דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2026 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 12 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2026 מועד א', כל 12 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה 2 פרקים:

פרק א' – יש לבחור ארבע מתוך חמש שאלות. 40 נקודות.

פרק ב' – יש לבחור ארבע מתוך שבע שאלות. 60 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

פרק א' - יש לענות על ארבע מתוך חמש שאלות. כל שאלה 10 נקודות.

פרק ב' - יש לענות על ארבע מתוך שבע שאלות. כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספח המצורף על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · פישוט ביטויים עם חזקות ושורשים

א.

פשטו את הביטוי הבא:

(M2⋅9L8M5⋅27L2)2⋅M8⋅3L2M2⋅L10\left(\frac{M^2\cdot 9L^8}{M^5\cdot 27L^2}\right)^2\cdot\frac{M^8\cdot 3\sqrt{L^2}}{M^2\cdot L^{10}}

(L≠0, M≠0)(L\neq 0,\ M\neq 0)

(8 נקודות)
ב.

פשטו את הביטויים:

L0⋅L8=L^0\cdot L^8=

L2⋅L8⋅0=L^2\cdot L^8\cdot 0=

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

L2∣L∣3\frac{L^2\left|L\right|}{3}, כלומר עבור L>0L>0: L33\frac{L^3}{3}

נפשט כל גורם בנפרד בעזרת חוקי החזקות: aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}, (am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}, am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}.

1. בתוך הסוגריים: M2M5=M2−5=M−3=1M3\frac{M^2}{M^5}=M^{2-5}=M^{-3}=\frac{1}{M^3}, 927=13\frac{9}{27}=\frac{1}{3}, L8L2=L8−2=L6\frac{L^8}{L^2}=L^{8-2}=L^6.

לכן M2⋅9L8M5⋅27L2=L63M3\frac{M^2\cdot 9L^8}{M^5\cdot 27L^2}=\frac{L^6}{3M^3}.

2. נעלה בריבוע: (L63M3)2=L129M6\left(\frac{L^6}{3M^3}\right)^2=\frac{L^{12}}{9M^6}.

3. בשבר השני: L2=∣L∣\sqrt{L^2}=\left|L\right| (עבור L>0L>0 זה פשוט LL), ו-M8M2=M6\frac{M^8}{M^2}=M^{6}.

לכן M8⋅3L2M2⋅L10=3M6∣L∣L10\frac{M^8\cdot 3\sqrt{L^2}}{M^2\cdot L^{10}}=\frac{3M^6\left|L\right|}{L^{10}}.

4. נכפול את שתי התוצאות:

L129M6⋅3M6∣L∣L10=39⋅M6−6⋅L12−10⋅∣L∣=13⋅1⋅L2∣L∣\frac{L^{12}}{9M^6}\cdot\frac{3M^6\left|L\right|}{L^{10}}=\frac{3}{9}\cdot M^{6-6}\cdot L^{12-10}\cdot\left|L\right|=\frac{1}{3}\cdot 1\cdot L^2\left|L\right|

5. עבור L>0L>0: L2⋅L=L3L^2\cdot L=L^{3}, ולכן הביטוי שווה L33\frac{L^3}{3}. (עבור L<0L<0 מתקבל −L33-\frac{L^3}{3}.)

תשובה: L2∣L∣3\frac{L^2\left|L\right|}{3}, ועבור L>0L>0: L33\frac{L^3}{3}.

סעיף ב

תשובה:

L0⋅L8=L8L^0\cdot L^8=L^8; L2⋅L8⋅0=0L^2\cdot L^8\cdot 0=0

1. כל מספר שונה מאפס בחזקת 0 שווה 1, לכן L0⋅L8=1⋅L8=L8L^0\cdot L^8=1\cdot L^8=L^8 (או לפי חוק החזקות: L0+8=L8L^{0+8}=L^8).

2. מכפלה שאחד מגורמיה הוא 0 שווה 0: L2⋅L8⋅0=L10⋅0=0L^2\cdot L^8\cdot 0=L^{10}\cdot 0=0.

תשובה: L0⋅L8=L8L^0\cdot L^8=L^8, L2⋅L8⋅0=0L^2\cdot L^8\cdot 0=0.

שאלה 2 · חיתוך פרבולה וישר, תחומי סימן ומונוטוניות

בסרטוט שלפניכם מוצגים הגרפים של הפרבולה y=x2−6x+8y=x^2-6x+8

ושל הישר y=12x−1y=\frac{1}{2}x-1.

שתי הפונקציות נחתכות בנקודות A ו-B.

נקודה C היא קודקוד הפרבולה.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות A, B, C.

(6 נקודות)
ב.

מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של הפרבולה.

(2 נקודות)
ג.

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפרבולה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

A(2,0)A(2,0), B(4.5, 1.25)B(4.5,\ 1.25), C(3,−1)C(3,-1)

נתון: פרבולה y=x2−6x+8y=x^2-6x+8 וישר y=12x−1y=\frac{1}{2}x-1.

מבוקש: נקודות החיתוך A, B וקודקוד הפרבולה C.

1. בנקודות החיתוך ערכי yy שווים, לכן נשווה: x2−6x+8=12x−1x^2-6x+8=\frac{1}{2}x-1.

2. נעביר אגף: x2−6.5x+9=0x^2-6.5x+9=0, ונכפול ב-2: 2x2−13x+18=02x^2-13x+18=0.

3. נוסחת השורשים: x1,2=13±132−4⋅2⋅182⋅2=13±169−1444=13±54x_{1,2}=\frac{13\pm\sqrt{13^2-4\cdot 2\cdot 18}}{2\cdot 2}=\frac{13\pm\sqrt{169-144}}{4}=\frac{13\pm 5}{4}

x1=84=2,x2=184=4.5x_1=\frac{8}{4}=2,\qquad x_2=\frac{18}{4}=4.5

4. נציב בישר כדי למצוא את yy:

x=2x=2: y=12⋅2−1=0y=\frac{1}{2}\cdot 2-1=0, ולכן A(2,0)A(2,0) (לפי הסרטוט A היא הנקודה השמאלית, על ציר xx).

x=4.5x=4.5: y=12⋅4.5−1=1.25y=\frac{1}{2}\cdot 4.5-1=1.25, ולכן B(4.5, 1.25)B(4.5,\ 1.25).

בדיקה בפרבולה: 22−6⋅2+8=02^2-6\cdot 2+8=0 ✓, 4.52−6⋅4.5+8=20.25−27+8=1.254.5^2-6\cdot 4.5+8=20.25-27+8=1.25 ✓.

5. קודקוד הפרבולה: xC=−b2a=62⋅1=3x_C=\frac{-b}{2a}=\frac{6}{2\cdot 1}=3, yC=32−6⋅3+8=9−18+8=−1y_C=3^2-6\cdot 3+8=9-18+8=-1, ולכן C(3,−1)C(3,-1).

תשובה: A(2,0)A(2,0), B(4.5, 1.25)B(4.5,\ 1.25), C(3,−1)C(3,-1).

סעיף ב

תשובה:

חיובית: x<2x<2 או x>4x>4; שלילית: 2<x<42<x<4

נמצא את נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר xx, ואז נקבע את הסימן לפי צורת הפרבולה.

1. x2−6x+8=0⇒x1,2=6±36−322=6±22x^2-6x+8=0\Rightarrow x_{1,2}=\frac{6\pm\sqrt{36-32}}{2}=\frac{6\pm 2}{2}, כלומר x=2x=2 או x=4x=4.

2. המקדם של x2x^2 חיובי (1), לכן הפרבולה "מחייכת": היא מעל ציר xx מחוץ לשורשים ומתחתיו בין השורשים.

תשובה: חיובית עבור x<2x<2 או x>4x>4; שלילית עבור 2<x<42<x<4.

סעיף ג

תשובה:

יורדת: x<3x<3; עולה: x>3x>3

הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, ולכן הקודקוד C(3,−1)C(3,-1) הוא נקודת מינימום: משמאל לו הפרבולה יורדת ומימינו היא עולה.

תשובה: הפרבולה יורדת עבור x<3x<3 ועולה עבור x>3x>3.

שאלה 3 · חילוץ משתנה מנוסחה והצבה

נתונה הנוסחה:

y=a(3y+xy)a+1−4y=\frac{a(3y+xy)}{a+1}-4

א.

בטאו את aa בעזרת yy ו-xx.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את aa אם נתון: y=4 , x=−2y=4\ ,\ x=-2

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

a=y+42y+xy−4a=\frac{y+4}{2y+xy-4}

נבודד את aa: נעביר את המספר לאגף שמאל, נכפול במכנה, ונאסוף את האיברים עם aa לאגף אחד.

1. נוסיף 4 לשני האגפים: y+4=a(3y+xy)a+1y+4=\frac{a(3y+xy)}{a+1}.

2. נכפול ב-(a+1)(a+1) (בהנחה a≠−1a\neq -1): (y+4)(a+1)=a(3y+xy)(y+4)(a+1)=a(3y+xy).

3. נפתח סוגריים: a(y+4)+(y+4)=a(3y+xy)a(y+4)+(y+4)=a(3y+xy).

4. נעביר את האיברים עם aa לאגף ימין: y+4=a(3y+xy)−a(y+4)=a(3y+xy−y−4)=a(2y+xy−4)y+4=a(3y+xy)-a(y+4)=a(3y+xy-y-4)=a(2y+xy-4).

5. נחלק ב-(2y+xy−4)(2y+xy-4) (בהנחה שהוא שונה מאפס): a=y+42y+xy−4a=\frac{y+4}{2y+xy-4}.

תשובה: a=y+42y+xy−4a=\frac{y+4}{2y+xy-4}.

סעיף ב

תשובה:

a=−2a=-2

נציב בביטוי שמצאנו בסעיף א.

1. a=4+42⋅4+(−2)⋅4−4=88−8−4=8−4=−2a=\frac{4+4}{2\cdot 4+(-2)\cdot 4-4}=\frac{8}{8-8-4}=\frac{8}{-4}=-2

2. בדיקה בנוסחה המקורית: −2 (3⋅4+(−2)⋅4)−2+1−4=−2⋅4−1−4=8−4=4=y\frac{-2\,(3\cdot 4+(-2)\cdot 4)}{-2+1}-4=\frac{-2\cdot 4}{-1}-4=8-4=4=y ✓

תשובה: a=−2a=-2.

שאלה 4 · משולש ישר-זווית שווה-שוקיים עם גובה ליתר

נתון משולש ישר זווית ושווה שוקיים ABC (∢BAC=90∘, AB=AC)(\sphericalangle BAC=90^\circ,\ AB=AC).

AD הוא הגובה ל-BC, DC=5DC=5 מ'.

א.

חשבו את אורך הצלע AC.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הזווית ∢C\sphericalangle C.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את היקף המשולש ABC.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

AC=52≈7.07AC=5\sqrt{2}\approx 7.07 מ'

נתון: ∢BAC=90∘\sphericalangle BAC=90^\circ, AB=ACAB=AC, AD⊥BCAD\perp BC, DC=5DC=5 מ'.

מבוקש: AC.

1. במשולש שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות, וסכומן 180∘−90∘=90∘180^\circ-90^\circ=90^\circ, לכן ∢C=∢B=45∘\sphericalangle C=\sphericalangle B=45^\circ.

2. המשולש ADC ישר-זווית ב-D (כי AD גובה), ו-AC הוא היתר שלו. הניצב DC צמוד לזווית C, לכן:

cos⁡C=DCAC⇒AC=DCcos⁡45∘=522=52≈7.07\cos C=\frac{DC}{AC}\Rightarrow AC=\frac{DC}{\cos 45^\circ}=\frac{5}{\frac{\sqrt{2}}{2}}=5\sqrt{2}\approx 7.07 מ'

תשובה: AC=52≈7.07AC=5\sqrt{2}\approx 7.07 מ'.

סעיף ב

תשובה:

∢C=45∘\sphericalangle C=45^\circ

1. סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ, ו-∢A=90∘\sphericalangle A=90^\circ, לכן ∢B+∢C=90∘\sphericalangle B+\sphericalangle C=90^\circ.

2. המשולש שווה-שוקיים (AB=ACAB=AC), ולכן זוויות הבסיס שוות: ∢B=∢C\sphericalangle B=\sphericalangle C.

3. ∢C=90∘2=45∘\sphericalangle C=\frac{90^\circ}{2}=45^\circ.

תשובה: ∢C=45∘\sphericalangle C=45^\circ.

סעיף ג

תשובה:

P=10+102≈24.14P=10+10\sqrt{2}\approx 24.14 מ'

צריך את שלוש הצלעות.

1. במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון, לכן BD=DC=5BD=DC=5 מ' ו-BC=10BC=10 מ'.

2. AB=AC=52≈7.07AB=AC=5\sqrt{2}\approx 7.07 מ' (סעיף א).

3. ההיקף: P=AB+AC+BC=52+52+10=10+102≈24.14P=AB+AC+BC=5\sqrt{2}+5\sqrt{2}+10=10+10\sqrt{2}\approx 24.14 מ'.

תשובה: היקף המשולש בערך 24.1424.14 מ'.

שאלה 5 · פתרון משוואה ריבועית ובדיקת הפתרונות

נתונה המשוואה:

2(x+6)−2(2−x)=3(x+2)(2−x)2(x+6)-2(2-x)=3(x+2)(2-x)

א.

פתרו את המשוואה.

(8 נקודות)
ב.

בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

x=23x=\frac{2}{3} או x=−2x=-2

נפתח סוגריים בשני האגפים, נעביר הכול לאגף אחד ונפתור משוואה ריבועית.

1. אגף שמאל: 2(x+6)−2(2−x)=2x+12−4+2x=4x+82(x+6)-2(2-x)=2x+12-4+2x=4x+8.

2. אגף ימין: 3(x+2)(2−x)=3(4−x2)=12−3x23(x+2)(2-x)=3(4-x^2)=12-3x^2.

3. המשוואה: 4x+8=12−3x2⇒3x2+4x−4=04x+8=12-3x^2\Rightarrow 3x^2+4x-4=0.

4. נוסחת השורשים: x1,2=−4±42−4⋅3⋅(−4)2⋅3=−4±646=−4±86x_{1,2}=\frac{-4\pm\sqrt{4^2-4\cdot 3\cdot(-4)}}{2\cdot 3}=\frac{-4\pm\sqrt{64}}{6}=\frac{-4\pm 8}{6}

x1=46=23,x2=−126=−2x_1=\frac{4}{6}=\frac{2}{3},\qquad x_2=\frac{-12}{6}=-2

תשובה: x=23x=\frac{2}{3} או x=−2x=-2.

סעיף ב

תשובה:

בשני הפתרונות שני האגפים שווים (323\frac{32}{3} עבור x=23x=\frac{2}{3}, ו-0 עבור x=−2x=-2).

נציב כל פתרון במשוואה המקורית ונשווה את שני האגפים.

1. x=23x=\frac{2}{3}:

שמאל: 2(23+6)−2(2−23)=403−83=3232\left(\frac{2}{3}+6\right)-2\left(2-\frac{2}{3}\right)=\frac{40}{3}-\frac{8}{3}=\frac{32}{3}

ימין: 3(23+2)(2−23)=3⋅83⋅43=3233\left(\frac{2}{3}+2\right)\left(2-\frac{2}{3}\right)=3\cdot\frac{8}{3}\cdot\frac{4}{3}=\frac{32}{3} ✓

2. x=−2x=-2:

שמאל: 2(−2+6)−2(2+2)=8−8=02(-2+6)-2(2+2)=8-8=0

ימין: 3(−2+2)(2+2)=3⋅0⋅4=03(-2+2)(2+2)=3\cdot 0\cdot 4=0 ✓

תשובה: שני הפתרונות מקיימים את המשוואה.

שאלה 6 · שטח והיקף מעגל בבעיה מילולית

אמא של שני אופה לה עוגה עגולה ליום ההולדת. היא מקשטת את שולי הצלחת בסוכריות צבעוניות.

קוטר העוגה 20 ס"מ וקוטר הצלחת 30 ס"מ. π=3.14\pi=3.14

א.

חשבו כמה שטח צלחת חשוף נשאר לאמא לכסות בסוכריות. יש לענות במ"ר.

(5 נקודות)
ב.

עלות ציפוי שוקולד לעוגה הוא 150 ₪ למ"ר.

כמה יעלה לצפות את העוגה (רק החלק העגול שלמעלה)?

(5 נקודות)
ג.

מהו היחס בין היקף העוגה להיקף הצלחת?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

392.5392.5 סמ"ר =0.03925=0.03925 מ"ר

נתון: קוטר הצלחת 30 ס"מ (רדיוס 15 ס"מ), קוטר העוגה 20 ס"מ (רדיוס 10 ס"מ).

מבוקש: השטח החשוף = שטח הצלחת פחות שטח העוגה.

1. שטח הצלחת: S=πR2=3.14⋅152=3.14⋅225=706.5S=\pi R^2=3.14\cdot 15^2=3.14\cdot 225=706.5 סמ"ר.

2. שטח העוגה: S=πr2=3.14⋅102=314S=\pi r^2=3.14\cdot 10^2=314 סמ"ר.

3. השטח החשוף: 706.5−314=392.5706.5-314=392.5 סמ"ר.

4. המרה למ"ר: 11 מ"ר =100⋅100=10,000=100\cdot 100=10{,}000 סמ"ר, לכן 392.510000=0.03925\frac{392.5}{10000}=0.03925 מ"ר.

תשובה: נשארו 392.5392.5 סמ"ר, כלומר 0.039250.03925 מ"ר.

סעיף ב

תשובה:

4.714.71 ₪

מצפים רק את העיגול העליון של העוגה, ולכן העלות = שטח העיגול במ"ר כפול 150 ₪.

1. שטח העיגול העליון (סעיף א): 314314 סמ"ר =31410000=0.0314=\frac{314}{10000}=0.0314 מ"ר.

2. העלות: 0.0314⋅150=4.710.0314\cdot 150=4.71 ₪.

תשובה: הציפוי יעלה 4.714.71 ₪.

סעיף ג

תשובה:

23\frac{2}{3}

היקף מעגל: P=πdP=\pi d.

1. היקף העוגה: 3.14⋅20=62.83.14\cdot 20=62.8 ס"מ.

2. היקף הצלחת: 3.14⋅30=94.23.14\cdot 30=94.2 ס"מ.

3. היחס: 62.894.2=2030=23\frac{62.8}{94.2}=\frac{20}{30}=\frac{2}{3} (היחס בין ההיקפים שווה ליחס בין הקטרים).

תשובה: היחס הוא 2:32:3.

שאלה 7 · טריגונומטריה במשולש ישר-זווית עם חוצה זווית

דניאלה ועופר משקיפים מראש ההר (נקודה B), שגובהו BC=1.28BC=1.28 ק"מ. (BC מאונך ל-AC).

דניאלה משקיפה אל הנקודה D ועופר משקיף אל הנקודה A.

הקו BD הוא חוצה זווית ABC ואורכו 1.49 ק"מ.

א.

חשבו את זוויות המשולש ABC.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את שטח המשולש ABD.

(5 נקודות)
ג.

חשבו בכמה אחוזים גדול שטח המשולש ABC משטח המשולש ABD?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

∢C=90∘\sphericalangle C=90^\circ, ∢ABC≈61.58∘\sphericalangle ABC\approx 61.58^\circ, ∢A≈28.42∘\sphericalangle A\approx 28.42^\circ

נתון: BC⊥ACBC\perp AC, BC=1.28BC=1.28 ק"מ, BD חוצה את ∢ABC\sphericalangle ABC, BD=1.49BD=1.49 ק"מ.

מבוקש: זוויות המשולש ABC.

1. ∢C=90∘\sphericalangle C=90^\circ, כי BC⊥ACBC\perp AC.

2. D נמצאת על AC, ולכן המשולש BCD ישר-זווית ב-C, עם יתר BDBD וניצב BCBC הצמוד לזווית ∢DBC\sphericalangle DBC:

cos⁡∢DBC=BCBD=1.281.49≈0.8591⇒∢DBC≈30.79∘\cos\sphericalangle DBC=\frac{BC}{BD}=\frac{1.28}{1.49}\approx 0.8591\Rightarrow\sphericalangle DBC\approx 30.79^\circ

3. BD חוצה זווית, לכן ∢ABC=2⋅∢DBC≈2⋅30.79∘=61.58∘\sphericalangle ABC=2\cdot\sphericalangle DBC\approx 2\cdot 30.79^\circ=61.58^\circ.

4. סכום הזוויות במשולש: ∢A=180∘−90∘−61.58∘=28.42∘\sphericalangle A=180^\circ-90^\circ-61.58^\circ=28.42^\circ.

תשובה: ∢C=90∘\sphericalangle C=90^\circ, ∢ABC≈61.58∘\sphericalangle ABC\approx 61.58^\circ, ∢BAC≈28.42∘\sphericalangle BAC\approx 28.42^\circ.

סעיף ב

תשובה:

SABD≈1.026S_{ABD}\approx 1.026 קמ"ר

במשולש ABD הבסיס AD מונח על AC, והגובה אליו הוא BC (כי BC⊥ACBC\perp AC). לכן נמצא את AD.

1. במשולש BCD (פיתגורס): DC=BD2−BC2=1.492−1.282=2.2201−1.6384=0.5817≈0.763DC=\sqrt{BD^2-BC^2}=\sqrt{1.49^2-1.28^2}=\sqrt{2.2201-1.6384}=\sqrt{0.5817}\approx 0.763 ק"מ.

2. במשולש ABC: tan⁡∢ABC=ACBC⇒AC=1.28⋅tan⁡61.58∘≈1.28⋅1.848≈2.365\tan\sphericalangle ABC=\frac{AC}{BC}\Rightarrow AC=1.28\cdot\tan 61.58^\circ\approx 1.28\cdot 1.848\approx 2.365 ק"מ.

3. AD=AC−DC≈2.365−0.763=1.602AD=AC-DC\approx 2.365-0.763=1.602 ק"מ.

4. השטח: SABD=AD⋅BC2≈1.602⋅1.282≈1.026S_{ABD}=\frac{AD\cdot BC}{2}\approx\frac{1.602\cdot 1.28}{2}\approx 1.026 קמ"ר.

תשובה: שטח המשולש ABD בערך 1.0261.026 קמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

בכ-47.6%47.6\%

נחשב את שטח ABC, את ההפרש בין השטחים, ונחלק בשטח ABD (שאליו משווים).

1. SABC=AC⋅BC2≈2.365⋅1.282≈1.514S_{ABC}=\frac{AC\cdot BC}{2}\approx\frac{2.365\cdot 1.28}{2}\approx 1.514 קמ"ר.

2. ההפרש: 1.514−1.026=0.4881.514-1.026=0.488 קמ"ר (זהו בדיוק שטח המשולש BCD: 0.763⋅1.282≈0.488\frac{0.763\cdot 1.28}{2}\approx 0.488).

3. האחוז: 0.4881.026⋅100%≈47.6%\frac{0.488}{1.026}\cdot 100\%\approx 47.6\%.

תשובה: שטח המשולש ABC גדול משטח המשולש ABD בכ-47.6%47.6\%.

שאלה 8 · קריאת גרף של פונקציה מקוטעת

לפניכם גרף המתאר את אורך השיער של יובל במהלך שנת 2021.

ידוע כי יובל לא הסתפרה בתחילת השנה הזאת, ולא בסופה.

א.

כמה פעמים הסתפרה יובל במשך השנה?

(3 נקודות)
ב.

מהו משך הזמן הארוך ביותר בשנה זו שבו יובל לא הסתפרה?

(4 נקודות)
ג.

מהו אורך השיער המקסימלי שאליו הגיעה יובל?

(4 נקודות)
ד.

בשנת 2022 לא הסתפרה יובל במשך 3 החודשים הראשונים.

קצב גידול שערה נשאר כפי שהיה מהתספורת האחרונה בשנת 2021.

בכמה ס"מ התארך שערה של יובל במהלך 3 החודשים הראשונים של 2022? נמקו.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

4 פעמים

כל תספורת מופיעה בגרף כ"קפיצה" כלפי מטה: אורך השיער יורד בבת אחת (נקודה מלאה בסוף קטע ונקודה ריקה בתחילת הקטע הבא).

1. אחרי 3 חודשים: מ-8 ס"מ ל-4 ס"מ.

2. אחרי 4 חודשים: מ-5 ס"מ ל-0 ס"מ.

3. אחרי 6 חודשים: מ-2 ס"מ לכ-1 ס"מ.

4. אחרי 10 חודשים: מ-5 ס"מ ל-3 ס"מ.

בתחילת השנה ובסופה לא הייתה תספורת.

תשובה: יובל הסתפרה 4 פעמים.

סעיף ב

תשובה:

4 חודשים (בין חודש 6 לחודש 10)

נמדוד את אורך כל קטע רציף בגרף (זמן בין תספורות):

1. מתחילת השנה עד חודש 3: 3 חודשים.

2. מחודש 3 עד חודש 4: חודש אחד.

3. מחודש 4 עד חודש 6: 2 חודשים.

4. מחודש 6 עד חודש 10: 4 חודשים.

5. מחודש 10 עד סוף השנה (חודש 12): 2 חודשים.

תשובה: הזמן הארוך ביותר בלי תספורת הוא 4 חודשים (מחודש 6 עד חודש 10).

סעיף ג

תשובה:

8 ס"מ

נחפש את הנקודה הגבוהה ביותר בגרף: בסוף הקטע הראשון, אחרי 3 חודשים, השיער מגיע ל-8 ס"מ (נקודה מלאה). בשאר הקטעים השיער לא עולה על 5 ס"מ.

תשובה: אורך השיער המקסימלי היה 8 ס"מ.

סעיף ד

תשובה:

ב-3 ס"מ

נמצא מהגרף את קצב הגידול מאז התספורת האחרונה (בחודש 10), ונכפול אותו במשך הזמן.

1. אחרי התספורת בחודש 10 אורך השיער 3 ס"מ, ובסוף השנה (חודש 12) הוא 5 ס"מ.

2. קצב הגידול: 5−312−10=22=1\frac{5-3}{12-10}=\frac{2}{2}=1 ס"מ לחודש.

3. הקצב קבוע (הגרף קו ישר), ולכן ב-3 חודשים השיער מתארך ב-1⋅3=31\cdot 3=3 ס"מ (מ-5 ס"מ ל-8 ס"מ).

תשובה: שערה של יובל התארך ב-3 ס"מ.

שאלה 9 · פונקציה קווית בבעיה מילולית ואחוזי חיסכון

משאית יוצאת מנקודה A לנסיעה עם מיכל סולר מלא.

בגרף שמצורף, משתנה xx מייצג מרחק נסיעה בק"מ החל מנקודה A, ומשתנה yy מייצג את כמות הסולר במיכל המשאית כפונקציה של מרחק הנסיעה.

הקטע AB מייצג נסיעה בין עירונית ומשוואתו: y=400−0.16xy=400-0.16x.

הקטע BC מייצג נסיעה בתוך העיר ומשוואתו: y=408−0.2xy=408-0.2x.

בתום הנסיעה (נקודה C) נשארו במשאית 348 ליטר סולר.

א.

מה היא הסולר במיכל בתחילת הנסיעה? מה הוא האורך הכולל של הנסיעה?

(5 נקודות)
ב.

מהי המשמעות של נקודה BB? חשבו את שיעוריה. מה הוא אורך הנסיעה הבין - עירונית?

(4 נקודות)
ג.

בתום הנסיעה (נקודה CC) הנהג מחליט לעצור להתרעננות בתחנת דלק, למלא את מיכל הסולר ולקנות כריך ושתייה.

בתחנה א' מחיר הסולר הוא 10 ₪ לליטר, עלות כריך +שתייה - 25 ₪.

בתחנה ב' מחיר הסולר 10.7 ₪ לליטר, אך אפשר לקבל בחינם כריך ושתייה בתדלוק של מעל 50 ליטר.

(1)

חשבו את עלות התדלוק ורכישת כריך ושתייה בשתי התחנות. באיזו תחנה עדיף לנהג לתדלק?

(2)

מהו אחוז החיסכון ביחס להצעה היקרה יותר?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

400 ליטר; 300 ק"מ

נתון: AB: y=400−0.16xAB:\ y=400-0.16x, BC: y=408−0.2xBC:\ y=408-0.2x, בנקודה C: y=348y=348.

1. בתחילת הנסיעה x=0x=0 (נקודה A, על הקטע AB): y=400−0.16⋅0=400y=400-0.16\cdot 0=400 ליטר.

2. נקודה C נמצאת על הקטע BC ו-y=348y=348:

348=408−0.2x⇒0.2x=60⇒x=600.2=300348=408-0.2x\Rightarrow 0.2x=60\Rightarrow x=\frac{60}{0.2}=300 ק"מ.

תשובה: בתחילת הנסיעה היו במיכל 400 ליטר, ואורך הנסיעה הכולל 300 ק"מ.

סעיף ב

תשובה:

B(200, 368)B(200,\ 368): המעבר מנסיעה בין-עירונית לעירונית; הנסיעה הבין-עירונית 200 ק"מ

B היא הנקודה שבה מסתיימת הנסיעה הבין-עירונית ומתחילה הנסיעה בתוך העיר, כלומר נקודת החיתוך של שני הקטעים.

1. נשווה את שתי המשוואות: 400−0.16x=408−0.2x400-0.16x=408-0.2x.

2. 0.2x−0.16x=408−400⇒0.04x=8⇒x=80.04=2000.2x-0.16x=408-400\Rightarrow 0.04x=8\Rightarrow x=\frac{8}{0.04}=200.

3. y=400−0.16⋅200=400−32=368y=400-0.16\cdot 200=400-32=368. בדיקה: 408−0.2⋅200=368408-0.2\cdot 200=368 ✓.

4. הנסיעה הבין-עירונית היא מ-A (x=0x=0) עד B (x=200x=200), כלומר 200 ק"מ.

תשובה: B(200, 368)B(200,\ 368): אחרי 200 ק"מ המשאית נכנסת לעיר ונשארו בה 368 ליטר סולר. אורך הנסיעה הבין-עירונית 200 ק"מ.

סעיף ג

(1)
תשובה:

תחנה א': 545 ₪; תחנה ב': 556.4 ₪; עדיף לתדלק בתחנה א'

קודם נמצא כמה ליטרים צריך כדי למלא את המיכל, ואז נחשב את העלות בכל תחנה.

1. המיכל המלא מכיל 400 ליטר ונשארו 348 ליטר, לכן צריך 400−348=52400-348=52 ליטר.

2. תחנה א': 52⋅10+25=520+25=54552\cdot 10+25=520+25=545 ₪.

3. תחנה ב': מתדלקים 52 ליטר, יותר מ-50 ליטר, ולכן הכריך והשתייה בחינם: 52⋅10.7=556.452\cdot 10.7=556.4 ₪.

4. 545<556.4545<556.4.

תשובה: בתחנה א' העלות 545 ₪ ובתחנה ב' 556.4 ₪, ולכן עדיף לתדלק בתחנה א'.

(2)
תשובה:

כ-2.05%2.05\%

אחוז החיסכון = החיסכון חלקי ההצעה היקרה, כפול 100.

1. החיסכון: 556.4−545=11.4556.4-545=11.4 ₪.

2. 11.4556.4⋅100%≈2.05%\frac{11.4}{556.4}\cdot 100\%\approx 2.05\%.

תשובה: החיסכון הוא כ-2.05%2.05\% מההצעה היקרה.

שאלה 10 · גאומטריה אנליטית: משולש, היקף ושטח

3 יישובים, השייכים למועצה אזורית "אפרסק", ממוקמים בקודקודי המשולש ABC.

נתון:

משוואת הישר BC: y=−x+4y=-x+4

משוואת הישר AC: y=x+2y=x+2

קודקוד B נמצא על ציר ה-Y, שיעורי קודקוד A הם: (−3,−1)(-3,-1).

א.

חשבו את שיעורי היישובים C ו-B.

(5 נקודות)
ב.

מהו השטח וההיקף של המתחם ABC?

(5 נקודות)
ג.

בנק' D הקימה חברת הכבלים אנטנה. היא חיברה בכבל את האנטנה למושב B, את האנטנה למושב A, ואת מושב A למושב B. חשבו את אורך הכבלים בהם השתמשה החברה (היקף ABD) ואת שטח הכיסוי של האנטנה באזור זה (שטח ABD).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

B(0,4)B(0,4), C(1,3)C(1,3)

1. B על ציר yy, כלומר x=0x=0, וגם על הישר BC: y=−0+4=4y=-0+4=4, ולכן B(0,4)B(0,4).

2. C היא נקודת החיתוך של BC ו-AC, לכן נשווה: −x+4=x+2⇒2x=2⇒x=1-x+4=x+2\Rightarrow 2x=2\Rightarrow x=1, y=1+2=3y=1+2=3, ולכן C(1,3)C(1,3).

בדיקה: −1+4=3-1+4=3 ✓.

תשובה: B(0,4)B(0,4), C(1,3)C(1,3).

סעיף ב

תשובה:

שטח 4 יחידות שטח; היקף 52+34≈12.905\sqrt{2}+\sqrt{34}\approx 12.90 יחידות

נחשב את אורכי הצלעות בנוסחת המרחק d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}, ונבדוק אם המשולש ישר-זווית.

1. AC=(1−(−3))2+(3−(−1))2=16+16=32=42≈5.657AC=\sqrt{(1-(-3))^2+(3-(-1))^2}=\sqrt{16+16}=\sqrt{32}=4\sqrt{2}\approx 5.657

2. BC=(1−0)2+(3−4)2=1+1=2≈1.414BC=\sqrt{(1-0)^2+(3-4)^2}=\sqrt{1+1}=\sqrt{2}\approx 1.414

3. AB=(0−(−3))2+(4−(−1))2=9+25=34≈5.831AB=\sqrt{(0-(-3))^2+(4-(-1))^2}=\sqrt{9+25}=\sqrt{34}\approx 5.831

4. שיפוע AC הוא 1 ושיפוע BC הוא −1-1; מכפלת השיפועים 1⋅(−1)=−11\cdot(-1)=-1, לכן AC⊥BCAC\perp BC והזווית C ישרה.

5. השטח: S=AC⋅BC2=42⋅22=82=4S=\frac{AC\cdot BC}{2}=\frac{4\sqrt{2}\cdot\sqrt{2}}{2}=\frac{8}{2}=4.

6. ההיקף: P=42+2+34=52+34≈7.071+5.831=12.90P=4\sqrt{2}+\sqrt{2}+\sqrt{34}=5\sqrt{2}+\sqrt{34}\approx 7.071+5.831=12.90.

תשובה: שטח המתחם 4 יחידות שטח, והיקפו בערך 12.9012.90 יחידות אורך.

סעיף ג

תשובה:

היקף 2+32+34≈12.072+3\sqrt{2}+\sqrt{34}\approx 12.07; שטח 3

לפי האיור, D היא נקודת החיתוך של הישר AC עם ציר yy.

1. על ציר yy: x=0x=0, ובישר AC: y=0+2=2y=0+2=2, לכן D(0,2)D(0,2).

2. BDBD: שתי הנקודות על ציר yy, לכן BD=4−2=2BD=4-2=2.

3. AD=(0−(−3))2+(2−(−1))2=9+9=18=32≈4.243AD=\sqrt{(0-(-3))^2+(2-(-1))^2}=\sqrt{9+9}=\sqrt{18}=3\sqrt{2}\approx 4.243.

4. AB=34≈5.831AB=\sqrt{34}\approx 5.831 (סעיף ב).

5. אורך הכבלים (היקף ABD): 2+32+34≈2+4.243+5.831=12.072+3\sqrt{2}+\sqrt{34}\approx 2+4.243+5.831=12.07.

6. שטח ABD: ניקח את BD (על ציר yy) כבסיס; הגובה אליו הוא המרחק של A מציר yy, כלומר ∣−3∣=3\left|-3\right|=3:

SABD=BD⋅32=2⋅32=3S_{ABD}=\frac{BD\cdot 3}{2}=\frac{2\cdot 3}{2}=3.

תשובה: אורך הכבלים בערך 12.0712.07 יחידות אורך, ושטח הכיסוי 3 יחידות שטח.

שאלה 11 · בעיה מילולית המובילה למשוואה ריבועית

במפעל לייצור בקבוקי יש 2 מכונות שמייצרות יחד 90 בקבוקים בשעה אחת.

המכונה השנייה מייצרת בשעה ריבוע של מספר הבקבוקים שמייצרת המכונה הראשונה.

א.

הציבו משתנים וכתבו משוואה או מערכת משוואות לתיאור הבעיה.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את כמות הבקבוקים שמייצרת כל מכונה בשעה אחת.

(6 נקודות)
ג.

החליטו להגדיל את התפוקה של מכונה א' ב- 331333\frac{1}{3} אחוזים.

חשבו את כמות הבקבוקים שתייצר מכונה א' ביום אחד (24 שעות ללא הפסקה).

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

x+x2=90x+x^2=90 (xx – בקבוקים לשעה במכונה א')

1. נסמן: xx – מספר הבקבוקים שמייצרת המכונה הראשונה בשעה (x>0x>0).

2. המכונה השנייה מייצרת ריבוע של מספר זה: x2x^2 בקבוקים בשעה.

3. יחד הן מייצרות 90 בקבוקים בשעה: x+x2=90x+x^2=90.

תשובה: x+x2=90x+x^2=90, כאשר xx הוא מספר הבקבוקים שמייצרת מכונה א' בשעה.

סעיף ב

תשובה:

מכונה א': 9 בקבוקים; מכונה ב': 81 בקבוקים

נפתור את המשוואה מסעיף א.

1. x2+x−90=0x^2+x-90=0

2. x1,2=−1±12−4⋅1⋅(−90)2=−1±3612=−1±192x_{1,2}=\frac{-1\pm\sqrt{1^2-4\cdot 1\cdot(-90)}}{2}=\frac{-1\pm\sqrt{361}}{2}=\frac{-1\pm 19}{2}

x1=9,x2=−10x_1=9,\qquad x_2=-10

3. מספר בקבוקים אינו שלילי, ולכן x=9x=9.

4. מכונה ב': 92=819^2=81 בקבוקים. בדיקה: 9+81=909+81=90 ✓

תשובה: מכונה א' מייצרת 9 בקבוקים בשעה ומכונה ב' 81 בקבוקים בשעה.

סעיף ג

תשובה:

288 בקבוקים

1. הגדלה ב-3313%33\frac{1}{3}\% פירושה הגדלה בשליש: 9⋅(1+13)=9⋅43=129\cdot\left(1+\frac{1}{3}\right)=9\cdot\frac{4}{3}=12 בקבוקים בשעה.

2. ביממה: 12⋅24=28812\cdot 24=288 בקבוקים.

תשובה: מכונה א' תייצר 288 בקבוקים ביום.

שאלה 12 · מסלול פרבולי של כדור: קודקוד ונקודות חיתוך

ילד בעט כדור במסלול פרבולי המיוצג באמצעות המשוואה הבאה: y=−x2+6xy=-x^2+6x

המשוואה מייצגת את גובה הכדור במטרים מעל המגרש yy כפונקציה של המרחק במטרים ממרכז המגרש xx.

נקודת המרכז מסומנת בעזרת ראשית הצירים וכל יחידה מייצגת מטר אחד בדיוק.

א.

חשבו את הגובה המקסימלי שאליו הגיע הכדור. כמו כן חשבו את המרחק שעבר הכדור ממרכז המגרש עד שפגע במגרש?

(6 נקודות)
ב.

מהו המרחק ממרכז המגרש שבו הכדור מתחיל לרדת?

(3 נקודות)
ג.

ילד אחר בעט את הכדור ממרכז המגרש כמו הילד הראשון אך במסלול פרבולי שונה.

הכדור פגע במגרש לאחר שעבר 7 מטרים ממרכז המגרש.

כתבו את משוואת הפרבולה עבור ילד זה ולאיזה גובה מקסימלי הגיע הכדור.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

גובה מקסימלי 9 מ'; הכדור פגע במגרש 6 מ' ממרכז המגרש

הגובה המקסימלי הוא yy של קודקוד הפרבולה (היא "בוכה", מקדם x2x^2 שלילי). הכדור פוגע במגרש כאשר y=0y=0.

1. שיעור xx של הקודקוד: x=−b2a=−62⋅(−1)=3x=\frac{-b}{2a}=\frac{-6}{2\cdot(-1)}=3.

2. הגובה: y=−32+6⋅3=−9+18=9y=-3^2+6\cdot 3=-9+18=9 מ'.

3. פגיעה במגרש: −x2+6x=0⇒x(6−x)=0⇒x=0-x^2+6x=0\Rightarrow x(6-x)=0\Rightarrow x=0 (נקודת הבעיטה) או x=6x=6.

תשובה: הגובה המקסימלי 9 מ', והכדור פגע במגרש במרחק 6 מ' ממרכז המגרש.

סעיף ב

תשובה:

3 מ'

הפרבולה y=−x2+6xy=-x^2+6x "בוכה" (מקדם x2x^2 שלילי), ולכן הקודקוד שלה הוא נקודת מקסימום: עד הקודקוד הגובה עולה, ואחריו הוא יורד.

1. לפי סעיף א הקודקוד הוא (3, 9)(3,\ 9).

2. עבור 0<x<30<x<3 הכדור עולה, ועבור 3<x<63<x<6 הוא יורד. לכן הכדור מתחיל לרדת כאשר x=3x=3.

תשובה: הכדור מתחיל לרדת במרחק 3 מ' ממרכז המגרש.

סעיף ג

תשובה:

y=−x2+7xy=-x^2+7x; גובה מקסימלי 12.2512.25 מ'

נתון: הכדור יוצא ממרכז המגרש (0,0)(0,0) ופוגע במגרש ב-(7,0)(7,0). נניח (כמו בבעיטה הראשונה) שהמקדם של x2x^2 הוא −1-1, כלומר הפרבולה מהצורה y=−x2+bxy=-x^2+bx (עוברת בראשית, ולכן אין מקדם חופשי).

1. נציב את (7,0)(7,0): 0=−72+7b⇒7b=49⇒b=70=-7^2+7b\Rightarrow 7b=49\Rightarrow b=7.

המשוואה: y=−x2+7xy=-x^2+7x (ואכן השורשים x=0x=0 ו-x=7x=7).

2. קודקוד: x=−72⋅(−1)=3.5x=\frac{-7}{2\cdot(-1)}=3.5.

3. הגובה המקסימלי: y=−3.52+7⋅3.5=−12.25+24.5=12.25y=-3.5^2+7\cdot 3.5=-12.25+24.5=12.25 מ'.

תשובה: y=−x2+7xy=-x^2+7x, והכדור הגיע לגובה מקסימלי של 12.2512.25 מ'.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.