דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2025 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2025 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה 3 חלקים:

פרק א' – יש לבחור ארבע מתוך חמש שאלות. 40 נקודות.

פרק ב' – יש לבחור שתיים מתוך שלוש שאלות. 32 נקודות.

פרק ג' - יש לבחור שתיים מתוך שלוש שאלות. 28 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · חוקי חזקות ושורשים בביטויים אלגבריים

נתונים: A=p4m2A=\dfrac{p^4}{m^2}, B=25m4p2B=\dfrac{25m^4}{p^2} (m≠0, p≠0m\neq 0,\ p\neq 0)

א.

בטאו בעזרת m ו-p את המכפלה A⋅BA\cdot B ופשטו את הביטוי שקיבלתם.

(3 נקודות)
ב.

בטאו בעזרת m ו-p את הביטוי A3⋅B2A^3\cdot B^2 ופשטו ככל האפשר.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את ערך הביטוי A⋅B\sqrt{A}\cdot\sqrt{B}.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

A⋅B=25m2p2A\cdot B=25m^2p^2

כופלים את שני השברים (מונה במונה, מכנה במכנה) ומצמצמים לפי חוק החילוק של חזקות anak=an−k\frac{a^n}{a^k}=a^{n-k}.

1. כפל השברים:

A⋅B=p4m2⋅25m4p2=25 p4 m4m2 p2A\cdot B=\frac{p^4}{m^2}\cdot\frac{25m^4}{p^2}=\frac{25\,p^4\,m^4}{m^2\,p^2}

2. צמצום החזקות של mm: m4m2=m4−2=m2\frac{m^4}{m^2}=m^{4-2}=m^2.

3. צמצום החזקות של pp: p4p2=p4−2=p2\frac{p^4}{p^2}=p^{4-2}=p^2.

תשובה: A⋅B=25m2p2A\cdot B=25m^2p^2.

סעיף ב

תשובה:

A3⋅B2=625p8m2A^3\cdot B^2=625p^8m^2

מעלים כל שבר בחזקה לפי החוקים (ab)n=anbn\left(\frac{a}{b}\right)^n=\frac{a^n}{b^n} ו-(an)k=an⋅k(a^n)^k=a^{n\cdot k}, ואחר כך כופלים ומצמצמים.

1. A3=(p4m2)3=p4⋅3m2⋅3=p12m6A^3=\left(\dfrac{p^4}{m^2}\right)^3=\dfrac{p^{4\cdot 3}}{m^{2\cdot 3}}=\dfrac{p^{12}}{m^6}

2. B2=(25m4p2)2=252 m4⋅2p2⋅2=625 m8p4B^2=\left(\dfrac{25m^4}{p^2}\right)^2=\dfrac{25^2\,m^{4\cdot 2}}{p^{2\cdot 2}}=\dfrac{625\,m^8}{p^4}

3. כופלים:

A3⋅B2=p12m6⋅625 m8p4=625 p12 m8m6 p4A^3\cdot B^2=\frac{p^{12}}{m^6}\cdot\frac{625\,m^8}{p^4}=\frac{625\,p^{12}\,m^8}{m^6\,p^4}

4. מצמצמים: p12p4=p8\frac{p^{12}}{p^4}=p^{8}, m8m6=m2\frac{m^8}{m^6}=m^{2}.

A3⋅B2=625 p8m2A^3\cdot B^2=625\,p^8m^2

תשובה: A3⋅B2=625p8m2A^3\cdot B^2=625p^8m^2.

סעיף ג

תשובה:

A⋅B=5mp\sqrt{A}\cdot\sqrt{B}=5mp (עבור m,p>0m,p>0; באופן כללי 5∣m∣⋅∣p∣5|m|\cdot|p|)

מוציאים שורש מכל שבר: שורש של שבר הוא שורש המונה חלקי שורש המכנה, ו-a2n=an\sqrt{a^{2n}}=a^n (עבור a>0a>0). נניח m>0m>0 ו-p>0p>0.

1. A=p4m2=p4m2=p2m\sqrt{A}=\sqrt{\dfrac{p^4}{m^2}}=\dfrac{\sqrt{p^4}}{\sqrt{m^2}}=\dfrac{p^2}{m}

2. B=25m4p2=25⋅m4p2=5m2p\sqrt{B}=\sqrt{\dfrac{25m^4}{p^2}}=\dfrac{\sqrt{25}\cdot\sqrt{m^4}}{\sqrt{p^2}}=\dfrac{5m^2}{p}

3. כופלים ומצמצמים:

A⋅B=p2m⋅5m2p=5 p2m2m p=5mp\sqrt{A}\cdot\sqrt{B}=\frac{p^2}{m}\cdot\frac{5m^2}{p}=\frac{5\,p^2m^2}{m\,p}=5mp

4. דרך נוספת לבדיקה: A⋅B=A⋅B=25m2p2=5mp\sqrt{A}\cdot\sqrt{B}=\sqrt{A\cdot B}=\sqrt{25m^2p^2}=5mp (לפי סעיף א).

הערה: אם mm או pp שליליים, m2=∣m∣\sqrt{m^2}=|m| ו-p2=∣p∣\sqrt{p^2}=|p|, ואז התוצאה היא 5∣m∣⋅∣p∣5|m|\cdot|p| (הביטוי תמיד חיובי).

תשובה: A⋅B=5mp\sqrt{A}\cdot\sqrt{B}=5mp (עבור m,p>0m,p>0).

שאלה 2 · מעוין ומלבן: אלכסונים, שטח והיקף בטריגונומטריה

נתון מעוין ABCDABCD, נקודה EE היא מפגש אלכסוני המעוין. ECFDECFD הוא מלבן.

כמו כן נתון (הנתונים בס"מ):

•AB=10.3AB=10.3

•∡ABC=128∘\measuredangle ABC=128^\circ

א.

חשבו את אורכי אלכסוני המעוין, קטעים ACAC ו-BDBD.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את השטח ואת ההיקף של המלבן ECFDECFD.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

AC≈18.52AC\approx 18.52 ס"מ, BD≈9.03BD\approx 9.03 ס"מ

נתון: מעוין ABCDABCD, AB=10.3AB=10.3 ס"מ, ∡ABC=128∘\measuredangle ABC=128^\circ, EE נקודת מפגש האלכסונים.

מבוקש: ACAC ו-BDBD.

נשתמש בתכונות האלכסונים במעוין: הם מאונכים זה לזה, חוצים זה את זה, וחוצים את זוויות המעוין. לכן המשולש ABEABE ישר-זווית ב-EE, ונחשב בו את חצאי האלכסונים.

1. האלכסון BDBD חוצה את הזווית BB:

∡ABE=∡ABC2=128∘2=64∘\measuredangle ABE=\frac{\measuredangle ABC}{2}=\frac{128^\circ}{2}=64^\circ

2. במשולש ישר-הזווית ABEABE היתר הוא ABAB, והניצב AEAE מול הזווית 64∘64^\circ:

sin⁡(∡ABE)=AEAB ⇒ AE=AB⋅sin⁡64∘=10.3⋅sin⁡64∘≈9.258\sin(\measuredangle ABE)=\frac{AE}{AB}\ \Rightarrow\ AE=AB\cdot\sin 64^\circ=10.3\cdot\sin 64^\circ\approx 9.258 ס"מ

3. הניצב BEBE ליד הזווית:

cos⁡(∡ABE)=BEAB ⇒ BE=AB⋅cos⁡64∘=10.3⋅cos⁡64∘≈4.515\cos(\measuredangle ABE)=\frac{BE}{AB}\ \Rightarrow\ BE=AB\cdot\cos 64^\circ=10.3\cdot\cos 64^\circ\approx 4.515 ס"מ

4. האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן:

AC=2⋅AE≈2⋅9.258≈18.52AC=2\cdot AE\approx 2\cdot 9.258\approx 18.52 ס"מ

BD=2⋅BE≈2⋅4.515≈9.03BD=2\cdot BE\approx 2\cdot 4.515\approx 9.03 ס"מ

תשובה: AC≈18.52AC\approx 18.52 ס"מ, BD≈9.03BD\approx 9.03 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

SECFD≈41.80S_{ECFD}\approx 41.80 סמ"ר, PECFD≈27.55P_{ECFD}\approx 27.55 ס"מ

נתון: ECFDECFD מלבן, ומהסעיף הקודם EC=AE≈9.258EC=AE\approx 9.258 ס"מ, ED=BE≈4.515ED=BE\approx 4.515 ס"מ.

מבוקש: שטח והיקף המלבן.

1. צלעות המלבן: ECEC ו-EDED הן שתי צלעות סמוכות של המלבן (הזווית ביניהן ישרה, כי האלכסונים מאונכים). EE אמצע ACAC ולכן EC=AE≈9.258EC=AE\approx 9.258 ס"מ; EE אמצע BDBD ולכן ED=BE≈4.515ED=BE\approx 4.515 ס"מ. במלבן הצלעות הנגדיות שוות: DF=ECDF=EC, CF=EDCF=ED.

2. שטח המלבן:

SECFD=EC⋅ED≈9.258⋅4.515≈41.80S_{ECFD}=EC\cdot ED\approx 9.258\cdot 4.515\approx 41.80 סמ"ר

3. היקף המלבן:

PECFD=2⋅EC+2⋅ED≈2⋅9.258+2⋅4.515≈27.55P_{ECFD}=2\cdot EC+2\cdot ED\approx 2\cdot 9.258+2\cdot 4.515\approx 27.55 ס"מ

תשובה: שטח המלבן ≈41.80\approx 41.80 סמ"ר, היקפו ≈27.55\approx 27.55 ס"מ.

שאלה 3 · מלבן ומשולשים: פיתגורס, שטחים והיקף

נתון מלבן ABCD שאורכי צלעותיו AB=12AB=12 ס"מ ו-BC=26BC=26 ס"מ.

הנקודה E נמצאת על הצלע BC כך שמתקיים AB=BEAB=BE.

א.

חשבו את אורך אלכסון המלבן AC

(3 נקודות)
ב.

חשבו את שטח המשולש ABE.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את שיטחו והיקפו של משולש AEC.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

AC=820≈28.64AC=\sqrt{820}\approx 28.64 ס"מ

נתון: מלבן ABCDABCD, AB=12AB=12 ס"מ, BC=26BC=26 ס"מ.

מבוקש: האלכסון ACAC.

במלבן כל הזוויות ישרות, ולכן המשולש ABCABC ישר-זווית ב-BB, והאלכסון ACAC הוא היתר שלו. נשתמש במשפט פיתגורס.

1. AC2=AB2+BC2=122+262=144+676=820AC^2=AB^2+BC^2=12^2+26^2=144+676=820

2. AC=820≈28.64AC=\sqrt{820}\approx 28.64 ס"מ

תשובה: AC≈28.64AC\approx 28.64 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

SABE=72S_{ABE}=72 סמ"ר

נתון: AB=BE=12AB=BE=12 ס"מ, והזווית ∡ABE=90∘\measuredangle ABE=90^\circ (זווית המלבן).

מבוקש: שטח המשולש ABEABE.

המשולש ABEABE ישר-זווית ושווה-שוקיים, והניצבים שלו ABAB ו-BEBE. שטח משולש ישר-זווית הוא מכפלת הניצבים חלקי 2:

SABE=AB⋅BE2=12⋅122=72S_{ABE}=\frac{AB\cdot BE}{2}=\frac{12\cdot 12}{2}=72 סמ"ר

תשובה: SABE=72S_{ABE}=72 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

SAEC=84S_{AEC}=84 סמ"ר, PAEC≈59.61P_{AEC}\approx 59.61 ס"מ

נתון: BC=26BC=26, BE=12BE=12, AB=12AB=12 ס"מ, ומסעיף א AC≈28.64AC\approx 28.64 ס"מ.

מבוקש: שטח והיקף המשולש AECAEC.

1. אורך הצלע ECEC (חיסור קטעים על BCBC):

EC=BC−BE=26−12=14EC=BC-BE=26-12=14 ס"מ

2. שטח: במשולש AECAEC ניקח את ECEC כבסיס. הגובה לבסיס זה הוא המרחק מ-AA לישר BCBC, כלומר AB=12AB=12 ס"מ (כי AB⊥BCAB\perp BC):

SAEC=EC⋅AB2=14⋅122=84S_{AEC}=\frac{EC\cdot AB}{2}=\frac{14\cdot 12}{2}=84 סמ"ר

בדיקה בדרך אחרת: SAEC=SABC−SABE=12⋅262−72=156−72=84S_{AEC}=S_{ABC}-S_{ABE}=\frac{12\cdot 26}{2}-72=156-72=84 סמ"ר.

3. אורך הצלע AEAE: זה היתר במשולש ישר-הזווית ABEABE:

AE=AB2+BE2=122+122=288≈16.97AE=\sqrt{AB^2+BE^2}=\sqrt{12^2+12^2}=\sqrt{288}\approx 16.97 ס"מ

4. היקף המשולש:

PAEC=AE+EC+AC≈16.97+14+28.64≈59.61P_{AEC}=AE+EC+AC\approx 16.97+14+28.64\approx 59.61 ס"מ

תשובה: שטח המשולש AECAEC הוא 8484 סמ"ר, והיקפו ≈59.61\approx 59.61 ס"מ.

שאלה 4 · פתרון משוואה ריבועית ובדיקת הפתרונות

נתונה המשוואה:

9+x−2(2+x)=3(4−x2)−(2−x)9+x-2\left(2+x\right)=3\left(4-x^2\right)-\left(2-x\right)
א.

פתרו את המשוואה.

(8 נקודות)
ב.

בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x1=−1x_1=-1, x2=53x_2=\frac{5}{3}

פותחים סוגריים, מעבירים הכול לאגף אחד ופותרים משוואה ריבועית.

1. פתיחת סוגריים באגף שמאל: 9+x−4−2x=5−x9+x-4-2x=5-x.

2. פתיחת סוגריים באגף ימין: 12−3x2−2+x=10−3x2+x12-3x^2-2+x=10-3x^2+x.

3. המשוואה היא:

5−x=10−3x2+x5-x=10-3x^2+x

4. מעבירים את כל האיברים לאגף שמאל:

3x2−2x−5=03x^2-2x-5=0

5. נוסחת השורשים (a=3a=3, b=−2b=-2, c=−5c=-5):

x1,2=2±(−2)2−4⋅3⋅(−5)2⋅3=2±4+606=2±86x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{(-2)^2-4\cdot 3\cdot(-5)}}{2\cdot 3}=\frac{2\pm\sqrt{4+60}}{6}=\frac{2\pm 8}{6}
x1=2−86=−1,x2=2+86=106=53x_1=\frac{2-8}{6}=-1,\qquad x_2=\frac{2+8}{6}=\frac{10}{6}=\frac{5}{3}

תשובה: x1=−1x_1=-1, x2=53x_2=\frac{5}{3}.

סעיף ב

תשובה:

עבור x=−1x=-1 שני האגפים שווים 66; עבור x=53x=\frac{5}{3} שני האגפים שווים 103\frac{10}{3}.

מציבים כל פתרון במשוואה המקורית (לא במשוואה הריבועית) ובודקים ששני האגפים שווים.

1. x=−1x=-1:

אגף שמאל: 9+(−1)−2(2+(−1))=8−2⋅1=69+(-1)-2(2+(-1))=8-2\cdot 1=6

אגף ימין: 3(4−(−1)2)−(2−(−1))=3⋅3−3=63(4-(-1)^2)-(2-(-1))=3\cdot 3-3=6

האגפים שווים, ולכן x=−1x=-1 פתרון נכון.

2. x=53x=\frac{5}{3}:

אגף שמאל: 9+53−2(2+53)=323−2⋅113=323−223=1039+\frac{5}{3}-2\left(2+\frac{5}{3}\right)=\frac{32}{3}-2\cdot\frac{11}{3}=\frac{32}{3}-\frac{22}{3}=\frac{10}{3}

אגף ימין: 3(4−259)−(2−53)=3⋅119−13=113−13=1033\left(4-\frac{25}{9}\right)-\left(2-\frac{5}{3}\right)=3\cdot\frac{11}{9}-\frac{1}{3}=\frac{11}{3}-\frac{1}{3}=\frac{10}{3}

האגפים שווים, ולכן x=53x=\frac{5}{3} פתרון נכון.

תשובה: שני הפתרונות מקיימים את המשוואה.

שאלה 5 · פרבולה וישר: חיתוך, קודקוד ותחומים

בסרטוט שלפניכם מוצגים הגרפים של הפרבולה y=−x2+8x−9y=-x^2+8x-9 ושל הישר y=x+1y=x+1 בהתאמה.

שתי הפונקציות נחתכות בנקודות A ו-B.

נקודה C היא קודקוד הפרבולה.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות C ,B ,A.

(6 נקודות)
ב.

מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של הפרבולה.

(2 נקודות)
ג.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפרבולה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

A(2,3)A(2,3), B(5,6)B(5,6), C(4,7)C(4,7)

נתון: פרבולה y=−x2+8x−9y=-x^2+8x-9 וישר y=x+1y=x+1.

מבוקש: נקודות החיתוך AA, BB וקודקוד הפרבולה CC.

1. בנקודות החיתוך ערכי yy של שתי הפונקציות שווים, ולכן משווים:

−x2+8x−9=x+1-x^2+8x-9=x+1
−x2+7x−10=0⇒x2−7x+10=0-x^2+7x-10=0\quad\Rightarrow\quad x^2-7x+10=0

2. נוסחת השורשים:

x1,2=7±49−402=7±32 ⇒ x1=2,x2=5x_{1,2}=\frac{7\pm\sqrt{49-40}}{2}=\frac{7\pm 3}{2}\ \Rightarrow\ x_1=2,\quad x_2=5

3. מציבים בישר כדי לקבל את ערכי yy:

y(2)=2+1=3y(2)=2+1=3, y(5)=5+1=6y(5)=5+1=6.

לפי הסרטוט AA היא נקודת החיתוך השמאלית, ולכן A(2,3)A(2,3) ו-B(5,6)B(5,6).

4. הקודקוד: שיעור ה-xx של קודקוד פרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c הוא xC=−b2ax_C=-\frac{b}{2a}:

xC=−82⋅(−1)=4x_C=-\frac{8}{2\cdot(-1)}=4
yC=−42+8⋅4−9=−16+32−9=7y_C=-4^2+8\cdot 4-9=-16+32-9=7

תשובה: A(2,3)A(2,3), B(5,6)B(5,6), C(4,7)C(4,7).

סעיף ב

תשובה:

חיוביות: 4−7<x<4+74-\sqrt{7}<x<4+\sqrt{7} (בערך 1.35<x<6.651.35<x<6.65); שליליות: x<1.35x<1.35 או x>6.65x>6.65

תחומי החיוביות והשליליות נקבעים לפי נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר xx.

1. פותרים −x2+8x−9=0-x^2+8x-9=0, כלומר x2−8x+9=0x^2-8x+9=0:

x1,2=8±64−362=8±282=4±7x_{1,2}=\frac{8\pm\sqrt{64-36}}{2}=\frac{8\pm\sqrt{28}}{2}=4\pm\sqrt{7}
x1=4−7≈1.35,x2=4+7≈6.65x_1=4-\sqrt{7}\approx 1.35,\qquad x_2=4+\sqrt{7}\approx 6.65

2. המקדם של x2x^2 שלילי (a=−1a=-1), ולכן הפרבולה "בוכה" (פתוחה כלפי מטה): היא מעל ציר xx בין שני השורשים, ומתחתיו מחוץ להם.

תשובה: חיוביות: 1.35<x<6.651.35<x<6.65 (בדיוק 4−7<x<4+74-\sqrt{7}<x<4+\sqrt{7}); שליליות: x<1.35x<1.35 או x>6.65x>6.65.

סעיף ג

תשובה:

עלייה: x<4x<4; ירידה: x>4x>4

בפרבולה פתוחה כלפי מטה הקודקוד הוא נקודת מקסימום: משמאל לו הפרבולה עולה, ומימינו היא יורדת.

מסעיף א הקודקוד הוא C(4,7)C(4,7), ולכן:

•עלייה: x<4x<4

•ירידה: x>4x>4

תשובה: עלייה עבור x<4x<4, ירידה עבור x>4x>4.

שאלה 6 · סקיצת מפעל: זוויות ושטחי חדרים

לפניכם סקיצה של מפעל שמתארת קירותיו החיצוניים (הקווים הישרים) וקירותיו הפנימיים (הקווים המקווקווים) שמפרידים בין החדרים שבתוך המפעל כאשר:

•CDFG הוא מלבן

•AB∥GCAB\parallel GC

•AG=BC=5AG=BC=5 מטרים

•CD=22CD=22 מטרים

•AB=20AB=20 מטרים

•DF מהווה 60%60\% מ-AB

•DE=FEDE=FE וכל אחד הוא 35%35\% מ-AB

א.

חשבו את הזווית A.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הזווית E.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את השטח של כל אחד מהחדרים במפעל (3 חדרים).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

∡A≈36.87∘\measuredangle A\approx 36.87^\circ

נתון: AB∥GCAB\parallel GC, AB=20AB=20 מ', AG=BC=5AG=BC=5 מ', DFDF הוא 60%60\% מ-ABAB, ו-CDFGCDFG מלבן.

מבוקש: הזווית AA.

החדר ABCGABCG הוא טרפז (AB∥GCAB\parallel GC) עם שוקיים שוות (AG=BC=5AG=BC=5), כלומר טרפז שווה-שוקיים. נוריד גבהים מ-GG ומ-CC אל ABAB ונחשב את הזווית במשולש ישר-זווית.

1. אורך הבסיס GCGC: במלבן GC=DFGC=DF, ו-DFDF הוא 60%60\% מ-ABAB:

GC=DF=0.6⋅20=12GC=DF=0.6\cdot 20=12 מ'

2. נוריד את הגובה GHGH מ-GG לבסיס ABAB (ובאופן דומה את הגובה CICI מ-CC). בטרפז שווה-שוקיים הקטעים שנחתכים בקצות הבסיס הגדול שווים:

AH=BI=AB−GC2=20−122=4AH=BI=\frac{AB-GC}{2}=\frac{20-12}{2}=4 מ'

3. במשולש ישר-הזווית AHGAHG היתר הוא AG=5AG=5 והניצב הסמוך לזווית AA הוא AH=4AH=4:

cos⁡A=AHAG=45=0.8 ⇒ ∡A≈36.87∘\cos A=\frac{AH}{AG}=\frac{4}{5}=0.8\ \Rightarrow\ \measuredangle A\approx 36.87^\circ

(בטרפז שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות, ולכן גם ∡B≈36.87∘\measuredangle B\approx 36.87^\circ.)

תשובה: ∡A≈36.87∘\measuredangle A\approx 36.87^\circ.

סעיף ב

תשובה:

∡E≈118∘\measuredangle E\approx 118^\circ (בדיוק 117.99∘117.99^\circ)

נתון: DF=12DF=12 מ' (מסעיף א), DE=FEDE=FE וכל אחד 35%35\% מ-ABAB.

מבוקש: הזווית EE במשולש DEFDEF.

1. אורך השוקיים:

DE=FE=0.35⋅20=7DE=FE=0.35\cdot 20=7 מ'

2. המשולש DEFDEF שווה-שוקיים. נוריד את הגובה EJEJ לבסיס DFDF. בשווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון וגם חוצה זווית, ולכן DJ=JF=122=6DJ=JF=\frac{12}{2}=6 מ', ו-∡DEJ=∡FEJ=β\measuredangle DEJ=\measuredangle FEJ=\beta כאשר ∡E=2β\measuredangle E=2\beta.

3. במשולש ישר-הזווית DJEDJE היתר DE=7DE=7, והניצב שמול β\beta הוא DJ=6DJ=6:

sin⁡β=DJDE=67 ⇒ β≈59.00∘\sin\beta=\frac{DJ}{DE}=\frac{6}{7}\ \Rightarrow\ \beta\approx 59.00^\circ

4.

∡E=2β≈2⋅59.00∘≈118∘\measuredangle E=2\beta\approx 2\cdot 59.00^\circ\approx 118^\circ

תשובה: ∡E≈118∘\measuredangle E\approx 118^\circ.

סעיף ג

תשובה:

טרפז ABCGABCG: 4848 מ"ר; מלבן CDFGCDFG: 264264 מ"ר; משולש DEFDEF: ≈21.64\approx 21.64 מ"ר

שלושת החדרים הם הטרפז ABCGABCG, המלבן CDFGCDFG והמשולש DEFDEF. לכל אחד צריך את הגובה המתאים.

1. גובה הטרפז GHGH (פיתגורס במשולש AHGAHG):

GH=AG2−AH2=52−42=9=3GH=\sqrt{AG^2-AH^2}=\sqrt{5^2-4^2}=\sqrt{9}=3 מ'

2. שטח הטרפז ABCGABCG (סכום הבסיסים כפול הגובה חלקי 2):

SABCG=(AB+GC)⋅GH2=(20+12)⋅32=48S_{ABCG}=\frac{(AB+GC)\cdot GH}{2}=\frac{(20+12)\cdot 3}{2}=48 מ"ר

3. שטח המלבן CDFGCDFG:

SCDFG=CD⋅DF=22⋅12=264S_{CDFG}=CD\cdot DF=22\cdot 12=264 מ"ר

4. גובה המשולש EJEJ (פיתגורס במשולש DJEDJE):

EJ=DE2−DJ2=72−62=13≈3.606EJ=\sqrt{DE^2-DJ^2}=\sqrt{7^2-6^2}=\sqrt{13}\approx 3.606 מ'

5. שטח המשולש DEFDEF:

SDEF=DF⋅EJ2≈12⋅3.6062≈21.64S_{DEF}=\frac{DF\cdot EJ}{2}\approx\frac{12\cdot 3.606}{2}\approx 21.64 מ"ר

תשובה: חדר הטרפז ABCGABCG: 4848 מ"ר; חדר המלבן CDFGCDFG: 264264 מ"ר; חדר המשולש DEFDEF: ≈21.64\approx 21.64 מ"ר.

שאלה 7 · נפח כדור: חילוץ רדיוס וחישוב נפח

חברת הפקות בשם "עוף על זה" מעוניינת לבנות כדור פורח גדול.

להלן הנוסחה לחישוב נפח כדור: V=43πr3V=\frac{4}{3}\pi r^3

V = נפח כדור (מ"ק)

r = רדיוס הכדור (מ')

א.

הביעו את rr באמצעות π\pi ו-v.

(6 נקודות)
ב.

החברה בנתה דגם ראשון שנפחו V=5000V=5000 מ"ק.

חשבו את רדיוס הכדור של הדגם.

(5 נקודות)
ג.

החברה מתכננת לבנות כדור פורח גדול מאוד בעל רדיוס בגודל r=50r=50 מ'.

חשבו את נפח הכדור הפורח הגדול.

לצורך החישובים אפשר להשתמש בערך המקורב π≈3.142\pi\approx 3.142

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

r=3V4π3r=\sqrt[3]{\dfrac{3V}{4\pi}}

מחלצים את rr מהנוסחה: מבודדים את r3r^3 ואחר כך מוציאים שורש שלישי.

1. כופלים את שני האגפים ב-3:

3V=4πr33V=4\pi r^3

2. מחלקים את שני האגפים ב-4π4\pi:

r3=3V4πr^3=\frac{3V}{4\pi}

3. מוציאים שורש שלישי:

r=3V4π3r=\sqrt[3]{\frac{3V}{4\pi}}

תשובה: r=3V4π3r=\sqrt[3]{\dfrac{3V}{4\pi}}.

סעיף ב

תשובה:

r≈10.61r\approx 10.61 מ'

נתון: V=5000V=5000 מ"ק, π≈3.142\pi\approx 3.142.

מבוקש: הרדיוס rr.

מציבים בנוסחה שקיבלנו בסעיף א:

1.

r3=3V4π=3⋅50004⋅3.142=1500012.568≈1193.51r^3=\frac{3V}{4\pi}=\frac{3\cdot 5000}{4\cdot 3.142}=\frac{15000}{12.568}\approx 1193.51

2. r=1193.513≈10.61r=\sqrt[3]{1193.51}\approx 10.61 מ'

תשובה: רדיוס הדגם r≈10.61r\approx 10.61 מ'.

סעיף ג

תשובה:

V≈523,666.67V\approx 523{,}666.67 מ"ק

נתון: r=50r=50 מ', π≈3.142\pi\approx 3.142.

מבוקש: הנפח VV.

מציבים בנוסחת נפח הכדור:

1. 503=125,00050^3=125{,}000

2. V=43πr3=43⋅3.142⋅125,000≈523,666.67V=\frac{4}{3}\pi r^3=\frac{4}{3}\cdot 3.142\cdot 125{,}000\approx 523{,}666.67 מ"ק

תשובה: נפח הכדור הפורח הגדול V≈523,666.67V\approx 523{,}666.67 מ"ק.

שאלה 8 · שתי פרבולות של טמפרטורה: חיתוך, ישר וקודקודים

נתונות 2 פונקציות המתארות טמפרטורה (ציר ה y) ב-2 ערים שונות כפונקציה של היום בחודש (ציר ה x):

נתונות הפונקציות:

(1) y=−x2+8x−11y=-x^2+8x-11

(2) y=(x−5)2y=(x-5)^2

A ו-B הן נק' החיתוך של 2 הפרבולות.

א.

חשבו את שיעורי הנק' B,A ומה הן מייצגות?

(4 נקודות)
ב.

רשמו את משוואת הישר AB.

(4 נקודות)
ג.

מה היה היום הכי חם בעיר (1) ומה היה היום הכי קר בעיר (2)?

(4 נקודות)
ד.

ביום הכי קר בעיר (2), מה הייתה הטמפרטורה בעיר (1)?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

A(3,4)A(3,4), B(6,1)B(6,1): בימים 3 ו-6 בחודש הטמפרטורה בשתי הערים הייתה שווה (44 ו-11 מעלות).

נתון: שתי הפרבולות y=−x2+8x−11y=-x^2+8x-11 ו-y=(x−5)2=x2−10x+25y=(x-5)^2=x^2-10x+25.

מבוקש: נקודות החיתוך AA ו-BB ומשמעותן.

1. בנקודות החיתוך ערכי yy שווים:

−x2+8x−11=x2−10x+25-x^2+8x-11=x^2-10x+25

2. מעבירים הכול לאגף אחד:

2x2−18x+36=0 ⇒ x2−9x+18=02x^2-18x+36=0\ \Rightarrow\ x^2-9x+18=0

3. פירוק לגורמים: (x−3)(x−6)=0(x-3)(x-6)=0, ולכן x1=3x_1=3, x2=6x_2=6.

4. מציבים בפונקציה (2):

y(3)=(3−5)2=4y(3)=(3-5)^2=4, y(6)=(6−5)2=1y(6)=(6-5)^2=1.

לפי הסרטוט AA היא הנקודה השמאלית, ולכן A(3,4)A(3,4), B(6,1)B(6,1).

5. משמעות: ציר xx הוא היום בחודש וציר yy הוא הטמפרטורה. נקודת חיתוך היא יום שבו הטמפרטורה בשתי הערים שווה: ביום ה-3 בחודש הטמפרטורה בשתי הערים הייתה 44 מעלות, וביום ה-6 היא הייתה 11 מעלה.

תשובה: A(3,4)A(3,4), B(6,1)B(6,1); אלה הימים (3 ו-6 בחודש) שבהם הטמפרטורה בשתי הערים הייתה שווה.

סעיף ב

תשובה:

y=−x+7y=-x+7

מחשבים את השיפוע בין שתי הנקודות, ואז מציבים נקודה במשוואת ישר לפי שיפוע ונקודה.

1. שיפוע:

m=yA−yBxA−xB=4−13−6=3−3=−1m=\frac{y_A-y_B}{x_A-x_B}=\frac{4-1}{3-6}=\frac{3}{-3}=-1

2. משוואת ישר דרך A(3,4)A(3,4):

y−4=−1⋅(x−3) ⇒ y=−x+3+4=−x+7y-4=-1\cdot(x-3)\ \Rightarrow\ y=-x+3+4=-x+7

3. בדיקה עם B(6,1)B(6,1): −6+7=1-6+7=1 ✓.

תשובה: y=−x+7y=-x+7.

סעיף ג

תשובה:

בעיר (1) היום הכי חם: יום 4 (55 מעלות), C(4,5)C(4,5); בעיר (2) היום הכי קר: יום 5 (00 מעלות), D(5,0)D(5,0)

היום הכי חם בעיר (1) הוא נקודת המקסימום של פרבולה (1), והיום הכי קר בעיר (2) הוא נקודת המינימום של פרבולה (2), כלומר הקודקודים.

1. פרבולה (1): a=−1<0a=-1<0, ולכן הקודקוד הוא מקסימום.

xC=−b2a=−82⋅(−1)=4,yC=−42+8⋅4−11=−16+32−11=5x_C=-\frac{b}{2a}=-\frac{8}{2\cdot(-1)}=4,\qquad y_C=-4^2+8\cdot 4-11=-16+32-11=5

הקודקוד C(4,5)C(4,5): היום הכי חם בעיר (1) הוא היום ה-4 בחודש, עם 55 מעלות.

2. פרבולה (2): y=(x−5)2y=(x-5)^2 כתובה בצורת קודקוד; היא אינה שלילית ומתאפסת רק ב-x=5x=5, ולכן הקודקוד (מינימום) הוא D(5,0)D(5,0): היום הכי קר בעיר (2) הוא היום ה-5 בחודש, עם 00 מעלות.

תשובה: בעיר (1) היום הכי חם הוא היום ה-4 (55 מעלות); בעיר (2) היום הכי קר הוא היום ה-5 (00 מעלות).

סעיף ד

תשובה:

44 מעלות (הנקודה E(5,4)E(5,4))

מסעיף ג היום הכי קר בעיר (2) הוא x=5x=5. מציבים x=5x=5 בפונקציה (1):

y=−52+8⋅5−11=−25+40−11=4y=-5^2+8\cdot 5-11=-25+40-11=4

זו הנקודה E(5,4)E(5,4) בסרטוט.

תשובה: ביום ה-5 בחודש הטמפרטורה בעיר (1) הייתה 44 מעלות.

שאלה 9 · קריאת גרף עמודות: חשבון כבלים שנתי

באיור לשאלה מצורף חשבון שנתי של משפחת צרפתי בחברת הכבלים Yes, הנתונים ב ₪. ענו על השאלות הבאות:

א.

באיזה חודש או חודשים התשלום היה הגבוה ביותר ומה היה התשלום החודשי?

(2 נקודות)
ב.

בין אילו חודשים היה פער התשלומים הגבוה ביותר ומה היה הפער בש"ח ?

(6 נקודות)
ג.

כמה שילמה משפחת צרפתי בממוצע על חודש צפייה בכבלים?

(3 נקודות)
ד.

משפחת צרפתי בודקת אפשרות לעבור לחברת כבלים אחרת אשר הציעה להם לשלם בכל רבעון 850 ₪ (רבעון= 3 חודשים), האם כדאי למשפחת צרפתי לעבור לחברה החדשה?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

יוני, ספטמבר ואוקטובר: 313.61313.61 ₪

קוראים מהגרף את גובה העמודות ומחפשים את הגבוהה ביותר.

התשלומים החודשיים (ב-₪): ינואר-אפריל 288.70288.70; מאי 293.71293.71; יוני 313.61313.61; יולי 293.71293.71; אוגוסט 293.71293.71; ספטמבר 313.61313.61; אוקטובר 313.61313.61; נובמבר 241.77241.77; דצמבר 246.35246.35.

הערך הגבוה ביותר הוא 313.61313.61 ₪, והוא מופיע בחודשים 06, 09 ו-10.

תשובה: בחודשים יוני, ספטמבר ואוקטובר, והתשלום היה 313.61313.61 ₪.

סעיף ב

תשובה:

בין אוקטובר לנובמבר: 71.8471.84 ש"ח

מחשבים את ההפרש בין כל שני חודשים עוקבים ומחפשים את הגדול ביותר.

1. ההפרשים: ינואר-אפריל ללא שינוי; אפריל→מאי 293.71−288.70=5.01293.71-288.70=5.01; מאי→יוני 313.61−293.71=19.90313.61-293.71=19.90; יוני→יולי 19.9019.90 (ירידה); יולי→אוגוסט 00; אוגוסט→ספטמבר 19.9019.90; ספטמבר→אוקטובר 00; אוקטובר→נובמבר 313.61−241.77=71.84313.61-241.77=71.84 (ירידה); נובמבר→דצמבר 246.35−241.77=4.58246.35-241.77=4.58.

2. ההפרש הגדול ביותר הוא בין אוקטובר לנובמבר:

313.61−241.77=71.84313.61-241.77=71.84 ש"ח

זה גם הפער בין התשלום הגבוה ביותר בשנה (313.61313.61) לנמוך ביותר (241.77241.77, בנובמבר), כך שאין פער גדול ממנו.

תשובה: בין אוקטובר לנובמבר, והפער היה 71.8471.84 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

≈288.74\approx 288.74 ₪ לחודש

ממוצע חודשי = סכום התשלומים בשנה חלקי 12 חודשים.

1. סכום התשלומים (מקבצים חודשים עם אותו תשלום):

288.70⋅4+293.71⋅3+313.61⋅3+241.77+246.35288.70\cdot 4+293.71\cdot 3+313.61\cdot 3+241.77+246.35

=1154.80+881.13+940.83+241.77+246.35=3464.88=1154.80+881.13+940.83+241.77+246.35=3464.88 ₪

2. ממוצע:

xˉ=3464.8812=288.74\bar{x}=\frac{3464.88}{12}=288.74 ₪

תשובה: בממוצע 288.74288.74 ₪ לחודש.

סעיף ד

תשובה:

כן: בחברה החדשה 34003400 ₪ לשנה לעומת 3464.883464.88 ₪ (חיסכון של 64.8864.88 ₪)

משווים את העלות השנתית בשתי החברות.

1. בשנה יש 4 רבעונים, ולכן בחברה החדשה:

850⋅4=3400850\cdot 4=3400 ₪ לשנה

2. בחברה הנוכחית (מסעיף ג): 3464.883464.88 ₪ לשנה (ממוצע 288.74288.74 ₪ לחודש).

אפשר להשוות גם לפי חודש: בחברה החדשה 8503≈283.33\frac{850}{3}\approx 283.33 ₪ לחודש, פחות מ-288.74288.74.

3. 3400<3464.883400<3464.88, והחיסכון השנתי הוא 3464.88−3400=64.883464.88-3400=64.88 ₪.

תשובה: כן, כדאי לעבור: בחברה החדשה ישלמו 34003400 ₪ בשנה במקום 3464.883464.88 ₪.

שאלה 10 · אחוזים: התייקרות, הוזלה ואחוז הנחה

מחיר חולצה היה: k ₪, באותה חנות בתחילת העונה מחיר זוג מכנסיים היה 180 שח.

כעבור חודש הייתה עלייה בשיעור של 15%15\% במחיר החולצה ושבועיים לאחר מכן הייתה הוזלה של 20%20\% במחירה.

א.

בטאו בעזרת k את מחיר החולצה לאחר ההתייקרות וההוזלה.

(6 נקודות)
ב.

אם המחיר ההתחלתי של החולצה היה 75 ₪ מה היה המחיר אחרי השינויים?

(5 נקודות)
ג.

בתחילת העונה מחיר זוג מכנסיים היה 180 ₪ ובסוף העונה הוא נמכר במחיר של 100 ₪.

מה היה אחוז ההנחה בסוף השנה?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

0.92k0.92k ₪

עלייה של 15%15\% פירושה שהמחיר החדש הוא 100%+15%=115%100\%+15\%=115\% מהקודם, כלומר כפל ב-1.151.15. הוזלה של 20%20\% פירושה שנשאר 80%80\% מהמחיר, כלומר כפל ב-0.80.8.

1. אחרי ההתייקרות: 1.15k1.15k.

2. אחרי ההוזלה (מהמחיר המיוקר): 1.15k⋅0.8=0.92k1.15k\cdot 0.8=0.92k.

תשובה: מחיר החולצה אחרי השינויים הוא 0.92k0.92k ₪.

סעיף ב

תשובה:

6969 ₪

מציבים k=75k=75 בביטוי מסעיף א:

0.92⋅75=690.92\cdot 75=69 ₪

(בדיקה: 75⋅1.15=86.2575\cdot 1.15=86.25, ו-86.25⋅0.8=6986.25\cdot 0.8=69.)

תשובה: 6969 ₪.

סעיף ג

תשובה:

≈44.4%\approx 44.4\%

אחוז ההנחה = גובה ההנחה חלקי המחיר המקורי, כפול 100%100\%.

1. גובה ההנחה: 180−100=80180-100=80 ₪.

2.

80180⋅100%=44.4‾%≈44.4%\frac{80}{180}\cdot 100\%=44.\overline{4}\%\approx 44.4\%

(דרך שקולה: 100180≈55.6%\frac{100}{180}\approx 55.6\% הוא אחוז התשלום, ולכן ההנחה היא 100%−55.6%=44.4%100\%-55.6\%=44.4\%.)

תשובה: אחוז ההנחה הוא כ-44.4%44.4\%.

שאלה 11 · שטחים במערכת צירים: אחוזים, עלות והיקף

במתחם מסוים ישנה בריכה ומסביבה שטחים המיועדים למנוחה ולמשחקים (שטחים א,ב,ג). להלן סרטוט המתחם (כל משבצת היא ריבוע, שצלעו 1 מטר).

שימו לב שליד כל נקודה מסומנים ערכי ה- X וערכי ה – Y שלה.

שטח א' מרוצף בעלות של 120 ₪ למ"ר.

שטח ב' מרוצף בעלות של 180 ₪ למ"ר.

בשטח ג' יש דשא בעלות של 32 ₪ למ"ר

א.

חשבו את אחוז שטח ג' מתוך סך שטח המתחם.

(5 נקודות)
ב.

מהי עלות הריצוף של שטחים א'+ב'?

(5 נקודות)
ג.

את שטח א' החליטו לתחום בגדר. מהו האורך הכולל של הגדר?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

41%41\%

נתון: המתחם הוא הריבוע שקודקודיו (0,0)(0,0), (10,0)(10,0), (10,10)(10,10), (0,10)(0,10).

מבוקש: אחוז שטח ג' מתוך כל המתחם.

1. שטח המתחם כולו (ריבוע שצלעו 10 מ'):

S=10⋅10=100S=10\cdot 10=100 מ"ר

2. את שטח ג' נחלק לשלושה חלקים פשוטים:

•טרפז ישר-זווית בין x=0x=0 ל-x=3x=3: הצלע השמאלית מ-(0,0)(0,0) עד (0,10)(0,10) באורך 1010, הצלע הימנית מ-(3,0)(3,0) עד (3,6)(3,6) באורך 66, והמרחק ביניהן 33:

S1=(10+6)⋅32=24S_1=\frac{(10+6)\cdot 3}{2}=24 מ"ר

•ריבוע בין x=3x=3 ל-x=6x=6 ובין y=0y=0 ל-y=3y=3: S2=3⋅3=9S_2=3\cdot 3=9 מ"ר.

•מלבן בין x=6x=6 ל-x=10x=10 ובין y=0y=0 ל-y=2y=2: S3=4⋅2=8S_3=4\cdot 2=8 מ"ר.

S=24+9+8=41S=24+9+8=41 מ"ר

3. בדיקה: שטח א' =30=30, שטח ב' =12=12 (סעיף ב), הבריכה =5⋅3+2⋅1=17=5\cdot 3+2\cdot 1=17 מ"ר, ו-100−30−12−17=41100-30-12-17=41 ✓.

4. אחוז:

41100⋅100%=41%\frac{41}{100}\cdot 100\%=41\%

תשובה: שטח ג' הוא 41%41\% משטח המתחם.

סעיף ב

תשובה:

57605760 ₪

נתון: ריצוף שטח א' 120120 ₪ למ"ר, ריצוף שטח ב' 180180 ₪ למ"ר.

מבוקש: עלות הריצוף הכוללת. מחשבים כל שטח וכופלים במחיר למ"ר.

1. שטח א' הוא טרפז שבסיסיו אופקיים: הבסיס העליון מ-(0,10)(0,10) עד (10,10)(10,10) באורך 1010, הבסיס התחתון מ-(3,6)(3,6) עד (8,6)(8,6) באורך 55, והגובה 10−6=410-6=4:

S1=(10+5)⋅42=30S_1=\frac{(10+5)\cdot 4}{2}=30 מ"ר

2. שטח ב' הוא טרפז שבסיסיו אנכיים: הבסיס על x=10x=10 מ-(10,2)(10,2) עד (10,10)(10,10) באורך 88, הבסיס על x=8x=8 מ-(8,2)(8,2) עד (8,6)(8,6) באורך 44, והמרחק ביניהם 10−8=210-8=2:

S2=(8+4)⋅22=12S_2=\frac{(8+4)\cdot 2}{2}=12 מ"ר

3. עלות:

30⋅120+12⋅180=3600+2160=576030\cdot 120+12\cdot 180=3600+2160=5760 ₪

תשובה: עלות הריצוף של שטחים א'+ב' היא 57605760 ₪.

סעיף ג

תשובה:

≈24.47\approx 24.47 מ'

אורך הגדר הוא היקף הטרפז (0,10)(0,10), (10,10)(10,10), (8,6)(8,6), (3,6)(3,6). את הצלעות האופקיות קוראים ישירות, ואת השוקיים המשופעות מחשבים בנוסחת המרחק d=(x1−x2)2+(y1−y2)2d=\sqrt{(x_1-x_2)^2+(y_1-y_2)^2}.

1. בסיס עליון: 10−0=1010-0=10 מ'. בסיס תחתון: 8−3=58-3=5 מ'.

2. השוק הימנית, מ-(10,10)(10,10) ל-(8,6)(8,6):

d=(10−8)2+(10−6)2=4+16=20≈4.47d=\sqrt{(10-8)^2+(10-6)^2}=\sqrt{4+16}=\sqrt{20}\approx 4.47 מ'

3. השוק השמאלית, מ-(0,10)(0,10) ל-(3,6)(3,6):

d=(0−3)2+(10−6)2=9+16=25=5d=\sqrt{(0-3)^2+(10-6)^2}=\sqrt{9+16}=\sqrt{25}=5 מ'

4. היקף:

P=10+5+4.47+5≈24.47P=10+5+4.47+5\approx 24.47 מ'

תשובה: אורך הגדר הכולל הוא כ-24.4724.47 מ'.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.