מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - אביב 2025 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97162 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, אביב 2025 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 9-1.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
4. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · הזנת בית פרטי, הארקה ומערכת פוטו-וולטאית
בבית פרטי הותקנה מערכת פוטו- וולטאית בהספק של ומקדם התלכדות של . המפסק הראשי בלוח החשמל של הבית הפרטי הוא . המא"זים בלוח החשמל ממשפחת C בלבד. בטבלה א' מצורפים המעגלים/הצרכנים:
טבלה א' לשאלה 1
כבל ההזנה לבית הפרטי (5 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא . הכבלים הם בעלי מוליכי נחושת ובידוד XLPE. קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש בהתאם לתקנות החשמל?
בהתאם לדרישות חוק החשמל והתקנת הכבל המתוארת, מה עומק הנחת סרט האזהרה?
בארון חלוקה של בעלת רשת החשמל (פילר) בוצע חיבור בין מוליך האפס של הרשת (PEN) לפס הארקות בארון החלוקה. מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של הבית הפרטי? הסבירו מהי לולאת התקלה ופרטו את מסלולה במקרה המתואר?
לוח החשמל של הבית הפרטי הוא לוח מסוג 2. מהי עכבת לולאת התקלה המרבית (בהתאם לדרישה להפסקה מידית של התקלה) בהתאם לנתונים בטבלה א'?
חשבו את משך זמן החזר ההשקעה עבור המערכת הפוטו- וולטאית (עלות כ- 50 אלף ש"ח) בהתחשב בצריכת החשמל של הבית הפרטי על סמך המתואר בשאלה ובטבלה ב'.
טבלה ב' לשאלה 1
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נחושת (כבל )
נתון: מפסק ראשי ; כבל 5 גידים, נחושת, XLPE (בידוד ל-), בצינור בקרקע (שיטת התקנה ל'); טמפרטורת קרקע ; התנגדות תרמית סגולית .
מבוקש: שטח החתך המזערי של כבל ההזנה.
1. הכבל מוגן בפני העמסת יתר על ידי המפסק הראשי, ולכן נדרש , כאשר הוא הזרם המתמיד המותר בתנאי ההתקנה בפועל. מכאן .
2. מקדמי התיקון (טבלאות התוספת הראשונה, ביחס לתנאי הייחוס של הטבלה: קרקע ו-):
•טמפרטורת קרקע , בידוד XLPE: .
•התנגדות תרמית היא ערך הייחוס, ובנוסף מקדם זה אינו מופעל בהתקנה בצינור (שיטה ל'): .
3. הזרם שעל הכבל לשאת לפי הטבלה:
4. בכבל 5 גידים יש שלושה מוליכים עמוסים (מופעים), ולכן משתמשים בעמודה התלת-מופעית של טבלה 90.6 (שיטת התקנה ל', נחושת, בידוד ל-): חתך נושא כ- בלבד – לא מספיק; חתך נושא כ- – מתאים.
תשובה: שטח החתך המזערי הוא (כבל נחושת).
סעיף ב
לפחות מתחת לפני הקרקע, לכל אורך הכבל
לפי תקנות החשמל (התקנת כבלים), בכבל הטמון בקרקע יש להניח בתוך שכבת המילוי, לכל אורך תוואי הכבל, סרט אזהרה בעומק של לפחות מתחת לפני הקרקע. הסרט נמצא מעל הכבל (מעל הצינור), כך שמי שחופר יגיע אליו לפני שיפגע בכבל. בתעלה שרוחבה עולה על מניחים סרט נוסף לכל נוספים או חלק מהם.
תשובה: סרט האזהרה יונח בעומק של לפחות מתחת לפני הקרקע, לכל אורך הכבל.
סעיף ג
איפוס – TN-C-S; לולאת התקלה: מופע השנאי ← מוליך המופע ← הגוף המחושמל ← מוליך הארקה ← פס הארקות בפילר ← מוליך ה-PEN ← נקודת הכוכב של השנאי
שיטת ההגנה. ברשת בעלת הרשת מוליך האפס משמש גם כמוליך הגנה (PEN), ובפילר הוא מחובר לפס הארקות. מהפילר לבית יוצאים מוליך אפס (N) ומוליך הארקה (PE) נפרדים. זו שיטת האיפוס – TN-C-S: בחלק הרשת המוליך משולב (C) ובתוך המתקן מוליכי האפס וההארקה נפרדים (S).
לולאת התקלה היא המסלול הסגור שבו זורם זרם התקלה כאשר מופע נוגע בגוף מתכתי מוארק של מכשיר (קצר בין מופע לגוף). עכבת הלולאה קובעת את גודל זרם התקלה, והיא חייבת להיות קטנה מספיק כדי שהמבטח ינתק את התקלה בזמן הנדרש.
1. ליפוף המופע במשני של שנאי החלוקה;
2. מוליך המופע של רשת החלוקה עד לפילר, ומשם מוליך המופע של כבל ההזנה ושל המעגל עד המכשיר התקול;
3. נקודת התקלה – הגוף המתכתי של המכשיר;
4. מוליך הארקה (PE) של המעגל עד פס הארקות בלוח הבית, ומוליך הארקה בכבל ההזנה עד פס הארקות בפילר;
5. החיבור בפילר בין פס הארקות למוליך ה-PEN;
6. מוליך ה-PEN של הרשת חזרה אל נקודת הכוכב של השנאי.
הלולאה כולה עוברת במוליכים מתכתיים (ולא דרך האדמה), ולכן עכבתה קטנה וזרם התקלה גדול – וזה מה שמאפשר למא"ז לנתק מיד.
תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס TN-C-S; לולאת התקלה: מופע השנאי ← מוליך המופע ← הגוף התקול ← מוליך PE ← פס הארקות בפילר ← מוליך PEN ← נקודת הכוכב של השנאי.
סעיף ד
נתון: לוח מסוג II, מא"זים מאופיין C, המא"ז הגדול ביותר המגן על יציאה מהלוח הוא (עמדת הטעינה); מתח מופע .
מבוקש: עכבת לולאת התקלה המרבית המותרת.
1. לפי תקנות החשמל (לוחות), בלוח מסוג II עכבת לולאת התקלה המרבית נקבעת לפי המבטח הגדול ביותר בלוח המגן על יציאה ממנו – כאן מא"ז .
2. כדי שהניתוק יהיה מידי, זרם התקלה צריך להפעיל את ההגנה המגנטית של המא"ז. במא"ז מאופיין C זרם ההפעלה המידית הוא :
3. תנאי האיפוס: , ולכן:
תשובה: עכבת לולאת התקלה המרבית היא .
סעיף ה
כ-9.7 שנים
נתון: השקעה ש"ח; צריכה חודשית ; מחיר קוט"ש בצריכה ובייצור ש"ח; ריבית ופחת שנתיים מההשקעה.
מבוקש: משך החזר ההשקעה.
1. המערכת מייצרת את האנרגיה שהבית צורך. מכיוון שמחיר הקוט"ש בצריכה שווה למחירו בייצור, כל קוט"ש מהמערכת חוסך (או מכניס) ש"ח. החיסכון השנתי:
ש"ח בשנה
2. הוצאות הריבית והפחת השנתיות:
ש"ח בשנה
3. הרווח הנקי השנתי:
ש"ח בשנה
4. זמן החזר ההשקעה:
שנים
תשובה: ההשקעה תוחזר בתוך כ-9.7 שנים.
שאלה 2 · זרמי קצר במחצבה ומשרן מגביל זרם
בשרטוט מתוארת מערכת חשמל של מחצבה. משטר עבודה רגיל: מפסק Q1 מופסק.
נתונים:
גנרטורים G1 ו- G2:
שנאי TR1 ו- TR2:


במשטר עבודה רגיל לפי איור א', חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.
במשטר עבודה רגיל לפי איור א', חשבו את גודל זרם הקצר התלת מופעי בפס צבירה BB1 (בנקודה B).
במשטר עבודה רגיל לפי איור ב', חשבו את גודל המשרן (מגביל זרם קצר) כך שזרם הקצר התלת מופעי בפס צבירה BB1 (בנקודה B) לא יעלה על .
קבעו מה יהיה כושר הניתוק של מפסק Q1 לפי איור ב'.
הסבירו מהו השוני ברכיב הלא- מחזורי של זרם הקצר בנקודה B (במשטר עבודה רגיל) בין איור א' לאיור ב'.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: שני גנרטורים זהים, , , , היגב על-חולף . הנקודה A נמצאת על פס הצבירה של , שאליו מחוברים שני הגנרטורים.
מבוקש: ערך הפסגה (זרם ההלם) של זרם הקצר התלת-מופעי ב-A.
1. ההספק המדומה הנקוב של כל גנרטור:
2. היגב גנרטור אחד:
3. בקצר ב-A שני הגנרטורים מזינים את התקלה במקביל (השנאים מזינים צרכנים פסיביים ואינם תורמים לזרם הקצר):
4. זרם הקצר ההתחלתי (עם מקדם מתח לחישוב זרם מרבי):
5. התנגדות הגנרטורים לא נתונה, והיחס ברשת גנרטורים במתח גבוה קטן מאוד (כ-0.07), ולכן מקדם ההלם הוא . ערך הפסגה:
(אם מזניחים לגמרי את ההתנגדות, ומתקבל גבול עליון .)
תשובה: , וערך הפסגה .
סעיף ב
נתון: Q1 מופסק, ולכן BB1 מוזן רק דרך TR1; השנאי: , , .
מבוקש: זרם הקצר התלת-מופעי ב-B.
נחשב את כל העכבות כשהן משוקפות למתח של נקודת הקצר.
1. היגב גנרטור משוקף ל-:
, ושני הגנרטורים במקביל:
2. עכבת השנאי:
3. התנגדות השנאי מהפסדי הנחושת:
4. היגב השנאי:
5. עכבת הקצר הכוללת (גנרטורים בטור עם TR1):
6. זרם הקצר:
תשובה: זרם הקצר התלת-מופעי ב-BB1 הוא כ-.
סעיף ג
,
נתון: המשרן מחובר בטור בין TR1 ל-BB1 (בצד ); מסעיף ב': , .
מבוקש: היגב המשרן כך ש-.
1. עכבת הקצר המזערית הדרושה:
2. המשרן מוסיף רק היגב, ולכן ההיגב הכולל הדרוש:
3. היגב המשרן:
4. ההשראות:
תשובה: נדרש משרן בעל היגב של כ- לפחות (השראות כ-).
סעיף ד
לפחות – נבחר מפסק בעל כושר ניתוק
כושר הניתוק של מפסק הוא זרם הקצר המרבי שהוא מסוגל לנתק בבטחה, ולכן הוא חייב להיות לפחות כזרם הקצר הגדול ביותר שעלול לזרום דרכו.
1. Q1 הוא מפסק צימוד בין BB2 ל-BB1. במשטר רגיל הוא מופסק, וסוגרים אותו כאשר אחד השנאים מושבת, כדי להזין את שני הפסים משנאי אחד.
2. המקרה הקשה: TR1 (עם המשרן) מושבת, Q1 סגור, והקצר ב-BB1. אז כל זרם הקצר מגיע דרך TR2 (ללא משרן) ועובר במלואו דרך Q1. עכבת המסלול זהה לזו שבסעיף ב' (גנרטורים + שנאי זהה), ולכן:
3. כאשר שני השנאים פועלים ו-Q1 סגור, דרך Q1 עובר רק החלק שמגיע דרך TR2, כ- – פחות מהמקרה הקודם.
תשובה: כושר הניתוק של Q1 צריך להיות לפחות ; נבחר מפסק בעל כושר ניתוק תקני של .
סעיף ה
עם המשרן היחס גדל (מכ-20 לכ-56), ולכן הרכיב הלא-מחזורי דועך לאט יותר (קבוע זמן כ-180 ms לעומת כ-63 ms) ומקדם ההלם גדל, אף שגודל זרם הקצר קטן
הרכיב הלא-מחזורי (רכיב DC) של זרם הקצר נוצר כי הזרם בהשראות אינו יכול להשתנות בקפיצה ברגע הקצר. ערכו ההתחלתי תלוי ברגע הקצר, והוא דועך בקבוע הזמן .
1. איור א' (ללא משרן): , ולכן ; מקדם ההלם .
2. איור ב' (עם משרן): המשרן מוסיף היגב כמעט טהור, ולכן , ; מקדם ההלם .
ההבדל: המשרן מקטין מאוד את הרכיב המחזורי של זרם הקצר (מ- ל-), וכך גם את הערך המוחלט של הרכיב הלא-מחזורי. אבל היחס גדל, ולכן הרכיב הלא-מחזורי דועך לאט בהרבה ומהווה חלק גדול יותר מהזרם (מקדם הלם גבוה יותר). למפסקים זו משמעות: ברגע הפתיחה של המפסק הזרם עדיין אסימטרי יותר.
תשובה: עם המשרן קבוע הזמן של הרכיב הלא-מחזורי גדל מכ-63 ms לכ-180 ms ומקדם ההלם עולה מכ-1.86 לכ-1.95; גודל הזרם קטן, אך הרכיב הלא-מחזורי דועך לאט יותר.
שאלה 3 · רשת מתח נמוך: זרמים, קבלים וגנרטור חירום
באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית במתח נמוך, מתח הרשת הנקוב הוא . הרשת מוזנת מרשת החשמל ובמקרה חירום של אי אספקת חשמל מרשת החשמל, הרשת מוזנת מגנרטור חירום. ידוע שמוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של . ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת .
שטח החתך במקטעים ABCD הוא .

חשבו את הזרם בכל קטע וקטע (מפסק SW1 מחובר בלבד).
חשבו מהי סוללת הקבלים הנדרש כך שבנקודה C המתח יהיה לפחות (מפסקים SW1 ו- SW2 מחוברים).
חשבו את הפסדי ההספק של הרשת (מפסקים SW1 ו- SW2 מחוברים).
הניחו שרשת החשמל מופסקת והגנרטור חירום של המתקן מזין את המתקן.
קבעו מה יהיה גודל המתח הנדרש בהדקי הגנרטור (בנקודה A) על מנת שהמתח בנקודה C יהיה לפחות (הניחו שמפסקים SW1 ו- SW2 מופסקים ומפסק SW3 מחובר).
בהתאם לדרישות חוק החשמל, ציינו מה הדרישות עבור הבדיקות הנדרשות לגנרטור המתואר בשאלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
; ; (בכניסה מהרשת כולל צרכן D: )
נתון: SW1 סגור (הזנה מהרשת בנקודה D), SW2 ו-SW3 פתוחים. צרכן B: , השראתי; צרכן C: , השראתי; צרכן D: , השראתי.
מבוקש: הזרם בקטעים AB, BC, CD.
נסמן את כיוון הזרמים מ-D (מקור) לכיוון A, ונחשב את זרמי הצרכנים במתח הנקוב בצורה מרוכבת (זווית שלילית = השראתי):
1. צרכן B:
2. צרכן C:
,
3. צרכן D: ,
4. הזרמים בקטעים (מהקצה הרחוק אל המקור):
•קטע AB: בנקודה A אין צרכן והגנרטור מנותק: .
•קטע BC: מזין את צרכן B בלבד: .
•קטע CD: מזין את B ואת C:
5. צרכן D מחובר ישירות לפס D, ולכן אינו עובר בקו. הזרם הנכנס מהרשת דרך SW1:
תשובה: , , (וזרם הכניסה מהרשת כ-).
סעיף ב
(זרם קבלים כ-)
נתון: , הדרישה ; סוללת הקבלים מחוברת בנקודה C.
מבוקש: גודל סוללת הקבלים.
1. מפל המתח המותר בקטע CD:
2. התנגדות והיגב הקטע CD ():
,
3. מפל המתח לפני חיבור הקבלים (רכיב אקטיבי , רכיב היגבי ):
כלומר – נדרש קיזוז.
4. הקבלים מקטינים רק את הרכיב ההיגבי. הרכיב ההיגבי המרבי המותר:
5. זרם הקבלים הנדרש:
6. הספק סוללת הקבלים:
בדיקה: , ו-.
תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ- לפחות.
סעיף ג
נתון: לאחר חיבור הקבלים (סעיף ב'): ; ; .
מבוקש: הפסדי ההספק בקווים.
1. התנגדויות הקטעים: , .
2. הפסדים בקו תלת-מופעי: :
•קטע BC:
•קטע CD:
•קטע AB: אין זרם, אין הפסדים.
3. סך הכול:
תשובה: הפסדי ההספק ברשת הם כ-.
סעיף ד
נתון: הזנה מהגנרטור בנקודה A; SW1 ו-SW2 פתוחים (אין קבלים). צרכן D נשאר מחובר לפס D ומוזן עכשיו דרך הקו מ-A.
מבוקש: מתח הגנרטור כך ש-.
1. כיוון הזרמים כעת מ-A לכיוון D:
•קטע AB מזין את B, C, D:
•קטע BC מזין את C ו-D:
2. עכבות: , ; , .
3. מפלי המתח:
4. המתח הנדרש בהדקי הגנרטור:
תשובה: מתח הגנרטור צריך להיות לפחות כ-.
סעיף ה
בדיקה בידי חשמלאי-בודק בעל רישיון מתאים לפני ההפעלה הראשונה ולאחר כל שינוי, ובדיקה תקופתית אחת ל-5 שנים לפחות; בגנרטור לאספקה חלופית לוח החיבורים נבדק לפני ההפעלה הראשונה גם בידי בעלת הרשת
לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך):
1. מי מבצע: תכנון, התקנה, בדיקה ותיקון של מתקן גנרטור – רק בידי חשמלאי בעל רישיון מתאים.
2. בדיקה לפני הפעלה ראשונה: מתקן הגנרטור ייבדק לפני הפעלתו הראשונה בידי חשמלאי-בודק בעל רישיון מתאים להספק הגנרטור. כך גם לאחר כל שינוי במתקן.
3. בדיקה תקופתית: אחת לחמש שנים לפחות, בידי חשמלאי-בודק.
4. גנרטור לאספקה חלופית (כמו גנרטור החירום בשאלה, המחליף את רשת החשמל): לוח החיבורים שלו ייבדק לפני הפעלתו הראשונה גם בידי בעלת הרשת. הבדיקה מוודאת שהמפסק המחליף מונע חיבור בו-זמני של הגנרטור ושל הרשת, כדי שלא תהיה הזנה חוזרת לרשת שעליה עובדים.
תשובה: בדיקה בידי חשמלאי-בודק לפני ההפעלה הראשונה ואחרי כל שינוי, בדיקה תקופתית אחת ל-5 שנים לפחות, ובדיקת לוח החיבורים בידי בעלת הרשת לפני ההפעלה הראשונה.
שאלה 4 · תכנון הזנה למתקן: מפסק, כבל, קבלים, גנרטור
למתקן חשמלי במרכז הארץ במתח נקוב של , מערכת החשמל תוכננה על סמך טבלת העומסים הבאה:
המתקן ממוקם במרחק של 200 מטר מנקודת החיבור לרשת החשמל. שיטת התקנת כבלי ההזנה (כבלים רב גידיים המותקנים צמוד) היא ישירות באדמה, כאשר טמפרטורת האדמה היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא . הכבלים הם בעלי מוליכי אלומיניום ובידוד XLPE.
מה יהיה גודלו המינימלי של המפסק האוטומטי הראשי אשר יאפשר הגנה של כבלי ההזנה נגד העמסת יתר?
2A; 4A; 6A; 10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A
מה יהיה שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה של המפעל בהנחה שבחירת כבל ההזנה מבוססת על שיקולי העמסת יתר ומפל מתח לאורך קו ההזנה שלא יעלה על 2% בלבד (הזניחו את היגב הקו).
חשבו מהי סוללת הקבלים המינימלית הנדרשת עבור התנאי שמקדם ההספק של המתקן יהיה 0.93 לפחות.
למתקן החשמל, נדרש לתכנן מערכת גיבוי (שלושה מנועים, תאורה וציוד נוסף בלבד) להזנת החשמל בעזרת דיזל- גנרטור.
קבעו מהו הספק האקטיבי של הגנרטור הנדרש אם ידוע, שתהליך חיבור המנועים מתבצע בצורה שלא מאפשרת חיבור של יותר ממנוע אחד בו- זמנית זרם ההתנעה של מנוע גדול פי 3 מהזרם הנקוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
← מפסק
נתון: טבלת העומסים, מתח .
מבוקש: המפסק הראשי המזערי, כלומר הערך התקני הקטן ביותר שמקיים .
1. ההספק המחושב של כל קבוצה (הספק × מספר × מקדם התלכדות), וההספק ההיגבי :
•מנועים: , ,
•תאורה: ,
•ציוד נוסף: , ,
2. סכום ההספקים:
,
3. זרם העבודה:
4. הערך התקני הקטן ביותר שאינו קטן מ- הוא .
תשובה: המפסק הראשי המזערי הוא .
סעיף ב
5 כבלים מקבילים, כל אחד בחתך אלומיניום (סה"כ למופע); מפל המתח כ-1.1%
נתון: ; כבלים רב-גידיים צמודים ישירות באדמה (שיטת התקנה ל"א), אלומיניום, XLPE; קרקע , ; אורך ; מפל מתח מותר 2%.
מבוקש: החתך המזערי.
שלב 1 – העמסת יתר. התנאי: , כאשר מספר הכבלים המקבילים.
1. מקדמי תיקון: טמפרטורת קרקע (XLPE): ; התנגדות תרמית (ערך הייחוס): ; קיבוץ כבלים רב-גידיים צמודים באדמה: 2 כבלים , 3 – , 4 – , 5 – .
2. כבל אלומיניום יחיד גדול ביותר בטבלה 90.6 (תלת-מופעי, ) נושא בלבד, ולכן נדרשים כבלים מקבילים. הזרם הדרוש מכל כבל: :
•: – אין חתך מתאים.
•: – אין חתך מתאים.
•: – גם אינו מספיק.
•: – חתך () מתאים.
בדיקה: .
שלב 2 – מפל מתח. מותר . כשמזניחים את היגב הקו, . עם :
(חתך כולל למופע)
החתך שנבחר בשלב 1: , ומפל המתח בפועל:
שיקול העמסת היתר הוא המכריע.
תשובה: 5 כבלים רב-גידיים מקבילים מאלומיניום בחתך כל אחד; מפל המתח כ-1.1%.
סעיף ג
נתון מסעיף א': , .
מבוקש: הספק הקבלים כך ש-.
1. המצב הקיים: ().
2. המצב הרצוי: .
3. הספק הקבלים:
תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-.
סעיף ד
נתון: הגיבוי מזין שלושה מנועים של , תאורה וציוד נוסף (, התלכדות 0.75); המנועים מותנעים אחד אחרי השני; זרם ההתנעה פי 3 מהנקוב.
מבוקש: ההספק האקטיבי של הגנרטור.
1. המצב הקשה ביותר הוא התנעת המנוע השלישי, כאשר שני מנועים כבר פועלים, והתאורה והציוד הנוסף מחוברים.
2. מנוע בהתנעה צורך זרם גדול פי 3, ובקירוב (באותו מתח ובאותו מקדם הספק) גם הספק גדול פי 3: .
3. סכום ההספקים ברגע זה:
תשובה: הגנרטור צריך לספק הספק אקטיבי של כ-.
שאלה 5 · עומסים חד-מופעיים, זרם אפס וממסר פחת
באיור לשאלה מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא .
העכבות נתונות בטבלה (לפי נתונים נקובים):

קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של המתקן? מהו הערך המרבי הנדרש עבור התנגדות אלקטרודת הארקה ביחס למסת האדמה בהתאם לדרישות תקנות החשמל?
חשבו את הזרם במוליך האפס.
חשבו את מקדם ההספק של המתקן החשמלי.
חשבו מהו גודל המתח עבור עומס Z2 בניתוק של פאזה L1 (בנקודה A).
ציינו מהו הרכיב החשמלי הקיים במתקן החשמלי (בהתאם לאיור)
הסבירו ונמקו האם תתבצע הפסקה כאשר יהיה ניתוק במוליך ה- N (בנקודה B).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
הארקת הגנה (TT) עם מפסק מגן (ממסר פחת); התנגדות האלקטרודה ביחס למסה הכללית של האדמה – לא יותר מ- (במתקן – תקין)
1. שיטת ההגנה: נקודת הכוכב של השנאי מוארקת בהארקת שיטה, אך מוליך האפס אינו מחובר לפס הארקות של המתקן. הגופים המתכתיים של המתקן מחוברים להארקת יסוד מקומית ונפרדת. זו שיטת הארקת הגנה (TT): זרם תקלה לגוף חוזר לשנאי דרך האדמה (הארקת היסוד ← אדמה ← הארקת השיטה). בכניסה למתקן מותקן מפסק מגן ארבע-קוטבי (שנאי זרם מסכם סביב L1, L2, L3, N וממסר ), שמנתק את התקלה.
2. ההתנגדות המרבית: לפי תקנות החשמל, התנגדות אלקטרודת ההארקה ביחס למסה הכללית של האדמה לא תעלה על . בנוסף נדרש , כדי שמתח המגע על הגוף לא יעלה על המתח הבטוח לפני שהמפסק מנתק. במתקן הנתון , ולכן שני התנאים מתקיימים.
תשובה: הארקת הגנה (TT) עם מפסק מגן; התנגדות האלקטרודה למסת האדמה לא תעלה על (במתקן – תקין).
סעיף ב
נתון: מתח מופע ; Z1 בין L1 ל-N, Z2 בין L2 ל-N, Z3 בין L3 ל-N.
מבוקש: הזרם במוליך האפס.
נסמן את זרמי המופעים בכיוון מהשנאי אל העומס, ואת זרם האפס בכיוון חזרה לשנאי. האפס שלם, ולכן על כל עומס מתח המופע שלו: , , .
1. זרמי המופעים לפי חוק אוהם:
2. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת הכוכב של העומסים:
תשובה: הזרם במוליך האפס הוא כ-.
סעיף ג
(השראתי)
מחשבים את ההספק המרוכב של כל עומס, , ומסכמים:
1.
2.
3.
4. ההספק הכולל:
5. מקדם ההספק:
תשובה: מקדם ההספק של המתקן הוא כ- השראתי.
סעיף ד
1. העומסים מחוברים בכוכב עם מוליך אפס שלם (הנקודה B לא נותקה). מוליך האפס מקבע את פוטנציאל נקודת הכוכב של העומסים לפוטנציאל נקודת הכוכב של השנאי.
2. לכן ניתוק L1 מפסיק רק את הזרם בעומס Z1. העומסים Z2 ו-Z3 ממשיכים לקבל את מתח המופע שלהם, וזרמיהם אינם משתנים.
3. המתח על Z2 הוא מתח המופע L2–N:
(הזרם ב-Z2 נשאר . מפסק המגן אינו מנתק, כי לא נוצר זרם דלף לאדמה.)
תשובה: המתח על Z2 נשאר .
סעיף ה
מפסק מגן (מפסק פחת) ארבע-קוטבי; לא תתבצע הפסקה, כי סכום הזרמים בשנאי הזרם המסכם נשאר אפס (אין זרם דלף), אף שמתחי העומסים משתבשים (כ-337, 64 ו-356 V)
1. הרכיב: מפסק מגן – מפסק פחת ארבע-קוטבי (L1, L2, L3, N). שנאי זרם מסכם (הטבעת סביב ארבעת המוליכים) מודד את סכום הזרמים, וממסר מפעיל את המפסק כאשר הסכום עולה על זרם הפחת הנקוב.
2. ניתוק N בנקודה B: מפסק המגן מגיב רק לזרם דלף, כלומר לזרם שעוזב את המעגל דרך האדמה. אחרי הניתוק אין עוד מסלול חזרה דרך האפס, ונקודת הכוכב של העומסים "צפה". הזרמים בשלושת המופעים עדיין חוזרים זה דרך זה, ולכן:
סכום הזרמים בשנאי הזרם המסכם הוא אפס, ולא תתבצע הפסקה.
3. הסכנה: נקודת הכוכב של העומסים זזה. המתח שלה ביחס לנקודת הכוכב של השנאי:
ומתחי העומסים הופכים ל: , , . צרכנים Z1 ו-Z3 נחשפים למתח יתר ועלולים להינזק, ומפסק המגן אינו מגן מפני זה.
תשובה: הרכיב הוא מפסק מגן (פחת) ארבע-קוטבי. בניתוק N לא תהיה הפסקה, כי אין זרם דלף וסכום הזרמים בשנאי הזרם המסכם נשאר אפס; בינתיים נוצר מתח יתר על חלק מהעומסים.
שאלה 6 · מפעל עם שני שנאים: מפסקים, הארקה וקבלים
מפעל מוזן מרשת תלת-מופעית . הספק הקצר של רשת הוא . ישנם שני שנאי ההספק המזינים את המפעל ונמצאים בחדר השנאה והם בעלי הנתונים הבאים:
שנאי 1:
שנאי 2:
; מקדם הספק העומס
לוח החשמל הראשי במתח נמוך של המפעל מזין שלוש לוחות חשמל משניים. המתח הנמוך במפעל הוא .
הטבלה מציגה את עומס שנאי 1 בלבד.
10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A
קבעו מהו מפסק הזרם הראשי בצד המתח הגבוה של המפעל (גודל חיבור המתקן).
קבעו מהו מפסק הזרם הראשי בצד המתח הנמוך.
מפסק הזרם הראשי בצד המתח הגבוה תוכנן לבצע הפסקה במקרה של קצר חד פאזי כלפי הארקת גוף השנאי בזמן של . מהי העמידות התרמית הנדרשת ממוליך הארקה של גוף השנאי?
במפעל, הותקנו סוללות קבלים בשיטת "קיזוז מרכזי". חשב את גודל סוללת הקבלים הנדרשת עבור מקדם הספק של 0.94, עבור כל המפעל.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
← מפסק
נתון: עומס שנאי 1 לפי הטבלה; שנאי 2 מועמס ב- ב-.
מבוקש: הזרם בצד והמפסק התקני המתאים.
1. הספקי לוחות שנאי 1 (, , ):
•לוח 1: ; ,
•לוח 2: ; ,
•לוח 3: ; ,
•סה"כ שנאי 1: , ,
2. עומס שנאי 2:
; ,
3. עומס המפעל כולו (מזניחים את הפסדי השנאים):
,
4. הזרם בצד המתח הגבוה:
5. הערך התקני הקרוב מלמעלה: .
תשובה: מפסק ראשי במתח גבוה של (זרם העבודה כ-).
סעיף ב
← מפסק
הלוח הראשי במתח נמוך () מוזן משנאי 1. מסעיף א': .
1. זרם העבודה בלוח הראשי:
(שימו לב: זה אינו הסכום האריתמטי , כי לזרמי הלוחות זוויות שונות.)
2. הערך התקני הקרוב מלמעלה: .
תשובה: מפסק ראשי במתח נמוך של .
סעיף ג
; ; מוליך נחושת של לפחות
נתון: הספק הקצר של הרשת ב-; זמן הניתוק .
מבוקש: העמידות התרמית () של מוליך הארקת גוף השנאי, וחתך המוליך המתאים.
1. עכבת הרשת:
2. בקצר בצד המתח הגבוה של השנאי, הזרם מוגבל רק על ידי עכבת הרשת. בהערכה מחמירה ניקח את זרם הקצר החד-פאזי שווה לזרם הקצר המרבי של הרשת (עם ):
3. מוליך הארקה חייב לשאת את הזרם במשך זמן הניתוק בלי להתחמם מעבר למותר. העמידות התרמית הנדרשת:
4. החתך המזערי של מוליך נחושת מבודד נפרד ():
←
תשובה: המוליך צריך לעמוד ב- (כ- במשך ), כלומר מוליך נחושת של לפחות.
סעיף ד
נתון מסעיף א': , (מקדם הספק נוכחי ).
1.
2.
3. הספק הקבלים:
תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-.
שאלה 7 · קצר לאדמה ברשת עם נקודת אפס מבודדת
בתחנת משנה במרכז הארץ (), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מבודדת. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת העילית לכל פאזה כ- והקיבול של רשת הכבלים לכל פאזה כ- .
לפניך אורכים של הרשתות השונות עבור כל מעגל:
מתח הרשת הנקוב הוא . יש להיעזר באיור המצורף.

חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי בפאזה L2 במצב תקין של הרשת.
במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בפאזה L1.
במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בשנאי זרם .
במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, מה יהיה גודל המתח בין הדקים A-N של שנאי המתח?
שנאי המתח הם עם יחס השנאה של , במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה מה יהיה המתח שימדד במד המתח V1?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: אורך רשת עילית כולל , אורך רשת כבלים .
מבוקש: הזרם הקיבולי בפאזה במצב תקין.
1. הקיבול הכולל של פאזה אחת לאדמה:
2. במצב תקין כל פאזה נמצאת במתח המופע ביחס לאדמה:
3. הזרם הקיבולי:
תשובה: הזרם הקיבולי בפאזה L2 הוא כ-.
סעיף ב
1. נקודת הכוכב מבודדת. כשהפאזה L3 נוגעת באדמה, פוטנציאל האדמה שווה לפוטנציאל L3. לכן מתח הפאזות הבריאות ביחס לאדמה עולה ממתח המופע למתח השלוב:
2. הזרם הקיבולי בפאזה L1:
(כלומר פי מהזרם במצב תקין: .)
תשובה: בפאזה L1 יימדד זרם קיבולי של כ-.
סעיף ג
– שנאי הזרם המסכם במוצא השנאי אינו רואה את זרם התקלה (זרם התקלה עצמו זורם כולו במורד )
1. שנאי הזרם המסכם מקיף את שלוש הפאזות במוצא השנאי, ולכן הוא מודד את סכומן: .
2. נקודת הכוכב של השנאי מבודדת, ואין לזרם מסלול חזרה דרכה. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת הכוכב, סכום שלושת הזרמים היוצאים מהשנאי הוא אפס תמיד:
3. מסלול זרם התקלה: הזרם יוצא מהשנאי ב-L1 וב-L2, עובר דרך קיבולי הקווים לאדמה, חוזר באדמה לנקודת התקלה, ומשם חוזר בפאזה L3 לשנאי. כל הקיבולים ונקודת התקלה נמצאים אחרי , ולכן הזרם עובר דרכו פעמיים, בכיוונים מנוגדים.
4. גודל זרם התקלה עצמו (הזרם בנקודת התקלה):
אך הוא אינו נראה בשנאי המסכם שבמוצא השנאי. הוא היה נמדד רק בשנאי זרם מסכם שבמוצא של מעגל בודד, ושם הקריאה הייתה הזרם הקיבולי של שאר הרשת.
תשובה: בשנאי הזרם יימדד זרם של (זרם התקלה, כ-, זורם כולו אחריו).
סעיף ד
1. שנאי המתח שבו מסומנים ההדקים A-N מחובר בין הפאזה L2 לאדמה (ההדק N מוארק).
2. בקצר L3–אדמה ברשת מבודדת, האדמה מקבלת את פוטנציאל L3. לכן המתח בין L2 לאדמה שווה למתח השלוב :
(במצב תקין המתח היה .)
תשובה: המתח בין A ל-N יהיה .
סעיף ה
1. V1 מחובר לשנאי המתח של הפאזה L1. בזמן התקלה מתח L1 לאדמה הוא המתח השלוב: .
2. יחס ההשנאה:
3. המתח במשני:
(במצב תקין המכשיר מראה ; העלייה פי מסמנת תקלה לאדמה.)
תשובה: מד המתח V1 יראה .
שאלה 8 · תאורת מגרש: גובה עמוד, הארה וכבל הזנה
במגרש משחקים לרכיבה המתואר באיור קיים עמוד תאורה. עמוד התאורה ממוקם במרכז המגרש ועליו מותקנים ארבעה גופי תאורת לד (מסומנים באיור). כל גוף תאורה בעל נצילות אורית של . פיזור האור שווה לכל הכיוונים בצורת חצי עיגול. שטף האור של מנורת לד הוא . במרכז המגרש נמדדה רמת הארה של . רשת החשמל במתח נקוב של , כבל ההזנה בעל שלושה גידים בלבד מותקן בצינור באדמה תחת שכבת אספלט וריצוף.

חשבו את גובה עמוד התאורה.
חשבו את רמת ההארה בשפת המגרש (נקודה B).
חשבו את הספקה של מנורת לד בודדת.
כבל ההזנה בעל מוליכי נחושת, (הזניחו את היגב הכבל) ובידוד המותאם ל- .
כאשר טמפרטורת האדמה המקסימלית היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא . מפל המתח המרבי המותר יהיה כ- 2% בלבד. קבעו את שטח חתך המינימלי של מעגל ההזנה לעמוד התאורה בהתאם לתנאי ההתקנה ולדרישות.
לפי חוק החשמל וההתקנה המתוארת בשאלה, מהו עומק ההתקנה המינימלי של הצינור באדמה?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: 4 גופי תאורה, לכל אחד, פיזור אחיד בחצי כדור; במרכז (מתחת לעמוד).
מבוקש: גובה העמוד .
1. האור מתפזר באופן שווה על חצי כדור, שזווית המרחב שלו . עוצמת ההארה של גוף אחד:
2. מתחת לעמוד האור פוגע בניצב (), וההארה מארבעת הגופים:
3. מבודדים את :
תשובה: גובה העמוד הוא כ-.
סעיף ב
נתון: B נמצאת במרחק אופקי של מבסיס העמוד; ; .
1. הזווית בין קרן האור לאנך:
2. ההארה על משטח אופקי ממקור נקודתי: . ארבעת הגופים נמצאים בראש העמוד ותורמים כמעט באותה מידה:
תשובה: רמת ההארה בנקודה B היא כ-.
סעיף ג
הנצילות האורית היא היחס בין שטף האור להספק החשמלי, , ולכן:
תשובה: הספק מנורה בודדת הוא .
סעיף ד
(כבל ); לפי מפל מתח מספיק
נתון: 4 מנורות של , חד-מופעי; אורך הכבל מהלוח לעמוד (90 m עד פינת המגרש ועוד חצי האלכסון, 10 m, עד המרכז); מפל מותר 2%.
מבוקש: החתך המזערי.
1. זרם העבודה (מקדם הספק של מנורות לד ≈ 1):
2. מפל מתח מותר: . במעגל חד-מופעי הזרם עובר במופע ובאפס, ולכן אורך הלולאה :
3. החתך המזערי המותר לפי התקנות למוליך נחושת במעגל הספק/תאורה הוא , ולכן הוא הקובע.
4. בדיקת העמסה: מקדם התיקון לטמפרטורת קרקע לבידוד ל- הוא . גם אחרי התיקון, הזרם המותר בכבל בצינור באדמה (כ-20 A) גבוה בהרבה מזרם העבודה ומהמבטח של מעגל התאורה.
5. מפל המתח בפועל:
– תקין.
תשובה: כבל נחושת (לפי מפל המתח היה מספיק , והחתך המזערי לפי התקנות הוא ).
סעיף ה
לפחות (מתחת למשטח אספלט המיועד לנסיעה/רכיבה)
לפי תקנות החשמל (התקנת כבלים), העומק המזערי של הנקודה העליונה של כבל הטמון באדמה הוא:
•בקרקע סלעית – ;
•באדמה או בחול – ;
•לאורך מסלול של כביש או מתחת למשטח המיועד לנסיעה – .
במקרה המתואר הצינור עובר מתחת לשכבת אספלט וריצוף של מגרש לרכיבה, כלומר מתחת למשטח המיועד לנסיעה. לכן העומק המזערי לחלק העליון של הצינור הוא .
תשובה: עומק ההתקנה המזערי הוא מתחת לפני המשטח.
שאלה 9 · עקומת העמסה יומית, מקדם הספק ומערכת סולארית
מפעל מקבל הזנה תלת מופעית במתח .
בגרף מתוארים עקומת העמסה יומית ומקדם ההספק של המתקן. הניחו שמקדם ההספק השראתי.


חשבו את ההספק המדומה המקסימלי של המפעל לפי גרף א'.
חשבו את האנרגיה היומית של המתקן החשמלי לפי גרף א'.
חשבו את מקדם ההספק הממוצע של המפעל לפי גרף א'.
נדרש לתכנן סוללת קבלים כך שמקדם ההספק הממוצע יהיה 0.92. חשבו מה יהיה גודל סוללת הקבלים.
הותקנה מערכת פוטו- וולטאית במפעל (הניחו שמקדם הספק המערכת הוא 1).
קבעו מה יהיה מקדם ההספק של המפעל בין השעות 06:00-16:00 לפי גרף ב'?
(לא נדרש להתחשב בסוללת הקבלים שחושבה בסעיף ד').
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(בין 16:00 ל-18:00)
ההספק המדומה בכל פרק זמן: .
1. 00:00–06:00:
2. 06:00–16:00:
3. 16:00–18:00:
4. 18:00–24:00:
המקסימום מתקבל בין 16:00 ל-18:00: אותו הספק פעיל כמו בבוקר, אבל מקדם הספק נמוך יותר.
תשובה: ההספק המדומה המרבי הוא כ-.
סעיף ב
האנרגיה הפעילה היא השטח מתחת לעקומת ההספק, :
תשובה: האנרגיה היומית היא .
סעיף ג
מקדם ההספק הממוצע מחושב מהאנרגיות: .
1. האנרגיה ההיגבית, :
- 00–06:
- 06–16:
- 16–18:
- 18–24:
•סה"כ:
2. מקדם ההספק הממוצע:
תשובה: מקדם ההספק הממוצע הוא כ-.
סעיף ד
(קבועה, פועלת כל היממה)
נתון: , .
1. כדי שמקדם ההספק הממוצע יהיה 0.92, האנרגיה ההיגבית המותרת היא:
2. הסוללה (קבועה, מחוברת 24 שעות) צריכה לספק את ההפרש:
(אותו דבר בעזרת ההספק הממוצע: , .)
תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-.
סעיף ה
נתון: בין 06:00 ל-16:00 המפעל צורך במקדם הספק 0.92; המערכת הפוטו-וולטאית מייצרת במקדם הספק 1 (הספק פעיל בלבד).
1. ההספק ההיגבי של המפעל אינו משתנה, כי המערכת אינה מספקת הספק היגבי:
2. ההספק הפעיל הנלקח מהרשת קטן:
3. מקדם ההספק בנקודת החיבור:
המערכת הפוטו-וולטאית מקטינה רק את ההספק הפעיל מהרשת, ולכן מקדם ההספק שנמדד מול הרשת יורד.
תשובה: מקדם ההספק של המפעל בשעות 06:00–16:00 יהיה כ-.