דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכטרוניקה 97003 - קיץ 2024 מועד א'

הנדסת מכונות · סמל 97003 · 18 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכטרוניקה, קיץ 2024 מועד א', כל 18 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: חלק א (80 נקודות) – שאלות פתוחות:

יש לענות על ארבע מתוך שמונה שאלות, לפי הפירוט הבא:

בנושא רכיבים ומתמרים (שאלות 1–3): יש לענות על שאלה אחת חובה.

בנושא מערכות בקרה (שאלות 4–6): יש לענות על שאלה אחת חובה.

בנושא בקרים מתוכנתים וממשק אדם מכונה (שאלות 7–8): יש לענות על שאלה אחת חובה.

ושאלה אחת לבחירה חופשית מבין כלל הפרקים.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

חלק ב (20 נקודות) – שאלות נכון או לא נכון (שאלות 9–18):

10 שאלות חובה, ערך כל שאלה 2 נקודות.

סך הכול 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. שלושה ספרי לימוד.

3. קלסר אחד.

4. נוסחאון מצורף לבחינה.

5. כלי סרטוט.

נוסחאון מה"ט במכטרוניקה - להורדה ב-PDF, 86 עמודים.

שאלה 1 · מגבה הידראולי: חוק פסקל ושימור נפח

באיור לשאלה 1 מוצג מַגְבֵּהַ (גֶ'ק) הידראולי להרמת משאיות. הפעלת כוח F1F_1 מאפשרת הרמת משאית שמשקלה F2F_2 שהוא הרבה יותר גדול מהכוח F1F_1. המַגְבֵּהַ בנוי משתי בוכנות 1 ו-2 בגדלים שונים כפי שאפשר לראות באיור. אמבטיית השמן היא אטומה ומחברת בין שתי הבוכנות.

נתון:

•משקל המשאית: F2=8,000 kgF_2=8{,}000\,kg, שתי הבוכנות באותו גובה h=40 cmh=40\,cm.

•שטחי הבוכנות: A1=0.03 m2A_1=0.03\,m^2, A2=0.3 m2A_2=0.3\,m^2.

•צפיפות השמן: ρ=0.9 grcm3\rho=0.9\,\frac{gr}{cm^3}, תאוצת הכובד: g=9.81 ms2g=9.81\,\frac{m}{s^2}.

•המרת יחידות כוח: 1 N=kg⋅ms2=0.1 kgf1\,N=kg\cdot\frac{m}{s^2}=0.1\,kgf.

•המרת יחידות לחץ: 1 Nm2=1 Pa1\,\frac{N}{m^2}=1\,Pa.

א.

רשמו נוסחה המתארת את עיקרון הפעולה של המַגְבֵּהַ (גֶ'ק) ההידראולי המתואר באיור.

(5 נקודות)
ב.

מהו הכוח F1F_1 המאפשר הרמת המשאית? רשמו תשובתכם ביחידות [N][N].

(5 נקודות)
ג.

מהו הלחץ P3P_3, הנראה באיור בפינה הימנית התחתונה? רשמו תשובתכם ביחידות [Pa][Pa].

(5 נקודות)
ד.

בכמה תעלה בוכנה מספר 2 אם בוכנה מספר 1 תרד ב-y1=8 cmy_1=8\,cm?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

P1=P2 ⇒ F1A1=F2A2 ⇒ F1=A1A2⋅F2P_1=P_2\ \Rightarrow\ \frac{F_1}{A_1}=\frac{F_2}{A_2}\ \Rightarrow\ F_1=\frac{A_1}{A_2}\cdot F_2. מכיוון ש-A2>A1A_2>A_1, מתקיים F2>F1F_2>F_1.

מבוקש: הנוסחה שמתארת את עיקרון הפעולה של המגבה.

העיקרון (חוק פסקל). לחץ שמופעל על נוזל סגור עובר בשלמותו לכל נקודה בנוזל. השמן כמעט אינו נדחס, ואמבטיית השמן אטומה, ולכן הלחץ שהבוכנה הקטנה יוצרת מתחת לה הוא אותו לחץ שפועל מתחת לבוכנה הגדולה (שתי הבוכנות באותו גובה, אז אין ביניהן הפרש גובה של עמוד שמן).

1. הלחץ מתחת לבוכנה 1 הוא הכוח חלקי השטח: P1=F1A1P_1=\frac{F_1}{A_1}.

2. הלחץ מתחת לבוכנה 2: P2=F2A2P_2=\frac{F_2}{A_2}.

3. לפי חוק פסקל P1=P2P_1=P_2, ולכן:

F1A1=F2A2 ⇒ F1=A1A2⋅F2\frac{F_1}{A_1}=\frac{F_2}{A_2}\ \Rightarrow\ F_1=\frac{A_1}{A_2}\cdot F_2

4. מכיוון ש-A2>A1A_2>A_1, היחס A1A2\frac{A_1}{A_2} קטן מ-1 ולכן F1<F2F_1<F_2: כוח קטן על הבוכנה הקטנה מחזיק משא גדול על הבוכנה הגדולה.

המחיר הוא בדרך: הבוכנה הקטנה דוחפת נפח קטן של שמן, והנפח הזה מתפזר על שטח גדול, כך שהבוכנה הגדולה זזה לאט ולמרחק קטן יותר (ראו סעיף ד).

תשובה: P1=P2 ⇒ F1A1=F2A2 ⇒ F1=A1A2⋅F2P_1=P_2\ \Rightarrow\ \frac{F_1}{A_1}=\frac{F_2}{A_2}\ \Rightarrow\ F_1=\frac{A_1}{A_2}\cdot F_2, ומכיוון ש-A2>A1A_2>A_1 מתקבל F2>F1F_2>F_1.

סעיף ב

תשובה:

F1=800 kgf=8,000 NF_1=800\,kgf=8{,}000\,N

נתון: F2=8,000 kgF_2=8{,}000\,kg (משקל, כלומר 8,000 kgf8{,}000\,kgf), A1=0.03 m2A_1=0.03\,m^2, A2=0.3 m2A_2=0.3\,m^2, 1 N=0.1 kgf1\,N=0.1\,kgf.

מבוקש: F1F_1 בניוטונים.

1. מהנוסחה של סעיף א:

F1=A1A2⋅F2=0.030.3⋅8,000=0.1⋅8,000=800 kgfF_1=\frac{A_1}{A_2}\cdot F_2=\frac{0.03}{0.3}\cdot8{,}000=0.1\cdot8{,}000=800\,kgf

2. המרה לניוטון לפי הנתון 1 N=0.1 kgf1\,N=0.1\,kgf, כלומר 1 kgf=10 N1\,kgf=10\,N:

F1=800⋅10=8,000 NF_1=800\cdot10=8{,}000\,N

כוח של 8,000 N8{,}000\,N בלבד מחזיק משאית שמשקלה 80,000 N80{,}000\,N: יחס השטחים הוא 10.

תשובה: F1=800 kgf=8,000 NF_1=800\,kgf=8{,}000\,N

סעיף ג

תשובה:

P3≈270.2⋅103 PaP_3\approx270.2\cdot10^3\,Pa (כ-270,198 Pa270{,}198\,Pa)

נתון: F1=8,000 NF_1=8{,}000\,N (סעיף ב), A1=0.03 m2A_1=0.03\,m^2, ρ=0.9 grcm3\rho=0.9\,\frac{gr}{cm^3}, g=9.81 ms2g=9.81\,\frac{m}{s^2}, h=40 cmh=40\,cm.

מבוקש: הלחץ P3P_3 בתחתית האמבטיה, בעומק hh מתחת לבוכנות.

הלחץ בתחתית שווה ללחץ שמתחת לבוכנה ועוד הלחץ ההידרוסטטי של עמוד השמן שבגובה hh:

P3=P1+ρ⋅g⋅hP_3=P_1+\rho\cdot g\cdot h

1. הלחץ מתחת לבוכנה 1:

P1=F1A1=8,0000.03=266,667 Pa=266.67⋅103 PaP_1=\frac{F_1}{A_1}=\frac{8{,}000}{0.03}=266{,}667\,Pa=266.67\cdot10^3\,Pa

2. המרת הנתונים ליחידות SI:

ρ=0.9 grcm3=0.9⋅10−3 kg10−6 m3=900 kgm3\rho=0.9\,\frac{gr}{cm^3}=0.9\cdot\frac{10^{-3}\,kg}{10^{-6}\,m^3}=900\,\frac{kg}{m^3}, h=40 cm=0.4 mh=40\,cm=0.4\,m

3. הלחץ ההידרוסטטי:

ρ⋅g⋅h=900⋅9.81⋅0.4=3,531.6 kgm⋅s2=3,531.6 Pa\rho\cdot g\cdot h=900\cdot9.81\cdot0.4=3{,}531.6\,\frac{kg}{m\cdot s^2}=3{,}531.6\,Pa

(היחידה: kgm3⋅ms2⋅m=kg⋅m/s2m2=Nm2=Pa\frac{kg}{m^3}\cdot\frac{m}{s^2}\cdot m=\frac{kg\cdot m/s^2}{m^2}=\frac{N}{m^2}=Pa.)

4. מחברים:

P3=266,667+3,532=270,198 Pa≈270.2⋅103 PaP_3=266{,}667+3{,}532=270{,}198\,Pa\approx270.2\cdot10^3\,Pa

אותו ערך מתקבל גם מצד בוכנה 2: P2=F2A2=80,0000.3=266,667 PaP_2=\frac{F_2}{A_2}=\frac{80{,}000}{0.3}=266{,}667\,Pa, ועמוד השמן מתחתיה הוא באותו גובה hh.

תשובה: P3≈270.2⋅103 PaP_3\approx270.2\cdot10^3\,Pa

סעיף ד

תשובה:

y2=0.8 cmy_2=0.8\,cm

נתון: y1=8 cm=0.08 my_1=8\,cm=0.08\,m, A1=0.03 m2A_1=0.03\,m^2, A2=0.3 m2A_2=0.3\,m^2.

מבוקש: ההתרוממות y2y_2 של בוכנה 2.

השמן אינו נדחס, ולכן נפח השמן שבוכנה 1 דוחפת החוצה שווה לנפח שנכנס מתחת לבוכנה 2:

V1=V2 ⇒ y1⋅A1=y2⋅A2V_1=V_2\ \Rightarrow\ y_1\cdot A_1=y_2\cdot A_2

1. הנפח שבוכנה 1 דוחפת:

V1=y1⋅A1=0.08⋅0.03=0.0024 m3V_1=y_1\cdot A_1=0.08\cdot0.03=0.0024\,m^3

2. ההתרוממות של בוכנה 2:

y2=V2A2=0.00240.3=0.008 m=0.8 cmy_2=\frac{V_2}{A_2}=\frac{0.0024}{0.3}=0.008\,m=0.8\,cm

זה הצד השני של סעיף א: הכוח גדל פי 10, והדרך קטנה פי 10.

תשובה: y2=0.8 cmy_2=0.8\,cm

שאלה 2 · מנומטר U למדידת לחץ גז

באיור לשאלה 2 מוצג מנומטר (Manometer). הנוזל שנמצא בתוך זרועות המנומטר הוא שמן. הגז אשר לחצו נמדד נמצא בתוך מְכָל סגור ופתוח רק למנומטר. לחץ הגז הנמדד מסומן ב-PgasP_{gas}.

נתון:

•גובה עמוד השמן h=57 cmh=57\,cm. הגדרת יחידת atmatm: 1 atm=101,325 Pa1\,atm=101{,}325\,Pa.

•הלחץ המקומי של האטמוספירה: Patm=95 kPaP_{atm}=95\,kPa.

•צפיפות השמן: ρ=0.89 grcm3\rho=0.89\,\frac{gr}{cm^3}, תאוצת הכובד: g=9.81 ms2g=9.81\,\frac{m}{s^2}.

•בפתרונכם הניחו כי צפיפות השמן הרבה יותר גדולה מצפיפות הגז.

א.

הסבירו, מהו מנומטר וכיצד הוא פועל?

(4 נקודות)
ב.

על פי הנתונים הרשומים לעיל, מה לחץ הגז PgasP_{gas}? רשמו תשובתכם ביחידות של [Pa][Pa].

(7 נקודות)
ג.

לקחו את המנומטר הנתון לעיר אחרת. לחץ האטמוספירה בעיר זו הוא: Patm=0.92 AtmP_{atm}=0.92\,Atm.

כמו כן, החליפו את השמן במנומטר לשמן אחר שצפיפותו היא: ρ1=0.85 grcm3\rho_1=0.85\,\frac{gr}{cm^3}.

לחץ הגז PgasP_{gas} לא השתנה ונשאר כפי שחושב בסעיף ב'.

מהו הגובה hh בנתונים החדשים? רשמו את תשובתכם ביחידות של [cm][cm].

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

מנומטר הוא מכשיר למדידת לחץ (הפרש לחצים). מנומטר U הוא צינור שקוף בצורת U ובו נוזל מדידה; צד אחד מחובר ללחץ הנמדד והשני לאטמוספירה. הפרש הלחצים מזיז את הנוזל, והפרש הגבהים h בין שני המפלסים נותן את הפרש הלחצים: ΔP = ρ·g·h.

מבוקש: הגדרה של מנומטר והסבר על אופן פעולתו.

1. מהו. מנומטר הוא מכשיר למדידת לחץ, ובפרט למדידת הפרש לחצים סטטי בין שתי נקודות.

2. מבנה. המנומטר שבאיור לשאלה 2 הוא צינורית שקופה בצורת U, מלאה בחלקה בנוזל מדידה (כאן שמן). זרוע אחת מחוברת למְכָל הגז, והזרוע השנייה פתוחה לאטמוספירה.

3. פעולה. כשהלחץ בשתי הזרועות שווה, מפלסי הנוזל שווים. כשלחץ הגז גדול מלחץ האטמוספירה, הוא דוחף את הנוזל בזרוע שלו כלפי מטה, והנוזל עולה בזרוע הפתוחה. הנוזל נעצר כשמשקל עמוד הנוזל העודף מאזן את הפרש הלחצים.

4. הקשר. בנוזל במנוחה, הלחץ באותו גובה שווה בשתי הזרועות. לכן הפרש הגבהים hh בין שני המפלסים נותן את הפרש הלחצים:

Pgas−Patm=ρ⋅g⋅hP_{gas}-P_{atm}=\rho\cdot g\cdot h

כאשר ρ\rho צפיפות נוזל המדידה ו-gg תאוצת הכובד.

5. דרישות מנוזל המדידה: צפיפות שונה (וגדולה בהרבה) מזו של הזורם הנמדד, והוא לא מתערבב איתו. נוזל צבעוני מקל על קריאת המפלסים.

תשובה: מנומטר הוא מכשיר למדידת לחץ (הפרש לחצים). מנומטר U הוא צינור שקוף בצורת U ובו נוזל מדידה; צד אחד מחובר ללחץ הנמדד והשני לאטמוספירה. הפרש הלחצים מזיז את הנוזל, והפרש הגבהים hh בין המפלסים נותן את הפרש הלחצים: ΔP=ρ⋅g⋅h\Delta P=\rho\cdot g\cdot h.

סעיף ב

תשובה:

Pgas≈99,977 PaP_{gas}\approx99{,}977\,Pa

נתון: Patm=95 kPaP_{atm}=95\,kPa, ρ=0.89 grcm3\rho=0.89\,\frac{gr}{cm^3}, g=9.81 ms2g=9.81\,\frac{m}{s^2}, h=57 cmh=57\,cm.

מבוקש: לחץ הגז PgasP_{gas} בפסקל.

בוחרים את הגובה של המפלס התחתון (הקו המקווקו באיור). בזרוע של הגז, הלחץ בגובה הזה הוא PgasP_{gas} (צפיפות הגז זניחה, ולכן אין תוספת מעמוד הגז). בזרוע הפתוחה, באותו גובה, הלחץ הוא לחץ האטמוספירה ועוד עמוד שמן בגובה hh. בנוזל במנוחה הלחצים באותו גובה שווים:

Pgas=Patm+ρ⋅g⋅hP_{gas}=P_{atm}+\rho\cdot g\cdot h

1. המרה ליחידות SI:

ρ=0.89 grcm3=890 kgm3\rho=0.89\,\frac{gr}{cm^3}=890\,\frac{kg}{m^3}, h=57 cm=0.57 mh=57\,cm=0.57\,m, Patm=95 kPa=95,000 PaP_{atm}=95\,kPa=95{,}000\,Pa

2. הלחץ של עמוד השמן:

ρ⋅g⋅h=890⋅9.81⋅0.57=4,976.6 Pa≈4.977⋅103 Pa\rho\cdot g\cdot h=890\cdot9.81\cdot0.57=4{,}976.6\,Pa\approx4.977\cdot10^3\,Pa

3. לחץ הגז:

Pgas=95,000+4,977=99,977 PaP_{gas}=95{,}000+4{,}977=99{,}977\,Pa

הלחץ גדול מלחץ האטמוספירה, כמו שמראה האיור: השמן עלה בזרוע הפתוחה.

תשובה: Pgas≈99,977 PaP_{gas}\approx99{,}977\,Pa

סעיף ג

תשובה:

h≈81 cmh\approx81\,cm

נתון: Pgas=99,977 PaP_{gas}=99{,}977\,Pa (סעיף ב), Patm=0.92 atmP_{atm}=0.92\,atm, 1 atm=101,325 Pa1\,atm=101{,}325\,Pa, ρ1=0.85 grcm3=850 kgm3\rho_1=0.85\,\frac{gr}{cm^3}=850\,\frac{kg}{m^3}, g=9.81 ms2g=9.81\,\frac{m}{s^2}.

מבוקש: הגובה החדש hh בסנטימטרים.

אותה משוואת שיווי משקל כמו בסעיף ב, עם הנתונים החדשים:

Pgas=Patm+ρ1⋅g⋅h ⇒ h=Pgas−Patmρ1⋅gP_{gas}=P_{atm}+\rho_1\cdot g\cdot h\ \Rightarrow\ h=\frac{P_{gas}-P_{atm}}{\rho_1\cdot g}

1. לחץ האטמוספירה בעיר החדשה בפסקל:

Patm=0.92⋅101,325=93,219 PaP_{atm}=0.92\cdot101{,}325=93{,}219\,Pa

2. הפרש הלחצים שהשמן צריך לאזן:

Pgas−Patm=99,977−93,219=6,758 PaP_{gas}-P_{atm}=99{,}977-93{,}219=6{,}758\,Pa

3. המשקל הסגולי של השמן החדש:

ρ1⋅g=850⋅9.81=8,338.5 Nm3\rho_1\cdot g=850\cdot9.81=8{,}338.5\,\frac{N}{m^3}

4. הגובה:

h=6,7588,338.5=0.81 m=81 cmh=\frac{6{,}758}{8{,}338.5}=0.81\,m=81\,cm

הגובה גדל משתי סיבות: לחץ האטמוספירה נמוך יותר (הפרש הלחצים גדל), והשמן החדש קל יותר (צריך עמוד גבוה יותר כדי ליצור אותו לחץ).

תשובה: h≈81 cmh\approx81\,cm

שאלה 3 · חיישן לחץ עיבורי ומגבר שרת

במפעל למכוניות משתמשים בחיישן לחץ עיבורי לינארי המבוסס על מד מעוות. בודקים את לחץ הגז הדחוס במְכָל הגז המפעיל את כריות האוויר. באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי למדידת לחץ הגז.

המעגל כולל חיישן לחץ עיבורי RSGR_{SG}, מגבר שרת ושלושה נגדים. בפתרונכם התייחסו למגבר השרת כאידאלי.

נתון:

•בעבור לחץ גז P1=40 AtmP_1=40\,Atm התנגדות חיישן הלחץ העיבורי היא: RSG1=85 kΩR_{SG1}=85\,k\Omega.

•בעבור לחץ גז P2=20 AtmP_2=20\,Atm התנגדות חיישן הלחץ העיבורי היא: RSG2=55 kΩR_{SG2}=55\,k\Omega.

•ערכי הנגדים: R1=R2=60 kΩR_1=R_2=60\,k\Omega, R3=30 kΩR_3=30\,k\Omega.

א.

הסבירו, מהו חיישן לחץ עיבורי?

(3 נקודות)
ב.

מהי הנוסחה של התנגדות חיישן הלחץ העיבורי RSGR_{SG} בתלות בלחץ הגז PP? RSG=f(P)R_{SG}=f(P).

(5 נקודות)
ג.

בעבור לחץ גז P1=31 AtmP_1=31\,Atm, מהי התנגדות חיישן הלחץ העיבורי RSG1R_{SG1}?

(5 נקודות)
ד.

בעבור לחץ גז P2=36 AtmP_2=36\,Atm, מהו מתח המוצא VoutV_{out}?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

חיישן לחץ שבו מד מעוות (נגד שהתנגדותו משתנה עם העיבור) מודבק על קרום או גוף שמתעוות תחת הלחץ. הלחץ מעוות את הקרום, ההתנגדות משתנה בהתאם (ΔR/R = G.F.·ε), ומודדים את השינוי במעגל חשמלי. חיסרון: רגיש לשינויי טמפרטורה.

מבוקש: הסבר מהו חיישן לחץ עיבורי.

1. הרכיב. מד מעוות (Strain Gauge) הוא נגד עשוי מוליך דק (תיל או רדיד) שמודבק על גוף. כשהגוף מתעוות, המוליך מתארך או מתקצר, והתנגדותו משתנה.

2. החיישן. בחיישן לחץ עיבורי מדביקים מד מעוות על קרום (דיאפרגמה) או גוף אלסטי שעליו פועל הלחץ. הלחץ מכופף את הקרום, הקרום מעוות את מד המעוות, וההתנגדות משתנה ביחס לעיבור:

ΔRR=G.F.⋅ε\frac{\Delta R}{R}=G.F.\cdot\varepsilon

כאשר G.F.G.F. הוא מקדם הרגישות של מד המעוות ו-ε=ΔLL\varepsilon=\frac{\Delta L}{L} העיבור (המעוות).

3. המדידה. את שינוי ההתנגדות הופכים למתח בעזרת מחלק מתח או גשר, ומגבירים במגבר. בחיישן שבשאלה הקשר בין הלחץ להתנגדות לינארי.

4. חיסרון. ההתנגדות משתנה גם עם הטמפרטורה, ולכן החיישן רגיש לשינויי טמפרטורה ונדרש פיצוי.

תשובה: חיישן לחץ שבו מד מעוות (נגד שהתנגדותו משתנה עם העיבור) מודבק על קרום שמתעוות תחת הלחץ. הלחץ מעוות את הקרום, ההתנגדות משתנה בהתאם (ΔRR=G.F.⋅ε\frac{\Delta R}{R}=G.F.\cdot\varepsilon), ומודדים את השינוי במעגל חשמלי. חיסרון: רגישות לשינויי טמפרטורה.

סעיף ב

תשובה:

RSG=1.5⋅P+25  [kΩ, Atm]R_{SG}=1.5\cdot P+25\ \ [k\Omega,\ Atm]

נתון: שתי נקודות על האופיין הלינארי: (P=40 AtmP=40\,Atm, RSG=85 kΩR_{SG}=85\,k\Omega) ו-(P=20 AtmP=20\,Atm, RSG=55 kΩR_{SG}=55\,k\Omega).

מבוקש: משוואת הקו RSG=a⋅P+bR_{SG}=a\cdot P+b.

1. השיפוע:

a=ΔRSGΔP=85−5540−20=3020=1.5 kΩAtma=\frac{\Delta R_{SG}}{\Delta P}=\frac{85-55}{40-20}=\frac{30}{20}=1.5\,\frac{k\Omega}{Atm}

2. נקודת החיתוך, מהנקודה הראשונה:

b=RSG−a⋅P=85−1.5⋅40=85−60=25 kΩb=R_{SG}-a\cdot P=85-1.5\cdot40=85-60=25\,k\Omega

3. בדיקה בנקודה השנייה: 1.5⋅20+25=55 kΩ1.5\cdot20+25=55\,k\Omega. מתאים.

תשובה: RSG=1.5⋅P+25  [kΩ, Atm]R_{SG}=1.5\cdot P+25\ \ [k\Omega,\ Atm]

סעיף ג

תשובה:

RSG1=71.5 kΩR_{SG1}=71.5\,k\Omega

נתון: P1=31 AtmP_1=31\,Atm והנוסחה מסעיף ב.

מבוקש: RSG1R_{SG1}.

מציבים בנוסחה:

RSG1=1.5⋅31+25=46.5+25=71.5 kΩR_{SG1}=1.5\cdot31+25=46.5+25=71.5\,k\Omega

התוצאה בין 55 kΩ55\,k\Omega (ב-20 Atm20\,Atm) ל-85 kΩ85\,k\Omega (ב-40 Atm40\,Atm), כמצופה.

תשובה: RSG1=71.5 kΩR_{SG1}=71.5\,k\Omega

סעיף ד

תשובה:

Vout=−11.6 VV_{out}=-11.6\,V לפי נוסחת המגבר המהפך, כפי שהבוחנים מצפים. במעגל כפי שהוא מצויר המשוב מגיע למבוא +, ואז המגבר ברוויה: Vout≈−15 VV_{out}\approx-15\,V.

נתון: P2=36 AtmP_2=36\,Atm, R1=R2=60 kΩR_1=R_2=60\,k\Omega, R3=30 kΩR_3=30\,k\Omega, מתח +16 V+16\,V על המחלק R3R_3-RSGR_{SG}, הזנת המגבר ±15 V\pm15\,V, מגבר שרת אידאלי.

מבוקש: מתח המוצא VoutV_{out}.

קריאת המעגל (איור לשאלה 3):

•R3R_3 ו-RSGR_{SG} יוצרים מחלק מתח בין +16 V+16\,V לאדמה. נקודת האמצע VaV_a מחוברת למבוא המהפך (-) של המגבר.

•R2R_2 ו-R1R_1 יוצרים מחלק מתח בין המוצא VoutV_{out} לאדמה. נקודת האמצע VbV_b מחוברת למבוא הלא מהפך (+).

•כלומר המשוב מהמוצא מגיע אל המבוא +: זה משוב חיובי. במשוב חיובי המגבר אינו מגיע לאיזון V+=V−V_+=V_-, אלא פועל כמשווה (מעגל שמיט): המוצא נמצא תמיד באחד מקצות ההזנה, +15 V+15\,V או −15 V-15\,V, לפי הסימן של V+−V−V_+-V_-.

1. התנגדות החיישן בלחץ 36 Atm36\,Atm (מהנוסחה של סעיף ב):

RSG=1.5⋅36+25=79 kΩR_{SG}=1.5\cdot36+25=79\,k\Omega

2. המתח במבוא המהפך, ממחלק המתח (המתח על RSGR_{SG}):

Va=16⋅RSGRSG+R3=16⋅7979+30=11.596 VV_a=16\cdot\frac{R_{SG}}{R_{SG}+R_3}=16\cdot\frac{79}{79+30}=11.596\,V

3. המתח במבוא הלא מהפך:

Vb=Vout⋅R1R1+R2=Vout⋅60120=0.5⋅VoutV_b=V_{out}\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=V_{out}\cdot\frac{60}{120}=0.5\cdot V_{out}

4. בודקים את שני המצבים האפשריים של המוצא:

•אם Vout=+15 VV_{out}=+15\,V: אז Vb=7.5 V<Va=11.596 VV_b=7.5\,V<V_a=11.596\,V. המבוא + נמוך מהמבוא -, ולכן המוצא היה צריך לרדת ל-−15 V-15\,V. המצב הזה אינו יציב.

•אם Vout=−15 VV_{out}=-15\,V: אז Vb=−7.5 V<Va=11.596 VV_b=-7.5\,V<V_a=11.596\,V. המבוא + נמוך מהמבוא -, והמוצא נשאר ב-−15 V-15\,V. המצב יציב.

5. לכן המגבר ברוויה שלילית: Vout≈−15 VV_{out}\approx-15\,V (במגבר מעשי מעט פחות בערכו המוחלט מההזנה).

הקריאה שנבחרה היא המעגל כפי שהוא מצויר, עם מגבר אידאלי. אם מחשבים "מגבר מהפך" עם הגבר −R2R1=−1-\frac{R_2}{R_1}=-1 מתקבל Vout=−11.6 VV_{out}=-11.6\,V, אבל במעגל המצויר R1R_1 מחובר לאדמה ולא ל-VaV_a, ו-VaV_a נכנס ישר למבוא -, ולכן נוסחת המגבר המהפך אינה מתאימה לו. גם אילו המבואות היו מוחלפים (משוב שלילי, מגבר לא מהפך עם הגבר 1+R2R1=21+\frac{R_2}{R_1}=2), היה מתקבל 2⋅11.596=23.2 V2\cdot11.596=23.2\,V, יותר ממתח ההזנה, והמגבר היה ברוויה.

במחוון הבחינה המעגל חושב כמגבר מהפך: Vout=Va⋅(−R2R1)=11.596⋅(−1)=−11.6 VV_{out}=V_a\cdot\left(-\frac{R_2}{R_1}\right)=11.596\cdot(-1)=-11.6\,V. כנראה זו התשובה שהבוחנים ציפו לה, ולכן בבחינה כדאי לכתוב את החישוב הזה ולציין לידו שבמעגל כפי שהוא מצויר המשוב חיובי והמגבר ברוויה.

תשובה: Vout=−11.6 VV_{out}=-11.6\,V (מגבר מהפך עם הגבר −1-1). כדאי לציין לידה שבמעגל כפי שהוא מצויר המשוב חיובי, והמגבר היה ברוויה שלילית, Vout≈−15 VV_{out}\approx-15\,V.

שאלה 4 · תרשים מלבנים: חוג פתוח, סוג, סדר ותדירות מרוסנת

באיור לשאלה 4 מוצג תרשים מלבנים של מערכת בקרה מסוימת.

א.

רשמו את פונקציית התמסורת G(s)⋅H(s)G(s)\cdot H(s) בחוג הפתוח. רשמו את תשובתכם כשבר עם פולינום במונה ופולינום במכנה. מבנה השבר: bn⋅Sn+bn−1⋅Sn−1+⋯+b1⋅S1+b0am⋅Sm+am−1⋅Sm−1+⋯+a1⋅S1+a0\frac{b_n\cdot S^n+b_{n-1}\cdot S^{n-1}+\dots+b_1\cdot S^1+b_0}{a_m\cdot S^m+a_{m-1}\cdot S^{m-1}+\dots+a_1\cdot S^1+a_0}

(6 נקודות)
ב.

מהו סוג המערכת? נמקו את תשובתכם. תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(4 נקודות)
ג.

מהו סדר המערכת? נמקו את תשובתכם. תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(4 נקודות)
ד.

מהי התדירות הזוויתית של התנודה המרוסנת ωd\omega_d של פונקציית התמסורת G1(s)=S+7S2+6⋅S+11G_1(s)=\frac{S+7}{S^2+6\cdot S+11}, שהיא חלק מהפונקציה G(s)G(s).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

G(s)⋅H(s)=6⋅S+42S4+7⋅S3+17⋅S2+11⋅SG(s)\cdot H(s)=\frac{6\cdot S+42}{S^4+7\cdot S^3+17\cdot S^2+11\cdot S}

נתון (מאיור לשאלה 4): בענף הקדמי שלושה מלבנים בטור, 1S\frac{1}{S}, 2S+1\frac{2}{S+1} ו-G1(S)=S+7S2+6⋅S+11G_1(S)=\frac{S+7}{S^2+6\cdot S+11}, שיחד הם G(S)G(S). בענף המשוב H(S)=3H(S)=3.

מבוקש: G(s)⋅H(s)G(s)\cdot H(s) כשבר של פולינומים.

פונקציית החוג הפתוח היא מכפלת כל המלבנים לאורך החוג: מהמסכם, דרך הענף הקדמי, וחזרה דרך המשוב.

1. מלבנים בטור מוכפלים:

G(S)=1S⋅2S+1⋅S+7S2+6⋅S+11=2⋅(S+7)S⋅(S+1)⋅(S2+6⋅S+11)G(S)=\frac{1}{S}\cdot\frac{2}{S+1}\cdot\frac{S+7}{S^2+6\cdot S+11}=\frac{2\cdot(S+7)}{S\cdot(S+1)\cdot(S^2+6\cdot S+11)}

2. מכפילים במשוב H(S)=3H(S)=3:

G(S)⋅H(S)=6⋅(S+7)S⋅(S+1)⋅(S2+6⋅S+11)G(S)\cdot H(S)=\frac{6\cdot(S+7)}{S\cdot(S+1)\cdot(S^2+6\cdot S+11)}

3. המונה: 6⋅(S+7)=6⋅S+426\cdot(S+7)=6\cdot S+42.

4. המכנה, בשלבים:

S⋅(S+1)=S2+SS\cdot(S+1)=S^2+S

(S2+S)⋅(S2+6S+11)=S4+6S3+11S2+S3+6S2+11S=S4+7S3+17S2+11S(S^2+S)\cdot(S^2+6S+11)=S^4+6S^3+11S^2+S^3+6S^2+11S=S^4+7S^3+17S^2+11S

5. התוצאה:

G(s)⋅H(s)=6⋅S+42S4+7⋅S3+17⋅S2+11⋅SG(s)\cdot H(s)=\frac{6\cdot S+42}{S^4+7\cdot S^3+17\cdot S^2+11\cdot S}

תשובה: G(s)⋅H(s)=6⋅S+42S4+7⋅S3+17⋅S2+11⋅SG(s)\cdot H(s)=\frac{6\cdot S+42}{S^4+7\cdot S^3+17\cdot S^2+11\cdot S}

סעיף ב

תשובה:

המערכת מסוג 1, כי לפונקציית החוג הפתוח יש קוטב אחד בראשית הצירים (אינטגרטור אחד, המלבן 1/S).

מבוקש: סוג המערכת, עם נימוק.

לפי הנוסחאון, את פונקציית החוג הפתוח כותבים בצורה GH(s)=K⋅B1(s)sL⋅B2(s)GH(s)=\frac{K\cdot B_1(s)}{s^L\cdot B_2(s)}, ו-LL, מספר הקטבים בראשית הצירים (S=0S=0), הוא סוג המערכת.

1. במכנה מסעיף א מוציאים את SS כגורם משותף:

S4+7S3+17S2+11S=S⋅(S3+7S2+17S+11)S^4+7S^3+17S^2+11S=S\cdot(S^3+7S^2+17S+11)

2. הביטוי שבסוגריים אינו מתאפס ב-S=0S=0 (נשאר 1111), ולכן SS מופיע בחזקה ראשונה בלבד: L=1L=1.

3. מקור הקוטב הוא המלבן 1S\frac{1}{S}, אינטגרטור אחד.

תשובה: המערכת מסוג 1, כי לפונקציית החוג הפתוח יש קוטב אחד בראשית הצירים (אינטגרטור אחד, המלבן 1S\frac{1}{S}).

סעיף ג

תשובה:

המערכת מסדר 4, כי החזקה הגבוהה ביותר של S במכנה של פונקציית התמסורת היא 4.

מבוקש: סדר המערכת, עם נימוק.

סדר המערכת הוא החזקה הגבוהה ביותר של SS במכנה של פונקציית התמסורת, כלומר מספר הקטבים.

1. המכנה של G(s)⋅H(s)G(s)\cdot H(s) מסעיף א הוא S4+7S3+17S2+11SS^4+7S^3+17S^2+11S. החזקה הגבוהה ביותר היא 44.

2. אותו סדר מתקבל מהמשוואה האופיינית של החוג הסגור, 1+G(s)⋅H(s)=01+G(s)\cdot H(s)=0:

S4+7S3+17S2+11S+6S+42=S4+7S3+17S2+17S+42=0S^4+7S^3+17S^2+11S+6S+42=S^4+7S^3+17S^2+17S+42=0

גם כאן החזקה הגבוהה ביותר היא 44.

3. ההיגיון: קוטב אחד מ-1S\frac{1}{S}, קוטב אחד מ-2S+1\frac{2}{S+1} ושני קטבים מ-G1G_1, ביחד ארבעה. המשוב הקבוע לא מוסיף קטבים.

תשובה: המערכת מסדר 4, כי החזקה הגבוהה ביותר של SS במכנה של פונקציית התמסורת היא 4.

סעיף ד

תשובה:

ωd=2≈1.414 radsec\omega_d=\sqrt{2}\approx1.414\,\frac{rad}{sec} (עם ωn=3.317 radsec\omega_n=3.317\,\frac{rad}{sec} ו-ξ=0.905\xi=0.905).

נתון: G1(s)=S+7S2+6⋅S+11G_1(s)=\frac{S+7}{S^2+6\cdot S+11}.

מבוקש: ωd\omega_d.

התנודה נקבעת מהמכנה. משווים אותו לצורה הקנונית של מערכת מסדר שני מהנוסחאון, S2+2⋅ξ⋅ωn⋅S+ωn2S^2+2\cdot\xi\cdot\omega_n\cdot S+\omega_n^2, כאשר ωn\omega_n התדירות הטבעית ו-ξ\xi מקדם הריסון, ואז:

ωd=ωn⋅1−ξ2\omega_d=\omega_n\cdot\sqrt{1-\xi^2}

1. מהאיבר החופשי:

ωn2=11 ⇒ ωn=11=3.317 radsec\omega_n^2=11\ \Rightarrow\ \omega_n=\sqrt{11}=3.317\,\frac{rad}{sec}

2. מהמקדם של SS:

2⋅ξ⋅ωn=6 ⇒ ξ=62⋅3.317=0.9052\cdot\xi\cdot\omega_n=6\ \Rightarrow\ \xi=\frac{6}{2\cdot3.317}=0.905

מכיוון ש-0<ξ<10<\xi<1, המערכת בתת-ריסון ויש לה תנודה מרוסנת.

3. ξ2\xi^2 מהערכים המדויקים: ξ2=364⋅11=0.818\xi^2=\frac{36}{4\cdot11}=0.818.

4. התדירות המרוסנת:

ωd=3.317⋅1−0.818=3.317⋅0.4264=1.414 radsec\omega_d=3.317\cdot\sqrt{1-0.818}=3.317\cdot0.4264=1.414\,\frac{rad}{sec}

5. בדיקה דרך הקטבים: S2+6S+11=0 ⇒ S=−6±36−442=−3±j⋅2S^2+6S+11=0\ \Rightarrow\ S=\frac{-6\pm\sqrt{36-44}}{2}=-3\pm j\cdot\sqrt{2}. החלק המדומה הוא ωd=2=1.414\omega_d=\sqrt{2}=1.414.

תשובה: ωd=2≈1.414 radsec\omega_d=\sqrt{2}\approx1.414\,\frac{rad}{sec}

שאלה 5 · מכל מים: מערכת מסדר ראשון

באיור לשאלה 5 מוצג מתקן תעשייתי הכולל: מכל מים, ברז מילוי וברז ריקון בעל התנגדות הידראולית RR. התנהגות ברז הריקון היא ליניארית. תהליך מילוי המים מתקיים בחוג פתוח והוא פיגור מסדר ראשון.

להלן נתוני המערכת:

•שטח פנים של המכל: A=2 m2A=2\,m^2

•גובה המים במצב מתמיד: h(∞)=80 cmh(\infty)=80\,cm

•ספיקות המים במצב מתמיד: qin(t)=qout(t)=0.2 m3/hourq_{in}(t)=q_{out}(t)=0.2\,m^3/hour

א.

מהי ההתנגדות ההידראולית RR של ברז הריקון? ומהו קבוע הזמן τ\tau של מערכת הבקרה?

(4 נקודות)
ב.

מהי פונקציית התמסורת G1(s)=H(s)Qin(s)G_1(s)=\frac{H(s)}{Q_{in}(s)}?

(4 נקודות)
ג.

מהי פונקציית התמסורת G2(s)=Qout(s)Qin(s)G_2(s)=\frac{Q_{out}(s)}{Q_{in}(s)}?

(4 נקודות)
ד.

כתוצאה מתקלה במערכת, ספיקת המים qinq_{in} עלתה באופן פתאומי ל-0.5 m3/hour0.5\,m^3/hour.

מהו הביטוי המתמטי של התגובה הדינאמית h(t)h(t) בתלות השינוי הפתאומי של qinq_{in}.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

R=4 hourm2R=4\,\frac{hour}{m^2}, τ=8 hour\tau=8\,hour

נתון: h(∞)=0.8 mh(\infty)=0.8\,m, qout(∞)=0.2 m3hourq_{out}(\infty)=0.2\,\frac{m^3}{hour}, A=2 m2A=2\,m^2.

מבוקש: RR ו-τ\tau.

1. ההתנגדות ההידראולית. בברז ליניארי הספיקה היוצאת יחסית לגובה המים: qout=hRq_{out}=\frac{h}{R}. לכן:

R=h(∞)qout(∞)=0.8 m0.2 m3/hour=4 hourm2R=\frac{h(\infty)}{q_{out}(\infty)}=\frac{0.8\,m}{0.2\,m^3/hour}=4\,\frac{hour}{m^2}

2. קבוע הזמן. במכל מסדר ראשון קבוע הזמן הוא מכפלת הקיבול ההידראולי (שטח המכל) בהתנגדות:

τ=A⋅R=2 m2⋅4 hourm2=8 hour\tau=A\cdot R=2\,m^2\cdot4\,\frac{hour}{m^2}=8\,hour

מקור הנוסחה: מאזן נפחים A⋅dhdt=qin−hRA\cdot\frac{dh}{dt}=q_{in}-\frac{h}{R}, ואחרי הכפלה ב-RR: A⋅R⋅dhdt+h=R⋅qinA\cdot R\cdot\frac{dh}{dt}+h=R\cdot q_{in}. המקדם של dhdt\frac{dh}{dt} הוא τ=A⋅R\tau=A\cdot R.

תשובה: R=4 hourm2R=4\,\frac{hour}{m^2}, τ=8 hour\tau=8\,hour

סעיף ב

תשובה:

G1(s)=48⋅S+1=0.5S+0.125G_1(s)=\frac{4}{8\cdot S+1}=\frac{0.5}{S+0.125}

נתון: R=4 hourm2R=4\,\frac{hour}{m^2}, τ=8 hour\tau=8\,hour (סעיף א).

מבוקש: G1(s)=H(s)Qin(s)G_1(s)=\frac{H(s)}{Q_{in}(s)}.

1. משוואת המכל (מסעיף א): τ⋅dhdt+h=R⋅qin\tau\cdot\frac{dh}{dt}+h=R\cdot q_{in}.

2. התמרת לפלס בתנאי התחלה אפס (במשתני סטייה): τ⋅S⋅H(s)+H(s)=R⋅Qin(s)\tau\cdot S\cdot H(s)+H(s)=R\cdot Q_{in}(s).

3. מבודדים את היחס:

G1(s)=H(s)Qin(s)=Rτ⋅S+1=48⋅S+1G_1(s)=\frac{H(s)}{Q_{in}(s)}=\frac{R}{\tau\cdot S+1}=\frac{4}{8\cdot S+1}

4. בחלוקת מונה ומכנה ב-8: G1(s)=0.5S+0.125G_1(s)=\frac{0.5}{S+0.125}.

תשובה: G1(s)=48⋅S+1=0.5S+0.125G_1(s)=\frac{4}{8\cdot S+1}=\frac{0.5}{S+0.125}

סעיף ג

תשובה:

G2(s)=18⋅S+1=0.125S+0.125G_2(s)=\frac{1}{8\cdot S+1}=\frac{0.125}{S+0.125}

נתון: R=4 hourm2R=4\,\frac{hour}{m^2}, τ=8 hour\tau=8\,hour, G1(s)G_1(s) מסעיף ב.

מבוקש: G2(s)=Qout(s)Qin(s)G_2(s)=\frac{Q_{out}(s)}{Q_{in}(s)}.

1. הספיקה היוצאת: qout=hRq_{out}=\frac{h}{R}, ולכן Qout(s)=H(s)RQ_{out}(s)=\frac{H(s)}{R}.

2. מחלקים ב-Qin(s)Q_{in}(s):

G2(s)=Qout(s)Qin(s)=1R⋅H(s)Qin(s)=1R⋅Rτ⋅S+1=18⋅S+1G_2(s)=\frac{Q_{out}(s)}{Q_{in}(s)}=\frac{1}{R}\cdot\frac{H(s)}{Q_{in}(s)}=\frac{1}{R}\cdot\frac{R}{\tau\cdot S+1}=\frac{1}{8\cdot S+1}

3. בחלוקה ב-8: G2(s)=0.125S+0.125G_2(s)=\frac{0.125}{S+0.125}.

ההגבר הסטטי הוא 1: במצב מתמיד כל מה שנכנס יוצא.

תשובה: G2(s)=18⋅S+1=0.125S+0.125G_2(s)=\frac{1}{8\cdot S+1}=\frac{0.125}{S+0.125}

סעיף ד

תשובה:

h(t)=2−1.2⋅e−0.125⋅t  [m]h(t)=2-1.2\cdot e^{-0.125\cdot t}\ \ [m], כאשר tt בשעות.

נתון: לפני התקלה המערכת במצב מתמיד, h(0)=0.8 mh(0)=0.8\,m; הספיקה הנכנסת קופצת ל-qin=0.5 m3hourq_{in}=0.5\,\frac{m^3}{hour}; R=4 hourm2R=4\,\frac{hour}{m^2}, τ=8 hour\tau=8\,hour.

מבוקש: h(t)h(t).

במערכת מסדר ראשון, התגובה לקפיצה היא מעבר אקספוננציאלי מהערך ההתחלתי לערך הסופי:

h(t)=h(∞)+[h(0)−h(∞)]⋅e−tτh(t)=h(\infty)+[h(0)-h(\infty)]\cdot e^{-\frac{t}{\tau}}

1. הגובה הסופי, כשהספיקה היוצאת משתווה ל-0.5 m3hour0.5\,\frac{m^3}{hour}:

h(∞)=qin⋅R=0.5⋅4=2 mh(\infty)=q_{in}\cdot R=0.5\cdot4=2\,m

2. הגובה ההתחלתי: h(0)=0.8 mh(0)=0.8\,m.

3. מציבים:

h(t)=2+(0.8−2)⋅e−t8=2−1.2⋅e−0.125⋅t  [m]h(t)=2+(0.8-2)\cdot e^{-\frac{t}{8}}=2-1.2\cdot e^{-0.125\cdot t}\ \ [m]

אותו ביטוי מתקבל דרך פונקציית התמסורת של סעיף ב: הקפיצה בספיקה היא Δq=0.5−0.2=0.3 m3hour\Delta q=0.5-0.2=0.3\,\frac{m^3}{hour}, והשינוי בגובה הוא Δh(t)=R⋅Δq⋅(1−e−t/τ)=1.2⋅(1−e−t/8)\Delta h(t)=R\cdot\Delta q\cdot(1-e^{-t/\tau})=1.2\cdot(1-e^{-t/8}). מוסיפים לגובה ההתחלתי: h(t)=0.8+1.2⋅(1−e−t/8)=2−1.2⋅e−t/8h(t)=0.8+1.2\cdot(1-e^{-t/8})=2-1.2\cdot e^{-t/8}.

בדיקה: h(0)=2−1.2=0.8 mh(0)=2-1.2=0.8\,m; אחרי 5τ=405\tau=40 שעות h≈1.99 mh\approx1.99\,m.

תשובה: h(t)=2−1.2⋅e−0.125⋅t  [m]h(t)=2-1.2\cdot e^{-0.125\cdot t}\ \ [m], כאשר tt בשעות.

שאלה 6 · תגובת בקר I לאות שגיאה טרפזי

באיור לשאלה 6 מוצג אות שגיאה במבוא בקר מסוג I בעל הנתונים הבאים: תפוקת הבקר כשהשגיאה שווה לאפס P0=14%P_0=14\%, קבוע הבקר KI=1.5 [sec−1]K_I=1.5\,[sec^{-1}].

חָשבו וסרטטו את תגובת הבקר לאות המופיע באיור לשאלה.

נדרש: רשמו את משוואת תגובת הבקר בכל חלק של הגרף – בסה"כ שלוש משוואות. ללא משוואות אלו התשובה לא תתקבל.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

0≤t≤20\le t\le2: P(t)=14+1.125⋅t2P(t)=14+1.125\cdot t^2 (עד 18.5%18.5\%); 2≤t≤42\le t\le4: P(t)=18.5+4.5⋅(t−2)P(t)=18.5+4.5\cdot(t-2) (עד 27.5%27.5\%); 4≤t≤54\le t\le5: P(t)=−2.25⋅t2+22.5⋅t−26.5P(t)=-2.25\cdot t^2+22.5\cdot t-26.5 (עד 29.75%29.75\%); מ-t=5t=5 התפוקה נשארת 29.75%29.75\%.

נתון: P0=14%P_0=14\%, KI=1.5 sec−1K_I=1.5\,sec^{-1}, ואות השגיאה מאיור לשאלה 6: עולה בקו ישר מ-0 ל-3%3\% בין t=0t=0 ל-t=2t=2, קבוע 3%3\% עד t=4t=4, יורד בקו ישר ל-0 ב-t=5t=5, ומשם אפס.

מבוקש: משוואת התפוקה P(t)P(t) בכל אחד משלושת הקטעים, והגרף.

משוואת הבקר האינטגרלי (מהנוסחאון):

P(t)=P0+KI⋅∫0te(t) dtP(t)=P_0+K_I\cdot\int_0^t e(t)\,dt

התפוקה גדלה בקצב שיחסי לשגיאה: dPdt=KI⋅e(t)\frac{dP}{dt}=K_I\cdot e(t). כל קטע מתחיל בערך שבו הקטע הקודם הסתיים.

קטע 1: 0≤t≤2 sec0\le t\le2\,sec.

1. משוואת השגיאה: קו ישר מ-(0,0)(0,0) ל-(2,3)(2,3), שיפוע 32=1.5\frac{3}{2}=1.5: e(t)=1.5⋅te(t)=1.5\cdot t.

2. התפוקה:

P(t)=14+1.5⋅∫0t1.5⋅t dt=14+2.25⋅t22=14+1.125⋅t2P(t)=14+1.5\cdot\int_0^t1.5\cdot t\,dt=14+2.25\cdot\frac{t^2}{2}=14+1.125\cdot t^2

3. בסוף הקטע: P(2)=14+1.125⋅4=18.5%P(2)=14+1.125\cdot4=18.5\%.

הצורה: פרבולה שקעורה כלפי מעלה (השגיאה גדלה, ולכן קצב העלייה גדל).

קטע 2: 2≤t≤4 sec2\le t\le4\,sec.

1. השגיאה קבועה: e(t)=3e(t)=3.

2. התפוקה:

P(t)=18.5+1.5⋅∫2t3 dt=18.5+4.5⋅(t−2)P(t)=18.5+1.5\cdot\int_2^t3\,dt=18.5+4.5\cdot(t-2)

3. בסוף הקטע: P(4)=18.5+4.5⋅2=27.5%P(4)=18.5+4.5\cdot2=27.5\%.

הצורה: קו ישר בשיפוע 4.5 %sec4.5\,\frac{\%}{sec}.

קטע 3: 4≤t≤5 sec4\le t\le5\,sec.

1. משוואת השגיאה: קו ישר מ-(4,3)(4,3) ל-(5,0)(5,0), שיפוע −3-3: e(t)=−3⋅t+15e(t)=-3\cdot t+15.

2. התפוקה:

P(t)=27.5+1.5⋅∫4t(−3⋅t+15) dt=27.5+1.5⋅[−1.5⋅t2+15⋅t]4tP(t)=27.5+1.5\cdot\int_4^t(-3\cdot t+15)\,dt=27.5+1.5\cdot\left[-1.5\cdot t^2+15\cdot t\right]_4^t

=27.5+1.5⋅(−1.5⋅t2+15⋅t−36)=−2.25⋅t2+22.5⋅t−26.5=27.5+1.5\cdot(-1.5\cdot t^2+15\cdot t-36)=-2.25\cdot t^2+22.5\cdot t-26.5

3. בסוף הקטע: P(5)=−56.25+112.5−26.5=29.75%P(5)=-56.25+112.5-26.5=29.75\%.

הצורה: פרבולה שקעורה כלפי מטה. השגיאה עדיין חיובית ולכן התפוקה ממשיכה לעלות, אבל לאט יותר, ובסוף הקטע השיפוע מתאפס.

אחרי t=5 sect=5\,sec. השגיאה אפס, ולכן התפוקה נשארת 29.75%29.75\%. זו תכונת הבקר האינטגרלי: הוא "זוכר" את השגיאה שהצטברה.

בדיקה בשטחים. השטח מתחת לגרף השגיאה: משולש 2⋅32=3\frac{2\cdot3}{2}=3, מלבן 2⋅3=62\cdot3=6, משולש 1⋅32=1.5\frac{1\cdot3}{2}=1.5, ביחד 10.5 %⋅sec10.5\,\%\cdot sec. לכן P=14+1.5⋅10.5=29.75%P=14+1.5\cdot10.5=29.75\%.

הגרף (תגובת הבקר):

t [sec]P(t) [%]12345605101520253014%18.5%27.5%29.75%

תשובה:

•0≤t≤20\le t\le2: P(t)=14+1.125⋅t2P(t)=14+1.125\cdot t^2, מ-14%14\% עד 18.5%18.5\%.

•2≤t≤42\le t\le4: P(t)=18.5+4.5⋅(t−2)P(t)=18.5+4.5\cdot(t-2), עד 27.5%27.5\%.

•4≤t≤54\le t\le5: P(t)=−2.25⋅t2+22.5⋅t−26.5P(t)=-2.25\cdot t^2+22.5\cdot t-26.5, עד 29.75%29.75\%.

•מ-t=5 sect=5\,sec התפוקה נשארת 29.75%29.75\%.

שאלה 7 · מערכת הצבעת רוב לארבעה שותפים

מפעל מסויים שייך לארבעה שותפים בעלי זכויות שוות. עליכם לתכנן, בעזרת בקר מִתַכנת, מערכת אשר תזהה רוב בהצבעה של ארבעת השותפים. במוצא יתקבל '1' כאשר שלושה שותפים או יותר יצביעו בעד ההחלטה.

השתמשו במשתנים האלו:

•A – שותף מספר 1.

•B – שותף מספר 2.

•C – שותף מספר 3.

•D – שותף מספר 4.

•H – החלטה.

א.

רשמו טבלת אמת. הצבעה תירשם '1'. אי-הצבעה תירשם '0'.

(6 נקודות)
ב.

כתבו את הפונקציה הבוליאנית H=f (A, B, C, D).

(5 נקודות)
ג.

ממשו את המערכת בשפת FBD או בשפת דיאגרמת סולם.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

טבלה של 16 שורות; H=1 בחמש שורות בלבד: ABCD = 0111, 1011, 1101, 1110, 1111.

מבוקש: טבלת אמת של המוצא H לפי ארבע ההצבעות.

ארבעה משתנים נותנים 24=162^4=16 צירופים. כותבים אותם לפי סדר בינארי (A הסיבית הגבוהה), ובכל שורה סופרים כמה אחדות יש: אם שלוש או ארבע, H=1H=1; אחרת H=0H=0.

מס'ABCDH
000000
100010
200100
300110
401000
501010
601100
701111
810000
910010
1010100
1110111
1211000
1311011
1411101
1511111

H=1H=1 בחמש שורות בלבד: 7, 11, 13, 14 (שלושה בעד) ו-15 (ארבעה בעד). בתיקו של 2 מול 2 אין רוב, ולכן H=0H=0.

תשובה: טבלת 16 השורות שלמעלה; H=1H=1 רק בצירופים ABCD=0111, 1011, 1101, 1110, 1111ABCD=0111,\ 1011,\ 1101,\ 1110,\ 1111.

סעיף ב

תשובה:

H=A⋅B⋅C+B⋅C⋅D+A⋅C⋅D+A⋅B⋅DH=A\cdot B\cdot C+B\cdot C\cdot D+A\cdot C\cdot D+A\cdot B\cdot D

מבוקש: ביטוי בוליאני ל-H.

1. סכום מכפלות מהטבלה. כותבים מכפלה לכל שורה שבה H=1H=1:

H=AˉBCD+ABˉCD+ABCˉD+ABCDˉ+ABCDH=\bar{A}BCD+A\bar{B}CD+AB\bar{C}D+ABC\bar{D}+ABCD

2. צמצום. את השורה ABCDABCD מצרפים לכל אחת מארבע השורות האחרות (מותר להשתמש באיבר יותר מפעם אחת, כי X+X=XX+X=X):

•AˉBCD+ABCD=BCD⋅(Aˉ+A)=BCD\bar{A}BCD+ABCD=BCD\cdot(\bar{A}+A)=BCD

•ABˉCD+ABCD=ACDA\bar{B}CD+ABCD=ACD

•ABCˉD+ABCD=ABDAB\bar{C}D+ABCD=ABD

•ABCDˉ+ABCD=ABCABC\bar{D}+ABCD=ABC

3. התוצאה:

H=A⋅B⋅C+B⋅C⋅D+A⋅C⋅D+A⋅B⋅DH=A\cdot B\cdot C+B\cdot C\cdot D+A\cdot C\cdot D+A\cdot B\cdot D

המשמעות: יש רוב אם יש שלושה שותפים כלשהם שהצביעו בעד. ארבע המכפלות הן ארבע הדרכים לבחור שלושה מתוך ארבעה. האיבר ABCDABCD כבר מכוסה בכל אחת מהן, ולכן אין צורך לכתוב אותו.

תשובה: H=A⋅B⋅C+B⋅C⋅D+A⋅C⋅D+A⋅B⋅DH=A\cdot B\cdot C+B\cdot C\cdot D+A\cdot C\cdot D+A\cdot B\cdot D

סעיף ג

תשובה:

FBD: ארבעה שערי AND בני שלוש כניסות (ABC, BCD, ACD, ABD) ושער OR בן ארבע כניסות שמוצאו H. סולם: ארבע שורות מקבילות, בכל אחת שלושה מגעים פתוחים בטור (A-B-C, B-C-D, A-C-D, A-B-D), כולן אל הסליל H.

מבוקש: מימוש של H=ABC+BCD+ACD+ABDH=ABC+BCD+ACD+ABD ב-FBD או בדיאגרמת סולם (אחד מהשניים מספיק).

מימוש ב-FBD (התרשים העליון):

1. ארבעה בלוקים של AND, לכל אחד שלוש כניסות: הראשון מקבל A, B, C; השני B, C, D; השלישי A, C, D; הרביעי A, B, D. כל קו קלט מסתעף לבלוקים שבהם הוא נדרש.

2. ארבעת מוצאי ה-AND נכנסים לבלוק OR בן ארבע כניסות.

3. מוצא ה-OR הוא H.

מימוש בדיאגרמת סולם (התרשים התחתון):

1. במגעים, טור הוא AND ומקביל הוא OR. כל מכפלה היא שורה של שלושה מגעים פתוחים (NO) בטור.

2. ארבע השורות: A-B-C, B-C-D, A-C-D, A-B-D.

3. ארבע השורות מחוברות במקביל ויוצאות אל סליל אחד, H. הסליל מופעל כשלפחות שורה אחת סגורה, כלומר כששלושה שותפים לפחות הצביעו בעד.

אין מגעים סגורים (NC), כי בביטוי המצומצם אין משתנים הפוכים.

תשובה: FBD: ארבעה שערי AND בני שלוש כניסות (ABC, BCD, ACD, ABD) ושער OR בן ארבע כניסות שמוצאו H. סולם: ארבע שורות מקבילות של שלושה מגעים פתוחים בטור (A-B-C, B-C-D, A-C-D, A-B-D), כולן אל הסליל H.

שאלה 8 · קריאת דיאגרמת סולם ומונה מעלה

(אין קשר בין סעיפי השאלה)

א.

באיור א' לשאלה 8 מוצגת דיאגרמת סולם של שתי פונקציות לוגיות X ו-Y. רשמו את הפונקציות הלוגיות X ו-Y.

(10 נקודות)
ב.

באיורים ב1, ב2, ב3 מוצגים שלושה מצבים של מונה הפועל בבקר מִתַכנֶת.

(1)

מהו סוג המונה המתואר? מה מונים (סופרים) במערכת זו?

(2)

מהו מצב המונה בכל אחד מהאיורים ב1, ב2, ב3?

(3)

מהי משמעות הסימון CV במונה המוצג?

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

X=(A+Bˉ+C)⋅Dˉ⋅(B+C)X=(A+\bar{B}+C)\cdot\bar{D}\cdot(B+C), Y=(E+D)⋅(N⋅Aˉ+Bˉ)Y=(E+D)\cdot(N\cdot\bar{A}+\bar{B})

מבוקש: הביטויים הבוליאניים של הסלילים X ו-Y לפי איור א' לשאלה 8.

כללי הקריאה: מגעים בטור הם AND, מגעים במקביל הם OR, ומגע סגור (NC, מסומן בקו אלכסוני) מוליך כשהמשתנה הוא 0, ולכן הוא מייצג את המשתנה ההפוך.

השורה של X (העליונה):

1. בהתחלה שלושה מגעים במקביל: A פתוח, B סגור, C פתוח. יחד: A+Bˉ+CA+\bar{B}+C.

2. אחריהם, בטור, מגע סגור של D: Dˉ\bar{D}.

3. אחריו, בטור, שני מגעים פתוחים במקביל, B ו-C: B+CB+C.

4. הסליל X:

X=(A+Bˉ+C)⋅Dˉ⋅(B+C)X=(A+\bar{B}+C)\cdot\bar{D}\cdot(B+C)

השורה של Y (התחתונה):

1. בהתחלה שני מגעים פתוחים במקביל, E ו-D, שמתחברים בצומת: E+DE+D.

2. מהצומת שני ענפים מקבילים שמתאחדים לפני הסליל:

•ענף עליון: מגע פתוח N בטור עם מגע סגור A: N⋅AˉN\cdot\bar{A}.

•ענף תחתון: מגע סגור B: Bˉ\bar{B}.

יחד: N⋅Aˉ+BˉN\cdot\bar{A}+\bar{B}.

3. הסליל Y:

Y=(E+D)⋅(N⋅Aˉ+Bˉ)Y=(E+D)\cdot(N\cdot\bar{A}+\bar{B})

אפשר לצמצם את X: (A+Bˉ+C)⋅(B+C)=AB+AC+BˉC+C=AB+C(A+\bar{B}+C)\cdot(B+C)=AB+AC+\bar{B}C+C=AB+C (כי BˉB=0\bar{B}B=0 וכל איבר עם C נבלע ב-C), ולכן X=Dˉ⋅(A⋅B+C)X=\bar{D}\cdot(A\cdot B+C). השאלה מבקשת לרשום את הפונקציות, והצורה הישירה מהסולם מספיקה.

תשובה: X=(A+Bˉ+C)⋅Dˉ⋅(B+C)X=(A+\bar{B}+C)\cdot\bar{D}\cdot(B+C), Y=(E+D)⋅(N⋅Aˉ+Bˉ)Y=(E+D)\cdot(N\cdot\bar{A}+\bar{B})

סעיף ב

(1)
תשובה:

מונה מעלה (CTU - Count Up). המערכת סופרת מכוניות (CARS).

מבוקש: סוג המונה ומה הוא סופר.

1. סוג. על הבלוק כתוב CTU, קיצור של Count Up: מונה מעלה. גם ערך המונה CV עולה מאיור לאיור: 0, 22, 50.

2. מה סופרים. המגע שמחובר לכניסת הספירה מסומן CARS: כל מכונית שעוברת ליד החיישן נותנת פולס אחד, והמונה מוסיף 1. לכן המערכת סופרת מכוניות.

3. שאר הכניסות. PRESET מחובר לכניסת הטעינה LD (איפוס או טעינה מחדש של המונה), ו-PV הוא הערך המכוון, 50 מכוניות.

תשובה: מונה מעלה (CTU - Count Up). המערכת סופרת מכוניות (CARS), עד ערך מכוון של 50.

(2)
תשובה:

ב1: תחילת הספירה, CV=0, המוצא Q כבוי. ב2: באמצע הספירה, נספרו 22 מכוניות, Q כבוי. ב3: סוף הספירה, נספרו 50 מכוניות (CV=PV), המוצא Q (end of count) מופעל.

מבוקש: מצב המונה בכל איור.

בכל האיורים הערך המכוון הוא PV=50PV=50. משווים את ערך המונה CV אליו: המוצא Q (שמפעיל את הסליל end of count) נדלק כש-CV≥PVCV\ge PV.

1. איור ב1: CV=0CV=0. המונה בתחילת הספירה, עוד לא נספרה אף מכונית. CV<PVCV<PV, ולכן Q כבוי.

2. איור ב2: CV=22CV=22. המונה באמצע הספירה: נספרו עד כה 22 מכוניות. 22<5022<50, ולכן Q עדיין כבוי.

3. איור ב3: CV=50CV=50. המונה הגיע לערך המכוון: נספרו 50 מכוניות. CV=PVCV=PV, ולכן Q מופעל והסליל end of count נדלק (סוף הספירה).

תשובה: ב1 - תחילת הספירה (CV=0CV=0, Q כבוי); ב2 - באמצע הספירה, 22 מכוניות נספרו (Q כבוי); ב3 - סוף הספירה, 50 מכוניות נספרו (CV=PVCV=PV), המוצא Q מפעיל את end of count.

(3)
תשובה:

CV = Counter Value (Current Value): הערך הנוכחי של המונה, כלומר מספר הפריטים (המכוניות) שנספרו עד כה.

מבוקש: משמעות הסימון CV.

1. CV הוא קיצור של Counter Value (ערך המונה, נקרא גם Current Value): היציאה של הבלוק שמציגה את הערך הנוכחי של המונה, כלומר כמה פריטים נספרו עד עכשיו.

2. באיורים: 0 בתחילת הספירה, 22 באמצע, ו-50 בסוף.

3. CV שונה מ-PV (Preset Value), שהוא הערך המכוון שאליו המונה משווה: כש-CV מגיע ל-PV, המוצא Q נדלק.

תשובה: CV = Counter Value: הערך הנוכחי של המונה, כלומר מספר המכוניות שנספרו עד כה.

שאלה 9 · נכון/לא נכון: מגבר לא מהפך עם פוטנציומטר

באיור לשאלה 9 מוצג מעגל אלקטרוני עם מגבר שרת. שלושת הנגדים RR – זהים בערכם זה לזה. הפוטנציומטר PP מכוון ל-40%40\% מערכו של RR.

לפי נתונים אלו מתח המוצא הוא: Vout=4.8 VV_{out}=4.8\,V. בפתרונכם התייחסו למגבר השרת כאידאלי.

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

לא נכון. V+=7⋅0.4R0.4R+R=2 VV_+=7\cdot\frac{0.4R}{0.4R+R}=2\,V, ההגבר 1+RR=21+\frac{R}{R}=2, ולכן Vout=4 VV_{out}=4\,V.

נתון: שלושה נגדים RR זהים, P=0.4⋅RP=0.4\cdot R, מקור +7 V+7\,V, הזנת המגבר +16 V+16\,V, מגבר אידאלי.

מבוקש: לבדוק אם Vout=4.8 VV_{out}=4.8\,V.

קריאת המעגל (איור לשאלה 9): הנגד RR שמחובר ל-+7 V+7\,V והפוטנציומטר PP שמחובר לאדמה יוצרים מחלק מתח, ונקודת האמצע שלו מחוברת למבוא הלא מהפך (+). שני הנגדים RR האחרים יוצרים מחלק בין המוצא לאדמה, ונקודת האמצע מחוברת למבוא המהפך (-): זה משוב שלילי, ולכן זהו מגבר לא מהפך.

1. המתח במבוא +, ממחלק המתח:

V+=7⋅PP+R=7⋅0.4⋅R0.4⋅R+R=7⋅0.41.4=2 VV_+=7\cdot\frac{P}{P+R}=7\cdot\frac{0.4\cdot R}{0.4\cdot R+R}=7\cdot\frac{0.4}{1.4}=2\,V

2. הגבר המגבר הלא מהפך:

Av=1+RR=2A_v=1+\frac{R}{R}=2

3. מתח המוצא:

Vout=Av⋅V+=2⋅2=4 VV_{out}=A_v\cdot V_+=2\cdot2=4\,V

המתח נמוך ממתח ההזנה 16 V16\,V, ולכן המגבר לא ברוויה.

4 V≠4.8 V4\,V\ne4.8\,V, ולכן ההיגד אינו נכון.

תשובה: לא נכון. V+=2 VV_+=2\,V, ההגבר 2, ולכן Vout=4 VV_{out}=4\,V.

שאלה 10 · נכון/לא נכון: נוסחת אופיין של חיישן טמפרטורה

באיור לשאלה 10 מוצג אופיין של חיישן טמפרטורה.

הנוסחה המקשרת את ההתנגדות החיישן R[kΩ]R[k\Omega] בתלות בטמפרטורה T[∘C]T[^\circ C] היא: R=−0.2⋅T+48  [kΩ,∘C]R=-0.2\cdot T+48\ \ [k\Omega,^\circ C].

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

לא נכון. לפי הגרף ב-30∘C30^\circ C ההתנגדות היא 84 kΩ84\,k\Omega, והנוסחה נותנת −0.2⋅30+48=42 kΩ-0.2\cdot30+48=42\,k\Omega.

נתון: האופיין שבאיור לשאלה 10, קו ישר יורד שמתחיל ב-84 kΩ84\,k\Omega בטמפרטורה 30∘C30^\circ C.

מבוקש: לבדוק אם הנוסחה R=−0.2⋅T+48R=-0.2\cdot T+48 מתארת את האופיין.

נוסחה של קו ישר נכונה רק אם היא עוברת דרך כל נקודות הגרף. מספיקה נקודה אחת שאינה מתאימה כדי לפסול אותה.

1. נקודה מהגרף: ב-T=30∘CT=30^\circ C הקו מתחיל ב-R=84 kΩR=84\,k\Omega.

2. הצבה בנוסחה:

R(30)=−0.2⋅30+48=−6+48=42 kΩR(30)=-0.2\cdot30+48=-6+48=42\,k\Omega

3. 42 kΩ≠84 kΩ42\,k\Omega\ne84\,k\Omega: הנוסחה נותנת חצי מהערך שבגרף.

4. גם השיפוע אינו מתאים. נקודה נוספת מהגרף: ב-T=45∘CT=45^\circ C הקו חוצה את קו הרשת של 80 kΩ80\,k\Omega. לכן:

a=80−8445−30=−415≈−0.27 kΩ∘Ca=\frac{80-84}{45-30}=\frac{-4}{15}\approx-0.27\,\frac{k\Omega}{^\circ C}

ולא −0.2-0.2.

תשובה: לא נכון. לפי הגרף R(30∘C)=84 kΩR(30^\circ C)=84\,k\Omega, ואילו הנוסחה נותנת 42 kΩ42\,k\Omega.

שאלה 11 · נכון/לא נכון: התנגדות חיישן NTC

באיור לשאלה 11 מוצג מעגל החשמלי למדידת טמפרטורות. המעגל כולל חיישן NTC – RNTCR_{NTC}, ורכיבים נוספים. חיישן ה-NTC פועל לפי הנוסחה RNTC[kΩ]=8⋅e300TR_{NTC}[k\Omega]=8\cdot e^{\frac{300}{T}}, הטמפרטורה היא במעלות קלווין [∘K][^\circ K].

בטמפרטורה של 30 ∘C30\,^\circ C התנגדות החיישן גדולה יותר מאשר בטמפרטורה של 40 ∘C40\,^\circ C.

RNTC[30 ∘C]>RNTC[40 ∘C]R_{NTC}[30\,^\circ C]>R_{NTC}[40\,^\circ C]

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

נכון. RNTC(30∘C)=8⋅e300/303=21.53 kΩ>RNTC(40∘C)=8⋅e300/313=20.86 kΩR_{NTC}(30^\circ C)=8\cdot e^{300/303}=21.53\,k\Omega>R_{NTC}(40^\circ C)=8\cdot e^{300/313}=20.86\,k\Omega.

נתון: RNTC=8⋅e300T [kΩ]R_{NTC}=8\cdot e^{\frac{300}{T}}\ [k\Omega], כאשר TT בקלווין.

מבוקש: לבדוק אם RNTC(30∘C)>RNTC(40∘C)R_{NTC}(30^\circ C)>R_{NTC}(40^\circ C).

1. המרה לקלווין (T[K]=T[∘C]+273T[K]=T[^\circ C]+273):

30∘C=303 K30^\circ C=303\,K, 40∘C=313 K40^\circ C=313\,K

2. ההתנגדות ב-30∘C30^\circ C:

RNTC=8⋅e300303=8⋅e0.990=8⋅2.691=21.53 kΩR_{NTC}=8\cdot e^{\frac{300}{303}}=8\cdot e^{0.990}=8\cdot2.691=21.53\,k\Omega

3. ההתנגדות ב-40∘C40^\circ C:

RNTC=8⋅e300313=8⋅e0.958=8⋅2.608=20.86 kΩR_{NTC}=8\cdot e^{\frac{300}{313}}=8\cdot e^{0.958}=8\cdot2.608=20.86\,k\Omega

4. 21.53>20.8621.53>20.86, ולכן ההיגד נכון.

ההסבר העקרוני: NTC (Negative Temperature Coefficient) הוא חיישן שהתנגדותו יורדת כשהטמפרטורה עולה. גם מהנוסחה: כש-TT גדל, המעריך 300T\frac{300}{T} קטן, ולכן RR קטנה. (הגשר שבאיור משמש למדידה ואינו משפיע על ההשוואה.)

תשובה: נכון. RNTC(30∘C)=21.53 kΩ>RNTC(40∘C)=20.86 kΩR_{NTC}(30^\circ C)=21.53\,k\Omega>R_{NTC}(40^\circ C)=20.86\,k\Omega.

שאלה 12 · נכון/לא נכון: ספיקה בצינור עם הצרה

באיור לשאלה 12 מתואר צינור אופקי בעל הצרה אשר בו זורם אוויר. ספיקת זרימת האוויר הנכנס היא: Qin=280 LitersecQ_{in}=280\,\frac{Liter}{sec}. הקטרים של הצינור בחלקו הרחב ובחלקו הצר בהתאמה הם: DA=30 cmD_A=30\,cm ו-DB=15 cmD_B=15\,cm.

ספיקת זרימת האוויר היוצא היא: Qout=560 LitersecQ_{out}=560\,\frac{Liter}{sec}.

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

לא נכון. לפי חוק שימור המסה (משוואת הרציפות) הספיקה שווה לאורך כל הצינור: Qout=Qin=280 LitersecQ_{out}=Q_{in}=280\,\frac{Liter}{sec}. בהצרה גדלה המהירות, לא הספיקה.

נתון: Qin=280 LitersecQ_{in}=280\,\frac{Liter}{sec}, DA=30 cmD_A=30\,cm, DB=15 cmD_B=15\,cm.

מבוקש: לבדוק אם Qout=560 LitersecQ_{out}=560\,\frac{Liter}{sec}.

1. משוואת הרציפות. בצינור סגור, בלי הסתעפויות ובלי דליפות, כל מה שנכנס יוצא. לכן הספיקה שווה בכל חתך:

Q=AA⋅vA=AB⋅vB=constQ=A_A\cdot v_A=A_B\cdot v_B=\text{const}

(בזרימת אוויר במהירות נמוכה מתייחסים לאוויר כאל זורם שאינו נדחס.)

2. לכן Qout=Qin=280 LitersecQ_{out}=Q_{in}=280\,\frac{Liter}{sec}, ולא 560560.

3. מה כן משתנה בהצרה: המהירות. יחס השטחים הוא (DADB)2=(3015)2=4\left(\frac{D_A}{D_B}\right)^2=\left(\frac{30}{15}\right)^2=4:

vA=0.28π⋅0.324=3.96 msv_A=\frac{0.28}{\frac{\pi\cdot0.3^2}{4}}=3.96\,\frac{m}{s}, vB=0.28π⋅0.1524=15.84 msv_B=\frac{0.28}{\frac{\pi\cdot0.15^2}{4}}=15.84\,\frac{m}{s}

המהירות גדלה פי 4, והלחץ בהצרה יורד (זה מה שמודד המנומטר שבאיור).

תשובה: לא נכון. הספיקה שווה לאורך כל הצינור, Qout=280 LitersecQ_{out}=280\,\frac{Liter}{sec}. בהצרה גדלה המהירות (פי 4), לא הספיקה.

שאלה 13 · נכון/לא נכון: מקדם ריסון מתגובת יתר

באיור לשאלה 13 מוצגת תגובה לאות מדרגת יחידה של מערכת בקרה מסדר שני. נתון: תגובת היתר של מערכת בקרה זו: A=0.01516A=0.01516.

מקדם הריסון של מערכת זו הוא: ξ=0.8\xi=0.8.

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

נכון. A=e−π⋅ξ1−ξ2A=e^{-\frac{\pi\cdot\xi}{\sqrt{1-\xi^2}}}; ב-ξ=0.8\xi=0.8: e−π⋅0.80.6=e−4.189=0.01516e^{-\frac{\pi\cdot0.8}{0.6}}=e^{-4.189}=0.01516.

נתון: תגובת היתר (Overshoot) A=0.01516A=0.01516, מערכת מסדר שני, כניסת מדרגת יחידה.

מבוקש: לבדוק אם ξ=0.8\xi=0.8.

הנוסחה מהנוסחאון לתגובת היתר של מערכת מסדר שני (כשהערך הסופי הוא 1):

A=e−π⋅ξ1−ξ2A=e^{-\frac{\pi\cdot\xi}{\sqrt{1-\xi^2}}}

כאשר ξ\xi מקדם הריסון.

בדיקה ישירה: מציבים ξ=0.8\xi=0.8:

1. 1−0.82=0.36=0.6\sqrt{1-0.8^2}=\sqrt{0.36}=0.6

2. המעריך: π⋅0.80.6=4.189\frac{\pi\cdot0.8}{0.6}=4.189

3. A=e−4.189=0.01516A=e^{-4.189}=0.01516, בדיוק הערך הנתון.

בדיקה הפוכה (חילוץ ξ\xi מ-AA):

1. לוגריתם: ln⁡(0.01516)=−4.189\ln(0.01516)=-4.189, ולכן π⋅ξ1−ξ2=4.189\frac{\pi\cdot\xi}{\sqrt{1-\xi^2}}=4.189.

2. בריבוע: π2⋅ξ21−ξ2=17.546 ⇒ ξ21−ξ2=17.5469.8696=1.778\frac{\pi^2\cdot\xi^2}{1-\xi^2}=17.546\ \Rightarrow\ \frac{\xi^2}{1-\xi^2}=\frac{17.546}{9.8696}=1.778

3. ξ2=1.7781+1.778=0.64 ⇒ ξ=0.8\xi^2=\frac{1.778}{1+1.778}=0.64\ \Rightarrow\ \xi=0.8

תשובה: נכון. A=e−π⋅0.81−0.64=e−4.189=0.01516A=e^{-\frac{\pi\cdot0.8}{\sqrt{1-0.64}}}=e^{-4.189}=0.01516, ולכן ξ=0.8\xi=0.8.

שאלה 14 · נכון/לא נכון: ממיר אנלוגי לספרתי בבקר

באיור לשאלה 14 מוצגת סכמה של תרשים מלבנים של בקר מִתַכנת.

תפקידו של המלבן המסומן במספר 2 הוא להמיר אות אנלוגי למספר ספרתי.

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

נכון. למלבן 2 נכנס אות אנלוגי בודד (Vin) מהמלבן 1, ויוצאות ממנו 8 סיביות (D0-D7): זהו ממיר אנלוגי לספרתי (A/D).

מבוקש: לבדוק אם מלבן 2 באיור לשאלה 14 הוא ממיר אנלוגי לספרתי.

1. הכניסה. למלבן 2 נכנס קו אחד, Vin (ו-Gnd), מהמלבן 1. מלבן 1 הוא מקור האות מהשטח, למשל חיישן אנלוגי. כלומר נכנס מתח רציף אחד.

2. היציאה. ממלבן 2 יוצאים שמונה קווים, D0 עד D7: מספר בינארי של 8 סיביות, שעובר אל מלבן 3 (רגיסטר הכניסה) ומשם אל היחידה המרכזית (4).

3. רכיב שמקבל מתח רציף ומוציא מספר בינארי הוא ממיר אנלוגי לספרתי, A/D (ADC).

4. השוואה לצד היציאה של הבקר: מלבן 8 עושה את הפעולה ההפוכה. נכנסות אליו 8 סיביות ממלבן 7, ויחד עם המגבר שאחריו הוא מוציא מתח אנלוגי VoutV_{out}: זהו ממיר ספרתי לאנלוגי, D/A, שמפעיל את המפעיל (9).

תשובה: נכון. מלבן 2 מקבל אות אנלוגי (Vin) ומוציא מספר בינארי של 8 סיביות (D0-D7): הוא ממיר A/D.

שאלה 15 · נכון/לא נכון: זמן מחזור של בקר מתכנת

להלן זמני ביצועים שונים של בקר מִתַכנת מסויים:

א. משך הזמן T1T_1 להפעלת המוצאים – 8.6 מילישניות.

ב. משך הזמן T2T_2 לביצוע תוכנה בגודל 1 kb1\,kb – 2 מילישניות.

ג. משך הזמן T3T_3 לתחזוקה עצמית ולתקשורת – 2.5 מילישניות.

ד. משך הזמן T4T_4 המזערי לקבלת נתון במבוא – 3 מילישניות.

בעבור תוכנה שגודלה n=5.6 kbn=5.6\,kb זמן המחזור של בקר זה הוא: Tcycle=22 mSecT_{cycle}=22\,mSec.

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

לא נכון. Tcycle=T1+n⋅T2+T3+T4=8.6+5.6⋅2+2.5+3=25.3 mSecT_{cycle}=T_1+n\cdot T_2+T_3+T_4=8.6+5.6\cdot2+2.5+3=25.3\,mSec, ולא 2222.

נתון: T1=8.6 msT_1=8.6\,ms, T2=2 mskbT_2=2\,\frac{ms}{kb}, T3=2.5 msT_3=2.5\,ms, T4=3 msT_4=3\,ms, n=5.6 kbn=5.6\,kb.

מבוקש: לבדוק אם Tcycle=22 msT_{cycle}=22\,ms.

מחזור הסריקה של בקר מתכנת כולל את כל השלבים, אחד אחרי השני: קריאת המבואות, ביצוע התוכנה, הפעלת המוצאים, ותחזוקה עצמית ותקשורת. זמן ביצוע התוכנה יחסי לגודלה: n⋅T2n\cdot T_2. לכן:

Tcycle=T1+n⋅T2+T3+T4T_{cycle}=T_1+n\cdot T_2+T_3+T_4

1. זמן ביצוע התוכנה:

n⋅T2=5.6⋅2=11.2 msn\cdot T_2=5.6\cdot2=11.2\,ms

2. זמן המחזור:

Tcycle=8.6+11.2+2.5+3=25.3 msT_{cycle}=8.6+11.2+2.5+3=25.3\,ms

3. 25.3≠2225.3\ne22, ולכן ההיגד אינו נכון.

הערך T1T_1 נלקח כפי שהוא מודפס בשאלון, 8.68.6 מילישניות. גם אם T1T_1 היה 6.86.8 מילישניות, היה מתקבל 23.5 ms23.5\,ms, וגם זה שונה מ-2222.

תשובה: לא נכון. Tcycle=8.6+5.6⋅2+2.5+3=25.3 mSecT_{cycle}=8.6+5.6\cdot2+2.5+3=25.3\,mSec.

שאלה 16 · נכון/לא נכון: זהות של שתי פונקציות בוליאניות

הפונקציות הבוליאניות MM ו-NN זהות.

M=Aˉ⋅B+C⋅D+(B⋅Bˉ)⋅(D+Aˉ+C)M=\bar{A}\cdot B+C\cdot D+(B\cdot\bar{B})\cdot(D+\bar{A}+C)

N=(Aˉ⋅B+C⋅Cˉ+C⋅D)⋅(B+Bˉ)N=(\bar{A}\cdot B+C\cdot\bar{C}+C\cdot D)\cdot(B+\bar{B})

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

פתרון

תשובה:

נכון. מאחר ש-B⋅Bˉ=0B\cdot\bar{B}=0, C⋅Cˉ=0C\cdot\bar{C}=0 ו-B+Bˉ=1B+\bar{B}=1, שתי הפונקציות מצטמצמות ל-Aˉ⋅B+C⋅D\bar{A}\cdot B+C\cdot D.

מבוקש: לבדוק אם M=NM=N.

משתמשים בשלושה כללים בסיסיים: משתנה כפול בהפוכו הוא 0 (X⋅Xˉ=0X\cdot\bar{X}=0), משתנה ועוד הפוכו הוא 1 (X+Xˉ=1X+\bar{X}=1), וכפל ב-0 נותן 0.

צמצום M:

1. B⋅Bˉ=0B\cdot\bar{B}=0, ולכן (B⋅Bˉ)⋅(D+Aˉ+C)=0⋅(D+Aˉ+C)=0(B\cdot\bar{B})\cdot(D+\bar{A}+C)=0\cdot(D+\bar{A}+C)=0.

2. M=Aˉ⋅B+C⋅D+0=Aˉ⋅B+C⋅DM=\bar{A}\cdot B+C\cdot D+0=\bar{A}\cdot B+C\cdot D

צמצום N:

1. C⋅Cˉ=0C\cdot\bar{C}=0, ולכן הסוגריים הראשונים הם Aˉ⋅B+C⋅D\bar{A}\cdot B+C\cdot D.

2. B+Bˉ=1B+\bar{B}=1, ולכן N=(Aˉ⋅B+C⋅D)⋅1=Aˉ⋅B+C⋅DN=(\bar{A}\cdot B+C\cdot D)\cdot1=\bar{A}\cdot B+C\cdot D

שתי הפונקציות שוות לאותו ביטוי, ולכן הן זהות לכל צירוף של A, B, C, D.

תשובה: נכון. M=N=Aˉ⋅B+C⋅DM=N=\bar{A}\cdot B+C\cdot D.

שאלה 17 · נכון/לא נכון: ביטוי בוליאני מדיאגרמת סולם

באיור לשאלה 17 מוצגת דיאגרמת סולם של הפונקציה הלוגית X.

הביטוי הבוליאני X הוא: X=(A⋅Bˉ⋅Cˉ)+(Dˉ⋅E⋅Fˉ)+KˉX=(A\cdot\bar{B}\cdot\bar{C})+(\bar{D}\cdot E\cdot\bar{F})+\bar{K}.

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

פתרון

תשובה:

לא נכון. לפי הסולם X=(A+Dˉ+Kˉ)⋅(Bˉ⋅Cˉ+E⋅Fˉ)X=(A+\bar{D}+\bar{K})\cdot(\bar{B}\cdot\bar{C}+E\cdot\bar{F}).

מבוקש: לבדוק אם הסולם שבאיור לשאלה 17 מממש את X=(A⋅Bˉ⋅Cˉ)+(Dˉ⋅E⋅Fˉ)+KˉX=(A\cdot\bar{B}\cdot\bar{C})+(\bar{D}\cdot E\cdot\bar{F})+\bar{K}.

כללי הקריאה: טור הוא AND, מקביל הוא OR, ומגע סגור (קו אלכסוני) הוא המשתנה ההפוך.

קריאת הסולם:

1. בצד שמאל שלושה מגעים במקביל, שמתחברים לצומת משותף: A פתוח, D סגור, K סגור. יחד: A+Dˉ+KˉA+\bar{D}+\bar{K}.

2. מהצומת יוצאים שני ענפים במקביל, שמתאחדים לפני הסליל:

•ענף עליון: B סגור בטור עם C סגור: Bˉ⋅Cˉ\bar{B}\cdot\bar{C}.

•ענף תחתון: E פתוח בטור עם F סגור: E⋅FˉE\cdot\bar{F}.

יחד: Bˉ⋅Cˉ+E⋅Fˉ\bar{B}\cdot\bar{C}+E\cdot\bar{F}.

3. שני החלקים בטור:

X=(A+Dˉ+Kˉ)⋅(Bˉ⋅Cˉ+E⋅Fˉ)X=(A+\bar{D}+\bar{K})\cdot(\bar{B}\cdot\bar{C}+E\cdot\bar{F})

ההבדל מהביטוי שבהיגד. בביטוי שבהיגד Kˉ\bar{K} לבדו מספיק כדי ש-X=1X=1, אבל בסולם המגע של K נמצא רק בחלק השמאלי, וצריך גם שאחד הענפים הימניים יהיה סגור. דוגמה: A=0A=0, B=1B=1, C=0C=0, D=1D=1, E=0E=0, F=0F=0, K=0K=0.

•לפי ההיגד: Kˉ=1\bar{K}=1, ולכן X=1X=1.

•לפי הסולם: A+Dˉ+Kˉ=1A+\bar{D}+\bar{K}=1, אבל Bˉ⋅Cˉ=0\bar{B}\cdot\bar{C}=0 ו-E⋅Fˉ=0E\cdot\bar{F}=0, ולכן X=0X=0.

תשובה: לא נכון. לפי הסולם X=(A+Dˉ+Kˉ)⋅(Bˉ⋅Cˉ+E⋅Fˉ)X=(A+\bar{D}+\bar{K})\cdot(\bar{B}\cdot\bar{C}+E\cdot\bar{F}).

שאלה 18 · נכון/לא נכון: דף נתונים של בקר Siemens

באיור לשאלה 18 מוצג חלק מנתוני בקר 6ES7212-1BE31-0XB0 של חברת Siemens.

בבקר של חברת Siemens המוצג באיור לשאלה 18 המוצאים הם ממסרים.

•נכון

•לא נכון

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

פתרון

תשובה:

נכון. בדף הנתונים, בשורה Number of digital outputs, כתוב: 6; Relays. גם בטבלת Relay outputs רשום 6.

מבוקש: לבדוק בדף הנתונים שבאיור לשאלה 18 אם המוצאים של הבקר הם ממסרים.

1. בקבוצה Digital outputs, בשורה Number of digital outputs, כתוב: 6; Relays. כלומר יש 6 מוצאים ספרתיים מסוג ממסר.

2. גם בקבוצה Relay outputs, בשורה Max. number of relay outputs, integrated, רשום 6: כל ששת המוצאים הם ממסרים.

3. עוד נתון שמתאים לכך, בקבוצה Input current: הבקר מוזן ממתח חילופין (120 V AC120\,V\,AC או 240 V AC240\,V\,AC). זו תצורה מקובלת בבקרים עם מוצאי ממסר.

תשובה: נכון. לפי דף הנתונים לבקר 6 מוצאים ספרתיים, וכולם ממסרים (Relays).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.