מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - אביב 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97162 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, אביב 2025 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-9.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
4. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · עמדת טעינה ביתית: כבל, הארקה וסלקטיביות
בבית פרטי תוכננה התקנה של עמדת טעינה בהספק של , מקדם ההספק של עמדת הטעינה הוא . המפסק הראשי בלוח החשמל של הבית הפרטי הוא הניחו שמקדם ההספק של המתקן הוא . המא"זים בלוח החשמל ממשפחת C בלבד. בטבלה א' מצורפים המעגלים/הצרכנים הקיימים בבית:
טבלה לשאלה 1
כבל ההזנה לעמדת הטעינה (5 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא . הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE. קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש בהתאם לתקנות החשמל?
בהתאם לדרישות חוק החשמל והתקנת הכבל המתוארת, מהו שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה בכבל ההזנה לעמדת הטעינה?
מהו ערך התנגדות הבידוד הנדרש למעגל החשמלי של עמדת הטעינה בין מוליכים שמתחם אינו עולה על ? מהו מתח הבדיקה של מכשיר בדיקת הבידוד?
בהתאם לטבלה א', קבעו האם נדרש לבצע הגדלת חיבור לבית הפרטי?

על סמך האיור המצורף, קבעו מהי כל עקומה באיור (נתיך של חח"י/ מבטח ראשי בבית הפרטי) ומהי עכבת לולאת התקלה המרבית שתהווה גבול לסלקטיביות בין התקני ההגנה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
זרם העבודה , מא"ז C20, , ולכן כבל (נחושת, XLPE).
נתון: עמדת טעינה תלת-פאזית , , . כבל נחושת XLPE בעל 5 גידים (3 מוליכים עמוסים) בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע , התנגדות תרמית סגולית .
מבוקש: שטח החתך המזערי של מוליכי הכבל.
הדרך: מחשבים את זרם העבודה, בוחרים מבטח (מא"ז C) שזרמו הנקוב גדול ממנו, מתקנים את הזרם המותר של הכבל לפי תנאי ההתקנה, ובוחרים חתך שזרמו המותר המתוקן אינו קטן מהזרם הנקוב של המבטח ().
1. זרם העבודה של העמדה:
2. המבטח: הערך התקני הקרוב שמעל הוא מא"ז תלת-קוטבי C20, כלומר .
3. מקדמי התיקון לתנאי ההתקנה (טבלאות מקדמי התיקון לכבלים בקרקע, ערכי הייחוס: קרקע ו-):
•טמפרטורת קרקע , בידוד XLPE: .
•התנגדות תרמית סגולית , כבל בצינור: .
•כבל יחיד בצינור, אין מקדם קיבוץ.
4. הזרם המותר הנדרש מהטבלה:
5. בחירה מטבלת הזרמים המותרים לכבל נחושת XLPE בצינור בקרקע עם 3 מוליכים עמוסים: לחתך הזרם המותר . בדיקה: , ולכן החתך מתאים.
תשובה: כבל נחושת XLPE המוגן במא"ז C20 (, ).
סעיף ב
כחתך מוליכי הפאזה: .
מוליך הארקה (מוליך ההגנה) נמצא בתוך אותו כבל, כגיד אחד מחמשת הגידים, ועשוי מאותה מתכת כמוליכי הפאזה.
1. לפי תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול), כאשר מוליך ההגנה הוא חלק מהכבל ושטח החתך של מוליך הפאזה אינו עולה על , שטח החתך של מוליך ההגנה שווה לשטח החתך של מוליך הפאזה.
2. בסעיף א נבחר חתך פאזה , ולכן .
3. מוליך ההגנה מוגן מכנית כי הוא בתוך מעטה הכבל, ולכן אין צורך בחתך מזערי גדול יותר כמו במוליך הארקה נפרד.
תשובה: (שווה לחתך מוליכי הפאזה).
סעיף ג
התנגדות בידוד של לפחות, במתח בדיקה ישר.
מעגל העמדה הוא מעגל במתח נמוך (). בין כל מוליך פאזה לאפס ולהארקה המתח הוא , כלומר אינו עולה על .
1. מכשיר הבדיקה: למעגלים במתח נמוך עד בודקים במגר (מכשיר בדיקת בידוד) במתח ישר של .
2. הערך הנדרש: התנגדות הבידוד בין כל מוליך לשאר המוליכים ולהארקה לא תפחת מ-.
3. לפני הבדיקה מנתקים את עמדת הטעינה ואת הציוד האלקטרוני שבה, כדי שמתח הבדיקה לא יפגע בהם ולא ישבש את התוצאה.
תשובה: התנגדות בידוד , מתח הבדיקה DC.
סעיף ד
כן: , , נדרשת הגדלת חיבור (למשל ל-).
נתון: הצרכנים בטבלה א' ומקדמי ההתלכדות שלהם, מקדם ההספק של המתקן , מפסק ראשי .
מבוקש: האם הזרם המחושב של המתקן עולה על זרם המפסק הראשי.
1. ההספק המחושב של כל קבוצה הוא מספר הצרכנים כפול ההספק הנקוב כפול מקדם ההתלכדות:
•דוד חשמלי:
•תנור אפייה:
•מכונת כביסה:
•מזגן מרכזי:
•עמדת טעינה:
•בתי תקע:
•תאורה:
2. סך ההספק הפעיל:
3. ההספק המדומה והזרם בחיבור התלת-פאזי:
4. השוואה: , כלומר המפסק הראשי הקיים קטן מהזרם המחושב.
תשובה: כן. הזרם המחושב גדול מ-, ולכן נדרשת הגדלת חיבור לגודל התקני הבא, .
סעיף ה
עקומה 1: המבטח הראשי (מא"ז C), עקומה 2: נתיך חח"י. (גבול נוסף: ).
1. זיהוי העקומות:
•לעקומה 1 יש אזור תרמי (עקום) ומתחתיו "מדרגה" אנכית רחבה שיורדת עד ציר ונמשכת אופקית. זה אופיין של מפסק אוטומטי (מא"ז) עם הפעלה מגנטית מיידית. לכן עקומה 1 היא המבטח הראשי בבית הפרטי.
•עקומה 2 היא עקומה רציפה שזמן הניתוק בה קטן בהדרגה ככל שהזרם גדל, בלי מדרגה מגנטית. זה אופיין של נתיך, כלומר נתיך חח"י. בזרמים קטנים עקומה 2 נמצאת מימין לעקומה 1 (ניתוק איטי יותר), כפי שנדרש מהגנה שנמצאת לפני המבטח הראשי.
2. קריאת הערכים מהאיור (ציר לוגריתמי):
•אזור ההפעלה המגנטית של עקומה 1 נמצא בין כ- לכ-. מעל המפסק מנתק בוודאות בזמן של עד .
•עקומה 2 חותכת את קו בזרם של כ-.
3. מתי יש סלקטיביות: בתחום העקומות חופפות (הנתיך עלול להינתך לפני שהמפסק מנתק), ולכן אין סלקטיביות. כאשר זרם התקלה גדול מ- המפסק מנתק מיידית, הרבה לפני הנתיך, והסלקטיביות נשמרת. לכן הגבול הוא זרם קצר של לפחות .
4. עכבת הלולאה המרבית (מתח פאזה ):
עכבה גדולה יותר נותנת זרם קצר קטן מ-, והמפסק לא מנתק מגנטית.
5. הערה: גם לזרם התקלה יש גבול עליון. מעל כ- גם הנתיך נתך בזמן של כ-, והסלקטיביות כבר לא מובטחת. גבול זה מתאים לעכבה . לכן תחום הסלקטיביות הוא .
תשובה: עקומה 1: המבטח הראשי (מא"ז C), עקומה 2: נתיך חח"י. עכבת לולאת התקלה המרבית לסלקטיביות היא (זרם קצר של ).
שאלה 2 · רשת טבעתית: זרימת הספקים, חתך ומפל מתח
באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית טבעתית. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת הוא ומוליכי הרשת מנחושת . מתח הרשת הנקוב הוא .

חשבו את ההספק בכל קטע וקטע.
חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (מסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת מפלי המתח המקסימלית ברשת היא בלבד.
קבע את הנקודה שבה המתח הוא המתח המזערי וחשב את ערכו.
קבעו באיזו נקודה זרם הקצר יהיה מרבי וחשבו אותו.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
, , , , (ב-kW ו-kVAr).
נתון: טבעת O-A-B-C-D-O, כל קטע , חתך אחיד (ולכן עכבה ליחידת אורך זהה בכל הקטעים).
מבוקש: ההספק הפעיל והעילי שזורם בכל קטע.
1. ההספק המרוכב של כל עומס (, השראתי: , קיבולי: ):
•: , כלומר .
•: , כלומר .
•: , ולכן , (קיבולי).
•: , .
2. בטבעת עם חתך אחיד פותחים את הטבעת בנקודת ההזנה O ומקבלים קו מוזן משני קצותיו באותו מתח. ההספק שיוצא מ-O לכיוון A נקבע לפי שיטת המומנטים: כל עומס מוכפל במרחק שלו מהקצה השני (O דרך D), ומחלקים באורך הטבעת . המרחקים מהקצה השני: : , : , : , : .
באותו אופן, מהצד השני (מרחקים מ-O דרך A: ):
בדיקה: , וזה שווה לסכום העומסים.
3. ההספקים בקטעים לפי חוק הצמתים (ההספק הנכנס לצומת פחות העומס שבו), בכיוון מ-O דרך A:
, כלומר בקטע זה זורם הספק פעיל מ-D אל C, והספק עילי מ-C אל D.
, כלומר זורמים מ-O אל D, כמו בצעד 2.
4. נקודות ההתפצלות: ההספק הפעיל מגיע לנקודה C משני הצדדים, וההספק העילי מגיע לנקודה B משני הצדדים ( פירושו זרימה מ-C אל B).
תשובה: (kW, kVAr)
סעיף ב
, ולכן חתך מסחרי .
נתון: ההספקים בקטעים מסעיף א, לכל קטע, , , .
מבוקש: חתך אחיד שבו מפל המתח לכל נקודה אינו עולה על .
1. מפל המתח המותר: .
2. מפל המתח מ-O עד צומת כלשהו (לאורך המסלול דרך A) הוא
כאשר הם ההספקים בקטעים שבדרך. בטבעת אחידה מפל המתח לצומת יוצא זהה בשני המסלולים.
3. סכומי המומנטים עד כל צומת (בוואט ובמטר):
•עד (נקודת ההתפצלות של ההספק הפעיל): , .
•עד : , .
•עד : ו-, עד : ו-.
4. החתך הנדרש לכל צומת מתוך :
לצומת :
לצומת : , לצומת : , לצומת : .
הדרישה החמורה ביותר היא בצומת C: .
5. החתך המסחרי הקרוב מלמעלה הוא .
תשובה: , ונבחר חתך מסחרי אחיד של .
סעיף ג
בנקודה C: (), .
עם החתך שנבחר, , מחשבים את מפל המתח לכל צומת ובוחרים את הגדול ביותר.
1. התנגדות ליחידת אורך: ().
2. מפל המתח לצומת C:
3. באותו אופן לשאר הצמתים: , , . המפל הגדול ביותר הוא בנקודה C, נקודת ההתפצלות של ההספק הפעיל.
4. המתח בנקודה C:
, כלומר .
תשובה: המתח המזערי בנקודה C: (מפל של ).
סעיף ד
בנקודות A ו-D (שוות): .
הנחה: מקור ההזנה בנקודה O אידיאלי (עכבת הרשת שלפני O זניחה), ולכן זרם הקצר נקבע רק מעכבת הטבעת.
1. בקצר בנקודה כלשהי הזרם מגיע מ-O בשני מסלולים מקבילים. העכבה השקולה פרופורציונלית לאורך השקול:
•בנקודות A ו-D: , , ולכן .
•בנקודות B ו-C: , , ולכן .
העכבה הקטנה ביותר, ולכן זרם הקצר הגדול ביותר, היא בנקודות A ו-D (הן סימטריות).
2. העכבה בנקודה A (חתך ):
3. זרם הקצר התלת-פאזי:
(להשוואה, בנקודות B ו-C: .)
תשובה: זרם הקצר מרבי בנקודות A ו-D (שוות): .
שאלה 3 · שנאי בבניין: דרגת שנאי וזרמי קצר
באיור לשאלה 3 נתונה המערכת הבאה. לבניין רב קומות מגיע קו הזנה במתח גבוה. לבניין יש שנאי הספק של , נתוני השנאי מפורטים בסרטוט המצורף. השנאי הוא בעל משנה דרגות לא בעומס .
פס הצבירה BB1 עשוי מנחושת. מתח ההזנה הנמדד בין הפאזות בצד המתח הגבוה של השנאי הוא (ללא הפעלת מתקן הצריכה).
הניחו שכל קווי החשמל בעלי התנגדות חשמלית של והיגב השראתי של .
, , ,

לפי נתוני השאלה קבעו מהי דרגת השנאי בהתאם למתואר בשאלה כך שהמתח בצד המתח הנמוך יהיה הקרוב ביותר ל- בהתאם לנתוני בסרטוט.
חשבו את זרם הקצר התלת מופעי המתמיד (בהתייחס לסרטוט בלבד) בנקודה A.
חשבו מהו ערכו המקסימלי של זרם הקצר בלוח בו עכבת לולאת התקלה היא מרבית.
בלוח 1 קיים ציוד חשמלי הניתן לשליפה. מה המרחק הנדרש בין הלוח לבין הקיר שמולו?
לבניין קיימת ערכת גנרטור המזינה מעגלי חירום. בלוח החירום קיימת מערכת החלפה אוטומטית. בחדר השנאי קיים השילוט "מוליך האיפוס משמש כהארקת השיטה של הגנרטור". קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של המתקן במשטר תקין ובמשטר גיבוי וכיצד מערכת ההחלפה האוטומטית נדרשת להיות (מספר הקטבים במערכת ההחלפה).
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
דרגה (): בריקם , בעומס כ-.
נתון: מתח בצד הגבוה , דרגות , שנאי , , , והעומסים שבסרטוט.
מבוקש: הדרגה שבה המתח בצד הנמוך בזמן העבודה הכי קרוב ל-.
הרעיון: בעומס יש מפל מתח בשנאי, ולכן לא די לבחור את הדרגה (שנותנת רק בריקם). מחשבים את העומס, את מפל המתח בשנאי, ואת המתח בכל דרגה.
1. העומס הכולל (סכום מרוכב):
•לוח 1: , .
•לוח 2: , .
•לוח 3: , .
, , , .
2. רכיבי מתח הקצר של השנאי:
3. מקדם העמסה , ומפל המתח בשנאי:
4. המתח בצד הנמוך בכל דרגה: בריקם , ובעומס :
5. הדרגה נותנת בעומס מתח של כ-, הקרוב ביותר ל-. (מפלי המתח הקטנים ברשת ובקו מורידים את המתח עוד מעט, לכ-, ואינם משנים את הבחירה.)
תשובה: יש לבחור את הדרגה , כלומר יחס . המתח בריקם , ובעומס כ-.
סעיף ב
נתון: , שנאי עם ו-, קו עם .
מבוקש: זרם הקצר התלת-פאזי המתמיד בפס BB1 (נקודה A).
מחשבים את כל העכבות כשהן מועברות לצד , מסכמים אותן ומחלקים את מתח הפאזה בעכבה הכוללת.
1. עכבת הרשת:
נניח : , .
2. עכבת השנאי:
3. עכבת הקו :
,
4. העכבה הכוללת עד A (פס הצבירה זניח):
5. זרם הקצר המתמיד:
תשובה:
סעיף ג
לוח 1 (הקו הארוך ): , זרם הלם .
1. איזה לוח: כל הקווים בעלי אותה עכבה ליחידת אורך, ולכן לולאת התקלה הגדולה ביותר היא בלוח המוזן בקו הארוך ביותר, לוח 1 ().
2. עכבת הקו :
,
3. העכבה הכוללת עד לוח 1 (העכבה עד A מסעיף ב ועוד הקו):
,
4. זרם הקצר המתמיד בלוח 1:
5. הערך המקסימלי (הרגעי) של זרם הקצר הוא זרם ההלם, שכולל את הרכיב הישר הדועך:
תשובה: בלוח 1: זרם קצר מתמיד , וערכו המקסימלי (זרם ההלם) .
סעיף ד
מעבר של לפחות, וכשהציוד שלוף במלואו יישאר מעבר חופשי של לפחות.
לפי תקנות החשמל (לוחות למתח נמוך), לפני חזית לוח חייב להיות מעבר שמאפשר הפעלה, תחזוקה ומילוט בטוחים.
1. המעבר בין חזית הלוח לקיר שמולו יהיה ברוחב לפחות.
2. כאשר בלוח יש ציוד נשלף, מודדים את המעבר כשהציוד במצב שלוף מלא: בין הציוד השלוף לבין הקיר יישאר מעבר חופשי של לפחות. לכן המרחק בין הלוח לקיר הוא עומק השליפה של הציוד ועוד , ולא פחות מ-.
תשובה: המרחק בין חזית הלוח לקיר הוא לפחות , ובנוסף כשהציוד שלוף במלואו יישאר מעבר חופשי של לפחות (עומק השליפה ועוד ).
סעיף ה
איפוס (TN) בשני המשטרים; מערכת החלפה תלת-קוטבית (האפס אינו מנותק).
1. משטר תקין: המתקן מוזן מהשנאי הפרטי, שנקודת הכוכב שלו מוארקת בהארקת שיטה, ומוליך האפס מחובר אליה. זו שיטת האיפוס (TN).
2. משטר גיבוי: השילוט אומר שהגנרטור אינו מוארק בנפרד, ושמוליך האפס של המתקן, שמחובר לנקודת הכוכב של השנאי, משמש גם כהארקת השיטה של הגנרטור. לכן גם בהזנה מהגנרטור ההגנה היא איפוס (TN), עם אותה הארקת שיטה.
3. מערכת ההחלפה: אסור לנתק את מוליך האפס, כי דרכו הגנרטור מקבל את הארקת השיטה שלו. ניתוק האפס היה משאיר את הגנרטור בלי הארקת שיטה, וההגנה באיפוס לא הייתה פועלת. לכן ההחלפה מנתקת ומעבירה רק את שלוש הפאזות, והאפס רציף ומשותף לשני המקורות.
תשובה: בשני המשטרים (תקין וגיבוי) שיטת ההגנה היא איפוס (TN). מערכת ההחלפה האוטומטית תהיה תלת-קוטבית: היא מחליפה את שלוש הפאזות בלבד, ומוליך האפס אינו מנותק.
שאלה 4 · הזנת חדרי ניתוח באתר רפואי מקבוצה 2
בבית החולים, ישנם חדרי ניתוח המסווגים לקבוצה 2. מתח ההזנה הוא .
טבלה לשאלה 4
קו ההזנה הוא תלת מופעי לאתר רפואי מקבוצה 2, קו ההזנה מותקן בתוך תעלה על גבי קיר (בהתקנה חשיפה) ואורכו כ-60 מטרים. הטמפרטורה האופפת של הכבל נעה בין ל- ובתעלה לא מותקנים מעגלים/ קווים נוספים. הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE.
חשבו את שטח החתך הנדרש מהיבט העמסת יתר ומפל מתח הקטן מ- עבור קו ההזנה.
פרטו מהי ההגדרה לסווג קבוצה 2.
עבור מערכת ההחלפה האוטומטית השתמשו בשני מגענים. קבעו מהו הערך הנקוב של המגען.
בלוח החשמל ישנו שנאי מבדל בהספק של . השנאי מזין מעגלים סופיים לצרכנים חיוניים. מהי ההגנה הנדרשת להזנת השנאי? מהי שיטת ההגנה בפני חשמול למעגלים הסופיים המצויינים?
סרטטו תרשים עקרוני למיתוג קווי הזנה לזינת אתר מקבוצה 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, מבטח , : כבל (מפל מתח ).
נתון: טבלת הצרכנים, , אורך , כבל נחושת XLPE חשוף בתעלה על קיר, טמפרטורה עד , אין כבלים נוספים.
מבוקש: חתך שעומד גם בהעמסת יתר () וגם במפל מתח קטן מ-.
1. ההספק המחושב של כל קבוצה (, ):
2. ההספק המדומה וזרם העבודה:
3. המבטח: הערך התקני הקרוב מעל הוא .
4. מקדם תיקון: בוחרים את הטמפרטורה הגבוהה, . ל-XLPE: . אין כבלים נוספים בתעלה, ולכן אין מקדם קיבוץ.
5. בחירה מטבלת הזרמים המותרים לכבל רב-גידי, נחושת XLPE, התקנה חשופה (3 מוליכים עמוסים): נושא (לא מספיק), נושא . בדיקה: . לכן מבחינת העמסת יתר נדרש .
6. מפל מתח: החתך המזערי למפל של ():
החתך גדול ממנו. המפל בפועל:
, כלומר .
7. הקובע הוא העמסת היתר: .
תשובה: , מבטח , ונדרש כבל נחושת XLPE בחתך (מפל מתח ).
סעיף ב
אתר רפואי שבו מבצעים פעולות תוך-לבביות, ניתוחים או טיפולים חיוניים, שבו הפסקת חשמל או תקלה מסכנות חיים.
1. אתר רפואי מקבוצה 2 הוא אתר שבו חלקים מגעיים (חלקים של ציוד רפואי שבאים במגע עם המטופל) משמשים ליישומים כגון פעולות תוך-לבביות, ניתוחים וטיפולים חיוניים (טיפול נמרץ, החייאה, הנשמה).
2. באתר כזה הפסקה באספקת החשמל או תקלה עלולות לסכן את חיי המטופל.
3. לכן נדרשים בו: הזנה ממערכת IT רפואית עם ניטור בידוד, אספקה חלופית מהירה (מקור אל-פסק), והשוואת פוטנציאלים משלימה.
דוגמאות: חדרי ניתוח, חדרי התאוששות, טיפול נמרץ, צנתורי לב.
תשובה: קבוצה 2: אתר רפואי שבו החלקים המגעיים משמשים לפעולות תוך-לבביות, לניתוחים ולטיפולים חיוניים, ושבו הפסקת אספקת החשמל עלולה לסכן חיים.
סעיף ג
מגען עם זרם נקוב של לפחות (לא קטן מהזרם המחושב ומתואם למבטח ).
1. כל אחד משני המגענים (אחד לכל מקור) מוליך את כל זרם העומס כשהוא סגור, ולכן זרמו הנקוב לא יקטן מזרם העבודה: (מסעיף א).
2. המגען צריך לעמוד גם בזרם שהמבטח מאפשר לאורך זמן, ולכן מתאימים אותו לזרם הנקוב של המבטח, .
3. העומס מעורב (מנועים, מיזוג, מעליות), ולכן בוחרים מגען בקטגוריית שימוש מתאימה (AC-3), ומשלבים בין שני המגענים נעילה חשמלית ומכנית כדי שלא ייסגרו יחד.
תשובה: מגען בזרם נקוב של (לפחות , ומתואם למבטח של ).
סעיף ד
הזנת השנאי: הגנה מפני קצר בלבד (בלי ממסר פחת ובלי ניתוק בעומס יתר, עם ניטור עומס וטמפרטורה). המעגלים הסופיים: מערכת IT רפואית (הפרדה) עם מנטר בידוד.
1. הזנת השנאי המבדל: מגינים עליה מפני קצר בלבד (מא"ז או נתיך בצד הראשוני). אין להתקין בהזנה הגנה שמנתקת בעומס יתר או ממסר פחת, כי ניתוק לא צפוי בחדר ניתוח מסכן חיים. במקום ניתוק בעומס יתר מנטרים את העומס ואת הטמפרטורה של השנאי ומתריעים.
זרם הראשוני (שנאי חד-פאזי ): , וההגנה מפני קצר מתואמת לזרם זה ולזרם הכניסה של השנאי.
2. המעגלים הסופיים: שיטת ההגנה היא הפרדה, כלומר מערכת IT רפואית. מוליכי המשני אינם מוארקים, ולכן תקלה ראשונה לגוף אינה גורמת לניתוק או לזרם מסוכן. מותקן מנטר בידוד שמתריע (קולית וחזותית) כאשר התנגדות הבידוד יורדת מתחת לסף (כ-). בנוסף מבצעים השוואת פוטנציאלים משלימה לכל הגופים המתכתיים באתר.
תשובה: להזנת השנאי: הגנה מפני קצר בלבד, בלי ממסר פחת ובלי ניתוק בעומס יתר (עם ניטור עומס וטמפרטורה). למעגלים הסופיים: הפרדה, מערכת IT רפואית עם מנטר בידוד והשוואת פוטנציאלים.
סעיף ה
שני מקורות (חח"י וגנרטור) דרך מערכת החלפה אוטומטית עם שני מגענים משולבים, לוח בטיחות, אל-פסק (UPS) ושנאי מבדל IT רפואי עם מנטר בידוד לכל חדר.
מתארים את התרשים העקרוני מלמעלה למטה:
1. שני מקורות הזנה בלתי תלויים: הזנה רגילה מחח"י (דרך השנאי והלוח הראשי), והזנת חירום מגנרטור. מכל מקור יוצא קו הזנה עם מפסק משלו.
2. מערכת החלפה אוטומטית: שני המגענים (מסעיף ג), אחד בכל קו. ביניהם נעילה חשמלית ומכנית כדי ששני המקורות לא יחוברו יחד. בקר ההחלפה מנטר את המתח של ההזנה הרגילה, ובהפסקה מחבר את הגנרטור (תוך עד ).
3. לוח הבטיחות (פס חיוני) של האתר מקבוצה 2 מוזן ממערכת ההחלפה.
4. למעגלים שחייבים רציפות (תאורת ניתוח, מכונות הנשמה, ציוד תומך חיים) מותקנת מערכת אל-פסק (UPS) שמזינה אותם בהעברה של עד , עד שהגנרטור מתייצב.
5. מלוח הבטיחות מוזנים שנאי מבדל רפואי (IT רפואי) לכל חדר ניתוח, עם מנטר בידוד ולוח התרעה בחדר, ומהם המעגלים הסופיים לבתי התקע ולציוד הרפואי.
6. צרכנים שאינם חיוניים (חלק מהמיזוג, בתי תקע כלליים) מוזנים מהפס הרגיל ואינם עוברים דרך מערכת ההחלפה.
תשובה: התרשים כולל שני מקורות (חח"י וגנרטור), מערכת החלפה אוטומטית עם שני מגענים משולבים ונעולים זה מול זה, לוח בטיחות, מערכת אל-פסק לצרכנים תומכי חיים, ושנאי מבדל IT רפואי עם מנטר בידוד לכל חדר ניתוח.
שאלה 5 · עומס משולש מאוזן: זרם, מקדם הספק וקבלים
עבור עומס תלת פאזי, מאוזן המחובר בתצורת משולש. עכבות , כל עכבה בעלת התנגדות אוהמית של וסליל של (הניחו שההתנגדות והסליל בחיבור טורי וערכם קבוע). הרשת במתח של ותדירות של .

חשבו את הזרם הקווי בפאזה L1.
חשבו את מקדם ההספק של העומס התלת פאזי.
בנקודה A בוצע ניתוק של פאזה L1. חשבו את מתח EB.
הניחו שרשת החשמל היא אך בתדר . הסבירו כיצד יושפע מקדם ההספק של העומס התלת פאזי והאם הדבר חיובי או שלילי כלפי רשת החשמל?
חשבו מהי סוללת הקבלים המינימלית הנדרשת עבור התנאי שמקדם ההספק של המתקן יהיה לפחות.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: משולש מאוזן, בכל ענף בטור עם , , .
מבוקש: הזרם הקווי. במשולש כל עכבה מחוברת למתח השלוב, והזרם הקווי גדול פי מזרם הענף.
1. ההיגב:
2. עכבת ענף:
, ,
3. זרם הענף (למשל שמחובר למתח ):
4. הזרם הקווי (העומס מאוזן):
תשובה:
סעיף ב
(השראתי)
העומס מאוזן, ולכן מקדם ההספק של העומס כולו שווה למקדם ההספק של כל ענף:
בדיקה דרך ההספקים: , , .
תשובה: השראתי ().
סעיף ג
נתון: בשנאי המזין נקודת הכוכב O מוארקת (הארקת שיטה), ולכן נקודה E נמצאת בפוטנציאל של O. נקודה B היא קודקוד המשולש שמחובר ל-L1.
מבוקש: המתח בין E לבין B אחרי ניתוק L1 בנקודה A.
1. אחרי הניתוק נקודה B כבר לא מחוברת ל-L1. היא מחוברת דרך אל L2 ודרך אל L3. שתי העכבות שוות, והן יוצרות מחלק מתח על המתח .
2. נסמן את מתחי הפאזה ביחס ל-O: , , (). עם שתי עכבות שוות, B נמצאת באמצע בין L2 ל-L3:
3. סכום שלושת מתחי הפאזה במערכת סימטרית הוא אפס, ולכן :
4. נקודה E היא בפוטנציאל של O (אפס), ולכן:
תשובה: (חצי ממתח הפאזה, בפאזה הפוכה ל-L1).
סעיף ד
עולה ל-, ומקדם ההספק יורד ל-. זה שלילי לרשת.
1. ההיגב ההשראתי פרופורציונלי לתדר:
2. העכבה ומקדם ההספק החדשים:
,
3. מקדם ההספק יורד מ- ל-, כי הרכיב ההשראתי גדל יחסית להתנגדות.
4. זה שלילי כלפי רשת החשמל: יחסית להספק הפעיל, הרשת צריכה לספק יותר הספק עילי וזרם. לכן גדלים הפסדי הנחושת והמפלים בקווים ובשנאים, וגדל הניצול של הרשת לשם הספק שאינו מבצע עבודה. (הזרם עצמו קטן ל- בענף כי העכבה גדלה, אבל היחס בין ההספק העילי להספק הפעיל גדל.)
תשובה: בתדר ההיגב גדל ל- ומקדם ההספק יורד ל-. זה שלילי לרשת, כי חלק גדול יותר מהזרם הוא זרם עילי.
סעיף ה
(במשולש: לכל פאזה).
נתון: , ().
מבוקש: ההספק העילי של הקבלים שמעלה את מקדם ההספק ל-.
1.
2.
3. הספק הקבלים:
4. קיבול לכל פאזה כשהקבלים מחוברים במשולש (כל קבל על ):
תשובה: סוללת קבלים של (במשולש: כ- לכל פאזה).
שאלה 6 · קו רדיאלי: חתכים בצפיפות זרם אחידה וקבלים
לאורכו של שביל בשמורת טבע הותקנו לוחות חשמל בנקודות B,C,D,E עבור מכשור אלקטרוני. ההזנה היא תלת מופעית במתח נקוב של .
מוליכי הרשת מנחושת וההיגב ההשראתי של מוליכי הקו הוא . האיור הבא מתאר את נתוני ופריסת הלוחות.

חשבו את שטחי החתך בקטעי הרשת השונים לפי קריטריון של צפיפות זרם אחידה כאשר מפל המתח המקסימלי הוא .
חשבו את הפסדי הקו.
להזנת מרכזיית הזנה למכשור אלקטרוני חיברו מערכת אל- פסק. הסבירו מהי מערכת אל- פסק ומה תפקידה.
חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת להתקנה בנקודה A כך שמקדם ההספק של כל הרשת יהיה .
המתח הנקוב של סוללת הקבלים הוא . חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת בהמשך לסעיף ד'.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
; מחושב: AB , BC , CD , DE ; מסחרי: .
נתון: קו A-B-C-D-E באורכים , העומסים שבאיור, , , .
מבוקש: חתך לכל קטע כך שצפיפות הזרם זהה בכל הקטעים, ומפל המתח עד E הוא .
1. זרמי העומסים כפאזורים (ייחוס: מתח הפאזה, השראתי = זווית שלילית):
•: .
•: , .
•: .
•: , , , .
2. הזרמים בקטעים (סכום הזרמים שאחרי הקטע):
3. מפל המתח השלוב עד E:
כאשר , החלק האוהמי הוא , ולכן
( הוא הרכיב העילי של זרם הקטע).
4. הצבה:
5. צפיפות הזרם:
6. החתכים:
, , ,
מעגלים כלפי מעלה לחתכים מסחריים: , , , . עם החתכים האלה מפל המתח עד E הוא .
תשובה: . חתכים מחושבים: AB , BC , CD , DE . חתכים מסחריים: AB , BC , CD , DE .
סעיף ב
(בחתכים המסחריים).
הפסדי ההספק בקו תלת-פאזי: , עם בחתכים המסחריים שנבחרו.
1. ההתנגדויות:
, , ,
2. ההפסדים בכל קטע:
3. סך ההפסדים:
(כ- מההספק הפעיל של העומסים, .)
תשובה: הפסדי הקו הם כ-.
סעיף ג
UPS: מיישר, מצברים וממיר, שמספקים מתח רציף ונקי ומזינים את הצרכנים מהמצברים בהפסקה, בלי זמן מעבר.
1. מערכת אל-פסק (UPS) היא מקור הזנה שמחובר בין הרשת לצרכנים הרגישים. היא בנויה ממיישר ומטען, ממצברים, ממהפך (ממיר DC ל-AC) וממעקף (by-pass) סטטי.
2. בפעולה רגילה (במערכת on-line) המיישר טוען את המצברים ומזין את המהפך, והמהפך מייצר מתח סינוסי יציב לצרכנים.
3. בהפסקת חשמל או בירידת מתח המהפך ממשיך לפעול מהמצברים, בלי שום הפסקה בהזנה, למשך זמן הגיבוי של המצברים, עד שהרשת חוזרת או עד שגנרטור נכנס.
תפקידה:
•הזנה רציפה בלי הפסקה למכשור האלקטרוני (מניעת אובדן נתונים ותקלות).
•ייצוב מתח ותדר וסינון הפרעות: נחשולים, שקיעות מתח, הרמוניות.
•גישור על הזמן עד שמקור חלופי מתחיל לפעול.
תשובה: מערכת אל-פסק (UPS) היא מערכת של מיישר, מצברים ומהפך. היא מזינה את המכשור האלקטרוני במתח יציב ונקי, ובהפסקת חשמל ממשיכה להזין אותו מהמצברים בלי שום הפסקה.
סעיף ד
נתון: העומסים מסעיף א. מבוקש: הספק הקבלים שמעלה את מקדם ההספק בנקודה A ל-.
1. ההספק הכולל בנקודה A (מהזרם הכולל בקטע AB, ):
,
באופן ישיר: , .
מקדם ההספק הנוכחי: .
2. ההספק העילי המותר במקדם :
3. הספק הקבלים:
(הפסדי הקו קטנים, ו-, ואינם משנים את התוצאה: .)
תשובה: סוללת קבלים של כ- בנקודה A (במתח ).
סעיף ה
הספק עילי של קבל פרופורציונלי לריבוע המתח (). סוללה שמדורגת ל- ומחוברת לרשת של מספקת פחות מההספק הנקוב שלה:
1. כדי לקבל (מסעיף ד):
תשובה: נדרשת סוללה בהספק נקוב של כ- ב-, שתספק ברשת של .
שאלה 7 · טיפול בנקודת האפס ושנאי זרם במתח גבוה
במתקן חשמלי לייצור נייר המוזן במתח גבוה יש תחנת השנאה ומסדר חשמלי עבור מנועים הפועלים במתח נקוב של . שנאי ההזנה הוא בעל הספק של , , . רשת ההזנה היא בעלת הספק אין-סופי. רשת החשמל במתח הגבוה היא באמצעות רשת כבלים בלבד. מתכנן המתקן דרש להקטין את גודל הזרם במתקן בעת תקלה בין פאזה לאדמה.
מנו את שיטות הטיפול בנקודת האפס המתאימות למתואר בשאלה והסבירו היתרונות וחסרונות של השיטות.
בחרו את הערכים הנקובים (יחס ההשנאה) של שנאי הזרם (התייחסו לצד הראשוני והמשני של השנאי) המתאים לפאזה במתקן החשמלי (לפי הספק השנאי) מהערכים הבאים:
ערכים נקובים של שנאי זרם בראשוני: ומכפלות ב-10 מערכים אלו.
ערכים נקובים של שנאי זרם בשניוני:
הסבירו מה יקרה אם תתבצע פתיחת המעגל המשני של שנאי הזרם בזמן משטר עבודה של המתקן.
תכננו נגד הארקה עבור הגבלת זרם הקצר כלפי האדמה. חשבו את הנגד שלא יאפשר בעת קצר לאדמה זרם תקלה העולה על .
בהמשך לסעיף הקדם, התקינו לנגד הארקה שנאי זרם ביחס של . מה יהיה גודל הזרם בצד השניוני של שנאי הזרם לפי יחס ההשנאה?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
הארקה דרך נגד (התנגדות נמוכה או גבוהה) והארקה דרך סליל כיבוי (פטרסן). (אפס מבודד אפשרי, אך פחות מתאים לרשת כבלים.)
הדרישה היא להקטין את זרם התקלה פאזה-אדמה, ולכן מוציאים מהדיון הארקה ישירה של נקודת האפס (שנותנת זרם תקלה גבוה). השיטות המתאימות:
1. הארקה דרך נגד (התנגדות נמוכה או גבוהה) בין נקודת הכוכב של המשני לאדמה.
•יתרונות: זרם התקלה מוגבל לערך ידוע ומתוכנן. ההגנות (ממסרי זרם אדמה) מזהות את התקלה ומנתקות אותה באופן סלקטיבי. מתחי יתר זמניים בפאזות הבריאות מרוסנים. הנזק במקום התקלה (למשל בליפופי מנוע) קטן.
•חסרונות: יש ניתוק (במיוחד בהתנגדות נמוכה), כלומר המתקן לא ממשיך לעבוד בזמן תקלה. הנגד מתחמם ויש בו הפסדים בזמן התקלה, ולכן הוא צריך להיות מתוכנן לזמן הניתוק.
2. הארקה דרך סליל כיבוי (סליל פטרסן), שמכוון לתהודה עם קיבול הכבלים לאדמה.
•יתרונות: הזרם הקיבולי הגדול של רשת הכבלים מקוזז, וזרם התקלה קטן מאוד. קשתות נכבות מעצמן, ואפשר להמשיך לעבוד זמן מה עם תקלה.
•חסרונות: הסליל יקר ודורש כוונון כשמשנים את תצורת הרשת. מתח הפאזות הבריאות עולה למתח השלוב. קשה לאתר את הענף התקול. תקלה בכבל לרוב אינה חולפת, ולכן היתרון של כיבוי קשת קטן.
3. (אפס מבודד: זרם תקלה קטן ואפשר להמשיך לעבוד, אבל ברשת כבלים הזרם הקיבולי גדול, יש סכנת מתחי יתר מקשתות חוזרות, וקשה לאתר את התקלה. לכן השיטה פחות מתאימה כאן.)
תשובה: השיטות המתאימות הן הארקת נקודת האפס דרך נגד והארקה דרך סליל כיבוי (פטרסן). הנגד מגביל את הזרם ומאפשר הגנה סלקטיבית, אך גורם לניתוק ולהפסדים. הסליל מקטין מאוד את הזרם ומכבה קשתות, אך הוא יקר, דורש כוונון ומעלה את מתח הפאזות הבריאות.
סעיף ב
צד : , שנאי זרם . צד : , שנאי זרם .
הזרם הנקוב הראשוני של שנאי הזרם צריך להיות הערך התקני הקרוב שמעל הזרם הנקוב של שנאי ההספק בכל צד.
1. צד ראשוני של שנאי ההספק ():
הערך התקני הבא: (), ולכן שנאי זרם .
2. צד משני של שנאי ההספק ():
הערך התקני הבא: (), ולכן שנאי זרם .
תשובה: בצד שנאי זרם , ובצד שנאי זרם .
סעיף ג
כל הזרם הראשוני הופך לזרם מגנוט, הליבה ברוויה, ובמשני נוצר מתח גבוה מסוכן; הליבה מתחממת והבידוד עלול להיפרץ.
1. בשנאי זרם הזרם הראשוני נקבע על ידי הרשת (העומס) ולא על ידי שנאי הזרם. בעבודה רגילה המשני כמעט מקוצר דרך המכשירים, והשטף שיוצר הזרם המשני מבטל כמעט את כל השטף של הזרם הראשוני, כך שהשטף בליבה קטן.
2. כשפותחים את המשני אין זרם משני שמבטל את השטף, וכל הזרם הראשוני הופך לזרם מגנוט. הליבה נכנסת לרוויה עמוקה.
3. התוצאות:
•בהדקי המשני נוצר מתח גבוה מאוד (פסגות של אלפי וולטים), שמסכן חיים ועלול לפרוץ את הבידוד.
•הפסדי הברזל גדלים מאוד, והליבה והליפופים מתחממים עד כדי נזק.
•מגנטיות שארית בליבה פוגעת אחר כך בדיוק המדידה.
4. לכן אסור לפתוח את המשני בזמן עבודה. לפני ניתוק מכשיר מקצרים את הדקי המשני.
תשובה: פתיחת המשני תגרום לרוויה של הליבה, למתח גבוה ומסוכן בהדקי המשני, לחימום ולפריצת בידוד. לכן מקצרים את המשני לפני כל ניתוק.
סעיף ד
נתון: מתח שלוב , זרם תקלה מרבי לאדמה . הנגד מחובר בין נקודת הכוכב של המשני לאדמה.
הנחה: עכבת השנאי, הכבלים והקיבול לאדמה זניחות לעומת הנגד, ולכן בקצר פאזה-אדמה כל מתח הפאזה נופל על הנגד.
1. מתח הפאזה:
2. הנגד:
נגד גדול יותר נותן זרם קטן יותר, ולכן .
תשובה: נגד הארקה של (לפחות), שעומד במתח ובזרם למשך זמן הניתוק.
סעיף ה
בקצר לאדמה עובר בנגד זרם של (מסעיף ד). הזרם המשני של שנאי הזרם הוא הזרם הראשוני חלקי יחס ההשנאה:
תשובה:
שאלה 8 · תאורה בבריכה מקורה ואזורי בריכה
בבריכת שחייה טיפולית מקורה המתוארת באיור מותקנים שישה גופי תאורה. כל גוף תאורה בעל נצילות אורית של . פיזור האור של גוף תאורה שווה לכל הכיוונים בצורת חצי עיגול והוא הותקן צמוד לתקרה, גובה התקרה כ-6 מטרים. במרכז הבריכה (נקודה A) נמדדה רמת הארה של בגובה הרצפה. רשת החשמל במתח נקוב של .

חשבו את שטף האור של גוף תאורה.
חשבו את הספקה של מנורת לד בודדת.
חשבו את רמת ההארה בנקודה B (בגובה הרצפה, התחשבו בשתי נורות קרובות בלבד).
הסבירו כיצד מוגדר אזור נקודת A (ברדיוס של 2 מטר) בהתאם לחוק החשמל.
לפי חוק החשמל, מנו את האפשרויות להגנה בפני חשמול של תאורה תת מימית הממוקמת מאחורי אשנב והגישה אליה אפשרית מתעלה שמחוץ למים.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
,
נתון: 6 גופי תאורה בגובה , עוצמת הארה ב-A (במרכז) , פיזור שווה בחצי מרחב.
מבוקש: שטף האור של גוף בודד.
1. גאומטריה לפי האיור (מבט מלמעלה): הגופים במרחק אופקי של מהציר האורכי של הבריכה, שעליו נמצאות A ו-B. הגופים 1 ו-2 נמצאים מהקיר, והגופים 3 ו-4 בגובה A: מהקיר. לכן המרווח בין שורות הגופים הוא .
•גופים 3 ו-4: מרחק אופקי מ-A , מרחק ישר .
•גופים 1, 2, 5, 6: מרחק אופקי , מרחק ישר .
2. עוצמת ההארה מגוף בעוצמת אור (חוק הריבוע ההפוך וחוק הקוסינוס):
ב-A מסכמים את ששת הגופים:
3. עוצמת האור:
(בדיקה: גופים 3 ו-4 תורמים , וארבעת האחרים ; יחד .)
4. השטף: האור מתפזר באופן שווה בחצי מרחב, כלומר בזווית מרחבית :
תשובה: שטף האור של כל גוף תאורה הוא כ- (עוצמת אור ).
סעיף ב
ההספק הוא השטף חלקי הנצילות האורית:
הזרם של כל מנורה ב- (בהנחת מקדם הספק 1): .
תשובה: הספק מנורת לד בודדת הוא כ-.
סעיף ג
1. הגופים הקרובים ל-B הם 1 ו-2. נקודה B נמצאת מהקיר, והגופים מהקיר, ולכן ההפרש לאורך הבריכה הוא . ההפרש לרוחב הוא (לפי האיור).
המרחק האופקי:
המרחק הישר:
2. עוצמת ההארה משני הגופים (שווים):
תשובה: (בערך מחצית מההארה במרכז).
סעיף ד
אזור 0: פנים אגן הבריכה (המים). מותר רק ציוד במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד AC), IPX8.
1. נקודה A נמצאת במרכז הבריכה, וכל הסביבה שלה ברדיוס נמצאת בתוך המים, בתוך אגן הבריכה.
2. לפי התקנות לבריכות שחייה, פנים האגן הוא אזור 0. (אזור 1 הוא רצועה ברוחב סביב שפת הבריכה, עד גובה , ואזור 2 הוא רצועה של נוספים מחוץ לאזור 1.)
3. באזור 0 מותר להתקין רק ציוד שמיועד לפעול במים: הזנה במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד זרם חילופין או זרם ישר), מקור ההזנה מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2, ודרגת הגנה IPX8. אין בו בתי תקע ולא קופסאות חיבורים.
תשובה: אזור נקודת A הוא אזור 0, פנים אגן הבריכה. מותר בו רק ציוד במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד AC) בדרגת הגנה IPX8.
סעיף ה
מתח נמוך מאוד מבטחתי; הפרדה חשמלית (שנאי מבדל לכל גוף); ניתוק אוטומטי עם ממסר פחת (גוף בידוד כפול). בכל מקרה בלי מגע מוליך בין הגוף לחלקי האשנב.
גוף תאורה שמותקן מאחורי אשנב אטום, ושמטפלים בו מתעלת שירות יבשה מחוץ למים, אינו נמצא במים עצמם. לכן מותרות בו כמה שיטות הגנה:
1. מתח נמוך מאוד מבטחתי (מנמ"ב, עד זרם חילופין), עם שנאי מבטחתי מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2.
2. הפרדה חשמלית: שנאי מבדל נפרד לכל גוף תאורה, מותקן מחוץ לאזורים.
3. ניתוק אוטומטי של ההזנה עם ממסר פחת שזרם הפעולה שלו לכל היותר, עם גוף תאורה בעל בידוד כפול.
בכל אחת מהשיטות מתקינים את הגוף כך שלא יהיה שום חיבור מוליך, מכוון או מקרי, בין חלקי המתכת של גוף התאורה לבין חלקי המתכת של האשנב.
תשובה: מתח נמוך מאוד מבטחתי; הפרדה חשמלית בשנאי מבדל לכל גוף; ניתוק אוטומטי בממסר פחת של (עם בידוד כפול). בכל השיטות אין חיבור מוליך בין גוף התאורה לחלקי האשנב.
שאלה 9 · מפעל: כושר ניתוק, קבלים והפעלת שנאים
מפעל תעשייתי מוזן מרשת תלת-מופעית, עכבת הקצר של רשת החשמל היא . במפעל, קיים מסדר חשמל למתח גבוה ושנאי הספק בהספק נקוב של .
ערכים נקובים של שנאי , הפסדי הריקם של השנאי הם והפסדי הנחושת הנקובים הם . קבוצת החיבורים היא Dyn11 ומתח הקצר של השנאי היא .
הלוח הראשי במפעל ממוקם בחדר החשמל הראשי. הלוח מזין ארבעה לוחות חשמל משניים. המתח במפעל , עומס המפעל מפורט בטבלה.
טבלה לשאלה 9
חשבו מהו כושר הניתוק הנדרש המינימלי של המפסק הראשי של המתקן.
במפעל, הותקנו סוללות קבלים בשיטת "קיזוז מרכזי". ברשות המפעל ישנן סוללות קבלים של . חשבו כמה סוללות קבלים נדרשות להתקנה עבור מקדם הספק של לפחות.
קבעו מהו שטח החתך המינימלי של מוליך נחושת, לפי טבלה להזנת סוללת קבלים בודדת.
חשבו מה יהיה מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון.
שוקלים להקים את המתקן עם שני שנאים בהספק של העובדים במקביל. הפסדי הריקם של השנאים הם והפסדי הנחושת הנקובים הם , מתח קצר וקבוצת חיבורים Dyn11.
עומס המפעל משתנה במשך היום בין ל- מההספק המרבי.
חשבו את ההספק האופטימלי להפעלת שנאי שני מבחינת חיסכון בהפסדי הספק.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
; מפסק בכושר ניתוק לפחות.
נתון: עכבת הרשת (מועברת לצד ), שנאי , , .
מבוקש: זרם הקצר התלת-פאזי בהדקי המפסק הראשי (צד של השנאי). כושר הניתוק של המפסק לא יקטן ממנו.
1. עכבת השנאי בצד :
2. העכבה הכוללת:
,
3. זרם הקצר:
4. כושר הניתוק של המפסק צריך להיות לפחות . הערך התקני הקרוב מעליו הוא .
תשובה: , ולכן נדרש מפסק ראשי בכושר ניתוק של לפחות.
סעיף ב
, ולכן 5 סוללות ().
1. ההספקים של כל לוח (, ):
2. מקדם ההספק הנוכחי: , .
3. ההספק העילי המותר במקדם :
4. הספק הקבלים הנדרש:
5. מספר הסוללות: , ומעגלים כלפי מעלה: ().
בדיקה: , .
תשובה: נדרשות 5 סוללות קבלים של (), ומקדם ההספק יהיה .
סעיף ג
, זרם תכן , ולכן נחושת.
1. הזרם הנקוב של סוללה בודדת:
2. מוליכי ההזנה של קבלים מתוכננים לזרם גדול מהנקוב: זרמי הרמוניות (כ-) וסטיית הקיבול מהערך הנקוב (עד כ-). זרם התכן:
3. בחירה מהטבלה (כבל נחושת XLPE בהתקנה גלויה, 3 מוליכים עמוסים): נושא כ- (לא מספיק), ו- נושא כ- ().
תשובה: שטח חתך מזערי של נחושת להזנת סוללה בודדת (, זרם תכן ).
סעיף ד
, ()
אחרי התקנת 5 הסוללות (סעיף ב):
1.
2.
3. מקדם ההעמסה:
(לפני התיקון: .)
תשובה: מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון הוא ().
סעיף ה
: מעל עומס זה מפעילים את השנאי השני.
נתון: שני שנאים זהים, , , .
מבוקש: העומס שמעליו כדאי להפעיל שני שנאים במקום אחד.
1. ההפסדים בעומס :
•שנאי אחד:
•שני שנאים (כל אחד נושא ):
2. בעומס האופטימלי ההפסדים שווים, :
3. בדיקה: בעומס זה ו-.
4. משמעות למפעל: העומס המרבי אחרי התיקון הוא , ולכן העומס משתנה בין ל-. כשהעומס קטן מ- (כ- מהמרבי) מפעילים שנאי אחד, ומעליו מפעילים את השנאי השני.
תשובה: : מתחת לעומס זה עובדים עם שנאי אחד, ומעליו כדאי להפעיל את השנאי השני.