מבחן מה"ט מכטרוניקה 97003 - אביב 2024 מועד ב'
הנדסת מכונות · סמל 97003 · 18 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכטרוניקה, אביב 2024 מועד ב', כל 18 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: חלק א (80 נקודות) – שאלות פתוחות:
יש לענות על 4 מתוך 8 שאלות, לפי הפירוט הבא:
בנושא רכיבים ומתמרים (שאלות 1–3): יש לענות על שאלה אחת חובה.
בנושא מערכות בקרה (שאלות 4–6): יש לענות על שאלה אחת חובה.
בנושא בקרים מתוכנתים וממשק אדם מכונה (שאלות 7–8): יש לענות על שאלה אחת חובה.
ושאלה אחת לבחירה חופשית מבין כלל הפרקים.
ערך כל שאלה 20 נקודות.
חלק ב (20 נקודות) – שאלות נכון או לא נכון (שאלות 9–18):
10 שאלות חובה, ערך כל שאלה 2 נקודות.
סך הכול 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. שלושה ספרי לימוד.
3. קלסר אחד.
4. כלי סרטוט.
נוסחאון מה"ט במכטרוניקה - להורדה ב-PDF, 86 עמודים.
שאלה 1 · חיישן אולטרה סוני: מרחק וזמן מעוף
באיור לשאלה 1 מתואר חיישן אולטרה סוני – Ultrasonic Sensor. החיישן המתואר נמצא במרחק מקיר. הסרגל המתואר באיור הוא לצורך המחשה בלבד ולכן הוא מתואר ללא יחידות.
נתון:
•מהירות הקול באוויר .
•מהירות הקול במים גדולה פי 4.3 מהמהירות באוויר.
איור לשאלה 1: חיישן אולטרה סוני במרחק x מקיר.

מהו חיישן אולטרה סוני וכיצד הוא פועל?
מהו המרחק מהקיר אם פרק הזמן של שידור וקליטת גל הקול האולטרה סוני נמשך ?
הציבו את המערכת המתוארת באיור לעיל בבריכת שחייה. המרחק בין החיישן לדופן הפנימית של הבריכה הוא . מהו משך הזמן (ביחידות ) של שידור גל הקול וקליטתו?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
חיישן קרבה שמודד מרחק בלי מגע בעזרת גלי קול על-קוליים (מעל ). הוא משדר פעימת קול, קולט את ההד שחוזר מהעצם, מודד את זמן ההלוך-חזור ומחשב את המרחק: .
מבוקש: להסביר מהו חיישן אולטרה סוני ואיך הוא פועל.
מהו החיישן. חיישן אולטרה סוני הוא חיישן קרבה שמודד מרחק אל עצם בלי לגעת בו, בעזרת גלי קול בתדר על-קולי (מעל , מעבר לתחום השמיעה של האדם). הוא מתאים למרחקים של כמה סנטימטרים עד כמה מטרים, ומגלה כמעט כל חומר שמחזיר קול, בלי קשר לצבע או למרקם שלו. משתמשים בו למדידת מרחק, למדידת מפלס של נוזלים ולזיהוי עצמים.
1. שידור. המשדר שבחיישן שולח פעימה קצרה של גל קול על-קולי לכיוון העצם (כאן: הקיר).
2. החזרה. הגל מתקדם בתווך (אוויר או מים), פוגע בקיר ומוחזר ממנו בחזרה אל החיישן (הד).
3. קליטה ומדידת זמן. המקלט שבחיישן קולט את ההד, והחיישן מודד את פרק הזמן שעבר מרגע השידור ועד רגע הקליטה.
4. חישוב המרחק. בזמן הגל עבר את המרחק פעמיים, הלוך וחזור. לכן, לפי הנוסחה מהנוסחאון:
כאשר המרחק הנמדד, מהירות גל הקול בתווך ו- הפרש הזמן שבין הגל המשודר לגל הנקלט.
5. מוצא. החיישן מוציא אות חשמלי (אנלוגי או ספרתי) שמתאים למרחק שנמדד.
מהירות הקול תלויה בתווך (באוויר, במים) ובטמפרטורה, ולכן צריך לדעת אותה כדי לקבל מרחק נכון. זה בדיוק מה שמשתנה בין סעיף ב לסעיף ג.
תשובה: חיישן אולטרה סוני הוא חיישן קרבה שמודד מרחק בלי מגע בעזרת גלי קול על-קוליים. הוא משדר פעימת קול, קולט את ההד שחוזר מהעצם, מודד את זמן ההלוך-חזור ומחשב את המרחק לפי .
סעיף ב
נתון: מהירות הקול באוויר , וזמן השידור והקליטה (הלוך וחזור) .
מבוקש: המרחק בין החיישן לקיר.
1. ממירים את המהירות למטר לשנייה. בקילומטר יש ובשעה יש :
2. ממירים את הזמן לשניות:
3. בזמן הגל עובר את המרחק פעמיים: מהחיישן אל הקיר ובחזרה. לכן, לפי הנוסחה :
4. בדיקה: הדרך הכוללת שהגל עבר היא , וחצי ממנה הוא .
תשובה:
סעיף ג
נתון: החיישן נמצא בתוך המים, במרחק מדופן הבריכה. מהירות הקול במים גדולה פי 4.3 ממהירותו באוויר, ומסעיף ב: .
מבוקש: הזמן שעובר מהשידור ועד הקליטה, במילי-שניות.
1. מהירות הקול במים:
2. הגל עובר את המרחק פעמיים, אל הדופן ובחזרה. מהנוסחה מבודדים את הזמן:
3. המרה למילי-שניות (מכפילים ב-):
הקול מהיר יותר במים, ולכן אף שהמרחק כאן גדול מזה של סעיף ב, הזמן קצר יותר.
תשובה:
שאלה 2 · מקודד אופטי של סיבית אחת על ציר מנוע
באיור לשאלה 2 מוצג מקודד אופטי של סיבית אחת One-Bit Optical Decoder, הכולל 60 חריצים.
המקודד האופטי מותקן על צירו של מנוע.
איור לשאלה 2: מקודד אופטי מותקן על ציר המנוע.

מה אפשר למדוד בעזרתו של המקודד הנתון?
מהו כושר ההבחנה במעלות של המקודד הנתון?
כמה דפקים חשמליים נוצרים כאשר המנוע מסתובב בזווית של ?
מדדו 12 דפקים בפרק זמן של . מהי מהירות הסיבוב של המנוע ביחידות ?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
אפשר למדוד את זווית הסיבוב של ציר המנוע (בצעדים של ) ואת מספר הסיבובים, על ידי ספירת הדפקים, ואת מהירות הסיבוב של המנוע, לפי מספר הדפקים בפרק זמן ידוע. אי אפשר לדעת את כיוון הסיבוב או את המיקום המוחלט של הציר.
מבוקש: מה אפשר למדוד בעזרת מקודד אופטי של סיבית אחת (ערוץ אחד) שיש בו 60 חריצים.
איך המקודד פועל (איור לשאלה 2): הדיסקה מותקנת על ציר המנוע ומסתובבת יחד איתו. נורית התאורה מאירה על שולי הדיסקה, ומהצד השני נמצא גלאי האור. בכל פעם שחריץ עובר בין הנורית לגלאי, האור עובר והגלאי מוציא דופק חשמלי אחד. בסיבוב שלם של הציר מתקבלים 60 דפקים.
1. זווית סיבוב (תזוזה זוויתית). סופרים את הדפקים. כל דופק מתאים לזווית של , ולכן הזווית שהציר הסתובב היא מספר הדפקים כפול .
2. מספר סיבובים. כל 60 דפקים הם סיבוב שלם אחד.
3. מהירות סיבוב. סופרים כמה דפקים התקבלו בפרק זמן ידוע (או מודדים את תדר הדפקים), ומחשבים מזה את מהירות הסיבוב, כמו בסעיף ד.
מה אי אפשר למדוד: במקודד של ערוץ אחד אי אפשר לדעת את כיוון הסיבוב (לשם כך דרושים שני ערוצים בהפרש מופע), ואי אפשר לדעת את המיקום המוחלט של הציר, אלא רק את השינוי ביחס לנקודת ההתחלה.
תשובה: אפשר למדוד את זווית הסיבוב של ציר המנוע (בצעדים של ) ואת מספר הסיבובים, על ידי ספירת הדפקים, ואת מהירות הסיבוב של המנוע, לפי מספר הדפקים בפרק זמן ידוע. אי אפשר לדעת את כיוון הסיבוב או את המיקום המוחלט של הציר.
סעיף ב
נתון: מספר החריצים .
מבוקש: כושר ההבחנה (כושר ההפרדה) של המקודד, במעלות.
כושר ההבחנה הוא הזווית הקטנה ביותר שהמקודד מבחין בה: הזווית שבין שני חריצים סמוכים. הנוסחה מהנוסחאון למקודד אופטי הפרשי:
כאשר הוא מספר החריצים של המקודד.
1. מציבים:
כלומר כל דופק שהמקודד מוציא מתאים לסיבוב של .
תשובה:
סעיף ג
דפקים
נתון: זווית הסיבוב , וכושר ההבחנה מסעיף ב: לדופק.
מבוקש: מספר הדפקים .
1. כל של סיבוב נותנים דופק אחד, ולכן מחלקים את הזווית בכושר ההבחנה:
2. בדיקה דרך החלק היחסי של הסיבוב: הם של סיבוב שלם, ובסיבוב שלם יש 60 דפקים:
תשובה: דפקים
סעיף ד
נתון: נספרו 12 דפקים בפרק זמן , ומספר החריצים .
מבוקש: מהירות הסיבוב בסיבובים לדקה.
הנוסחה מהנוסחאון לחישוב מהירות בעזרת מקודד אופטי הפרשי:
כאשר מספר הדפקים שנספרו, מספר החריצים, פרק הזמן בשניות שבו נספרו הדפקים, ו- הוא מספר השניות בדקה. (בנוסחאון מספר הדפקים מסומן והמהירות ; כאן היא המהירות, כמו בשאלה.)
1. החלק של הסיבוב שהציר עבר: סיבוב.
2. מציבים:
3. בדיקה בדרך אחרת: 12 דפקים ב- הם דפקים בשנייה. כל 60 דפקים הם סיבוב, כלומר סיבובים בשנייה, שהם סיבובים בדקה.
תשובה:
שאלה 3 · שער חשמלי: מנוע צעד, גלגל שיניים ומוט שיניים
באיור לשאלה 3 מוצגת מערכת לפתיחה ולסגירה של שער חשמלי. המערכת כוללת: מנוע צעד M, גלגל שיניים, מוט שיני הזזה ומעגל אלקטרוני E המייצר דפקים ומחובר למנוע. מנוע הצעד M מסתובב באמצעות הדפקים שניתנים לו מהמעגל האלקטרוני E. סדרת דפקים מסויימת מסובבת את המנוע ימינה וסדרת דפקים אחרת מסובבת את המנוע שמאלה. השער תלוי על מוט שיני ההזזה ורוחבו שלושה מטר.
נתון:
•פונקציית התמסורת של המנוע .
•פרק הזמן שעובר בין דופק אחד למשנהו .
•גלגל השיניים מכיל 90 שיניים.
נתון:
•מוט השיניים מכיל 300 שיני הזזה (רק חלק מהמוט מתואר באיור).
•אורך המוט שלושה מטר, כלומר אורך הבסיס של כל שן הוא ס"מ אחד.
•שיני גלגל השיניים ושיני מוט ההזזה מותאמות ביניהן.
איור לשאלה 3: מערכת פתיחה/סגירה שער חשמלי.

מהו הרדיוס של גלגל השיניים?
כמה דפקים דרושים כדי לסובב את המנוע ב-?
כמה דפקים דרושים כדי לסובב את גלגל השיניים ב-52 שיניים?
כמה דפקים דרושים כדי לקדם את מוט שיני ההזזה ב-1.2 מטר?
כמה זמן נדרש כדי לסגור או לפתוח את השער במלואו? רוחב השער כאורך מוט שיני ההזזה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: בגלגל השיניים 90 שיניים. אורך הבסיס של כל שן במוט הוא , ושיני הגלגל מותאמות לשיני המוט.
מבוקש: הרדיוס של גלגל השיניים.
הרעיון: מכיוון שהשיניים מותאמות, כל שן של הגלגל תופסת על היקף הגלגל אותו אורך כמו שן של המוט, כלומר . מכאן מקבלים את ההיקף, ומההיקף את הרדיוס.
1. היקף הגלגל הוא מספר השיניים כפול אורך הבסיס של שן:
2. היקף מעגל הוא , ולכן:
תשובה: (קוטר של כ-).
סעיף ב
דפקים
נתון: פונקציית התמסורת של המנוע , כלומר 1080 דפקים מסובבים את המנוע סיבוב שלם.
מבוקש: מספר הדפקים לסיבוב של .
1. מספר הדפקים למעלה אחת:
(כל דופק מסובב את המנוע בשליש מעלה.)
2. מספר הדפקים ל-:
תשובה: דפקים
סעיף ג
דפקים
נתון: בגלגל 90 שיניים, ו- דפקים למעלה (מסעיף ב). גלגל השיניים מסתובב יחד עם המנוע, באותה זווית.
מבוקש: מספר הדפקים לסיבוב הגלגל ב-52 שיניים.
1. הזווית שמתאימה ל-52 שיניים. 90 שיניים הן סיבוב שלם (), ולכן כל שן היא :
2. מספר הדפקים לזווית הזאת:
3. בדיקה דרך מספר הדפקים לשן: בסיבוב שלם יש 1080 דפקים ו-90 שיניים, כלומר דפקים לשן. ל-52 שיניים: .
תשובה: דפקים
סעיף ד
דפקים
נתון: אורך הבסיס של כל שן במוט , ומסעיף ג: 12 דפקים מקדמים את הגלגל בשן אחת.
מבוקש: מספר הדפקים להתקדמות של .
הרעיון: הגלגל והמוט משולבים, ולכן כשהגלגל מסתובב בשן אחת, המוט מתקדם בשן אחת, כלומר ב-.
1. מספר השיניים שהמוט צריך להתקדם:
שיניים
2. מספר הדפקים:
3. בדיקה דרך הזווית: 120 שיניים של הגלגל הן (סיבוב ושליש), ולכן .
תשובה: דפקים
סעיף ה
נתון: רוחב השער שווה לאורך המוט, , שהם 300 שיניים. לכל שן דרושים 12 דפקים (סעיף ג), ופרק הזמן בין דופק לדופק הוא .
מבוקש: הזמן לפתיחה או לסגירה מלאה של השער.
1. כדי לפתוח או לסגור את השער במלואו, המוט צריך לנוע לכל אורכו, 300 שיניים. מספר הדפקים הדרוש:
(אלה סיבובים של הגלגל, כלומר , ואכן .)
2. הדפקים ניתנים בקצב של דופק אחד כל , ולכן:
תשובה:
שאלה 4 · מערכת מסדר שני: זיהוי פרמטרים מתגובת מדרגה
באיור לשאלה 4 בחברת הזנק (Startup Company) בודקים התנהגות של מערכת בקרה מסוימת. למערכת זו נותנים אילוץ מדרגה בגובה 1.5 ובודקים את תגובת המערכת . באיורים א' ו-ב' לשאלה 4 מוצגים אות המבוא ואות המוצא (התגובה) בהתאמה.
משוואת המערכת במישור לפלס: .
איור א' לשאלה 4: אות המבוא, אילוץ מדרגה בגובה 1.
איור ב' לשאלה 4: אות המוצא, תגובת המערכת .

מהו ההגבר הסטטי של המערכת? על פתרונכם להתבסס על הנתונים מהאיורים לעיל.
מהו מקדם הריסון של מערכת הבקרה? ומהי התדירות הטבעית שלה? על פתרונכם להתבסס על הנתונים מהאיורים לעיל. רמז לפתרון: תגובת יתר - Overshoot.
מהם הפרמטרים , במשוואת המערכת הנתונה?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון (מהאיורים): אות המבוא הוא מדרגה בגובה (איור א'). בכיתוב של איור א' רשום "מדרגה בגובה 1", אבל גם נוסח השאלה וגם הגרף עצמו מראים , ולכן לוקחים . אות המוצא מתייצב, אחרי שהתנודות דועכות, על הערך (הקו המקווקו שבאיור ב').
מבוקש: ההגבר הסטטי .
ההגבר הסטטי הוא היחס בין המוצא למבוא במצב המתמיד, כלומר אחרי שהתנודות דעכו והמוצא כבר לא משתנה:
1. קוראים מהאיורים: ו-.
2. מציבים:
כלומר במצב המתמיד המוצא גדול פי 2 מהמבוא.
תשובה:
סעיף ב
,
נתון (מאיור ב'): הערך המרבי של המוצא הוא , והוא מתקבל בזמן . הערך במצב המתמיד הוא .
מבוקש: מקדם הריסון והתדירות הטבעית .
הדרך: המערכת היא מסדר שני בתת-ריסון (יש תנודות דועכות). מגודל תגובת היתר מוצאים את , ומהזמן שבו מתקבל השיא מוצאים את .
1. תגובת היתר היחסית היא החריגה מעל הערך הסופי, חלקי הערך הסופי:
2. הנוסחה מהנוסחאון לתגובת היתר של מערכת מסדר שני:
כאשר מקדם הריסון. הנוסחה כתובה למדרגת יחידה, אבל תגובת היתר היחסית אינה תלויה בגובה המדרגה.
3. מוציאים לוגריתם טבעי משני האגפים:
4. מעלים בריבוע ומבודדים את :
1. הנוסחה מהנוסחאון לזמן ההגעה לערך המרבי:
2. מחשבים את השורש:
3. מבודדים את ומציבים :
בדיקה: מציבים בחזרה בנוסחת תגובת היתר: , כמו באיור.
תשובה: ,
סעיף ג
,
נתון: משוואת המערכת , ומסעיף ב: (בדיוק רב יותר ), .
מבוקש: הפרמטרים ו-.
הדרך: כותבים את המשוואה כפונקציית תמסורת, ומשווים את המכנה שלה לצורה הקנונית של מערכת מסדר שני.
1. מוציאים את כגורם משותף ומחלקים:
2. הצורה הקנונית מהנוסחאון:
כאשר התדירות הטבעית, מקדם הריסון ו- ההגבר הסטטי.
3. משווים את המכנים, מקדם מול מקדם:
•המקדם של :
•האיבר החופשי:
4. בדיקה דרך הקטבים. שורשי המכנה :
החלק המדומה הוא התדירות המרוסנת , ואכן , כמו באיור ב'.
הערה: בצורה הקנונית המונה הוא . כדי שהמשוואה הנתונה תתאר מוצא שמתייצב על , המקדם של באגף ימין צריך להיות . ההגבר הסטטי עצמו, היחס בין המוצא למבוא במצב המתמיד, הוא , כפי שנמצא בסעיף א.
תשובה: ,
שאלה 5 · פונקציית תמסורת מסדר שני: התמרה הפוכה ויציבות
נתונה פונקציית התמסורת:
מהי התמרת לפלס ההפוכה של הפונקציה הנתונה?
הכוונה לפתרון:
1. יש לשנות את הפונקציה לפונקציה קנונית (המקדם של שווה ל-1).
2. יש להפוך את הפונקציה למכפלת שתי פונקציות מהסוג:
3. יש לחשב את המקדמים: ולהיעזר בטבלת התמרות לפלס לסיום הפתרון.
מהו ערכה של התדירות הטבעית של הפונקציה ומהו מקדם הריסון ?
מהו מצב יציבותה של הפונקציה ? תשובות אפשריות: יציבה, לא יציבה, על סף יציבות.
לפונקציה מסרו במבואה את האות: , מהו אות המוצא ?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: .
מבוקש: ההתמרה ההפוכה , לפי שלושת שלבי ההכוונה.
שלב 1: צורה קנונית. מחלקים את המונה ואת המכנה ב- (כלומר מכפילים ב-), כדי שהמקדם של יהיה :
שלב 2: מכפלה של שתי פונקציות. מפרקים את המכנה לגורמים. שורשי המשוואה :
לכן , ו-
1. מהשוואה לצורה : , , , . (החלוקה של המונה בין שני השברים אינה יחידה. חשוב רק ש-.)
2. בטבלת ההתמרות מופיע שבר בודד: . לכן הופכים את המכפלה לסכום של שני שברים (פירוק לשברים חלקיים):
3. מכפילים במכנה המשותף: .
•מציבים :
•מציבים :
4. מתקבל:
5. לפי הטבלה, כל שבר הופך לפונקציה מעריכית דועכת:
בדיקה: ב- מתקבל , וכאשר גדל שני המעריכים דועכים לאפס.
תשובה: (עבור ).
סעיף ב
,
נתון: הצורה הקנונית מסעיף א: .
מבוקש: התדירות הטבעית ומקדם הריסון .
משווים את המכנה לצורה הקנונית של מערכת מסדר שני מהנוסחאון:
כאשר התדירות הטבעית (ברדיאן לשנייה) ו- מקדם הריסון.
1. האיבר החופשי נותן את התדירות הטבעית:
2. המקדם של נותן את מקדם הריסון:
3. משמעות: (במעט), ולכן המערכת בעודף ריסון. זה מתאים לסעיף א: שני קטבים ממשיים שונים ( ו-), ותגובה בלי תנודות.
תשובה: ,
סעיף ג
יציבה: שני הקטבים של , ו-, ממשיים ושליליים (בחצי השמאלי של מישור ).
מבוקש: מצב היציבות של המערכת שפונקציית התמסורת שלה היא . (בשאלה נכתב ; המוצא מוגדר רק בסעיף ד, ויציבותו נקבעת לפי הקטבים של .)
מערכת יציבה אם כל הקטבים שלה, כלומר שורשי המכנה של פונקציית התמסורת, נמצאים בחצי השמאלי של מישור (חלק ממשי שלילי). קוטב על הציר המדומה פירושו סף יציבות, וקוטב בחצי הימני פירושו מערכת לא יציבה.
1. הקטבים של , מסעיף א: ו-.
2. שניהם ממשיים ושליליים, כלומר בחצי השמאלי של המישור.
3. רואים זאת גם בתגובה בזמן: דועכת לאפס.
4. גם מקדם הריסון מסעיף ב, , מתאים למערכת יציבה.
למה לא האפשרויות האחרות: "לא יציבה" מתאימה רק לקוטב בעל חלק ממשי חיובי, ו"על סף יציבות" רק לקוטב על הציר המדומה (). ל- אין קטבים כאלה. (בסעיף ד מופיעים במוצא גם הקטבים , אבל מקורם באות המבוא הסינוסי ולא במערכת.)
תשובה: יציבה.
סעיף ד
נתון: , ואות המבוא .
מבוקש: אות המוצא במישור לפלס, .
פונקציית התמסורת היא היחס בין המוצא למבוא, , ולכן .
1. התמרת לפלס של אות המבוא. לפי טבלת ההתמרות, . כאן :
2. מכפילים:
3. בצורה מפורקת לגורמים:
4. אם רוצים מכנה כפולינום אחד, פותחים סוגריים:
אותה תוצאה מתקבלת גם בלי לעבור לצורה הקנונית: , וזה אותו ביטוי אחרי הכפלת המונה והמכנה ב-.
תשובה:
שאלה 6 · תגובת בקר אינטגרלי לאות שגיאה
באיור לשאלה 6 מוצג אות שגיאה במבוא בקר מסוג I בעל הנתונים הבאים: תפוקת הבקר כשהשגיאה שווה לאפס , קבוע הבקר .
איור לשאלה 6: גרף השגיאה במבוא של בקר מסוג I.

חשבו וסרטטו את תגובת הבקר לאות המופיע באיור לשאלה.
נדרש: רשמו את משוואת תגובת הבקר בכל חלק של הגרף - בסה"כ שלוש משוואות.
התשובה לא תתקבל ללא משוואות אלו.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
פתרון
: , עד .
: , עד .
: , עד .
אחרי התפוקה קבועה: .
נתון: בקר אינטגרלי (I), , , וגרף השגיאה שבאיור לשאלה 6: השגיאה עולה מ- ל- בין ל-, עולה מ- ל- בין ל-, יורדת מ- ל- בין ל-, ונשארת .
מבוקש: משוואת תפוקת הבקר בכל אחד משלושת חלקי הגרף, וסרטוט של התפוקה.
בבקר אינטגרלי התפוקה היא התפוקה ההתחלתית ועוד הצבירה (האינטגרל) של השגיאה. הנוסחה מהנוסחאון:
כאשר תפוקת הבקר באחוזים, תפוקת הבקר כשהשגיאה אפס, קבוע האינטגרציה ו- השגיאה באחוזים. האינטגרל הוא השטח שמתחת לגרף השגיאה, מתחילת הזמן ועד הרגע .
הדרך: בכל קטע כותבים את משוואת הקו הישר של השגיאה ומחשבים את האינטגרל שלה. כל קטע מתחיל מהתפוקה שבה הסתיים הקטע הקודם, כי הבקר זוכר את מה שכבר נצבר.
1. השגיאה עולה בקו ישר מ- ל- במשך 2 שניות, כלומר בשיפוע :
2. התפוקה (משתנה האינטגרציה מסומן ):
3. בסוף הקטע:
1. השגיאה עולה מ- ל- במשך 2 שניות. השיפוע הוא :
2. התפוקה מתחילה מ-:
3. בסוף הקטע:
1. השגיאה יורדת מ- ל- במשך שנייה אחת, כלומר בשיפוע :
2. התפוקה מתחילה מ-:
3. בסוף הקטע:
אחרי . השגיאה אפס, האינטגרל לא גדל יותר, והתפוקה נשארת קבועה: . בקר אינטגרלי שומר על התפוקה שצבר גם כשהשגיאה מתאפסת.
בדיקה דרך שטחים. האינטגרל הוא השטח שמתחת לגרף השגיאה:
•קטע 1, משולש: , ולכן .
•קטע 2, טרפז: , ולכן .
•קטע 3, משולש: , ולכן .
הסרטוט. מסמנים את הנקודות שבטבלה ומחברים אותן בקשתות של פרבולה (לא בקווים ישרים, כי אינטגרל של קו ישר הוא פרבולה):
•בקטעים 1 ו-2 השגיאה גדלה, ולכן התפוקה עולה בקצב הולך וגדל (פרבולה שנפתחת כלפי מעלה).
•בקטע 3 השגיאה עדיין חיובית אבל קטנה, ולכן התפוקה ממשיכה לעלות בקצב הולך וקטן (פרבולה שנפתחת כלפי מטה), עד שהיא מתיישרת ב-.
•שיפוע התפוקה בכל רגע הוא . לכן הגרף רציף וחלק בנקודות המעבר: ב- השיפוע אחוזים לשנייה, ב- השיפוע אחוזים לשנייה, וב- השיפוע .
•: , ובסוף הקטע .
•: , ובסוף הקטע .
•: , ובסוף הקטע .
•אחרי התפוקה קבועה: .
שאלה 7 · בקר מתכנת למילוי בריכה בשני ברזים
במערכת למילוי בריכת מים – Filling a pool of water משתמשים בשני ברזים בעלי ספיקה שונה.
באיור לשאלה 7 מוצגת מערכת למילוי בריכת המים. המערכת כוללת שלושה מפסקים הפועלים בהתאם למפלס המים הנדרש:
1. כאשר מפלס המים נמצא בין המפלס הנמוך למפלס הבינוני, מופעל ברז 1.
2. כאשר מפלס המים נמצא מתחת למפלס הנמוך מופעל גם ברז 2.
3. כאשר מפלס המים נמצא מעל למפלס המים הגבוה מופסקים שני הברזים.
איור לשאלה 7: מערכת למילוי מים בבריכה.

כמה מבואות וכמה מוצאים יש למערכת הנתונה? סמנו אותם בשמות.
סרטטו את סכמת חיווט הבקר של המבואות ושל המוצאים במערכת הנתונה.
המבואות יחווטו דרך מפסקים והמוצאים יחווטו דרך ממסרים.
רשמו דיאגרמת סולם מתאימה להפעלת המערכת.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
שלושה מבואות: X1 - מפסק המפלס הנמוך, X2 - מפסק המפלס הבינוני, X3 - מפסק המפלס הגבוה. שני מוצאים: Y1 - ברז 1, Y2 - ברז 2.
מבוקש: מספר המבואות ומספר המוצאים של המערכת שבאיור לשאלה 7, ושם לכל אחד מהם.
מבואות הם האותות שנכנסים לבקר מהשטח (מפסקים, חיישנים). מוצאים הם האותות שהבקר מוציא אל המפעילים (ברזים, מנועים). באיור החיצים שנכנסים לבקר מגיעים מהמפסקים, והקווים שיוצאים ממנו מגיעים לברזים.
1. מבואות - שלושה. שלושה מפסקי מפלס (מפסקי מצוף). כל מפסק נסגר (1 לוגי) כשהמים מגיעים לגובה שלו, ונפתח (0 לוגי) כשהמים מתחתיו:
•X1 - מפסק המפלס הנמוך.
•X2 - מפסק המפלס הבינוני.
•X3 - מפסק המפלס הגבוה.
2. מוצאים - שניים. שני ברזים חשמליים (שסתומים), שהבקר פותח וסוגר:
•Y1 - ברז 1.
•Y2 - ברז 2.
תשובה: שלושה מבואות: X1 - מפסק המפלס הנמוך, X2 - מפסק המפלס הבינוני, X3 - מפסק המפלס הגבוה. שני מוצאים: Y1 - ברז 1, Y2 - ברז 2.
סעיף ב
מבואות: מקור DC; ההדק החיובי דרך כל מפסק (X1, X2, X3) אל הדק הכניסה שלו בכרטיס המבואות, ונקודת ה-COM של הכרטיס אל ההדק השלילי. מוצאים: הדקי היציאה Y1 ו-Y2 מזינים את סלילי הממסרים K1 ו-K2, והצד השני של הסלילים חוזר להדק השלילי של מקור המתח; המגע הפתוח של K1 מפעיל את ברז 1 והמגע של K2 מפעיל את ברז 2, במעגל הספק נפרד.
מבוקש: סכמת החיווט של שלושת המבואות ושני המוצאים אל הבקר. המבואות דרך מפסקים, והמוצאים דרך ממסרים.
מסרטטים את הבקר כמלבן: בצד אחד כרטיס המבואות עם ההדקים X1, X2, X3 ונקודה משותפת COM, ובצד השני כרטיס המוצאים עם ההדקים Y1, Y2 ונקודה משותפת COM. אחר כך מחברים כל רכיב בשטח, צעד אחר צעד.
1. מקור מתח ישר של . ההדק החיובי שלו מחובר לצד אחד של כל אחד משלושת המפסקים.
2. הצד השני של כל מפסק מחובר להדק הכניסה שלו:
•מפסק המפלס הנמוך אל X1.
•מפסק המפלס הבינוני אל X2.
•מפסק המפלס הגבוה אל X3.
3. נקודת ה-COM של כרטיס המבואות מחוברת להדק השלילי של המקור.
כך, כשמפסק נסגר (המים הגיעו לגובה שלו), זורם זרם דרך הכניסה שלו, והבקר קורא 1 לוגי. כשהמפסק פתוח, הבקר קורא 0.
1. הדק היציאה Y1 מחובר לצד אחד של הסליל של הממסר K1, והדק היציאה Y2 לצד אחד של הסליל של הממסר K2.
2. הצד השני של שני הסלילים חוזר להדק השלילי של מקור המתח, ונקודת ה-COM של כרטיס המוצאים מחוברת להדק החיובי. כשהבקר מפעיל יציאה, הוא סוגר את המעגל של הסליל המתאים והממסר נמשך.
3. מעגל ההספק של הברזים נפרד ממעגל הבקר: המגע הפתוח (NO) של K1 מחובר בטור לשסתום החשמלי של ברז 1, והמגע הפתוח של K2 בטור לשסתום של ברז 2, עם מקור המתח של הברזים (למשל רשת AC). כשממסר נמשך, המגע שלו נסגר והברז נפתח.
למה דרך ממסרים: הממסר מבודד בין מעגל הבקר (מתח נמוך וזרם קטן) לבין הברזים, שעובדים במתח ובזרם גבוהים יותר, ומגן על כרטיס המוצאים.
תשובה: מבואות: מקור DC; ההדק החיובי דרך כל מפסק (נמוך, בינוני, גבוה) אל X1, X2, X3, ו-COM של כרטיס המבואות אל ההדק השלילי. מוצאים: Y1 ו-Y2 מזינים את סלילי הממסרים K1 ו-K2, והצד השני של הסלילים חוזר להדק השלילי; המגע הפתוח של K1 מפעיל את ברז 1 והמגע של K2 מפעיל את ברז 2, במעגל הספק נפרד.
סעיף ג
שתי שורות. שורה 1: מגע סגור (NC) של X2 במקביל למגע פתוח (NO) של Y1 (החזקה עצמית), ובטור איתם מגע סגור של X3, אל הסליל Y1: . שורה 2: מגע סגור של X1 בטור עם מגע סגור של X3, אל הסליל Y2: .
מבוקש: דיאגרמת סולם שמפעילה את שני הברזים לפי שלושת הכללים שבשאלה.
קריאת הדרישות. מפסק מפלס הוא 1 כשהמים בגובה שלו או מעליו. לכן "מתחת למפלס הנמוך" פירושו , "מתחת למפלס הבינוני" פירושו , ו"מעל המפלס הגבוה" פירושו .
•ברז 2 צריך לפעול רק מתחת למפלס הנמוך, ולהיפסק לכל המאוחר במפלס הגבוה.
•ברז 1 צריך לפעול מתחת למפלס הבינוני (כלל 1, וגם בכלל 2 הוא ממשיך לפעול, כי כתוב "מופעל גם ברז 2"), ולהיפסק במפלס הגבוה (כלל 3).
•השאלה לא אומרת מה קורה בין המפלס הבינוני לגבוה. הקריאה הסבירה ביותר: ברז 1 ממשיך למלא עד המפלס הגבוה, כי אחרת המים לא יגיעו אף פעם למפלס הגבוה וכלל 3 לא יהיה בעל משמעות. אחרי שהמילוי נפסק במפלס הגבוה, הוא מתחדש רק כשהמפלס יורד אל מתחת לבינוני. זה מה שמצדיק שלושה מפסקים: הבינוני קובע מתי מתחילים למלא, והגבוה מתי מפסיקים.
1. תנאי ההתחלה: המים מתחת למפלס הבינוני, כלומר מגע סגור (NC) של X2. המגע מוליך כל עוד .
2. החזקה עצמית: במקביל למגע של X2 מחברים מגע פתוח (NO) של Y1 עצמו. כשהמים עוברים את המפלס הבינוני, המגע של X2 נפתח, אבל Y1 ממשיך לקבל זרם דרך המגע של עצמו, והמילוי נמשך.
3. תנאי העצירה: בטור עם שני המגעים המקבילים מחברים מגע סגור (NC) של X3. כשהמים מגיעים למפלס הגבוה, , המגע נפתח, Y1 נופל וגם ההחזקה העצמית מתבטלת.
4. המשוואה של השורה:
1. מגע סגור (NC) של X1 מוליך כשהמים מתחת למפלס הנמוך.
2. בטור איתו מגע סגור (NC) של X3, כהגנה: גם אם מפסק המפלס הנמוך תקול, ברז 2 ייסגר במפלס הגבוה.
3. המשוואה של השורה:
תיאור הסרטוט: בין שני הפסים האנכיים של הסולם יש שתי שורות.
•שורה 1: מהפס השמאלי מגע סגור X2, ומתחתיו ענף מקביל עם מגע פתוח Y1. שני הענפים מתאחדים, ואחריהם מגע סגור X3 והסליל Y1 בקצה השורה.
•שורה 2: מהפס השמאלי מגע סגור X1, אחריו מגע סגור X3, והסליל Y2 בקצה השורה.
כל שלושת הכללים מתקיימים: מתחת לנמוך פועלים שני הברזים, בין הנמוך לבינוני פועל רק ברז 1, ומעל הגבוה שניהם מופסקים.
תשובה: שורה 1: מגע סגור (NC) של X2 במקביל למגע פתוח (NO) של Y1, ובטור איתם מגע סגור של X3, אל הסליל Y1: . שורה 2: מגע סגור של X1 בטור עם מגע סגור של X3, אל הסליל Y2: .
שאלה 8 · דיאגרמת סולם ופונקציה בוליאנית
(אין קשר בין סעיפי השאלה)
איור לסעיף א' של שאלה 8: דיאגרמת סולם המייצגת פונקציה בוליאנית G.

באיור לסעיף א' של שאלה 8 מוצג סרטוט של דיאגרמת סולם המייצג פונקציה בוליאנית G. מהי הפונקציה G?
נתונה פונקציה בוליאנית . סרטטו את דיאגרמת הסולם של הפונקציה .
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
, ובצורה מפורקת:
מבוקש: הפונקציה הבוליאנית G שהדיאגרמה באיור לסעיף א' של שאלה 8 מממשת.
כללי הקריאה: מגעים בטור הם AND (כפל לוגי), מגעים במקביל הם OR (חיבור לוגי). מגע פתוח (NO) מייצג את המשתנה עצמו, ומגע סגור (NC, מסומן בקו אלכסוני) מייצג את המשתנה ההפוך.
•שורה עליונה: מגע פתוח A, בטור מגע סגור B, ואחריהם צומת שנסמן P. מהצומת P ממשיכים מגע סגור K והסליל G.
•שורה שנייה: מגע סגור B, שמגיע לצומת שנסמן M.
•שורה שלישית: מגע פתוח A, שמגיע גם הוא לצומת M (הקו האנכי מחבר את שתי השורות).
•מהצומת M יוצאים שני ענפים מקבילים אל הצומת P: מגע פתוח D (בשורה השנייה) ומגע סגור E (בשורה השלישית).
1. הדרך העליונה אל P: A בטור עם :
2. הדרך אל הצומת M: שני מגעים במקביל, ו-:
3. מ-M אל P: שני מגעים במקביל, D ו-, בטור אחרי M:
4. בצומת P שתי הדרכים מתחברות במקביל:
5. מ-P אל הסליל: מגע סגור K בטור. מכאן:
פתיחת הסוגריים (לפי חוק הפילוג):
שימו לב: אי אפשר להשמיט את האיבר . למשל כאשר , , , , : הענפים D ו- פתוחים, ורק הדרך העליונה מוליכה, ולכן .
•, , , , : הדרך העליונה פתוחה (המגע הסגור של B נפתח), אבל A בשורה השלישית מוליך אל M, ומשם D מוליך אל P, ו-K סגור. לכן . בביטוי: האיבר , ו-.
•אותו מצב עם : המגע הסגור של K נפתח ו-, כמו בביטוי.
תשובה:
סעיף ב
שלושה ענפים מקבילים אל הסליל F. ענף 1: שלושה מגעים במקביל (A פתוח, B סגור, C סגור), בטור מגע סגור D, ובטור שני מגעים במקביל (B פתוח, C סגור). ענף 2: מגע פתוח E בטור עם מגע פתוח N. ענף 3: מגע סגור D בטור עם מגע סגור K.
מבוקש: דיאגרמת סולם שמממשת את .
כללי התרגום מביטוי לדיאגרמה: חיבור לוגי (+) הוא מגעים במקביל, כפל לוגי () הוא מגעים בטור. משתנה רגיל הוא מגע פתוח (NO), ומשתנה עם קו מעליו הוא מגע סגור (NC, מסומן בקו אלכסוני).
הביטוי הוא סכום של שלושה איברים, ולכן הדיאגרמה היא שלושה ענפים מקבילים, שמתחילים בפס השמאלי ומתאחדים לפני הסליל F.
ענף 1: - שלושה גורמים בטור:
1. הגורם : שלושה מגעים במקביל - A פתוח, B סגור, C סגור.
2. הגורם : מגע סגור D, בטור אחרי הקבוצה הראשונה.
3. הגורם : שני מגעים במקביל - B פתוח, C סגור, בטור אחרי המגע של D.
ענף 2: - מגע פתוח E בטור עם מגע פתוח N.
ענף 3: - מגע סגור D בטור עם מגע סגור K.
הסרטוט: הענף הראשון בשורה העליונה: בתחילתו שלושה מגעים זה מתחת לזה (A, B סגור, C סגור) שמחוברים בקווים אנכיים בשני צדיהם, אחריהם המגע הסגור D, ואחריו שני מגעים זה מתחת לזה (B, C סגור) שמחוברים בקווים אנכיים. מתחת לכל זה, הענף השני (E ו-N) והענף השלישי (D סגור ו-K סגור). הקצוות הימניים של שלושת הענפים מתחברים בקו אנכי אחד, וממנו לסליל F.
(הסימן ∥ פירושו מחובר במקביל.)
•, ושאר המשתנים כלשהם: הענף השלישי מוליך, ולכן . בביטוי: .
•, , , , , : בענף 1 המגע A מוליך, המגע הסגור D מוליך, והמגע B מוליך, ולכן . בביטוי: .
תשובה: שלושה ענפים מקבילים אל הסליל F:
•ענף 1: שלושה מגעים במקביל (A פתוח, B סגור, C סגור), בטור מגע סגור D, ובטור שני מגעים במקביל (B פתוח, C סגור).
•ענף 2: מגע פתוח E בטור עם מגע פתוח N.
•ענף 3: מגע סגור D בטור עם מגע סגור K.
שאלה 9 · נכון/לא נכון: זיהוי מקודד אופטי הפרשי
איור לשאלה 9: מקודד אופטי הפרשי Incremental Optical Encoder.

באיור לשאלה 9 מוצג מקודד אופטי הפרשי Incremental Optical Encoder.
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 9
פתרון
נכון. בדיסקה שתי מסילות (ערוצים A ו-B) עם אותו מספר חריצים בדיוק, מוזזות זו מזו ברבע מחזור. זה מבנה של מקודד הפרשי, שסופר דפקים ומזהה את כיוון הסיבוב לפי הפרש המופע בין הערוצים.
מבוקש: לבדוק אם הדיסקה שבאיור לשאלה 9 היא של מקודד הפרשי (אינקרמנטלי) ולא של מקודד אבסולוטי.
ההבדל בין שני הסוגים נראה במבנה המסילות:
•במקודד הפרשי יש מסילה אחת או שתיים של חריצים שווים. כל חריץ נותן דופק, והבקר סופר דפקים. כשיש שני ערוצים, A ו-B, שתי המסילות זהות ומוזזות זו מזו ברבע מחזור (הפרש מופע של ), ולפי השאלה איזה ערוץ מקדים את השני יודעים את כיוון הסיבוב.
•במקודד אבסולוטי כל מסילה היא סיבית של מילה בינארית, ובכל מסילה מספר הקטעים שונה: במסילה הפנימית חצי שחור וחצי לבן, ובכל מסילה חיצונית פי 2 קטעים מזו שלפניה.
מה רואים באיור:
1. שתי המסילות, המסומנות ערוץ A וערוץ B, מחולקות לאותו מספר של קטעים שחורים ולבנים שווים.
2. הקטעים של מסילה אחת מוזזים ביחס לקטעים של השנייה בכרבע מחזור, כך שהמעברים בין שחור ללבן אינם באותה זווית.
3. לכל מסילה מקור אור וגלאי משלה, והמוצא הוא שתי סיביות (A ו-B). אלה שני אותות ריבועיים בהפרש מופע, לא מילה בינארית שמזהה את המיקום.
זה בדיוק המבנה של מקודד הפרשי עם שני ערוצים.
למה לא "לא נכון": ההיגד היה שגוי אילו מספר הקטעים היה מכפיל את עצמו ממסילה למסילה, כמו בקוד בינארי, וזה המבנה של מקודד אבסולוטי (כמו באיור לשאלה 12).
תשובה: נכון. בדיסקה שתי מסילות (ערוצים A ו-B) עם אותו מספר חריצים בדיוק, מוזזות זו מזו ברבע מחזור. זה מבנה של מקודד הפרשי.
שאלה 10 · נכון/לא נכון: משוואת אופיין של חיישן אינפרה-אדום
באיור לשאלה 10 מוצג אופיין של חיישן אינפרה-אדום Infrared proximity.
איור לשאלה 10: אופיין חיישן קירבה אינפרא-אדום.

הנוסחה המקשרת את הזרם בתלות במרחק היא: .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 10
פתרון
לא נכון. לפי הגרף הזרם יורד עם המרחק: מ- ב- ל- ב-. המשוואה הנכונה היא .
מבוקש: לבדוק אם הנוסחה מתאימה לאופיין שבאיור לשאלה 10.
האופיין הוא קו ישר, ולכן משוואתו מהצורה . מוצאים את ואת משתי נקודות על הקו:
1. קוראים שתי נקודות מהגרף: בתחילת הקו , ובסופו .
2. השיפוע:
3. האיבר החופשי, מהנקודה הראשונה:
4. המשוואה הנכונה:
5. בדיקה בנקודה מהאמצע: ב- מתקבל , כמו בגרף.
השוואה להיגד: בנוסחה שבהיגד השיפוע חיובי (), כלומר הזרם עולה עם המרחק, בעוד שבגרף הזרם יורד. גם הערכים לא מתאימים: לפי ההיגד ב- היה מתקבל , ולא .
תשובה: לא נכון. המשוואה של האופיין היא : הזרם יורד מ- ב- ל- ב-.
שאלה 11 · נכון/לא נכון: חיישן קרבה קיבולי וחומרים לא מתכתיים
באיור לשאלה 11 מוצג מבנה פנימי של חיישן קירבה קיבולי.
איור לשאלה 11: מבנה פנימי של חיישן קירבה קיבולי.

החיישן המוצג יכול לזהות גם חומרים אל מתכתיים כגון גומי.
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 11
פתרון
נכון. חיישן קיבולי מגיב לשינוי בקיבול של השדה האלקטרוסטטי שלפניו, וכל חומר בעל מקדם דיאלקטרי גדול מזה של האוויר משנה אותו, גם חומר לא מתכתי כמו גומי.
מבוקש: לבדוק אם חיישן קרבה קיבולי, כמו זה שבאיור לשאלה 11, מזהה גם חומרים לא מתכתיים.
איך החיישן פועל (לפי הבלוקים שבאיור):
1. בחזית החיישן יש אלקטרודות שיוצרות שדה אלקטרוסטטי. האלקטרודות והאוויר שלפניהן הן קבל, והקבל הוא חלק ממעגל המתנד.
2. הקיבול נתון בנוסחה מהנוסחאון: , כאשר המקדם הדיאלקטרי של הריק, המקדם הדיאלקטרי היחסי של החומר שבשדה, שטח האלקטרודות ו- המרחק ביניהן.
3. כשעצם נכנס לשדה, הוא משנה את ולכן את הקיבול, והמתנד משנה את מצב התנודות שלו.
4. המיישר והמסנן הופכים את התנודות למתח ישר, ומעגל המיתוג משווה אותו לסף ומחליף את מצב המוצא (המוליכים).
מה זה אומר על החומרים: החיישן לא דורש שהעצם יוליך חשמל או יהיה מגנטי. מספיק שהמקדם הדיאלקטרי שלו גדול מזה של האוויר (). לגומי, לפלסטיק, לעץ, לזכוכית ולנוזלים יש מקדם דיאלקטרי גדול מ-1, ולכן החיישן מזהה אותם. זה ההבדל העיקרי מחיישן קרבה השראי, שמזהה רק מתכות.
למה לא "לא נכון": ההיגד היה שגוי אילו מדובר בחיישן קרבה השראי, שפועל בשדה מגנטי ומזהה רק מתכות.
תשובה: נכון. חיישן קיבולי מגיב לשינוי בקיבול שנוצר כשחומר בעל מקדם דיאלקטרי גדול מזה של האוויר נכנס לשדה האלקטרוסטטי, ולכן הוא מזהה גם חומרים לא מתכתיים כמו גומי.
שאלה 12 · נכון/לא נכון: מספר הגזרות במקודד אבסולוטי
באיור לשאלה 12 מוצג מקודד אופטי אבסולוטי - Absolute Optic Encoder.
איור לשאלה 12: תאור החלוקה לגזרות של המקודד האופטי.

למקודד זה יש 16 גזרות.
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 12
פתרון
לא נכון. בדיסקה כ-8 מסילות (8 סיביות), ולכן יש בה גזרות. 16 גזרות היו מתקבלות במקודד של 4 מסילות בלבד, ובמסילה החיצונית שלו היו רק 16 קטעים.
מבוקש: לבדוק אם למקודד שבאיור לשאלה 12 יש 16 גזרות.
במקודד אבסולוטי כל מסילה (טבעת) היא סיבית אחת של המילה הבינארית. במקודד של סיביות יש מילים שונות, וכל מילה מתאימה לגזרה אחת של הדיסקה. לכן מספר הגזרות הוא , ומכאן גם הנוסחה מהנוסחאון לכושר ההבחנה: , כאשר מספר הסיביות.
1. סופרים את המסילות באיור, מהמרכז החוצה (העיגול השחור שבמרכז הוא הציר ואינו מסילה): במסילות הפנימיות קשתות ארוכות, ובכל מסילה שאחריה הקטעים קצרים יותר ורבים יותר. יש כ-8 מסילות, כלומר סיביות.
2. מספר הגזרות:
המסילה החיצונית מאשרת זאת: יש בה יותר ממאה קטעים שחורים דקים, כלומר מאות קטעים שחורים ולבנים לאורך ההיקף, וכל קטע כזה הוא לפחות גזרה אחת.
3. כושר ההבחנה של המקודד:
4. מה היה נותן 16 גזרות: מתקבל רק כאשר , כלומר דיסקה עם 4 מסילות בלבד, ובמסילה החיצונית שלה היו רק 16 קטעים (8 שחורים ו-8 לבנים). הדיסקה שבאיור רחוקה מזה מאוד.
תשובה: לא נכון. בדיסקה כ-8 מסילות (8 סיביות), ולכן יש בה גזרות, ולא 16.
שאלה 13 · נכון/לא נכון: תגובת יתר של מערכת מסדר שני
באיור לשאלה 13 מוצגת תגובה לאות מדרגת יחידה של מערכת בקרה מסדר שני. נתון: מקדם הריסון של מערכת זו .
איור לשאלה 13: תגובת מערכת בקרה מסדר שני לאות מדרגת יחידה.

תגובת היתר של מערכת בקרה זו .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 13
פתרון
נכון. .
מבוקש: לבדוק אם תגובת היתר של המערכת היא , כאשר .
הנוסחה מהנוסחאון לתגובת היתר של מערכת מסדר שני (לאות מדרגת יחידה):
כאשר מקדם הריסון ו- החריגה מעל הערך הסופי. באיור לשאלה 13 מסומן כמרחק בין השיא לבין הערך הסופי. במדרגת יחידה הערך הסופי של מערכת עם הגבר 1 הוא 1, ולכן הוא גם החריגה היחסית.
1. השורש במכנה:
2. המעריך:
3. תגובת היתר:
הערך שווה לערך שבהיגד.
למה לא "לא נכון": ההיגד היה שגוי אילו מקדם הריסון היה אחר. למשל ב- מתקבל .
תשובה: נכון. .
שאלה 14 · נכון/לא נכון: משמעות PV במונה של בקר
באיור לשאלה 14 מוצגת סכמה של מונה המחובר לבקר מִתַּכנת.
איור לשאלה 14: מונה המחובר לבקר מתכנת.

משמעות הסימון PV במונה המוצג הוא הערך ההתחלתי של המְנִייה (הספירה).
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 14
פתרון
לא נכון. PV (Preset Value) הוא הערך המכוון: מספר הספירות שבהגיעו אליו המוצא Q (end of count) מופעל. כאן PV=60. הערך הנוכחי של הספירה הוא CV (Counter Value), כאן 31.
מבוקש: לבדוק אם PV במונה שבאיור לשאלה 14 הוא הערך ההתחלתי של הספירה.
•EN - הפעלת המונה.
•CARS - מגע שנסגר בכל פעם שעוברת מכונית. בכל סגירה המונה סופר אחד.
•PRESET (בכניסה LD) - טעינה מחדש של המונה.
•PV - ערך קבוע שמוזן למונה, כאן .
•CV - ערך יציאה, כאן .
•Q - יציאה שמפעילה את הסליל end of count (סוף הספירה).
1. PV = Preset Value, הערך המכוון (הערך הרצוי). זה מספר הספירות שהמונה צריך להגיע אליו, ובהגיעו אליו היציאה Q נעשית 1 ומפעילה את end of count. בנוסחאון זה הפרמטר Preset של המונה: כמות השינויים הרצויה באות הכניסה שתפעיל את אות המוצא Q.
2. CV = Counter Value, הערך הנוכחי של הספירה: כמה מכוניות נספרו עד עכשיו. כאן נספרו 31 מכוניות מתוך 60.
3. הספירה מתחילה מאפס (או מהערך שנטען ב-LD), ולא מ-PV. המצב באיור מראה זאת: CV הוא 31 ועדיין קטן מ-60, ולכן Q עוד לא הופעל.
ההיגד מתאר את PV כ"ערך ההתחלתי", אבל PV הוא ערך היעד שבו הספירה מסתיימת. את מצב הספירה עצמו מראה CV.
הערה: הכניסות CD ו-LD שבאיור מופיעות בדרך כלל במונה יורד (CTD), שבו LD טוען את PV כערך שממנו סופרים מטה. אבל הבלוק מסומן CTU (מונה מעלה), והיציאה שלו היא end of count, ולכן קוראים אותו כמונה מעלה, ובו PV הוא ערך היעד.
תשובה: לא נכון. PV (Preset Value) הוא הערך המכוון, מספר הספירות שבו מופעל המוצא Q (end of count); כאן . הערך הנוכחי של הספירה הוא CV, כאן .
שאלה 15 · נכון/לא נכון: כיוון הזרם בחיבור Sourcing
Sourcing Current הוא זרם אשר נכנס מהתקן של הבקר המִתַּכנת.
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 15
פתרון
לא נכון. Sourcing Current הוא זרם שיוצא מההתקן של הבקר: הכרטיס מקבל את ההדק החיובי של מקור המתח ו"דוחף" זרם החוצה אל ציוד הקצה. זרם שנכנס אל הבקר הוא Sinking Current.
מבוקש: לבדוק אם זרם Sourcing הוא זרם שנכנס להתקן של הבקר.
בכרטיסי כניסה ויציאה למתח ישר יש שתי צורות חיבור, שנבדלות בכיוון הזרם ביחס לבקר:
1. Sourcing (מקור): הנקודה המשותפת של הכרטיס מחוברת להדק החיובי של מקור המתח. הזרם יוצא מהדק הבקר אל ציוד הקצה (חיישן, ממסר) וחוזר דרכו אל ההדק השלילי. בנוסחאון: הכרטיס "דוחף" זרם החוצה.
2. Sinking (בור): הנקודה המשותפת מחוברת להדק השלילי. הזרם מגיע מציוד הקצה ונכנס אל הדק הבקר. בנוסחאון: הכרטיס "מושך" זרם פנימה.
דרך לזכור: source הוא מקור, ממנו הזרם יוצא; sink הוא כיור, אליו הזרם נכנס.
ההיגד מייחס ל-Sourcing את הכיוון של Sinking.
תשובה: לא נכון. Sourcing Current הוא זרם שיוצא מההתקן של הבקר אל ציוד הקצה; זרם שנכנס אל הבקר נקרא Sinking Current.
שאלה 16 · נכון/לא נכון: זהות של שתי פונקציות בוליאניות
הפונקציות הבוליאניות ו- זהות.
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 16
פתרון
נכון. ו-, ולכן .
מבוקש: לבדוק אם שווה ל- לכל ערכי המשתנים.
מפשטים את בעזרת שני חוקי המשלים של האלגברה הבוליאנית:
•משתנה כפול המשלים שלו שווה 0: (משתנה אינו יכול להיות 1 ו-0 בבת אחת).
•משתנה ועוד המשלים שלו שווה 1: (תמיד אחד מהם הוא 1).
1. מציבים בסוגריים הראשונים: , ואיבר שהוא 0 בסכום אפשר להשמיט:
2. הסוגריים השניים: , וכפל ב-1 אינו משנה את הביטוי:
3. זה בדיוק .
בדיקה בשני מצבים: כאשר , , , : , ו-. כאשר , , , : , ו-.
תשובה: נכון. ו-, ולכן .
שאלה 17 · נכון/לא נכון: ביטוי בוליאני מדיאגרמת סולם
באיור לשאלה 17 מוצגת דיאגרמת סולם של הפונקציה הלוגית X.
איור לשאלה 17: פקודות בשפת דיאגרמת סולם.

הביטוי הבוליאני X הוא:
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 17
פתרון
לא נכון. המגעים A, ו-G מחוברים במקביל לצומת אחד, ושני הענפים ו- יוצאים מהצומת הזה במקביל אל X. לכן .
מבוקש: לבדוק אם הביטוי שבהיגד מתאר את הדיאגרמה שבאיור לשאלה 17.
כללי הקריאה: מגעים בטור הם AND, מגעים במקביל הם OR, ומגע סגור (מסומן בקו אלכסוני) מייצג את המשתנה ההפוך.
1. מהפס השמאלי יוצאים שלושה מגעים: A (פתוח), D (סגור) ו-G (פתוח). הצד הימני של שלושתם מחובר בקו אנכי אחד (הנקודות השחורות הן צמתים), ולכן הם במקביל:
2. מהצומת הזה יוצאים שני ענפים אל הסליל X:
•ענף עליון: B (פתוח) בטור עם C (סגור):
•ענף תחתון: E (סגור) בטור עם F (סגור):
שני הענפים מתחברים בצומת שלפני X, ולכן הם במקביל:
3. הקבוצה הראשונה בטור עם הקבוצה השנייה:
השוואה להיגד: בהיגד G מחובר ישירות ל-X, ו-A מוכפל רק ב-. אבל בדיאגרמה כל מגע מהקבוצה הראשונה עובר דרך הענפים של B, C, E, F, ו-A יכול להוליך גם דרך הענף של E ו-F.
דוגמה נגדית: , , (ושאר המשתנים כלשהם). לפי ההיגד , כי האיבר הוא 1. בדיאגרמה המגע G מוליך אל הצומת, אבל הענף העליון פתוח (B פתוח) וגם התחתון (המגע הסגור של E נפתח), ולכן .
תשובה: לא נכון. הביטוי של הדיאגרמה הוא .
שאלה 18 · נכון/לא נכון: מספר המונים בדף נתונים של בקר
באיור לשאלה 18 מוצג חלק מנתוני בקר 6ES7212-1BE31-0XB0 של חברת Siemens.
איור לשאלה 18: דף נתונים לבקר מתכנת של חברת Siemens.

בבקר של חברת Siemens המוצג באיור לשאלה 18 אפשר להשתמש בחמישה מונים.
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 18
פתרון
לא נכון. בטבלה, תחת Integrated Functions, בשורה Number of counters רשום 4: בבקר ארבעה מונים, ולא חמישה.
מבוקש: לבדוק בטבלה שבאיור לשאלה 18 כמה מונים יש בבקר.
1. מחפשים בטבלה את הקבוצה Integrated Functions (פונקציות מובנות).
2. בשורה Number of counters (מספר המונים) רשום: .
3. בשורה שמתחתיה, Counting frequency (counter) max., רשום : תדר הספירה המרבי של המונים.
4. גם בקבוצה Digital inputs רשום שמתוך 8 הכניסות, 4 משמשות לפונקציות טכנולוגיות מסוג HSC (High Speed Counting, ספירה מהירה). זה מתאים ל-4 מונים מהירים.
לכן בבקר 4 מונים, ולא 5. אין לבלבל עם מספרים אחרים בטבלה: 6 הוא מספר היציאות (ממסרים), ו-8 מספר הכניסות הספרתיות.
תשובה: לא נכון. בשורה Number of counters שבטבלה רשום 4, כלומר בבקר ארבעה מונים.