דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2025 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2025 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה 3 חלקים:

חלק א' – יש לבחור ארבע מתוך חמש שאלות. 40 נקודות.

חלק ב' – יש לבחור שתיים מתוך שלוש שאלות. 32 נקודות.

חלק ג' - יש לבחור שתיים מתוך שלוש שאלות. 28 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

פרק א' (שאלות 1-5) - יש לענות על ארבע מתוך חמש שאלות. כל שאלה 10 נקודות.

פרק ב' (שאלות 6-8) - יש לענות על שתיים מתוך שלוש שאלות. כל שאלה 16 נקודות.

פרק ג' (שאלות 9-11) - יש לענות על שתיים מתוך שלוש שאלות. כל שאלה 14 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · השוואת חזקות ופישוט ביטוי בחוקי חזקות

פתרו את הסעיפים הבאים בעזרת חוקי חזקות (אין קשר בין הסעיפים)

יש להציג חישובים מפורטים:

א.

כתבו >,=,<>,=,<:

12540125^{40} ________ 256525^{65}

(3 נקודות)
ב.

כתבו >,=,<>,=,<:

0.24600.24^{60} ________ 0.51200.5^{120}

(3 נקודות)
ג.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות בלבד (ללא מחשבון):

562−560559−558\dfrac{5^{62}-5^{60}}{5^{59}-5^{58}}
(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

12540<2565125^{40}<25^{65}

כדי להשוות שתי חזקות נכתוב את שתיהן כחזקות של אותו בסיס, ואז מספיק להשוות את המעריכים.

1. 125=53125=5^3, ולכן לפי החוק (am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}:

12540=(53)40=53⋅40=5120125^{40}=(5^3)^{40}=5^{3\cdot 40}=5^{120}

2. 25=5225=5^2, ולכן:

2565=(52)65=52⋅65=513025^{65}=(5^2)^{65}=5^{2\cdot 65}=5^{130}

3. הבסיס 55 גדול מ-11, ולכן החזקה עם המעריך הגדול יותר היא הגדולה יותר: 120<130120<130, ולכן 5120<51305^{120}<5^{130}.

תשובה: 12540<2565125^{40}<25^{65}.

סעיף ב

תשובה:

0.2460<0.51200.24^{60}<0.5^{120}

הפעם הבסיסים שונים, אבל אפשר להביא את שתי החזקות לאותו מעריך (6060) ולהשוות את הבסיסים.

1. 120=2⋅60120=2\cdot 60, ולכן:

0.5120=0.52⋅60=(0.52)60=0.25600.5^{120}=0.5^{2\cdot 60}=(0.5^2)^{60}=0.25^{60}

2. כעת משווים 0.24600.24^{60} עם 0.25600.25^{60}: לשתיהן אותו מעריך חיובי, והבסיסים חיוביים. במצב כזה החזקה של הבסיס הגדול יותר גדולה יותר.

3. 0.24<0.250.24<0.25, ולכן 0.2460<0.2560=0.51200.24^{60}<0.25^{60}=0.5^{120}.

תשובה: 0.2460<0.51200.24^{60}<0.5^{120}.

סעיף ג

תשובה:

150150

נוציא גורם משותף במונה ובמכנה (את החזקה הקטנה ביותר), ואז נצמצם.

1. במונה מוציאים 5605^{60} (לפי am+n=am⋅ana^{m+n}=a^m\cdot a^n, כלומר 562=560⋅525^{62}=5^{60}\cdot 5^2):

562−560=560(52−1)=560⋅(25−1)=560⋅245^{62}-5^{60}=5^{60}\left(5^2-1\right)=5^{60}\cdot(25-1)=5^{60}\cdot 24

2. במכנה מוציאים 5585^{58}:

559−558=558(5−1)=558⋅45^{59}-5^{58}=5^{58}\left(5-1\right)=5^{58}\cdot 4

3. מחלקים, ולפי aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}:

560⋅24558⋅4=560−58⋅244=52⋅6=25⋅6=150\frac{5^{60}\cdot 24}{5^{58}\cdot 4}=5^{60-58}\cdot\frac{24}{4}=5^2\cdot 6=25\cdot 6=150

תשובה: 562−560559−558=150\dfrac{5^{62}-5^{60}}{5^{59}-5^{58}}=150.

שאלה 2 · טרפז ישר-זווית: בסיסים, שוק וזוויות

נתון טרפז ישר זווית ABCDABCD, (CD∥AB, ∡ADC=90∘CD\parallel AB,\ \measuredangle ADC=90^\circ),

שבו אלכסון BDBD שווה באורכו לשוק BCBC (BC=BDBC=BD)

כמו כן נתון

• AD=12.5 cmAD=12.5\,\text{cm}

• ∡ABD=32∘\measuredangle ABD=32^\circ

א.

חשבו את אורכי הבסיסים (ABAB ו-CDCD) ואת אורך השוק BCBC.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את זוויות המשולש ΔBCD\Delta BCD

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

AB≈20.00 cmAB\approx 20.00\,\text{cm}, CD≈40.01 cmCD\approx 40.01\,\text{cm}, BC≈23.59 cmBC\approx 23.59\,\text{cm}

נתון: טרפז ישר-זווית ABCDABCD, AB∥CDAB\parallel CD, ∡ADC=90∘\measuredangle ADC=90^\circ, AD=12.5 cmAD=12.5\,\text{cm}, ∡ABD=32∘\measuredangle ABD=32^\circ, BC=BDBC=BD.

מבוקש: ABAB, CDCD, BCBC.

1. מכיוון ש-AB∥CDAB\parallel CD ו-∡ADC=90∘\measuredangle ADC=90^\circ, גם ∡DAB=90∘\measuredangle DAB=90^\circ (זוויות חד-צדדיות בין ישרים מקבילים משלימות ל-180∘180^\circ). לכן המשולש ABDABD ישר-זווית ב-AA, ו-ADAD הוא גובה הטרפז.

2. במשולש ABDABD: ADAD הוא הניצב שמול הזווית 32∘32^\circ ו-ABAB הוא הניצב שליד הזווית. לכן:

tan⁡32∘=ADAB ⇒ AB=ADtan⁡32∘=12.50.6249≈20.00 cm\tan 32^\circ=\frac{AD}{AB}\ \Rightarrow\ AB=\frac{AD}{\tan 32^\circ}=\frac{12.5}{0.6249}\approx 20.00\,\text{cm}

3. האלכסון BDBD הוא היתר במשולש ABDABD:

sin⁡32∘=ADBD ⇒ BD=ADsin⁡32∘=12.50.5299≈23.59 cm\sin 32^\circ=\frac{AD}{BD}\ \Rightarrow\ BD=\frac{AD}{\sin 32^\circ}=\frac{12.5}{0.5299}\approx 23.59\,\text{cm}

4. נתון BC=BDBC=BD, ולכן BC≈23.59 cmBC\approx 23.59\,\text{cm}.

5. כדי למצוא את CDCD נוריד מ-BB גובה BEBE לבסיס DCDC. המרובע ABEDABED הוא מלבן, ולכן DE=AB≈20.00 cmDE=AB\approx 20.00\,\text{cm}.

6. המשולש BDCBDC שווה-שוקיים (BD=BCBD=BC), והגובה לבסיס במשולש שווה-שוקיים הוא גם תיכון, ולכן EE אמצע DCDC:

CD=2⋅DE=2⋅AB=2⋅20.004≈40.01 cmCD=2\cdot DE=2\cdot AB=2\cdot 20.004\approx 40.01\,\text{cm}

7. בדיקה בדרך אחרת: במשולש BDCBDC זווית הבסיס היא ∡BDC=32∘\measuredangle BDC=32^\circ (ראו סעיף ב), ולכן CD=2⋅BD⋅cos⁡32∘=2⋅23.588⋅0.8480≈40.01 cmCD=2\cdot BD\cdot\cos 32^\circ=2\cdot 23.588\cdot 0.8480\approx 40.01\,\text{cm}. מתאים.

תשובה: AB≈20.00 cmAB\approx 20.00\,\text{cm}, CD≈40.01 cmCD\approx 40.01\,\text{cm}, BC≈23.59 cmBC\approx 23.59\,\text{cm}.

סעיף ב

תשובה:

∡BDC=32∘\measuredangle BDC=32^\circ, ∡BCD=32∘\measuredangle BCD=32^\circ, ∡DBC=116∘\measuredangle DBC=116^\circ

נתון: AB∥CDAB\parallel CD, ∡ABD=32∘\measuredangle ABD=32^\circ, BD=BCBD=BC.

מבוקש: זוויות המשולש BCDBCD.

1. AB∥CDAB\parallel CD והאלכסון BDBD חותך אותם, ולכן הזוויות המתחלפות שוות:

∡BDC=∡ABD=32∘\measuredangle BDC=\measuredangle ABD=32^\circ

2. במשולש BCDBCD מתקיים BD=BCBD=BC, ולכן הוא שווה-שוקיים, וזוויות הבסיס (מול השוקיים השוות) שוות:

∡BCD=∡BDC=32∘\measuredangle BCD=\measuredangle BDC=32^\circ

3. הזווית השלישית לפי סכום הזוויות במשולש:

∡DBC=180∘−32∘−32∘=116∘\measuredangle DBC=180^\circ-32^\circ-32^\circ=116^\circ

תשובה: ∡BDC=32∘\measuredangle BDC=32^\circ, ∡BCD=32∘\measuredangle BCD=32^\circ, ∡DBC=116∘\measuredangle DBC=116^\circ.

שאלה 3 · שטח טבעת בין מעגלים והיקף מעגל

נתונים שני מעגלים שמרכזם המשותף הוא OO.

אורך הרדיוס של המעגל החיצוני הוא 30 ס"מ.

אורך הרדיוס של המעגל הפנימי הוא 20 ס"מ.

א.

חשבו את השטח הצבוע באפור בין שני המעגלים.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ההיקף של המעגל החיצוני.

(3 נקודות)
ג.

נגדיל פי שניים את הרדיוס של העיגול הגדול.

חשבו פי כמה יגדל שטח העיגול הגדול.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

500π≈1570.80500\pi\approx 1570.80 סמ"ר

נתון: R=30R=30 ס"מ (מעגל חיצוני), r=20r=20 ס"מ (מעגל פנימי).

מבוקש: שטח הטבעת האפורה.

השטח האפור הוא שטח העיגול הגדול פחות שטח העיגול הקטן.

1. שטח העיגול הגדול: S1=πR2=π⋅302=900πS_1=\pi R^2=\pi\cdot 30^2=900\pi סמ"ר.

2. שטח העיגול הקטן: S2=πr2=π⋅202=400πS_2=\pi r^2=\pi\cdot 20^2=400\pi סמ"ר.

3. השטח האפור:

S=S1−S2=900π−400π=500π≈1570.80 cm2S=S_1-S_2=900\pi-400\pi=500\pi\approx 1570.80\ \text{cm}^2

תשובה: השטח האפור הוא 500π≈1570.80500\pi\approx 1570.80 סמ"ר.

סעיף ב

תשובה:

60π≈188.5060\pi\approx 188.50 ס"מ

היקף מעגל ברדיוס RR הוא P=2πRP=2\pi R.

P=2π⋅30=60π≈188.50 cmP=2\pi\cdot 30=60\pi\approx 188.50\,\text{cm}

תשובה: היקף המעגל החיצוני הוא 60π≈188.5060\pi\approx 188.50 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

פי 4

שטח עיגול תלוי בריבוע הרדיוס, ולכן נשווה את השטח החדש לשטח הישן.

1. הרדיוס החדש: R′=2R=2⋅30=60R'=2R=2\cdot 30=60 ס"מ.

2. השטח החדש: S′=π⋅602=3600πS'=\pi\cdot 60^2=3600\pi סמ"ר.

3. היחס בין השטחים:

S′S1=3600π900π=4\frac{S'}{S_1}=\frac{3600\pi}{900\pi}=4

באופן כללי: π(2R)2=4πR2\pi(2R)^2=4\pi R^2, כלומר הכפלת הרדיוס פי 2 מגדילה את השטח פי 22=42^2=4.

תשובה: שטח העיגול הגדול יגדל פי 4.

שאלה 4 · מערכת שתי משוואות ליניאריות בשני נעלמים

נתונה מערכת משוואות

3(2x−y)−10=5x−33(2x-y)-10=5x-3
y=−2x+7y=-2x+7
א.

פתרו את המערכת הנתונה.

(8 נקודות)
ב.

בדקו את נכונות הפתרונות באמצעות הצבה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x=4x=4, y=−1y=-1

נפשט את המשוואה הראשונה, ואז נציב בה את yy מהמשוואה השנייה (שיטת ההצבה).

1. פותחים סוגריים במשוואה הראשונה:

6x−3y−10=5x−36x-3y-10=5x-3

2. מעבירים אגפים ומכנסים:

6x−5x−3y=−3+10 ⇒ x−3y=76x-5x-3y=-3+10\ \Rightarrow\ x-3y=7

3. מציבים y=−2x+7y=-2x+7:

x−3(−2x+7)=7 ⇒ x+6x−21=7 ⇒ 7x=28 ⇒ x=4x-3(-2x+7)=7\ \Rightarrow\ x+6x-21=7\ \Rightarrow\ 7x=28\ \Rightarrow\ x=4

4. מציבים x=4x=4 במשוואה השנייה:

y=−2⋅4+7=−8+7=−1y=-2\cdot 4+7=-8+7=-1

תשובה: x=4x=4, y=−1y=-1.

סעיף ב

תשובה:

שתי המשוואות מתקיימות: 17=1717=17 ו-−1=−1-1=-1

מציבים x=4x=4, y=−1y=-1 בשתי המשוואות המקוריות.

1. משוואה ראשונה:

אגף שמאל: 3(2⋅4−(−1))−10=3⋅9−10=27−10=173(2\cdot 4-(-1))-10=3\cdot 9-10=27-10=17

אגף ימין: 5⋅4−3=20−3=175\cdot 4-3=20-3=17

האגפים שווים.

2. משוואה שנייה:

אגף שמאל: y=−1y=-1

אגף ימין: −2⋅4+7=−1-2\cdot 4+7=-1

האגפים שווים.

תשובה: הפתרון x=4x=4, y=−1y=-1 מקיים את שתי המשוואות (17=1717=17, −1=−1-1=-1), ולכן הוא נכון.

שאלה 5 · ביטוי אלגברי עם שברים: הגדרה, צמצום והצבה

א.

נתון הביטוי:

2a+2ya+y−5a2−5aya−y\frac{2a+2y}{a+y}-\frac{5a^2-5ay}{a-y}

עבור אילו ערכים של yy הביטוי הנ"ל הוא ביטוי חסר משמעות (יש לבטא את התשובה בעזרת aa)?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערך הביטוי בצורה המצומצמת ביותר.

(4 נקודות)
ג.

מה יהיה ערך הביטוי כאשר a=4, y=2a=4,\ y=2?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

y=−ay=-a או y=ay=a

ביטוי עם שברים חסר משמעות כאשר אחד המכנים מתאפס (אי אפשר לחלק באפס).

1. המכנה הראשון: a+y=0 ⇒ y=−aa+y=0\ \Rightarrow\ y=-a.

2. המכנה השני: a−y=0 ⇒ y=aa-y=0\ \Rightarrow\ y=a.

תשובה: הביטוי חסר משמעות עבור y=−ay=-a ועבור y=ay=a.

סעיף ב

תשובה:

2−5a2-5a

נפרק לגורמים את המונה של כל שבר ונצמצם עם המכנה (בתנאי y≠±ay\neq\pm a מסעיף א).

1. בשבר הראשון מוציאים גורם משותף 22:

2a+2ya+y=2(a+y)a+y=2\frac{2a+2y}{a+y}=\frac{2(a+y)}{a+y}=2

2. בשבר השני מוציאים גורם משותף 5a5a:

5a2−5aya−y=5a(a−y)a−y=5a\frac{5a^2-5ay}{a-y}=\frac{5a(a-y)}{a-y}=5a

3. לכן:

2a+2ya+y−5a2−5aya−y=2−5a\frac{2a+2y}{a+y}-\frac{5a^2-5ay}{a-y}=2-5a

תשובה: הביטוי שווה ל-2−5a2-5a (עבור y≠ay\neq a, y≠−ay\neq -a).

סעיף ג

תשובה:

−18-18

הערכים a=4a=4, y=2y=2 מקיימים y≠±ay\neq\pm a, ולכן הביטוי מוגדר ואפשר להציב בצורה המצומצמת מסעיף ב.

1. 2−5a=2−5⋅4=2−20=−182-5a=2-5\cdot 4=2-20=-18

2. בדיקה בביטוי המקורי:

2⋅4+2⋅24+2−5⋅42−5⋅4⋅24−2=126−80−402=2−20=−18\frac{2\cdot 4+2\cdot 2}{4+2}-\frac{5\cdot 4^2-5\cdot 4\cdot 2}{4-2}=\frac{12}{6}-\frac{80-40}{2}=2-20=-18

תשובה: ערך הביטוי הוא −18-18.

שאלה 6 · בעיה מילולית: אחוזים ומשוואה בתערובת חומרים

כדי ליצור תערובת מסוימת צריך לערבב 3 חומרים:

הכמות של חומר ב' צריכה להיות גדולה ב-40% מהכמות של חומר א'.

הכמות של חומר ג' צריכה להיות קטנה ב-15% מהכמות של חומר א'.

א.

סמנו ב-xx את הכמות הדרושה מחומר א'.

כתבו, באמצעות xx, ביטוי לכמות חומר ב', וביטוי לכמות חומר ג'.

(4 נקודות)
ב.

במפעל ערבבו את החומרים וקיבלו תערובת שמשקלה 390 ק"ג.

בנו משוואה מתאימה, וחשבו את כמויות החומרים א', ב' ו ג'.

(9 נקודות)
ג.

המפעל מכר את כל התערובת, שמשקלה 390 ק"ג.

מחיר המחירון של התערובת הוא 6,200 ₪ לטונה.

כמה ₪ קיבל המפעל עבור התערובת?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

חומר ב': 1.4x1.4x, חומר ג': 0.85x0.85x

גדול ב-p%p\% פירושו x+p100xx+\frac{p}{100}x, וקטן ב-p%p\% פירושו x−p100xx-\frac{p}{100}x.

1. חומר ב' גדול ב-40% מחומר א':

x+0.4x=1.4xx+0.4x=1.4x

2. חומר ג' קטן ב-15% מחומר א':

x−0.15x=0.85xx-0.15x=0.85x

תשובה: כמות חומר ב' היא 1.4x1.4x וכמות חומר ג' היא 0.85x0.85x.

סעיף ב

תשובה:

א': 120 ק"ג, ב': 168 ק"ג, ג': 102 ק"ג

נתון: משקל התערובת 390 ק"ג, הכמויות xx, 1.4x1.4x, 0.85x0.85x (מסעיף א).

מבוקש: כמות כל חומר.

1. משקל התערובת הוא סכום הכמויות של שלושת החומרים:

x+1.4x+0.85x=390x+1.4x+0.85x=390

2. מכנסים:

3.25x=390 ⇒ x=3903.25=1203.25x=390\ \Rightarrow\ x=\frac{390}{3.25}=120

3. חומר ב': 1.4⋅120=1681.4\cdot 120=168 ק"ג.

4. חומר ג': 0.85⋅120=1020.85\cdot 120=102 ק"ג.

5. בדיקה: 120+168+102=390120+168+102=390 ק"ג. מתאים.

תשובה: חומר א' 120 ק"ג, חומר ב' 168 ק"ג, חומר ג' 102 ק"ג.

סעיף ג

תשובה:

2,418 ₪

המחיר נתון לטונה, ולכן קודם נמיר את משקל התערובת לטונות.

1. טונה אחת היא 1000 ק"ג, ולכן:

390 kg=3901000=0.39 t390\ \text{kg}=\frac{390}{1000}=0.39\ \text{t}

2. הסכום שהתקבל = משקל בטונות × מחיר לטונה:

0.39⋅6200=24180.39\cdot 6200=2418

תשובה: המפעל קיבל 2,418 ₪.

שאלה 7 · שטח פנים ונפח תיבה, הצגה מדעית

תלמיד החליט לבנות בעצמו תיבה. הוא הכין מקרטון 3 זוגות של מלבנים, כך שבכל זוג המלבנים זהים. התלמיד הדביק את המלבנים ומיקם כל 2 מלבנים זהים אחד מול השני, עד שקיבל קופסה סגורה בצורת תיבה.

נתונה הנוסחה שמחשבת את שטח הפנים של תיבה (השטח הכולל של ששת המלבנים בתיבה המהווים את דפנות התיבה): S=2⋅(L⋅W+L⋅H+W⋅H)S=2\cdot(L\cdot W+L\cdot H+W\cdot H)

כאשר:

SS – שטח הפנים של התיבה (Surface Area)

LL – אורך התיבה (Length)

WW – רוחב התיבה (Width)

HH – גובה התיבה (Height)

כמו כן נתונים לכם הממדים של הקופסה שבנה התלמיד:

אורך הקופסה LL הוא 6.5 ס"מ.

רוחב הקופסה WW הוא 4.5 ס"מ.

א.

הציבו את הערכים הנתונים של אורך ורוחב הקופסה שבנה התלמיד בתוך הנוסחה ובטאו את גובה הקופסה HH באמצעות שטח הפנים של הקופסה SS.

(8 נקודות)
ב.

נפח התיבה הוא V=L∗W∗HV = L * W * H.

נתונה תיבה שגובהה הוא ריבוע אורך התיבה, חשבו את נפח התיבה בדיוק של 3 ספרות משמעותיות אחרי הנקודה.

(4 נקודות)
ג.

הציגו את התוצאה של נפח התיבה שקבלתם בסעיף ב' בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו-1≤∣a∣<101\le|a|<10 כאשר aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

H=S−58.522H=\dfrac{S-58.5}{22}

נתון: L=6.5L=6.5 ס"מ, W=4.5W=4.5 ס"מ.

מבוקש: HH כביטוי של SS.

מציבים את LL ו-WW בנוסחה ומבודדים את HH.

1. הצבה:

S=2⋅(6.5⋅4.5+6.5⋅H+4.5⋅H)S=2\cdot(6.5\cdot 4.5+6.5\cdot H+4.5\cdot H)

2. מחשבים ומכנסים בתוך הסוגריים: 6.5⋅4.5=29.256.5\cdot 4.5=29.25 ו-6.5H+4.5H=11H6.5H+4.5H=11H:

S=2⋅(29.25+11H)=58.5+22HS=2\cdot(29.25+11H)=58.5+22H

3. מבודדים את HH:

22H=S−58.5 ⇒ H=S−58.52222H=S-58.5\ \Rightarrow\ H=\frac{S-58.5}{22}

(כאשר SS בסמ"ר ו-HH בס"מ.)

תשובה: H=S−58.522H=\dfrac{S-58.5}{22}.

סעיף ב

תשובה:

V≈1235.813V\approx 1235.813 סמ"ק

נתון: L=6.5L=6.5, W=4.5W=4.5 (ממדי הקופסה שבנה התלמיד), והגובה הוא ריבוע האורך: H=L2H=L^2.

מבוקש: הנפח VV.

1. הגובה:

H=L2=6.52=42.25 cmH=L^2=6.5^2=42.25\ \text{cm}

2. הנפח:

V=L⋅W⋅H=6.5⋅4.5⋅42.25=29.25⋅42.25=1235.8125 cm3V=L\cdot W\cdot H=6.5\cdot 4.5\cdot 42.25=29.25\cdot 42.25=1235.8125\ \text{cm}^3

3. עיגול ל-3 ספרות אחרי הנקודה: V≈1235.813 cm3V\approx 1235.813\ \text{cm}^3.

תשובה: V≈1235.813V\approx 1235.813 סמ"ק.

סעיף ג

תשובה:

V≈1.24⋅103V\approx 1.24\cdot 10^3 סמ"ק

בהצגה מדעית מזיזים את הנקודה העשרונית עד שנשארת ספרה אחת (שאינה אפס) לפני הנקודה, וסופרים כמה מקומות הזזנו.

1. 1235.8125=1.2358125⋅1000=1.2358125⋅1031235.8125=1.2358125\cdot 1000=1.2358125\cdot 10^3 (הזזנו את הנקודה 3 מקומות שמאלה, ולכן m=3m=3).

2. מעגלים את aa ל-3 ספרות משמעותיות: 1.2358125≈1.241.2358125\approx 1.24 (הספרה הרביעית היא 55, ולכן מעגלים למעלה).

תשובה: V≈1.24⋅103V\approx 1.24\cdot 10^3 סמ"ק.

שאלה 8 · משוואת תיכון וגובה במשולש, משולש שווה-שוקיים

המרצה למתמטיקה במכינה הטכנולוגית החלה ללמד הנדסה אנליטית. לאחר שסיימה ללמד את נושא המשולשים, היא נתנה תרגיל לשיעורי בית, בו ביקשה מהסטודנטים לחבר שאלה שתכלול משוואת תיכון, משוואת גובה ושטח משולש. מאיה החרוצה מיד ניגשה לביצוע המשימה וכתבה את השאלה הבאה (עליה קיבלה ציון 100):

נתון משולש ABCABC, שקודקודיו: A(−7,−7), B(2,6), C(17,1)A(-7,-7),\ B(2,6),\ C(17,1)

א.

מהי משוואת התיכון לצלע ACAC?

(6 נקודות)
ב.

מהי משוואת הגובה לצלע ACAC?

(6 נקודות)
ג.

על סמך סעיפים א,ב מה ניתן לומר על משולש ABCABC, ללא חישוב?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

y=−3x+12y=-3x+12

נתון: A(−7,−7)A(-7,-7), B(2,6)B(2,6), C(17,1)C(17,1).

מבוקש: משוואת התיכון לצלע ACAC, כלומר הישר שעובר דרך הקודקוד BB ודרך אמצע הצלע ACAC.

1. אמצע הצלע ACAC (נסמן MM):

M=(−7+172, −7+12)=(102, −62)=(5,−3)M=\left(\frac{-7+17}{2},\ \frac{-7+1}{2}\right)=\left(\frac{10}{2},\ \frac{-6}{2}\right)=(5,-3)

2. שיפוע הישר BMBM:

mBM=yM−yBxM−xB=−3−65−2=−93=−3m_{BM}=\frac{y_M-y_B}{x_M-x_B}=\frac{-3-6}{5-2}=\frac{-9}{3}=-3

3. משוואת הישר דרך B(2,6)B(2,6) בשיפוע −3-3:

y−6=−3(x−2) ⇒ y=−3x+6+6 ⇒ y=−3x+12y-6=-3(x-2)\ \Rightarrow\ y=-3x+6+6\ \Rightarrow\ y=-3x+12

4. בדיקה: M(5,−3)M(5,-3): −3⋅5+12=−3-3\cdot 5+12=-3. מתאים.

תשובה: משוואת התיכון לצלע ACAC היא y=−3x+12y=-3x+12.

סעיף ב

תשובה:

y=−3x+12y=-3x+12

הגובה לצלע ACAC הוא הישר שיוצא מהקודקוד BB ומאונך ל-ACAC.

1. שיפוע הצלע ACAC:

mAC=1−(−7)17−(−7)=824=13m_{AC}=\frac{1-(-7)}{17-(-7)}=\frac{8}{24}=\frac{1}{3}

2. ישרים מאונכים מקיימים m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1, ולכן שיפוע הגובה:

mh=−1mAC=−113=−3m_h=-\frac{1}{m_{AC}}=-\frac{1}{\frac{1}{3}}=-3

3. משוואת הישר דרך B(2,6)B(2,6) בשיפוע −3-3:

y−6=−3(x−2) ⇒ y=−3x+12y-6=-3(x-2)\ \Rightarrow\ y=-3x+12

תשובה: משוואת הגובה לצלע ACAC היא y=−3x+12y=-3x+12.

סעיף ג

תשובה:

המשולש שווה-שוקיים: AB=BCAB=BC

1. בסעיפים א ו-ב קיבלנו אותו ישר, y=−3x+12y=-3x+12. כלומר התיכון לצלע ACAC הוא גם הגובה לצלע ACAC.

2. כאשר במשולש התיכון לצלע מסוימת הוא גם הגובה לאותה צלע, המשולש שווה-שוקיים, והצלע הזו היא הבסיס. (הנימוק: הנקודה BB נמצאת על האנך האמצעי של ACAC, ולכן היא במרחק שווה מ-AA ומ-CC.)

3. לכן המשולש ABCABC שווה-שוקיים עם בסיס ACAC ושוקיים AB=BCAB=BC.

(לאישור בלבד: AB=92+132=250AB=\sqrt{9^2+13^2}=\sqrt{250} ו-BC=152+52=250BC=\sqrt{15^2+5^2}=\sqrt{250}.)

-8-6-4-224681012141618-8-6-4-22468A(-7,-7)B(2,6)C(17,1)M(5,-3)

תשובה: המשולש ABCABC שווה-שוקיים, AB=BCAB=BC (התיכון מ-BB הוא גם הגובה).

שאלה 9 · מסלול פרבולי של פגז: נקודות, ישר וטרפז

פגז נורה מתותח. בסרטוט הבא מתואר הגרף הפרבולי של מסלול הפגז: y=−x2+3x+4y=-x^2+3x+4

א.

חשבו את הגובה שממנו נורה הפגז מן התותח (נקודה AA), את ערך הנקודה של פגיעתו בקרקע (נקודה CC) ואת שיא הגובה שאליו מגיע הפגז.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את משוואת הישר העובר דרך הנקודות שחישבתם בסעיף א (AA ו-CC).

(4 נקודות)
ג.

נעביר קו מקביל לציר האופקי, היוצא מהנקודה שממנה נורה הפגז מן התותח (נקודה AA).

חשבו את שטח והיקף הטרפז המתקבל (ABCDABCD), כאשר DD היא נקודת ראשית הצירים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

A(0,4)A(0,4) (גובה 4), C(4,0)C(4,0), שיא הגובה 6.256.25 (בנקודה (1.5, 6.25)(1.5,\,6.25))

נתון: מסלול הפגז y=−x2+3x+4y=-x^2+3x+4. התותח נמצא על ציר yy (x=0x=0), והקרקע היא ציר xx (y=0y=0).

מבוקש: הנקודות AA, CC ושיא הגובה.

1. נקודה AA (נקודת היציאה, על ציר yy): מציבים x=0x=0:

y=−02+3⋅0+4=4 ⇒ A(0,4)y=-0^2+3\cdot 0+4=4\ \Rightarrow\ A(0,4)

כלומר הפגז נורה מגובה 4.

2. נקודה CC (פגיעה בקרקע): מציבים y=0y=0:

−x2+3x+4=0 ⇒ x2−3x−4=0-x^2+3x+4=0\ \Rightarrow\ x^2-3x-4=0
x1,2=3±(−3)2−4⋅1⋅(−4)2=3±252=3±52x_{1,2}=\frac{3\pm\sqrt{(-3)^2-4\cdot 1\cdot(-4)}}{2}=\frac{3\pm\sqrt{25}}{2}=\frac{3\pm 5}{2}
x1=4,x2=−1x_1=4,\qquad x_2=-1

הפגז נע ימינה מהתותח (x>0x>0), ולכן נקודת הפגיעה היא C(4,0)C(4,0). (הפתרון x=−1x=-1 נמצא מאחורי התותח ואינו חלק מהמסלול.)

3. שיא הגובה הוא בקודקוד הפרבולה (a=−1<0a=-1<0, ולכן הקודקוד הוא מקסימום):

xm=−b2a=−32⋅(−1)=1.5x_m=-\frac{b}{2a}=-\frac{3}{2\cdot(-1)}=1.5
ym=−(1.5)2+3⋅1.5+4=−2.25+4.5+4=6.25y_m=-(1.5)^2+3\cdot 1.5+4=-2.25+4.5+4=6.25

תשובה: A(0,4)A(0,4), כלומר הפגז נורה מגובה 4; C(4,0)C(4,0); שיא הגובה הוא 6.256.25, בנקודה (1.5, 6.25)(1.5,\,6.25).

סעיף ב

תשובה:

y=−x+4y=-x+4

נתון: A(0,4)A(0,4), C(4,0)C(4,0).

1. השיפוע:

m=yC−yAxC−xA=0−44−0=−1m=\frac{y_C-y_A}{x_C-x_A}=\frac{0-4}{4-0}=-1

2. הישר חותך את ציר yy ב-A(0,4)A(0,4), ולכן n=4n=4:

y=−x+4y=-x+4

3. בדיקה: C(4,0)C(4,0): −4+4=0-4+4=0. מתאים.

תשובה: y=−x+4y=-x+4.

סעיף ג

תשובה:

שטח 1414, היקף 15+17≈19.12315+\sqrt{17}\approx 19.123

נתון: A(0,4)A(0,4), C(4,0)C(4,0), D(0,0)D(0,0). הקו האופקי דרך AA הוא y=4y=4, ו-BB היא נקודת החיתוך השנייה שלו עם הפרבולה.

מבוקש: שטח והיקף הטרפז ABCDABCD.

1. מציאת BB: מציבים y=4y=4 במשוואת הפרבולה:

−x2+3x+4=4 ⇒ −x2+3x=0 ⇒ x(3−x)=0-x^2+3x+4=4\ \Rightarrow\ -x^2+3x=0\ \Rightarrow\ x(3-x)=0

x=0x=0 היא הנקודה AA, ולכן B(3,4)B(3,4).

2. הטרפז: הבסיסים ABAB (על y=4y=4) ו-DCDC (על ציר xx) מקבילים, והשוק ADAD (על ציר yy) מאונכת להם, ולכן זהו טרפז ישר-זווית שגובהו ADAD.

AB=3−0=3,DC=4−0=4,AD=4−0=4AB=3-0=3,\qquad DC=4-0=4,\qquad AD=4-0=4

3. השוק BCBC לפי נוסחת המרחק בין B(3,4)B(3,4) ל-C(4,0)C(4,0):

BC=(4−3)2+(0−4)2=1+16=17≈4.123BC=\sqrt{(4-3)^2+(0-4)^2}=\sqrt{1+16}=\sqrt{17}\approx 4.123

4. שטח הטרפז:

S=(AB+DC)⋅AD2=(3+4)⋅42=14S=\frac{(AB+DC)\cdot AD}{2}=\frac{(3+4)\cdot 4}{2}=14

5. היקף הטרפז:

P=AB+BC+CD+DA=3+17+4+4=15+17≈19.123P=AB+BC+CD+DA=3+\sqrt{17}+4+4=15+\sqrt{17}\approx 19.123
-112345-11234567A(0,4)B(3,4)C(4,0)D(0,0)(1.5,6.25)

תשובה: שטח הטרפז 1414 יחידות שטח, היקפו 15+17≈19.12315+\sqrt{17}\approx 19.123 יחידות אורך.

שאלה 10 · ממדי מסך טלוויזיה לפי אלכסון וזווית

איתמר קנה טלוויזיה בגודל 55 אינץ'. 1 אינץ= 2.54 ס"מ.

גודל של טלוויזיה נמדדת לפי אורך אלכסון המסך שלה.

גודל הזווית בין אלכסון המסך לבין הצלע הארוכה בטלוויזיה הוא 30∘30^\circ.

א.

חשבו את מידות האורך והרוחב של הטלוויזיה בס"מ.

(6 נקודות)
ב.

בכמה אחוזים גדולה הצלע הארוכה מהצלע הקצרה של הטלוויזיה?

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטח מסך הטלוויזיה במ"ר?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

אורך ≈120.98\approx 120.98 ס"מ, רוחב ≈69.85\approx 69.85 ס"מ

נתון: אלכסון המסך 55 אינץ', 1 אינץ' = 2.54 ס"מ, הזווית בין האלכסון לצלע הארוכה 30∘30^\circ.

מבוקש: אורך (הצלע הארוכה) ורוחב (הצלע הקצרה) בס"מ.

1. המרת האלכסון לס"מ:

d=55⋅2.54=139.7 cmd=55\cdot 2.54=139.7\,\text{cm}

2. האלכסון מחלק את המלבן לשני משולשים ישרי-זווית, שהאלכסון הוא היתר שלהם. הצלע הארוכה צמודה לזווית 30∘30^\circ, והצלע הקצרה מולה.

3. הצלע הארוכה (אורך):

a=d⋅cos⁡30∘=139.7⋅0.8660≈120.98 cma=d\cdot\cos 30^\circ=139.7\cdot 0.8660\approx 120.98\,\text{cm}

4. הצלע הקצרה (רוחב):

b=d⋅sin⁡30∘=139.7⋅0.5=69.85 cmb=d\cdot\sin 30^\circ=139.7\cdot 0.5=69.85\,\text{cm}

5. בדיקה לפי פיתגורס: 120.982+69.852≈139.7\sqrt{120.98^2+69.85^2}\approx 139.7. מתאים.

תשובה: אורך המסך ≈120.98\approx 120.98 ס"מ, רוחבו 69.8569.85 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

בכ-73.2%

אחוז הגדילה מחושב ביחס לצלע הקצרה (שאליה משווים):

a−bb⋅100%\frac{a-b}{b}\cdot 100\%

1. ההפרש: a−b=120.98−69.85=51.13a-b=120.98-69.85=51.13 ס"מ.

2. האחוז:

51.1369.85⋅100%≈73.2%\frac{51.13}{69.85}\cdot 100\%\approx 73.2\%

(בדרך מדויקת: ab=cos⁡30∘sin⁡30∘=3≈1.732\frac{a}{b}=\frac{\cos 30^\circ}{\sin 30^\circ}=\sqrt{3}\approx 1.732, כלומר הצלע הארוכה גדולה ב-(3−1)⋅100%≈73.2%(\sqrt{3}-1)\cdot 100\%\approx 73.2\%.)

תשובה: הצלע הארוכה גדולה מהקצרה בכ-73.2%.

סעיף ג

תשובה:

≈0.845\approx 0.845 מ"ר

שטח מלבן = אורך × רוחב. נחשב בסמ"ר ונמיר למ"ר.

1. השטח בסמ"ר:

S=a⋅b=120.98⋅69.85≈8450.7 cm2S=a\cdot b=120.98\cdot 69.85\approx 8450.7\,\text{cm}^2

2. במטר מרובע יש 100⋅100=10,000100\cdot 100=10{,}000 סמ"ר, ולכן:

S=8450.710000≈0.845 m2S=\frac{8450.7}{10000}\approx 0.845\,\text{m}^2

תשובה: שטח המסך הוא כ-0.8450.845 מ"ר.

שאלה 11 · גרף מרחק-זמן: מהירויות, המרת יחידות ושטח

משאית אספקה יוצאת בשעה 8:00 בבוקר ממרכז האספקה לחלוקת מוצרים בשלוש רשתות שיווק, שם המשאית עוצרת לפריקה. הגרף הבא מתאר את המרחק (בק"מ) של המשאית מנקודת המוצא בכל שעה ושעה מרגע יציאתה.

בשעה 11 המרחק מנקודת המוצא הוא 225, ובשעה 17:30 המרחק הוא 500.

ענו על השאלות הבאות (שמרו על רמת דיוק של 3 ספרות אחרי הנקודה העשרונית):

א.

מהי מהירות הנסיעה של המשאית לכל אחת מרשתות השיווק (מרחק בקמ / זמן בשעות)?

(4 נקודות)
ב.

מהי מהירות הנסיעה של המשאית, לכל רשת שיווק, במטר לשנייה, במקום בקילומטר לשעה?

(5 נקודות)
ג.

מהו השטח שמתחת לגרף המרחק (מן השעה 8 ועד השעה 19)?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

לרשת הראשונה 75.00075.000 קמ"ש, לשנייה 75.00075.000 קמ"ש, לשלישית 100.000100.000 קמ"ש

נתון: הגרף; בשעה 11 המרחק 225 ק"מ, בשעה 17:30 המרחק 500 ק"מ.

מבוקש: מהירות הנסיעה בכל קטע נסיעה (מהירות = מרחק ÷ זמן).

קריאת הגרף: קטע עולה הוא נסיעה, וקטע אופקי (המרחק לא משתנה) הוא עצירה לפריקה ברשת שיווק.

- 8:00 עד 11:00: נסיעה מ-0 ל-225 ק"מ; 11:00 עד 12:00: עצירה ברשת הראשונה.

- 12:00 עד 15:00: נסיעה מ-225 ל-450 ק"מ; 15:00 עד 17:00: עצירה ברשת השנייה.

- 17:00 עד 17:30: נסיעה מ-450 ל-500 ק"מ; מ-17:30 עד 19:00: עצירה ברשת השלישית.

1. לרשת הראשונה:

v1=225−011−8=2253=75.000 km/hv_1=\frac{225-0}{11-8}=\frac{225}{3}=75.000\ \text{km/h}

2. לרשת השנייה:

v2=450−22515−12=2253=75.000 km/hv_2=\frac{450-225}{15-12}=\frac{225}{3}=75.000\ \text{km/h}

3. לרשת השלישית (חצי שעה):

v3=500−45017.5−17=500.5=100.000 km/hv_3=\frac{500-450}{17.5-17}=\frac{50}{0.5}=100.000\ \text{km/h}

תשובה: לרשת הראשונה 75.00075.000 קמ"ש, לרשת השנייה 75.00075.000 קמ"ש, לרשת השלישית 100.000100.000 קמ"ש.

סעיף ב

תשובה:

20.83320.833 מ'/ש', 20.83320.833 מ'/ש', 27.77827.778 מ'/ש'

ממירים: 1 km=1000 m1\ \text{km}=1000\ \text{m} ו-1 h=3600 s1\ \text{h}=3600\ \text{s}, ולכן

1 kmh=10003600 ms=13.6 ms1\ \frac{\text{km}}{\text{h}}=\frac{1000}{3600}\ \frac{\text{m}}{\text{s}}=\frac{1}{3.6}\ \frac{\text{m}}{\text{s}}

כלומר מחלקים את המהירות בקמ"ש ב-3.63.6.

1. לרשת הראשונה: v1=753.6≈20.833 m/sv_1=\dfrac{75}{3.6}\approx 20.833\ \text{m/s}

2. לרשת השנייה: v2=753.6≈20.833 m/sv_2=\dfrac{75}{3.6}\approx 20.833\ \text{m/s}

3. לרשת השלישית: v3=1003.6≈27.778 m/sv_3=\dfrac{100}{3.6}\approx 27.778\ \text{m/s}

תשובה: לרשת הראשונה ולשנייה 20.83320.833 מ'/ש', לרשת השלישית 27.77827.778 מ'/ש'.

סעיף ג

תשובה:

3462.5003462.500 (יחידות ק"מ·שעה)

השטח שמתחת לגרף בין השעה 8 לשעה 19 מתחלק לצורות פשוטות: משולש, מלבנים וטרפזים (הקטעים העולים יוצרים משולש או טרפזים, והקטעים האופקיים יוצרים מלבנים). יחידות השטח הן ק"מ·שעה.

1. 8 עד 11 (משולש, בסיס 3 שעות, גובה 225):

3⋅2252=337.5\frac{3\cdot 225}{2}=337.5

2. 11 עד 12 (מלבן): 1⋅225=2251\cdot 225=225

3. 12 עד 15 (טרפז, בסיסים 225 ו-450, גובה 3):

(225+450)⋅32=1012.5\frac{(225+450)\cdot 3}{2}=1012.5

4. 15 עד 17 (מלבן): 2⋅450=9002\cdot 450=900

5. 17 עד 17:30 (טרפז, בסיסים 450 ו-500, גובה 0.5):

(450+500)⋅0.52=237.5\frac{(450+500)\cdot 0.5}{2}=237.5

6. 17:30 עד 19 (מלבן): 1.5⋅500=7501.5\cdot 500=750

7. סך הכול:

337.5+225+1012.5+900+237.5+750=3462.5337.5+225+1012.5+900+237.5+750=3462.5

תשובה: השטח שמתחת לגרף הוא 3462.5003462.500 ק"מ·שעה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.