0)(4,0)

נקודה (x,y)(x,y) נמצאת על גרף הפונקציה אם הצבת ה-xx שלה בפונקציה נותנת בדיוק את ה-yy שלה.

1. (4,3)(4,3): f(4)=−16+16=0≠3f(4)=-16+16=0\neq 3 – לא על הגרף.

2. (1,−5)(1,-5): f(1)=−1+4=3≠−5f(1)=-1+4=3\neq -5 – לא על הגרף.

3. (0,4)(0,4): f(0)=0≠4f(0)=0\neq 4 – לא על הגרף.

4. (4,0)(4,0): f(4)=0f(4)=0 – על הגרף (זו אחת מנקודות החיתוך שמצאנו בסעיף ב).

תשובה: הנקודה (4,0)(4,0).

שאלה 6 · קריאת גרף נקודות וקצב שינוי

בתמונה הבאה נראה גרף נקודות המבטא את טמפרטורת הגוף אצל אדם חולה שחום גופו נמדד בכל שעתיים.

א.

באיזו שעה היה חום גופו של החולה 39.539.5? מה היה חום גופו של החולה בשעה 14:00?

(4 נקודות)
ב.

קבעו ונמקו אם הטענה הבאה נכונה:

ההפרש בין טמפרטורות הגוף בין השעות 16:00 – 18:00 נמוך מהפרש טמפרטורות הגוף בין השעות 10:00 – 12:00.

(4 נקודות)
ג.

קצב עליית טמפרטורת הגוף גדול יותר או קטן יותר או שווה בין השעות 10:00 – 14:00 או בין השעות 16:00 – 18:00? נמקו את קביעתכם.

(4 נקודות)
ד.

החולה לקח כדור להורדת חום בשעה 14:00 ובשעה 18:00. האם בשני המקרים קצב ירידת החום לאחר לקיחת הכדור היה זהה?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

בשעה 18:00; בשעה 14:00 החום היה 39∘39^\circ

קוראים מהגרף: ציר אופקי – השעה, ציר אנכי – חום הגוף. נקודות הגרף:

השעה101214161820
חום הגוף37383938.539.537

1. הנקודה שגובהה 39.539.5 נמצאת מעל השעה 18, כלומר בשעה 18:00.

2. מעל השעה 14 הנקודה נמצאת בגובה 3939.

תשובה: החום היה 39.5∘39.5^\circ בשעה 18:00; בשעה 14:00 החום היה 39∘39^\circ.

סעיף ב

תשובה:

הטענה אינה נכונה: שני ההפרשים שווים (1∘1^\circ)

נחשב את שני ההפרשים לפי הגרף ונשווה.

1. בין 16:00 ל-18:00: החום עלה מ-38.538.5 ל-39.539.5, הפרש 39.5−38.5=1∘39.5-38.5=1^\circ.

2. בין 10:00 ל-12:00: החום עלה מ-3737 ל-3838, הפרש 38−37=1∘38-37=1^\circ.

3. שני ההפרשים שווים, ולכן ההפרש בין 16:00 ל-18:00 אינו נמוך מההפרש בין 10:00 ל-12:00.

תשובה: הטענה אינה נכונה – בשני פרקי הזמן ההפרש הוא 1∘1^\circ (ההפרשים שווים).

סעיף ג

תשובה:

שווה: בשני פרקי הזמן 0.50.5 מעלות לשעה

קצב עלייה = השינוי בטמפרטורה חלקי משך הזמן (מעלות לשעה).

1. בין 10:00 ל-14:00: החום עלה מ-3737 ל-3939 במשך 44 שעות:

39−3714−10=24=0.5 deg/h\frac{39-37}{14-10}=\frac{2}{4}=0.5\ \text{deg/h}

2. בין 16:00 ל-18:00: החום עלה מ-38.538.5 ל-39.539.5 במשך 22 שעות:

39.5−38.518−16=12=0.5 deg/h\frac{39.5-38.5}{18-16}=\frac{1}{2}=0.5\ \text{deg/h}

3. הקצבים שווים.

תשובה: קצב העלייה שווה – בשני פרקי הזמן החום עלה ב-0.50.5 מעלה לשעה.

סעיף ד

תשובה:

לא: אחרי 14:00 – 0.250.25 מעלה לשעה; אחרי 18:00 – 1.251.25 מעלות לשעה

נחשב את קצב הירידה בשעתיים שאחרי כל כדור (עד המדידה הבאה).

1. אחרי הכדור של 14:00 (בין 14:00 ל-16:00): החום ירד מ-3939 ל-38.538.5:

39−38.52=0.52=0.25 deg/h\frac{39-38.5}{2}=\frac{0.5}{2}=0.25\ \text{deg/h}

2. אחרי הכדור של 18:00 (בין 18:00 ל-20:00): החום ירד מ-39.539.5 ל-3737:

39.5−372=2.52=1.25 deg/h\frac{39.5-37}{2}=\frac{2.5}{2}=1.25\ \text{deg/h}

3. 1.25≠0.251.25\neq 0.25: אחרי הכדור השני החום ירד מהר פי 55.

תשובה: לא. אחרי הכדור של 14:00 החום ירד בקצב 0.250.25 מעלה לשעה, ואחרי הכדור של 18:00 בקצב 1.251.25 מעלות לשעה – הירידה השנייה מהירה יותר.

שאלה 7 · משולש ישר-זווית במערכת צירים: ישר ושטח

הגנן היצירתי שמוליק, רצה לתכנן גינה בצורת משולש ישר זווית ACBACB (∡ACB\measuredangle ACB ישרה).

הוא בחר שני קודקודים: A(−5,12)A(-5,12) C(7,0)C(7,0) ומיקם ביניהם אבני שפה (הישר ACAC).

את הקודקוד BB הוא מיקם על קו קיים של אבני שפה שמשוואתו y=−2x+2y=-2x+2 (הישר ABAB) ודאג שהזווית CC תהיה ישרה. לאחר קביעת הקודקוד BB הוא מיקם אבני שפה ובכך בנה את הקו הישר BCBC.

א.

חשבו את משוואת הישר BCBC.

(6 נקודות)
ב.

מצאו את שיעורי הקודקוד BB.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הגינה ACBACB.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

y=x−7y=x-7

נתון: A(−5,12)A(-5,12), C(7,0)C(7,0), ∡ACB=90∘\measuredangle ACB=90^\circ.

מבוקש: משוואת BCBC. הזווית ב-CC ישרה, ולכן BC⊥ACBC\perp AC. נמצא את שיפוע ACAC, ממנו את שיפוע BCBC, ונעביר ישר דרך CC.

1. שיפוע ACAC:

mAC=yC−yAxC−xA=0−127−(−5)=−1212=−1m_{AC}=\frac{y_C-y_A}{x_C-x_A}=\frac{0-12}{7-(-5)}=\frac{-12}{12}=-1

2. ישרים מאונכים מקיימים m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1:

mBC=−1mAC=−1−1=1m_{BC}=\frac{-1}{m_{AC}}=\frac{-1}{-1}=1

3. ישר ששיפועו 11 ועובר דרך C(7,0)C(7,0):

y−0=1⋅(x−7)⇒y=x−7y-0=1\cdot(x-7)\Rightarrow y=x-7

תשובה: BC: y=x−7BC:\ y=x-7.

סעיף ב

תשובה:

B(3,−4)B(3,-4)

BB נמצא גם על הישר ABAB וגם על הישר BCBC, ולכן הוא נקודת החיתוך שלהם.

1. משווים את שתי המשוואות:

x−7=−2x+2⇒3x=9⇒x=3x-7=-2x+2\Rightarrow 3x=9\Rightarrow x=3

2. מציבים ב-BCBC: y=3−7=−4y=3-7=-4.

3. בדיקה ב-ABAB: y=−2⋅3+2=−4y=-2\cdot 3+2=-4 ✓.

תשובה: B(3,−4)B(3,-4).

סעיף ג

תשובה:

4848 יחידות שטח

במשולש ישר זווית השטח הוא מכפלת הניצבים חלקי 22. הזווית הישרה ב-CC, ולכן הניצבים הם ACAC ו-BCBC.

1. אורך ACAC (נוסחת המרחק בין A(−5,12)A(-5,12) ל-C(7,0)C(7,0)):

AC=(7−(−5))2+(0−12)2=144+144=288=122≈16.97AC=\sqrt{(7-(-5))^2+(0-12)^2}=\sqrt{144+144}=\sqrt{288}=12\sqrt{2}\approx 16.97

2. אורך BCBC (בין B(3,−4)B(3,-4) ל-C(7,0)C(7,0)):

BC=(7−3)2+(0−(−4))2=16+16=32=42≈5.66BC=\sqrt{(7-3)^2+(0-(-4))^2}=\sqrt{16+16}=\sqrt{32}=4\sqrt{2}\approx 5.66

3. השטח:

S=AC⋅BC2=122⋅422=48⋅22=48S=\frac{AC\cdot BC}{2}=\frac{12\sqrt{2}\cdot 4\sqrt{2}}{2}=\frac{48\cdot 2}{2}=48

תשובה: שטח הגינה 4848 יחידות שטח.

שאלה 8 · פרבולה במצב מעשי: חיתוכים, מקסימום והזזה

באיור לשאלה 8 עכבר השדה חי במחילות מתחת לאדמה ולעיתים יוצא החוצה אל פני האדמה.

ציר XX הוא קו פני האדמה.

הגרף מתאר את מהלכו של העכבר במשך כמה דקות מתחת לאדמה ומעליה, בערמת קש, בהתאם לפונקציה המתמטית הבאה: f(x)=(2x−3)(−4x+2)f(x)=(2x-3)(-4x+2).

בשאלה זו יחידות אורך נמדדות במטרים.

ציר YY מתאר את גובה העכבר מעל ומתחת לפני האדמה. ציר XX מתאר את המרחק שעבר העכבר מנקודה מסוימת על פני האדמה.

א.

מצאו את המרחק על פני האדמה בין הנקודה שממנה יצא העכבר מהמחילה ובין הנקודה שממנה נכנס העכבר אל תוך האדמה (בין נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר XX).

(5 נקודות)
ב.

מהו הגובה המקסימלי שאליו מטפס העכבר בערמת הקש?

(5 נקודות)
ג.

האם הגובה המקסימלי של הפונקציה g(x)=f(x)+2g\left(x\right)=f(x)+2 שונה מזה שהיה בסעיף ב'? אם כן, מהו הערך המקסימלי החדש?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

11 מ' (נקודות החיתוך x=0.5x=0.5 ו-x=1.5x=1.5)

נתון: f(x)=(2x−3)(−4x+2)f(x)=(2x-3)(-4x+2), אורכים במטרים.

מבוקש: המרחק בין שתי נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר XX.

הפונקציה כבר נתונה כמכפלה, ולכן נשווה כל גורם לאפס.

1. f(x)=0⇒(2x−3)(−4x+2)=0f(x)=0\Rightarrow (2x-3)(-4x+2)=0.

2. 2x−3=0⇒x=1.52x-3=0\Rightarrow x=1.5.

3. −4x+2=0⇒x=0.5-4x+2=0\Rightarrow x=0.5.

4. העכבר יוצא מהאדמה ב-x=0.5x=0.5 ונכנס אליה ב-x=1.5x=1.5. המרחק:

1.5−0.5=1 m1.5-0.5=1\,\text{m}

תשובה: המרחק הוא 11 מ'.

סעיף ב

תשובה:

22 מ'

הגובה המקסימלי הוא ערך ה-yy של קודקוד הפרבולה.

1. פותחים סוגריים:

f(x)=(2x−3)(−4x+2)=−8x2+4x+12x−6=−8x2+16x−6f(x)=(2x-3)(-4x+2)=-8x^2+4x+12x-6=-8x^2+16x-6

a=−8<0a=-8<0, ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מטה ובקודקוד יש מקסימום.

2. שיעור ה-xx של הקודקוד:

xv=−b2a=−162⋅(−8)=1x_v=\frac{-b}{2a}=\frac{-16}{2\cdot(-8)}=1

(זה בדיוק אמצע הקטע בין נקודות החיתוך 0.50.5 ו-1.51.5.)

3. מציבים:

f(1)=(2⋅1−3)(−4⋅1+2)=(−1)⋅(−2)=2f(1)=(2\cdot 1-3)(-4\cdot 1+2)=(-1)\cdot(-2)=2

תשובה: הגובה המקסימלי הוא 22 מ'.

סעיף ג

תשובה:

כן, הערך המקסימלי החדש 44 מ'

הוספת קבוע לפונקציה מזיזה את כל הגרף כלפי מעלה, בלי לשנות את צורתו ואת מיקום הקודקוד על ציר XX.

1. g(x)=f(x)+2g(x)=f(x)+2: לכל xx הערך של gg גדול ב-22 מהערך של ff, ולכן גם המקסימום גדל ב-22.

2. המקסימום מתקבל באותו x=1x=1:

g(1)=f(1)+2=2+2=4g(1)=f(1)+2=2+2=4

3. בדיקה בדרך אלגברית: g(x)=−8x2+16x−4g(x)=-8x^2+16x-4, xv=−16−16=1x_v=\frac{-16}{-16}=1, g(1)=−8+16−4=4g(1)=-8+16-4=4 ✓.

תשובה: כן, הגובה המקסימלי שונה: הערך המקסימלי החדש הוא 44 מ' (גבוה ב-22 מ' מהקודם).

שאלה 9 · בעיה מילולית: הגדלת מגרש מלבני

אדריכלית נתבקשה לתכנן שטח למשחקים במגרש בצורת מלבן שהיקפו 28 מ'.

הסתבר ששטח המגרש קטן מכדי לכלול בו בצורה בטיחותית את כל המתקנים שהתכוונו להציב בו, ולכן קיבלה המתכננת אישור להגדיל ב- 50%50\% את הצלע הארוכה של המלבן, ולהגדיל ב- 4 מ' את הצלע הקצרה של המלבן.

א.

נסמן ב- xx את אורך הצלע הארוכה של המגרש לפני השינוי. כיתבו באמצעות xx ביטוי לשטח המגרש אחרי השינוי.

(3 נקודות)
ב.

נתון ששטחו של המגרש אחרי ההגדלה הוא 120 מ"ר. כיתבו משוואה מתאימה וחשבו את אורכו ורוחבו של המגרש המוגדל, אחרי השינוי. יש לפתור את המשוואה (ניחוש לא יתקבל).

נתון שבמגרש המקורי (לפני ההגדלה) הצלע הקצרה היתה יותר גדולה ממחצית הצלע הארוכה.

יש לבחור לפי זה את הפתרון המתאים.

(9 נקודות)
ג.

בכמה אחוזים גדל שטחו של המגרש עקב השינוי?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

S=1.5x(18−x)=27x−1.5x2S=1.5x\left(18-x\right)=27x-1.5x^2

נתון: היקף המלבן 2828 מ'; הצלע הארוכה גדלה ב-50%50\%, הצלע הקצרה גדלה ב-44 מ'.

מבוקש: שטח המגרש החדש כביטוי ב-xx.

1. ההיקף הוא פעמיים סכום הצלעות, ולכן סכום שתי הצלעות הוא 282=14\frac{28}{2}=14 מ'. הצלע הארוכה xx, ולכן הצלע הקצרה 14−x14-x.

2. הצלע הארוכה אחרי הגדלה ב-50%50\%: x+0.5x=1.5xx+0.5x=1.5x.

3. הצלע הקצרה אחרי הגדלה ב-44 מ': (14−x)+4=18−x(14-x)+4=18-x.

4. שטח המגרש אחרי השינוי (אורך כפול רוחב):

S(x)=1.5x(18−x)=27x−1.5x2S(x)=1.5x\left(18-x\right)=27x-1.5x^2

תשובה: S=1.5x(18−x)=27x−1.5x2S=1.5x\left(18-x\right)=27x-1.5x^2 (מ"ר).

סעיף ב

תשובה:

אחרי השינוי: אורך 1212 מ', רוחב 1010 מ' (במקור 88 מ' על 66 מ')

משווים את ביטוי השטח מסעיף א ל-120120 ופותרים.

1. המשוואה:

1.5x(18−x)=1201.5x\left(18-x\right)=120

2. מחלקים ב-1.51.5: x(18−x)=80x\left(18-x\right)=80, כלומר 18x−x2=8018x-x^2=80, ומעבירים אגפים:

x2−18x+80=0x^2-18x+80=0

3. נוסחת השורשים (a=1a=1, b=−18b=-18, c=80c=80):

x1,2=18±(−18)2−4⋅1⋅802=18±42=18±22x_{1,2}=\frac{18\pm\sqrt{(-18)^2-4\cdot 1\cdot 80}}{2}=\frac{18\pm\sqrt{4}}{2}=\frac{18\pm 2}{2}
x1=10,x2=8x_1=10,\qquad x_2=8

4. בודקים את התנאי "הצלע הקצרה המקורית גדולה ממחצית הצלע הארוכה המקורית":

•x=10x=10: הצלע הקצרה 14−10=414-10=4 מ', ומחצית הארוכה 55 מ'. 4<54<5 – לא מתאים, נפסל.

•x=8x=8: הצלע הקצרה 14−8=614-8=6 מ', ומחצית הארוכה 44 מ'. 6>46>4 – מתאים.

5. המגרש המקורי: 88 מ' על 66 מ'. המגרש המוגדל:

1.5⋅8=12 m,6+4=10 m1.5\cdot 8=12\,\text{m},\qquad 6+4=10\,\text{m}

6. בדיקה: 12⋅10=12012\cdot 10=120 מ"ר ✓.

תשובה: אחרי השינוי אורך המגרש 1212 מ' ורוחבו 1010 מ'.

סעיף ג

תשובה:

ב-150%150\%

אחוז הגידול = (השטח החדש פחות השטח המקורי) חלקי השטח המקורי, כפול 100%100\%.

1. השטח המקורי (מסעיף ב: 88 מ' על 66 מ'): S0=8⋅6=48S_0=8\cdot 6=48 מ"ר.

2. השטח החדש: 120120 מ"ר.

3. אחוז הגידול:

120−4848⋅100%=7248⋅100%=150%\frac{120-48}{48}\cdot 100\%=\frac{72}{48}\cdot 100\%=150\%

תשובה: שטח המגרש גדל ב-150%150\%.

שאלה 10 · המרת מעלות פרנהייט לצלזיוס ונושא נוסחה

נתונה נוסחה למציאת טמפרטורה במעלות צלזיוס CC, כאשר הטמפרטורה נתונה במעלות פרנהייט FF:

C=5F9−1609C=\frac{5F}{9}-\frac{160}{9}
א.

נקודת הרתיחה של מים היא 212 מעלות פרנהייט. מצאו את נקודת הרתיחה של מים במעלות צלזיוס.

(2 נקודות)
ב.

מצאו את הטמפרטורה בצלזיוס בה F=3.4CF=3.4C.

(4 נקודות)
ג.

אם הטמפרטורה אתמול הייתה 30 מעלות צלזיוס, והיום הטמפרטורה גבוהה ב- 5%5\%.

מה הטמפרטורה היום במעלות פרנהייט?

(4 נקודות)
ד.

הביעו את הטמפרטורה במעלות פרנהייט (FF) כנושא הנוסחה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

100100 מעלות צלזיוס

מציבים F=212F=212 בנוסחה:

C=5⋅2129−1609=1060−1609=9009=100C=\frac{5\cdot 212}{9}-\frac{160}{9}=\frac{1060-160}{9}=\frac{900}{9}=100

תשובה: נקודת הרתיחה של מים היא 100100 מעלות צלזיוס.

סעיף ב

תשובה:

C=20C=20 (ואז F=68F=68)

מציבים F=3.4CF=3.4C בנוסחה ומקבלים משוואה עם נעלם אחד, CC.

1. ההצבה:

C=5⋅3.4C9−1609=17C9−1609C=\frac{5\cdot 3.4C}{9}-\frac{160}{9}=\frac{17C}{9}-\frac{160}{9}

2. כופלים ב-99:

9C=17C−1609C=17C-160

3. מעבירים אגפים:

160=17C−9C=8C⇒C=1608=20160=17C-9C=8C\Rightarrow C=\frac{160}{8}=20

4. בדיקה: F=3.4⋅20=68F=3.4\cdot 20=68, ו-5⋅689−1609=340−1609=1809=20\frac{5\cdot 68}{9}-\frac{160}{9}=\frac{340-160}{9}=\frac{180}{9}=20 ✓.

תשובה: C=20C=20 מעלות צלזיוס (ואז F=68F=68).

סעיף ג

תשובה:

88.788.7 מעלות פרנהייט

קודם נמצא את הטמפרטורה של היום בצלזיוס, ואז נמיר לפרנהייט בעזרת הנוסחה.

1. עלייה של 5%5\% פירושה כפל ב-1.051.05:

C=30⋅1.05=31.5C=30\cdot 1.05=31.5

2. מציבים C=31.5C=31.5 בנוסחה ופותרים עבור FF:

31.5=5F9−1609 /⋅9⇒283.5=5F−160⇒5F=443.5⇒F=88.731.5=\frac{5F}{9}-\frac{160}{9}\ \Big/\cdot 9\Rightarrow 283.5=5F-160\Rightarrow 5F=443.5\Rightarrow F=88.7

תשובה: הטמפרטורה היום היא 88.788.7 מעלות פרנהייט.

סעיף ד

תשובה:

F=9C+1605=1.8C+32F=\dfrac{9C+160}{5}=1.8C+32

מבודדים את FF בצעדים הפוכים לאלה שבנוסחה.

1. כופלים את שני האגפים ב-99:

9C=5F−1609C=5F-160

2. מוסיפים 160160 לשני האגפים:

9C+160=5F9C+160=5F

3. מחלקים ב-55:

F=9C+1605=95C+32=1.8C+32F=\frac{9C+160}{5}=\frac{9}{5}C+32=1.8C+32

בדיקה: עבור C=100C=100 מתקבל F=180+32=212F=180+32=212, בהתאם לסעיף א ✓.

תשובה: F=9C+1605=1.8C+32F=\dfrac{9C+160}{5}=1.8C+32.

שאלה 11 · שטח מפרש משולש ועלותו בהצגה מדעית

מפרש של סירה שצורתו כמשולש ΔABC\Delta ABC מורכב משני משולשים ישרי-זווית ΔABD\Delta ABD ו- ΔACD\Delta ACD.

במשולש ABCABC, הקטע ADAD (חלק מהתורן) הוא גובה לצלע BCBC.

נתון אורך הקטע CD=4.7 mCD=4.7\,\text{m}.

כן נתונות הזוויות ∡ACD=55∘\measuredangle ACD=55^\circ ו- ∡ABD=38∘\measuredangle ABD=38^\circ.

א.

חשבו את שטחו הכולל של המפרש (המשולש ΔABC\Delta ABC).

(6 נקודות)
ב.

המפרש עשוי מבד שעלותו 142 ש"ח למ"ר. בסיס המפרש הינו מוט עץ BCBC שעלותו 52 שח ל-מ'.

למחיר המפרש יש להוסיף גם את עלות ההתקנה שהיא 650 ש"ח. כמה עלה המפרש בסה"כ?

(6 נקודות)
ג.

הציגו את התוצאה שקיבלתם בסעיף ב' בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\leq |a|<10 כש- aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

S≈44.61S\approx 44.61 מ"ר

נתון: CD=4.7CD=4.7 מ', ∡ACD=55∘\measuredangle ACD=55^\circ, ∡ABD=38∘\measuredangle ABD=38^\circ, AD⊥BCAD\perp BC.

מבוקש: שטח המשולש ABCABC – מחצית הבסיס BCBC כפול הגובה ADAD.

הדרך: מהמשולש ACDACD נמצא את הגובה ADAD, ממנו במשולש ABDABD את BDBD, ואז BC=BD+DCBC=BD+DC.

1. במשולש ACDACD (∡D=90∘\measuredangle D=90^\circ) הניצב ADAD מול הזווית CC והניצב CDCD ליד הזווית:

tan⁡55∘=ADCD⇒AD=4.7⋅tan⁡55∘=4.7⋅1.4281≈6.712 m\tan 55^\circ=\frac{AD}{CD}\Rightarrow AD=4.7\cdot\tan 55^\circ=4.7\cdot 1.4281\approx 6.712\,\text{m}

2. במשולש ABDABD (∡D=90∘\measuredangle D=90^\circ) הניצב ADAD מול הזווית BB והניצב BDBD ליד הזווית:

tan⁡38∘=ADBD⇒BD=6.712tan⁡38∘=6.7120.7813≈8.591 m\tan 38^\circ=\frac{AD}{BD}\Rightarrow BD=\frac{6.712}{\tan 38^\circ}=\frac{6.712}{0.7813}\approx 8.591\,\text{m}

3. הבסיס:

BC=BD+DC=8.591+4.7=13.291 mBC=BD+DC=8.591+4.7=13.291\,\text{m}

4. השטח:

S=BC⋅AD2=13.291⋅6.7122≈44.61 m2S=\frac{BC\cdot AD}{2}=\frac{13.291\cdot 6.712}{2}\approx 44.61\,\text{m}^2

תשובה: שטח המפרש ≈44.61\approx 44.61 מ"ר.

סעיף ב

תשובה:

כ-7675.457675.45 ש"ח

המחיר הכולל = עלות הבד + עלות המוט + עלות ההתקנה.

כדי לא לצבור שגיאת עיגול, מציבים את השטח והאורך מסעיף א בדיוק רב יותר: S≈44.60772S\approx 44.60772 מ"ר, BC≈13.29135BC\approx 13.29135 מ'.

1. עלות הבד (142 ש"ח לכל מ"ר):

142⋅44.60772≈6334.30 NIS142\cdot 44.60772\approx 6334.30\ \text{NIS}

2. עלות המוט BCBC (52 ש"ח לכל מטר):

52⋅13.29135≈691.15 NIS52\cdot 13.29135\approx 691.15\ \text{NIS}

3. המחיר הכולל:

6334.30+691.15+650=7675.45 NIS6334.30+691.15+650=7675.45\ \text{NIS}

תשובה: המפרש עלה בסך הכול כ-7675.457675.45 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

7.68⋅1037.68\cdot 10^3 ש"ח

בהצגה מדעית מזיזים את הנקודה העשרונית כך שלפניה תישאר ספרה אחת (שאינה אפס), וסופרים כמה מקומות הוזזה.

1. 7675.45=7.67545⋅1000=7.67545⋅1037675.45=7.67545\cdot 1000=7.67545\cdot 10^3 (הנקודה הוזזה 33 מקומות שמאלה, ולכן m=3m=3).

2. מעגלים את aa ל-33 ספרות משמעותיות: 7.67545≈7.687.67545\approx 7.68 (הספרה הרביעית היא 55, ולכן מעגלים כלפי מעלה).

תשובה: 7.68⋅1037.68\cdot 10^3 ש"ח.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.