מבחן מה"ט מכטרוניקה 97003 - קיץ 2024 מועד ב'
הנדסת מכונות · סמל 97003 · 18 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכטרוניקה, קיץ 2024 מועד ב', כל 18 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: חלק א' (80 נקודות) – שאלות פתוחות:
יש לענות על ארבע מתוך שמונה שאלות, לפי הפירוט הבא:
בנושא רכיבים ומתמרים (שאלות 1–3): יש לענות על שאלה אחת חובה;
בנושא מערכות בקרה (שאלות 4–6): יש לענות על שאלה אחת חובה;
בנושא בקרים מתוכנתים וממשק אדם מכונה (שאלות 7–8): יש לענות על שאלה אחת חובה;
ושאלה אחת לבחירה חופשית מבין כלל הפרקים.
ערך כל שאלה 20 נקודות.
חלק ב' (20 נקודות) – שאלות נכון או לא נכון (שאלות 9–18):
10 שאלות חובה, ערך כל שאלה 2 נקודות. שאלות 9–13 בנושא רכיבים ומתמרים, שאלות 14–18 בנושא בקרים מתוכנתים וממשק אדם מכונה.
סך הכול 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. שלושה ספרי לימוד.
3. קלסר אחד.
4. נוסחאון מצורף לבחינה.
5. כלי סרטוט.
נוסחאון מה"ט במכטרוניקה - להורדה ב-PDF, 86 עמודים.
שאלה 1 · משקולת תלויה בקרון מאיץ ומד תאוצה
באיור לשאלה 1 מתואר קרון המחובר למכונית הנוסעת ימינה. אל תקרת הקרון קשורה משקולת באמצעות חוט. המכונית נוסעת בתאוצה קבועה . החוט יוצר זווית קבועה עם הכיוון האנכי.
נתון:
•מסת המשקולת .
•תאוצת הכובד .
איור לשאלה 1: קרון המחובר למכונית ובו תלויה משקולת על חוט.

העתיקו למחברתכם את המשקולת הקשורה לחוט וסמנו את כל הכוחות הפועלים על המשקולת.
מהי התאוצה של המכונית?
מה ערכו של הכוח ?
מדדו את התאוצה שחישבתם בסעיף ב' לעיל על ידי מד תאוצה המבוסס על חיישן תאוצה המפיק מתח בתלות בתאוצה. נוסחת מד התאוצה היא: . המתח שנמדד הוא: . מהו מתח מד התאוצה אילו תאוצת המכונית הייתה ?
הנחייה: לפיתרון סעיף זה, יש למצוא את ערך המקדם תחילה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
על המשקולת פועלים שני כוחות בלבד: המשקל כלפי מטה, וכוח המתיחה בחוט לאורך החוט, כלפי מעלה וקדימה (בזווית מהאנך). השקול שלהם אופקי, בכיוון הנסיעה, ושווה ל-.
מבוקש: דיאגרמת גוף חופשי של המשקולת.
מבודדים את המשקולת ומסמנים כל כוח שגוף אחר מפעיל עליה. רק שני גופים נוגעים בה או פועלים עליה: כדור הארץ והחוט.
1. המשקל : חץ שיוצא ממרכז המשקולת אנכית כלפי מטה. גודלו:
(המסה הומרה לקילוגרמים: .)
2. כוח המתיחה בחוט: חץ שיוצא מהמשקולת לאורך החוט, אל נקודת הקשירה בתקרה. החוט נוטה קדימה (בכיוון הנסיעה) בזווית מהאנך. באיור לשאלה 1 הכוח הזה מסומן , ולכן מסמנים אותו כך גם בדיאגרמה.
3. פירוק כוח המתיחה לרכיבים (נוח לסעיפים הבאים):
•רכיב אנכי כלפי מעלה: .
•רכיב אופקי בכיוון הנסיעה: .
4. מה לא מסמנים: אין "כוח צנטריפוגלי" או "כוח התמד" במערכת שעומדת על הקרקע. המשקולת מאיצה יחד עם הקרון, ולכן שקול הכוחות עליה הוא , אופקי ובכיוון הנסיעה. את השקול הזה יוצר הרכיב האופקי של כוח המתיחה.
המשקולת נוטה אחורה ביחס לנקודת הקשירה (החוט נוטה קדימה מעליה), כי החוט צריך למשוך אותה קדימה כדי שתאיץ עם הקרון.
תשובה: על המשקולת פועלים שני כוחות: המשקל כלפי מטה, וכוח המתיחה לאורך החוט כלפי מעלה וקדימה, בזווית מהאנך. השקול שלהם אופקי בכיוון הנסיעה.
סעיף ב
נתון: , , .
מבוקש: התאוצה של המכונית (והקרון, והמשקולת שנעה איתם).
כותבים את החוק השני של ניוטון לכל ציר בנפרד, לפי הכוחות מסעיף א.
1. ציר אנכי. המשקולת לא עולה ולא יורדת, ולכן הכוחות האנכיים מתאזנים:
2. ציר אופקי. הרכיב האופקי של כוח המתיחה הוא הכוח היחיד בכיוון הזה, והוא נותן למשקולת את התאוצה:
3. מחלקים את משוואה 2 במשוואה 1. כוח המתיחה והמסה מצטמצמים:
4. מבודדים ומציבים:
התאוצה לא תלויה במסת המשקולת, רק בזווית. לכן משקולת על חוט היא מד תאוצה פשוט: מודדים את הזווית ומקבלים את התאוצה.
תשובה:
סעיף ג
כוח המתיחה בחוט הוא , ולכן .
נתון: , , , ו- מסעיף ב.
מבוקש: הכוח .
באיור לשאלה 1 כוח המתיחה בחוט מסומן . לכן קודם מוצאים את כוח המתיחה כולו, ואחר כך את (מחצית ממנו).
1. ממשוואת הציר האנכי מסעיף ב:
2. בדיקה דרך הציר האופקי:
התוצאה זהה.
3. בדיקה נוספת, דרך פיתגורס: כוח המתיחה הוא היתר במשולש שניצביו ו-:
4. הכוח :
הערה: בחרנו לקרוא את האיור כפשוטו, כלומר כוח המתיחה בחוט הוא , כי כך הוא מסומן בו. מי שמסמן את כוח המתיחה כולו באות יקבל .
תשובה: כוח המתיחה בחוט , ולכן .
סעיף ד
, ולכן .
נתון: נוסחת מד התאוצה ; בתאוצה מסעיף ב, , המתח הוא .
מבוקש: המתח בתאוצה .
המתח של מד התאוצה יחסי לתאוצה. לכן מוצאים את מקדם היחס מהמדידה הידועה, ומציבים אותו בתאוצה החדשה.
1. המקדם (רגישות מד התאוצה):
כלומר המתח גדל ב- לכל של תאוצה.
2. המתח בתאוצה :
3. בדיקה ביחס: התאוצה גדלה פי , וגם המתח גדל באותו יחס: .
תשובה: ו-.
שאלה 2 · מדידת מרחק בחיישן קירבה אינפרא-אדום
באיור א' לשאלה 2 מוצג מעגל למדידת מרחק על ידי חיישן קירבה אינפרא-אדום: Infrared proximity sensor.
המעגל כולל את חיישן הקירבה, שלושה נגדים ומגבר שרת. בפתרונכם התייחסו למגבר השרת כאידאלי. באיור ב' לשאלה 2 מתואר האופיין של החיישן.
נתון: , , .
איור א' לשאלה 2: מעגל חשמלי למדידת מרחק.
איור ב' לשאלה 2: אופיין חיישן קירבה אינפרא-אדום.


הסבירו, מהו חיישן קירבה אינפרא-אדום? כיצד הוא פועל?
מתוך איור ב' לעיל, מהי הנוסחה המקשרת את זרם החיישן בתלות במרחק? .
מהו המתח כאשר המרחק הנמדד הוא ? רשמו את תשובתכם ביחידות של .
מדדו את המתח כ-. מהו המרחק שנמדד עבור מתח מוצא זה?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
חיישן שמשדר אור אינפרא-אדום (שהעין לא רואה) באמצעות דיודה פולטת, וקולט באמצעות רכיב קולט את האור שחוזר מהעצם. לפי עוצמת האור החוזר, או לפי זווית ההחזרה או זמן החזרה, החיישן מפיק אות (כאן זרם ) שתלוי במרחק לעצם.
מבוקש: להסביר מהו חיישן קירבה אינפרא-אדום ואיך הוא פועל.
1. מה זה. חיישן ללא מגע שמודד מרחק לעצם (או מגלה את נוכחותו) בעזרת אור אינפרא-אדום, כלומר אור באורך גל שהעין האנושית לא רואה.
2. מבנה. בצד אחד של החיישן יש משדר: דיודה פולטת אור אינפרא-אדום (IR LED). לידו יש קולט: פוטודיודה או פוטוטרנזיסטור, שמגיב לאור אינפרא-אדום.
3. עיקרון הפעולה.
•המשדר שולח אלומת אור אינפרא-אדום קדימה.
•כשיש עצם מול החיישן, חלק מהאור פוגע בו ומוחזר אל הקולט.
•כמות האור שחוזרת (או הזווית שבה הוא חוזר, או הזמן שלוקח לו לחזור) תלויה במרחק לעצם: ככל שהעצם רחוק יותר, מגיע לקולט פחות אור.
•המעגל הפנימי של החיישן הופך את האור שנקלט לאות חשמלי. בחיישן שבשאלה זה הזרם .
4. האופיין שבאיור ב' לשאלה 2 מראה בדיוק את זה: הזרם יורד ככל שהמרחק גדל, מ- במרחק עד במרחק .
5. יתרונות. מדידה בלי מגע, תגובה מהירה, רכיב זול וקטן. מתאים למרחקים קצרים יחסית (סנטימטרים עד מטרים בודדים). צבע העצם ואור חזק מהסביבה יכולים להשפיע על הדיוק.
תשובה: חיישן שמשדר אור אינפרא-אדום בעזרת דיודה פולטת וקולט את האור שחוזר מהעצם. כמות האור החוזר תלויה במרחק, והחיישן הופך אותה לאות חשמלי, כאן הזרם , שיורד ככל שהמרחק גדל.
סעיף ב
(הזרם ב-, המרחק ב-).
נתון: האופיין שבאיור ב' לשאלה 2, קו ישר מהנקודה (, ) עד הנקודה (, ).
מבוקש: משוואת הקו .
1. השיפוע, לפי שתי נקודות הקצה:
2. נקודת החיתוך עם ציר הזרם, מהנקודה (, ):
3. המשוואה:
4. בדיקה בנקודה מהגרף: ב- מתקבל , וזה בדיוק מה שהגרף מראה.
תשובה: ( ב-, ב-).
סעיף ג
().
נתון: , , והמשוואה מסעיף ב.
מבוקש: המתח .
קריאת המעגל (איור א' לשאלה 2): זרם החיישן זורם מהחיישן אל הצומת , ומשם דרך לאדמה. הכניסה הלא מהפכת (+) של מגבר שרת אידאלי לא מושכת זרם, ולכן כל הזרם עובר ב-, ו- הוא המתח על .
1. זרם החיישן במרחק :
2. חוק אוהם על :
תשובה:
סעיף ד
(, ).
נתון: , , .
מבוקש: המרחק .
הדרך: מ- חוזרים אחורה ל- דרך הגבר המגבר, מ- לזרם החיישן דרך חוק אוהם, ומהזרם למרחק דרך משוואת האופיין.
1. זיהוי המגבר. מחובר לכניסה הלא מהפכת (+). מהמוצא חוזר אל הכניסה המהפכת (-), ו- מחבר את הכניסה המהפכת לאדמה. זה מגבר לא מהפך, וההגבר שלו לפי הנוסחאון:
2. המתח :
(המוצא קטן ממתח ההזנה , ולכן המגבר לא ברוויה.)
3. זרם החיישן, מחוק אוהם על :
4. המרחק, ממשוואת האופיין מסעיף ב:
5. בדיקה מול הגרף: הקו עובר בנקודה (, ).
תשובה:
שאלה 3 · מד זרימה אלקטרומגנטי: עיקרון, אופיין וזרם
באיור א' לשאלה 3 מוצג איור למדידה אלקטרומגנטית של מהירות נוזל. האיור כולל את צינור אשר בו זורם הנוזל ושתי אלקטרודות המסומנות בעיגולים שחורים. באיור ב' לשאלה 3 מוצג אופיין של מד זרימה אלקטרומגנטי. נתוני האופיין באיור ב' נגזרים ממד הזרימה האלקטרומגנטי. הנוזל אשר מהירותו נמדדת מושפע מהשטף המגנטי של מד הזרימה.
נתון:
•הרדיוס הפנימי של הצינור אשר בו זורם הנוזל .
•ספיקת הנוזל בתוך הצינור: .
•בפתרונכם הזניחו את חיכוך הנוזל בתוך הצינור.
איור א' לשאלה 3: מדידה אלקטרומגנטית של מהירות נוזל.
איור ב' לשאלה 3: אופיין של מד המהירות.


הסבירו, מהו עיקרון מדידת מהירות נוזלים באמצעים אלקטרומגנטיים? האם בשיטה זו ניתן למדוד מהירות של כל סוגי הנוזלים? התייחסו לאיור א': מה מייצגים החֶצים הכפולים המאונכים? מהו תפקיד שתי האלקטרודות?
מתוך איור ב', מהי הנוסחה המקשרת בין הזרם לבין מהירות הנוזל , ?
על פי הנתונים הרשומים לעיל, מה הזרם הנמדד על ידי מד מהירות הנוזל?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
העיקרון הוא חוק ההשראה של פאראדיי: נוזל מוליך שזורם בניצב לשדה מגנטי הוא מוליך שנע בשדה, ולכן נוצר בו מתח היחסי למהירות. אפשר למדוד רק נוזלים מוליכים חשמל (לא נפט, שמנים, מים מזוקקים או גזים). החצים הכפולים המאונכים הם קווי השדה המגנטי בין שני הקטבים (הלוחות), בניצב לזרימה. שתי האלקטרודות קולטות את המתח המושרה, בניצב גם לשדה וגם לזרימה.
מבוקש: עיקרון המדידה, האם אפשר למדוד כל נוזל, ומה מייצגים החצים והאלקטרודות שבאיור א' לשאלה 3.
1. סביב הצינור יוצרים שדה מגנטי (בעזרת סלילים, שבאיור הם שני הלוחות, למעלה ולמטה), בניצב לכיוון הזרימה.
2. נוזל מוליך שזורם בצינור הוא כמו מוליך שנע בתוך שדה מגנטי. לכן מושרה בו מתח, בכיוון שניצב גם לשדה וגם לזרימה.
3. גודל המתח המושרה:
כאשר צפיפות השטף המגנטי, המרחק בין האלקטרודות (קוטר הצינור) ו- המהירות הממוצעת של הנוזל.
4. ו- קבועים, ולכן המתח יחסי ישר למהירות. מהמהירות ומשטח החתך מקבלים את הספיקה: .
האם אפשר למדוד כל נוזל? לא. השיטה עובדת רק בנוזלים מוליכים חשמל (מוליכות מזערית של כמה מיקרו-סימנס לסנטימטר): מים, ביוב, חומצות, בסיסים, מיצים, בוץ ותרחיפים. בנוזלים שאינם מוליכים, כמו נפט, דלק, שמנים ומים מזוקקים, וכן בגזים, לא נוצר מתח שאפשר למדוד. יתרון השיטה: אין בצינור חלקים נעים או הצרה, ולכן אין מפל לחץ.
החצים הכפולים המאונכים (החצים האנכיים בין הלוח העליון ללוח התחתון): הם מייצגים את קווי השדה המגנטי שעובר דרך הצינור, בניצב לכיוון הזרימה (Flow). החצים מצוירים לשני הכיוונים, כי במדי זרימה אלקטרומגנטיים מזינים את הסלילים בדרך כלל בזרם מתחלף או בפולסים, וכיוון השדה מתהפך לסירוגין.
תפקיד שתי האלקטרודות (העיגולים השחורים על דופן הצינור): הן נוגעות בנוזל, משני צדי הצינור, על הציר שמסומן באיור באות E. הן קולטות את המתח המושרה ומעבירות אותו למעגל המדידה (המגבר), שהופך אותו לאות של מהירות או ספיקה. לכן הן מותקנות בניצב גם לשדה המגנטי וגם לכיוון הזרימה.
תשובה: העיקרון הוא חוק פאראדיי: נוזל מוליך שזורם בניצב לשדה מגנטי יוצר מתח , יחסי למהירות. אפשר למדוד רק נוזלים מוליכים. החצים המאונכים הם קווי השדה המגנטי, והאלקטרודות קולטות את המתח המושרה.
סעיף ב
( ב-, ב-), ובכיוון ההפוך .
נתון: האופיין שבאיור ב' לשאלה 3, קו ישר מהנקודה (, ) עד הנקודה (, ).
מבוקש: כפונקציה של .
נוח למצוא קודם את משוואת הקו כפי שהוא מצויר ( כפונקציה של ), ואז לבודד את .
1. השיפוע:
2. נקודת החיתוך, מהנקודה (, ):
3. משוואת האופיין:
4. מבודדים את :
5. בדיקה בנקודה מהגרף: ב- מתקבל .
תשובה:
סעיף ג
(במהירות ).
נתון: , (ליטר לדקה), והמשוואה מסעיף ב.
מבוקש: הזרם שמד הזרימה מפיק.
הדרך: מהספיקה ומשטח החתך מוצאים את מהירות הנוזל, ומציבים אותה באופיין. כל היחידות יהיו בסנטימטרים ובשניות, כמו בציר המהירות של האופיין.
1. שטח החתך של הצינור. הרדיוס בסנטימטרים: .
2. הספיקה ב-. ליטר אחד הוא , ודקה היא :
3. מהירות הנוזל, ממשוואת הספיקה (החיכוך זניח, ולכן המהירות אחידה בחתך):
4. הזרם, מהאופיין שמצאנו בסעיף ב:
5. בדיקה בכיוון ההפוך: . המהירות נמצאת בתוך תחום האופיין ( עד ).
תשובה:
שאלה 4 · מעגל RC פיגור מסדר ראשון: הלם, מדרגה וסינוס
באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי והוא חלק ממערכת בקרה. מעגל זה מהווה פיגור מסדר ראשון.
נתון: , .
איור לשאלה 4: מעגל חשמלי R-C.

במעגל הנתון מסרו אות הלם במבוא, :
מהו אות המוצא במישור לפלס, ?
מהו אות המוצא במישור הזמן, ?
מהו אות המוצא בזמן ?
מהו אות המוצא במצב המתמיד, ?
במעגל הנתון מסרו אות מדרגה של 2 יחידות, . מהו אות המוצא במישור לפלס, ?
במעגל הנתון מסרו גל סינוסואידלי, . מהו אות המוצא במישור לפלס, ?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , .
מבוקש: .
1. פונקציית התמסורת של המעגל. הנגד בטור והקבל במוצא יוצרים מחלק מתח. העכבה של הקבל במישור לפלס היא :
זו הצורה של פיגור מסדר ראשון, כמו שכתוב בשאלה.
2. קבוע הזמן:
3. אות המוצא. אות הלם הוא , ולכן:
תשובה:
מבוקש: , כלומר התמרת לפלס ההפוכה של התוצאה מתת-סעיף א.
1. מטבלת התמרות לפלס שבנוסחאון: .
2. כותבים את בצורה הזו:
3. ההתמרה ההפוכה:
המשמעות: ההלם טוען את הקבל ברגע אחד לערך , ומשם הקבל מתפרק דרך הנגד בדעיכה מעריכית עם קבוע זמן .
תשובה:
מבוקש: ברגע .
מציבים בתוצאה של תת-סעיף ב:
בדיקת היגיון: הם קבועי זמן. האות ירד מ-, אבל עוד לא הגיע ל- מהערך ההתחלתי (ערך שמתקבל אחרי קבוע זמן שלם).
תשובה:
מבוקש: ערך המוצא אחרי זמן ארוך מאוד.
1. מציבים :
2. בדיקה במשפט הערך הסופי:
ההסבר הפיזיקלי: ההלם הוא דחף קצר מאוד. אחריו המבוא אפס, והקבל מתפרק כולו דרך הנגד.
תשובה:
סעיף ב
נתון: , ופונקציית התמסורת מסעיף א: .
מבוקש: .
1. אות המוצא הוא מכפלת המבוא בפונקציית התמסורת:
2. אפשר לכתוב גם כך (מכפילים מונה ומכנה ב-):
3. לבדיקה בלבד (לא נדרש): בהתמרה הפוכה מתקבל , כלומר הקבל נטען בהדרגה עד , ערך המדרגה.
תשובה:
סעיף ג
נתון: , ו- מסעיף א.
מבוקש: .
1. התמרת לפלס של המבוא. מטבלת ההתמרות שבנוסחאון: . כאן :
2. אות המוצא:
3. מכפילים מונה ומכנה ב- כדי לקבל מקדם ל-:
4. אפשר גם לפתוח את המכנה:
לבדיקה בלבד (לא נדרש): פירוק לשברים חלקיים והתמרה הפוכה נותנים . אחרי שהאיבר המעריכי דועך נשאר סינוס באותה תדירות, עם משרעת , כלומר : בדיוק ההנחתה של מסנן מעביר נמוכים מסדר ראשון.
תשובה:
שאלה 5 · בקר P: מוצא הבקר לאות שגיאה נתון
באיור לשאלה 5 מוצג גרף שגיאה במבוא לבקר מסוג .
נתון:
1. הגבר הבקר .
2. תפוקת הבקר כשהשגיאה שווה לאפס: .
איור לשאלה 5: אות השגיאה במבוא של בקר מסוג P.

מהם ערכי מוצא הבקר בזמנים: .
סרטטו את מוצא הבקר עבור אות השגיאה הנתון.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
, , ; ב- המוצא קופץ מ- אל .
נתון: בקר יחסי עם ו-; אות השגיאה שבאיור לשאלה 5.
מבוקש: מוצא הבקר בזמנים , , ו- שניות.
נוסחת הבקר היחסי (מהנוסחאון):
כאשר מוצא הבקר באחוזים, ההגבר היחסי (ללא יחידות), השגיאה באחוזים ו- מוצא הבקר כשהשגיאה אפס.
בבקר P המוצא תלוי רק בערך הרגעי של השגיאה, ולכן מספיק לקרוא את השגיאה בכל רגע.
•: .
•: (סוף העלייה).
•: (סוף הקטע האופקי).
•: לפני הרגע הזה השגיאה ירדה ל-, ובדיוק ב- היא נופלת בבת אחת ל-. לכן יש שני ערכים: ו-.
1.
2.
3.
4.
5.
תשובה: , , , וב- המוצא יורד בקפיצה מ- ל-.
סעיף ב
מוצא הבקר הוא העתק של גרף השגיאה, מוגבר פי ומוזז כלפי מעלה ב-: עלייה ישרה מ- ל- (0 עד 2 שניות), קטע אופקי ב- (2 עד 4 שניות), ירידה ישרה ל- (4 עד 6 שניות), קפיצה למטה ל- ב-, ומשם קו אופקי ב-.
מבוקש: גרף של מוצא הבקר .
בבקר P כל קטע ישר בגרף השגיאה הופך לקטע ישר בגרף המוצא: . השיפועים מוכפלים ב-, והגרף כולו מורם ב-. לכן מספיק לחבר בקווים ישרים את הנקודות מסעיף א.
שלבי הסרטוט:
1. צירים. ציר אופקי בשניות (0 עד 8), ציר אנכי באחוזים (0 עד 30). מסמנים על הציר האנכי את הערכים , ו-.
2. 0 עד 2 שניות: השגיאה עולה בקו ישר, . המוצא:
קו ישר מ- ב- אל ב-. שיפוע .
3. 2 עד 4 שניות: השגיאה קבועה, . המוצא קבוע: קו אופקי ב-.
4. 4 עד 6 שניות: השגיאה יורדת בקו ישר מ- ל-, כלומר . המוצא:
קו ישר מ- ב- אל ב-.
5. ב-: השגיאה נופלת בבת אחת לאפס, והמוצא נופל בקו אנכי מ- אל .
6. אחרי 6 שניות: השגיאה אפס, והמוצא נשאר קבוע ב-.
שימו לב: גם כשהשגיאה אפס, המוצא לא אפס אלא . זה ערך העבודה של הבקר.
תשובה: גרף המוצא עובר בנקודות (, ), (, ), (, ), (, ), יורד בקפיצה ל- ב-, ונשאר ב-.
שאלה 6 · תרשים מלבנים: חוג סגור, סוג ויציבות ראות-הורביץ
באיור לשאלה 6 מוצג תרשים מלבנים של מערכת בקרה.
איור לשאלה 6: תרשים מלבנים של מערכת בקרה.

מהי פונקציית התמסורת של מערכת הבקרה ?
מהו סוג המערכת? נמקו את תשובתכם.
מהי פונקציית התמסורת בחוג-פתוח של מערכת הבקרה הנתונה?
מהו תחום הערכים של , שעבורו מערכת הבקרה תהיה יציבה, על פי הקריטריון של ראוט-הורביץ?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון (איור לשאלה 6): בענף הקדמי , במשוב , והמשוב שלילי (סימן מינוס במסכם).
מבוקש: פונקציית התמסורת בחוג סגור.
1. הנוסחה למערכת עם משוב שלילי (מהנוסחאון):
2. מציבים:
3. מכפילים מונה ומכנה ב-:
תשובה:
סעיף ב
המערכת מסוג 1: בפונקציית החוג הפתוח יש קוטב אחד בראשית (אינטגרטור אחד).
מבוקש: סוג המערכת, עם נימוק.
סוג המערכת הוא מספר הקטבים של פונקציית החוג הפתוח שנמצאים בראשית (), כלומר מספר האינטגרטורים בחוג.
1. מוציאים גורם משותף מהמכנה:
2. הגורם מופיע בחזקה ראשונה בלבד: הביטוי לא מתאפס ב- (נשאר ). לכן יש קוטב אחד בראשית.
3. המשמעות: במערכת מסוג 1 שגיאת המצב המתמיד למבוא מדרגה היא אפס.
תשובה: המערכת מסוג 1, כי בפונקציית החוג הפתוח יש קוטב אחד בראשית (אינטגרטור אחד).
סעיף ג
מבוקש: פונקציית התמסורת בחוג הפתוח.
פונקציית החוג הפתוח היא מכפלת כל המלבנים לאורך החוג: מהמסכם, דרך הענף הקדמי, וחזרה דרך המשוב אל המסכם.
המשוב כאן אחדותי (), ולכן פונקציית החוג הפתוח שווה לפונקציה של הענף הקדמי.
תשובה:
סעיף ד
מבוקש: תחום הערכים של שבו המערכת בחוג סגור יציבה.
המשוואה האופיינית היא המכנה של פונקציית החוג הסגור מסעיף א, משווה לאפס:
המקדמים: , , , .
טבלת ראות (לפי הנוסחאון):
1. שתי השורות הראשונות הן מקדמי המשוואה לסירוגין: ו-.
2. האיבר הראשון בשורת :
3. האיבר בשורת :
תנאי היציבות: כל האיברים בעמודה הראשונה חיוביים (אין החלפת סימן).
• ו-: מתקיים.
•
•
בדיקה בקצה התחום. ב- שורת מתאפסת, והמערכת על סף היציבות: משוואת העזר משורת היא , כלומר . אלה קטבים על הציר המדומה, והמערכת מתנודדת בתדירות .
תשובה: המערכת יציבה עבור .
שאלה 7 · בקר מִתַּכנת: תכונות ומחזור סריקה
רשמו ארבע תכונות של הבקרים המִתַּכנתים המודרניים.
מהו מחזור סריקה – Scan Cycle – בבקר המִתַּכנת? אילו פעולות מתבצעות בבקר במשך מחזור הסריקה?
מהו הזמן האופייני לביצוע מחזור סריקה – Scan Cycle – בבקר המִתַּכנת?
מהו זמן המחזור של בקר מִתַּכנת הפועל בתוכנה שגודלה ונתוניו הם:
1. משך זמן להפעלת המוצאים, .
2. משך זמן לביצוע תוכנה בגודל 1 kb – הוא: .
3. משך זמן לתחזוקה עצמית ולתקשורת, .
4. משך זמן מזערי לנתון במבוא, .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
1. מבנה מודולרי: מוסיפים כרטיסי מבוא ומוצא (ספרתיים ותקביליים) לפי הצורך. 2. תכנות בכמה שפות תקניות (דיאגרמת סולם, בלוקים פונקציונליים, טקסט מובנה), ושינוי התוכנה בלי לשנות חיווט. 3. תקשורת ברשתות תעשייתיות (Ethernet, Modbus, Profinet) עם בקרים אחרים, מחשבים, מסכי ממשק אדם מכונה ו-SCADA. 4. עמידות בתנאי תעשייה (רעידות, רעש חשמלי, טמפרטורה), אמינות גבוהה ואבחון עצמי של תקלות.
מבוקש: ארבע תכונות של בקרים מִתַּכנתים מודרניים (מספיק לרשום ארבע; הנה ארבע עיקריות ועוד כמה לבחירה).
1. מבנה מודולרי וגמיש. הבקר בנוי מספק כוח, יחידת עיבוד וכרטיסי מבוא ומוצא שמוסיפים לפי הצורך: כרטיסים ספרתיים (מתגים, נוריות, ממסרים) ותקביליים (חיישנים של או ). כך אותו בקר מתאים למערכות קטנות וגדולות.
2. תכנות בכמה שפות ושינוי בלי חיווט. את הלוגיקה כותבים בתוכנה, בשפות התקן IEC 61131-3: דיאגרמת סולם (LD), בלוקים פונקציונליים (FBD), טקסט מובנה (ST), רשימת הוראות (IL) ותרשים רצף (SFC). שינוי בתהליך דורש רק שינוי בתוכנה, לא חיווט מחדש של ממסרים.
3. תקשורת. חיבור לרשתות תעשייתיות (Ethernet, Modbus, Profibus/Profinet), לבקרים אחרים, למחשבים, למסכי ממשק אדם מכונה (HMI) ולמערכות SCADA, כולל גישה מרחוק.
4. אמינות ועמידות. בנויים לעבוד בסביבה תעשייתית: רעידות, רעש חשמלי, אבק ותחום טמפרטורות רחב. יש להם אבחון עצמי שמתריע על תקלות.
תכונות נוספות שאפשר לרשום: מהירות עיבוד גבוהה (זמן סריקה של מילישניות); פונקציות מתקדמות מוכנות (קוצבי זמן, מונים, פעולות חשבון, בקרת PID); זיכרון גדול לתוכנה ולנתונים; גיבוי של התוכנה (סוללה או זיכרון Flash); מעקב בזמן אמת אחרי התוכנה בזמן ריצה (Online monitoring).
תשובה: מבנה מודולרי עם כרטיסי מבוא ומוצא ספרתיים ותקביליים; תכנות בכמה שפות ושינוי התפקוד בלי לשנות חיווט; תקשורת ברשתות תעשייתיות ועם מסכי HMI ו-SCADA; עמידות בתנאי תעשייה, אמינות ואבחון עצמי.
סעיף ב
מחזור סריקה הוא סבב פעולות שהבקר מבצע שוב ושוב, במחזוריות: 1. קריאת כל המבואות ושמירת מצבם בזיכרון (טבלת מבואות). 2. ביצוע התוכנה מההתחלה עד הסוף, לפי המצב השמור של המבואות. 3. עדכון כל המוצאים לפי התוצאות. 4. תחזוקה עצמית (אבחון) ותקשורת. בסוף המחזור הבקר חוזר לשלב 1.
מבוקש: להגדיר מחזור סריקה ולפרט את הפעולות שבו.
הגדרה. בקר מִתַּכנת לא מבצע את כל הפעולות בבת אחת, אלא בסבב קבוע שחוזר על עצמו כל עוד הבקר במצב ריצה (RUN). סבב אחד כזה נקרא מחזור סריקה, והזמן שלו נקרא זמן הסריקה (Scan Time).
1. קריאת המבואות (Input Scan). הבקר קורא את המצב של כל הכניסות (מתגים, חיישנים, כניסות תקביליות) ושומר אותו בזיכרון, בטבלת מבואות (Input Image). מעכשיו ועד סוף המחזור הוא עובד לפי התמונה השמורה הזו.
2. ביצוע התוכנה (Program Scan). הבקר מבצע את התוכנה שורה אחרי שורה, מלמעלה למטה, לפי המצב השמור של המבואות. התוצאות נכתבות לטבלת מוצאים בזיכרון (Output Image), עוד לא למוצאים עצמם.
3. עדכון המוצאים (Output Scan). הבקר מעביר את התוצאות מטבלת המוצאים אל המוצאים הפיזיים: מפעילים ומכבים ממסרים, נוריות, מגעונים, ומעדכנים מוצאים תקביליים.
4. תחזוקה עצמית ותקשורת (Housekeeping). הבקר בודק את עצמו (זיכרון, סוללה, שעון השמירה Watchdog), ומטפל בתקשורת עם מחשב התכנות, עם מסכי HMI ועם בקרים אחרים.
בסוף המחזור הבקר חוזר לשלב 1. כלומר, שינוי במבוא שקורה באמצע מחזור יטופל רק במחזור הבא.
תשובה: מחזור סריקה הוא סבב קבוע שהבקר חוזר עליו כל הזמן: קריאת המבואות לזיכרון, ביצוע התוכנה, עדכון המוצאים, ותחזוקה עצמית ותקשורת.
סעיף ג
מילישניות בודדות עד עשרות מילישניות, בדרך כלל בין לכ-. הזמן תלוי בעיקר בגודל התוכנה ובמהירות המעבד.
מבוקש: סדר הגודל של זמן מחזור הסריקה.
1. בבקרים מודרניים זמן הסריקה הוא מילישניות בודדות עד עשרות מילישניות, בדרך כלל בין לכ-. בתוכנות קטנות ובבקרים מהירים הוא יכול להיות אפילו פחות ממילישנייה.
2. ממה הוא תלוי:
•גודל התוכנה (כמה הוראות יש לבצע). לכן הזמן מצוין לרוב ביחידות של זמן לכל של תוכנה.
•מהירות המעבד.
•מספר המבואות והמוצאים שצריך לקרוא ולעדכן.
•זמן התקשורת והתחזוקה העצמית.
3. למה זה חשוב: זמן הסריקה קובע כמה מהר הבקר מגיב לשינוי במבוא. אות במבוא שקצר מזמן מחזור עלול להיעלם בלי שהבקר יראה אותו. למשל, הבקר שבסעיף ד' מבצע מחזור ב-, כלומר כ-56 מחזורים בשנייה.
תשובה: מילישניות בודדות עד עשרות מילישניות (בערך ), לפי גודל התוכנה ומהירות המעבד.
סעיף ד
נתון: (הפעלת המוצאים), לכל של תוכנה, (תחזוקה עצמית ותקשורת), (קריאת נתון במבוא), וגודל התוכנה .
מבוקש: זמן מחזור הסריקה .
זמן המחזור הוא סכום הזמנים של כל השלבים שבמחזור (סעיף ב'): קריאת המבואות, ביצוע התוכנה, תחזוקה ותקשורת, והפעלת המוצאים. רק זמן ביצוע התוכנה תלוי בגודל התוכנה:
1. זמן ביצוע התוכנה:
2. מחברים את כל השלבים:
כלומר הבקר מבצע כ- מחזורי סריקה בשנייה.
תשובה:
שאלה 8 · דיאגרמת סולם: קריאת פונקציות ושרטוט פונקציה
(אין קשר בין סעיפי השאלה)
איור לשאלה 8, סעיף א': דיאגרמת סולם של שתי פונקציות.

באיור לשאלה 8 מוצגת דיאגרמת סולם של שתי פונקציות לוגיות Z ו-Y. רשמו את הפונקציות הלוגיות Z ו-Y.
נתונה פונקציה בוליאנית . רשמו דיאגרמת סולם של הפונקציה .
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
;
מבוקש: הפונקציות הלוגיות של הסלילים Z ו-Y שבאיור לשאלה 8.
כללי הקריאה של דיאגרמת סולם: מגעים בטור הם AND (כפל לוגי), מגעים במקביל הם OR (חיבור לוגי), ומגע סגור (NC, מסומן בקו אלכסוני) מייצג את המשתנה ההפוך. קוראים כל שורה מהפס השמאלי אל הסליל, קבוצה אחרי קבוצה, לפי הצמתים (הנקודות השחורות).
הפונקציה Z (שלוש השורות העליונות):
1. קבוצה ראשונה: שלושה מגעים במקביל, שמוצאיהם מחוברים לקו אנכי אחד: (פתוח), (פתוח) ו- (סגור, כלומר ). יחד: .
2. קבוצה שנייה: מהקו האנכי יוצאים שני ענפים שמתחברים שוב בצומת: סגור () ו- פתוח. הם במקביל: .
3. קבוצה שלישית: לפני הסליל עוד שני מגעים במקביל: סגור () ו- פתוח: .
4. שלוש הקבוצות מחוברות זו אחר זו בטור, ולכן מכפילים:
הפונקציה Y (שתי השורות התחתונות):
1. קבוצה ראשונה: (פתוח) ו- (פתוח) במקביל, ומוצאיהם מחוברים בצומת: .
2. קבוצה שנייה: מהצומת יוצאים שני ענפים שמתחברים לפני הסליל Y:
•ענף עליון: (פתוח) בטור עם סגור: .
•ענף תחתון: סגור: .
יחד: .
3. שתי הקבוצות בטור:
בדיקה בדוגמה. עבור , , , : בשורה העליונה של Y המסלול מוליך, ולכן . בנוסחה: . מתאים.
תשובה: ו-
סעיף ב
שני ענפים במקביל שמזינים את הסליל F. ענף עליון: שלושה מגעים במקביל, A פתוח, B סגור ו-C פתוח; אחריהם בטור D סגור; אחריו בטור שני מגעים במקביל, K פתוח ו-E סגור. ענף תחתון: E פתוח במקביל ל-D סגור; אחריהם בטור B פתוח במקביל ל-A סגור. שני הענפים מתחברים בצומת לפני הסליל F.
מבוקש: דיאגרמת סולם של .
התרגום הפוך מהקריאה: כפל לוגי (AND) הוא מגעים בטור, חיבור לוגי (OR) הוא מגעים במקביל, ומשתנה עם קו מעליו הוא מגע סגור (NC, מסומן בקו אלכסוני). משתנה בלי קו הוא מגע פתוח (NO).
ניתוח הביטוי. הפעולה הראשית היא החיבור באמצע (+), בין שני מכפלות:
•איבר ראשון: .
•איבר שני: .
לכן הדיאגרמה בנויה משני ענפים במקביל, שמזינים יחד את הסליל F.
1. מהפס השמאלי יוצאים שלושה ענפים קטנים במקביל: מגע פתוח A, מגע סגור B ומגע פתוח C. בצד ימין שלהם מחברים אותם בקו אנכי אחד.
2. מהקו האנכי ממשיכים בטור למגע סגור D.
3. אחרי D מפצלים שוב לשני ענפים במקביל: מגע פתוח K ומגע סגור E, ומחברים אותם בקו אנכי.
4. מהקו האנכי ממשיכים אל הסליל F.
1. מהפס השמאלי יוצאים שני ענפים במקביל: מגע פתוח E ומגע סגור D, ומחוברים בקו אנכי.
2. משם ממשיכים בטור לשני ענפים במקביל: מגע פתוח B ומגע סגור A, ומחוברים בקו אנכי.
3. את הקצה של ענף 2 מחברים בקו אנכי אל הצומת שלפני הסליל F, כך ששני הענפים במקביל.
בדיקה. עבור , , (שאר המשתנים כלשהם) הענף העליון מוליך: המגע A מוליך, המגע הסגור D מוליך כי , והמגע K מוליך. לכן . בנוסחה: . מתאים.
תשובה: סליל F אחד שמוזן משני ענפים במקביל: ענף עליון , בטור , בטור ; וענף תחתון בטור . כאן מסמן מגעים במקביל, ומשתנה עם קו הוא מגע סגור.
שאלה 9 · נכון/לא נכון: מתח המוצא במעגל חיישן קירבה
באיור לשאלה 9 מוצג מעגל למדידת מרחק באמצעות חיישן קירבה אינפרא-אדום Infrared proximity.
נתון: , , .
איור לשאלה 9: מעגל חשמלי למדידת מרחק.

כאשר זרם החיישן הוא , מתח המוצא יהיה .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 9
פתרון
נכון. , וההגבר הוא , ולכן .
נתון: , , .
מבוקש: לבדוק אם .
קריאת המעגל (איור לשאלה 9): זרם החיישן עובר דרך לאדמה, והמתח שעליו נכנס לכניסה הלא מהפכת (+) של מגבר השרת. מחובר מהמוצא לכניסה המהפכת, ו- מהכניסה המהפכת לאדמה: מגבר לא מהפך.
1. המתח על (הכניסה של מגבר אידאלי לא מושכת זרם):
2. הגבר המגבר הלא מהפך:
3. מתח המוצא:
המוצא קטן ממתח ההזנה , ולכן המגבר לא ברוויה.
למה לא "לא נכון": ההיגד היה שגוי אילו ההגבר היה שונה מ-2 (למשל אם ), או אילו החישוב היה נעשה בלי ההגבר ().
תשובה: נכון. .
שאלה 10 · נכון/לא נכון: מדידת מפלס נוזל בשקילה
במפעל מסוים מודדים מפלס נוזלים לפי שקילה, באיור לשאלה 10 מוצג מתקן המדידה. המתקן כולל מיכל ריבועי שמשקלו ללא נוזל 3.7 ק"ג.
נתון: מד המשקל מראה 9.5 ק"ג. שטח הבסיס הפנימי של המיכל הוא 32 סמ"ר ומשקלו הסגולי של הנוזל 1.27 גרם/סמ"ק.
איור לשאלה 10: אופיין חיישן טמפרטורה.

לפי הנתונים לעיל גובה המפלס שנמדד הוא: .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 10
פתרון
לא נכון. מסת הנוזל , נפחו , והגובה .
נתון: קריאת מד המשקל , מסת המיכל הריק , שטח הבסיס הפנימי , ומשקל סגולי (צפיפות) של הנוזל .
מבוקש: לבדוק אם גובה המפלס הוא .
הרעיון: מד המשקל שוקל את המיכל יחד עם הנוזל. מורידים את המיכל, ממסת הנוזל מוצאים את נפחו, ומהנפח ושטח הבסיס את הגובה. (כותרת האיור בשאלון, "אופיין חיישן טמפרטורה", לא מתאימה לאיור, שמראה מיכל על מד משקל. פותרים לפי האיור והטקסט.)
1. מסת הנוזל:
2. נפח הנוזל:
3. גובה המפלס. המיכל ריבועי, כלומר מנסרה עם בסיס קבוע, ולכן :
4. אותו דבר בנוסחה אחת: .
הגובה שמתקבל, , שונה מ- שבהיגד.
למה לא "נכון": גובה של מתאים לנפח , כלומר למסת נוזל של כ- בלבד, ולא .
תשובה: לא נכון. .
שאלה 11 · נכון/לא נכון: מוצא ממיר תקבילי לספרתי
באיור לשאלה 11 מוצג ממיר תקבילי לספרתי – . לממיר זה נתנו מתח מבוא .
נתון: מספר הסיביות הוא . מתח המבוא המזערי הוא: . מתח המבוא המרבי הוא: .
איור לשאלה 11: ממיר תקבילי לספרתי.

לפי הנתונים לעיל האות במוצא הוא: .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 11
פתרון
נכון. מתח של סיבית אחת הוא , ולכן .
נתון: סיביות, , , .
מבוקש: לבדוק אם המוצא הספרתי הוא .
1. כושר ההבחנה (המתח של הסיבית הפחות משמעותית). לממיר של 12 סיביות יש רמות:
זה בדיוק מתח המבוא המזערי שנתון: השינוי הקטן ביותר שהממיר מבחין בו.
2. המוצא בבסיס עשרוני:
3. המרה לבסיס הקסדצימלי (חילוק חוזר ב-16):
•, שארית .
•, שארית .
•, שארית , כלומר הספרה .
קוראים את השאריות מהאחרונה לראשונה: .
4. בדיקה: .
למה לא "לא נכון": ההיגד היה שגוי אילו המוצא היה מספר אחר, למשל אילו המתח היה מחולק ב- רמות של מתח אחר, או אילו הייתה טעות בהמרה לבסיס 16.
תשובה: נכון. .
שאלה 12 · נכון/לא נכון: צמדים תרמיים בחיבור טורי
באיור לשאלה 12 מוצג מעגל למדידת טמפרטורה באמצעות צמד תרמי מסוג T בחיבור טורי.
בטבלה הבאה נתוני הצמד התרמי:
איור לשאלה 12: צמד תרמי בחיבור טורי.

המתח הנמדד הוא .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 12
פתרון
אי אפשר להכריע מהנתונים שבשאלה: חסרות הטמפרטורות. לפי הנוסחאון , וההיגד נכון רק אם (למשל שני הצמדים ב- ונקודת המדידה ב-). בכל טמפרטורות אחרות - לא נכון.
נתון: צמד תרמי מסוג T בחיבור טורי (איור לשאלה 12), מקדם רגישות , תחום עבודה .
מבוקש: לבדוק אם המתח הנמדד הוא .
נתון חסר. בשאלה לא נתונה אף טמפרטורה: לא הטמפרטורה בנקודות הצמדים ולא הטמפרטורה בנקודת המדידה. בלי טמפרטורה אי אפשר לחשב מתח, ולכן אי אפשר להכריע אם ההיגד נכון. מה שאפשר לעשות הוא לבדוק באילו טמפרטורות ההיגד היה נכון.
1. קריאת האיור. האיור זהה לאיור "חיבור טורי" שבנוסחאון: שני צמדים תרמיים (שתי נקודות החיבור בצד שמאל), שמחוברים זה לזה בטור (הנקודה בצד ימין היא החיבור ביניהם), ושני הקצוות החופשיים מגיעים אל הוולטמטר.
2. הנוסחה מהנוסחאון לחיבור טורי:
כאשר הטמפרטורה בנקודת הצמד הראשון, הטמפרטורה בנקודת הצמד השני, הטמפרטורה בנקודת המדידה (אצל הוולטמטר) ו- מקדם הרגישות. שני הצמדים מוסיפים כל אחד את המתח שלו, ולכן המתח כפול מזה של צמד יחיד.
3. מה צריך כדי שההיגד יהיה נכון:
למשל: נקודת המדידה ב- ושני הצמדים באותה טמפרטורה, . זו טמפרטורה בתוך תחום העבודה של צמד T, כך שהמצב אפשרי.
4. מה לא אפשר לקבוע. כל צירוף אחר של טמפרטורות נותן מתח אחר. למשל, שני הצמדים ב- ונקודת המדידה ב- נותנים , וההיגד לא נכון.
בבחינה, לפי הוראות השער ("אם חסר נתון - ציינו והוסיפו נתון מתאים"), כותבים שחסרות הטמפרטורות, מוסיפים נתון ומנמקים. מי שמוסיף ו- עונה "נכון"; עם טמפרטורות אחרות התשובה "לא נכון". מהנתונים שבשאלה עצמה אין תשובה אחת.
תשובה: אי אפשר להכריע מהנתונים - חסרות הטמפרטורות. ההיגד נכון רק אם (למשל ו-).
שאלה 13 · נכון/לא נכון: הפרש לחצים בצינור ונטורי
באיור לשאלה 13 מוצג צינור למדידת ספיקה נפט באמצעות צינור ונטורי. הנוזל שנמצא בשני הצינורות המאונכים הוא כספית. ו- הם הלחצים בתוך הצינורות המאונכים.
נתון:
1. משקל סגולי של הכספית: .
2. תאוצת הכובד: .
3. הפרש גובה הכספית בשני הצינורות האנכיים: .
4. חיכוך הנפט בצינור זניח עבור הפתרון.
איור לשאלה 13: צינור בעל הצרה להזרמת נפט.

לפי הנתונים לעיל, הפרש הלחצים הוא .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 13
פתרון
לא נכון. .
נתון: צפיפות הכספית , , .
מבוקש: לבדוק אם .
הרעיון. בחלק הרחב (מעל ) המהירות קטנה והלחץ גדול; בהצרה (מעל ) המהירות גדלה והלחץ קטן (ברנולי). הפרש הלחצים דוחף את עמוד הכספית בצינור של גבוה יותר. הפרש הגבהים הוא מדד ישיר להפרש הלחצים:
1. ממירים ליחידות SI:
,
2. מציבים:
3. משווים: גדול פי 11.7 בערך מ- שבהיגד.
למה לא "נכון": הפרש של היה מתקבל רק בעמוד כספית של , ולא .
תשובה: לא נכון. .
שאלה 14 · נכון/לא נכון: פונקציה לוגית מדיאגרמת סולם
באיור לשאלה 14 מוצגת דיאגרמת סולם של תוכנית מסוימת.
איור לשאלה 14: דיאגרמת סולם של תוכנית מסוימת.

הפונקציה הלוגית של דיאגרמת הסולם היא: .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 14
פתרון
לא נכון. הפונקציה של הדיאגרמה היא .
מבוקש: לבדוק אם הדיאגרמה שבאיור לשאלה 14 מממשת את הפונקציה שבהיגד.
כללי הקריאה: מגעים בטור הם AND, מגעים במקביל הם OR, ומגע סגור (בקו אלכסוני) מייצג משתנה הפוך.
1. ענף עליון. שלושה מגעים במקביל: פתוח, סגור () ו- פתוח: . אחריהם, בטור, שני מגעים במקביל: פתוח ו- סגור (): . מכאן:
2. ענף תחתון. פתוח במקביל ל- סגור: . אחריהם, בטור, פתוח במקביל ל- סגור: . מכאן:
3. שני הענפים מתחברים בקו אנכי לפני הסליל G, כלומר במקביל:
•בהיגד ו- מחוברים בחיבור לוגי, אבל בדיאגרמה הם בטור (כפל).
•בהיגד מופיע , אבל בדיאגרמה הקבוצה היא פתוח ו- סגור: .
דוגמה נגדית. , , , , , , :
•בדיאגרמה: .
•בהיגד: .
הפונקציות נותנות תוצאות שונות, ולכן הן לא שקולות.
תשובה: לא נכון. .
שאלה 15 · נכון/לא נכון: כניסה ספרתית מסוג Sink או Source
באיור לשאלה 15 מוצגת כניסה דיגיטלית לבקר מִתַּכֶנת:
איור לשאלה 15: כניסה דיגיטלית לבקר מִתַּכֶנת.

חיבור הכניסה המוצגת לבקר המִתַּכֶנת הוא מסוג Source.
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 15
פתרון
לא נכון. ההדק השלילי של מקור ה- מחובר לנקודה המשותפת COM, והזרם נכנס לבקר דרך IN1. זה חיבור מסוג Sink.
מבוקש: לקבוע אם החיבור שבאיור לשאלה 15 הוא מסוג Source.
לפי הנוסחאון יש שתי צורות חיבור לכרטיס כניסה של מתח ישר:
•Source: ההדק החיובי של מקור המתח מחובר לנקודה המשותפת (COM). הכרטיס "דוחף" זרם החוצה דרך הכניסה.
•Sink: ההדק השלילי של מקור המתח מחובר לנקודה המשותפת. הכרטיס "מושך" זרם פנימה דרך הכניסה.
1. לאן מחובר כל הדק. ההדק החיובי (+) של מקור מחובר דרך המפסק אל הדק הכניסה IN1. ההדק השלילי (-) מחובר אל COM.
2. מסלול הזרם. כשהמפסק נסגר, הזרם יוצא מההדק החיובי, נכנס לבקר ב-IN1, עובר דרך הנגד ודרך הדיודה הפולטת אור של המבודד האופטי (Optical Isolator), ויוצא ב-COM אל ההדק השלילי.
3. כיוון הדיודה במבודד האופטי מאשר זאת: האנודה בצד של IN1 והקטודה בצד של COM, כך שהיא מוליכה רק כשהזרם נכנס ב-IN1.
4. הנקודה המשותפת מחוברת להדק השלילי והכרטיס מושך זרם פנימה: זה חיבור Sink.
למה לא "נכון": ההיגד היה נכון אילו ההדק החיובי של המקור היה מחובר ל-COM, והמפסק היה מחבר את IN1 אל ההדק השלילי.
תשובה: לא נכון. החיבור הוא מסוג Sink: ההדק השלילי מחובר ל-COM והזרם נכנס לבקר דרך IN1.
שאלה 16 · נכון/לא נכון: תחום זרם תקני בכרטיס תקבילי
בכרטיס מבוא תקבילי טווח הזרמים התקני הוא .
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 16
פתרון
נכון. התחום התקני של אות זרם בכרטיסי מבוא תקביליים הוא .
מבוקש: לבדוק אם תחום הזרם התקני בכרטיס מבוא תקבילי (אנלוגי) הוא .
1. האות התקני. משדרים תעשייתיים (של טמפרטורה, לחץ, מפלס, ספיקה) מעבירים את המדידה לבקר כזרם בתחום : מייצגים את תחילת תחום המדידה ו- את סופו. כרטיסי המבוא התקביליים בנויים לקלוט את התחום הזה (לצד תחומי מתח כמו ).
2. למה זרם ולא מתח. הזרם זהה בכל נקודה בלולאה, ולכן התנגדות החוטים הארוכים לא משנה את המדידה, והאות פחות רגיש לרעשים.
3. למה ולא . "אפס חי": כשהמדידה בתחילת התחום עדיין זורם . זרם מעיד על תקלה (חוט קרוע או משדר מנותק), וכך הבקר מבחין בין "ערך מזערי" לבין "תקלה". הזרם המזערי גם מאפשר להזין משדר בשני חוטים.
4. יש כרטיסים שתומכים גם ב-, אבל התחום התקני והנפוץ הוא .
למה לא "לא נכון": ההיגד היה שגוי אילו נכתב תחום אחר כתחום התקני, למשל .
תשובה: נכון. טווח הזרם התקני בכרטיס מבוא תקבילי הוא .
שאלה 17 · נכון/לא נכון: מצב מונה בבקר מִתַּכנת
באיור לשאלה 17 מוצג מונה הפועל בבקר מִתַּכנת הנמצא במצב מסוים.
איור לשאלה 17: מונה הפועל בבקר מִתַּכנת הנמצא במצב מסוים.

במונה המוצג נותרו 28 פעימות לסיום המְנִיה (הספירה).
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 17
פתרון
נכון. זהו מונה מעלה (CTU) עם ערך מכוון וערך נוכחי , ולכן נותרו פעימות עד סוף הספירה.
מבוקש: לבדוק אם במונה שבאיור לשאלה 17 נותרו 28 פעימות עד סוף הספירה.
קוראים את הסימונים שעל בלוק המונה:
1. CTU (Count Up): מונה מעלה. בכל פעימה בכניסת הספירה הערך הנוכחי עולה ב-1.
2. כניסת הספירה מחוברת למגע CARS: כל מכונית שעוברת נותנת פעימה אחת. (באיור הכניסות של הבלוק מסומנות CD ו-LD, סימונים של מונה מטה, אבל שם הבלוק הוא CTU, מונה מעלה. לכן קוראים אותו כמונה מעלה: CV הוא מספר הפעימות שכבר נספרו.)
3. PV (Preset Value): הערך המכוון, היעד של הספירה. באיור .
4. CV (Current Value): הערך הנוכחי, כמה פעימות נספרו עד כה. באיור .
5. Q: מוצא המונה, שמחובר לסליל end of count (סוף הספירה). הוא נדלק כש- מגיע ל-.
6. המגע PRESET מחובר לכניסה LD, שמאתחלת את המונה.
מספר הפעימות שנותרו הוא ההפרש בין הערך המכוון לערך הנוכחי:
אחרי עוד 28 פעימות יגיע ל-, המוצא Q יידלק והסליל end of count יופעל.
למה לא "לא נכון": ההיגד היה שגוי אילו מספר הפעימות שבו היה (זה מה שכבר נספר, לא מה שנותר), או אילו כבר היה שווה ל-.
תשובה: נכון. פעימות נותרו לסיום הספירה.
שאלה 18 · נכון/לא נכון: קריאת דף נתונים של בקר
באיור לשאלה 18 מוצג חלק מנתוני בקר M4RTU של חברת Opto 22.
איור לשאלה 18: דף נתונים לבקר מתכנת של חברת Opto 22.

בבקר של חברת Opto 22 המוצג באיור לשאלה 18 ישנם 4 דיגיטלים ו-8 תקביליים.
•נכון
•לא נכון
◂ פתרון מלא לשאלה 18
פתרון
לא נכון. לפי שורת I/O בדף הנתונים, ביחידת הבסיס יש 8 מבואות/מוצאים ספרתיים (digital) ו-4 תקביליים (analog). ההיגד הפך את המספרים.
מבוקש: לבדוק בדף הנתונים שבאיור לשאלה 18 כמה ספרתיים וכמה תקביליים יש לבקר.
1. מחפשים בעמודה Item את השורה I/O. מתחתיה שלוש שורות משנה.
2. Base unit (יחידת הבסיס, הבקר עצמו): "8 digital, 4 analog, multifunction", כלומר 8 ספרתיים (digital) ו-4 תקביליים (analog).
3. Extender unit (יחידת הרחבה): "Adds 8 digital, 4 analog", כלומר יחידת ההרחבה מוסיפה עוד אותה כמות. גם כאן מספר הספרתיים גדול ממספר התקביליים.
4. Expansion: הרחבה נוספת דרך יציאות RS-485 עם רכיבי של Opto 22.
5. ההיגד מייחס לבקר 4 ספרתיים ו-8 תקביליים, כלומר הוא החליף בין שני המספרים.
למה לא "נכון": ההיגד היה נכון רק אילו נכתב 8 ספרתיים ו-4 תקביליים.
תשובה: לא נכון. לבקר יש 8 ספרתיים ו-4 תקביליים (ביחידת הבסיס).