דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2025 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2025 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה 3 חלקים:

חלק א' – יש לבחור ארבע מתוך חמש שאלות. 40 נקודות.

חלק ב' – יש לבחור שתיים מתוך שלוש שאלות. 32 נקודות.

חלק ג' – יש לבחור שתיים מתוך שלוש שאלות. 28 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

פרק א' – יש לענות על ארבע מתוך חמש שאלות (שאלות 1–5). כל שאלה 10 נקודות.

פרק ב' – יש לענות על שתיים מתוך שלוש שאלות (שאלות 6–8). כל שאלה 16 נקודות.

פרק ג' – יש לענות על שתיים מתוך שלוש שאלות (שאלות 9–11). כל שאלה 14 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · השוואת חזקות ופישוט ביטוי בחוקי חזקות

פתרו את הסעיפים הבאים בעזרת חוקי חזקות (אין קשר בין הסעיפים)

יש להציג חישובים מפורטים:

א.

כתבו >>, ==, <<:

3280 ‾ 1610032^{80}\ \underline{\qquad\qquad}\ 16^{100}

(3 נקודות)
ב.

כתבו >>, ==, <<:

65120 ‾ 1618065^{120}\ \underline{\qquad\qquad}\ 16^{180}

(3 נקודות)
ג.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות בלבד (ללא מחשבון):

72⋅872−874871−4⋅870\frac{72\cdot 8^{72}-8^{74}}{8^{71}-4\cdot 8^{70}}
(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

3280=1610032^{80}=16^{100}

כדי להשוות בין החזקות נכתוב את שתיהן כחזקה של אותו בסיס, 22.

1. 32=2532=2^5, ולכן לפי חוק חזקה של חזקה:

3280=(25)80=25⋅80=240032^{80}=\left(2^5\right)^{80}=2^{5\cdot 80}=2^{400}

2. 16=2416=2^4, ולכן:

16100=(24)100=24⋅100=240016^{100}=\left(2^4\right)^{100}=2^{4\cdot 100}=2^{400}

3. לשתי החזקות אותו בסיס ואותו מעריך, ולכן הן שוות.

תשובה: 3280=1610032^{80}=16^{100}

סעיף ב

תשובה:

65120>1618065^{120}>16^{180}

את 6565 אי אפשר לכתוב כחזקה של 22, ולכן נביא את 1618016^{180} לאותו מעריך 120120 ונשווה בסיסים.

1. 16=2416=2^4, ולכן:

16180=(24)180=272016^{180}=\left(2^4\right)^{180}=2^{720}

2. נכתוב את המעריך 720720 כמכפלה שבה 120120 הוא גורם: 720=6⋅120720=6\cdot 120. לכן:

2720=26⋅120=(26)120=641202^{720}=2^{6\cdot 120}=\left(2^6\right)^{120}=64^{120}

3. עכשיו משווים 6512065^{120} ל-6412064^{120}: לשתי החזקות אותו מעריך חיובי, ולכן הגדולה היא זו שהבסיס שלה גדול יותר. מכיוון ש-65>6465>64, מתקיים 65120>6412065^{120}>64^{120}.

תשובה: 65120>1618065^{120}>16^{180}

סעיף ג

תשובה:

128128

נוציא גורם משותף במונה ובמכנה ואז נצמצם.

1. במונה נוציא את 8728^{72} כגורם משותף. מכיוון ש-874=872⋅82=872⋅648^{74}=8^{72}\cdot 8^2=8^{72}\cdot 64:

72⋅872−874=872(72−64)=872⋅8=87372\cdot 8^{72}-8^{74}=8^{72}\left(72-64\right)=8^{72}\cdot 8=8^{73}

2. במכנה נוציא את 8708^{70} כגורם משותף. מכיוון ש-871=870⋅88^{71}=8^{70}\cdot 8:

871−4⋅870=870(8−4)=4⋅8708^{71}-4\cdot 8^{70}=8^{70}\left(8-4\right)=4\cdot 8^{70}

3. נחלק, ונשתמש בחוק חילוק חזקות עם אותו בסיס:

8734⋅870=873−704=834=5124=128\frac{8^{73}}{4\cdot 8^{70}}=\frac{8^{73-70}}{4}=\frac{8^3}{4}=\frac{512}{4}=128

(אפשר גם לכתוב: 834=2922=27=128\frac{8^3}{4}=\frac{2^9}{2^2}=2^7=128.)

תשובה: 128128

שאלה 2 · משולש שווה-שוקיים הבנוי על צלע מלבן

נתון מלבן ABCDABCD שאורכי צלעותיו AB=8AB=8 ס"מ ו- BC=19BC=19 ס"מ.

הנקודה EE נמצאת על אמצע צלע ABAB.

הקטע EFEF מאונך לקטע ABAB ואורכו פי 2 מאורך המלבן.

א.

חשבו את שיטחו ואת היקפו של המשולש ABFABF.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את זוויות המשולש ABFABF.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

שטח 152152 סמ"ר, היקף 8+21460≈84.428+2\sqrt{1460}\approx 84.42 ס"מ

נתון: AB=8AB=8 ס"מ, BC=19BC=19 ס"מ, EE אמצע ABAB, EF⊥ABEF\perp AB, EFEF פי 2 מאורך המלבן.

מבוקש: שטח והיקף המשולש ABFABF.

1. אורך המלבן הוא הצלע הארוכה, BC=19BC=19 ס"מ, ולכן:

EF=2⋅19=38 cmEF=2\cdot 19=38\ \text{cm}

2. EFEF מאונך ל-ABAB, ולכן הוא הגובה של המשולש ABFABF לצלע ABAB. שטח המשולש:

SABF=AB⋅EF2=8⋅382=152 cm2S_{ABF}=\frac{AB\cdot EF}{2}=\frac{8\cdot 38}{2}=152\ \text{cm}^2

3. EE אמצע ABAB, ולכן AE=EB=82=4AE=EB=\frac{8}{2}=4 ס"מ. המשולש AEFAEF ישר-זווית ב-EE, ולפי משפט פיתגורס:

AF=AE2+EF2=42+382=16+1444=1460≈38.21 cmAF=\sqrt{AE^2+EF^2}=\sqrt{4^2+38^2}=\sqrt{16+1444}=\sqrt{1460}\approx 38.21\ \text{cm}

4. באותו אופן במשולש BEFBEF (BE=4BE=4, EF=38EF=38) מקבלים BF=1460≈38.21BF=\sqrt{1460}\approx 38.21 ס"מ. (הגובה FEFE הוא גם תיכון, ולכן המשולש ABFABF שווה-שוקיים.)

5. היקף המשולש:

P=AB+AF+BF=8+21460≈8+2⋅38.21=84.42 cmP=AB+AF+BF=8+2\sqrt{1460}\approx 8+2\cdot 38.21=84.42\ \text{cm}

תשובה: שטח המשולש ABFABF הוא 152152 סמ"ר, והיקפו 8+21460≈84.428+2\sqrt{1460}\approx 84.42 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

∡A=∡B≈83.99∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 83.99^\circ, ∡F≈12.02∘\measuredangle F\approx 12.02^\circ

נחשב זווית במשולש ישר-הזווית AEFAEF בעזרת טנגנס, ואת השאר לפי סימטריה וסכום זוויות.

1. במשולש AEFAEF (∡E=90∘\measuredangle E=90^\circ) הניצב שמול הזווית AA הוא EF=38EF=38 והניצב שליד הזווית הוא AE=4AE=4:

tan⁡∡A=EFAE=384=9.5 ⇒ ∡A≈83.99∘\tan\measuredangle A=\frac{EF}{AE}=\frac{38}{4}=9.5\ \Rightarrow\ \measuredangle A\approx 83.99^\circ

2. המשולש ABFABF שווה-שוקיים (AF=BFAF=BF), ולכן זוויות הבסיס שוות: ∡B=∡A≈83.99∘\measuredangle B=\measuredangle A\approx 83.99^\circ.

3. סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ:

∡F=180∘−2⋅83.99∘≈12.02∘\measuredangle F=180^\circ-2\cdot 83.99^\circ\approx 12.02^\circ

בדיקה: במשולש AEFAEF, tan⁡∡AFE=438\tan\measuredangle AFE=\frac{4}{38}, ולכן ∡AFE≈6.01∘\measuredangle AFE\approx 6.01^\circ, ו-∡AFB=2⋅6.01∘≈12.02∘\measuredangle AFB=2\cdot 6.01^\circ\approx 12.02^\circ. מתאים.

תשובה: ∡A=∡B≈83.99∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 83.99^\circ, ∡F≈12.02∘\measuredangle F\approx 12.02^\circ.

שאלה 3 · זוויות טרפז שווה-שוקיים, שטח והיקף משולש

נתון טרפז שווה שוקיים ABCDABCD, (CD∥AB, AD=BC)(CD\parallel AB,\ AD=BC), כך ש-

•AB=11.8 cmAB=11.8\ cm

•CD=20.4 cmCD=20.4\ cm

•AD=12.57 cmAD=12.57\ cm

א.

חשבו את זוויות הטרפז

(3 נקודות)
ב.

חשבו את השטח ואת ההיקף של משולש ΔACD\Delta ACD

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

∡D=∡C≈70∘\measuredangle D=\measuredangle C\approx 70^\circ, ∡A=∡B≈110∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 110^\circ

נתון: טרפז שווה-שוקיים, AB=11.8AB=11.8, CD=20.4CD=20.4, AD=BC=12.57AD=BC=12.57 (ס"מ).

מבוקש: זוויות הטרפז.

1. נוריד גובה AHAH מהקודקוד AA לבסיס CDCD. בטרפז שווה-שוקיים ההפרש בין הבסיסים מתחלק שווה בשני הצדדים, ולכן:

DH=CD−AB2=20.4−11.82=8.62=4.3 cmDH=\frac{CD-AB}{2}=\frac{20.4-11.8}{2}=\frac{8.6}{2}=4.3\ \text{cm}

2. במשולש ישר-הזווית ADHADH (∡H=90∘\measuredangle H=90^\circ) הניצב DHDH צמוד לזווית DD והיתר הוא ADAD:

cos⁡∡D=DHAD=4.312.57≈0.3421 ⇒ ∡D≈70.0∘\cos\measuredangle D=\frac{DH}{AD}=\frac{4.3}{12.57}\approx 0.3421\ \Rightarrow\ \measuredangle D\approx 70.0^\circ

3. בטרפז שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות: ∡C=∡D≈70∘\measuredangle C=\measuredangle D\approx 70^\circ.

4. הזוויות שליד אותה שוק הן זוויות חד-צדדיות בין ישרים מקבילים, וסכומן 180∘180^\circ:

∡A=180∘−70∘=110∘,∡B=∡A=110∘\measuredangle A=180^\circ-70^\circ=110^\circ,\qquad \measuredangle B=\measuredangle A=110^\circ

תשובה: ∡C=∡D≈70∘\measuredangle C=\measuredangle D\approx 70^\circ, ∡A=∡B≈110∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 110^\circ.

סעיף ב

תשובה:

SACD≈120.48S_{ACD}\approx 120.48 סמ"ר, PACD≈52.94P_{ACD}\approx 52.94 ס"מ

מבוקש: שטח והיקף המשולש ACDACD. נשתמש בגובה AHAH מסעיף א: הוא גם הגובה של המשולש ACDACD לצלע CDCD.

1. הגובה, לפי משפט פיתגורס במשולש ADHADH:

AH=AD2−DH2=12.572−4.32=158.0049−18.49=139.5149≈11.81 cmAH=\sqrt{AD^2-DH^2}=\sqrt{12.57^2-4.3^2}=\sqrt{158.0049-18.49}=\sqrt{139.5149}\approx 11.81\ \text{cm}

2. שטח המשולש ACDACD (בסיס CDCD, גובה AHAH):

SACD=CD⋅AH2=20.4⋅11.8122≈120.48 cm2S_{ACD}=\frac{CD\cdot AH}{2}=\frac{20.4\cdot 11.812}{2}\approx 120.48\ \text{cm}^2

3. כדי למצוא את ההיקף חסר האלכסון ACAC. הנקודה HH נמצאת על CDCD במרחק 4.34.3 מ-DD, ולכן:

HC=CD−DH=20.4−4.3=16.1 cmHC=CD-DH=20.4-4.3=16.1\ \text{cm}

4. במשולש ישר-הזווית AHCAHC, לפי משפט פיתגורס:

AC=AH2+HC2=139.5149+16.12=139.5149+259.21=398.7249≈19.97 cmAC=\sqrt{AH^2+HC^2}=\sqrt{139.5149+16.1^2}=\sqrt{139.5149+259.21}=\sqrt{398.7249}\approx 19.97\ \text{cm}

5. היקף המשולש ACDACD:

PACD=AD+CD+AC=12.57+20.4+19.97≈52.94 cmP_{ACD}=AD+CD+AC=12.57+20.4+19.97\approx 52.94\ \text{cm}

תשובה: שטח המשולש ACDACD הוא כ-120.48120.48 סמ"ר, והיקפו כ-52.9452.94 ס"מ.

שאלה 4 · מערכת שתי משוואות ליניאריות ובדיקה בהצבה

נתונה מערכת משוואות

1. 6−2(4x−3y)=406-2(4x-3y)=40

2. 4x+y=−54x+y=-5

א.

פתרו את המערכת הנתונה

(8 נקודות)
ב.

בדקו את נכונות הפתרונות באמצעות הצבה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x=−2x=-2, y=3y=3

נסדר את המשוואה הראשונה ונפתור בשיטת השוואת מקדמים (חיבור משוואות).

1. פותחים סוגריים במשוואה 1:

6−8x+6y=40 ⇒ −8x+6y=346-8x+6y=40\ \Rightarrow\ -8x+6y=34

2. מחלקים ב-22:

−4x+3y=17-4x+3y=17

3. המקדם של xx הוא −4-4 כאן ו-44 במשוואה 2, ולכן נחבר את המשוואות ו-xx ייעלם:

(−4x+3y)+(4x+y)=17+(−5) ⇒ 4y=12 ⇒ y=3(-4x+3y)+(4x+y)=17+(-5)\ \Rightarrow\ 4y=12\ \Rightarrow\ y=3

4. מציבים y=3y=3 במשוואה 2:

4x+3=−5 ⇒ 4x=−8 ⇒ x=−24x+3=-5\ \Rightarrow\ 4x=-8\ \Rightarrow\ x=-2

תשובה: x=−2x=-2, y=3y=3.

סעיף ב

תשובה:

הצבת x=−2x=-2, y=3y=3 נותנת 40=4040=40 ו-−5=−5-5=-5

מציבים x=−2x=-2, y=3y=3 בשתי המשוואות המקוריות.

1. משוואה 1:

6−2(4⋅(−2)−3⋅3)=6−2(−8−9)=6−2⋅(−17)=6+34=406-2\left(4\cdot(-2)-3\cdot 3\right)=6-2(-8-9)=6-2\cdot(-17)=6+34=40

אגף שמאל שווה 4040, כמו אגף ימין.

2. משוואה 2:

4⋅(−2)+3=−8+3=−54\cdot(-2)+3=-8+3=-5

אגף שמאל שווה −5-5, כמו אגף ימין.

תשובה: שתי המשוואות מתקיימות, ולכן הפתרון x=−2x=-2, y=3y=3 נכון.

שאלה 5 · פירוק ביטויים אלגבריים לגורמים

בכל הסעיפים יש לפרק את הביטויים האלגבריים לגורמים:

א.

3ab2−12a2b=3ab^2-12a^2b=

(3 נקודות)
ב.

4x2−49=4x^2-49=

(3 נקודות)
ג.

x3−x=x^3-x=

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

3ab(b−4a)3ab(b-4a)

מוציאים גורם משותף.

1. המקדמים 33 ו-1212 מתחלקים ב-33; בשני האיברים יש aa ו-bb (בחזקה הנמוכה ביותר: a1a^1, b1b^1). לכן הגורם המשותף הוא 3ab3ab.

2. מחלקים כל איבר בגורם המשותף: 3ab23ab=b\frac{3ab^2}{3ab}=b, 12a2b3ab=4a\frac{12a^2b}{3ab}=4a.

3ab2−12a2b=3ab(b−4a)3ab^2-12a^2b=3ab(b-4a)

בדיקה: 3ab⋅b−3ab⋅4a=3ab2−12a2b3ab\cdot b-3ab\cdot 4a=3ab^2-12a^2b.

תשובה: 3ab(b−4a)3ab(b-4a)

סעיף ב

תשובה:

(2x−7)(2x+7)(2x-7)(2x+7)

זהו הפרש ריבועים: A2−B2=(A−B)(A+B)A^2-B^2=(A-B)(A+B).

1. 4x2=(2x)24x^2=(2x)^2 ו-49=7249=7^2, כלומר A=2xA=2x, B=7B=7.

4x2−49=(2x)2−72=(2x−7)(2x+7)4x^2-49=(2x)^2-7^2=(2x-7)(2x+7)

בדיקה: (2x−7)(2x+7)=4x2+14x−14x−49=4x2−49(2x-7)(2x+7)=4x^2+14x-14x-49=4x^2-49.

תשובה: (2x−7)(2x+7)(2x-7)(2x+7)

סעיף ג

תשובה:

x(x−1)(x+1)x(x-1)(x+1)

מוציאים גורם משותף, ואז מפרקים הפרש ריבועים.

1. גורם משותף xx:

x3−x=x(x2−1)x^3-x=x\left(x^2-1\right)

2. x2−1=x2−12x^2-1=x^2-1^2 הוא הפרש ריבועים:

x2−1=(x−1)(x+1)x^2-1=(x-1)(x+1)

3. לכן:

x3−x=x(x−1)(x+1)x^3-x=x(x-1)(x+1)

בדיקה: x(x−1)(x+1)=x(x2−1)=x3−xx(x-1)(x+1)=x\left(x^2-1\right)=x^3-x.

תשובה: x(x−1)(x+1)x(x-1)(x+1)

שאלה 6 · שינוי באחוזים של מידות מבנה, שטח ותקציב

אדריכל תכנן מבנה מלבני שאורכו 18 מטרים ורוחבו 12 מטרים. לאחר קבלת אישור מהעירייה שינה את תוכניתו, וקבע כי יקטין את אורכו של המבנה ב-20%, ויגדיל את רוחבו ב-15%.

א.

חשבו את המידות המעודכנות של המבנה (אורך ורוחב) ואת שטחו המעודכן של המבנה.

(5 נקודות)
ב.

המבנה נמצא במגרש ששטחו חצי דונם (1 דונם = 1000 מ"ר).

מהו אחוז שטח המבנה משטח המגרש לאחר השינוי?

(6 נקודות)
ג.

השטח הנותר של המגרש (זה שעליו לא מתוכנן המבנה) מתוכנן להיות מחולק ל-2 חלקים:

שני שלישים עבור חנייה, והשאר עבור גינה.

עלות סלילת החנייה היא 200 ₪ למ"ר.

התקציב המיועד לסלילת החנייה ולהקמת הגינה הוא 55,000 ₪.

מה הסכום שיישאר להקמת גינה?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

אורך 14.414.4 מ', רוחב 13.813.8 מ', שטח 198.72198.72 מ"ר

נתון: אורך 1818 מ' קטן ב-20%20\%; רוחב 1212 מ' גדל ב-15%15\%.

מבוקש: האורך, הרוחב והשטח החדשים.

1. הקטנה ב-20%20\% משאירה 100%−20%=80%100\%-20\%=80\% מהאורך:

L=18⋅0.8=14.4 mL=18\cdot 0.8=14.4\ \text{m}

2. הגדלה ב-15%15\% נותנת 100%+15%=115%100\%+15\%=115\% מהרוחב:

W=12⋅1.15=13.8 mW=12\cdot 1.15=13.8\ \text{m}

3. שטח מלבן הוא אורך כפול רוחב:

S=L⋅W=14.4⋅13.8=198.72 m2S=L\cdot W=14.4\cdot 13.8=198.72\ \text{m}^2

תשובה: האורך המעודכן 14.414.4 מ', הרוחב המעודכן 13.813.8 מ', והשטח המעודכן 198.72198.72 מ"ר.

סעיף ב

תשובה:

39.744%39.744\%

נתון: שטח המבנה 198.72198.72 מ"ר (מסעיף א), שטח המגרש חצי דונם.

מבוקש: איזה אחוז מהמגרש תופס המבנה.

1. שטח המגרש:

12⋅1000=500 m2\frac{1}{2}\cdot 1000=500\ \text{m}^2

2. אחוז = (החלק חלקי השלם) כפול 100100:

198.72500⋅100%=0.39744⋅100%=39.744%\frac{198.72}{500}\cdot 100\%=0.39744\cdot 100\%=39.744\%

תשובה: שטח המבנה הוא 39.744%39.744\% (כ-39.7%39.7\%) משטח המגרש.

סעיף ג

תשובה:

כ-14,829.3314{,}829.33 ₪

נתון: מגרש 500500 מ"ר, מבנה 198.72198.72 מ"ר; 23\frac{2}{3} מהשטח הנותר לחנייה; סלילה 200200 ₪ למ"ר; תקציב כולל 55,00055{,}000 ₪.

מבוקש: הסכום שנשאר לגינה = התקציב פחות עלות החנייה.

1. השטח הנותר במגרש:

500−198.72=301.28 m2500-198.72=301.28\ \text{m}^2

2. שטח החנייה (שני שלישים מהשטח הנותר):

23⋅301.28≈200.853 m2\frac{2}{3}\cdot 301.28\approx 200.853\ \text{m}^2

3. עלות סלילת החנייה:

200⋅23⋅301.28=1205123≈40,170.67200\cdot\frac{2}{3}\cdot 301.28=\frac{120512}{3}\approx 40{,}170.67

(בשקלים)

4. הסכום שנשאר להקמת הגינה:

55,000−40,170.67≈14,829.3355{,}000-40{,}170.67\approx 14{,}829.33

(בשקלים)

תשובה: יישארו כ-14,829.3314{,}829.33 ₪ להקמת הגינה.

שאלה 7 · משפט פיתגורס: חילוץ ניצב והצגה מדעית

תלמיד בכיתה ח, שלמד שיעור על משפט פיתגורס, החליט לבנות בעצמו משולש ישר זווית. הוא חיפש ומצא 2 מקלות בגדלים שונים. הוא הדביק אותם כך שהם נוגעים זה בזה ומאונכים זה לזה. כמו כן הוא מדד את המרחק בין קצוות המקלות ואז חתך מקל בגודל המתאים. הוא הדביק את המקל השלישי וקיבל משולש ישר זווית. אחרי שהרכיב את המשולש התחיל לבדוק אם המשולש שלו מקיים את משפט פיתגורס.

נתונה הנוסחה הכללית הבאה שמתארת את משפט פיתגורס למשולש ישר זווית:

c2=a2+b2c^2=a^2+b^2

כאשר:

a – אורך הניצב הראשון

b – אורך הניצב השני

c – אורך היתר

כמו כן, נתון שאורך הניצב הראשון a הוא 20 ס"מ.

א.

הציבו את אורך הניצב הראשון של המשולש שבנה התלמיד בתוך הנוסחה ובטאו את אורך הניצב השני b באמצעות אורך היתר c.

(8 נקודות)
ב.

נתון גם שאורך היתר של המשולש הוא c=a2+255\mathbf{c}=\sqrt{a^2+255} ס"מ. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של אורך היתר c והציגו אותו בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקו').

(3 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של c (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסעיף א' וחשבו את אורך הניצב השני b. הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו-1≤∣a∣<101\le|a|<10 כאשר aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

b=c2−400b=\sqrt{c^2-400}

מציבים a=20a=20 בנוסחה ומבודדים את bb.

1. הצבה:

c2=202+b2=400+b2c^2=20^2+b^2=400+b^2

2. מעבירים את 400400 לאגף השני:

b2=c2−400b^2=c^2-400

3. מוציאים שורש. bb הוא אורך, ולכן לוקחים רק את השורש החיובי:

b=c2−400b=\sqrt{c^2-400}

(יש משמעות לביטוי רק כאשר c>20c>20, וזה מתקיים כי היתר ארוך מכל ניצב.)

תשובה: b=c2−400b=\sqrt{c^2-400}

סעיף ב

תשובה:

c≈25.593c\approx 25.593 ס"מ

מציבים a=20a=20 בנוסחה של cc.

1. הצבה:

c=202+255=400+255=655c=\sqrt{20^2+255}=\sqrt{400+255}=\sqrt{655}

2. בעזרת המחשבון:

c=655≈25.59297…c=\sqrt{655}\approx 25.59297\ldots

3. עיגול ל-3 ספרות אחרי הנקודה (כפי שמבוקש בסוגריים): הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 99, ולכן מעגלים למעלה:

c≈25.593 cmc\approx 25.593\ \text{cm}

תשובה: c≈25.593c\approx 25.593 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

b≈1.60⋅101b\approx 1.60\cdot 10^1 ס"מ

מציבים c=25.593c=25.593 בנוסחה b=c2−400b=\sqrt{c^2-400} מסעיף א.

1. הצבה:

b=25.5932−400=655.0016−400=255.0016≈15.969 cmb=\sqrt{25.593^2-400}=\sqrt{655.0016-400}=\sqrt{255.0016}\approx 15.969\ \text{cm}

2. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה העשרונית מקום אחד שמאלה, כך שהמספר יהיה בין 11 ל-1010, ומכפילים ב-10110^1:

15.969=1.5969⋅10115.969=1.5969\cdot 10^1

3. עיגול ל-3 ספרות משמעותיות: הספרות 1,5,91,5,9 והספרה הבאה 6≥56\ge 5, ולכן מעגלים למעלה: 1.5969≈1.601.5969\approx 1.60.

b≈1.60⋅101 cmb\approx 1.60\cdot 10^1\ \text{cm}

בדיקה: 202+15.9692≈400+255.0=655.0≈25.593220^2+15.969^2\approx 400+255.0=655.0\approx 25.593^2, כלומר המשולש מקיים את משפט פיתגורס.

תשובה: b≈1.60⋅101b\approx 1.60\cdot 10^1 ס"מ.

שאלה 8 · גאומטריה אנליטית: אמצע קטע, ישר מאונך ושטח

שקד המסגר מעונין להכין קונסטרוקציה מקורות מתכת בצורת משולש ABCABC (∡A=90∘\measuredangle A=90^\circ).

על מנת לחזק אותה הוא מעונין להוסיף קורת מתכת BDBD כך ש-CD=ADCD=AD. הנק' BB מונחת על ציר ה-XX.

הוא שרטט את הקונסטרוקציה במערכת צירים, כאשר: C(−2,0)C(-2,0), D(0.5,−3)D(0.5,-3).

א.

חשבו את שיעורי נק' AA ואת אורך הקטע ADAD?

(4 נקודות)
ב.

מהי משוואת הישר ABAB ושיעורי נק' BB?

(4 נקודות)
ג.

שקד מעונין שהשטח הצמוד לציר ה-XX (משולש CBDCBD) לא יעלה על 15 יח"ר.

האם התוכנית שלו עומדת בכך?

(4 נקודות)
ד.

שקד מעונין לחזק את המבנה עוד יותר ע"י הוספת קורה נוספת BFBF. הקורה חותכת את ציר ה-YY בנק' FF. האם התוכנית שלו עומדת בתנאי שהשטח הצמוד לציר ה-XX (משולש CBFCBF) לא יעלה על 15 יח"ר?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

A(3,−6)A(3,-6), AD=15.25≈3.905AD=\sqrt{15.25}\approx 3.905 יח'

נתון: C(−2,0)C(-2,0), D(0.5,−3)D(0.5,-3); הנקודה DD נמצאת על הצלע ACAC ו-CD=ADCD=AD.

מבוקש: שיעורי AA ואורך ADAD.

1. DD נמצאת על הקטע ACAC ומתקיים CD=ADCD=AD, ולכן DD היא אמצע הקטע ACAC.

2. נוסחת אמצע קטע: xD=xA+xC2x_D=\frac{x_A+x_C}{2}, yD=yA+yC2y_D=\frac{y_A+y_C}{2}. נציב ונחלץ את שיעורי AA:

0.5=xA+(−2)2 ⇒ xA−2=1 ⇒ xA=30.5=\frac{x_A+(-2)}{2}\ \Rightarrow\ x_A-2=1\ \Rightarrow\ x_A=3
−3=yA+02 ⇒ yA=−6-3=\frac{y_A+0}{2}\ \Rightarrow\ y_A=-6

לכן A(3,−6)A(3,-6).

3. אורך ADAD לפי נוסחת המרחק בין שתי נקודות:

AD=(3−0.5)2+(−6−(−3))2=2.52+(−3)2=6.25+9=15.25≈3.905AD=\sqrt{(3-0.5)^2+(-6-(-3))^2}=\sqrt{2.5^2+(-3)^2}=\sqrt{6.25+9}=\sqrt{15.25}\approx 3.905

בדיקה: CD=(0.5+2)2+(−3−0)2=15.25CD=\sqrt{(0.5+2)^2+(-3-0)^2}=\sqrt{15.25}, כלומר אכן CD=ADCD=AD.

תשובה: A(3,−6)A(3,-6), AD=15.25≈3.905AD=\sqrt{15.25}\approx 3.905 יח'.

סעיף ב

תשובה:

y=56x−8.5y=\frac{5}{6}x-8.5, B(10.2, 0)B(10.2,\,0)

נתון: ∡A=90∘\measuredangle A=90^\circ, כלומר AB⊥ACAB\perp AC; BB על ציר ה-XX.

מבוקש: משוואת ABAB ושיעורי BB.

1. שיפוע הישר ACAC (דרך C(−2,0)C(-2,0) ו-A(3,−6)A(3,-6)):

mAC=−6−03−(−2)=−65=−1.2m_{AC}=\frac{-6-0}{3-(-2)}=\frac{-6}{5}=-1.2

2. ישרים מאונכים: מכפלת השיפועים היא −1-1, ולכן:

mAB=−1mAC=−1−65=56m_{AB}=-\frac{1}{m_{AC}}=-\frac{1}{-\frac{6}{5}}=\frac{5}{6}

3. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה A(3,−6)A(3,-6):

y−(−6)=56(x−3) ⇒ y+6=56x−2.5 ⇒ y=56x−8.5y-(-6)=\frac{5}{6}(x-3)\ \Rightarrow\ y+6=\frac{5}{6}x-2.5\ \Rightarrow\ y=\frac{5}{6}x-8.5

4. BB על ציר ה-XX, ולכן yB=0y_B=0:

0=56x−8.5 ⇒ x=8.5⋅65=10.20=\frac{5}{6}x-8.5\ \Rightarrow\ x=\frac{8.5\cdot 6}{5}=10.2

בדיקה: AC→=(−5,6)\overrightarrow{AC}=(-5,6), AB→=(7.2,6)\overrightarrow{AB}=(7.2,6), ומכפלתם הסקלרית −5⋅7.2+6⋅6=−36+36=0-5\cdot 7.2+6\cdot 6=-36+36=0, כלומר הזווית ב-AA ישרה.

תשובה: משוואת ABAB: y=56x−8.5y=\frac{5}{6}x-8.5; B(10.2, 0)B(10.2,\,0).

סעיף ג

תשובה:

לא: SCBD=18.3S_{CBD}=18.3 יח"ר >15>15

מבוקש: שטח המשולש CBDCBD והשוואה ל-1515 יח"ר.

1. הצלע CBCB מונחת על ציר ה-XX, מ-x=−2x=-2 עד x=10.2x=10.2:

CB=10.2−(−2)=12.2CB=10.2-(-2)=12.2

2. הגובה מ-DD לצלע CBCB (לציר ה-XX) הוא המרחק של DD מציר ה-XX, כלומר ∣yD∣=∣−3∣=3|y_D|=|-3|=3.

3. שטח המשולש:

SCBD=CB⋅h2=12.2⋅32=18.3S_{CBD}=\frac{CB\cdot h}{2}=\frac{12.2\cdot 3}{2}=18.3

(יחידות ריבועיות)

4. 18.3>1518.3>15, ולכן השטח עולה על המותר.

תשובה: לא. שטח המשולש CBDCBD הוא 18.318.3 יח"ר, יותר מ-1515 יח"ר.

סעיף ד

תשובה:

כן: F(0,−2.4)F(0,-2.4), SCBF=14.64S_{CBF}=14.64 יח"ר ≤15\le 15

לפי האיור, הנקודה FF היא נקודת החיתוך של הצלע ACAC עם ציר ה-YY (הקורה BFBF מחוברת לצלע ACAC בנקודה שעל ציר ה-YY).

מבוקש: שטח המשולש CBFCBF והשוואה ל-1515 יח"ר.

1. משוואת הישר ACAC: שיפוע −65-\frac{6}{5} (סעיף ב) ונקודה C(−2,0)C(-2,0):

y−0=−65(x+2) ⇒ y=−65x−2.4y-0=-\frac{6}{5}(x+2)\ \Rightarrow\ y=-\frac{6}{5}x-2.4

2. על ציר ה-YY מתקיים x=0x=0:

yF=−65⋅0−2.4=−2.4 ⇒ F(0,−2.4)y_F=-\frac{6}{5}\cdot 0-2.4=-2.4\ \Rightarrow\ F(0,-2.4)

3. הבסיס CB=12.2CB=12.2 (סעיף ג), והגובה מ-FF לציר ה-XX הוא ∣yF∣=2.4|y_F|=2.4:

SCBF=12.2⋅2.42=14.64S_{CBF}=\frac{12.2\cdot 2.4}{2}=14.64

(יחידות ריבועיות)

4. 14.64≤1514.64\le 15, ולכן התנאי מתקיים.

תשובה: כן. F(0,−2.4)F(0,-2.4), ושטח המשולש CBFCBF הוא 14.6414.64 יח"ר, שאינו עולה על 1515 יח"ר.

שאלה 9 · טרפז החסום בפרבולה: נקודות, היקף וזוויות

הפרבולה y=−x2+2x+8y=-x^2+2x+8 חותכת את ציר ה-XX בנקודות AA ו- DD, ואת ציר ה-YY בנקודה BB.

הישר BCBC מקביל לציר ה-XX וחותך את הפרבולה בנקודה נוספת CC.

א.

חשבו את שיעורי הנקודות AA, BB, CC, DD.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את היקף הטרפז ABCDABCD.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את זוויות הטרפז ABCDABCD.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

A(−2,0)A(-2,0), B(0,8)B(0,8), C(2,8)C(2,8), D(4,0)D(4,0)

1. חיתוך עם ציר ה-XX (y=0y=0):

−x2+2x+8=0 ⇒ x2−2x−8=0-x^2+2x+8=0\ \Rightarrow\ x^2-2x-8=0
x1,2=2±(−2)2−4⋅1⋅(−8)2=2±362=2±62 ⇒ x1=4, x2=−2x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{(-2)^2-4\cdot 1\cdot(-8)}}{2}=\frac{2\pm\sqrt{36}}{2}=\frac{2\pm 6}{2}\ \Rightarrow\ x_1=4,\ x_2=-2

לפי האיור AA משמאל ו-DD מימין: A(−2,0)A(-2,0), D(4,0)D(4,0).

2. חיתוך עם ציר ה-YY (x=0x=0):

y=−02+2⋅0+8=8 ⇒ B(0,8)y=-0^2+2\cdot 0+8=8\ \Rightarrow\ B(0,8)

3. הישר BCBC מקביל לציר ה-XX ועובר דרך BB, ולכן משוואתו y=8y=8. חיתוך עם הפרבולה:

-x^2+2x+8=8\ \Rightarrow\ -x^2+2x=0\ \Rightarrow\ -x(x-2)=0\

כלומר x=0x=0 או x=2x=2.

x=0x=0 היא הנקודה BB, ולכן C(2,8)C(2,8).

תשובה: A(−2,0)A(-2,0), B(0,8)B(0,8), C(2,8)C(2,8), D(4,0)D(4,0).

סעיף ב

תשובה:

8+417≈24.498+4\sqrt{17}\approx 24.49 יח'

מחשבים את ארבע הצלעות בעזרת נוסחת המרחק בין שתי נקודות, ומחברים.

1. הבסיסים (על ישרים אופקיים):

BC=2−0=2,AD=4−(−2)=6BC=2-0=2,\qquad AD=4-(-2)=6

2. השוקיים:

AB=(0−(−2))2+(8−0)2=4+64=68≈8.246AB=\sqrt{(0-(-2))^2+(8-0)^2}=\sqrt{4+64}=\sqrt{68}\approx 8.246
CD=(4−2)2+(0−8)2=4+64=68≈8.246CD=\sqrt{(4-2)^2+(0-8)^2}=\sqrt{4+64}=\sqrt{68}\approx 8.246

(השוקיים שוות: הטרפז שווה-שוקיים, כי הוא סימטרי סביב ציר הסימטריה של הפרבולה x=1x=1.)

3. ההיקף:

P=AB+BC+CD+DA=268+2+6=8+417≈24.49P=AB+BC+CD+DA=2\sqrt{68}+2+6=8+4\sqrt{17}\approx 24.49

תשובה: היקף הטרפז 8+417≈24.498+4\sqrt{17}\approx 24.49 יח'.

סעיף ג

תשובה:

∡A=∡D≈75.96∘\measuredangle A=\measuredangle D\approx 75.96^\circ, ∡B=∡C≈104.04∘\measuredangle B=\measuredangle C\approx 104.04^\circ

נוריד גובה מ-BB לבסיס ADAD: הגובה הוא ציר ה-YY עצמו, ועקבו בראשית O(0,0)O(0,0).

1. במשולש ישר-הזווית AOBAOB: OB=8OB=8 (הגובה) ו-AO=2AO=2, ולכן:

tan⁡∡A=OBAO=82=4 ⇒ ∡A≈75.96∘\tan\measuredangle A=\frac{OB}{AO}=\frac{8}{2}=4\ \Rightarrow\ \measuredangle A\approx 75.96^\circ

2. הטרפז שווה-שוקיים, ולכן ∡D=∡A≈75.96∘\measuredangle D=\measuredangle A\approx 75.96^\circ (בדיקה: מ-C(2,8)C(2,8) לבסיס, ההפרש האופקי עד DD הוא 22 והאנכי 88, אותו טנגנס).

3. BC∥ADBC\parallel AD, ולכן הזוויות שליד כל שוק משלימות ל-180∘180^\circ:

∡B=180∘−75.96∘=104.04∘,∡C=104.04∘\measuredangle B=180^\circ-75.96^\circ=104.04^\circ,\qquad \measuredangle C=104.04^\circ

תשובה: ∡A=∡D≈75.96∘\measuredangle A=\measuredangle D\approx 75.96^\circ, ∡B=∡C≈104.04∘\measuredangle B=\measuredangle C\approx 104.04^\circ.

שאלה 10 · קריאת גרף עלות טיסה ועלות ממוצעת

להלן גרף המראה כמה נשלם עבור טיסה במסוק מעל שמי תל-אביב. התשלום כולל דמי טיפול שלא יוחזרו בכל מקרה, וכן תשלום עבור שעות טיסה.

ציר ה- xx מייצג את דקות הטיסה וציר ה- yy מייצג את העלות.

א.

יצחק החליט לשכור את שירותי המסוק וברגע האחרון החליט לא לטוס, כמה עליו לשלם?

(4 נקודות)
ב.

בהתחלה יצחק תכנן לטוס 20 דק', ובמהלך הטיסה הוא החליט להוסיף עוד 10 דקות. כמה כסף הוא יצטרך להוסיף לתשלום?

(4 נקודות)
ג.

בסופו של דבר יצחק טס 40 דק', כמה עלתה לו בממוצע דקת טיסה אחת.

(3 נקודות)
ד.

אם היה טס רק 20 דק' מה הייתה העלות הממוצעת לדקת טיסה אחת?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

15001500 ש"ח

ציר ה-xx מייצג את דקות הטיסה וציר ה-yy את העלות.

1. אם יצחק לא טס, מספר דקות הטיסה הוא x=0x=0.

2. בגרף, עבור x=0x=0 העלות היא y=1500y=1500. זה בדיוק דמי הטיפול, שלא מוחזרים בכל מקרה.

תשובה: עליו לשלם 15001500 ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

450450 ש"ח

משווים את העלות של 2020 דקות לעלות של 20+10=3020+10=30 דקות.

1. מהגרף: עבור 2020 דקות העלות 35003500 ש"ח.

2. עבור 3030 דקות העלות 39503950 ש"ח.

3. התוספת:

3950−3500=4503950-3500=450

(בשקלים)

תשובה: עליו להוסיף 450450 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

110110 ש"ח לדקה

עלות ממוצעת לדקה = העלות הכוללת חלקי מספר הדקות.

1. מהגרף: עבור 4040 דקות העלות הכוללת 44004400 ש"ח.

2. העלות הממוצעת:

440040=110\frac{4400}{40}=110

(שקלים לדקה)

תשובה: דקת טיסה עלתה לו בממוצע 110110 ש"ח.

סעיף ד

תשובה:

175175 ש"ח לדקה

כמו בסעיף ג: העלות הכוללת חלקי מספר הדקות.

1. מהגרף: עבור 2020 דקות העלות הכוללת 35003500 ש"ח.

2. העלות הממוצעת:

350020=175\frac{3500}{20}=175

(שקלים לדקה)

(העלות הממוצעת לדקה גבוהה יותר בטיסה קצרה, כי דמי הטיפול הקבועים מתחלקים על פחות דקות.)

תשובה: העלות הממוצעת הייתה 175175 ש"ח לדקה.

שאלה 11 · אחוזים בין שטחי בדים ועלות מסגור

בחוג לציור מחלקים בד קנבס.

נעמה קיבלה בד בגודל 60 ס"מ X 120 ס"מ. ענבל קיבלה בד בגודל 50 ס"מ X 110 ס"מ.

א.

איזה % הוא שטח הבד של נעמה משטח הבד של ענבל?

(5 נקודות)
ב.

איזה % הוא שטח הבד של ענבל משטח הבד של נעמה?

(5 נקודות)
ג.

מסגרת לתמונה עולה 15 ₪ למטר היקף+ 30 ₪ עלות עבודה לכל תמונה. כמה ישלמו הבנות יחד על מסגור שתי התמונות?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

כ-130.9%130.9\%

נתון: בד של נעמה 60×12060\times 120 ס"מ, בד של ענבל 50×11050\times 110 ס"מ.

מבוקש: שטח הבד של נעמה כאחוז משטח הבד של ענבל (השלם הוא השטח של ענבל).

1. שטח הבד של נעמה:

SN=60⋅120=7200 cm2S_N=60\cdot 120=7200\ \text{cm}^2

2. שטח הבד של ענבל:

SE=50⋅110=5500 cm2S_E=50\cdot 110=5500\ \text{cm}^2

3. האחוז:

SNSE⋅100%=72005500⋅100%≈130.9%\frac{S_N}{S_E}\cdot 100\%=\frac{7200}{5500}\cdot 100\%\approx 130.9\%

תשובה: שטח הבד של נעמה הוא כ-130.9%130.9\% משטח הבד של ענבל.

סעיף ב

תשובה:

כ-76.4%76.4\%

כעת השלם הוא השטח של נעמה (מסעיף א: SN=7200S_N=7200, SE=5500S_E=5500 סמ"ר).

SESN⋅100%=55007200⋅100%≈76.39%\frac{S_E}{S_N}\cdot 100\%=\frac{5500}{7200}\cdot 100\%\approx 76.39\%

תשובה: שטח הבד של ענבל הוא כ-76.4%76.4\% משטח הבד של נעמה.

סעיף ג

תשובה:

162162 ₪

מחיר מסגרת לתמונה = 1515 ₪ כפול ההיקף במטרים, ועוד 3030 ₪. נמיר ס"מ למטרים (100100 ס"מ = 11 מ').

1. היקף התמונה של נעמה (0.6×1.20.6\times 1.2 מ'):

PN=2(0.6+1.2)=3.6 mP_N=2(0.6+1.2)=3.6\ \text{m}

מחיר: 15⋅3.6+30=54+30=8415\cdot 3.6+30=54+30=84 ₪.

2. היקף התמונה של ענבל (0.5×1.10.5\times 1.1 מ'):

PE=2(0.5+1.1)=3.2 mP_E=2(0.5+1.1)=3.2\ \text{m}

מחיר: 15⋅3.2+30=48+30=7815\cdot 3.2+30=48+30=78 ₪.

3. יחד:

84+78=16284+78=162

(בשקלים)

תשובה: הבנות ישלמו יחד 162162 ₪.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.