דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - אביב 2025 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, אביב 2025 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-9.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

4. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · עמדת טעינה ביתית: כבל, הארקה וסלקטיביות

בבית פרטי תוכננה התקנה של עמדת טעינה בהספק של 11 kW11\,\text{kW}, מקדם ההספק של עמדת הטעינה הוא 0.950.95. המפסק הראשי בלוח החשמל של הבית הפרטי הוא 3×25 A3\times25\,\text{A} הניחו שמקדם ההספק של המתקן הוא 0.950.95. המא"זים בלוח החשמל ממשפחת C בלבד. בטבלה א' מצורפים המעגלים/הצרכנים הקיימים בבית:

סוגי צרכניםמספר הצרכניםהספק נקוב של צרכן [kW]מתח עבודה [V]מקדם התלכדות
דוד חשמלי132301
תנור אפייה132301
מכונת כביסה122301
מזגן מרכזי152301
עמדת טעינה לרכב חשמלי1114000.2
בתי תקע152.52300.1
תאורה100.22301

טבלה לשאלה 1

א.

כבל ההזנה לעמדת הטעינה (5 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא 30∘C30^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 1.5 K⋅m/W1.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}. הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE. קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש בהתאם לתקנות החשמל?

(4 נקודות)
ב.

בהתאם לדרישות חוק החשמל והתקנת הכבל המתוארת, מהו שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה בכבל ההזנה לעמדת הטעינה?

(4 נקודות)
ג.

מהו ערך התנגדות הבידוד הנדרש למעגל החשמלי של עמדת הטעינה בין מוליכים שמתחם אינו עולה על 250 V250\,\text{V}? מהו מתח הבדיקה של מכשיר בדיקת הבידוד?

(4 נקודות)
ד.

בהתאם לטבלה א', קבעו האם נדרש לבצע הגדלת חיבור לבית הפרטי?

(4 נקודות)
ה.

על סמך האיור המצורף, קבעו מהי כל עקומה באיור (נתיך של חח"י/ מבטח ראשי בבית הפרטי) ומהי עכבת לולאת התקלה המרבית שתהווה גבול לסלקטיביות בין התקני ההגנה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

זרם העבודה 16.7 A16.7\,\text{A}, מא"ז C20, Iz≥19.6 AI_z\ge19.6\,\text{A}, ולכן כבל 5×1.5 mm25\times1.5\,\text{mm}^2 (נחושת, XLPE).

נתון: עמדת טעינה תלת-פאזית P=11 kWP=11\,\text{kW}, cos⁡φ=0.95\cos\varphi=0.95, U=400 VU=400\,\text{V}. כבל נחושת XLPE בעל 5 גידים (3 מוליכים עמוסים) בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע 30∘C30^\circ\text{C}, התנגדות תרמית סגולית 1.5 K⋅m/W1.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}.

מבוקש: שטח החתך המזערי של מוליכי הכבל.

הדרך: מחשבים את זרם העבודה, בוחרים מבטח (מא"ז C) שזרמו הנקוב גדול ממנו, מתקנים את הזרם המותר של הכבל לפי תנאי ההתקנה, ובוחרים חתך שזרמו המותר המתוקן אינו קטן מהזרם הנקוב של המבטח (IB≤In≤IzI_B\le I_n\le I_z).

1. זרם העבודה של העמדה:

IB=P3 Ucos⁡φ=110003⋅400⋅0.95=16.7 AI_B=\frac{P}{\sqrt3\,U\cos\varphi}=\frac{11000}{\sqrt3\cdot400\cdot0.95}=16.7\,\text{A}

2. המבטח: הערך התקני הקרוב שמעל 16.7 A16.7\,\text{A} הוא מא"ז תלת-קוטבי C20, כלומר In=20 AI_n=20\,\text{A}.

3. מקדמי התיקון לתנאי ההתקנה (טבלאות מקדמי התיקון לכבלים בקרקע, ערכי הייחוס: קרקע 20∘C20^\circ\text{C} ו-2.5 K⋅m/W2.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}):

•טמפרטורת קרקע 30∘C30^\circ\text{C}, בידוד XLPE: k1=0.93k_1=0.93.

•התנגדות תרמית סגולית 1.5 K⋅m/W1.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}, כבל בצינור: k2=1.1k_2=1.1.

•כבל יחיד בצינור, אין מקדם קיבוץ.

k=k1⋅k2=0.93⋅1.1=1.023k=k_1\cdot k_2=0.93\cdot1.1=1.023

4. הזרם המותר הנדרש מהטבלה:

Iz≥Ink=201.023=19.6 AI_z\ge\frac{I_n}{k}=\frac{20}{1.023}=19.6\,\text{A}

5. בחירה מטבלת הזרמים המותרים לכבל נחושת XLPE בצינור בקרקע עם 3 מוליכים עמוסים: לחתך 1.5 mm21.5\,\text{mm}^2 הזרם המותר 21 A21\,\text{A}. בדיקה: Iz′=21⋅1.023=21.5 A≥20 AI_z'=21\cdot1.023=21.5\,\text{A}\ge20\,\text{A}, ולכן החתך מתאים.

תשובה: כבל 5×1.5 mm25\times1.5\,\text{mm}^2 נחושת XLPE המוגן במא"ז C20 (IB=16.7 AI_B=16.7\,\text{A}, Iz′=21.5 AI_z'=21.5\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

כחתך מוליכי הפאזה: 1.5 mm21.5\,\text{mm}^2.

מוליך הארקה (מוליך ההגנה) נמצא בתוך אותו כבל, כגיד אחד מחמשת הגידים, ועשוי מאותה מתכת כמוליכי הפאזה.

1. לפי תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול), כאשר מוליך ההגנה הוא חלק מהכבל ושטח החתך של מוליך הפאזה אינו עולה על 16 mm216\,\text{mm}^2, שטח החתך של מוליך ההגנה שווה לשטח החתך של מוליך הפאזה.

2. בסעיף א נבחר חתך פאזה S=1.5 mm2≤16 mm2S=1.5\,\text{mm}^2\le16\,\text{mm}^2, ולכן SPE=S=1.5 mm2S_{PE}=S=1.5\,\text{mm}^2.

3. מוליך ההגנה מוגן מכנית כי הוא בתוך מעטה הכבל, ולכן אין צורך בחתך מזערי גדול יותר כמו במוליך הארקה נפרד.

תשובה: SPE=1.5 mm2S_{PE}=1.5\,\text{mm}^2 (שווה לחתך מוליכי הפאזה).

סעיף ג

תשובה:

התנגדות בידוד של 0.5 MΩ0.5\,\text{M}\Omega לפחות, במתח בדיקה 500 V500\,\text{V} ישר.

מעגל העמדה הוא מעגל במתח נמוך (230/400 V230/400\,\text{V}). בין כל מוליך פאזה לאפס ולהארקה המתח הוא 230 V230\,\text{V}, כלומר אינו עולה על 250 V250\,\text{V}.

1. מכשיר הבדיקה: למעגלים במתח נמוך עד 500 V500\,\text{V} בודקים במגר (מכשיר בדיקת בידוד) במתח ישר של 500 V500\,\text{V}.

2. הערך הנדרש: התנגדות הבידוד בין כל מוליך לשאר המוליכים ולהארקה לא תפחת מ-0.5 MΩ0.5\,\text{M}\Omega.

3. לפני הבדיקה מנתקים את עמדת הטעינה ואת הציוד האלקטרוני שבה, כדי שמתח הבדיקה לא יפגע בהם ולא ישבש את התוצאה.

תשובה: התנגדות בידוד Riso≥0.5 MΩR_{iso}\ge0.5\,\text{M}\Omega, מתח הבדיקה 500 V500\,\text{V} DC.

סעיף ד

תשובה:

כן: P=20.95 kWP=20.95\,\text{kW}, I=31.8 A>25 AI=31.8\,\text{A}>25\,\text{A}, נדרשת הגדלת חיבור (למשל ל-3×40 A3\times40\,\text{A}).

נתון: הצרכנים בטבלה א' ומקדמי ההתלכדות שלהם, מקדם ההספק של המתקן 0.950.95, מפסק ראשי 3×25 A3\times25\,\text{A}.

מבוקש: האם הזרם המחושב של המתקן עולה על זרם המפסק הראשי.

1. ההספק המחושב של כל קבוצה הוא מספר הצרכנים כפול ההספק הנקוב כפול מקדם ההתלכדות:

•דוד חשמלי: 1⋅3⋅1=3 kW1\cdot3\cdot1=3\,\text{kW}

•תנור אפייה: 1⋅3⋅1=3 kW1\cdot3\cdot1=3\,\text{kW}

•מכונת כביסה: 1⋅2⋅1=2 kW1\cdot2\cdot1=2\,\text{kW}

•מזגן מרכזי: 1⋅5⋅1=5 kW1\cdot5\cdot1=5\,\text{kW}

•עמדת טעינה: 1⋅11⋅0.2=2.2 kW1\cdot11\cdot0.2=2.2\,\text{kW}

•בתי תקע: 15⋅2.5⋅0.1=3.75 kW15\cdot2.5\cdot0.1=3.75\,\text{kW}

•תאורה: 10⋅0.2⋅1=2 kW10\cdot0.2\cdot1=2\,\text{kW}

2. סך ההספק הפעיל:

P=3+3+2+5+2.2+3.75+2=20.95 kWP=3+3+2+5+2.2+3.75+2=20.95\,\text{kW}

3. ההספק המדומה והזרם בחיבור התלת-פאזי:

S=Pcos⁡φ=20.950.95=22.05 kVAS=\frac{P}{\cos\varphi}=\frac{20.95}{0.95}=22.05\,\text{kVA}

I=S3 U=220503⋅400=31.8 AI=\frac{S}{\sqrt3\,U}=\frac{22050}{\sqrt3\cdot400}=31.8\,\text{A}

4. השוואה: 31.8 A>25 A31.8\,\text{A}>25\,\text{A}, כלומר המפסק הראשי הקיים קטן מהזרם המחושב.

תשובה: כן. הזרם המחושב 31.8 A31.8\,\text{A} גדול מ-25 A25\,\text{A}, ולכן נדרשת הגדלת חיבור לגודל התקני הבא, 3×40 A3\times40\,\text{A}.

סעיף ה

תשובה:

עקומה 1: המבטח הראשי (מא"ז C), עקומה 2: נתיך חח"י. Zs,max=230400≈0.575 ΩZ_{s,max}=\frac{230}{400}\approx0.575\,\Omega (גבול נוסף: Zs≥0.23 ΩZ_s\ge0.23\,\Omega).

1. זיהוי העקומות:

•לעקומה 1 יש אזור תרמי (עקום) ומתחתיו "מדרגה" אנכית רחבה שיורדת עד ציר 10 ms10\,\text{ms} ונמשכת אופקית. זה אופיין של מפסק אוטומטי (מא"ז) עם הפעלה מגנטית מיידית. לכן עקומה 1 היא המבטח הראשי בבית הפרטי.

•עקומה 2 היא עקומה רציפה שזמן הניתוק בה קטן בהדרגה ככל שהזרם גדל, בלי מדרגה מגנטית. זה אופיין של נתיך, כלומר נתיך חח"י. בזרמים קטנים עקומה 2 נמצאת מימין לעקומה 1 (ניתוק איטי יותר), כפי שנדרש מהגנה שנמצאת לפני המבטח הראשי.

2. קריאת הערכים מהאיור (ציר לוגריתמי):

•אזור ההפעלה המגנטית של עקומה 1 נמצא בין כ-200 A200\,\text{A} לכ-400 A400\,\text{A}. מעל 400 A400\,\text{A} המפסק מנתק בוודאות בזמן של עד 10 ms10\,\text{ms}.

•עקומה 2 חותכת את קו 10 ms10\,\text{ms} בזרם של כ-1 kA1\,\text{kA}.

3. מתי יש סלקטיביות: בתחום 200-400 A200\text{-}400\,\text{A} העקומות חופפות (הנתיך עלול להינתך לפני שהמפסק מנתק), ולכן אין סלקטיביות. כאשר זרם התקלה גדול מ-400 A400\,\text{A} המפסק מנתק מיידית, הרבה לפני הנתיך, והסלקטיביות נשמרת. לכן הגבול הוא זרם קצר של לפחות 400 A400\,\text{A}.

4. עכבת הלולאה המרבית (מתח פאזה U0=230 VU_0=230\,\text{V}):

Zs,max=U0Ia=230400=0.575 ΩZ_{s,max}=\frac{U_0}{I_{a}}=\frac{230}{400}=0.575\,\Omega

עכבה גדולה יותר נותנת זרם קצר קטן מ-400 A400\,\text{A}, והמפסק לא מנתק מגנטית.

5. הערה: גם לזרם התקלה יש גבול עליון. מעל כ-1 kA1\,\text{kA} גם הנתיך נתך בזמן של כ-10 ms10\,\text{ms}, והסלקטיביות כבר לא מובטחת. גבול זה מתאים לעכבה 2301000=0.23 Ω\frac{230}{1000}=0.23\,\Omega. לכן תחום הסלקטיביות הוא 0.23 Ω≤Zs≤0.575 Ω0.23\,\Omega\le Z_s\le0.575\,\Omega.

תשובה: עקומה 1: המבטח הראשי (מא"ז C), עקומה 2: נתיך חח"י. עכבת לולאת התקלה המרבית לסלקטיביות היא Zs,max≈0.575 ΩZ_{s,max}\approx0.575\,\Omega (זרם קצר של 400 A400\,\text{A}).

שאלה 2 · רשת טבעתית: זרימת הספקים, חתך ומפל מתח

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית טבעתית. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת הוא 0.1 Ω/km0.1\,\Omega/\text{km} ומוליכי הרשת מנחושת (ρ=158 Ω⋅mm2m)\left(\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}\right). מתח הרשת הנקוב הוא 400 V400\,\text{V}.

א.

חשבו את ההספק בכל קטע וקטע.

(5 נקודות)
ב.

חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (מסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת מפלי המתח המקסימלית ברשת היא 3%3\% בלבד.

(5 נקודות)
ג.

קבע את הנקודה שבה המתח הוא המתח המזערי וחשב את ערכו.

(5 נקודות)
ד.

קבעו באיזו נקודה (A/B/C/D)(A/B/C/D) זרם הקצר יהיה מרבי וחשבו אותו.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

SˉOA=119.8+j48.3\bar S_{OA}=119.8+j48.3, SˉAB=42.8+j0.55\bar S_{AB}=42.8+j0.55, SˉBC=7.84−j20.45\bar S_{BC}=7.84-j20.45, SˉDC=39.7−j5.22\bar S_{DC}=39.7-j5.22, SˉOD=130.8+j33.6\bar S_{OD}=130.8+j33.6 (ב-kW ו-kVAr).

נתון: טבעת O-A-B-C-D-O, כל קטע 70 m70\,\text{m}, חתך אחיד (ולכן עכבה ליחידת אורך זהה בכל הקטעים).

מבוקש: ההספק הפעיל והעילי שזורם בכל קטע.

1. ההספק המרוכב של כל עומס (Sˉ=P+jQ\bar S=P+jQ, השראתי: Q>0Q>0, קיבולי: Q<0Q<0):

•AA: QA=Ptan⁡φ=77⋅tan⁡(arccos⁡0.85)=47.72 kVArQ_A=P\tan\varphi=77\cdot\tan(\arccos0.85)=47.72\,\text{kVAr}, כלומר SˉA=77+j47.72 kVA\bar S_A=77+j47.72\,\text{kVA}.

•BB: PB=Qtan⁡φ=210.6=35 kWP_B=\frac{Q}{\tan\varphi}=\frac{21}{0.6}=35\,\text{kW}, כלומר SˉB=35+j21 kVA\bar S_B=35+j21\,\text{kVA}.

•CC: SC=3 UI=3⋅400⋅78=54.04 kVAS_C=\sqrt3\,U I=\sqrt3\cdot400\cdot78=54.04\,\text{kVA}, ולכן PC=54.04⋅0.88=47.56 kWP_C=54.04\cdot0.88=47.56\,\text{kW}, QC=−54.04⋅sin⁡(arccos⁡0.88)=−25.67 kVArQ_C=-54.04\cdot\sin(\arccos0.88)=-25.67\,\text{kVAr} (קיבולי).

•DD: PD=99⋅0.92=91.08 kWP_D=99\cdot0.92=91.08\,\text{kW}, QD=99⋅sin⁡(arccos⁡0.92)=38.80 kVArQ_D=99\cdot\sin(\arccos0.92)=38.80\,\text{kVAr}.

2. בטבעת עם חתך אחיד פותחים את הטבעת בנקודת ההזנה O ומקבלים קו מוזן משני קצותיו באותו מתח. ההספק שיוצא מ-O לכיוון A נקבע לפי שיטת המומנטים: כל עומס מוכפל במרחק שלו מהקצה השני (O דרך D), ומחלקים באורך הטבעת L=5⋅70=350 mL=5\cdot70=350\,\text{m}. המרחקים מהקצה השני: AA: 280 m280\,\text{m}, BB: 210 m210\,\text{m}, CC: 140 m140\,\text{m}, DD: 70 m70\,\text{m}.

SˉOA=SˉA⋅280+SˉB⋅210+SˉC⋅140+SˉD⋅70350=119.84+j48.27 kVA\bar S_{OA}=\frac{\bar S_A\cdot280+\bar S_B\cdot210+\bar S_C\cdot140+\bar S_D\cdot70}{350}=119.84+j48.27\,\text{kVA}

באותו אופן, מהצד השני (מרחקים מ-O דרך A: 70,140,210,280 m70,140,210,280\,\text{m}):

SˉOD=SˉA⋅70+SˉB⋅140+SˉC⋅210+SˉD⋅280350=130.80+j33.58 kVA\bar S_{OD}=\frac{\bar S_A\cdot70+\bar S_B\cdot140+\bar S_C\cdot210+\bar S_D\cdot280}{350}=130.80+j33.58\,\text{kVA}

בדיקה: SˉOA+SˉOD=250.64+j81.85 kVA\bar S_{OA}+\bar S_{OD}=250.64+j81.85\,\text{kVA}, וזה שווה לסכום העומסים.

3. ההספקים בקטעים לפי חוק הצמתים (ההספק הנכנס לצומת פחות העומס שבו), בכיוון מ-O דרך A:

SˉAB=SˉOA−SˉA=42.84+j0.55 kVA\bar S_{AB}=\bar S_{OA}-\bar S_A=42.84+j0.55\,\text{kVA}

SˉBC=SˉAB−SˉB=7.84−j20.45 kVA\bar S_{BC}=\bar S_{AB}-\bar S_B=7.84-j20.45\,\text{kVA}

SˉCD=SˉBC−SˉC=−39.72+j5.22 kVA\bar S_{CD}=\bar S_{BC}-\bar S_C=-39.72+j5.22\,\text{kVA}, כלומר בקטע זה זורם הספק פעיל 39.72 kW39.72\,\text{kW} מ-D אל C, והספק עילי 5.22 kVAr5.22\,\text{kVAr} מ-C אל D.

SˉDO=SˉCD−SˉD=−130.80−j33.58 kVA\bar S_{DO}=\bar S_{CD}-\bar S_D=-130.80-j33.58\,\text{kVA}, כלומר 130.80+j33.58 kVA130.80+j33.58\,\text{kVA} זורמים מ-O אל D, כמו בצעד 2.

4. נקודות ההתפצלות: ההספק הפעיל מגיע לנקודה C משני הצדדים, וההספק העילי מגיע לנקודה B משני הצדדים (QBC<0Q_{BC}<0 פירושו זרימה מ-C אל B).

תשובה: (kW, kVAr)

קטעPPQQSS [kVA]
O→A119.8448.27129.19
A→B42.840.5542.84
B→C7.84-20.4521.90
D→C (P), C→D (Q)39.725.2240.06
O→D130.8033.58135.04

סעיף ב

תשובה:

A≥44.7 mm2A\ge44.7\,\text{mm}^2, ולכן חתך מסחרי 50 mm250\,\text{mm}^2.

נתון: ההספקים בקטעים מסעיף א, l=70 ml=70\,\text{m} לכל קטע, x0=0.1 Ω/km=0.1⋅10−3 Ω/mx_0=0.1\,\Omega/\text{km}=0.1\cdot10^{-3}\,\Omega/\text{m}, ρ=158\rho=\frac{1}{58}, ΔUmax=3%\Delta U_{max}=3\%.

מבוקש: חתך אחיד שבו מפל המתח לכל נקודה אינו עולה על 3%3\%.

1. מפל המתח המותר: ΔUmax=0.03⋅400=12 V\Delta U_{max}=0.03\cdot400=12\,\text{V}.

2. מפל המתח מ-O עד צומת כלשהו (לאורך המסלול דרך A) הוא

ΔU=∑PiRi+∑QiXiU=ρA∑Pili+x0∑QiliU\Delta U=\frac{\sum P_i R_i+\sum Q_i X_i}{U}=\frac{\frac{\rho}{A}\sum P_i l_i+x_0\sum Q_i l_i}{U}

כאשר Pi,QiP_i,Q_i הם ההספקים בקטעים שבדרך. בטבעת אחידה מפל המתח לצומת יוצא זהה בשני המסלולים.

3. סכומי המומנטים עד כל צומת (בוואט ובמטר):

•עד CC (נקודת ההתפצלות של ההספק הפעיל): ∑Pili=(119.84+42.84+7.84)⋅103⋅70=11.94⋅106 W⋅m\sum P_il_i=(119.84+42.84+7.84)\cdot10^3\cdot70=11.94\cdot10^6\,\text{W}\cdot\text{m}, ∑Qili=(48.27+0.55−20.45)⋅103⋅70=1.99⋅106 VAr⋅m\sum Q_il_i=(48.27+0.55-20.45)\cdot10^3\cdot70=1.99\cdot10^6\,\text{VAr}\cdot\text{m}.

•עד BB: ∑Pili=11.39⋅106\sum P_il_i=11.39\cdot10^6, ∑Qili=3.42⋅106\sum Q_il_i=3.42\cdot10^6.

•עד AA: 8.39⋅1068.39\cdot10^6 ו-3.38⋅1063.38\cdot10^6, עד DD: 9.16⋅1069.16\cdot10^6 ו-2.35⋅1062.35\cdot10^6.

4. החתך הנדרש לכל צומת מתוך ΔU=12 V\Delta U=12\,\text{V}:

A=ρ∑PiliΔUmax⋅U−x0∑QiliA=\frac{\rho\sum P_il_i}{\Delta U_{max}\cdot U-x_0\sum Q_il_i}

לצומת CC: A=158⋅11.94⋅10612⋅400−0.1⋅10−3⋅1.99⋅106=44.7 mm2A=\frac{\frac{1}{58}\cdot11.94\cdot10^6}{12\cdot400-0.1\cdot10^{-3}\cdot1.99\cdot10^6}=44.7\,\text{mm}^2

לצומת BB: A=44.0 mm2A=44.0\,\text{mm}^2, לצומת DD: 34.6 mm234.6\,\text{mm}^2, לצומת AA: 32.4 mm232.4\,\text{mm}^2.

הדרישה החמורה ביותר היא בצומת C: A≥44.7 mm2A\ge44.7\,\text{mm}^2.

5. החתך המסחרי הקרוב מלמעלה הוא 50 mm250\,\text{mm}^2.

תשובה: Amin=44.7 mm2A_{min}=44.7\,\text{mm}^2, ונבחר חתך מסחרי אחיד של 50 mm250\,\text{mm}^2.

סעיף ג

תשובה:

בנקודה C: ΔU=10.79 V\Delta U=10.79\,\text{V} (2.70%2.70\%), UC≈389.2 VU_C\approx389.2\,\text{V}.

עם החתך שנבחר, A=50 mm2A=50\,\text{mm}^2, מחשבים את מפל המתח לכל צומת ובוחרים את הגדול ביותר.

1. התנגדות ליחידת אורך: r0=ρA=158⋅50=0.345⋅10−3 Ω/mr_0=\frac{\rho}{A}=\frac{1}{58\cdot50}=0.345\cdot10^{-3}\,\Omega/\text{m} (0.345 Ω/km0.345\,\Omega/\text{km}).

2. מפל המתח לצומת C:

ΔUC=r0∑Pili+x0∑QiliU=0.345⋅10−3⋅11.94⋅106+0.1⋅10−3⋅1.99⋅106400=10.29+0.50=10.79 V\Delta U_C=\frac{r_0\sum P_il_i+x_0\sum Q_il_i}{U}=\frac{0.345\cdot10^{-3}\cdot11.94\cdot10^6+0.1\cdot10^{-3}\cdot1.99\cdot10^6}{400}=10.29+0.50=10.79\,\text{V}

3. באותו אופן לשאר הצמתים: ΔUB=10.67 V\Delta U_B=10.67\,\text{V}, ΔUD=8.48 V\Delta U_D=8.48\,\text{V}, ΔUA=8.08 V\Delta U_A=8.08\,\text{V}. המפל הגדול ביותר הוא בנקודה C, נקודת ההתפצלות של ההספק הפעיל.

4. המתח בנקודה C:

UC=U−ΔUC=400−10.79=389.2 VU_C=U-\Delta U_C=400-10.79=389.2\,\text{V}, כלומר ΔU%=10.79400⋅100=2.70%<3%\Delta U\%=\frac{10.79}{400}\cdot100=2.70\%<3\%.

תשובה: המתח המזערי בנקודה C: UC≈389.2 VU_C\approx389.2\,\text{V} (מפל של 2.70%2.70\%).

סעיף ד

תשובה:

בנקודות A ו-D (שוות): Ik3≈11.5 kAI_{k3}\approx11.5\,\text{kA}.

הנחה: מקור ההזנה בנקודה O אידיאלי (עכבת הרשת שלפני O זניחה), ולכן זרם הקצר נקבע רק מעכבת הטבעת.

1. בקצר בנקודה כלשהי הזרם מגיע מ-O בשני מסלולים מקבילים. העכבה השקולה פרופורציונלית לאורך השקול:

Leq=l1⋅l2l1+l2L_{eq}=\frac{l_1\cdot l_2}{l_1+l_2}

•בנקודות A ו-D: l1=70 ml_1=70\,\text{m}, l2=280 ml_2=280\,\text{m}, ולכן Leq=70⋅280350=56 mL_{eq}=\frac{70\cdot280}{350}=56\,\text{m}.

•בנקודות B ו-C: l1=140 ml_1=140\,\text{m}, l2=210 ml_2=210\,\text{m}, ולכן Leq=140⋅210350=84 mL_{eq}=\frac{140\cdot210}{350}=84\,\text{m}.

העכבה הקטנה ביותר, ולכן זרם הקצר הגדול ביותר, היא בנקודות A ו-D (הן סימטריות).

2. העכבה בנקודה A (חתך 50 mm250\,\text{mm}^2):

Zˉ=(r0+jx0)Leq=(0.345+j0.1)⋅10−3⋅56=0.0193+j0.0056 Ω\bar Z=(r_0+jx_0)L_{eq}=(0.345+j0.1)\cdot10^{-3}\cdot56=0.0193+j0.0056\,\Omega

∣Z∣=0.01932+0.00562=0.0201 Ω|Z|=\sqrt{0.0193^2+0.0056^2}=0.0201\,\Omega

3. זרם הקצר התלת-פאזי:

Ik3=U3 ∣Z∣=4003⋅0.0201=11.49⋅103 AI_{k3}=\frac{U}{\sqrt3\,|Z|}=\frac{400}{\sqrt3\cdot0.0201}=11.49\cdot10^3\,\text{A}

(להשוואה, בנקודות B ו-C: 7.66 kA7.66\,\text{kA}.)

תשובה: זרם הקצר מרבי בנקודות A ו-D (שוות): Ik3≈11.5 kAI_{k3}\approx11.5\,\text{kA}.

שאלה 3 · שנאי בבניין: דרגת שנאי וזרמי קצר

באיור לשאלה 3 נתונה המערכת הבאה. לבניין רב קומות מגיע קו הזנה במתח גבוה. לבניין יש שנאי הספק של 1000 kVA1000\,\text{kVA}, נתוני השנאי מפורטים בסרטוט המצורף. השנאי הוא בעל משנה דרגות לא בעומס 22±2×2.5%/0.4 kV22\pm2\times2.5\%/0.4\,\text{kV}.

פס הצבירה BB1 עשוי מנחושת. מתח ההזנה הנמדד בין הפאזות בצד המתח הגבוה של השנאי הוא 22 kV22\,\text{kV} (ללא הפעלת מתקן הצריכה).

הניחו שכל קווי החשמל בעלי התנגדות חשמלית של 0.03 Ω/km0.03\,\Omega/\text{km} והיגב השראתי של 0.12 Ω/km0.12\,\Omega/\text{km}.

L0=10 mL_0=10\,\text{m}, L1=68 mL_1=68\,\text{m}, L2=53 mL_2=53\,\text{m}, L3=34 mL_3=34\,\text{m}

א.

לפי נתוני השאלה קבעו מהי דרגת השנאי בהתאם למתואר בשאלה כך שהמתח בצד המתח הנמוך יהיה הקרוב ביותר ל-400 V400\,\text{V} בהתאם לנתוני בסרטוט.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את זרם הקצר התלת מופעי המתמיד (בהתייחס לסרטוט בלבד) בנקודה A.

(5 נקודות)
ג.

חשבו מהו ערכו המקסימלי של זרם הקצר בלוח בו עכבת לולאת התקלה היא מרבית.

(5 נקודות)
ד.

בלוח 1 קיים ציוד חשמלי הניתן לשליפה. מה המרחק הנדרש בין הלוח לבין הקיר שמולו?

(2 נקודות)
ה.

לבניין קיימת ערכת גנרטור המזינה מעגלי חירום. בלוח החירום קיימת מערכת החלפה אוטומטית. בחדר השנאי קיים השילוט "מוליך האיפוס משמש כהארקת השיטה של הגנרטור". קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של המתקן במשטר תקין ובמשטר גיבוי וכיצד מערכת ההחלפה האוטומטית נדרשת להיות (מספר הקטבים במערכת ההחלפה).

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

דרגה −2×2.5%-2\times2.5\% (‏20.9 kV20.9\,\text{kV}): בריקם 421 V421\,\text{V}, בעומס כ-403 V403\,\text{V}.

נתון: מתח בצד הגבוה 22 kV22\,\text{kV}, דרגות 22±2×2.5%22\pm2\times2.5\%, שנאי 1000 kVA1000\,\text{kVA}, uk=7.5%u_k=7.5\%, ΔPCu=14.7 kW\Delta P_{Cu}=14.7\,\text{kW}, והעומסים שבסרטוט.

מבוקש: הדרגה שבה המתח בצד הנמוך בזמן העבודה הכי קרוב ל-400 V400\,\text{V}.

הרעיון: בעומס יש מפל מתח בשנאי, ולכן לא די לבחור את הדרגה 22 kV22\,\text{kV} (שנותנת 400 V400\,\text{V} רק בריקם). מחשבים את העומס, את מפל המתח בשנאי, ואת המתח בכל דרגה.

1. העומס הכולל (סכום מרוכב):

•לוח 1: P=340⋅0.92=312.8 kWP=340\cdot0.92=312.8\,\text{kW}, Q=340⋅sin⁡(arccos⁡0.92)=133.25 kVArQ=340\cdot\sin(\arccos0.92)=133.25\,\text{kVAr}.

•לוח 2: Q=406⋅tan⁡(arccos⁡0.95)=133.45 kVArQ=406\cdot\tan(\arccos0.95)=133.45\,\text{kVAr}, P=406 kWP=406\,\text{kW}.

•לוח 3: P=255⋅0.85=216.75 kWP=255\cdot0.85=216.75\,\text{kW}, Q=255⋅sin⁡(arccos⁡0.85)=134.33 kVArQ=255\cdot\sin(\arccos0.85)=134.33\,\text{kVAr}.

Sˉ=935.55+j401.03 kVA\bar S=935.55+j401.03\,\text{kVA}, S=1017.9 kVAS=1017.9\,\text{kVA}, cos⁡φ=935.551017.9=0.919\cos\varphi=\frac{935.55}{1017.9}=0.919, sin⁡φ=0.394\sin\varphi=0.394.

2. רכיבי מתח הקצר של השנאי:

uR=ΔPCuSn⋅100=14.71000⋅100=1.47%u_R=\frac{\Delta P_{Cu}}{S_n}\cdot100=\frac{14.7}{1000}\cdot100=1.47\%

uX=uk2−uR2=7.52−1.472=7.35%u_X=\sqrt{u_k^2-u_R^2}=\sqrt{7.5^2-1.47^2}=7.35\%

3. מקדם העמסה β=SSn=1017.91000=1.018\beta=\frac{S}{S_n}=\frac{1017.9}{1000}=1.018, ומפל המתח בשנאי:

Δu%=β (uRcos⁡φ+uXsin⁡φ)=1.018⋅(1.47⋅0.919+7.35⋅0.394)=4.32%\Delta u\%=\beta\,(u_R\cos\varphi+u_X\sin\varphi)=1.018\cdot(1.47\cdot0.919+7.35\cdot0.394)=4.32\%

4. המתח בצד הנמוך בכל דרגה: בריקם U20=400⋅22U1,tapU_{20}=400\cdot\frac{22}{U_{1,tap}}, ובעומס U2≈U20(1−0.0432)U_2\approx U_{20}(1-0.0432):

דרגהU1,tapU_{1,tap} [kV]U20U_{20} [V]U2U_2 בעומס [V]
−5%-5\%20.9421.1402.8
−2.5%-2.5\%21.45410.3392.5
0022400.0382.7
+2.5%+2.5\%22.55390.2373.4
+5%+5\%23.1381.0364.5

5. הדרגה −2×2.5%-2\times2.5\% נותנת בעומס מתח של כ-403 V403\,\text{V}, הקרוב ביותר ל-400 V400\,\text{V}. (מפלי המתח הקטנים ברשת ובקו L0L_0 מורידים את המתח עוד מעט, לכ-401 V401\,\text{V}, ואינם משנים את הבחירה.)

תשובה: יש לבחור את הדרגה −2×2.5%-2\times2.5\%, כלומר יחס 20.9/0.4 kV20.9/0.4\,\text{kV}. המתח בריקם 421 V421\,\text{V}, ובעומס כ-403 V403\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Ik3,A≈16.9 kAI_{k3,A}\approx16.9\,\text{kA}

נתון: Sk=350 MVAS_k=350\,\text{MVA}, שנאי 1000 kVA1000\,\text{kVA} עם uk=7.5%u_k=7.5\% ו-ΔPCu=14.7 kW\Delta P_{Cu}=14.7\,\text{kW}, קו L0=10 mL_0=10\,\text{m} עם 0.03+j0.12 Ω/km0.03+j0.12\,\Omega/\text{km}.

מבוקש: זרם הקצר התלת-פאזי המתמיד בפס BB1 (נקודה A).

מחשבים את כל העכבות כשהן מועברות לצד 0.4 kV0.4\,\text{kV}, מסכמים אותן ומחלקים את מתח הפאזה בעכבה הכוללת.

1. עכבת הרשת:

ZQ=U2Sk=4002350⋅106=0.457 mΩZ_Q=\frac{U^2}{S_k}=\frac{400^2}{350\cdot10^6}=0.457\,\text{m}\Omega

נניח RQ=0.1XQR_Q=0.1X_Q: XQ=0.455 mΩX_Q=0.455\,\text{m}\Omega, RQ=0.045 mΩR_Q=0.045\,\text{m}\Omega.

2. עכבת השנאי:

ZT=uk100⋅U2Sn=0.075⋅4002106=12 mΩZ_T=\frac{u_k}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=0.075\cdot\frac{400^2}{10^6}=12\,\text{m}\Omega

RT=ΔPCu⋅U2Sn2=14700⋅4002(106)2=2.352 mΩR_T=\Delta P_{Cu}\cdot\frac{U^2}{S_n^2}=14700\cdot\frac{400^2}{(10^6)^2}=2.352\,\text{m}\Omega

XT=ZT2−RT2=122−2.3522=11.767 mΩX_T=\sqrt{Z_T^2-R_T^2}=\sqrt{12^2-2.352^2}=11.767\,\text{m}\Omega

3. עכבת הקו L0L_0:

RL0=0.03⋅0.010=0.3 mΩR_{L0}=0.03\cdot0.010=0.3\,\text{m}\Omega, XL0=0.12⋅0.010=1.2 mΩX_{L0}=0.12\cdot0.010=1.2\,\text{m}\Omega

4. העכבה הכוללת עד A (פס הצבירה זניח):

ZˉA=(0.045+2.352+0.3)+j(0.455+11.767+1.2)=2.697+j13.422 mΩ\bar Z_A=(0.045+2.352+0.3)+j(0.455+11.767+1.2)=2.697+j13.422\,\text{m}\Omega

∣ZA∣=2.6972+13.4222=13.69 mΩ|Z_A|=\sqrt{2.697^2+13.422^2}=13.69\,\text{m}\Omega

5. זרם הקצר המתמיד:

Ik3=U3 ∣ZA∣=4003⋅13.69⋅10−3=16.87⋅103 AI_{k3}=\frac{U}{\sqrt3\,|Z_A|}=\frac{400}{\sqrt3\cdot13.69\cdot10^{-3}}=16.87\cdot10^3\,\text{A}

תשובה: Ik3,A≈16.9 kAI_{k3,A}\approx16.9\,\text{kA}

סעיף ג

תשובה:

לוח 1 (הקו הארוך L1=68 mL_1=68\,\text{m}): Ik=10.45 kAI_k=10.45\,\text{kA}, זרם הלם ip≈22.6 kAi_p\approx22.6\,\text{kA}.

1. איזה לוח: כל הקווים בעלי אותה עכבה ליחידת אורך, ולכן לולאת התקלה הגדולה ביותר היא בלוח המוזן בקו הארוך ביותר, לוח 1 (L1=68 mL_1=68\,\text{m}).

2. עכבת הקו L1L_1:

RL1=0.03⋅0.068=2.04 mΩR_{L1}=0.03\cdot0.068=2.04\,\text{m}\Omega, XL1=0.12⋅0.068=8.16 mΩX_{L1}=0.12\cdot0.068=8.16\,\text{m}\Omega

3. העכבה הכוללת עד לוח 1 (העכבה עד A מסעיף ב ועוד הקו):

Zˉ1=(2.697+2.04)+j(13.422+8.16)=4.737+j21.582 mΩ\bar Z_1=(2.697+2.04)+j(13.422+8.16)=4.737+j21.582\,\text{m}\Omega, ∣Z1∣=22.10 mΩ|Z_1|=22.10\,\text{m}\Omega

4. זרם הקצר המתמיד בלוח 1:

Ik=4003⋅22.10⋅10−3=10.45⋅103 AI_k=\frac{400}{\sqrt3\cdot22.10\cdot10^{-3}}=10.45\cdot10^3\,\text{A}

5. הערך המקסימלי (הרגעי) של זרם הקצר הוא זרם ההלם, שכולל את הרכיב הישר הדועך:

RX=4.73721.582=0.2195\frac{R}{X}=\frac{4.737}{21.582}=0.2195

κ=1.02+0.98 e−3R/X=1.02+0.98 e−3⋅0.2195=1.527\kappa=1.02+0.98\,e^{-3R/X}=1.02+0.98\,e^{-3\cdot0.2195}=1.527

ip=κ2 Ik=1.527⋅2⋅10.45=22.6 kAi_p=\kappa\sqrt2\,I_k=1.527\cdot\sqrt2\cdot10.45=22.6\,\text{kA}

תשובה: בלוח 1: זרם קצר מתמיד 10.45 kA10.45\,\text{kA}, וערכו המקסימלי (זרם ההלם) ip≈22.6 kAi_p\approx22.6\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

מעבר של 1 m1\,\text{m} לפחות, וכשהציוד שלוף במלואו יישאר מעבר חופשי של 0.6 m0.6\,\text{m} לפחות.

לפי תקנות החשמל (לוחות למתח נמוך), לפני חזית לוח חייב להיות מעבר שמאפשר הפעלה, תחזוקה ומילוט בטוחים.

1. המעבר בין חזית הלוח לקיר שמולו יהיה ברוחב 1 m1\,\text{m} לפחות.

2. כאשר בלוח יש ציוד נשלף, מודדים את המעבר כשהציוד במצב שלוף מלא: בין הציוד השלוף לבין הקיר יישאר מעבר חופשי של 0.6 m0.6\,\text{m} לפחות. לכן המרחק בין הלוח לקיר הוא עומק השליפה של הציוד ועוד 0.6 m0.6\,\text{m}, ולא פחות מ-1 m1\,\text{m}.

תשובה: המרחק בין חזית הלוח לקיר הוא לפחות 1 m1\,\text{m}, ובנוסף כשהציוד שלוף במלואו יישאר מעבר חופשי של 0.6 m0.6\,\text{m} לפחות (עומק השליפה ועוד 0.6 m0.6\,\text{m}).

סעיף ה

תשובה:

איפוס (TN) בשני המשטרים; מערכת החלפה תלת-קוטבית (האפס אינו מנותק).

1. משטר תקין: המתקן מוזן מהשנאי הפרטי, שנקודת הכוכב שלו מוארקת בהארקת שיטה, ומוליך האפס מחובר אליה. זו שיטת האיפוס (TN).

2. משטר גיבוי: השילוט אומר שהגנרטור אינו מוארק בנפרד, ושמוליך האפס של המתקן, שמחובר לנקודת הכוכב של השנאי, משמש גם כהארקת השיטה של הגנרטור. לכן גם בהזנה מהגנרטור ההגנה היא איפוס (TN), עם אותה הארקת שיטה.

3. מערכת ההחלפה: אסור לנתק את מוליך האפס, כי דרכו הגנרטור מקבל את הארקת השיטה שלו. ניתוק האפס היה משאיר את הגנרטור בלי הארקת שיטה, וההגנה באיפוס לא הייתה פועלת. לכן ההחלפה מנתקת ומעבירה רק את שלוש הפאזות, והאפס רציף ומשותף לשני המקורות.

תשובה: בשני המשטרים (תקין וגיבוי) שיטת ההגנה היא איפוס (TN). מערכת ההחלפה האוטומטית תהיה תלת-קוטבית: היא מחליפה את שלוש הפאזות בלבד, ומוליך האפס אינו מנותק.

שאלה 4 · הזנת חדרי ניתוח באתר רפואי מקבוצה 2

בבית החולים, ישנם חדרי ניתוח המסווגים לקבוצה 2. מתח ההזנה הוא 400 V400\,\text{V}.

סוגי צרכניםמספר הצרכניםהספק חשמלי לצרכן בודד [kW]מקדם בו זמניותמקדם ההספק
מכשירים ממונעים640.50.95
מכונות הנשמה202.510.95
תאורה1711
מיזוג אויר17510.87
מערכת גילוי כיבוי אש23310.9
מעליות/ מעלונים660.850.85
בתי תקע1003.60.10.95

טבלה לשאלה 4

קו ההזנה הוא תלת מופעי לאתר רפואי מקבוצה 2, קו ההזנה מותקן בתוך תעלה על גבי קיר (בהתקנה חשיפה) ואורכו כ-60 מטרים. הטמפרטורה האופפת של הכבל נעה בין 30∘C30^\circ\text{C} ל-40∘C40^\circ\text{C} ובתעלה לא מותקנים מעגלים/ קווים נוספים. הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE.

א.

חשבו את שטח החתך הנדרש מהיבט העמסת יתר ומפל מתח הקטן מ-1%1\% עבור קו ההזנה.

(6 נקודות)
ב.

פרטו מהי ההגדרה לסווג קבוצה 2.

(3 נקודות)
ג.

עבור מערכת ההחלפה האוטומטית השתמשו בשני מגענים. קבעו מהו הערך הנקוב של המגען.

(3 נקודות)
ד.

בלוח החשמל ישנו שנאי מבדל בהספק של 8 kVA8\,\text{kVA}. השנאי מזין מעגלים סופיים לצרכנים חיוניים. מהי ההגנה הנדרשת להזנת השנאי? מהי שיטת ההגנה בפני חשמול למעגלים הסופיים המצויינים?

(3 נקודות)
ה.

סרטטו תרשים עקרוני למיתוג קווי הזנה לזינת אתר מקבוצה 2.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

IB=438.5 AI_B=438.5\,\text{A}, מבטח 500 A500\,\text{A}, Iz≥549.5 AI_z\ge549.5\,\text{A}: כבל 300 mm2300\,\text{mm}^2 (מפל מתח 0.60%0.60\%).

נתון: טבלת הצרכנים, U=400 VU=400\,\text{V}, אורך 60 m60\,\text{m}, כבל נחושת XLPE חשוף בתעלה על קיר, טמפרטורה עד 40∘C40^\circ\text{C}, אין כבלים נוספים.

מבוקש: חתך שעומד גם בהעמסת יתר (IB≤In≤IzI_B\le I_n\le I_z) וגם במפל מתח קטן מ-1%1\%.

1. ההספק המחושב של כל קבוצה (P=n⋅P1⋅kP=n\cdot P_1\cdot k, Q=Ptan⁡φQ=P\tan\varphi):

צרכןPP [kW]QQ [kVAr]
מכשירים ממונעים6⋅4⋅0.5=126\cdot4\cdot0.5=123.94
מכונות הנשמה20⋅2.5⋅1=5020\cdot2.5\cdot1=5016.43
תאורה770
מיזוג אויר757542.50
גילוי כיבוי אש2⋅33=662\cdot33=6631.97
מעליות6⋅6⋅0.85=30.66\cdot6\cdot0.85=30.618.96
בתי תקע100⋅3.6⋅0.1=36100\cdot3.6\cdot0.1=3611.83
סה"כ276.6125.64

2. ההספק המדומה וזרם העבודה:

S=276.62+125.642=303.8 kVAS=\sqrt{276.6^2+125.64^2}=303.8\,\text{kVA}

IB=S3 U=3038003⋅400=438.5 AI_B=\frac{S}{\sqrt3\,U}=\frac{303800}{\sqrt3\cdot400}=438.5\,\text{A}

3. המבטח: הערך התקני הקרוב מעל 438.5 A438.5\,\text{A} הוא In=500 AI_n=500\,\text{A}.

4. מקדם תיקון: בוחרים את הטמפרטורה הגבוהה, 40∘C40^\circ\text{C}. ל-XLPE: kt=0.91k_t=0.91. אין כבלים נוספים בתעלה, ולכן אין מקדם קיבוץ.

Iz≥Inkt=5000.91=549.5 AI_z\ge\frac{I_n}{k_t}=\frac{500}{0.91}=549.5\,\text{A}

5. בחירה מטבלת הזרמים המותרים לכבל רב-גידי, נחושת XLPE, התקנה חשופה (3 מוליכים עמוסים): 240 mm2240\,\text{mm}^2 נושא 538 A538\,\text{A} (לא מספיק), 300 mm2300\,\text{mm}^2 נושא 621 A621\,\text{A}. בדיקה: 621⋅0.91=565.1 A≥500 A621\cdot0.91=565.1\,\text{A}\ge500\,\text{A}. לכן מבחינת העמסת יתר נדרש 300 mm2300\,\text{mm}^2.

6. מפל מתח: החתך המזערי למפל של 1%1\% (4 V4\,\text{V}):

Amin=P⋅Lγ⋅ΔU⋅U=276600⋅6058⋅4⋅400=178.8 mm2A_{min}=\frac{P\cdot L}{\gamma\cdot\Delta U\cdot U}=\frac{276600\cdot60}{58\cdot4\cdot400}=178.8\,\text{mm}^2

החתך 300 mm2300\,\text{mm}^2 גדול ממנו. המפל בפועל:

ΔU=P⋅Lγ⋅A⋅U=276600⋅6058⋅300⋅400=2.38 V\Delta U=\frac{P\cdot L}{\gamma\cdot A\cdot U}=\frac{276600\cdot60}{58\cdot300\cdot400}=2.38\,\text{V}, כלומר 0.60%<1%0.60\%<1\%.

7. הקובע הוא העמסת היתר: 300 mm2300\,\text{mm}^2.

תשובה: IB=438.5 AI_B=438.5\,\text{A}, מבטח 500 A500\,\text{A}, ונדרש כבל נחושת XLPE בחתך 300 mm2300\,\text{mm}^2 (מפל מתח 0.60%0.60\%).

סעיף ב

תשובה:

אתר רפואי שבו מבצעים פעולות תוך-לבביות, ניתוחים או טיפולים חיוניים, שבו הפסקת חשמל או תקלה מסכנות חיים.

1. אתר רפואי מקבוצה 2 הוא אתר שבו חלקים מגעיים (חלקים של ציוד רפואי שבאים במגע עם המטופל) משמשים ליישומים כגון פעולות תוך-לבביות, ניתוחים וטיפולים חיוניים (טיפול נמרץ, החייאה, הנשמה).

2. באתר כזה הפסקה באספקת החשמל או תקלה עלולות לסכן את חיי המטופל.

3. לכן נדרשים בו: הזנה ממערכת IT רפואית עם ניטור בידוד, אספקה חלופית מהירה (מקור אל-פסק), והשוואת פוטנציאלים משלימה.

דוגמאות: חדרי ניתוח, חדרי התאוששות, טיפול נמרץ, צנתורי לב.

תשובה: קבוצה 2: אתר רפואי שבו החלקים המגעיים משמשים לפעולות תוך-לבביות, לניתוחים ולטיפולים חיוניים, ושבו הפסקת אספקת החשמל עלולה לסכן חיים.

סעיף ג

תשובה:

מגען עם זרם נקוב של 500 A500\,\text{A} לפחות (לא קטן מהזרם המחושב 438.5 A438.5\,\text{A} ומתואם למבטח 500 A500\,\text{A}).

1. כל אחד משני המגענים (אחד לכל מקור) מוליך את כל זרם העומס כשהוא סגור, ולכן זרמו הנקוב לא יקטן מזרם העבודה: In,K≥IB=438.5 AI_{n,K}\ge I_B=438.5\,\text{A} (מסעיף א).

2. המגען צריך לעמוד גם בזרם שהמבטח מאפשר לאורך זמן, ולכן מתאימים אותו לזרם הנקוב של המבטח, 500 A500\,\text{A}.

3. העומס מעורב (מנועים, מיזוג, מעליות), ולכן בוחרים מגען בקטגוריית שימוש מתאימה (AC-3), ומשלבים בין שני המגענים נעילה חשמלית ומכנית כדי שלא ייסגרו יחד.

תשובה: מגען בזרם נקוב של 500 A500\,\text{A} (לפחות 438.5 A438.5\,\text{A}, ומתואם למבטח של 500 A500\,\text{A}).

סעיף ד

תשובה:

הזנת השנאי: הגנה מפני קצר בלבד (בלי ממסר פחת ובלי ניתוק בעומס יתר, עם ניטור עומס וטמפרטורה). המעגלים הסופיים: מערכת IT רפואית (הפרדה) עם מנטר בידוד.

1. הזנת השנאי המבדל: מגינים עליה מפני קצר בלבד (מא"ז או נתיך בצד הראשוני). אין להתקין בהזנה הגנה שמנתקת בעומס יתר או ממסר פחת, כי ניתוק לא צפוי בחדר ניתוח מסכן חיים. במקום ניתוק בעומס יתר מנטרים את העומס ואת הטמפרטורה של השנאי ומתריעים.

זרם הראשוני (שנאי חד-פאזי 230 V230\,\text{V}): I=SU=8000230=34.8 AI=\frac{S}{U}=\frac{8000}{230}=34.8\,\text{A}, וההגנה מפני קצר מתואמת לזרם זה ולזרם הכניסה של השנאי.

2. המעגלים הסופיים: שיטת ההגנה היא הפרדה, כלומר מערכת IT רפואית. מוליכי המשני אינם מוארקים, ולכן תקלה ראשונה לגוף אינה גורמת לניתוק או לזרם מסוכן. מותקן מנטר בידוד שמתריע (קולית וחזותית) כאשר התנגדות הבידוד יורדת מתחת לסף (כ-50 kΩ50\,\text{k}\Omega). בנוסף מבצעים השוואת פוטנציאלים משלימה לכל הגופים המתכתיים באתר.

תשובה: להזנת השנאי: הגנה מפני קצר בלבד, בלי ממסר פחת ובלי ניתוק בעומס יתר (עם ניטור עומס וטמפרטורה). למעגלים הסופיים: הפרדה, מערכת IT רפואית עם מנטר בידוד והשוואת פוטנציאלים.

סעיף ה

תשובה:

שני מקורות (חח"י וגנרטור) דרך מערכת החלפה אוטומטית עם שני מגענים משולבים, לוח בטיחות, אל-פסק (UPS) ושנאי מבדל IT רפואי עם מנטר בידוד לכל חדר.

מתארים את התרשים העקרוני מלמעלה למטה:

1. שני מקורות הזנה בלתי תלויים: הזנה רגילה מחח"י (דרך השנאי והלוח הראשי), והזנת חירום מגנרטור. מכל מקור יוצא קו הזנה עם מפסק משלו.

2. מערכת החלפה אוטומטית: שני המגענים (מסעיף ג), אחד בכל קו. ביניהם נעילה חשמלית ומכנית כדי ששני המקורות לא יחוברו יחד. בקר ההחלפה מנטר את המתח של ההזנה הרגילה, ובהפסקה מחבר את הגנרטור (תוך עד 15 s15\,\text{s}).

3. לוח הבטיחות (פס חיוני) של האתר מקבוצה 2 מוזן ממערכת ההחלפה.

4. למעגלים שחייבים רציפות (תאורת ניתוח, מכונות הנשמה, ציוד תומך חיים) מותקנת מערכת אל-פסק (UPS) שמזינה אותם בהעברה של עד 0.5 s0.5\,\text{s}, עד שהגנרטור מתייצב.

5. מלוח הבטיחות מוזנים שנאי מבדל רפואי (IT רפואי) לכל חדר ניתוח, עם מנטר בידוד ולוח התרעה בחדר, ומהם המעגלים הסופיים לבתי התקע ולציוד הרפואי.

6. צרכנים שאינם חיוניים (חלק מהמיזוג, בתי תקע כלליים) מוזנים מהפס הרגיל ואינם עוברים דרך מערכת ההחלפה.

תשובה: התרשים כולל שני מקורות (חח"י וגנרטור), מערכת החלפה אוטומטית עם שני מגענים משולבים ונעולים זה מול זה, לוח בטיחות, מערכת אל-פסק לצרכנים תומכי חיים, ושנאי מבדל IT רפואי עם מנטר בידוד לכל חדר ניתוח.

שאלה 5 · עומס משולש מאוזן: זרם, מקדם הספק וקבלים

עבור עומס תלת פאזי, מאוזן המחובר בתצורת משולש. עכבות Z12=Z23=Z31Z_{12}=Z_{23}=Z_{31}, כל עכבה בעלת התנגדות אוהמית של 5 Ω5\,\Omega וסליל של 33 mH33\,\text{mH} (הניחו שההתנגדות והסליל בחיבור טורי וערכם קבוע). הרשת במתח של 400 V400\,\text{V} ותדירות של 50 Hz50\,\text{Hz}.

א.

חשבו את הזרם הקווי בפאזה L1.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את מקדם ההספק של העומס התלת פאזי.

(4 נקודות)
ג.

בנקודה A בוצע ניתוק של פאזה L1. חשבו את מתח EB.

(4 נקודות)
ד.

הניחו שרשת החשמל היא 400 V400\,\text{V} אך בתדר 60 Hz60\,\text{Hz}. הסבירו כיצד יושפע מקדם ההספק של העומס התלת פאזי והאם הדבר חיובי או שלילי כלפי רשת החשמל?

(4 נקודות)
ה.

חשבו מהי סוללת הקבלים המינימלית הנדרשת עבור התנאי שמקדם ההספק של המתקן יהיה 0.950.95 לפחות.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

IL1≈60.2 AI_{L1}\approx60.2\,\text{A}

נתון: משולש מאוזן, בכל ענף R=5 ΩR=5\,\Omega בטור עם L=33 mHL=33\,\text{mH}, U=400 VU=400\,\text{V}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: הזרם הקווי. במשולש כל עכבה מחוברת למתח השלוב, והזרם הקווי גדול פי 3\sqrt3 מזרם הענף.

1. ההיגב:

XL=2πfL=2π⋅50⋅0.033=10.37 ΩX_L=2\pi fL=2\pi\cdot50\cdot0.033=10.37\,\Omega

2. עכבת ענף:

Zˉ=R+jXL=5+j10.37 Ω\bar Z=R+jX_L=5+j10.37\,\Omega, ∣Z∣=52+10.372=11.51 Ω|Z|=\sqrt{5^2+10.37^2}=11.51\,\Omega, φ=arctan⁡10.375=64.25∘\varphi=\arctan\frac{10.37}{5}=64.25^\circ

3. זרם הענף (למשל Z12Z_{12} שמחובר למתח U12=400 VU_{12}=400\,\text{V}):

Iph=U∣Z∣=40011.51=34.75 AI_{ph}=\frac{U}{|Z|}=\frac{400}{11.51}=34.75\,\text{A}

4. הזרם הקווי (העומס מאוזן):

IL1=3 Iph=3⋅34.75=60.19 AI_{L1}=\sqrt3\,I_{ph}=\sqrt3\cdot34.75=60.19\,\text{A}

תשובה: IL1≈60.2 AI_{L1}\approx60.2\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

cos⁡φ=0.434\cos\varphi=0.434 (השראתי)

העומס מאוזן, ולכן מקדם ההספק של העומס כולו שווה למקדם ההספק של כל ענף:

cos⁡φ=R∣Z∣=511.51=0.434\cos\varphi=\frac{R}{|Z|}=\frac{5}{11.51}=0.434

בדיקה דרך ההספקים: P=3Iph2R=3⋅34.752⋅5=18.12 kWP=3I_{ph}^2R=3\cdot34.75^2\cdot5=18.12\,\text{kW}, S=3UIph=3⋅400⋅34.75=41.70 kVAS=3UI_{ph}=3\cdot400\cdot34.75=41.70\,\text{kVA}, PS=0.434\frac{P}{S}=0.434.

תשובה: cos⁡φ=0.434\cos\varphi=0.434 השראתי (φ=64.25∘\varphi=64.25^\circ).

סעיף ג

תשובה:

UEB≈115.5 VU_{EB}\approx115.5\,\text{V}

נתון: בשנאי המזין נקודת הכוכב O מוארקת (הארקת שיטה), ולכן נקודה E נמצאת בפוטנציאל של O. נקודה B היא קודקוד המשולש שמחובר ל-L1.

מבוקש: המתח בין E לבין B אחרי ניתוק L1 בנקודה A.

1. אחרי הניתוק נקודה B כבר לא מחוברת ל-L1. היא מחוברת דרך Z12Z_{12} אל L2 ודרך Z31Z_{31} אל L3. שתי העכבות שוות, והן יוצרות מחלק מתח על המתח U23U_{23}.

2. נסמן את מתחי הפאזה ביחס ל-O: Uˉ1=230.9∠0∘\bar U_1=230.9\angle0^\circ, Uˉ2=230.9∠−120∘\bar U_2=230.9\angle-120^\circ, Uˉ3=230.9∠120∘ V\bar U_3=230.9\angle120^\circ\,\text{V} (4003=230.9 V\frac{400}{\sqrt3}=230.9\,\text{V}). עם שתי עכבות שוות, B נמצאת באמצע בין L2 ל-L3:

UˉB=Uˉ2+Uˉ32\bar U_B=\frac{\bar U_2+\bar U_3}{2}

3. סכום שלושת מתחי הפאזה במערכת סימטרית הוא אפס, ולכן Uˉ2+Uˉ3=−Uˉ1\bar U_2+\bar U_3=-\bar U_1:

UˉB=−Uˉ12=−230.92=115.5∠180∘ V\bar U_B=-\frac{\bar U_1}{2}=-\frac{230.9}{2}=115.5\angle180^\circ\,\text{V}

4. נקודה E היא בפוטנציאל של O (אפס), ולכן:

UEB=∣UˉB∣=115.5 VU_{EB}=|\bar U_B|=115.5\,\text{V}

תשובה: UEB≈115.5 VU_{EB}\approx115.5\,\text{V} (חצי ממתח הפאזה, בפאזה הפוכה ל-L1).

סעיף ד

תשובה:

XLX_L עולה ל-12.44 Ω12.44\,\Omega, ומקדם ההספק יורד ל-0.3730.373. זה שלילי לרשת.

1. ההיגב ההשראתי פרופורציונלי לתדר:

XL=2π⋅60⋅0.033=12.44 ΩX_L=2\pi\cdot60\cdot0.033=12.44\,\Omega

2. העכבה ומקדם ההספק החדשים:

∣Z∣=52+12.442=13.41 Ω|Z|=\sqrt{5^2+12.44^2}=13.41\,\Omega, cos⁡φ=513.41=0.373\cos\varphi=\frac{5}{13.41}=0.373

3. מקדם ההספק יורד מ-0.4340.434 ל-0.3730.373, כי הרכיב ההשראתי גדל יחסית להתנגדות.

4. זה שלילי כלפי רשת החשמל: יחסית להספק הפעיל, הרשת צריכה לספק יותר הספק עילי וזרם. לכן גדלים הפסדי הנחושת והמפלים בקווים ובשנאים, וגדל הניצול של הרשת לשם הספק שאינו מבצע עבודה. (הזרם עצמו קטן ל-40013.41=29.8 A\frac{400}{13.41}=29.8\,\text{A} בענף כי העכבה גדלה, אבל היחס בין ההספק העילי להספק הפעיל גדל.)

תשובה: בתדר 60 Hz60\,\text{Hz} ההיגב גדל ל-12.44 Ω12.44\,\Omega ומקדם ההספק יורד ל-0.3730.373. זה שלילי לרשת, כי חלק גדול יותר מהזרם הוא זרם עילי.

סעיף ה

תשובה:

QC≈31.6 kVArQ_C\approx31.6\,\text{kVAr} (במשולש: C≈210 μFC\approx210\,\mu\text{F} לכל פאזה).

נתון: P=18.12 kWP=18.12\,\text{kW}, Q=3Iph2XL=3⋅34.752⋅10.37=37.56 kVArQ=3I_{ph}^2X_L=3\cdot34.75^2\cdot10.37=37.56\,\text{kVAr} (‏50 Hz50\,\text{Hz}).

מבוקש: ההספק העילי של הקבלים שמעלה את מקדם ההספק ל-0.950.95.

1. tan⁡φ1=QP=37.5618.12=2.073\tan\varphi_1=\frac{Q}{P}=\frac{37.56}{18.12}=2.073

2. tan⁡φ2=tan⁡(arccos⁡0.95)=0.329\tan\varphi_2=\tan(\arccos0.95)=0.329

3. הספק הקבלים:

QC=P(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=18.12⋅(2.073−0.329)=31.61 kVArQ_C=P(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=18.12\cdot(2.073-0.329)=31.61\,\text{kVAr}

4. קיבול לכל פאזה כשהקבלים מחוברים במשולש (כל קבל על 400 V400\,\text{V}):

CΔ=QC3 ω U2=316103⋅2π⋅50⋅4002=209.6 μFC_\Delta=\frac{Q_C}{3\,\omega\,U^2}=\frac{31610}{3\cdot2\pi\cdot50\cdot400^2}=209.6\,\mu\text{F}

תשובה: סוללת קבלים של QC≈31.6 kVArQ_C\approx31.6\,\text{kVAr} (במשולש: כ-210 μF210\,\mu\text{F} לכל פאזה).

שאלה 6 · קו רדיאלי: חתכים בצפיפות זרם אחידה וקבלים

לאורכו של שביל בשמורת טבע הותקנו לוחות חשמל בנקודות B,C,D,E עבור מכשור אלקטרוני. ההזנה היא תלת מופעית במתח נקוב של 400 V400\,\text{V}.

מוליכי הרשת מנחושת ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}} וההיגב ההשראתי של מוליכי הקו הוא 0.12 Ω/km0.12\,\Omega/\text{km}. האיור הבא מתאר את נתוני ופריסת הלוחות.

א.

חשבו את שטחי החתך בקטעי הרשת השונים לפי קריטריון של צפיפות זרם אחידה כאשר מפל המתח המקסימלי הוא 1.5%1.5\%.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי הקו.

(4 נקודות)
ג.

להזנת מרכזיית הזנה למכשור אלקטרוני חיברו מערכת אל- פסק. הסבירו מהי מערכת אל- פסק ומה תפקידה.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת להתקנה בנקודה A כך שמקדם ההספק של כל הרשת יהיה 0.950.95.

(4 נקודות)
ה.

המתח הנקוב של סוללת הקבלים הוא 480 V480\,\text{V}. חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת בהמשך לסעיף ד'.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

J=2.03 A/mm2J=2.03\,\text{A/mm}^2; מחושב: AB 45.145.1, BC 33.433.4, CD 21.821.8, DE 10.7 mm210.7\,\text{mm}^2; מסחרי: 50,35,25,16 mm250,35,25,16\,\text{mm}^2.

נתון: קו A-B-C-D-E באורכים 23,27,35,15 m23,27,35,15\,\text{m}, העומסים שבאיור, ρ=158\rho=\frac{1}{58}, x0=0.12 Ω/kmx_0=0.12\,\Omega/\text{km}, ΔUmax=1.5%\Delta U_{max}=1.5\%.

מבוקש: חתך לכל קטע כך שצפיפות הזרם J=IAJ=\frac{I}{A} זהה בכל הקטעים, ומפל המתח עד E הוא 1.5%1.5\%.

1. זרמי העומסים כפאזורים (ייחוס: מתח הפאזה, השראתי = זווית שלילית):

•BB: IˉB=25∠−41.41∘=18.75−j16.54 A\bar I_B=25\angle-41.41^\circ=18.75-j16.54\,\text{A}.

•CC: IC=147003⋅400⋅0.9=23.58 AI_C=\frac{14700}{\sqrt3\cdot400\cdot0.9}=23.58\,\text{A}, IˉC=23.58∠−25.84∘=21.22−j10.28 A\bar I_C=23.58\angle-25.84^\circ=21.22-j10.28\,\text{A}.

•DD: IˉD=25∠0∘=25 A\bar I_D=25\angle0^\circ=25\,\text{A}.

•EE: PE=Qtan⁡φ=90.75=12 kWP_E=\frac{Q}{\tan\varphi}=\frac{9}{0.75}=12\,\text{kW}, SE=15 kVAS_E=15\,\text{kVA}, IE=150003⋅400=21.65 AI_E=\frac{15000}{\sqrt3\cdot400}=21.65\,\text{A}, IˉE=17.32−j12.99 A\bar I_E=17.32-j12.99\,\text{A}.

2. הזרמים בקטעים (סכום הזרמים שאחרי הקטע):

קטעll [m]Iˉ\bar I [A]II [A]cos⁡φ\cos\varphi
AB2382.29−j39.8082.29-j39.8091.410.900
BC2763.54−j23.2763.54-j23.2767.660.939
CD3542.32−j12.9942.32-j12.9944.270.956
DE1517.32−j12.9917.32-j12.9921.650.800

3. מפל המתח השלוב עד E:

ΔU=3∑li(ρAiIicos⁡φi+x0Iisin⁡φi)\Delta U=\sqrt3\sum l_i\left(\frac{\rho}{A_i}I_i\cos\varphi_i+x_0I_i\sin\varphi_i\right)

כאשר Ai=IiJA_i=\frac{I_i}{J}, החלק האוהמי הוא ρAiIicos⁡φi=ρJcos⁡φi\frac{\rho}{A_i}I_i\cos\varphi_i=\rho J\cos\varphi_i, ולכן

ΔU=3ρJ∑licos⁡φi+3x0∑liIr,i\Delta U=\sqrt3\rho J\sum l_i\cos\varphi_i+\sqrt3x_0\sum l_iI_{r,i}

(Ir,iI_{r,i} הוא הרכיב העילי של זרם הקטע).

4. הצבה:

3ρ∑licos⁡φi=3⋅158⋅(23⋅0.900+27⋅0.939+35⋅0.956+15⋅0.8)=2.733\sqrt3\rho\sum l_i\cos\varphi_i=\sqrt3\cdot\frac{1}{58}\cdot(23\cdot0.900+27\cdot0.939+35\cdot0.956+15\cdot0.8)=2.733

3x0∑liIr,i=3⋅0.12⋅10−3⋅(23⋅39.80+27⋅23.27+35⋅12.99+15⋅12.99)=0.456 V\sqrt3x_0\sum l_iI_{r,i}=\sqrt3\cdot0.12\cdot10^{-3}\cdot(23\cdot39.80+27\cdot23.27+35\cdot12.99+15\cdot12.99)=0.456\,\text{V}

ΔUmax=0.015⋅400=6 V\Delta U_{max}=0.015\cdot400=6\,\text{V}

5. צפיפות הזרם:

J=6−0.4562.733=2.029 A/mm2J=\frac{6-0.456}{2.733}=2.029\,\text{A/mm}^2

6. החתכים:

AAB=91.412.029=45.1 mm2A_{AB}=\frac{91.41}{2.029}=45.1\,\text{mm}^2, ABC=67.662.029=33.4 mm2A_{BC}=\frac{67.66}{2.029}=33.4\,\text{mm}^2, ACD=44.272.029=21.8 mm2A_{CD}=\frac{44.27}{2.029}=21.8\,\text{mm}^2, ADE=21.652.029=10.7 mm2A_{DE}=\frac{21.65}{2.029}=10.7\,\text{mm}^2

מעגלים כלפי מעלה לחתכים מסחריים: 5050, 3535, 2525, 16 mm216\,\text{mm}^2. עם החתכים האלה מפל המתח עד E הוא 5.30 V=1.33%<1.5%5.30\,\text{V}=1.33\%<1.5\%.

תשובה: J≈2.03 A/mm2J\approx2.03\,\text{A/mm}^2. חתכים מחושבים: AB 45.145.1, BC 33.433.4, CD 21.821.8, DE 10.7 mm210.7\,\text{mm}^2. חתכים מסחריים: AB 5050, BC 3535, CD 2525, DE 16 mm216\,\text{mm}^2.

סעיף ב

תשובה:

ΔP≈546 W\Delta P\approx546\,\text{W} (בחתכים המסחריים).

הפסדי ההספק בקו תלת-פאזי: ΔP=3∑Ii2Ri\Delta P=3\sum I_i^2R_i, עם Ri=ρ liAiR_i=\frac{\rho\,l_i}{A_i} בחתכים המסחריים שנבחרו.

1. ההתנגדויות:

RAB=2358⋅50=7.93 mΩR_{AB}=\frac{23}{58\cdot50}=7.93\,\text{m}\Omega, RBC=2758⋅35=13.30 mΩR_{BC}=\frac{27}{58\cdot35}=13.30\,\text{m}\Omega, RCD=3558⋅25=24.14 mΩR_{CD}=\frac{35}{58\cdot25}=24.14\,\text{m}\Omega, RDE=1558⋅16=16.16 mΩR_{DE}=\frac{15}{58\cdot16}=16.16\,\text{m}\Omega

2. ההפסדים בכל קטע:

ΔPAB=3⋅91.412⋅0.00793=198.8 W\Delta P_{AB}=3\cdot91.41^2\cdot0.00793=198.8\,\text{W}

ΔPBC=3⋅67.662⋅0.01330=182.7 W\Delta P_{BC}=3\cdot67.66^2\cdot0.01330=182.7\,\text{W}

ΔPCD=3⋅44.272⋅0.02414=141.9 W\Delta P_{CD}=3\cdot44.27^2\cdot0.02414=141.9\,\text{W}

ΔPDE=3⋅21.652⋅0.01616=22.7 W\Delta P_{DE}=3\cdot21.65^2\cdot0.01616=22.7\,\text{W}

3. סך ההפסדים:

ΔP=198.8+182.7+141.9+22.7=546.1 W\Delta P=198.8+182.7+141.9+22.7=546.1\,\text{W}

(כ-1%1\% מההספק הפעיל של העומסים, 57.0 kW57.0\,\text{kW}.)

תשובה: הפסדי הקו הם כ-546 W546\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

UPS: מיישר, מצברים וממיר, שמספקים מתח רציף ונקי ומזינים את הצרכנים מהמצברים בהפסקה, בלי זמן מעבר.

1. מערכת אל-פסק (UPS) היא מקור הזנה שמחובר בין הרשת לצרכנים הרגישים. היא בנויה ממיישר ומטען, ממצברים, ממהפך (ממיר DC ל-AC) וממעקף (by-pass) סטטי.

2. בפעולה רגילה (במערכת on-line) המיישר טוען את המצברים ומזין את המהפך, והמהפך מייצר מתח סינוסי יציב לצרכנים.

3. בהפסקת חשמל או בירידת מתח המהפך ממשיך לפעול מהמצברים, בלי שום הפסקה בהזנה, למשך זמן הגיבוי של המצברים, עד שהרשת חוזרת או עד שגנרטור נכנס.

תפקידה:

•הזנה רציפה בלי הפסקה למכשור האלקטרוני (מניעת אובדן נתונים ותקלות).

•ייצוב מתח ותדר וסינון הפרעות: נחשולים, שקיעות מתח, הרמוניות.

•גישור על הזמן עד שמקור חלופי מתחיל לפעול.

תשובה: מערכת אל-פסק (UPS) היא מערכת של מיישר, מצברים ומהפך. היא מזינה את המכשור האלקטרוני במתח יציב ונקי, ובהפסקת חשמל ממשיכה להזין אותו מהמצברים בלי שום הפסקה.

סעיף ד

תשובה:

QC≈8.84 kVArQ_C\approx8.84\,\text{kVAr}

נתון: העומסים מסעיף א. מבוקש: הספק הקבלים שמעלה את מקדם ההספק בנקודה A ל-0.950.95.

1. ההספק הכולל בנקודה A (מהזרם הכולל בקטע AB, Iˉ=82.29−j39.80 A\bar I=82.29-j39.80\,\text{A}):

P=3⋅400⋅82.29=57.01 kWP=\sqrt3\cdot400\cdot82.29=57.01\,\text{kW}, Q=3⋅400⋅39.80=27.58 kVArQ=\sqrt3\cdot400\cdot39.80=27.58\,\text{kVAr}

באופן ישיר: P=12.99+14.7+17.32+12=57.01 kWP=12.99+14.7+17.32+12=57.01\,\text{kW}, Q=11.46+7.12+0+9=27.58 kVArQ=11.46+7.12+0+9=27.58\,\text{kVAr}.

מקדם ההספק הנוכחי: cos⁡φ1=57.0157.012+27.582=0.90\cos\varphi_1=\frac{57.01}{\sqrt{57.01^2+27.58^2}}=0.90.

2. ההספק העילי המותר במקדם 0.950.95:

Q2=Ptan⁡(arccos⁡0.95)=57.01⋅0.329=18.74 kVArQ_2=P\tan(\arccos0.95)=57.01\cdot0.329=18.74\,\text{kVAr}

3. הספק הקבלים:

QC=Q−Q2=27.58−18.74=8.84 kVArQ_C=Q-Q_2=27.58-18.74=8.84\,\text{kVAr}

(הפסדי הקו קטנים, 546 W546\,\text{W} ו-141 VAr141\,\text{VAr}, ואינם משנים את התוצאה: 8.80 kVAr8.80\,\text{kVAr}.)

תשובה: סוללת קבלים של כ-8.84 kVAr8.84\,\text{kVAr} בנקודה A (במתח 400 V400\,\text{V}).

סעיף ה

תשובה:

Q480=8.84⋅(480400)2≈12.7 kVArQ_{480}=8.84\cdot\left(\frac{480}{400}\right)^2\approx12.7\,\text{kVAr}

הספק עילי של קבל פרופורציונלי לריבוע המתח (Q=ωCU2Q=\omega CU^2). סוללה שמדורגת ל-480 V480\,\text{V} ומחוברת לרשת של 400 V400\,\text{V} מספקת פחות מההספק הנקוב שלה:

Q400=Q480(400480)2Q_{400}=Q_{480}\left(\frac{400}{480}\right)^2

1. כדי לקבל Q400=8.84 kVArQ_{400}=8.84\,\text{kVAr} (מסעיף ד):

Q480=Q400(480400)2=8.84⋅1.44=12.73 kVArQ_{480}=Q_{400}\left(\frac{480}{400}\right)^2=8.84\cdot1.44=12.73\,\text{kVAr}

תשובה: נדרשת סוללה בהספק נקוב של כ-12.7 kVAr12.7\,\text{kVAr} ב-480 V480\,\text{V}, שתספק 8.84 kVAr8.84\,\text{kVAr} ברשת של 400 V400\,\text{V}.

שאלה 7 · טיפול בנקודת האפס ושנאי זרם במתח גבוה

במתקן חשמלי לייצור נייר המוזן במתח גבוה יש תחנת השנאה ומסדר חשמלי עבור מנועים הפועלים במתח נקוב של 7.2 kV7.2\,\text{kV}. שנאי ההזנה הוא בעל הספק של 10 MVA10\,\text{MVA}, Uk[%]=10U_k[\%]=10, 22/7.2 kV22/7.2\,\text{kV}. רשת ההזנה היא בעלת הספק אין-סופי. רשת החשמל במתח הגבוה היא באמצעות רשת כבלים בלבד. מתכנן המתקן דרש להקטין את גודל הזרם במתקן בעת תקלה בין פאזה לאדמה.

א.

מנו את שיטות הטיפול בנקודת האפס המתאימות למתואר בשאלה והסבירו היתרונות וחסרונות של השיטות.

(4 נקודות)
ב.

בחרו את הערכים הנקובים (יחס ההשנאה) של שנאי הזרם (התייחסו לצד הראשוני והמשני של השנאי) המתאים לפאזה במתקן החשמלי (לפי הספק השנאי) מהערכים הבאים:

ערכים נקובים של שנאי זרם בראשוני: 10,12.5,15,20,25,30,40,50,60,75 A10, 12.5, 15, 20, 25, 30, 40, 50, 60, 75\,\text{A} ומכפלות ב-10 מערכים אלו.

ערכים נקובים של שנאי זרם בשניוני: 5 A5\,\text{A}

(4 נקודות)
ג.

הסבירו מה יקרה אם תתבצע פתיחת המעגל המשני של שנאי הזרם בזמן משטר עבודה של המתקן.

(4 נקודות)
ד.

תכננו נגד הארקה עבור הגבלת זרם הקצר כלפי האדמה. חשבו את הנגד שלא יאפשר בעת קצר לאדמה זרם תקלה העולה על 400 A400\,\text{A}.

(4 נקודות)
ה.

בהמשך לסעיף הקדם, התקינו לנגד הארקה שנאי זרם ביחס של 500/5 A500/5\,\text{A}. מה יהיה גודל הזרם בצד השניוני של שנאי הזרם לפי יחס ההשנאה?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

הארקה דרך נגד (התנגדות נמוכה או גבוהה) והארקה דרך סליל כיבוי (פטרסן). (אפס מבודד אפשרי, אך פחות מתאים לרשת כבלים.)

הדרישה היא להקטין את זרם התקלה פאזה-אדמה, ולכן מוציאים מהדיון הארקה ישירה של נקודת האפס (שנותנת זרם תקלה גבוה). השיטות המתאימות:

1. הארקה דרך נגד (התנגדות נמוכה או גבוהה) בין נקודת הכוכב של המשני לאדמה.

•יתרונות: זרם התקלה מוגבל לערך ידוע ומתוכנן. ההגנות (ממסרי זרם אדמה) מזהות את התקלה ומנתקות אותה באופן סלקטיבי. מתחי יתר זמניים בפאזות הבריאות מרוסנים. הנזק במקום התקלה (למשל בליפופי מנוע) קטן.

•חסרונות: יש ניתוק (במיוחד בהתנגדות נמוכה), כלומר המתקן לא ממשיך לעבוד בזמן תקלה. הנגד מתחמם ויש בו הפסדים בזמן התקלה, ולכן הוא צריך להיות מתוכנן לזמן הניתוק.

2. הארקה דרך סליל כיבוי (סליל פטרסן), שמכוון לתהודה עם קיבול הכבלים לאדמה.

•יתרונות: הזרם הקיבולי הגדול של רשת הכבלים מקוזז, וזרם התקלה קטן מאוד. קשתות נכבות מעצמן, ואפשר להמשיך לעבוד זמן מה עם תקלה.

•חסרונות: הסליל יקר ודורש כוונון כשמשנים את תצורת הרשת. מתח הפאזות הבריאות עולה למתח השלוב. קשה לאתר את הענף התקול. תקלה בכבל לרוב אינה חולפת, ולכן היתרון של כיבוי קשת קטן.

3. (אפס מבודד: זרם תקלה קטן ואפשר להמשיך לעבוד, אבל ברשת כבלים הזרם הקיבולי גדול, יש סכנת מתחי יתר מקשתות חוזרות, וקשה לאתר את התקלה. לכן השיטה פחות מתאימה כאן.)

תשובה: השיטות המתאימות הן הארקת נקודת האפס דרך נגד והארקה דרך סליל כיבוי (פטרסן). הנגד מגביל את הזרם ומאפשר הגנה סלקטיבית, אך גורם לניתוק ולהפסדים. הסליל מקטין מאוד את הזרם ומכבה קשתות, אך הוא יקר, דורש כוונון ומעלה את מתח הפאזות הבריאות.

סעיף ב

תשובה:

צד 22 kV22\,\text{kV}: In=262.4 AI_n=262.4\,\text{A}, שנאי זרם 300/5 A300/5\,\text{A}. צד 7.2 kV7.2\,\text{kV}: In=801.9 AI_n=801.9\,\text{A}, שנאי זרם 1000/5 A1000/5\,\text{A}.

הזרם הנקוב הראשוני של שנאי הזרם צריך להיות הערך התקני הקרוב שמעל הזרם הנקוב של שנאי ההספק בכל צד.

1. צד ראשוני של שנאי ההספק (22 kV22\,\text{kV}):

I1n=Sn3 U1=10⋅1063⋅22000=262.4 AI_{1n}=\frac{S_n}{\sqrt3\,U_1}=\frac{10\cdot10^6}{\sqrt3\cdot22000}=262.4\,\text{A}

הערך התקני הבא: 300 A300\,\text{A} (‏30⋅1030\cdot10), ולכן שנאי זרם 300/5 A300/5\,\text{A}.

2. צד משני של שנאי ההספק (7.2 kV7.2\,\text{kV}):

I2n=10⋅1063⋅7200=801.9 AI_{2n}=\frac{10\cdot10^6}{\sqrt3\cdot7200}=801.9\,\text{A}

הערך התקני הבא: 1000 A1000\,\text{A} (‏10⋅10010\cdot100), ולכן שנאי זרם 1000/5 A1000/5\,\text{A}.

תשובה: בצד 22 kV22\,\text{kV} שנאי זרם 300/5 A300/5\,\text{A}, ובצד 7.2 kV7.2\,\text{kV} שנאי זרם 1000/5 A1000/5\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

כל הזרם הראשוני הופך לזרם מגנוט, הליבה ברוויה, ובמשני נוצר מתח גבוה מסוכן; הליבה מתחממת והבידוד עלול להיפרץ.

1. בשנאי זרם הזרם הראשוני נקבע על ידי הרשת (העומס) ולא על ידי שנאי הזרם. בעבודה רגילה המשני כמעט מקוצר דרך המכשירים, והשטף שיוצר הזרם המשני מבטל כמעט את כל השטף של הזרם הראשוני, כך שהשטף בליבה קטן.

2. כשפותחים את המשני אין זרם משני שמבטל את השטף, וכל הזרם הראשוני הופך לזרם מגנוט. הליבה נכנסת לרוויה עמוקה.

3. התוצאות:

•בהדקי המשני נוצר מתח גבוה מאוד (פסגות של אלפי וולטים), שמסכן חיים ועלול לפרוץ את הבידוד.

•הפסדי הברזל גדלים מאוד, והליבה והליפופים מתחממים עד כדי נזק.

•מגנטיות שארית בליבה פוגעת אחר כך בדיוק המדידה.

4. לכן אסור לפתוח את המשני בזמן עבודה. לפני ניתוק מכשיר מקצרים את הדקי המשני.

תשובה: פתיחת המשני תגרום לרוויה של הליבה, למתח גבוה ומסוכן בהדקי המשני, לחימום ולפריצת בידוד. לכן מקצרים את המשני לפני כל ניתוק.

סעיף ד

תשובה:

RN=7200/3400≈10.4 ΩR_N=\frac{7200/\sqrt3}{400}\approx10.4\,\Omega

נתון: מתח שלוב 7.2 kV7.2\,\text{kV}, זרם תקלה מרבי לאדמה 400 A400\,\text{A}. הנגד מחובר בין נקודת הכוכב של המשני לאדמה.

הנחה: עכבת השנאי, הכבלים והקיבול לאדמה זניחות לעומת הנגד, ולכן בקצר פאזה-אדמה כל מתח הפאזה נופל על הנגד.

1. מתח הפאזה:

Uph=U3=72003=4157 VU_{ph}=\frac{U}{\sqrt3}=\frac{7200}{\sqrt3}=4157\,\text{V}

2. הנגד:

RN=UphIE,max=4157400=10.39 ΩR_N=\frac{U_{ph}}{I_{E,max}}=\frac{4157}{400}=10.39\,\Omega

נגד גדול יותר נותן זרם קטן יותר, ולכן RN≥10.4 ΩR_N\ge10.4\,\Omega.

תשובה: נגד הארקה של RN≈10.4 ΩR_N\approx10.4\,\Omega (לפחות), שעומד במתח 4.16 kV4.16\,\text{kV} ובזרם 400 A400\,\text{A} למשך זמן הניתוק.

סעיף ה

תשובה:

I2=4 AI_2=4\,\text{A}

בקצר לאדמה עובר בנגד זרם של 400 A400\,\text{A} (מסעיף ד). הזרם המשני של שנאי הזרם הוא הזרם הראשוני חלקי יחס ההשנאה:

I2=I1⋅5500=400⋅5500=4 AI_2=I_1\cdot\frac{5}{500}=400\cdot\frac{5}{500}=4\,\text{A}

תשובה: I2=4 AI_2=4\,\text{A}

שאלה 8 · תאורה בבריכה מקורה ואזורי בריכה

בבריכת שחייה טיפולית מקורה המתוארת באיור מותקנים שישה גופי תאורה. כל גוף תאורה בעל נצילות אורית של 100 Lm/W100\,\text{Lm/W}. פיזור האור של גוף תאורה שווה לכל הכיוונים בצורת חצי עיגול והוא הותקן צמוד לתקרה, גובה התקרה כ-6 מטרים. במרכז הבריכה (נקודה A) נמדדה רמת הארה של 200 Lux200\,\text{Lux} בגובה הרצפה. רשת החשמל במתח נקוב של 230 V230\,\text{V}.

א.

חשבו את שטף האור של גוף תאורה.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הספקה של מנורת לד בודדת.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את רמת ההארה בנקודה B (בגובה הרצפה, התחשבו בשתי נורות קרובות בלבד).

(5 נקודות)
ד.

הסבירו כיצד מוגדר אזור נקודת A (ברדיוס של 2 מטר) בהתאם לחוק החשמל.

(2 נקודות)
ה.

לפי חוק החשמל, מנו את האפשרויות להגנה בפני חשמול של תאורה תת מימית הממוקמת מאחורי אשנב והגישה אליה אפשרית מתעלה שמחוץ למים.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

I≈5309 cdI\approx5309\,\text{cd}, Φ=2πI≈33,360 lm\Phi=2\pi I\approx33{,}360\,\text{lm}

נתון: 6 גופי תאורה בגובה h=6 mh=6\,\text{m}, עוצמת הארה ב-A (במרכז) EA=200 lxE_A=200\,\text{lx}, פיזור שווה בחצי מרחב.

מבוקש: שטף האור של גוף בודד.

1. גאומטריה לפי האיור (מבט מלמעלה): הגופים במרחק אופקי של 6 m6\,\text{m} מהציר האורכי של הבריכה, שעליו נמצאות A ו-B. הגופים 1 ו-2 נמצאים 3.5 m3.5\,\text{m} מהקיר, והגופים 3 ו-4 בגובה A: 2+172=10.5 m2+\frac{17}{2}=10.5\,\text{m} מהקיר. לכן המרווח בין שורות הגופים הוא 7 m7\,\text{m}.

•גופים 3 ו-4: מרחק אופקי מ-A 6 m6\,\text{m}, מרחק ישר d1=62+62=8.485 md_1=\sqrt{6^2+6^2}=8.485\,\text{m}.

•גופים 1, 2, 5, 6: מרחק אופקי 62+72=85 m\sqrt{6^2+7^2}=\sqrt{85}\,\text{m}, מרחק ישר d2=85+36=11 md_2=\sqrt{85+36}=11\,\text{m}.

2. עוצמת ההארה מגוף בעוצמת אור II (חוק הריבוע ההפוך וחוק הקוסינוס):

E=Icos⁡θd2=I hd3E=\frac{I\cos\theta}{d^2}=\frac{I\,h}{d^3}

ב-A מסכמים את ששת הגופים:

EA=I h(2d13+4d23)=I⋅6⋅(28.4853+4113)=0.03767 IE_A=I\,h\left(\frac{2}{d_1^3}+\frac{4}{d_2^3}\right)=I\cdot6\cdot\left(\frac{2}{8.485^3}+\frac{4}{11^3}\right)=0.03767\,I

3. עוצמת האור:

I=2000.03767=5309 cdI=\frac{200}{0.03767}=5309\,\text{cd}

(בדיקה: גופים 3 ו-4 תורמים 2⋅52.14=104.27 lx2\cdot52.14=104.27\,\text{lx}, וארבעת האחרים 4⋅23.93=95.73 lx4\cdot23.93=95.73\,\text{lx}; יחד 200 lx200\,\text{lx}.)

4. השטף: האור מתפזר באופן שווה בחצי מרחב, כלומר בזווית מרחבית 2π sr2\pi\,\text{sr}:

Φ=2πI=2π⋅5309=33,356 lm\Phi=2\pi I=2\pi\cdot5309=33{,}356\,\text{lm}

תשובה: שטף האור של כל גוף תאורה הוא כ-33,360 lm33{,}360\,\text{lm} (עוצמת אור I≈5309 cdI\approx5309\,\text{cd}).

סעיף ב

תשובה:

P≈334 WP\approx334\,\text{W}

ההספק הוא השטף חלקי הנצילות האורית:

P=Φbeta=33356100=333.6 WP=\frac{\Phi}{\\beta}=\frac{33356}{100}=333.6\,\text{W}

הזרם של כל מנורה ב-230 V230\,\text{V} (בהנחת מקדם הספק 1): 333.6230=1.45 A\frac{333.6}{230}=1.45\,\text{A}.

תשובה: הספק מנורת לד בודדת הוא כ-334 W334\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

EB≈99.6 lxE_B\approx99.6\,\text{lx}

1. הגופים הקרובים ל-B הם 1 ו-2. נקודה B נמצאת 2 m2\,\text{m} מהקיר, והגופים 3.5 m3.5\,\text{m} מהקיר, ולכן ההפרש לאורך הבריכה הוא 1.5 m1.5\,\text{m}. ההפרש לרוחב הוא 6 m6\,\text{m} (לפי האיור).

המרחק האופקי: a=62+1.52=6.185 ma=\sqrt{6^2+1.5^2}=6.185\,\text{m}

המרחק הישר: d=a2+h2=6.1852+62=8.617 md=\sqrt{a^2+h^2}=\sqrt{6.185^2+6^2}=8.617\,\text{m}

cos⁡θ=hd=68.617=0.696\cos\theta=\frac{h}{d}=\frac{6}{8.617}=0.696

2. עוצמת ההארה משני הגופים (שווים):

EB=2⋅Icos⁡θd2=2⋅5309⋅0.6968.6172=99.6 lxE_B=2\cdot\frac{I\cos\theta}{d^2}=2\cdot\frac{5309\cdot0.696}{8.617^2}=99.6\,\text{lx}

תשובה: EB≈99.6 lxE_B\approx99.6\,\text{lx} (בערך מחצית מההארה במרכז).

סעיף ד

תשובה:

אזור 0: פנים אגן הבריכה (המים). מותר רק ציוד במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד 12 V12\,\text{V} AC), IPX8.

1. נקודה A נמצאת במרכז הבריכה, וכל הסביבה שלה ברדיוס 2 m2\,\text{m} נמצאת בתוך המים, בתוך אגן הבריכה.

2. לפי התקנות לבריכות שחייה, פנים האגן הוא אזור 0. (אזור 1 הוא רצועה ברוחב 2 m2\,\text{m} סביב שפת הבריכה, עד גובה 2.5 m2.5\,\text{m}, ואזור 2 הוא רצועה של 1.5 m1.5\,\text{m} נוספים מחוץ לאזור 1.)

3. באזור 0 מותר להתקין רק ציוד שמיועד לפעול במים: הזנה במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד 12 V12\,\text{V} זרם חילופין או 30 V30\,\text{V} זרם ישר), מקור ההזנה מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2, ודרגת הגנה IPX8. אין בו בתי תקע ולא קופסאות חיבורים.

תשובה: אזור נקודת A הוא אזור 0, פנים אגן הבריכה. מותר בו רק ציוד במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד 12 V12\,\text{V} AC) בדרגת הגנה IPX8.

סעיף ה

תשובה:

מתח נמוך מאוד מבטחתי; הפרדה חשמלית (שנאי מבדל לכל גוף); ניתוק אוטומטי עם ממסר פחת 30 mA30\,\text{mA} (גוף בידוד כפול). בכל מקרה בלי מגע מוליך בין הגוף לחלקי האשנב.

גוף תאורה שמותקן מאחורי אשנב אטום, ושמטפלים בו מתעלת שירות יבשה מחוץ למים, אינו נמצא במים עצמם. לכן מותרות בו כמה שיטות הגנה:

1. מתח נמוך מאוד מבטחתי (מנמ"ב, עד 12 V12\,\text{V} זרם חילופין), עם שנאי מבטחתי מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2.

2. הפרדה חשמלית: שנאי מבדל נפרד לכל גוף תאורה, מותקן מחוץ לאזורים.

3. ניתוק אוטומטי של ההזנה עם ממסר פחת שזרם הפעולה שלו 30 mA30\,\text{mA} לכל היותר, עם גוף תאורה בעל בידוד כפול.

בכל אחת מהשיטות מתקינים את הגוף כך שלא יהיה שום חיבור מוליך, מכוון או מקרי, בין חלקי המתכת של גוף התאורה לבין חלקי המתכת של האשנב.

תשובה: מתח נמוך מאוד מבטחתי; הפרדה חשמלית בשנאי מבדל לכל גוף; ניתוק אוטומטי בממסר פחת של 30 mA30\,\text{mA} (עם בידוד כפול). בכל השיטות אין חיבור מוליך בין גוף התאורה לחלקי האשנב.

שאלה 9 · מפעל: כושר ניתוק, קבלים והפעלת שנאים

מפעל תעשייתי מוזן מרשת 22 kV22\,\text{kV} תלת-מופעית, עכבת הקצר של רשת החשמל היא 0.05+j0.6 mΩ0.05+j0.6\,\text{m}\Omega. במפעל, קיים מסדר חשמל למתח גבוה ושנאי הספק בהספק נקוב של 1600 kVA1600\,\text{kVA}.

ערכים נקובים של שנאי 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}, הפסדי הריקם של השנאי הם 1450 W1450\,\text{W} והפסדי הנחושת הנקובים הם 14 kW14\,\text{kW}. קבוצת החיבורים היא Dyn11 ומתח הקצר של השנאי היא 6%6\%.

הלוח הראשי במפעל ממוקם בחדר החשמל הראשי. הלוח מזין ארבעה לוחות חשמל משניים. המתח במפעל 400 V400\,\text{V}, עומס המפעל מפורט בטבלה.

לוח חשמלהספק מדומה [kVA]מקדם הספק
13600.85 השראתי
22200.9 השראתי
31200.83 השראתי
44000.8 השראתי

טבלה לשאלה 9

א.

חשבו מהו כושר הניתוק הנדרש המינימלי של המפסק הראשי של המתקן.

(4 נקודות)
ב.

במפעל, הותקנו סוללות קבלים בשיטת "קיזוז מרכזי". ברשות המפעל ישנן סוללות קבלים של 40 kVAr40\,\text{kVAr}. חשבו כמה סוללות קבלים נדרשות להתקנה עבור מקדם הספק של 0.920.92 לפחות.

(4 נקודות)
ג.

קבעו מהו שטח החתך המינימלי של מוליך נחושת, לפי טבלה 90.390.3 להזנת סוללת קבלים בודדת.

(4 נקודות)
ד.

חשבו מה יהיה מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון.

(4 נקודות)
ה.

שוקלים להקים את המתקן עם שני שנאים בהספק של 800 kVA800\,\text{kVA} העובדים במקביל. הפסדי הריקם של השנאים הם 800 W800\,\text{W} והפסדי הנחושת הנקובים הם 7000 W7000\,\text{W}, מתח קצר 6%6\% וקבוצת חיבורים Dyn11.

עומס המפעל משתנה במשך היום בין 20%20\% ל-100%100\% מההספק המרבי.

חשבו את ההספק האופטימלי להפעלת שנאי שני מבחינת חיסכון בהפסדי הספק.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Ik3≈35 kAI_{k3}\approx35\,\text{kA}; מפסק בכושר ניתוק 36 kA36\,\text{kA} לפחות.

נתון: עכבת הרשת 0.05+j0.6 mΩ0.05+j0.6\,\text{m}\Omega (מועברת לצד 0.4 kV0.4\,\text{kV}), שנאי 1600 kVA1600\,\text{kVA}, uk=6%u_k=6\%, ΔPCu=14 kW\Delta P_{Cu}=14\,\text{kW}.

מבוקש: זרם הקצר התלת-פאזי בהדקי המפסק הראשי (צד 400 V400\,\text{V} של השנאי). כושר הניתוק של המפסק לא יקטן ממנו.

1. עכבת השנאי בצד 400 V400\,\text{V}:

ZT=uk100⋅U2Sn=0.06⋅40021.6⋅106=6 mΩZ_T=\frac{u_k}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=0.06\cdot\frac{400^2}{1.6\cdot10^6}=6\,\text{m}\Omega

RT=ΔPCuU2Sn2=14000⋅4002(1.6⋅106)2=0.875 mΩR_T=\Delta P_{Cu}\frac{U^2}{S_n^2}=14000\cdot\frac{400^2}{(1.6\cdot10^6)^2}=0.875\,\text{m}\Omega

XT=62−0.8752=5.936 mΩX_T=\sqrt{6^2-0.875^2}=5.936\,\text{m}\Omega

2. העכבה הכוללת:

Zˉ=(0.05+0.875)+j(0.6+5.936)=0.925+j6.536 mΩ\bar Z=(0.05+0.875)+j(0.6+5.936)=0.925+j6.536\,\text{m}\Omega, ∣Z∣=6.601 mΩ|Z|=6.601\,\text{m}\Omega

3. זרם הקצר:

Ik3=U3 ∣Z∣=4003⋅6.601⋅10−3=34.99⋅103 AI_{k3}=\frac{U}{\sqrt3\,|Z|}=\frac{400}{\sqrt3\cdot6.601\cdot10^{-3}}=34.99\cdot10^3\,\text{A}

4. כושר הניתוק של המפסק צריך להיות לפחות 35 kA35\,\text{kA}. הערך התקני הקרוב מעליו הוא 36 kA36\,\text{kA}.

תשובה: Ik3≈35 kAI_{k3}\approx35\,\text{kA}, ולכן נדרש מפסק ראשי בכושר ניתוק של 36 kA36\,\text{kA} לפחות.

סעיף ב

תשובה:

QC=199 kVArQ_C=199\,\text{kVAr}, ולכן 5 סוללות (200 kVAr200\,\text{kVAr}).

1. ההספקים של כל לוח (P=Scos⁡φP=S\cos\varphi, Q=Ssin⁡φQ=S\sin\varphi):

לוחPP [kW]QQ [kVAr]
1306.0189.64
2198.095.90
399.666.93
4320.0240.00
סה"כ923.6592.47

2. מקדם ההספק הנוכחי: S=923.62+592.472=1097.3 kVAS=\sqrt{923.6^2+592.47^2}=1097.3\,\text{kVA}, cos⁡φ1=923.61097.3=0.842\cos\varphi_1=\frac{923.6}{1097.3}=0.842.

3. ההספק העילי המותר במקדם 0.920.92:

Q2=Ptan⁡(arccos⁡0.92)=923.6⋅0.426=393.45 kVArQ_2=P\tan(\arccos0.92)=923.6\cdot0.426=393.45\,\text{kVAr}

4. הספק הקבלים הנדרש:

QC=592.47−393.45=199.02 kVArQ_C=592.47-393.45=199.02\,\text{kVAr}

5. מספר הסוללות: n=199.0240=4.98n=\frac{199.02}{40}=4.98, ומעגלים כלפי מעלה: n=5n=5 (200 kVAr200\,\text{kVAr}).

בדיקה: Q=592.47−200=392.47 kVArQ=592.47-200=392.47\,\text{kVAr}, cos⁡φ=923.6923.62+392.472=0.920\cos\varphi=\frac{923.6}{\sqrt{923.6^2+392.47^2}}=0.920.

תשובה: נדרשות 5 סוללות קבלים של 40 kVAr40\,\text{kVAr} (‏200 kVAr200\,\text{kVAr}), ומקדם ההספק יהיה 0.9200.920.

סעיף ג

תשובה:

In=57.7 AI_n=57.7\,\text{A}, זרם תכן 1.43In=82.6 A1.43I_n=82.6\,\text{A}, ולכן 16 mm216\,\text{mm}^2 נחושת.

1. הזרם הנקוב של סוללה בודדת:

IC=QC3 U=400003⋅400=57.7 AI_C=\frac{Q_C}{\sqrt3\,U}=\frac{40000}{\sqrt3\cdot400}=57.7\,\text{A}

2. מוליכי ההזנה של קבלים מתוכננים לזרם גדול מהנקוב: זרמי הרמוניות (כ-1.31.3) וסטיית הקיבול מהערך הנקוב (עד כ-1.11.1). זרם התכן:

Id=1.3⋅1.1⋅IC=1.43⋅57.7=82.6 AI_d=1.3\cdot1.1\cdot I_C=1.43\cdot57.7=82.6\,\text{A}

3. בחירה מהטבלה (כבל נחושת XLPE בהתקנה גלויה, 3 מוליכים עמוסים): 10 mm210\,\text{mm}^2 נושא כ-71 A71\,\text{A} (לא מספיק), ו-16 mm216\,\text{mm}^2 נושא כ-96 A96\,\text{A} (≥82.6 A\ge82.6\,\text{A}).

תשובה: שטח חתך מזערי של 16 mm216\,\text{mm}^2 נחושת להזנת סוללה בודדת (IC=57.7 AI_C=57.7\,\text{A}, זרם תכן 82.6 A82.6\,\text{A}).

סעיף ד

תשובה:

S=1003.5 kVAS=1003.5\,\text{kVA}, β≈0.627\beta\approx0.627 (‏62.7%62.7\%)

אחרי התקנת 5 הסוללות (סעיף ב):

1. Q′=592.47−200=392.47 kVArQ'=592.47-200=392.47\,\text{kVAr}

2. S′=923.62+392.472=1003.5 kVAS'=\sqrt{923.6^2+392.47^2}=1003.5\,\text{kVA}

3. מקדם ההעמסה:

β=S′Sn=1003.51600=0.627\beta=\frac{S'}{S_n}=\frac{1003.5}{1600}=0.627

(לפני התיקון: 1097.31600=0.686\frac{1097.3}{1600}=0.686.)

תשובה: מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון הוא β≈0.627\beta\approx0.627 (62.7%62.7\%).

סעיף ה

תשובה:

Sopt=8002⋅8007000≈382.5 kVAS_{opt}=800\sqrt{\frac{2\cdot800}{7000}}\approx382.5\,\text{kVA}: מעל עומס זה מפעילים את השנאי השני.

נתון: שני שנאים זהים, Sn=800 kVAS_n=800\,\text{kVA}, P0=800 WP_0=800\,\text{W}, PCu,n=7000 WP_{Cu,n}=7000\,\text{W}.

מבוקש: העומס SS שמעליו כדאי להפעיל שני שנאים במקום אחד.

1. ההפסדים בעומס SS:

•שנאי אחד: ΔP1=P0+PCu,n(SSn)2\Delta P_1=P_0+P_{Cu,n}\left(\frac{S}{S_n}\right)^2

•שני שנאים (כל אחד נושא S2\frac{S}{2}): ΔP2=2P0+2PCu,n(S2Sn)2=2P0+PCu,n2(SSn)2\Delta P_2=2P_0+2P_{Cu,n}\left(\frac{S}{2S_n}\right)^2=2P_0+\frac{P_{Cu,n}}{2}\left(\frac{S}{S_n}\right)^2

2. בעומס האופטימלי ההפסדים שווים, ΔP1=ΔP2\Delta P_1=\Delta P_2:

P0+PCu,n(SSn)2=2P0+PCu,n2(SSn)2 ⇒ PCu,n2(SSn)2=P0P_0+P_{Cu,n}\left(\frac{S}{S_n}\right)^2=2P_0+\frac{P_{Cu,n}}{2}\left(\frac{S}{S_n}\right)^2\ \Rightarrow\ \frac{P_{Cu,n}}{2}\left(\frac{S}{S_n}\right)^2=P_0

Sopt=Sn2P0PCu,n=800⋅2⋅8007000=382.5 kVAS_{opt}=S_n\sqrt{\frac{2P_0}{P_{Cu,n}}}=800\cdot\sqrt{\frac{2\cdot800}{7000}}=382.5\,\text{kVA}

3. בדיקה: בעומס זה ΔP1=800+7000⋅(382.5800)2=2400 W\Delta P_1=800+7000\cdot\left(\frac{382.5}{800}\right)^2=2400\,\text{W} ו-ΔP2=1600+2⋅7000⋅(382.51600)2=2400 W\Delta P_2=1600+2\cdot7000\cdot\left(\frac{382.5}{1600}\right)^2=2400\,\text{W}.

4. משמעות למפעל: העומס המרבי אחרי התיקון הוא 1003.5 kVA1003.5\,\text{kVA}, ולכן העומס משתנה בין 0.2⋅1003.5=200.7 kVA0.2\cdot1003.5=200.7\,\text{kVA} ל-1003.5 kVA1003.5\,\text{kVA}. כשהעומס קטן מ-382.5 kVA382.5\,\text{kVA} (כ-38%38\% מהמרבי) מפעילים שנאי אחד, ומעליו מפעילים את השנאי השני.

תשובה: Sopt≈382.5 kVAS_{opt}\approx382.5\,\text{kVA}: מתחת לעומס זה עובדים עם שנאי אחד, ומעליו כדאי להפעיל את השנאי השני.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.