דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2025 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2025 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה 3 חלקים:

חלק א' – יש לבחור ארבע מתוך חמש שאלות. 40 נקודות.

חלק ב' – יש לבחור שתיים מתוך שלוש שאלות. 32 נקודות.

חלק ג' – יש לבחור שתיים מתוך שלוש שאלות. 28 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

פרק א' (שאלות 1–5): כל שאלה 10 נקודות.

פרק ב' (שאלות 6–8): כל שאלה 16 נקודות.

פרק ג' (שאלות 9–11): כל שאלה 14 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · פישוט ביטוי בעזרת חוקי חזקות ושורשים

א.

פשטו את הביטוי הבא בעזרת חוקי החזקות:

A=(9M7)2⋅643⋅(3M)−2(2M3)4⋅81M84A=\frac{\left(9M^7\right)^2\cdot\sqrt[3]{64}\cdot\left(3M\right)^{-2}}{\left(2M^3\right)^4\cdot\sqrt[4]{81M^8}}
(7 נקודות)
ב.

הצב את הערך M=−0.253M=-0.253 בביטוי שקיבלת בסעיף א' וחשב את ערכו

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

A=34M2A=\dfrac{3}{4M^2}

נכתוב כל גורם כחזקה של 22, של 33 ושל MM, ואז נכנס חזקות בעלות אותו בסיס.

1. גורמי המונה:

(9M7)2=(32)2⋅M7⋅2=34M14\left(9M^7\right)^2=\left(3^2\right)^2\cdot M^{7\cdot 2}=3^4M^{14}
643=433=4=22\sqrt[3]{64}=\sqrt[3]{4^3}=4=2^2
(3M)−2=3−2M−2\left(3M\right)^{-2}=3^{-2}M^{-2}

2. גורמי המכנה:

(2M3)4=24M3⋅4=24M12\left(2M^3\right)^4=2^4M^{3\cdot 4}=2^4M^{12}
81M84=344⋅M84=3M2\sqrt[4]{81M^8}=\sqrt[4]{3^4}\cdot\sqrt[4]{M^8}=3M^{2}

(ההנחה היא M≠0M\neq 0, כדי שהביטוי יהיה מוגדר.)

3. מציבים בביטוי:

A=34M14⋅22⋅3−2M−224M12⋅3M2A=\frac{3^4M^{14}\cdot 2^2\cdot 3^{-2}M^{-2}}{2^4M^{12}\cdot 3M^2}

4. מכנסים במונה ובמכנה (בכפל חזקות עם אותו בסיס מחברים מעריכים):

A=22⋅34−2⋅M14−224⋅3⋅M12+2=22⋅32⋅M1224⋅3⋅M14A=\frac{2^2\cdot 3^{4-2}\cdot M^{14-2}}{2^4\cdot 3\cdot M^{12+2}}=\frac{2^2\cdot 3^2\cdot M^{12}}{2^4\cdot 3\cdot M^{14}}

5. מצמצמים (בחילוק חזקות עם אותו בסיס מחסרים מעריכים):

A=22−4⋅32−1⋅M12−14=2−2⋅3⋅M−2=322M2=34M2A=2^{2-4}\cdot 3^{2-1}\cdot M^{12-14}=2^{-2}\cdot 3\cdot M^{-2}=\frac{3}{2^2M^2}=\frac{3}{4M^2}

תשובה: A=34M2A=\dfrac{3}{4M^2}

סעיף ב

תשובה:

A≈11.717A\approx 11.717

מציבים M=−0.253M=-0.253 בביטוי הפשוט מסעיף א.

1. מחשבים את M2M^2 (ריבוע של מספר שלילי הוא חיובי):

M2=(−0.253)2=0.064009M^2=(-0.253)^2=0.064009

2. מציבים:

A=34⋅0.064009=30.256036≈11.717A=\frac{3}{4\cdot 0.064009}=\frac{3}{0.256036}\approx 11.717

תשובה: A≈11.717A\approx 11.717

שאלה 2 · מעוין בתוך מלבן: צלעות ואלכסון

נתון מלבן ABCDABCD, נקודה EE נמצאת על הצלע ABAB, נקודה FF נמצאת על הצלע CDCD, כך שנוצר מעוין EBFDEBFD.

כמו כן נתון:

•EB=8.9EB=8.9 ס"מ

•∡BFD=130∘\measuredangle BFD=130^\circ

א.

חשבו את אורכי צלעות המלבן.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את אורך הקטע EFEF

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

BC=AD≈6.82BC=AD\approx 6.82 ס"מ, DC=AB≈14.62DC=AB\approx 14.62 ס"מ

נתון: EBFDEBFD מעוין עם צלע EB=8.9EB=8.9 ס"מ, ∡BFD=130∘\measuredangle BFD=130^\circ, ו-ABCDABCD מלבן.

מבוקש: אורכי הצלעות BCBC ו-DCDC של המלבן.

הרעיון: המשולש BFCBFC הוא משולש ישר-זווית (∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ) שהיתר שלו BFBF הוא צלע של המעוין. ממנו נמצא את BCBC ואת FCFC, ואז DC=DF+FCDC=DF+FC.

1. במעוין כל הצלעות שוות, ולכן:

BF=DF=EB=8.9\displaystyle BF=DF=EB=8.9 ס"מ

2. הזוויות ∡BFD\measuredangle BFD ו-∡BFC\measuredangle BFC צמודות (על הישר DCDC), ולכן:

∡BFC=180∘−130∘=50∘\measuredangle BFC=180^\circ-130^\circ=50^\circ

3. במשולש ישר-הזווית BFCBFC, הצלע BCBC מול הזווית ∡BFC\measuredangle BFC:

sin⁡∡BFC=BCBF ⇒ BC=8.9⋅sin⁡50∘≈6.82\displaystyle \sin\measuredangle BFC=\frac{BC}{BF}\ \Rightarrow\ BC=8.9\cdot\sin 50^\circ\approx 6.82 ס"מ

4. הצלע FCFC ליד הזווית:

cos⁡∡BFC=FCBF ⇒ FC=8.9⋅cos⁡50∘≈5.72\displaystyle \cos\measuredangle BFC=\frac{FC}{BF}\ \Rightarrow\ FC=8.9\cdot\cos 50^\circ\approx 5.72 ס"מ

5. אורך הצלע DCDC:

DC=DF+FC=8.9+5.72=14.62\displaystyle DC=DF+FC=8.9+5.72=14.62 ס"מ

6. במלבן צלעות נגדיות שוות: AD=BCAD=BC ו-AB=DCAB=DC.

תשובה: אורכי צלעות המלבן: BC=AD≈6.82BC=AD\approx 6.82 ס"מ ו-AB=DC≈14.62AB=DC\approx 14.62 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

EF≈7.52EF\approx 7.52 ס"מ

נתון: מסעיף א, BC≈6.82BC\approx 6.82 ס"מ (רוחב המלבן).

מבוקש: אורך האלכסון EFEF של המעוין.

הרעיון: נוריד מ-EE גובה EGEG לצלע DCDC (GG על DCDC). נקבל משולש ישר-זווית EGFEGF שבו הניצב EGEG שווה לרוחב המלבן, והזווית ב-FF ידועה.

1. אלכסון במעוין חוצה את זוויות המעוין. EFEF הוא אלכסון, ולכן הוא חוצה את ∡BFD\measuredangle BFD:

∡EFG=∡EFD=130∘2=65∘\measuredangle EFG=\measuredangle EFD=\frac{130^\circ}{2}=65^\circ

2. EGEG מאונך לצלע DCDC ו-EE נמצאת על ABAB, ולכן EGEG שווה לרוחב המלבן:

EG=BC≈6.82\displaystyle EG=BC\approx 6.82 ס"מ

3. במשולש ישר-הזווית EGFEGF, EGEG מול הזווית ∡EFG\measuredangle EFG ו-EFEF הוא היתר:

sin⁡∡EFG=EGEF ⇒ EF=EGsin⁡65∘=8.9sin⁡50∘sin⁡65∘≈7.52\displaystyle \sin\measuredangle EFG=\frac{EG}{EF}\ \Rightarrow\ EF=\frac{EG}{\sin 65^\circ}=\frac{8.9\sin 50^\circ}{\sin 65^\circ}\approx 7.52 ס"מ

(אם מציבים את הערך המעוגל EG=6.82EG=6.82 מקבלים EF≈7.53EF\approx 7.53 ס"מ; ההבדל נובע מעיגול בלבד.)

4. בדיקה בדרך אחרת: במשולש שווה-השוקיים EBFEBF (EB=BF=8.9EB=BF=8.9) הזווית ∡EBF=180∘−130∘=50∘\measuredangle EBF=180^\circ-130^\circ=50^\circ (זוויות סמוכות במעוין), ולפי משפט הקוסינוסים:

EF2=8.92+8.92−2⋅8.9⋅8.9⋅cos⁡50∘ ⇒ EF≈7.52\displaystyle EF^2=8.9^2+8.9^2-2\cdot 8.9\cdot 8.9\cdot\cos 50^\circ\ \Rightarrow\ EF\approx 7.52 ס"מ

תשובה: EF≈7.52EF\approx 7.52 ס"מ.

שאלה 3 · טרפז שווה שוקיים: שטחים והיקפים של משולשים

נתון טרפז ABCDABCD שווה שוקיים.

אורך הבסיס הגדול AD=12AD=12 ס"מ,

אורך הבסיס הקטן BC=5BC=5 ס"מ

ואורך השוק AB=6AB=6 ס"מ.

BEBE מאונך לבסיס ADAD.

א.

חשבו את שטח המשולש ABEABE ואת היקפו.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את שטח המשולש ABCABC ואת היקפו.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הטרפז ABCDABCD.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

SABE≈8.53S_{ABE}\approx 8.53 סמ"ר, היקף ≈14.37\approx 14.37 ס"מ

נתון: AD=12AD=12, BC=5BC=5, AB=6AB=6 (ס"מ), BE⊥ADBE\perp AD.

מבוקש: שטח והיקף של המשולש ישר-הזווית ABEABE. לשם כך צריך את הניצבים AEAE ו-BEBE.

1. בטרפז שווה שוקיים, כשמורידים גבהים משני קודקודי הבסיס הקטן, ההפרש בין הבסיסים מתחלק שווה בשני הצדדים:

AE=AD−BC2=12−52=3.5\displaystyle AE=\frac{AD-BC}{2}=\frac{12-5}{2}=3.5 ס"מ

2. את הגובה BEBE מוצאים במשפט פיתגורס במשולש ABEABE (היתר ABAB):

BE=AB2−AE2=62−3.52=36−12.25=23.75≈4.87\displaystyle BE=\sqrt{AB^2-AE^2}=\sqrt{6^2-3.5^2}=\sqrt{36-12.25}=\sqrt{23.75}\approx 4.87 ס"מ

3. שטח משולש ישר-זווית הוא מחצית מכפלת הניצבים:

SABE=AE⋅BE2=3.5⋅4.8732≈8.53\displaystyle S_{ABE}=\frac{AE\cdot BE}{2}=\frac{3.5\cdot 4.873}{2}\approx 8.53 סמ"ר

4. ההיקף הוא סכום שלוש הצלעות:

PABE=AB+AE+BE=6+3.5+4.87≈14.37\displaystyle P_{ABE}=AB+AE+BE=6+3.5+4.87\approx 14.37 ס"מ

תשובה: שטח המשולש ABEABE הוא כ-8.538.53 סמ"ר והיקפו כ-14.3714.37 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

SABC≈12.18S_{ABC}\approx 12.18 סמ"ר, היקף ≈20.80\approx 20.80 ס"מ

נתון: BC=5BC=5, AB=6AB=6 ס"מ, ומסעיף א: AE=3.5AE=3.5 ס"מ, BE=23.75≈4.87BE=\sqrt{23.75}\approx 4.87 ס"מ.

מבוקש: שטח והיקף המשולש ABCABC.

1. שטח: נבחר את BCBC כבסיס. הגובה לבסיס זה הוא המרחק בין הישרים המקבילים BCBC ו-ADAD, כלומר גובה הטרפז BEBE:

SABC=BC⋅BE2=5⋅4.8732≈12.18\displaystyle S_{ABC}=\frac{BC\cdot BE}{2}=\frac{5\cdot 4.873}{2}\approx 12.18 סמ"ר

2. להיקף חסר אורך האלכסון ACAC. נוריד מ-CC גובה CFCF לבסיס ADAD. אז CF=BECF=BE, ו-BCFEBCFE מלבן, ולכן EF=BC=5EF=BC=5:

AF=AE+EF=3.5+5=8.5\displaystyle AF=AE+EF=3.5+5=8.5 ס"מ

3. במשולש ישר-הזווית AFCAFC, לפי משפט פיתגורס:

AC=AF2+CF2=8.52+23.75=72.25+23.75=96≈9.80\displaystyle AC=\sqrt{AF^2+CF^2}=\sqrt{8.5^2+23.75}=\sqrt{72.25+23.75}=\sqrt{96}\approx 9.80 ס"מ

4. ההיקף:

PABC=AB+BC+AC=6+5+9.80≈20.80\displaystyle P_{ABC}=AB+BC+AC=6+5+9.80\approx 20.80 ס"מ

תשובה: שטח המשולש ABCABC הוא כ-12.1812.18 סמ"ר והיקפו כ-20.8020.80 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

SABCD≈41.42S_{ABCD}\approx 41.42 סמ"ר

שטח טרפז הוא מחצית סכום הבסיסים כפול הגובה. הגובה הוא BEBE מסעיף א.

SABCD=AD+BC2⋅BE=12+52⋅4.873≈41.42\displaystyle S_{ABCD}=\frac{AD+BC}{2}\cdot BE=\frac{12+5}{2}\cdot 4.873\approx 41.42 סמ"ר

(אם מציבים את הגובה המעוגל 4.874.87 מקבלים 41.4041.40 סמ"ר; ההבדל נובע מעיגול בלבד.)

תשובה: שטח הטרפז הוא כ-41.4241.42 סמ"ר.

שאלה 4 · פתרון משוואה ריבועית ובדיקת הפתרונות

נתונה המשוואה:

4+(x+1)=12(x−1)−2(x+1)(x−1)4+\left(x+1\right)=12\left(x-1\right)-2\left(x+1\right)\left(x-1\right)
א.

פתרו את המשוואה.

(8 נקודות)
ב.

בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x1=3x_1=3, x2=2.5x_2=2.5

פותחים סוגריים, מעבירים הכול לאגף אחד ומקבלים משוואה ריבועית.

1. באגף ימין משתמשים בנוסחת הכפל המקוצר (x+1)(x−1)=x2−1(x+1)(x-1)=x^2-1:

4+x+1=12x−12−2(x2−1)4+x+1=12x-12-2\left(x^2-1\right)

2. פותחים סוגריים ומכנסים:

x+5=12x−12−2x2+2 ⇒ x+5=−2x2+12x−10x+5=12x-12-2x^2+2\ \Rightarrow\ x+5=-2x^2+12x-10

3. מעבירים הכול לאגף שמאל:

2x2−11x+15=02x^2-11x+15=0

4. פותרים בנוסחת השורשים (a=2a=2, b=−11b=-11, c=15c=15):

x1,2=11±(−11)2−4⋅2⋅152⋅2=11±121−1204=11±14x_{1,2}=\frac{11\pm\sqrt{(-11)^2-4\cdot 2\cdot 15}}{2\cdot 2}=\frac{11\pm\sqrt{121-120}}{4}=\frac{11\pm 1}{4}
x1=124=3,x2=104=2.5x_1=\frac{12}{4}=3,\qquad x_2=\frac{10}{4}=2.5

תשובה: x1=3x_1=3, x2=2.5x_2=2.5.

סעיף ב

תשובה:

עבור x=3x=3 שני האגפים שווים 88; עבור x=2.5x=2.5 שני האגפים שווים 7.57.5.

מציבים כל פתרון במשוואה המקורית (ולא במשוואה הריבועית) ובודקים ששני האגפים שווים.

1. x=3x=3:

אגף שמאל: 4+(3+1)=84+(3+1)=8

אגף ימין: 12(3−1)−2(3+1)(3−1)=24−16=812(3-1)-2(3+1)(3-1)=24-16=8

האגפים שווים, ולכן x=3x=3 פתרון נכון.

2. x=2.5x=2.5:

אגף שמאל: 4+(2.5+1)=7.54+(2.5+1)=7.5

אגף ימין: 12(2.5−1)−2(2.5+1)(2.5−1)=18−2⋅3.5⋅1.5=18−10.5=7.512(2.5-1)-2(2.5+1)(2.5-1)=18-2\cdot 3.5\cdot 1.5=18-10.5=7.5

האגפים שווים, ולכן x=2.5x=2.5 פתרון נכון.

תשובה: שני הפתרונות x=3x=3 ו-x=2.5x=2.5 מקיימים את המשוואה.

שאלה 5 · חיתוך פרבולה וישר, תחומי עלייה ושטח

בסרטוט שלפניך מוצגים הגרפים של הפרבולה y=x2y=x^2

ושל הישר y=3x+4y=3x+4 בהתאמה.

שתי הפונקציות נחתכות בנקודות AA ו-BB.

הורידו אנך מנקודה BB לציר ה-XX החותך את ציר ה-XX בנקודה CC.

נקודה DD היא ראשית הצירים.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות AA, BB.

(4 נקודות)
ב.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפרבולה.

(4 נקודות)
ג.

מצאו את שטח המשולש BCDBCD.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

A(−1,1)A(-1,1), B(4,16)B(4,16)

בנקודות החיתוך ערכי ה-yy של שתי הפונקציות שווים, ולכן משווים בין הביטויים.

1. משווים:

x2=3x+4 ⇒ x2−3x−4=0x^2=3x+4\ \Rightarrow\ x^2-3x-4=0

2. פותרים בנוסחת השורשים:

x1,2=3±9+162=3±52 ⇒ x1=4,x2=−1x_{1,2}=\frac{3\pm\sqrt{9+16}}{2}=\frac{3\pm 5}{2}\ \Rightarrow\ x_1=4,\quad x_2=-1

3. מציבים כל xx במשוואת הישר (אפשר גם בפרבולה) כדי למצוא את yy:

x=4: y=3⋅4+4=16x=−1: y=3⋅(−1)+4=1x=4:\ y=3\cdot 4+4=16\qquad x=-1:\ y=3\cdot(-1)+4=1

(בדיקה בפרבולה: 42=164^2=16, (−1)2=1(-1)^2=1.)

4. לפי הסרטוט AA היא נקודת החיתוך השמאלית ו-BB הימנית.

תשובה: A(−1,1)A(-1,1), B(4,16)B(4,16).

סעיף ב

תשובה:

ירידה: x<0x<0; עלייה: x>0x>0

תחומי העלייה והירידה של פרבולה נקבעים לפי נקודת הקיצון שלה (הקודקוד).

1. הקודקוד של y=x2y=x^2: x=−b2a=−02=0x=-\frac{b}{2a}=-\frac{0}{2}=0, y=0y=0, כלומר הקודקוד הוא D(0,0)D(0,0).

2. המקדם של x2x^2 חיובי (a=1>0a=1>0), ולכן הפרבולה "צוחקת" והקודקוד הוא נקודת מינימום.

3. לכן משמאל לקודקוד הפרבולה יורדת, ומימינו היא עולה.

תשובה: הפרבולה יורדת בתחום x<0x<0 ועולה בתחום x>0x>0.

סעיף ג

תשובה:

SBCD=32S_{BCD}=32 יח"ר

המשולש BCDBCD ישר-זווית ב-CC, כי BCBC אנך לציר ה-xx.

1. CC היא היטל של B(4,16)B(4,16) על ציר ה-xx, ולכן C(4,0)C(4,0). D(0,0)D(0,0).

2. אורכי הניצבים:

CD=4−0=4,BC=16−0=16CD=4-0=4,\qquad BC=16-0=16

3. השטח:

SBCD=CD⋅BC2=4⋅162=32\displaystyle S_{BCD}=\frac{CD\cdot BC}{2}=\frac{4\cdot 16}{2}=32 יח"ר

תשובה: שטח המשולש BCDBCD הוא 3232 יח"ר.

שאלה 6 · מלבן: צלעות, שטח וזווית בין אלכסונים

יצרנית סמרטפונים מעוניינת לייצר סמרטפון קטן במיוחד בצורת מלבן ABCDABCD, שאורך האלכסון שלו יהיה AC=8 cmAC=8\text{ cm}, הזווית בין האלכסון לצלע הקצרה של תהיה 62∘62^\circ.

א.

חשבו את אורך צלעות הסמרטפון החדש.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את שטח הסמרטפון.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הזווית הקהה הנוצרת בין אלכסוני הסמרטפון.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

AB≈7.06 cmAB\approx 7.06\text{ cm}, BC≈3.76 cmBC\approx 3.76\text{ cm}

נתון: מלבן ABCDABCD, אלכסון AC=8 cmAC=8\text{ cm}, הזווית בין האלכסון לצלע הקצרה BCBC היא ∡ACB=62∘\measuredangle ACB=62^\circ.

מבוקש: אורכי הצלעות ABAB ו-BCBC.

הרעיון: האלכסון מחלק את המלבן לשני משולשים ישרי-זווית. במשולש ABCABC (∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ) האלכסון ACAC הוא היתר.

1. הצלע ABAB נמצאת מול הזווית ∡ACB\measuredangle ACB:

sin⁡62∘=ABAC ⇒ AB=8⋅sin⁡62∘≈7.06\displaystyle \sin 62^\circ=\frac{AB}{AC}\ \Rightarrow\ AB=8\cdot\sin 62^\circ\approx 7.06 cm

2. הצלע BCBC סמוכה לזווית:

cos⁡62∘=BCAC ⇒ BC=8⋅cos⁡62∘≈3.76\displaystyle \cos 62^\circ=\frac{BC}{AC}\ \Rightarrow\ BC=8\cdot\cos 62^\circ\approx 3.76 cm

3. אכן BC<ABBC<AB, כלומר BCBC היא הצלע הקצרה, כנתון.

תשובה: אורכי צלעות הסמרטפון: AB=CD≈7.06 cmAB=CD\approx 7.06\text{ cm} ו-BC=AD≈3.76 cmBC=AD\approx 3.76\text{ cm}.

סעיף ב

תשובה:

S≈26.53 cm2S\approx 26.53\text{ cm}^2

שטח מלבן הוא מכפלת שתי צלעות סמוכות (מסעיף א):

S=AB⋅BC=7.0636⋅3.7558≈26.53 cm2S=AB\cdot BC=7.0636\cdot 3.7558\approx 26.53\text{ cm}^2

(עם הצלעות המעוגלות: 7.06⋅3.76≈26.55 cm27.06\cdot 3.76\approx 26.55\text{ cm}^2; ההבדל נובע מעיגול בלבד.)

תשובה: שטח הסמרטפון הוא כ-26.53 cm226.53\text{ cm}^2.

סעיף ג

תשובה:

124∘124^\circ

נסמן ב-OO את נקודת מפגש האלכסונים.

1. במלבן האלכסונים שווים וחוצים זה את זה, ולכן OB=OCOB=OC, והמשולש BOCBOC שווה-שוקיים.

2. במשולש שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות:

∡OBC=∡OCB=62∘\measuredangle OBC=\measuredangle OCB=62^\circ

3. לפי סכום הזוויות במשולש BOCBOC:

∡BOC=180∘−2⋅62∘=56∘\measuredangle BOC=180^\circ-2\cdot 62^\circ=56^\circ

זו הזווית החדה בין האלכסונים.

4. הזווית הקהה צמודה לה:

∡AOB=180∘−56∘=124∘\measuredangle AOB=180^\circ-56^\circ=124^\circ

תשובה: הזווית הקהה בין האלכסונים היא 124∘124^\circ.

שאלה 7 · נפח גליל: חילוץ רדיוס והצגה מדעית

מהנדס הבניין באתר בנייה החליט להוסיף עמוד בניין חדש כדי להוריד את משקל הכובד של הגג ולתת תמיכה חזקה לבניין, את העמוד בונים בצורה של גליל. קבלן הבניין רוצה לחשב את כמות הבטון שצריך להזמין ליציקת העמוד.

נתונה הנוסחה הכללית הבאה שמתארת נפח גליל:

V=πr2hV=\pi r^2h, כאשר:

rr – רדיוס הגליל במטרים.

hh – גובה הגליל במטרים.

VV – נפח הגליל בקוב. (הנפח מייצג את כמות הבטון הנדרש לבניית העמוד)

כמו כן נתונים המאפיינים הבאים של עמוד הבניין:

גובה העמוד hh שהוא 3 מטרים.

א.

הציבו את הערך הנתון של גובה העמוד בתוך הנוסחה ובטאו את רדיוס העמוד rr באמצעות כמות הבטון שנכנסה לעמוד VV.

(8 נקודות)
ב.

נתון גם שכמות הבטון שנכנסה לעמוד היא V=h6−724V=\sqrt{h^6-724} קוב. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של כמות הבטון VV והציגו אותו בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקו').

(3 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של VV (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסעיף א' וחשבו את רדיוס הגליל rr. הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו-1≤∣a∣<101\le|a|<10 כאשר aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

r=V3πr=\sqrt{\dfrac{V}{3\pi}}

מציבים h=3h=3 ומחלצים את rr מהנוסחה.

1. הצבה:

V=πr2⋅3=3πr2V=\pi r^2\cdot 3=3\pi r^2

2. מחלקים את שני האגפים ב-3π3\pi:

r2=V3πr^2=\frac{V}{3\pi}

3. מוציאים שורש. רדיוס הוא אורך חיובי, ולכן לוקחים רק את השורש החיובי:

r=V3πr=\sqrt{\frac{V}{3\pi}}

תשובה: r=V3πr=\sqrt{\dfrac{V}{3\pi}}

סעיף ב

תשובה:

V≈2.236V\approx 2.236 קוב

מציבים h=3h=3 בביטוי של VV.

1. h6=36=729h^6=3^6=729.

2. מציבים:

V=729−724=5≈2.236\displaystyle V=\sqrt{729-724}=\sqrt{5}\approx 2.236 קוב

תשובה: V=5≈2.236V=\sqrt{5}\approx 2.236 קוב.

סעיף ג

תשובה:

r≈4.87⋅10−1r\approx 4.87\cdot 10^{-1} מ'

מציבים V≈2.236V\approx 2.236 בנוסחה מסעיף א.

1. הצבה:

r=2.2363π=2.2369.4248=0.23725≈0.4871\displaystyle r=\sqrt{\frac{2.236}{3\pi}}=\sqrt{\frac{2.236}{9.4248}}=\sqrt{0.23725}\approx 0.4871 מ'

2. מעבר להצגה מדעית: מזיזים את הנקודה העשרונית מקום אחד ימינה כדי לקבל מספר בין 11 ל-1010, ולכן החזקה של 1010 היא −1-1:

r≈0.487=4.87⋅10−1\displaystyle r\approx 0.487=4.87\cdot 10^{-1} מ'

תשובה: r≈4.87⋅10−1r\approx 4.87\cdot 10^{-1} מ'.

שאלה 8 · שתי פרבולות: ציר סימטריה, חיתוך ואפסים

נתונות 2 פונקציות המתארות טיול בוקר של אורי וטלי.

ציר yy מייצג את המרחק מהבית בק"מ שעושים אורי – פונקציה (1) וטלי – פונקציה (2).

ציר ה-xx מייצג את השעה ביום.

(1) y=x2−6x+13y=x^2-6x+13, (2) y=−x2+8x−7y=-x^2+8x-7.

א.

התאימו את הפונקציות לפרבולות המשורטטות על הגרף.

(4 נקודות)
ב.

רשמו את ציר הסימטריה של כל פונקציה.

(4 נקודות)
ג.

באיזו שעה ובאיזה מרחק מהבית נפגשו אורי וטלי?

(שיעורי נק' החיתוך של 2 הפרבולות AA ו-BB).

(4 נקודות)
ד.

באיזו שעה יצאה טלי מהבית ובאיזו שעה חזרה? (מרחק אפס)

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

פונקציה (1) – פרבולה ב; פונקציה (2) – פרבולה א

ההתאמה נקבעת לפי סימן המקדם של x2x^2.

1. בפונקציה (1) y=x2−6x+13y=x^2-6x+13 המקדם של x2x^2 הוא 1>01>0, ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מעלה ("צוחקת") ויש לה נקודת מינימום. בגרף זו הפרבולה המסומנת ב.

2. בפונקציה (2) y=−x2+8x−7y=-x^2+8x-7 המקדם של x2x^2 הוא −1<0-1<0, ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מטה ("בוכה") ויש לה נקודת מקסימום. בגרף זו הפרבולה המסומנת א.

תשובה: פונקציה (1) (אורי) היא הפרבולה ב, ופונקציה (2) (טלי) היא הפרבולה א.

סעיף ב

תשובה:

פונקציה (1): x=3x=3; פונקציה (2): x=4x=4

ציר הסימטריה של פרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c הוא הישר האנכי העובר בקודקוד: x=−b2ax=-\dfrac{b}{2a}.

1. פונקציה (1): a=1a=1, b=−6b=-6:

x=−−62⋅1=3x=-\frac{-6}{2\cdot 1}=3

2. פונקציה (2): a=−1a=-1, b=8b=8:

x=−82⋅(−1)=4x=-\frac{8}{2\cdot(-1)}=4

תשובה: ציר הסימטריה של פונקציה (1) הוא x=3x=3, ושל פונקציה (2) הוא x=4x=4.

סעיף ג

תשובה:

בשעה 2 במרחק 5 ק"מ (B(2,5)B(2,5)), ובשעה 5 במרחק 8 ק"מ (A(5,8)A(5,8))

אורי וטלי נפגשים כשהם באותה שעה באותו מרחק מהבית, כלומר בנקודות החיתוך של הפרבולות. משווים בין הביטויים.

1. השוואה:

x2−6x+13=−x2+8x−7x^2-6x+13=-x^2+8x-7

2. מעבירים הכול לאגף שמאל:

2x2−14x+20=0 /:2 ⇒ x2−7x+10=02x^2-14x+20=0\ \Big/:2\ \Rightarrow\ x^2-7x+10=0

3. מפרקים לגורמים:

(x−2)(x−5)=0 ⇒ x1=2,x2=5(x-2)(x-5)=0\ \Rightarrow\ x_1=2,\quad x_2=5

4. מציבים בפונקציה (1) כדי למצוא את המרחק:

x=2: y=22−6⋅2+13=5x=5: y=52−6⋅5+13=8x=2:\ y=2^2-6\cdot 2+13=5\qquad x=5:\ y=5^2-6\cdot 5+13=8

(בדיקה בפונקציה (2): −4+16−7=5-4+16-7=5, −25+40−7=8-25+40-7=8.)

5. לפי הגרף BB היא נקודת החיתוך השמאלית ו-AA הימנית: B(2,5)B(2,5), A(5,8)A(5,8).

תשובה: אורי וטלי נפגשו בשעה 2 במרחק 5 ק"מ מהבית (הנקודה B(2,5)B(2,5)), ובשעה 5 במרחק 8 ק"מ מהבית (הנקודה A(5,8)A(5,8)).

סעיף ד

תשובה:

יצאה בשעה 1 וחזרה בשעה 7

טלי נמצאת בבית כשהמרחק שלה מהבית הוא אפס, כלומר בנקודות שבהן פונקציה (2) חותכת את ציר ה-xx.

1. מציבים y=0y=0:

−x2+8x−7=0-x^2+8x-7=0

2. נוסחת השורשים (a=−1a=-1, b=8b=8, c=−7c=-7):

x1,2=−8±82−4⋅(−1)⋅(−7)2⋅(−1)=−8±36−2=−8±6−2x_{1,2}=\frac{-8\pm\sqrt{8^2-4\cdot(-1)\cdot(-7)}}{2\cdot(-1)}=\frac{-8\pm\sqrt{36}}{-2}=\frac{-8\pm 6}{-2}
x1=−2−2=1,x2=−14−2=7x_1=\frac{-2}{-2}=1,\qquad x_2=\frac{-14}{-2}=7

3. השעה המוקדמת היא שעת היציאה, והמאוחרת היא שעת החזרה.

תשובה: טלי יצאה מהבית בשעה 1 וחזרה בשעה 7.

שאלה 9 · מלבן במערכת צירים: ישרים, אמצע ומעגל

אדריכל מתכנן יישוב כפרי חדש. בפינות היישוב יהיו ארבעה בתים היוצרים יחד קודקודים של מלבן ABCDABCD. הרחובות יהיו ישרים מקבילים או ניצבים זה לזה, וגם אלכסוני המלבן הזה הם רחובות ביישוב.

המיקום של הבתים נקבע על-פי מקומם על גבי מערכת צירים x,yx,y.

שני בתים נמצאים בקודקודים סמוכים ששיעוריהם A(−2,3)A\left(-2,3\right), B(1,−3)B\left(1,-3\right), כאשר המספרים נתונים ב-ק"מ

(1 ק"מ = 1000 מ').

א.

הרחוב המקשר את הבתים AA ו-DD הוא קו ישר. מצאו את משוואתו.

(5 נקודות)
ב.

נתון שהאלכסון BDBD נמצא על הישר y=2x−5y=2x-5.

מצאו את שיעורי הבית הנמצא בקודקוד DD.

(3 נקודות)
ג.

במרכז היישוב הנמצא בנקודת המפגש MM של אלכסוני המלבן מתוכננת כיכר בצורת עיגול שקוטרו 18 מ'. מצאו את שיעורי הנקודה MM ואת שטח הכיכר ב- מ"ר.

(4 נקודות)
ד.

מצאו את שיעורי הבית הנמצא בקודקוד CC.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

y=12x+4y=\frac{1}{2}x+4

נתון: A(−2,3)A(-2,3), B(1,−3)B(1,-3) קודקודים סמוכים של המלבן.

מבוקש: משוואת הישר ADAD.

הרעיון: במלבן הזוויות ישרות, ולכן AD⊥ABAD\perp AB. נמצא את שיפוע ABAB, ממנו את שיפוע ADAD, ואז משוואת ישר דרך AA.

1. שיפוע ABAB:

mAB=yA−yBxA−xB=3−(−3)−2−1=6−3=−2m_{AB}=\frac{y_A-y_B}{x_A-x_B}=\frac{3-(-3)}{-2-1}=\frac{6}{-3}=-2

2. מכפלת שיפועים של ישרים מאונכים היא −1-1:

mAD=−1mAB=−1−2=12m_{AD}=-\frac{1}{m_{AB}}=-\frac{1}{-2}=\frac{1}{2}

3. משוואת ישר דרך A(−2,3)A(-2,3) עם שיפוע 12\frac{1}{2}:

y−3=12(x−(−2)) ⇒ y−3=12x+1 ⇒ y=12x+4y-3=\frac{1}{2}\left(x-(-2)\right)\ \Rightarrow\ y-3=\frac{1}{2}x+1\ \Rightarrow\ y=\frac{1}{2}x+4

תשובה: משוואת הרחוב ADAD: y=12x+4y=\frac{1}{2}x+4.

סעיף ב

תשובה:

D(6,7)D(6,7)

הנקודה DD נמצאת גם על הישר ADAD וגם על האלכסון BDBD, ולכן היא נקודת החיתוך שלהם.

1. משווים:

12x+4=2x−5\frac{1}{2}x+4=2x-5

2. פותרים:

9=1.5x ⇒ x=69=1.5x\ \Rightarrow\ x=6

3. מציבים באחת המשוואות:

y=2⋅6−5=7y=2\cdot 6-5=7

(בדיקה: 12⋅6+4=7\frac{1}{2}\cdot 6+4=7.)

תשובה: D(6,7)D(6,7).

סעיף ג

תשובה:

M(3.5,2)M(3.5,2); שטח הכיכר ≈254.47\approx 254.47 מ"ר

1. במלבן האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן MM היא אמצע האלכסון BDBD, עם B(1,−3)B(1,-3), D(6,7)D(6,7):

xM=xB+xD2=1+62=3.5,yM=yB+yD2=−3+72=2x_M=\frac{x_B+x_D}{2}=\frac{1+6}{2}=3.5,\qquad y_M=\frac{y_B+y_D}{2}=\frac{-3+7}{2}=2

2. קוטר הכיכר 18 מ', ולכן הרדיוס:

R=182=9\displaystyle R=\frac{18}{2}=9 מ'

3. שטח עיגול:

S=πR2=π⋅92=81π≈254.47\displaystyle S=\pi R^2=\pi\cdot 9^2=81\pi\approx 254.47 מ"ר

תשובה: M(3.5,2)M(3.5,2) (בק"מ), ושטח הכיכר כ-254.47254.47 מ"ר.

סעיף ד

תשובה:

C(9,1)C(9,1)

MM היא גם אמצע האלכסון ACAC (האלכסונים חוצים זה את זה). ידועים A(−2,3)A(-2,3) ו-M(3.5,2)M(3.5,2), ומוצאים את CC מנוסחת אמצע קטע.

1. לפי xx:

−2+xC2=3.5 ⇒ −2+xC=7 ⇒ xC=9\frac{-2+x_C}{2}=3.5\ \Rightarrow\ -2+x_C=7\ \Rightarrow\ x_C=9

2. לפי yy:

3+yC2=2 ⇒ 3+yC=4 ⇒ yC=1\frac{3+y_C}{2}=2\ \Rightarrow\ 3+y_C=4\ \Rightarrow\ y_C=1

3. בדיקה: שיפוע BCBC הוא 1−(−3)9−1=48=12=mAD\frac{1-(-3)}{9-1}=\frac{4}{8}=\frac{1}{2}=m_{AD}, ושיפוע CDCD הוא 7−16−9=−2=mAB\frac{7-1}{6-9}=-2=m_{AB}, כלומר הצלעות הנגדיות מקבילות, כמו במלבן.

תשובה: C(9,1)C(9,1).

שאלה 10 · מגרש ובית מלבניים: מערכת משוואות ואחוזים

למשפחת אבנר יש מגרש מלבני ששיטחו 1,600 מ"ר. הם החליטו לבנות בית מלבני במרכז המגרש. האדריכל תכנן את הבית כך שיישארו שוליים של שמונה מ' בכל ארבעת הצדדים. שטח הבית הוא 280 מ"ר.

א.

הציגו מערכת משוואות המתאימה לאירוע ומצאו מה רוחב המגרש של משפ' אבנר ומה אורכו .

(5 נקודות)
ב.

מעוניינים לשתול דשא מסביב לכל הבית. עלות הדשא היא 15 ₪ למ"ר, כמה יעלה הדשא בדולרים אם שער החליפין הוא: 1 $=3.21\,\text{\textdollar}=3.2 ₪?

(5 נקודות)
ג.

המגרש עלה למשפחת אבנר 1,500,000 ₪ בניית הבית עלה להם 1,800,000 ₪. איזה אחוז הוא עלות המגרש מסך עלות המגרש ועלות הבניה ביחד?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

רוחב ≈20.52\approx 20.52 מ', אורך ≈77.98\approx 77.98 מ'

נתון: שטח המגרש 16001600 מ"ר, שוליים של 88 מ' מכל צד, שטח הבית 280280 מ"ר.

מבוקש: אורך המגרש ורוחבו.

1. נסמן: xx – אורך המגרש (מ'), yy – רוחב המגרש (מ').

2. שטח המגרש:

xy=1600xy=1600

3. הבית קטן מהמגרש ב-88 מ' מכל צד, כלומר ב-2⋅8=162\cdot 8=16 מ' בכל כיוון. מידות הבית: (x−16)(x-16) על (y−16)(y-16), ולכן:

(x−16)(y−16)=280(x-16)(y-16)=280

4. פותחים סוגריים במשוואה השנייה:

xy−16x−16y+256=280xy-16x-16y+256=280

מציבים xy=1600xy=1600:

1600−16(x+y)+256=280 ⇒ 16(x+y)=1576 ⇒ x+y=98.51600-16(x+y)+256=280\ \Rightarrow\ 16(x+y)=1576\ \Rightarrow\ x+y=98.5

5. מציבים y=98.5−xy=98.5-x במשוואה xy=1600xy=1600:

x(98.5−x)=1600 ⇒ x2−98.5x+1600=0x(98.5-x)=1600\ \Rightarrow\ x^2-98.5x+1600=0

6. נוסחת השורשים:

x1,2=98.5±98.52−4⋅16002=98.5±9702.25−64002=98.5±3302.252=98.5±57.4652x_{1,2}=\frac{98.5\pm\sqrt{98.5^2-4\cdot 1600}}{2}=\frac{98.5\pm\sqrt{9702.25-6400}}{2}=\frac{98.5\pm\sqrt{3302.25}}{2}=\frac{98.5\pm 57.465}{2}
x1≈77.98,x2≈20.52x_1\approx 77.98,\qquad x_2\approx 20.52

7. אם x≈77.98x\approx 77.98 אז y=98.5−77.98≈20.52y=98.5-77.98\approx 20.52 (ולהפך; שני הפתרונות נותנים אותו מגרש). שתי המידות גדולות מ-1616, ולכן הבית אפשרי.

8. בדיקה: 77.98⋅20.52≈160077.98\cdot 20.52\approx 1600, ומידות הבית 61.98⋅4.52≈28061.98\cdot 4.52\approx 280.

תשובה: המערכת: xy=1600xy=1600, (x−16)(y−16)=280(x-16)(y-16)=280. רוחב המגרש כ-20.5220.52 מ' ואורכו כ-77.9877.98 מ'.

סעיף ב

תשובה:

6187.56187.5 דולר

הדשא מכסה את כל המגרש פרט לבית.

1. שטח הדשא:

1600−280=1320\displaystyle 1600-280=1320 מ"ר

2. העלות בשקלים:

1320⋅15=19800\displaystyle 1320\cdot 15=19800 ₪

3. המרה לדולרים (כל דולר שווה 3.23.2 ₪, ולכן מחלקים ב-3.23.2):

198003.2=6187.5\displaystyle \frac{19800}{3.2}=6187.5 דולר

תשובה: הדשא יעלה 6187.56187.5 דולר.

סעיף ג

תשובה:

≈45.45%\approx 45.45\%

מחלקים את עלות המגרש בעלות הכוללת וכופלים ב-100100.

1. העלות הכוללת:

1,500,000+1,800,000=3,300,000\displaystyle 1{,}500{,}000+1{,}800{,}000=3{,}300{,}000 ₪

2. האחוז:

1,500,0003,300,000⋅100≈45.45%\frac{1{,}500{,}000}{3{,}300{,}000}\cdot 100\approx 45.45\%

תשובה: עלות המגרש היא כ-45.45%45.45\% מהעלות הכוללת.

שאלה 11 · השוואת מסלולי תשלום: פונקציות קוויות ואחוזים

לפניכם גרפים המייצגים תשלום עבור שימוש בסלולר בחברת "קשר חם" ובחברת "רדיקום".

החברה "קשר חם" מציעה 100 דקות שיחה במחיר החבילה, עבור כל דקה מעל 100 התשלום יחושב לפי פונקציה:

y=0.3x+50y=0.3x+50

בחברת "רדיקום" התשלום תלוי במספר דקות שיחה, המחיר לדקת שיחה הוא קבוע.

המשתנה xx מייצג את מספר דקות שיחה, והמשתנה yy מייצג את התשלום עבור שימוש בסלולר.

שני הקווים נפגשים בנקודה BB שבה x=100x=100.

א.

איזה גרף (הרציף או המקווקו) מתאים לחברת "קשר חם" ואיזה גרף מתאים לחברת "רדיקום"? מהו התשלום עבור 100 שיחות בחברת "קשר חם"?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את העלות של דקת שיחה בחברה "רדיקום"

רשמו פונקציה קווית המתארת את התשלום עבור שימוש בסלולר בחברה "רדיקום".

(5 נקודות)
ג.

דניאל מדבר בכל חודש 300 דקות.

(1)

מה יהיה התשלום עבור 300 דקות שיחה בחברה "קשר חם" ומה יהיה התשלום בחברה "רדיקום"? איזו חברה עדיפה לדניאל?

(2)

דניאל בחר בהצעה הזולה יותר. מהו אחוז החיסכון ביחס להצעה היקרה יותר?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

הרציף – "קשר חם", המקווקו – "רדיקום"; תשלום עבור 100 דקות: 8080 ₪

1. ב"קשר חם" 100 הדקות הראשונות כלולות במחיר החבילה, ולכן עד x=100x=100 התשלום קבוע, והגרף אופקי (מ-AA עד BB) ורק אחר כך עולה. זה הגרף הרציף.

2. ב"רדיקום" משלמים מחיר קבוע לכל דקה, כלומר התשלום יחסי למספר הדקות, והגרף הוא ישר העולה מראשית הצירים. זה הגרף המקווקו.

3. התשלום ב"קשר חם" עבור 100 דקות הוא ערך yy בנקודה BB. מציבים x=100x=100 בפונקציה:

y=0.3⋅100+50=80y=0.3\cdot 100+50=80

כלומר B(100,80)B(100,80), וזהו גם מחיר החבילה (גובה הנקודה AA).

תשובה: הגרף הרציף מתאים ל"קשר חם" והמקווקו ל"רדיקום". התשלום עבור 100 דקות ב"קשר חם" הוא 8080 ₪.

סעיף ב

תשובה:

0.80.8 ₪ לדקה; y=0.8xy=0.8x

הגרף של "רדיקום" הוא ישר העובר בראשית O(0,0)O(0,0) ובנקודה B(100,80)B(100,80). עלות דקה היא השיפוע שלו.

1. השיפוע:

m=80−0100−0=0.8m=\frac{80-0}{100-0}=0.8

כלומר כל דקת שיחה עולה 0.80.8 ₪.

2. משוואת ישר דרך הראשית עם שיפוע 0.80.8:

y−0=0.8(x−0) ⇒ y=0.8xy-0=0.8(x-0)\ \Rightarrow\ y=0.8x

תשובה: דקת שיחה ב"רדיקום" עולה 0.80.8 ₪, והפונקציה היא y=0.8xy=0.8x.

סעיף ג

(1)
תשובה:

ב"קשר חם" 140140 ₪, ב"רדיקום" 240240 ₪; עדיפה חברת "קשר חם" (הזולה יותר)

מציבים x=300x=300 בפונקציה של כל חברה (ב"קשר חם" 300>100300>100, ולכן משתמשים ב-y=0.3x+50y=0.3x+50).

1. "קשר חם":

y=0.3⋅300+50=140\displaystyle y=0.3\cdot 300+50=140 ₪

2. "רדיקום":

y=0.8⋅300=240\displaystyle y=0.8\cdot 300=240 ₪

3. 140<240140<240, ולכן "קשר חם" זולה יותר.

תשובה: ב"קשר חם" ישלם 140140 ₪ וב"רדיקום" 240240 ₪; לדניאל עדיפה חברת "קשר חם".

(2)
תשובה:

≈41.67%\approx 41.67\%

אחוז החיסכון הוא החיסכון בשקלים חלקי המחיר היקר (שאליו משווים), כפול 100100.

1. החיסכון:

240−140=100\displaystyle 240-140=100 ₪

2. אחוז החיסכון:

100240⋅100≈41.67%\frac{100}{240}\cdot 100\approx 41.67\%

תשובה: דניאל חוסך כ-41.67%41.67\% ביחס להצעה היקרה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.