דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - אביב 2025 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, אביב 2025 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 9-1.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

4. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · הזנת בית פרטי, הארקה ומערכת פוטו-וולטאית

בבית פרטי הותקנה מערכת פוטו- וולטאית בהספק של 11.5 kW11.5\,\text{kW} ומקדם התלכדות של 0.30.3. המפסק הראשי בלוח החשמל של הבית הפרטי הוא 3×63 A3\times63\,\text{A}. המא"זים בלוח החשמל ממשפחת C בלבד. בטבלה א' מצורפים המעגלים/הצרכנים:

סוגי צרכניםמספר הצרכניםזרם נקוב של המא"ז [A]
דוד חשמלי116
תנור אפייה116
מכונת כביסה116
מזגן מרכזי116
עמדת טעינה לרכב חשמלי120
בתי תקע1516
תאורה1010

טבלה א' לשאלה 1

א.

כבל ההזנה לבית הפרטי (5 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא 35∘C35^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}. הכבלים הם בעלי מוליכי נחושת ובידוד XLPE. קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש בהתאם לתקנות החשמל?

(5 נקודות)
ב.

בהתאם לדרישות חוק החשמל והתקנת הכבל המתוארת, מה עומק הנחת סרט האזהרה?

(4 נקודות)
ג.

בארון חלוקה של בעלת רשת החשמל (פילר) בוצע חיבור בין מוליך האפס של הרשת (PEN) לפס הארקות בארון החלוקה. מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של הבית הפרטי? הסבירו מהי לולאת התקלה ופרטו את מסלולה במקרה המתואר?

(5 נקודות)
ד.

לוח החשמל של הבית הפרטי הוא לוח מסוג 2. מהי עכבת לולאת התקלה המרבית (בהתאם לדרישה להפסקה מידית של התקלה) בהתאם לנתונים בטבלה א'?

(4 נקודות)
ה.

חשבו את משך זמן החזר ההשקעה עבור המערכת הפוטו- וולטאית (עלות כ- 50 אלף ש"ח) בהתחשב בצריכת החשמל של הבית הפרטי על סמך המתואר בשאלה ובטבלה ב'.

אנרגיה חודשית [kWh]עלות צריכה ממוצעת ל-1kWh [ש"ח]עלות ייצור ממוצעת ל-1kWh [ש"ח]הריבית והפחת השנתיים בגין ההשקעה הכוללת מהסכום הכולל [%]
1060kWh0.60.65

טבלה ב' לשאלה 1

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

16 mm216\,\text{mm}^2 נחושת (כבל 5×16 mm25\times16\,\text{mm}^2)

נתון: מפסק ראשי 3×63 A3\times63\,\text{A}; כבל 5 גידים, נחושת, XLPE (בידוד ל-90∘C90^\circ\text{C}), בצינור בקרקע (שיטת התקנה ל'); טמפרטורת קרקע 35∘C35^\circ\text{C}; התנגדות תרמית סגולית 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}.

מבוקש: שטח החתך המזערי של כבל ההזנה.

1. הכבל מוגן בפני העמסת יתר על ידי המפסק הראשי, ולכן נדרש In≤IZ′I_n\le I_Z', כאשר IZ′=IZ⋅K2⋅K3I_Z'=I_Z\cdot K_2\cdot K_3 הוא הזרם המתמיד המותר בתנאי ההתקנה בפועל. מכאן IZ′≥63 AI_Z'\ge 63\,\text{A}.

2. מקדמי התיקון (טבלאות התוספת הראשונה, ביחס לתנאי הייחוס של הטבלה: קרקע 30∘C30^\circ\text{C} ו-2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}):

•טמפרטורת קרקע 35∘C35^\circ\text{C}, בידוד XLPE: K2=90−3590−30≈0.96K_2=\sqrt{\frac{90-35}{90-30}}\approx0.96.

•התנגדות תרמית 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W} היא ערך הייחוס, ובנוסף מקדם זה אינו מופעל בהתקנה בצינור (שיטה ל'): K3=1K_3=1.

3. הזרם שעל הכבל לשאת לפי הטבלה:

IZ≥InK2⋅K3=630.96⋅1=65.6 AI_Z\ge\frac{I_n}{K_2\cdot K_3}=\frac{63}{0.96\cdot1}=65.6\,\text{A}

4. בכבל 5 גידים יש שלושה מוליכים עמוסים (מופעים), ולכן משתמשים בעמודה התלת-מופעית של טבלה 90.6 (שיטת התקנה ל', נחושת, בידוד ל-90∘C90^\circ\text{C}): חתך 10 mm210\,\text{mm}^2 נושא כ-57 A57\,\text{A} בלבד – לא מספיק; חתך 16 mm216\,\text{mm}^2 נושא כ-73 A≥65.6 A73\,\text{A}\ge65.6\,\text{A} – מתאים.

תשובה: שטח החתך המזערי הוא 16 mm216\,\text{mm}^2 (כבל 5×16 mm25\times16\,\text{mm}^2 נחושת).

סעיף ב

תשובה:

לפחות 25 cm25\,\text{cm} מתחת לפני הקרקע, לכל אורך הכבל

לפי תקנות החשמל (התקנת כבלים), בכבל הטמון בקרקע יש להניח בתוך שכבת המילוי, לכל אורך תוואי הכבל, סרט אזהרה בעומק של 25 cm25\,\text{cm} לפחות מתחת לפני הקרקע. הסרט נמצא מעל הכבל (מעל הצינור), כך שמי שחופר יגיע אליו לפני שיפגע בכבל. בתעלה שרוחבה עולה על 40 cm40\,\text{cm} מניחים סרט נוסף לכל 40 cm40\,\text{cm} נוספים או חלק מהם.

תשובה: סרט האזהרה יונח בעומק של 25 cm25\,\text{cm} לפחות מתחת לפני הקרקע, לכל אורך הכבל.

סעיף ג

תשובה:

איפוס – TN-C-S; לולאת התקלה: מופע השנאי ← מוליך המופע ← הגוף המחושמל ← מוליך הארקה ← פס הארקות בפילר ← מוליך ה-PEN ← נקודת הכוכב של השנאי

שיטת ההגנה. ברשת בעלת הרשת מוליך האפס משמש גם כמוליך הגנה (PEN), ובפילר הוא מחובר לפס הארקות. מהפילר לבית יוצאים מוליך אפס (N) ומוליך הארקה (PE) נפרדים. זו שיטת האיפוס – TN-C-S: בחלק הרשת המוליך משולב (C) ובתוך המתקן מוליכי האפס וההארקה נפרדים (S).

לולאת התקלה היא המסלול הסגור שבו זורם זרם התקלה כאשר מופע נוגע בגוף מתכתי מוארק של מכשיר (קצר בין מופע לגוף). עכבת הלולאה קובעת את גודל זרם התקלה, והיא חייבת להיות קטנה מספיק כדי שהמבטח ינתק את התקלה בזמן הנדרש.

מסלול הלולאה במקרה המתואר:

1. ליפוף המופע במשני של שנאי החלוקה;

2. מוליך המופע של רשת החלוקה עד לפילר, ומשם מוליך המופע של כבל ההזנה ושל המעגל עד המכשיר התקול;

3. נקודת התקלה – הגוף המתכתי של המכשיר;

4. מוליך הארקה (PE) של המעגל עד פס הארקות בלוח הבית, ומוליך הארקה בכבל ההזנה עד פס הארקות בפילר;

5. החיבור בפילר בין פס הארקות למוליך ה-PEN;

6. מוליך ה-PEN של הרשת חזרה אל נקודת הכוכב של השנאי.

הלולאה כולה עוברת במוליכים מתכתיים (ולא דרך האדמה), ולכן עכבתה קטנה וזרם התקלה גדול – וזה מה שמאפשר למא"ז לנתק מיד.

תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס TN-C-S; לולאת התקלה: מופע השנאי ← מוליך המופע ← הגוף התקול ← מוליך PE ← פס הארקות בפילר ← מוליך PEN ← נקודת הכוכב של השנאי.

סעיף ד

תשובה:

Zloop≤1.15 ΩZ_{loop}\le1.15\,\Omega

נתון: לוח מסוג II, מא"זים מאופיין C, המא"ז הגדול ביותר המגן על יציאה מהלוח הוא 20 A20\,\text{A} (עמדת הטעינה); מתח מופע U0=230 VU_0=230\,\text{V}.

מבוקש: עכבת לולאת התקלה המרבית המותרת.

1. לפי תקנות החשמל (לוחות), בלוח מסוג II עכבת לולאת התקלה המרבית נקבעת לפי המבטח הגדול ביותר בלוח המגן על יציאה ממנו – כאן מא"ז 20 A20\,\text{A}.

2. כדי שהניתוק יהיה מידי, זרם התקלה צריך להפעיל את ההגנה המגנטית של המא"ז. במא"ז מאופיין C זרם ההפעלה המידית הוא Ia=10⋅InI_a=10\cdot I_n:

Ia=10⋅20=200 AI_a=10\cdot20=200\,\text{A}

3. תנאי האיפוס: Zloop⋅Ia≤U0Z_{loop}\cdot I_a\le U_0, ולכן:

Zloop≤U0Ia=230200=1.15 ΩZ_{loop}\le\frac{U_0}{I_a}=\frac{230}{200}=1.15\,\Omega

תשובה: עכבת לולאת התקלה המרבית היא 1.15 Ω1.15\,\Omega.

סעיף ה

תשובה:

כ-9.7 שנים

נתון: השקעה 50,00050{,}000 ש"ח; צריכה חודשית 1060 kWh1060\,\text{kWh}; מחיר קוט"ש בצריכה ובייצור 0.60.6 ש"ח; ריבית ופחת שנתיים 5%5\% מההשקעה.

מבוקש: משך החזר ההשקעה.

1. המערכת מייצרת את האנרגיה שהבית צורך. מכיוון שמחיר הקוט"ש בצריכה שווה למחירו בייצור, כל קוט"ש מהמערכת חוסך (או מכניס) 0.60.6 ש"ח. החיסכון השנתי:

H=1060⋅12⋅0.6=7632H=1060\cdot12\cdot0.6=7632 ש"ח בשנה

2. הוצאות הריבית והפחת השנתיות:

R=0.05⋅50,000=2500R=0.05\cdot50{,}000=2500 ש"ח בשנה

3. הרווח הנקי השנתי:

H−R=7632−2500=5132H-R=7632-2500=5132 ש"ח בשנה

4. זמן החזר ההשקעה:

T=50,0005132≈9.74T=\frac{50{,}000}{5132}\approx9.74 שנים

תשובה: ההשקעה תוחזר בתוך כ-9.7 שנים.

שאלה 2 · זרמי קצר במחצבה ומשרן מגביל זרם

בשרטוט מתוארת מערכת חשמל של מחצבה. משטר עבודה רגיל: מפסק Q1 מופסק.

נתונים:

גנרטורים G1 ו- G2:

Pn=3 MW; cos⁡φ=0.8; Un=6.9 kV; uk[%]=11P_n=3\,\text{MW};\ \cos\varphi=0.8;\ U_n=6.9\,\text{kV};\ u_k[\%]=11

שנאי TR1 ו- TR2:

Sn=3500 kVA; U1U2=6.9 kV0.4 kV; ΔPCU=23 kW; ΔPFE=4 kW; uk[%]=8S_n=3500\,\text{kVA};\ \frac{U_1}{U_2}=\frac{6.9\,\text{kV}}{0.4\,\text{kV}};\ \Delta P_{CU}=23\,\text{kW};\ \Delta P_{FE}=4\,\text{kW};\ u_k[\%]=8

א.

במשטר עבודה רגיל לפי איור א', חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.

(4 נקודות)
ב.

במשטר עבודה רגיל לפי איור א', חשבו את גודל זרם הקצר התלת מופעי בפס צבירה BB1 (בנקודה B).

(4 נקודות)
ג.

במשטר עבודה רגיל לפי איור ב', חשבו את גודל המשרן (מגביל זרם קצר) כך שזרם הקצר התלת מופעי בפס צבירה BB1 (בנקודה B) לא יעלה על 15 kA15\,\text{kA}.

(4 נקודות)
ד.

קבעו מה יהיה כושר הניתוק של מפסק Q1 לפי איור ב'.

(4 נקודות)
ה.

הסבירו מהו השוני ברכיב הלא- מחזורי של זרם הקצר בנקודה B (במשטר עבודה רגיל) בין איור א' לאיור ב'.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Ik′′≈6.28 kAI_k''\approx6.28\,\text{kA}, ip≈16.0 kAi_p\approx16.0\,\text{kA}

נתון: שני גנרטורים זהים, Pn=3 MWP_n=3\,\text{MW}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, Un=6.9 kVU_n=6.9\,\text{kV}, היגב על-חולף uk=11%u_k=11\%. הנקודה A נמצאת על פס הצבירה של 6.9 kV6.9\,\text{kV}, שאליו מחוברים שני הגנרטורים.

מבוקש: ערך הפסגה (זרם ההלם) של זרם הקצר התלת-מופעי ב-A.

1. ההספק המדומה הנקוב של כל גנרטור:

SG=Pncos⁡φ=30.8=3.75 MVAS_G=\frac{P_n}{\cos\varphi}=\frac{3}{0.8}=3.75\,\text{MVA}

2. היגב גנרטור אחד:

XG=uk[%]100⋅Un2SG=0.11⋅690023.75⋅106=1.397 ΩX_G=\frac{u_k[\%]}{100}\cdot\frac{U_n^2}{S_G}=0.11\cdot\frac{6900^2}{3.75\cdot10^6}=1.397\,\Omega

3. בקצר ב-A שני הגנרטורים מזינים את התקלה במקביל (השנאים מזינים צרכנים פסיביים ואינם תורמים לזרם הקצר):

Xk=XG2=1.3972=0.698 ΩX_k=\frac{X_G}{2}=\frac{1.397}{2}=0.698\,\Omega

4. זרם הקצר ההתחלתי (עם מקדם מתח c=1.1c=1.1 לחישוב זרם מרבי):

Ik′′=1.1⋅Un3⋅Xk=1.1⋅69003⋅0.698=6.28 kAI_k''=\frac{1.1\cdot U_n}{\sqrt3\cdot X_k}=\frac{1.1\cdot6900}{\sqrt3\cdot0.698}=6.28\,\text{kA}

5. התנגדות הגנרטורים לא נתונה, והיחס R/XR/X ברשת גנרטורים במתח גבוה קטן מאוד (כ-0.07), ולכן מקדם ההלם הוא κ≈1.02+0.98e−3⋅0.07≈1.8\kappa\approx1.02+0.98e^{-3\cdot0.07}\approx1.8. ערך הפסגה:

ip=2⋅κ⋅Ik′′=2⋅1.8⋅6.28=16.0 kAi_p=\sqrt2\cdot\kappa\cdot I_k''=\sqrt2\cdot1.8\cdot6.28=16.0\,\text{kA}

(אם מזניחים לגמרי את ההתנגדות, κ=2\kappa=2 ומתקבל גבול עליון ip≈17.7 kAi_p\approx17.7\,\text{kA}.)

תשובה: Ik′′≈6.28 kAI_k''\approx6.28\,\text{kA}, וערך הפסגה ip≈16.0 kAi_p\approx16.0\,\text{kA}.

סעיף ב

תשובה:

Ik≈42.3 kAI_k\approx42.3\,\text{kA}

נתון: Q1 מופסק, ולכן BB1 מוזן רק דרך TR1; השנאי: Sn=3500 kVAS_n=3500\,\text{kVA}, uk=8%u_k=8\%, ΔPCU=23 kW\Delta P_{CU}=23\,\text{kW}.

מבוקש: זרם הקצר התלת-מופעי ב-B.

נחשב את כל העכבות כשהן משוקפות למתח U=400 VU=400\,\text{V} של נקודת הקצר.

1. היגב גנרטור משוקף ל-0.4 kV0.4\,\text{kV}:

XG=0.11⋅40023.75⋅106=4.693 mΩX_G=0.11\cdot\frac{400^2}{3.75\cdot10^6}=4.693\,\text{m}\Omega, ושני הגנרטורים במקביל: XG∥=4.6932=2.347 mΩX_{G\parallel}=\frac{4.693}{2}=2.347\,\text{m}\Omega

2. עכבת השנאי:

ZT=uk[%]100⋅U2Sn=0.08⋅40023.5⋅106=3.657 mΩZ_T=\frac{u_k[\%]}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=0.08\cdot\frac{400^2}{3.5\cdot10^6}=3.657\,\text{m}\Omega

3. התנגדות השנאי מהפסדי הנחושת:

RT=ΔPCU⋅U2Sn2=23000⋅4002(3.5⋅106)2=0.300 mΩR_T=\Delta P_{CU}\cdot\frac{U^2}{S_n^2}=23000\cdot\frac{400^2}{(3.5\cdot10^6)^2}=0.300\,\text{m}\Omega

4. היגב השנאי:

XT=ZT2−RT2=3.6572−0.3002=3.645 mΩX_T=\sqrt{Z_T^2-R_T^2}=\sqrt{3.657^2-0.300^2}=3.645\,\text{m}\Omega

5. עכבת הקצר הכוללת (גנרטורים בטור עם TR1):

Xk=2.347+3.645=5.991 mΩX_k=2.347+3.645=5.991\,\text{m}\Omega

Zk=RT2+Xk2=0.3002+5.9912=5.999 mΩZ_k=\sqrt{R_T^2+X_k^2}=\sqrt{0.300^2+5.991^2}=5.999\,\text{m}\Omega

6. זרם הקצר:

Ik=1.1⋅U3⋅Zk=1.1⋅4003⋅5.999⋅10−3=42.3 kAI_k=\frac{1.1\cdot U}{\sqrt3\cdot Z_k}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt3\cdot5.999\cdot10^{-3}}=42.3\,\text{kA}

תשובה: זרם הקצר התלת-מופעי ב-BB1 הוא כ-42.3 kA42.3\,\text{kA}.

סעיף ג

תשובה:

XL≈10.94 mΩX_L\approx10.94\,\text{m}\Omega, L≈34.8 μHL\approx34.8\,\mu\text{H}

נתון: המשרן מחובר בטור בין TR1 ל-BB1 (בצד 0.4 kV0.4\,\text{kV}); מסעיף ב': RT=0.300 mΩR_T=0.300\,\text{m}\Omega, Xk=5.991 mΩX_k=5.991\,\text{m}\Omega.

מבוקש: היגב המשרן כך ש-Ik≤15 kAI_k\le15\,\text{kA}.

1. עכבת הקצר המזערית הדרושה:

Zk,req=1.1⋅U3⋅Ik=1.1⋅4003⋅15000=16.94 mΩZ_{k,req}=\frac{1.1\cdot U}{\sqrt3\cdot I_k}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt3\cdot15000}=16.94\,\text{m}\Omega

2. המשרן מוסיף רק היגב, ולכן ההיגב הכולל הדרוש:

Xreq=Zk,req2−RT2=16.942−0.3002=16.93 mΩX_{req}=\sqrt{Z_{k,req}^2-R_T^2}=\sqrt{16.94^2-0.300^2}=16.93\,\text{m}\Omega

3. היגב המשרן:

XL=Xreq−Xk=16.93−5.991=10.94 mΩX_L=X_{req}-X_k=16.93-5.991=10.94\,\text{m}\Omega

4. ההשראות:

L=XL2πf=10.94⋅10−32π⋅50=34.8 μHL=\frac{X_L}{2\pi f}=\frac{10.94\cdot10^{-3}}{2\pi\cdot50}=34.8\,\mu\text{H}

תשובה: נדרש משרן בעל היגב של כ-10.94 mΩ10.94\,\text{m}\Omega לפחות (השראות כ-34.8 μH34.8\,\mu\text{H}).

סעיף ד

תשובה:

לפחות 42.3 kA42.3\,\text{kA} – נבחר מפסק בעל כושר ניתוק 50 kA50\,\text{kA}

כושר הניתוק של מפסק הוא זרם הקצר המרבי שהוא מסוגל לנתק בבטחה, ולכן הוא חייב להיות לפחות כזרם הקצר הגדול ביותר שעלול לזרום דרכו.

1. Q1 הוא מפסק צימוד בין BB2 ל-BB1. במשטר רגיל הוא מופסק, וסוגרים אותו כאשר אחד השנאים מושבת, כדי להזין את שני הפסים משנאי אחד.

2. המקרה הקשה: TR1 (עם המשרן) מושבת, Q1 סגור, והקצר ב-BB1. אז כל זרם הקצר מגיע דרך TR2 (ללא משרן) ועובר במלואו דרך Q1. עכבת המסלול זהה לזו שבסעיף ב' (גנרטורים + שנאי זהה), ולכן:

Ik,Q1=1.1⋅4003⋅5.999⋅10−3=42.3 kAI_{k,Q1}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt3\cdot5.999\cdot10^{-3}}=42.3\,\text{kA}

3. כאשר שני השנאים פועלים ו-Q1 סגור, דרך Q1 עובר רק החלק שמגיע דרך TR2, כ-38.6 kA38.6\,\text{kA} – פחות מהמקרה הקודם.

תשובה: כושר הניתוק של Q1 צריך להיות לפחות 42.3 kA42.3\,\text{kA}; נבחר מפסק בעל כושר ניתוק תקני של 50 kA50\,\text{kA}.

סעיף ה

תשובה:

עם המשרן היחס X/RX/R גדל (מכ-20 לכ-56), ולכן הרכיב הלא-מחזורי דועך לאט יותר (קבוע זמן כ-180 ms לעומת כ-63 ms) ומקדם ההלם גדל, אף שגודל זרם הקצר קטן

הרכיב הלא-מחזורי (רכיב DC) של זרם הקצר נוצר כי הזרם בהשראות אינו יכול להשתנות בקפיצה ברגע הקצר. ערכו ההתחלתי תלוי ברגע הקצר, והוא דועך בקבוע הזמן τ=LR=XωR\tau=\frac{L}{R}=\frac{X}{\omega R}.

1. איור א' (ללא משרן): XR=5.9910.300≈19.9\frac{X}{R}=\frac{5.991}{0.300}\approx19.9, ולכן τ=19.92π⋅50≈63 ms\tau=\frac{19.9}{2\pi\cdot50}\approx63\,\text{ms}; מקדם ההלם κ=1.02+0.98e−3R/X≈1.86\kappa=1.02+0.98e^{-3R/X}\approx1.86.

2. איור ב' (עם משרן): המשרן מוסיף היגב כמעט טהור, ולכן XR=16.930.300≈56.4\frac{X}{R}=\frac{16.93}{0.300}\approx56.4, τ≈180 ms\tau\approx180\,\text{ms}; מקדם ההלם κ≈1.95\kappa\approx1.95.

ההבדל: המשרן מקטין מאוד את הרכיב המחזורי של זרם הקצר (מ-42.342.3 ל-15 kA15\,\text{kA}), וכך גם את הערך המוחלט של הרכיב הלא-מחזורי. אבל היחס X/RX/R גדל, ולכן הרכיב הלא-מחזורי דועך לאט בהרבה ומהווה חלק גדול יותר מהזרם (מקדם הלם גבוה יותר). למפסקים זו משמעות: ברגע הפתיחה של המפסק הזרם עדיין אסימטרי יותר.

תשובה: עם המשרן קבוע הזמן של הרכיב הלא-מחזורי גדל מכ-63 ms לכ-180 ms ומקדם ההלם עולה מכ-1.86 לכ-1.95; גודל הזרם קטן, אך הרכיב הלא-מחזורי דועך לאט יותר.

שאלה 3 · רשת מתח נמוך: זרמים, קבלים וגנרטור חירום

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית במתח נמוך, מתח הרשת הנקוב הוא 0.4 kV0.4\,\text{kV}. הרשת מוזנת מרשת החשמל ובמקרה חירום של אי אספקת חשמל מרשת החשמל, הרשת מוזנת מגנרטור חירום. ידוע שמוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת 0.12 Ω/km0.12\,\Omega/\text{km}.

שטח החתך במקטעים ABCD הוא 70 mm270\,\text{mm}^2.

א.

חשבו את הזרם בכל קטע וקטע (מפסק SW1 מחובר בלבד).

(4 נקודות)
ב.

חשבו מהי סוללת הקבלים הנדרש כך שבנקודה C המתח יהיה לפחות 410 V410\,\text{V} (מפסקים SW1 ו- SW2 מחוברים).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הפסדי ההספק של הרשת (מפסקים SW1 ו- SW2 מחוברים).

(4 נקודות)
ד.

הניחו שרשת החשמל מופסקת והגנרטור חירום של המתקן מזין את המתקן.

קבעו מה יהיה גודל המתח הנדרש בהדקי הגנרטור (בנקודה A) על מנת שהמתח בנקודה C יהיה לפחות 410 V410\,\text{V} (הניחו שמפסקים SW1 ו- SW2 מופסקים ומפסק SW3 מחובר).

(4 נקודות)
ה.

בהתאם לדרישות חוק החשמל, ציינו מה הדרישות עבור הבדיקות הנדרשות לגנרטור המתואר בשאלה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

IAB=0I_{AB}=0; IBC=77∠−23.07∘ AI_{BC}=77\angle-23.07^\circ\,\text{A}; ICD≈196∠−36.57∘ AI_{CD}\approx196\angle-36.57^\circ\,\text{A} (בכניסה מהרשת כולל צרכן D: 230.8∠−34.0∘ A230.8\angle-34.0^\circ\,\text{A})

נתון: SW1 סגור (הזנה מהרשת בנקודה D), SW2 ו-SW3 פתוחים. צרכן B: I=77 AI=77\,\text{A}, cos⁡φ=0.92\cos\varphi=0.92 השראתי; צרכן C: P=60 kWP=60\,\text{kW}, cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707 השראתי; צרכן D: S=25 kVAS=25\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.94\cos\varphi=0.94 השראתי.

מבוקש: הזרם בקטעים AB, BC, CD.

נסמן את כיוון הזרמים מ-D (מקור) לכיוון A, ונחשב את זרמי הצרכנים במתח הנקוב 400 V400\,\text{V} בצורה מרוכבת (זווית שלילית = השראתי):

1. צרכן B: φB=cos⁡−10.92=23.07∘\varphi_B=\cos^{-1}0.92=23.07^\circ

IˉB=77∠−23.07∘=70.84−j30.18 A\bar I_B=77\angle-23.07^\circ=70.84-j30.18\,\text{A}

2. צרכן C:

IC=PC3⋅U⋅cos⁡φC=60⋅1033⋅400⋅0.707=122.5 AI_C=\frac{P_C}{\sqrt3\cdot U\cdot\cos\varphi_C}=\frac{60\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400\cdot0.707}=122.5\,\text{A}, φC=45.0∘\varphi_C=45.0^\circ

IˉC=122.5∠−45.0∘=86.60−j86.63 A\bar I_C=122.5\angle-45.0^\circ=86.60-j86.63\,\text{A}

3. צרכן D: ID=25⋅1033⋅400=36.08 AI_D=\frac{25\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=36.08\,\text{A}, IˉD=36.08∠−19.95∘=33.92−j12.31 A\bar I_D=36.08\angle-19.95^\circ=33.92-j12.31\,\text{A}

4. הזרמים בקטעים (מהקצה הרחוק אל המקור):

•קטע AB: בנקודה A אין צרכן והגנרטור מנותק: IAB=0I_{AB}=0.

•קטע BC: מזין את צרכן B בלבד: IˉBC=IˉB=77∠−23.07∘ A\bar I_{BC}=\bar I_B=77\angle-23.07^\circ\,\text{A}.

•קטע CD: מזין את B ואת C:

IˉCD=IˉB+IˉC=(70.84+86.60)−j(30.18+86.63)=157.44−j116.81=196.0∠−36.57∘ A\bar I_{CD}=\bar I_B+\bar I_C=(70.84+86.60)-j(30.18+86.63)=157.44-j116.81=196.0\angle-36.57^\circ\,\text{A}

5. צרכן D מחובר ישירות לפס D, ולכן אינו עובר בקו. הזרם הנכנס מהרשת דרך SW1:

Iˉgrid=IˉCD+IˉD=191.36−j129.12=230.8∠−34.0∘ A\bar I_{grid}=\bar I_{CD}+\bar I_D=191.36-j129.12=230.8\angle-34.0^\circ\,\text{A}

תשובה: IAB=0I_{AB}=0, IBC=77 AI_{BC}=77\,\text{A}, ICD≈196 AI_{CD}\approx196\,\text{A} (וזרם הכניסה מהרשת כ-230.8 A230.8\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

QC≈32.1 kVArQ_C\approx32.1\,\text{kVAr} (זרם קבלים כ-46.3 A46.3\,\text{A})

נתון: UD=419 VU_D=419\,\text{V}, הדרישה UC≥410 VU_C\ge410\,\text{V}; סוללת הקבלים מחוברת בנקודה C.

מבוקש: גודל סוללת הקבלים.

1. מפל המתח המותר בקטע CD:

ΔUmax=UD−UC=419−410=9 V\Delta U_{max}=U_D-U_C=419-410=9\,\text{V}

2. התנגדות והיגב הקטע CD (l=110 ml=110\,\text{m}):

RCD=ρ⋅lA=11058⋅70=0.02709 ΩR_{CD}=\frac{\rho\cdot l}{A}=\frac{110}{58\cdot70}=0.02709\,\Omega, XCD=0.12⋅0.110=0.0132 ΩX_{CD}=0.12\cdot0.110=0.0132\,\Omega

3. מפל המתח לפני חיבור הקבלים (רכיב אקטיבי Ia=157.44 AI_a=157.44\,\text{A}, רכיב היגבי Ir=116.81 AI_r=116.81\,\text{A}):

ΔU=3 (IaR+IrX)=3 (157.44⋅0.02709+116.81⋅0.0132)=10.06 V\Delta U=\sqrt3\,(I_a R+I_r X)=\sqrt3\,(157.44\cdot0.02709+116.81\cdot0.0132)=10.06\,\text{V}

כלומר UC=419−10.06=408.9 V<410 VU_C=419-10.06=408.9\,\text{V}<410\,\text{V} – נדרש קיזוז.

4. הקבלים מקטינים רק את הרכיב ההיגבי. הרכיב ההיגבי המרבי המותר:

Ir′≤ΔUmax3−IaRX=93−157.44⋅0.027090.0132=70.49 AI_r'\le\frac{\frac{\Delta U_{max}}{\sqrt3}-I_aR}{X}=\frac{\frac{9}{\sqrt3}-157.44\cdot0.02709}{0.0132}=70.49\,\text{A}

5. זרם הקבלים הנדרש:

Icap=Ir−Ir′=116.81−70.49=46.32 AI_{cap}=I_r-I_r'=116.81-70.49=46.32\,\text{A}

6. הספק סוללת הקבלים:

QC=3⋅U⋅Icap=3⋅400⋅46.32=32.1 kVArQ_C=\sqrt3\cdot U\cdot I_{cap}=\sqrt3\cdot400\cdot46.32=32.1\,\text{kVAr}

בדיקה: ΔU=3 (157.44⋅0.02709+70.49⋅0.0132)=9.0 V\Delta U=\sqrt3\,(157.44\cdot0.02709+70.49\cdot0.0132)=9.0\,\text{V}, ו-UC=410 VU_C=410\,\text{V}.

תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-32.1 kVAr32.1\,\text{kVAr} לפחות.

סעיף ג

תשובה:

ΔP≈2.65 kW\Delta P\approx2.65\,\text{kW}

נתון: לאחר חיבור הקבלים (סעיף ב'): IˉCD=157.44−j70.49=172.5∠−24.1∘ A\bar I_{CD}=157.44-j70.49=172.5\angle-24.1^\circ\,\text{A}; IBC=77 AI_{BC}=77\,\text{A}; IAB=0I_{AB}=0.

מבוקש: הפסדי ההספק בקווים.

1. התנגדויות הקטעים: RBC=5358⋅70=0.01305 ΩR_{BC}=\frac{53}{58\cdot70}=0.01305\,\Omega, RCD=0.02709 ΩR_{CD}=0.02709\,\Omega.

2. הפסדים בקו תלת-מופעי: ΔP=3⋅∑I2R\Delta P=3\cdot\sum I^2R:

•קטע BC: 3⋅772⋅0.01305=232 W3\cdot77^2\cdot0.01305=232\,\text{W}

•קטע CD: 3⋅172.52⋅0.02709=2419 W3\cdot172.5^2\cdot0.02709=2419\,\text{W}

•קטע AB: אין זרם, אין הפסדים.

3. סך הכול:

ΔP=232+2419=2651 W≈2.65 kW\Delta P=232+2419=2651\,\text{W}\approx2.65\,\text{kW}

תשובה: הפסדי ההספק ברשת הם כ-2.65 kW2.65\,\text{kW}.

סעיף ד

תשובה:

UA≈416.5 VU_A\approx416.5\,\text{V}

נתון: הזנה מהגנרטור בנקודה A; SW1 ו-SW2 פתוחים (אין קבלים). צרכן D נשאר מחובר לפס D ומוזן עכשיו דרך הקו מ-A.

מבוקש: מתח הגנרטור כך ש-UC=410 VU_C=410\,\text{V}.

1. כיוון הזרמים כעת מ-A לכיוון D:

•קטע AB מזין את B, C, D: IˉAB=IˉB+IˉC+IˉD=191.36−j129.12=230.8∠−34.0∘ A\bar I_{AB}=\bar I_B+\bar I_C+\bar I_D=191.36-j129.12=230.8\angle-34.0^\circ\,\text{A}

•קטע BC מזין את C ו-D: IˉBC=IˉC+IˉD=120.52−j98.94=155.9∠−39.4∘ A\bar I_{BC}=\bar I_C+\bar I_D=120.52-j98.94=155.9\angle-39.4^\circ\,\text{A}

2. עכבות: RAB=2558⋅70=0.00616 ΩR_{AB}=\frac{25}{58\cdot70}=0.00616\,\Omega, XAB=0.12⋅0.025=0.003 ΩX_{AB}=0.12\cdot0.025=0.003\,\Omega; RBC=0.01305 ΩR_{BC}=0.01305\,\Omega, XBC=0.12⋅0.053=0.00636 ΩX_{BC}=0.12\cdot0.053=0.00636\,\Omega.

3. מפלי המתח:

ΔUAB=3 (191.36⋅0.00616+129.12⋅0.003)=2.71 V\Delta U_{AB}=\sqrt3\,(191.36\cdot0.00616+129.12\cdot0.003)=2.71\,\text{V}

ΔUBC=3 (120.52⋅0.01305+98.94⋅0.00636)=3.81 V\Delta U_{BC}=\sqrt3\,(120.52\cdot0.01305+98.94\cdot0.00636)=3.81\,\text{V}

4. המתח הנדרש בהדקי הגנרטור:

UA=UC+ΔUBC+ΔUAB=410+3.81+2.71=416.5 VU_A=U_C+\Delta U_{BC}+\Delta U_{AB}=410+3.81+2.71=416.5\,\text{V}

תשובה: מתח הגנרטור צריך להיות לפחות כ-416.5 V416.5\,\text{V}.

סעיף ה

תשובה:

בדיקה בידי חשמלאי-בודק בעל רישיון מתאים לפני ההפעלה הראשונה ולאחר כל שינוי, ובדיקה תקופתית אחת ל-5 שנים לפחות; בגנרטור לאספקה חלופית לוח החיבורים נבדק לפני ההפעלה הראשונה גם בידי בעלת הרשת

לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך):

1. מי מבצע: תכנון, התקנה, בדיקה ותיקון של מתקן גנרטור – רק בידי חשמלאי בעל רישיון מתאים.

2. בדיקה לפני הפעלה ראשונה: מתקן הגנרטור ייבדק לפני הפעלתו הראשונה בידי חשמלאי-בודק בעל רישיון מתאים להספק הגנרטור. כך גם לאחר כל שינוי במתקן.

3. בדיקה תקופתית: אחת לחמש שנים לפחות, בידי חשמלאי-בודק.

4. גנרטור לאספקה חלופית (כמו גנרטור החירום בשאלה, המחליף את רשת החשמל): לוח החיבורים שלו ייבדק לפני הפעלתו הראשונה גם בידי בעלת הרשת. הבדיקה מוודאת שהמפסק המחליף מונע חיבור בו-זמני של הגנרטור ושל הרשת, כדי שלא תהיה הזנה חוזרת לרשת שעליה עובדים.

תשובה: בדיקה בידי חשמלאי-בודק לפני ההפעלה הראשונה ואחרי כל שינוי, בדיקה תקופתית אחת ל-5 שנים לפחות, ובדיקת לוח החיבורים בידי בעלת הרשת לפני ההפעלה הראשונה.

שאלה 4 · תכנון הזנה למתקן: מפסק, כבל, קבלים, גנרטור

למתקן חשמלי במרכז הארץ במתח נקוב של 400 V400\,\text{V}, מערכת החשמל תוכננה על סמך טבלת העומסים הבאה:

סוגי צרכניםמספר הצרכניםהספק חשמלי לצרכן בודד [kW]מקדם התלכדותמקדם ההספק
מנועים41000.750.8 מפגר
תאורה13011
ציוד נוסף1300.750.87 מפגר

המתקן ממוקם במרחק של 200 מטר מנקודת החיבור לרשת החשמל. שיטת התקנת כבלי ההזנה (כבלים רב גידיים המותקנים צמוד) היא ישירות באדמה, כאשר טמפרטורת האדמה היא 40∘C40^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}. הכבלים הם בעלי מוליכי אלומיניום ובידוד XLPE.

א.

מה יהיה גודלו המינימלי של המפסק האוטומטי הראשי אשר יאפשר הגנה של כבלי ההזנה נגד העמסת יתר?

ערכים נקובים של מפסקים אוטומטים

2A; 4A; 6A; 10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A

(5 נקודות)
ב.

מה יהיה שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה של המפעל בהנחה שבחירת כבל ההזנה מבוססת על שיקולי העמסת יתר ומפל מתח לאורך קו ההזנה שלא יעלה על 2% בלבד (הזניחו את היגב הקו).

(6 נקודות)
ג.

חשבו מהי סוללת הקבלים המינימלית הנדרשת עבור התנאי שמקדם ההספק של המתקן יהיה 0.93 לפחות.

(6 נקודות)
ד.

למתקן החשמל, נדרש לתכנן מערכת גיבוי (שלושה מנועים, תאורה וציוד נוסף בלבד) להזנת החשמל בעזרת דיזל- גנרטור.

קבעו מהו הספק האקטיבי של הגנרטור הנדרש אם ידוע, שתהליך חיבור המנועים מתבצע בצורה שלא מאפשרת חיבור של יותר ממנוע אחד בו- זמנית זרם ההתנעה של מנוע גדול פי 3 מהזרם הנקוב.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

IB≈613.7 AI_B\approx613.7\,\text{A} ← מפסק 630 A630\,\text{A}

נתון: טבלת העומסים, מתח 400 V400\,\text{V}.

מבוקש: המפסק הראשי המזערי, כלומר הערך התקני הקטן ביותר שמקיים In≥IBI_n\ge I_B.

1. ההספק המחושב של כל קבוצה (הספק × מספר × מקדם התלכדות), וההספק ההיגבי Q=Ptan⁡φQ=P\tan\varphi:

•מנועים: PM=4⋅100⋅0.75=300 kWP_M=4\cdot100\cdot0.75=300\,\text{kW}, tan⁡φ=tan⁡(cos⁡−10.8)=0.75\tan\varphi=\tan(\cos^{-1}0.8)=0.75, QM=300⋅0.75=225 kVArQ_M=300\cdot0.75=225\,\text{kVAr}

•תאורה: PL=1⋅30⋅1=30 kWP_L=1\cdot30\cdot1=30\,\text{kW}, QL=0Q_L=0

•ציוד נוסף: PE=30⋅0.75=22.5 kWP_E=30\cdot0.75=22.5\,\text{kW}, tan⁡φ=tan⁡(cos⁡−10.87)=0.567\tan\varphi=\tan(\cos^{-1}0.87)=0.567, QE=22.5⋅0.567=12.75 kVArQ_E=22.5\cdot0.567=12.75\,\text{kVAr}

2. סכום ההספקים:

P=300+30+22.5=352.5 kWP=300+30+22.5=352.5\,\text{kW}, Q=225+12.75=237.75 kVArQ=225+12.75=237.75\,\text{kVAr}

S=P2+Q2=352.52+237.752=425.2 kVAS=\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{352.5^2+237.75^2}=425.2\,\text{kVA}

3. זרם העבודה:

IB=S3⋅U=425.2⋅1033⋅400=613.7 AI_B=\frac{S}{\sqrt3\cdot U}=\frac{425.2\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=613.7\,\text{A}

4. הערך התקני הקטן ביותר שאינו קטן מ-613.7 A613.7\,\text{A} הוא 630 A630\,\text{A}.

תשובה: המפסק הראשי המזערי הוא 630 A630\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

5 כבלים מקבילים, כל אחד בחתך 240 mm2240\,\text{mm}^2 אלומיניום (סה"כ 1200 mm21200\,\text{mm}^2 למופע); מפל המתח כ-1.1%

נתון: In=630 AI_n=630\,\text{A}; כבלים רב-גידיים צמודים ישירות באדמה (שיטת התקנה ל"א), אלומיניום, XLPE; קרקע 40∘C40^\circ\text{C}, 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}; אורך 200 m200\,\text{m}; מפל מתח מותר 2%.

מבוקש: החתך המזערי.

שלב 1 – העמסת יתר. התנאי: In≤IZ′=n⋅IZ⋅K2⋅K3⋅K5I_n\le I_Z'=n\cdot I_Z\cdot K_2\cdot K_3\cdot K_5, כאשר nn מספר הכבלים המקבילים.

1. מקדמי תיקון: טמפרטורת קרקע 40∘C40^\circ\text{C} (XLPE): K2=0.91K_2=0.91; התנגדות תרמית 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W} (ערך הייחוס): K3=1K_3=1; קיבוץ כבלים רב-גידיים צמודים באדמה: 2 כבלים 0.750.75, 3 – 0.650.65, 4 – 0.600.60, 5 – 0.550.55.

2. כבל אלומיניום יחיד גדול ביותר בטבלה 90.6 (תלת-מופעי, 300 mm2300\,\text{mm}^2) נושא 286 A286\,\text{A} בלבד, ולכן נדרשים כבלים מקבילים. הזרם הדרוש מכל כבל: IZ≥630n⋅0.91⋅K5I_Z\ge\frac{630}{n\cdot0.91\cdot K_5}:

•n=2n=2: IZ≥6302⋅0.91⋅0.75=461.5 AI_Z\ge\frac{630}{2\cdot0.91\cdot0.75}=461.5\,\text{A} – אין חתך מתאים.

•n=3n=3: IZ≥6303⋅0.91⋅0.65=355.0 AI_Z\ge\frac{630}{3\cdot0.91\cdot0.65}=355.0\,\text{A} – אין חתך מתאים.

•n=4n=4: IZ≥6304⋅0.91⋅0.60=288.5 A>286 AI_Z\ge\frac{630}{4\cdot0.91\cdot0.60}=288.5\,\text{A}>286\,\text{A} – גם 300 mm2300\,\text{mm}^2 אינו מספיק.

•n=5n=5: IZ≥6305⋅0.91⋅0.55=251.7 AI_Z\ge\frac{630}{5\cdot0.91\cdot0.55}=251.7\,\text{A} – חתך 240 mm2240\,\text{mm}^2 (IZ=253 AI_Z=253\,\text{A}) מתאים.

בדיקה: IZ′=5⋅253⋅0.91⋅0.55=633.1 A≥630 AI_Z'=5\cdot253\cdot0.91\cdot0.55=633.1\,\text{A}\ge630\,\text{A}.

שלב 2 – מפל מתח. מותר ΔU=0.02⋅400=8 V\Delta U=0.02\cdot400=8\,\text{V}. כשמזניחים את היגב הקו, ΔU=ρ⋅l⋅PU⋅A\Delta U=\frac{\rho\cdot l\cdot P}{U\cdot A}. עם ρAl=134 Ω⋅mm2m\rho_{Al}=\frac{1}{34}\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}:

A≥ρ⋅l⋅PU⋅ΔU=134⋅200⋅352.5⋅103400⋅8=648 mm2A\ge\frac{\rho\cdot l\cdot P}{U\cdot\Delta U}=\frac{\frac{1}{34}\cdot200\cdot352.5\cdot10^3}{400\cdot8}=648\,\text{mm}^2 (חתך כולל למופע)

החתך שנבחר בשלב 1: 5⋅240=1200 mm2>648 mm25\cdot240=1200\,\text{mm}^2>648\,\text{mm}^2, ומפל המתח בפועל:

ΔU=134⋅200⋅352.5⋅103400⋅1200=4.32 V (1.08%)\Delta U=\frac{\frac{1}{34}\cdot200\cdot352.5\cdot10^3}{400\cdot1200}=4.32\,\text{V}\ (1.08\%)

שיקול העמסת היתר הוא המכריע.

תשובה: 5 כבלים רב-גידיים מקבילים מאלומיניום בחתך 240 mm2240\,\text{mm}^2 כל אחד; מפל המתח כ-1.1%.

סעיף ג

תשובה:

QC≈98.4 kVArQ_C\approx98.4\,\text{kVAr}

נתון מסעיף א': P=352.5 kWP=352.5\,\text{kW}, Q=237.75 kVArQ=237.75\,\text{kVAr}.

מבוקש: הספק הקבלים כך ש-cos⁡φ2≥0.93\cos\varphi_2\ge0.93.

1. המצב הקיים: tan⁡φ1=QP=237.75352.5=0.6745\tan\varphi_1=\frac{Q}{P}=\frac{237.75}{352.5}=0.6745 (cos⁡φ1=0.829\cos\varphi_1=0.829).

2. המצב הרצוי: tan⁡φ2=tan⁡(cos⁡−10.93)=0.3952\tan\varphi_2=\tan(\cos^{-1}0.93)=0.3952.

3. הספק הקבלים:

QC=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=352.5⋅(0.6745−0.3952)=98.4 kVArQ_C=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=352.5\cdot(0.6745-0.3952)=98.4\,\text{kVAr}

תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-98.4 kVAr98.4\,\text{kVAr}.

סעיף ד

תשובה:

PG≈552.5 kWP_G\approx552.5\,\text{kW}

נתון: הגיבוי מזין שלושה מנועים של 100 kW100\,\text{kW}, תאורה 30 kW30\,\text{kW} וציוד נוסף (30 kW30\,\text{kW}, התלכדות 0.75); המנועים מותנעים אחד אחרי השני; זרם ההתנעה פי 3 מהנקוב.

מבוקש: ההספק האקטיבי של הגנרטור.

1. המצב הקשה ביותר הוא התנעת המנוע השלישי, כאשר שני מנועים כבר פועלים, והתאורה והציוד הנוסף מחוברים.

2. מנוע בהתנעה צורך זרם גדול פי 3, ובקירוב (באותו מתח ובאותו מקדם הספק) גם הספק גדול פי 3: 3⋅100=300 kW3\cdot100=300\,\text{kW}.

3. סכום ההספקים ברגע זה:

PG=2⋅100+3⋅100+30+0.75⋅30=200+300+30+22.5=552.5 kWP_G=2\cdot100+3\cdot100+30+0.75\cdot30=200+300+30+22.5=552.5\,\text{kW}

תשובה: הגנרטור צריך לספק הספק אקטיבי של כ-552.5 kW552.5\,\text{kW}.

שאלה 5 · עומסים חד-מופעיים, זרם אפס וממסר פחת

באיור לשאלה מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}.

העכבות נתונות בטבלה (לפי נתונים נקובים):

צרכןעכבת הצרכן [Ω]
Z12.5+j3.52.5+j3.5
Z20.75+j1.60.75+j1.6
Z35.5−j6.35.5-j6.3
א.

קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של המתקן? מהו הערך המרבי הנדרש עבור התנגדות אלקטרודת הארקה ביחס למסת האדמה בהתאם לדרישות תקנות החשמל?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם במוליך האפס.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם ההספק של המתקן החשמלי.

(4 נקודות)
ד.

חשבו מהו גודל המתח עבור עומס Z2 בניתוק של פאזה L1 (בנקודה A).

(4 נקודות)
ה.

ציינו מהו הרכיב החשמלי הקיים במתקן החשמלי (בהתאם לאיור)

הסבירו ונמקו האם תתבצע הפסקה כאשר יהיה ניתוק במוליך ה- N (בנקודה B).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

הארקת הגנה (TT) עם מפסק מגן (ממסר פחת); התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה – לא יותר מ-5 Ω5\,\Omega (במתקן 0.5 Ω0.5\,\Omega – תקין)

1. שיטת ההגנה: נקודת הכוכב של השנאי מוארקת בהארקת שיטה, אך מוליך האפס אינו מחובר לפס הארקות של המתקן. הגופים המתכתיים של המתקן מחוברים להארקת יסוד מקומית ונפרדת. זו שיטת הארקת הגנה (TT): זרם תקלה לגוף חוזר לשנאי דרך האדמה (הארקת היסוד ← אדמה ← הארקת השיטה). בכניסה למתקן מותקן מפסק מגן ארבע-קוטבי (שנאי זרם מסכם סביב L1, L2, L3, N וממסר IΔnI_{\Delta n}), שמנתק את התקלה.

2. ההתנגדות המרבית: לפי תקנות החשמל, התנגדות אלקטרודת ההארקה ביחס למסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 Ω5\,\Omega. בנוסף נדרש RE⋅IΔn≤50 VR_E\cdot I_{\Delta n}\le50\,\text{V}, כדי שמתח המגע על הגוף לא יעלה על המתח הבטוח לפני שהמפסק מנתק. במתקן הנתון RE=0.5 ΩR_E=0.5\,\Omega, ולכן שני התנאים מתקיימים.

תשובה: הארקת הגנה (TT) עם מפסק מגן; התנגדות האלקטרודה למסת האדמה לא תעלה על 5 Ω5\,\Omega (במתקן 0.5 Ω0.5\,\Omega – תקין).

סעיף ב

תשובה:

IˉN≈128.5∠−167.8∘ A\bar I_N\approx128.5\angle-167.8^\circ\,\text{A}

נתון: מתח מופע Uph=4003=230 VU_{ph}=\frac{400}{\sqrt3}=230\,\text{V}; Z1 בין L1 ל-N, Z2 בין L2 ל-N, Z3 בין L3 ל-N.

מבוקש: הזרם במוליך האפס.

נסמן את זרמי המופעים בכיוון מהשנאי אל העומס, ואת זרם האפס בכיוון חזרה לשנאי. האפס שלם, ולכן על כל עומס מתח המופע שלו: Uˉ1=230∠0∘\bar U_1=230\angle0^\circ, Uˉ2=230∠−120∘\bar U_2=230\angle-120^\circ, Uˉ3=230∠120∘ V\bar U_3=230\angle120^\circ\,\text{V}.

1. זרמי המופעים לפי חוק אוהם:

Iˉ1=230∠0∘2.5+j3.5=230∠0∘4.301∠54.46∘=53.47∠−54.46∘=31.08−j43.51 A\bar I_1=\frac{230\angle0^\circ}{2.5+j3.5}=\frac{230\angle0^\circ}{4.301\angle54.46^\circ}=53.47\angle-54.46^\circ=31.08-j43.51\,\text{A}

Iˉ2=230∠−120∘0.75+j1.6=230∠−120∘1.767∠64.89∘=130.2∠175.11∘=−129.69+j11.08 A\bar I_2=\frac{230\angle-120^\circ}{0.75+j1.6}=\frac{230\angle-120^\circ}{1.767\angle64.89^\circ}=130.2\angle175.11^\circ=-129.69+j11.08\,\text{A}

Iˉ3=230∠120∘5.5−j6.3=230∠120∘8.363∠−48.88∘=27.50∠168.88∘=−26.99+j5.30 A\bar I_3=\frac{230\angle120^\circ}{5.5-j6.3}=\frac{230\angle120^\circ}{8.363\angle-48.88^\circ}=27.50\angle168.88^\circ=-26.99+j5.30\,\text{A}

2. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת הכוכב של העומסים:

IˉN=Iˉ1+Iˉ2+Iˉ3=(31.08−129.69−26.99)+j(−43.51+11.08+5.30)=−125.59−j27.12 A\bar I_N=\bar I_1+\bar I_2+\bar I_3=(31.08-129.69-26.99)+j(-43.51+11.08+5.30)=-125.59-j27.12\,\text{A}

IˉN=128.5∠−167.8∘ A\bar I_N=128.5\angle-167.8^\circ\,\text{A}

תשובה: הזרם במוליך האפס הוא כ-128.5 A128.5\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φ≈0.596\cos\varphi\approx0.596 (השראתי)

מחשבים את ההספק המרוכב של כל עומס, Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗\bar S=\bar U\cdot\bar I^*, ומסכמים:

1. Sˉ1=230∠0∘⋅53.47∠54.46∘=7149+j10008 VA\bar S_1=230\angle0^\circ\cdot53.47\angle54.46^\circ=7149+j10008\,\text{VA}

2. Sˉ2=230∠−120∘⋅130.2∠−175.11∘=12706+j27106 VA\bar S_2=230\angle-120^\circ\cdot130.2\angle-175.11^\circ=12706+j27106\,\text{VA}

3. Sˉ3=230∠120∘⋅27.50∠−168.88∘=4160−j4765 VA\bar S_3=230\angle120^\circ\cdot27.50\angle-168.88^\circ=4160-j4765\,\text{VA}

4. ההספק הכולל:

Sˉ=Sˉ1+Sˉ2+Sˉ3=24015+j32350 VA=40.29∠53.4∘ kVA\bar S=\bar S_1+\bar S_2+\bar S_3=24015+j32350\,\text{VA}=40.29\angle53.4^\circ\,\text{kVA}

5. מקדם ההספק:

cos⁡φ=PS=24.01540.29=0.596\cos\varphi=\frac{P}{S}=\frac{24.015}{40.29}=0.596

תשובה: מקדם ההספק של המתקן הוא כ-0.5960.596 השראתי.

סעיף ד

תשובה:

UZ2=230 VU_{Z2}=230\,\text{V}

1. העומסים מחוברים בכוכב עם מוליך אפס שלם (הנקודה B לא נותקה). מוליך האפס מקבע את פוטנציאל נקודת הכוכב של העומסים לפוטנציאל נקודת הכוכב של השנאי.

2. לכן ניתוק L1 מפסיק רק את הזרם בעומס Z1. העומסים Z2 ו-Z3 ממשיכים לקבל את מתח המופע שלהם, וזרמיהם אינם משתנים.

3. המתח על Z2 הוא מתח המופע L2–N:

UZ2=UL3=4003=230 VU_{Z2}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{400}{\sqrt3}=230\,\text{V}

(הזרם ב-Z2 נשאר 130.2 A130.2\,\text{A}. מפסק המגן אינו מנתק, כי לא נוצר זרם דלף לאדמה.)

תשובה: המתח על Z2 נשאר 230 V230\,\text{V}.

סעיף ה

תשובה:

מפסק מגן (מפסק פחת) ארבע-קוטבי; לא תתבצע הפסקה, כי סכום הזרמים בשנאי הזרם המסכם נשאר אפס (אין זרם דלף), אף שמתחי העומסים משתבשים (כ-337, 64 ו-356 V)

1. הרכיב: מפסק מגן – מפסק פחת ארבע-קוטבי (L1, L2, L3, N). שנאי זרם מסכם (הטבעת סביב ארבעת המוליכים) מודד את סכום הזרמים, וממסר IΔnI_{\Delta n} מפעיל את המפסק כאשר הסכום עולה על זרם הפחת הנקוב.

2. ניתוק N בנקודה B: מפסק המגן מגיב רק לזרם דלף, כלומר לזרם שעוזב את המעגל דרך האדמה. אחרי הניתוק אין עוד מסלול חזרה דרך האפס, ונקודת הכוכב של העומסים "צפה". הזרמים בשלושת המופעים עדיין חוזרים זה דרך זה, ולכן:

Iˉ1+Iˉ2+Iˉ3=0\bar I_1+\bar I_2+\bar I_3=0

סכום הזרמים בשנאי הזרם המסכם הוא אפס, ולא תתבצע הפסקה.

3. הסכנה: נקודת הכוכב של העומסים זזה. המתח שלה ביחס לנקודת הכוכב של השנאי:

UˉN′=Uˉ1Yˉ1+Uˉ2Yˉ2+Uˉ3Yˉ3Yˉ1+Yˉ2+Yˉ3=168.7∠−114.4∘ V\bar U_{N'}=\frac{\bar U_1\bar Y_1+\bar U_2\bar Y_2+\bar U_3\bar Y_3}{\bar Y_1+\bar Y_2+\bar Y_3}=168.7\angle-114.4^\circ\,\text{V}

ומתחי העומסים הופכים ל: UZ1≈336.8 VU_{Z1}\approx336.8\,\text{V}, UZ2≈64.2 VU_{Z2}\approx64.2\,\text{V}, UZ3≈355.7 VU_{Z3}\approx355.7\,\text{V}. צרכנים Z1 ו-Z3 נחשפים למתח יתר ועלולים להינזק, ומפסק המגן אינו מגן מפני זה.

תשובה: הרכיב הוא מפסק מגן (פחת) ארבע-קוטבי. בניתוק N לא תהיה הפסקה, כי אין זרם דלף וסכום הזרמים בשנאי הזרם המסכם נשאר אפס; בינתיים נוצר מתח יתר על חלק מהעומסים.

שאלה 6 · מפעל עם שני שנאים: מפסקים, הארקה וקבלים

מפעל מוזן מרשת תלת-מופעית 12.6 kV12.6\,\text{kV}. הספק הקצר של רשת 12.6 kV12.6\,\text{kV} הוא 200 MVA200\,\text{MVA}. ישנם שני שנאי ההספק המזינים את המפעל ונמצאים בחדר השנאה והם בעלי הנתונים הבאים:

שנאי 1:

Sn1=1600 kVA; U1U2=12.6 kV0.4 kV; ΔPCU=15.4 kW; uk[%]=5.4S_{n1}=1600\,\text{kVA};\ \frac{U_1}{U_2}=\frac{12.6\,\text{kV}}{0.4\,\text{kV}};\ \Delta P_{CU}=15.4\,\text{kW};\ u_k[\%]=5.4

שנאי 2:

Sn2=800 kVA; U1U2=12.6 kV6.9 kV; ΔPCU=10.2 kW; uk[%]=7.4; β=0.6S_{n2}=800\,\text{kVA};\ \frac{U_1}{U_2}=\frac{12.6\,\text{kV}}{6.9\,\text{kV}};\ \Delta P_{CU}=10.2\,\text{kW};\ u_k[\%]=7.4;\ \beta=0.6; מקדם הספק העומס cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9

לוח החשמל הראשי במתח נמוך של המפעל מזין שלוש לוחות חשמל משניים. המתח הנמוך במפעל הוא 400 V400\,\text{V}.

הטבלה מציגה את עומס שנאי 1 בלבד.

לוח חשמלזרם העבודה הממושך [A]מקדם הספק בלוח החשמל
13500.75 השראתי
23300.79 השראתי
34500.93 השראתי

ערכים נקובים של מפסקי זרם (מתח גבוה/ נמוך)

10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A

א.

קבעו מהו מפסק הזרם הראשי בצד המתח הגבוה של המפעל (גודל חיבור המתקן).

(5 נקודות)
ב.

קבעו מהו מפסק הזרם הראשי בצד המתח הנמוך.

(5 נקודות)
ג.

מפסק הזרם הראשי בצד המתח הגבוה תוכנן לבצע הפסקה במקרה של קצר חד פאזי כלפי הארקת גוף השנאי בזמן של 0.5 sec0.5\,\text{sec}. מהי העמידות התרמית הנדרשת ממוליך הארקה של גוף השנאי?

(5 נקודות)
ד.

במפעל, הותקנו סוללות קבלים בשיטת "קיזוז מרכזי". חשב את גודל סוללת הקבלים הנדרשת עבור מקדם הספק של 0.94, עבור כל המפעל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

IHV≈57.3 AI_{HV}\approx57.3\,\text{A} ← מפסק 63 A63\,\text{A}

נתון: עומס שנאי 1 לפי הטבלה; שנאי 2 מועמס ב-β=0.6\beta=0.6 ב-cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9.

מבוקש: הזרם בצד 12.6 kV12.6\,\text{kV} והמפסק התקני המתאים.

1. הספקי לוחות שנאי 1 (S=3⋅U⋅IS=\sqrt3\cdot U\cdot I, P=Scos⁡φP=S\cos\varphi, Q=Ssin⁡φQ=S\sin\varphi):

•לוח 1: S=3⋅400⋅350=242.5 kVAS=\sqrt3\cdot400\cdot350=242.5\,\text{kVA}; P=181.9 kWP=181.9\,\text{kW}, Q=160.4 kVArQ=160.4\,\text{kVAr}

•לוח 2: S=3⋅400⋅330=228.6 kVAS=\sqrt3\cdot400\cdot330=228.6\,\text{kVA}; P=180.6 kWP=180.6\,\text{kW}, Q=140.2 kVArQ=140.2\,\text{kVAr}

•לוח 3: S=3⋅400⋅450=311.8 kVAS=\sqrt3\cdot400\cdot450=311.8\,\text{kVA}; P=289.9 kWP=289.9\,\text{kW}, Q=114.6 kVArQ=114.6\,\text{kVAr}

•סה"כ שנאי 1: P1=652.4 kWP_1=652.4\,\text{kW}, Q1=415.2 kVArQ_1=415.2\,\text{kVAr}, S1=773.3 kVAS_1=773.3\,\text{kVA}

2. עומס שנאי 2:

S2=β⋅Sn2=0.6⋅800=480 kVAS_2=\beta\cdot S_{n2}=0.6\cdot800=480\,\text{kVA}; P2=480⋅0.9=432 kWP_2=480\cdot0.9=432\,\text{kW}, Q2=480⋅0.436=209.2 kVArQ_2=480\cdot0.436=209.2\,\text{kVAr}

3. עומס המפעל כולו (מזניחים את הפסדי השנאים):

P=652.4+432=1084.4 kWP=652.4+432=1084.4\,\text{kW}, Q=415.2+209.2=624.4 kVArQ=415.2+209.2=624.4\,\text{kVAr}

S=1084.42+624.42=1251.3 kVAS=\sqrt{1084.4^2+624.4^2}=1251.3\,\text{kVA}

4. הזרם בצד המתח הגבוה:

IHV=S3⋅U=1251.3⋅1033⋅12600=57.3 AI_{HV}=\frac{S}{\sqrt3\cdot U}=\frac{1251.3\cdot10^3}{\sqrt3\cdot12600}=57.3\,\text{A}

5. הערך התקני הקרוב מלמעלה: 63 A63\,\text{A}.

תשובה: מפסק ראשי במתח גבוה של 63 A63\,\text{A} (זרם העבודה כ-57.3 A57.3\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

I≈1116 AI\approx1116\,\text{A} ← מפסק 1250 A1250\,\text{A}

הלוח הראשי במתח נמוך (400 V400\,\text{V}) מוזן משנאי 1. מסעיף א': S1=773.3 kVAS_1=773.3\,\text{kVA}.

1. זרם העבודה בלוח הראשי:

ILV=S13⋅U=773.3⋅1033⋅400=1116.2 AI_{LV}=\frac{S_1}{\sqrt3\cdot U}=\frac{773.3\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=1116.2\,\text{A}

(שימו לב: זה אינו הסכום האריתמטי 350+330+450=1130 A350+330+450=1130\,\text{A}, כי לזרמי הלוחות זוויות שונות.)

2. הערך התקני הקרוב מלמעלה: 1250 A1250\,\text{A}.

תשובה: מפסק ראשי במתח נמוך של 1250 A1250\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

Ik≈10.1 kAI_k\approx10.1\,\text{kA}; I2t≈5.1⋅107 A2sI^2t\approx5.1\cdot10^7\,\text{A}^2\text{s}; מוליך נחושת של 50 mm250\,\text{mm}^2 לפחות

נתון: הספק הקצר של הרשת Sk=200 MVAS_k=200\,\text{MVA} ב-12.6 kV12.6\,\text{kV}; זמן הניתוק t=0.5 st=0.5\,\text{s}.

מבוקש: העמידות התרמית (I2tI^2t) של מוליך הארקת גוף השנאי, וחתך המוליך המתאים.

1. עכבת הרשת:

Xnet=U2Sk=126002200⋅106=0.794 ΩX_{net}=\frac{U^2}{S_k}=\frac{12600^2}{200\cdot10^6}=0.794\,\Omega

2. בקצר בצד המתח הגבוה של השנאי, הזרם מוגבל רק על ידי עכבת הרשת. בהערכה מחמירה ניקח את זרם הקצר החד-פאזי שווה לזרם הקצר המרבי של הרשת (עם c=1.1c=1.1):

Ik=1.1⋅U3⋅Xnet=1.1⋅126003⋅0.794=10.08 kAI_k=\frac{1.1\cdot U}{\sqrt3\cdot X_{net}}=\frac{1.1\cdot12600}{\sqrt3\cdot0.794}=10.08\,\text{kA}

3. מוליך הארקה חייב לשאת את הזרם במשך זמן הניתוק בלי להתחמם מעבר למותר. העמידות התרמית הנדרשת:

Ik2⋅t=(10.08⋅103)2⋅0.5=5.08⋅107 A2sI_k^2\cdot t=(10.08\cdot10^3)^2\cdot0.5=5.08\cdot10^7\,\text{A}^2\text{s}

4. החתך המזערי של מוליך נחושת מבודד נפרד (k=143k=143):

S≥Iktk=10080⋅0.5143=49.8 mm2S\ge\frac{I_k\sqrt t}{k}=\frac{10080\cdot\sqrt{0.5}}{143}=49.8\,\text{mm}^2 ← 50 mm250\,\text{mm}^2

תשובה: המוליך צריך לעמוד ב-I2t≈5.1⋅107 A2sI^2t\approx5.1\cdot10^7\,\text{A}^2\text{s} (כ-10.1 kA10.1\,\text{kA} במשך 0.5 s0.5\,\text{s}), כלומר מוליך נחושת של 50 mm250\,\text{mm}^2 לפחות.

סעיף ד

תשובה:

QC≈230.8 kVArQ_C\approx230.8\,\text{kVAr}

נתון מסעיף א': P=1084.4 kWP=1084.4\,\text{kW}, Q=624.4 kVArQ=624.4\,\text{kVAr} (מקדם הספק נוכחי 1084.41251.3=0.867\frac{1084.4}{1251.3}=0.867).

1. tan⁡φ1=QP=624.41084.4=0.5758\tan\varphi_1=\frac{Q}{P}=\frac{624.4}{1084.4}=0.5758

2. tan⁡φ2=tan⁡(cos⁡−10.94)=0.3630\tan\varphi_2=\tan(\cos^{-1}0.94)=0.3630

3. הספק הקבלים:

QC=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=1084.4⋅(0.5758−0.3630)=230.8 kVArQ_C=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=1084.4\cdot(0.5758-0.3630)=230.8\,\text{kVAr}

תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-230.8 kVAr230.8\,\text{kVAr}.

שאלה 7 · קצר לאדמה ברשת עם נקודת אפס מבודדת

בתחנת משנה במרכז הארץ (f=50 Hzf=50\,\text{Hz}), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מבודדת. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת העילית לכל פאזה כ- 0.009×10−6 Fkm0.009\times10^{-6}\,\frac{F}{km} והקיבול של רשת הכבלים לכל פאזה כ- 170×10−9 Fkm170\times10^{-9}\,\frac{F}{km}.

לפניך אורכים של הרשתות השונות עבור כל מעגל:

מעגלאורך הרשת העילית [ק"מ]אורך רשת הכבלים [ק"מ]
מעגל 11310
מעגל 2135
מעגל 3125

מתח הרשת הנקוב הוא 20 kV20\,\text{kV}. יש להיעזר באיור המצורף.

א.

חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי בפאזה L2 במצב תקין של הרשת.

(4 נקודות)
ב.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בפאזה L1.

(4 נקודות)
ג.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בשנאי זרם CTΣCT_\Sigma.

(4 נקודות)
ד.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, מה יהיה גודל המתח בין הדקים A-N של שנאי המתח?

(4 נקודות)
ה.

שנאי המתח הם עם יחס השנאה של 20/30.11/3\frac{20/\sqrt3}{0.11/\sqrt3}, במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה מה יהיה המתח שימדד במד המתח V1?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

IC≈13.57 AI_{C}\approx13.57\,\text{A}

נתון: אורך רשת עילית כולל 13+13+12=38 km13+13+12=38\,\text{km}, אורך רשת כבלים 10+5+5=20 km10+5+5=20\,\text{km}.

מבוקש: הזרם הקיבולי בפאזה במצב תקין.

1. הקיבול הכולל של פאזה אחת לאדמה:

C=0.009⋅10−6⋅38+170⋅10−9⋅20=0.342⋅10−6+3.4⋅10−6=3.742 μFC=0.009\cdot10^{-6}\cdot38+170\cdot10^{-9}\cdot20=0.342\cdot10^{-6}+3.4\cdot10^{-6}=3.742\,\mu\text{F}

2. במצב תקין כל פאזה נמצאת במתח המופע ביחס לאדמה:

Uph=200003=11547 VU_{ph}=\frac{20000}{\sqrt3}=11547\,\text{V}

3. הזרם הקיבולי:

IC=Uph⋅ωC=11547⋅2π⋅50⋅3.742⋅10−6=13.57 AI_C=U_{ph}\cdot\omega C=11547\cdot2\pi\cdot50\cdot3.742\cdot10^{-6}=13.57\,\text{A}

תשובה: הזרם הקיבולי בפאזה L2 הוא כ-13.57 A13.57\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

IL1≈23.5 AI_{L1}\approx23.5\,\text{A}

1. נקודת הכוכב מבודדת. כשהפאזה L3 נוגעת באדמה, פוטנציאל האדמה שווה לפוטנציאל L3. לכן מתח הפאזות הבריאות ביחס לאדמה עולה ממתח המופע למתח השלוב:

UL1−E=UL=20 kVU_{L1-E}=U_L=20\,\text{kV}

2. הזרם הקיבולי בפאזה L1:

IL1=UL⋅ωC=20000⋅2π⋅50⋅3.742⋅10−6=23.51 AI_{L1}=U_L\cdot\omega C=20000\cdot2\pi\cdot50\cdot3.742\cdot10^{-6}=23.51\,\text{A}

(כלומר פי 3\sqrt3 מהזרם במצב תקין: 3⋅13.57=23.51 A\sqrt3\cdot13.57=23.51\,\text{A}.)

תשובה: בפאזה L1 יימדד זרם קיבולי של כ-23.5 A23.5\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

0 A0\,\text{A} – שנאי הזרם המסכם במוצא השנאי אינו רואה את זרם התקלה (זרם התקלה עצמו 3IC0≈40.7 A3I_{C0}\approx40.7\,\text{A} זורם כולו במורד CTΣCT_\Sigma)

1. שנאי הזרם המסכם CTΣCT_\Sigma מקיף את שלוש הפאזות במוצא השנאי, ולכן הוא מודד את סכומן: IˉL1+IˉL2+IˉL3\bar I_{L1}+\bar I_{L2}+\bar I_{L3}.

2. נקודת הכוכב של השנאי מבודדת, ואין לזרם מסלול חזרה דרכה. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת הכוכב, סכום שלושת הזרמים היוצאים מהשנאי הוא אפס תמיד:

IˉL1+IˉL2+IˉL3=0\bar I_{L1}+\bar I_{L2}+\bar I_{L3}=0

3. מסלול זרם התקלה: הזרם יוצא מהשנאי ב-L1 וב-L2, עובר דרך קיבולי הקווים לאדמה, חוזר באדמה לנקודת התקלה, ומשם חוזר בפאזה L3 לשנאי. כל הקיבולים ונקודת התקלה נמצאים אחרי CTΣCT_\Sigma, ולכן הזרם עובר דרכו פעמיים, בכיוונים מנוגדים.

4. גודל זרם התקלה עצמו (הזרם בנקודת התקלה):

If=3⋅IC0=3⋅13.57=40.7 AI_f=3\cdot I_{C0}=3\cdot13.57=40.7\,\text{A}

אך הוא אינו נראה בשנאי המסכם שבמוצא השנאי. הוא היה נמדד רק בשנאי זרם מסכם שבמוצא של מעגל בודד, ושם הקריאה הייתה הזרם הקיבולי של שאר הרשת.

תשובה: בשנאי הזרם CTΣCT_\Sigma יימדד זרם של 0 A0\,\text{A} (זרם התקלה, כ-40.7 A40.7\,\text{A}, זורם כולו אחריו).

סעיף ד

תשובה:

UAN=20 kVU_{AN}=20\,\text{kV}

1. שנאי המתח שבו מסומנים ההדקים A-N מחובר בין הפאזה L2 לאדמה (ההדק N מוארק).

2. בקצר L3–אדמה ברשת מבודדת, האדמה מקבלת את פוטנציאל L3. לכן המתח בין L2 לאדמה שווה למתח השלוב UL2−L3U_{L2-L3}:

UAN=UL=20 kVU_{AN}=U_L=20\,\text{kV}

(במצב תקין המתח היה 203=11.55 kV\frac{20}{\sqrt3}=11.55\,\text{kV}.)

תשובה: המתח בין A ל-N יהיה 20 kV20\,\text{kV}.

סעיף ה

תשובה:

V1=110 VV_1=110\,\text{V}

1. V1 מחובר לשנאי המתח של הפאזה L1. בזמן התקלה מתח L1 לאדמה הוא המתח השלוב: 20 kV20\,\text{kV}.

2. יחס ההשנאה:

a=20/30.11/3=20000110=181.8a=\frac{20/\sqrt3}{0.11/\sqrt3}=\frac{20000}{110}=181.8

3. המתח במשני:

V1=20000181.8=110 VV_1=\frac{20000}{181.8}=110\,\text{V}

(במצב תקין המכשיר מראה 1103=63.5 V\frac{110}{\sqrt3}=63.5\,\text{V}; העלייה פי 3\sqrt3 מסמנת תקלה לאדמה.)

תשובה: מד המתח V1 יראה 110 V110\,\text{V}.

שאלה 8 · תאורת מגרש: גובה עמוד, הארה וכבל הזנה

במגרש משחקים לרכיבה המתואר באיור קיים עמוד תאורה. עמוד התאורה ממוקם במרכז המגרש ועליו מותקנים ארבעה גופי תאורת לד (מסומנים באיור). כל גוף תאורה בעל נצילות אורית של 100 Lm/W100\,\text{Lm/W}. פיזור האור שווה לכל הכיוונים בצורת חצי עיגול. שטף האור של מנורת לד הוא 5000 Lm5000\,\text{Lm}. במרכז המגרש נמדדה רמת הארה של 80 Lux80\,\text{Lux}. רשת החשמל במתח נקוב של 230 V230\,\text{V}, כבל ההזנה בעל שלושה גידים בלבד מותקן בצינור באדמה תחת שכבת אספלט וריצוף.

א.

חשבו את גובה עמוד התאורה.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את רמת ההארה בשפת המגרש (נקודה B).

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הספקה של מנורת לד בודדת.

(5 נקודות)
ד.

כבל ההזנה בעל מוליכי נחושת, ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m} (הזניחו את היגב הכבל) ובידוד המותאם ל- 70∘C70^\circ\text{C}.

כאשר טמפרטורת האדמה המקסימלית היא 40∘C40^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}. מפל המתח המרבי המותר יהיה כ- 2% בלבד. קבעו את שטח חתך המינימלי של מעגל ההזנה לעמוד התאורה בהתאם לתנאי ההתקנה ולדרישות.

(3 נקודות)
ה.

לפי חוק החשמל וההתקנה המתוארת בשאלה, מהו עומק ההתקנה המינימלי של הצינור באדמה?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

h≈6.31 mh\approx6.31\,\text{m}

נתון: 4 גופי תאורה, Φ=5000 Lm\Phi=5000\,\text{Lm} לכל אחד, פיזור אחיד בחצי כדור; E=80 LuxE=80\,\text{Lux} במרכז (מתחת לעמוד).

מבוקש: גובה העמוד hh.

1. האור מתפזר באופן שווה על חצי כדור, שזווית המרחב שלו 2π sr2\pi\,\text{sr}. עוצמת ההארה של גוף אחד:

I=Φ2π=50002π=795.8 cdI=\frac{\Phi}{2\pi}=\frac{5000}{2\pi}=795.8\,\text{cd}

2. מתחת לעמוד האור פוגע בניצב (α=0\alpha=0), וההארה מארבעת הגופים:

E0=4⋅Ih2E_0=\frac{4\cdot I}{h^2}

3. מבודדים את hh:

h=4IE0=4⋅795.880=39.79=6.31 mh=\sqrt{\frac{4I}{E_0}}=\sqrt{\frac{4\cdot795.8}{80}}=\sqrt{39.79}=6.31\,\text{m}

תשובה: גובה העמוד הוא כ-6.31 m6.31\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

EB≈12.1 LuxE_B\approx12.1\,\text{Lux}

נתון: B נמצאת במרחק אופקי של 10 m10\,\text{m} מבסיס העמוד; h=6.31 mh=6.31\,\text{m}; I=795.8 cdI=795.8\,\text{cd}.

1. הזווית בין קרן האור לאנך:

tan⁡α=dh=106.31=1.585 ⇒ α=57.76∘\tan\alpha=\frac{d}{h}=\frac{10}{6.31}=1.585\ \Rightarrow\ \alpha=57.76^\circ

2. ההארה על משטח אופקי ממקור נקודתי: E=Icos⁡3αh2E=\frac{I\cos^3\alpha}{h^2}. ארבעת הגופים נמצאים בראש העמוד ותורמים כמעט באותה מידה:

EB=4⋅I⋅cos⁡3αh2=4⋅795.8⋅cos⁡357.76∘6.312=12.1 LuxE_B=\frac{4\cdot I\cdot\cos^3\alpha}{h^2}=\frac{4\cdot795.8\cdot\cos^3 57.76^\circ}{6.31^2}=12.1\,\text{Lux}

תשובה: רמת ההארה בנקודה B היא כ-12.1 Lux12.1\,\text{Lux}.

סעיף ג

תשובה:

P=50 WP=50\,\text{W}

הנצילות האורית היא היחס בין שטף האור להספק החשמלי, beta=ΦP\\beta=\frac{\Phi}{P}, ולכן:

P=Φbeta=5000100=50 WP=\frac{\Phi}{\\beta}=\frac{5000}{100}=50\,\text{W}

תשובה: הספק מנורה בודדת הוא 50 W50\,\text{W}.

סעיף ד

תשובה:

1.5 mm21.5\,\text{mm}^2 (כבל 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2); לפי מפל מתח מספיק 0.65 mm20.65\,\text{mm}^2

נתון: 4 מנורות של 50 W50\,\text{W}, U=230 VU=230\,\text{V} חד-מופעי; אורך הכבל מהלוח לעמוד 90+10=100 m90+10=100\,\text{m} (90 m עד פינת המגרש ועוד חצי האלכסון, 10 m, עד המרכז); מפל מותר 2%.

מבוקש: החתך המזערי.

1. זרם העבודה (מקדם הספק של מנורות לד ≈ 1):

IB=4⋅50230=0.870 AI_B=\frac{4\cdot50}{230}=0.870\,\text{A}

2. מפל מתח מותר: ΔU=0.02⋅230=4.6 V\Delta U=0.02\cdot230=4.6\,\text{V}. במעגל חד-מופעי הזרם עובר במופע ובאפס, ולכן אורך הלולאה 2l2l:

A≥2⋅ρ⋅l⋅IBΔU=2⋅100⋅0.87058⋅4.6=0.65 mm2A\ge\frac{2\cdot\rho\cdot l\cdot I_B}{\Delta U}=\frac{2\cdot100\cdot0.870}{58\cdot4.6}=0.65\,\text{mm}^2

3. החתך המזערי המותר לפי התקנות למוליך נחושת במעגל הספק/תאורה הוא 1.5 mm21.5\,\text{mm}^2, ולכן הוא הקובע.

4. בדיקת העמסה: מקדם התיקון לטמפרטורת קרקע 40∘C40^\circ\text{C} לבידוד ל-70∘C70^\circ\text{C} הוא K2=70−4070−30≈0.87K_2=\sqrt{\frac{70-40}{70-30}}\approx0.87. גם אחרי התיקון, הזרם המותר בכבל 1.5 mm21.5\,\text{mm}^2 בצינור באדמה (כ-20 A) גבוה בהרבה מזרם העבודה ומהמבטח של מעגל התאורה.

5. מפל המתח בפועל:

ΔU=2⋅100⋅0.87058⋅1.5=2.0 V (0.87%)\Delta U=\frac{2\cdot100\cdot0.870}{58\cdot1.5}=2.0\,\text{V}\ (0.87\%) – תקין.

תשובה: כבל 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2 נחושת (לפי מפל המתח היה מספיק 0.65 mm20.65\,\text{mm}^2, והחתך המזערי לפי התקנות הוא 1.5 mm21.5\,\text{mm}^2).

סעיף ה

תשובה:

100 cm100\,\text{cm} לפחות (מתחת למשטח אספלט המיועד לנסיעה/רכיבה)

לפי תקנות החשמל (התקנת כבלים), העומק המזערי של הנקודה העליונה של כבל הטמון באדמה הוא:

•בקרקע סלעית – 60 cm60\,\text{cm};

•באדמה או בחול – 80 cm80\,\text{cm};

•לאורך מסלול של כביש או מתחת למשטח המיועד לנסיעה – 100 cm100\,\text{cm}.

במקרה המתואר הצינור עובר מתחת לשכבת אספלט וריצוף של מגרש לרכיבה, כלומר מתחת למשטח המיועד לנסיעה. לכן העומק המזערי לחלק העליון של הצינור הוא 100 cm100\,\text{cm}.

תשובה: עומק ההתקנה המזערי הוא 100 cm100\,\text{cm} מתחת לפני המשטח.

שאלה 9 · עקומת העמסה יומית, מקדם הספק ומערכת סולארית

מפעל מקבל הזנה תלת מופעית במתח 400 V400\,\text{V}.

בגרף מתוארים עקומת העמסה יומית ומקדם ההספק של המתקן. הניחו שמקדם ההספק השראתי.

א.

חשבו את ההספק המדומה המקסימלי של המפעל לפי גרף א'.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את האנרגיה היומית של המתקן החשמלי לפי גרף א'.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם ההספק הממוצע של המפעל לפי גרף א'.

(4 נקודות)
ד.

נדרש לתכנן סוללת קבלים כך שמקדם ההספק הממוצע יהיה 0.92. חשבו מה יהיה גודל סוללת הקבלים.

(4 נקודות)
ה.

הותקנה מערכת פוטו- וולטאית במפעל (הניחו שמקדם הספק המערכת הוא 1).

קבעו מה יהיה מקדם ההספק של המפעל בין השעות 06:00-16:00 לפי גרף ב'?

(לא נדרש להתחשב בסוללת הקבלים שחושבה בסעיף ד').

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Smax≈273.8 kVAS_{max}\approx273.8\,\text{kVA} (בין 16:00 ל-18:00)

ההספק המדומה בכל פרק זמן: S=Pcos⁡φS=\frac{P}{\cos\varphi}.

1. 00:00–06:00: S=1350.82=164.6 kVAS=\frac{135}{0.82}=164.6\,\text{kVA}

2. 06:00–16:00: S=2300.92=250.0 kVAS=\frac{230}{0.92}=250.0\,\text{kVA}

3. 16:00–18:00: S=2300.84=273.8 kVAS=\frac{230}{0.84}=273.8\,\text{kVA}

4. 18:00–24:00: S=1350.86=157.0 kVAS=\frac{135}{0.86}=157.0\,\text{kVA}

המקסימום מתקבל בין 16:00 ל-18:00: אותו הספק פעיל כמו בבוקר, אבל מקדם הספק נמוך יותר.

תשובה: ההספק המדומה המרבי הוא כ-273.8 kVA273.8\,\text{kVA}.

סעיף ב

תשובה:

W=4380 kWhW=4380\,\text{kWh}

האנרגיה הפעילה היא השטח מתחת לעקומת ההספק, W=∑Pi⋅tiW=\sum P_i\cdot t_i:

W=135⋅6+230⋅10+230⋅2+135⋅6=810+2300+460+810=4380 kWhW=135\cdot6+230\cdot10+230\cdot2+135\cdot6=810+2300+460+810=4380\,\text{kWh}

תשובה: האנרגיה היומית היא 4380 kWh4380\,\text{kWh}.

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φavg≈0.883\cos\varphi_{avg}\approx0.883

מקדם ההספק הממוצע מחושב מהאנרגיות: cos⁡φavg=WaWa2+Wr2\cos\varphi_{avg}=\frac{W_a}{\sqrt{W_a^2+W_r^2}}.

1. האנרגיה ההיגבית, Wr=∑Pitan⁡φi⋅tiW_r=\sum P_i\tan\varphi_i\cdot t_i:

- 00–06: 135⋅tan⁡(cos⁡−10.82)⋅6=135⋅0.698⋅6=565.4 kVArh135\cdot\tan(\cos^{-1}0.82)\cdot6=135\cdot0.698\cdot6=565.4\,\text{kVArh}

- 06–16: 230⋅0.426⋅10=979.8 kVArh230\cdot0.426\cdot10=979.8\,\text{kVArh}

- 16–18: 230⋅0.646⋅2=297.1 kVArh230\cdot0.646\cdot2=297.1\,\text{kVArh}

- 18–24: 135⋅0.593⋅6=480.6 kVArh135\cdot0.593\cdot6=480.6\,\text{kVArh}

•סה"כ: Wr=2322.9 kVArhW_r=2322.9\,\text{kVArh}

2. מקדם ההספק הממוצע:

cos⁡φavg=438043802+2322.92=0.883\cos\varphi_{avg}=\frac{4380}{\sqrt{4380^2+2322.9^2}}=0.883

תשובה: מקדם ההספק הממוצע הוא כ-0.8830.883.

סעיף ד

תשובה:

QC≈19.0 kVArQ_C\approx19.0\,\text{kVAr} (קבועה, פועלת כל היממה)

נתון: Wa=4380 kWhW_a=4380\,\text{kWh}, Wr=2322.9 kVArhW_r=2322.9\,\text{kVArh}.

1. כדי שמקדם ההספק הממוצע יהיה 0.92, האנרגיה ההיגבית המותרת היא:

Wr′=Wa⋅tan⁡(cos⁡−10.92)=4380⋅0.426=1865.9 kVArhW_r'=W_a\cdot\tan(\cos^{-1}0.92)=4380\cdot0.426=1865.9\,\text{kVArh}

2. הסוללה (קבועה, מחוברת 24 שעות) צריכה לספק את ההפרש:

QC=Wr−Wr′24=2322.9−1865.924=19.0 kVArQ_C=\frac{W_r-W_r'}{24}=\frac{2322.9-1865.9}{24}=19.0\,\text{kVAr}

(אותו דבר בעזרת ההספק הממוצע: Pavg=438024=182.5 kWP_{avg}=\frac{4380}{24}=182.5\,\text{kW}, QC=182.5⋅(0.5304−0.4260)=19.0 kVArQ_C=182.5\cdot(0.5304-0.4260)=19.0\,\text{kVAr}.)

תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-19.0 kVAr19.0\,\text{kVAr}.

סעיף ה

תשובה:

cos⁡φ≈0.775\cos\varphi\approx0.775

נתון: בין 06:00 ל-16:00 המפעל צורך 230 kW230\,\text{kW} במקדם הספק 0.92; המערכת הפוטו-וולטאית מייצרת 110 kW110\,\text{kW} במקדם הספק 1 (הספק פעיל בלבד).

1. ההספק ההיגבי של המפעל אינו משתנה, כי המערכת אינה מספקת הספק היגבי:

Q=230⋅tan⁡(cos⁡−10.92)=230⋅0.426=97.98 kVArQ=230\cdot\tan(\cos^{-1}0.92)=230\cdot0.426=97.98\,\text{kVAr}

2. ההספק הפעיל הנלקח מהרשת קטן:

Pgrid=230−110=120 kWP_{grid}=230-110=120\,\text{kW}

3. מקדם ההספק בנקודת החיבור:

cos⁡φ=PgridPgrid2+Q2=1201202+97.982=0.775\cos\varphi=\frac{P_{grid}}{\sqrt{P_{grid}^2+Q^2}}=\frac{120}{\sqrt{120^2+97.98^2}}=0.775

המערכת הפוטו-וולטאית מקטינה רק את ההספק הפעיל מהרשת, ולכן מקדם ההספק שנמדד מול הרשת יורד.

תשובה: מקדם ההספק של המפעל בשעות 06:00–16:00 יהיה כ-0.7750.775.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.