דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2025 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2025 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

4. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · הזנת בית מלאכה: כבל, הגנה וזרם קצר

לבית מלאכה תוכננה הזנה תלת מופעית לאחר שקבע מתכנן החשמל שההספק החשמלי של בית המלאכה הוא 135∠37∘ kVA135\angle 37^\circ\,\text{kVA}. כבל ההזנה לבית המלאכה (4 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא 50∘C50^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W}. הכבלים הם בעלי מוליכי נחושת ובידוד XLPE. בכניסת כבל ההזנה לחדר החשמל הראשי בוצע חיבור בין מוליך האפס לפס השוואת הפוטנציאלים. מתח ההזנה של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}.

א.

קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש של כבל ההזנה בהתאם לתקנות החשמל.

(4 נקודות)
ב.

קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול בבית המלאכה בהתאם למפורט בשאלה.

(4 נקודות)
ג.

נמדדה עכבת לולאת תקלה בלוח הראשי (לוח מסוג 1) בבית המלאכה שערכה כ- 0.19∠77∘ Ω0.19\angle 77^\circ\,\Omega.

חשבו מהי זווית המתח ברשת בה זרם הקצר יהיה בעל ערך מקסימלי כעבור 0.01 sec0.01\,\text{sec} ומה גודלו?

(4 נקודות)
ד.

לפי תקנות החשמל, מה יהיה צבעו של המוליך המחבר בין מוליך האפס לפס השוואת הפוטנציאלים? האם ניתוקו ישפיע על תוצאת עכבת לולאת התקלה שנמדדה?

(4 נקודות)
ה.

לפניכם מספר אפשרויות לכוונון המפסק האוטומטי להזנת הלוח הראשי.

קבעו מהו הכוונון הנכון ביותר עבור המפסק האוטומטי המתכוונן (נמקו את תשובתכם).

אפשרויותזרם נקוב InI_nIr=k1⋅InI_r=k_1\cdot I_nIm=k2⋅IrI_m=k_2\cdot I_r
1160k1=0.9k_1=0.9k2=5k_2=5
2160k1=0.9k_1=0.9k2=8k_2=8
3250k1=0.9k_1=0.9k2=5k_2=5
4250k1=0.9k_1=0.9k2=8k_2=8
(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

120 mm2120\,\text{mm}^2 (נחושת, XLPE)

נתון: S=135 kVAS=135\,\text{kVA}, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, כבל נחושת XLPE בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע 50∘C50^\circ\text{C}, התנגדות תרמית סגולית 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W}.

מבוקש: שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה.

רעיון: מחשבים את זרם העבודה, בוחרים מבטח שזרמו הנקוב גדול ממנו, מתקנים את הזרם הנדרש לפי מקדמי התיקון של תנאי ההתקנה, ובוחרים חתך מהטבלה.

1. זרם העבודה של בית המלאכה:

Ib=S3⋅UL=135⋅1033⋅400=194.85 AI_b=\frac{S}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{135\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=194.85\,\text{A}

2. המבטח בתחילת הכבל צריך לקיים In≥IbI_n\ge I_b, ולכן בוחרים את הערך התקני הקרוב In=200 AI_n=200\,\text{A}. הכבל צריך לשאת את הזרם הזה בתנאי ההתקנה בפועל: IZ′=In=200 AI_Z'=I_n=200\,\text{A}.

3. מקדמי התיקון (לפי טבלאות התקנות לכבל בקרקע):

טמפרטורת הקרקע 50∘C50^\circ\text{C} (בידוד XLPE): K2=0.82K_2=0.82

התנגדות תרמית סגולית של הקרקע 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W} (נמוכה מערך הייחוס, ולכן הקרקע מקררת טוב יותר): K3=1.1K_3=1.1

4. הזרם המתמיד המרבי שהכבל צריך לשאת בתנאי הטבלה:

IZ≥IZ′K2⋅K3=2000.82⋅1.1=221.73 AI_Z\ge\frac{I_Z'}{K_2\cdot K_3}=\frac{200}{0.82\cdot1.1}=221.73\,\text{A}

5. לפי טבלה 90.6 (כבל נחושת XLPE בצינור בקרקע) הערך הקרוב שאינו קטן מ-221.73 A221.73\,\text{A} הוא 223 A223\,\text{A}, המתאים לחתך 120 mm2120\,\text{mm}^2.

תשובה: שטח החתך המינימלי הוא 120 mm2120\,\text{mm}^2.

סעיף ב

תשובה:

איפוס TN-C-S

נתון: בכניסת כבל ההזנה לחדר החשמל הראשי מחובר מוליך האפס של הרשת לפס השוואת הפוטנציאלים.

1. ברשת עד לנקודת הכניסה מוליך האפס משמש גם כמוליך הגנה (מוליך PEN), כלומר החלק הזה של הרשת הוא TN-C.

2. בנקודת הכניסה מחברים את ה-PEN לפס השוואת הפוטנציאלים, וממנו והלאה מוליך האפס (N) ומוליך ההגנה (PE) נפרדים, כלומר בתוך המתקן השיטה היא TN-S.

3. שילוב של שני החלקים הוא שיטת האיפוס TN-C-S: הגופים המתכתיים מחוברים דרך מוליך ההגנה למוליך ה-PEN של הרשת, ותקלת חשמול הופכת לקצר שמנותק על ידי המבטח.

תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס TN-C-S, כי קיים חיבור בין מוליך האפס לפס הארקות (השוואת הפוטנציאלים) במתקן.

סעיף ג

תשובה:

φU−φK=−90∘\varphi_U-\varphi_K=-90^\circ, כלומר φU=−13∘\varphi_U=-13^\circ (13° לפני מעבר המתח באפס); i(0.01 s)≈2.81 kAi(0.01\,\text{s})\approx2.81\,\text{kA}

נתון: ZK=0.19∠77∘ ΩZ_K=0.19\angle77^\circ\,\Omega, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, t=0.01 st=0.01\,\text{s}.

מבוקש: זווית המתח ברגע הקצר שעבורה זרם הקצר מרבי, וערך הזרם ברגע t=0.01 st=0.01\,\text{s}.

רעיון: זרם הקצר מורכב מרכיב סינוסי מתמיד ומרכיב ישר (DC) הדועך. הרכיב הישר גדול ביותר כאשר הקצר מתרחש ברגע שבו הרכיב הסינוסי של הזרם נמצא בשיא שלילי, כלומר כאשר φU−φK=−90∘\varphi_U-\varphi_K=-90^\circ.

1. הביטוי לזרם הקצר (מתח u=2Usin⁡(ωt+φU)u=\sqrt{2}U\sin(\omega t+\varphi_U) ברגע הקצר t=0t=0):

i=2⋅IK⋅[sin⁡(ωt+φU−φK)−sin⁡(φU−φK)⋅e−t/τ]i=\sqrt{2}\cdot I_K\cdot\left[\sin(\omega t+\varphi_U-\varphi_K)-\sin(\varphi_U-\varphi_K)\cdot e^{-t/\tau}\right]

2. התנאי לזרם מרבי: φU−φK=−90∘\varphi_U-\varphi_K=-90^\circ, ולכן

φU=φK−90∘=77∘−90∘=−13∘\varphi_U=\varphi_K-90^\circ=77^\circ-90^\circ=-13^\circ

כלומר הקצר מתרחש 13∘13^\circ לפני שהמתח עובר באפס (בגודלה, זווית של 13∘13^\circ).

3. רכיבי עכבת הלולאה:

ZK=0.19∠77∘=0.0427+j0.185 ΩZ_K=0.19\angle77^\circ=0.0427+j0.185\,\Omega, כלומר RK=0.0427 ΩR_K=0.0427\,\Omega, XK=0.185 ΩX_K=0.185\,\Omega

4. זרם הקצר המתמיד (ערך יעיל), עם מקדם מתח 1.11.1 לזרם המרבי:

IK=1.1⋅UL3⋅ZK=1.1⋅4003⋅0.19=1337 A=1.337 kAI_K=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_K}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot0.19}=1337\,\text{A}=1.337\,\text{kA}

5. קבוע הזמן של הרכיב הישר:

τ=XK2πf⋅RK=0.1852π⋅50⋅0.0427=0.0138 s\tau=\frac{X_K}{2\pi f\cdot R_K}=\frac{0.185}{2\pi\cdot50\cdot0.0427}=0.0138\,\text{s}

6. הצבה בביטוי הזרם ב-t=0.01 st=0.01\,\text{s} (חצי מחזור, ωt=π\omega t=\pi):

i=2⋅1337⋅[sin⁡(π−π2)−sin⁡(−π2)⋅e−0.010.0138]=1891⋅(1+0.484)=2806 A≈2.81 kAi=\sqrt{2}\cdot1337\cdot\left[\sin\left(\pi-\frac{\pi}{2}\right)-\sin\left(-\frac{\pi}{2}\right)\cdot e^{-\frac{0.01}{0.0138}}\right]=1891\cdot(1+0.484)=2806\,\text{A}\approx2.81\,\text{kA}

תשובה: זרם הקצר מרבי כאשר φU−φK=−90∘\varphi_U-\varphi_K=-90^\circ, כלומר זווית המתח ברגע הקצר φU=−13∘\varphi_U=-13^\circ (13∘13^\circ לפני מעבר המתח באפס), וגודל הזרם ברגע t=0.01 st=0.01\,\text{s} הוא כ-2.81 kA2.81\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

בידוד כחול עם סימון צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה; כן, ניתוקו יגדיל את עכבת הלולאה (הזרם יעבור דרך האדמה)

1. צבע המוליך: לפי התקנות, מוליך ה-PEN של הרשת יחובר אל פס השוואת הפוטנציאלים במוליך בעל בידוד בצבע כחול, עם סימון (באמצעות שרוול או כיוצא באלה) בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה. הכחול מציין שהמוליך נושא גם את זרם האפס, והצהוב/ירוק מציין את תפקידו כמוליך הגנה.

2. השפעת הניתוק: בשיטת TN-C-S לולאת התקלה נסגרת דרך מוליך הפאזה, הגוף המתכתי, מוליך ההגנה, החיבור הזה, ומוליך ה-PEN של הרשת חזרה לשנאי. זו לולאה מתכתית בעלת עכבה נמוכה (כאן 0.19 Ω0.19\,\Omega).

אם מנתקים את החיבור, זרם התקלה לא יכול לחזור דרך ה-PEN, והמסלול שלו עובר דרך אלקטרודת הארקה של המתקן, הארקות PEN נוספות ברשת ואלקטרודת הארקת השיטה של מקור הזינה. המסלול כולל התנגדויות הארקה, ולכן עכבת הלולאה גדלה מאוד וזרם התקלה קטן, ויכול להיות שהמבטח לא ינתק בזמן.

תשובה: המוליך יהיה בעל בידוד כחול עם סימון צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה. ניתוקו ישפיע: עכבת לולאת התקלה תגדל, כי הזרם יעבור דרך אלקטרודות הארקה והאדמה.

סעיף ה

תשובה:

אפשרות 3: In=250 AI_n=250\,\text{A}, Ir=225 AI_r=225\,\text{A}, Im=1125 AI_m=1125\,\text{A}

נתון: Ib=194.85 AI_b=194.85\,\text{A} (סעיף א), IK=1337 AI_K=1337\,\text{A} (סעיף ג).

מבוקש: הכוונון המתאים. התנאים: הגנת העומס יתר IrI_r צריכה להיות לא קטנה מזרם העבודה, וההגנה המגנטית ImI_m צריכה להיות קטנה מזרם הקצר כדי שהמפסק ינתק קצר מיידית.

1. הגנת עומס יתר: מפסק 160 A160\,\text{A} נותן לכל היותר Ir=0.9⋅160=144 A<194.85 AI_r=0.9\cdot160=144\,\text{A}<194.85\,\text{A}, ולכן הוא לא מתאים (אפשרויות 1 ו-2 נפסלות).

במפסק 250 A250\,\text{A}:

IbIn=194.85250=0.78 ⇒ k1=0.9 ⇒ Ir=0.9⋅250=225 A≥194.85 A\frac{I_b}{I_n}=\frac{194.85}{250}=0.78\ \Rightarrow\ k_1=0.9\ \Rightarrow\ I_r=0.9\cdot250=225\,\text{A}\ge194.85\,\text{A}

2. הגנה מגנטית: היחס בין זרם הקצר לזרם הכוונון:

IKIr=1337225=5.9\frac{I_K}{I_r}=\frac{1337}{225}=5.9

לכן צריך k2<5.9k_2<5.9. עם k2=5k_2=5:

Im=5⋅225=1125 A<1337 AI_m=5\cdot225=1125\,\text{A}<1337\,\text{A}, והמפסק ינתק את הקצר.

עם k2=8k_2=8: Im=8⋅225=1800 A>1337 AI_m=8\cdot225=1800\,\text{A}>1337\,\text{A}, והמפסק לא ינתק מגנטית (אפשרות 4 נפסלת).

תשובה: אפשרות 3: In=250 AI_n=250\,\text{A}, k1=0.9k_1=0.9 (Ir=225 AI_r=225\,\text{A}), k2=5k_2=5 (Im=1125 AI_m=1125\,\text{A}).

שאלה 2 · עומס חד מופעי לא סימטרי ונתק אפס

באיור לשאלה מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}.

העכבות נתונות בטבלה (לפי נתונים נקובים):

צרכןעכבת הצרכן [Ω][\Omega]
Z1Z_14+j54+j5
Z2Z_26+j26+j2
Z3Z_33−j43-j4
א.

חשבו את הזרם במוליך האפס.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את מקדם ההספק של המתקן החשמלי.

(4 נקודות)
ג.

ציינו באילו שיטות הגנה בפני חשמול אסור לבצע הארקת שיטה.

(4 נקודות)
ד.

נדרש ששיטת ההגנה בפני חשמול שתיושם במתקן היא TN-C-S.

בין אילו שתי אותיות נדרש לבצע חיבור על מנת ליישם את השיטה (A-B/ A-C/ B-C)?

מה יהיה צבעו של המוליך?

(4 נקודות)
ה.

ציינו מה יהיה מתח עומס Z1Z_1 במקרה של נתק בנקודה B.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

IˉN≈68.7∠−137.2∘ A\bar{I}_N\approx68.7\angle-137.2^\circ\,\text{A}

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V}, ולכן מתח מופע Uph=4003≈230 VU_{ph}=\frac{400}{\sqrt{3}}\approx230\,\text{V}. Z1=4+j5 ΩZ_1=4+j5\,\Omega בין L1 לאפס, Z2=6+j2 ΩZ_2=6+j2\,\Omega בין L2 לאפס, Z3=3−j4 ΩZ_3=3-j4\,\Omega בין L3 לאפס.

מבוקש: הזרם במוליך האפס.

רעיון: כל עומס מחובר בין פאזה לאפס, ולכן הזרם בו הוא מתח המופע חלקי העכבה. זרם האפס הוא הסכום הפאזורי של שלושת זרמי הפאזות (חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת הכוכב).

נבחר את מתח L1 כייחוס: Uˉ1=230∠0∘\bar{U}_1=230\angle0^\circ, Uˉ2=230∠−120∘\bar{U}_2=230\angle-120^\circ, Uˉ3=230∠120∘ V\bar{U}_3=230\angle120^\circ\,\text{V}. כיוון הזרמים: מהפאזה דרך העומס אל האפס.

1. העכבות בצורה קוטבית:

Z1=4+j5=6.40∠51.34∘ ΩZ_1=4+j5=6.40\angle51.34^\circ\,\Omega, Z2=6+j2=6.32∠18.43∘ ΩZ_2=6+j2=6.32\angle18.43^\circ\,\Omega, Z3=3−j4=5∠−53.13∘ ΩZ_3=3-j4=5\angle-53.13^\circ\,\Omega

2. זרמי הפאזות:

Iˉ1=230∠0∘6.40∠51.34∘=35.92∠−51.34∘=22.44−j28.05 A\bar{I}_1=\frac{230\angle0^\circ}{6.40\angle51.34^\circ}=35.92\angle-51.34^\circ=22.44-j28.05\,\text{A}

Iˉ2=230∠−120∘6.32∠18.43∘=36.37∠−138.43∘=−27.21−j24.13 A\bar{I}_2=\frac{230\angle-120^\circ}{6.32\angle18.43^\circ}=36.37\angle-138.43^\circ=-27.21-j24.13\,\text{A}

Iˉ3=230∠120∘5∠−53.13∘=46∠173.13∘=−45.67+j5.50 A\bar{I}_3=\frac{230\angle120^\circ}{5\angle-53.13^\circ}=46\angle173.13^\circ=-45.67+j5.50\,\text{A}

3. זרם האפס, בסכום בצורה קרטזית:

IˉN=Iˉ1+Iˉ2+Iˉ3=(22.44−27.21−45.67)+j(−28.05−24.13+5.50)=−50.44−j46.68 A\bar{I}_N=\bar{I}_1+\bar{I}_2+\bar{I}_3=(22.44-27.21-45.67)+j(-28.05-24.13+5.50)=-50.44-j46.68\,\text{A}

4. מעבר לצורה קוטבית:

∣IˉN∣=50.442+46.682=68.72 A|\bar{I}_N|=\sqrt{50.44^2+46.68^2}=68.72\,\text{A}, והזווית ברביע השלישי: −137.22∘-137.22^\circ

תשובה: IˉN≈68.7∠−137.2∘ A\bar{I}_N\approx68.7\angle-137.2^\circ\,\text{A} (כ-68.7 A68.7\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

cos⁡φ≈0.999\cos\varphi\approx0.999 (השראתי, כמעט 1)

מבוקש: מקדם ההספק הכולל. בעומס לא סימטרי מחשבים את ההספק המרוכב של כל עומס, מסכמים, ומקדם ההספק הוא קוסינוס הזווית של ההספק הכולל.

1. הספק מרוכב של כל עומס Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}^*:

Sˉ1=230∠0∘⋅35.92∠51.34∘=8.262∠51.34∘=5.161+j6.451 kVA\bar{S}_1=230\angle0^\circ\cdot35.92\angle51.34^\circ=8.262\angle51.34^\circ=5.161+j6.451\,\text{kVA}

Sˉ2=230∠−120∘⋅36.37∠138.43∘=8.364∠18.43∘=7.935+j2.645 kVA\bar{S}_2=230\angle-120^\circ\cdot36.37\angle138.43^\circ=8.364\angle18.43^\circ=7.935+j2.645\,\text{kVA}

Sˉ3=230∠120∘⋅46∠−173.13∘=10.58∠−53.13∘=6.348−j8.464 kVA\bar{S}_3=230\angle120^\circ\cdot46\angle-173.13^\circ=10.58\angle-53.13^\circ=6.348-j8.464\,\text{kVA}

2. ההספק הכולל:

SˉT=Sˉ1+Sˉ2+Sˉ3=19.444+j0.632=19.45∠1.86∘ kVA\bar{S}_T=\bar{S}_1+\bar{S}_2+\bar{S}_3=19.444+j0.632=19.45\angle1.86^\circ\,\text{kVA}

3. מקדם ההספק:

cos⁡φ=cos⁡(1.86∘)=0.9995≈0.999\cos\varphi=\cos(1.86^\circ)=0.9995\approx0.999

ההספק ההיגבי חיובי (קטן), ולכן מקדם ההספק השראתי במעט. הקיבוליות של Z3Z_3 כמעט מקזזת את ההשראות של Z1Z_1 ו-Z2Z_2.

תשובה: מקדם ההספק של המתקן הוא כ-0.9990.999 (השראתי, כמעט 1).

סעיף ג

תשובה:

זינה צפה, הפרד מגן ומתח נמוך מאוד

הארקת שיטה היא חיבור נקודה של מקור הזינה (בדרך כלל נקודת הכוכב) לאדמה. יש שיטות הגנה שכל רעיונן הוא שהמעגל אינו מחובר לאדמה, כך שמגע של אדם בחלק חי לא סוגר מעגל דרך האדמה. בשיטות אלה הארקת שיטה מבטלת את ההגנה, ולכן התקנות אוסרות אותה:

1. זינה צפה (רשת לא מוארקת).

2. הפרד מגן (שנאי מבדל המזין צרכן, כשהמעגל המשני אינו מוארק).

3. מתח נמוך מאוד (מקור מבדל במתח נמוך מאוד, שהמעגל שלו אינו מוארק).

תשובה: אסור לבצע הארקת שיטה כאשר ההגנה בפני חשמול מבוססת על זינה צפה, הפרד מגן או מתח נמוך מאוד.

סעיף ד

תשובה:

בין A ל-C; מוליך בבידוד כחול עם סימון צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה

1. בשיטת TN-C-S מחברים את מוליך ה-PEN של הרשת לפס השוואת הפוטנציאלים (הארקת היסוד) בכניסה למתקן, לפני כל מפסק או ממסר פחת.

2. נקודה A נמצאת על מוליך האפס בכניסה למתקן, לפני מפסק הפחת. נקודה C נמצאת על פס השוואת הפוטנציאלים של הארקת היסוד. לכן החיבור הוא A-C.

3. חיבור בנקודה B (אחרי מפסק הפחת) אינו נכון: זרם האפס של העומסים יתפצל בין מוליך האפס לבין מסלול ההארקה, מפסק הפחת יראה זרם לא מאוזן ויפעל שלא לצורך, ובנוסף ייווצר חיבור N-PE בתוך המתקן.

4. צבע המוליך: כמו בשאלה 1 סעיף ד, חיבור ה-PEN לפס השוואת הפוטנציאלים נעשה במוליך בעל בידוד כחול עם סימון צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה.

תשובה: החיבור נדרש בין A ל-C. המוליך יהיה בעל בידוד בצבע כחול עם סימון (שרוול או כיוצא באלה) בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה.

סעיף ה

תשובה:

UZ1≈386 VU_{Z1}\approx386\,\text{V}

נתון: נתק במוליך האפס בנקודה B, כלומר נקודת הכוכב של העומסים כבר לא מחוברת לאפס של השנאי.

מבוקש: המתח על Z1Z_1.

רעיון: נקודת הכוכב של העומסים "צפה", ומתקבל מתח היסט בין נקודת הכוכב של העומסים לנקודת הכוכב של השנאי. מחשבים אותו בשיטת מתח הצומת (מילמן), ואז מתח העומס הוא מתח המופע פחות מתח ההיסט.

1. מוליכויות העומסים:

Yˉ1=16.40∠51.34∘=0.1562∠−51.34∘ S\bar{Y}_1=\frac{1}{6.40\angle51.34^\circ}=0.1562\angle-51.34^\circ\,\text{S}, Yˉ2=16.32∠18.43∘=0.1581∠−18.43∘ S\bar{Y}_2=\frac{1}{6.32\angle18.43^\circ}=0.1581\angle-18.43^\circ\,\text{S}, Yˉ3=15∠−53.13∘=0.2∠53.13∘ S\bar{Y}_3=\frac{1}{5\angle-53.13^\circ}=0.2\angle53.13^\circ\,\text{S}

Yˉ1+Yˉ2+Yˉ3=0.3678∠−1.86∘ S\bar{Y}_1+\bar{Y}_2+\bar{Y}_3=0.3678\angle-1.86^\circ\,\text{S}

2. מתח ההיסט של נקודת הכוכב (המונה ∑UˉiYˉi\sum\bar{U}_i\bar{Y}_i הוא בדיוק זרם האפס מסעיף א):

UˉN=Uˉ1Yˉ1+Uˉ2Yˉ2+Uˉ3Yˉ3Yˉ1+Yˉ2+Yˉ3=IˉN∑Yˉ=68.72∠−137.22∘0.3678∠−1.86∘=186.87∠−135.36∘ V\bar{U}_N=\frac{\bar{U}_1\bar{Y}_1+\bar{U}_2\bar{Y}_2+\bar{U}_3\bar{Y}_3}{\bar{Y}_1+\bar{Y}_2+\bar{Y}_3}=\frac{\bar{I}_N}{\sum\bar{Y}}=\frac{68.72\angle-137.22^\circ}{0.3678\angle-1.86^\circ}=186.87\angle-135.36^\circ\,\text{V}

3. המתח על Z1Z_1 (חוק המתחים של קירכהוף בלולאה L1, Z1Z_1, נקודת הכוכב):

UˉZ1=Uˉ1−UˉN=230∠0∘−186.87∠−135.36∘=(230+132.95)+j131.31=385.98∠19.89∘ V\bar{U}_{Z1}=\bar{U}_1-\bar{U}_N=230\angle0^\circ-186.87\angle-135.36^\circ=(230+132.95)+j131.31=385.98\angle19.89^\circ\,\text{V}

המתח על Z1Z_1 עולה בהרבה על מתח המופע הנקוב (קרוב למתח השלוב), וזו הסכנה של נתק אפס.

תשובה: המתח על עומס Z1Z_1 יהיה כ-386 V386\,\text{V}.

שאלה 3 · הזנת בית דו-משפחתי מפילר חברת החשמל

לבית דו- משפחתי התבצעה הזנה מפילר של חברת החשמל. בפילר חברת החשמל בוצע חיבור בין פס הארקה לפס האפסים בפילר, לכל כניסה התקינו כבל בעל 5 גידים המחובר לפילר חברת חשמל. פילר ההזנה של חברת חשמל נמצא מחוץ לתחום ההשפעה של הארקת היסוד של הבית הדו- משפחתי.

המפסק הראשי בלוח החשמל הראשי של כל כניסה בנפרד הוא 3×63 A3\times63\,\text{A}. המא"זים בלוח החשמל ממשפחת C בלבד.

בטבלה מצורפים המעגלים/הצרכנים:

סוגי צרכניםמספר הצרכניםזרם נקוב של המא"ז [A]
דוד חשמלי116
תנור אפייה116
מכונת כביסה116
מיזוג132
עמדת טעינה לרכב חשמלי125
בתי תקע2516
תאורה1010
א.

כבל ההזנה לכל כניסה (5 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע.

כאשר טמפרטורת האדמה היא 40∘C40^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}.

הצינרות צמודים והם בעלי מוליכי אלומיניום ובידוד XLPE.

קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש בהתאם לתקנות החשמל?

(4 נקודות)
ב.

בהתאם לדרישות חוק החשמל והתקנת הכבל המתוארת, מהו שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה?

(4 נקודות)
ג.

מדדו את התנגדות מוליך הארקה של מעגל ההזנה לעמדת הטעינה.

התנגדות מוליך הארקה שנמדדה היא 0.34 Ω0.34\,\Omega. קבעו האם ערך זה הוא ערך תקין לבדיקה?

(נמקו את תשובתכם)

(4 נקודות)
ד.

על מנת לשפר את לולאת התקלה, הציע החשמלאי לבצע חיבור בין פס השוואת הפוטנציאלים בבית לבין מוליך האפס בכבל ההזנה.

חוו דעתכם על ההצעה של החשמלאי? האם הוא צודק? (נמקו את תשובתכם)

(4 נקודות)
ה.

המתקין של הפילר מתלבט האם להתקין פילר עם מעטפת מתכתית או פילר עם מעטפת מבודדת.

הבעו את דעתכם בנושא וציינו מהי הברירה הנכונה? (נמקו את תשובתכם)

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

35 mm235\,\text{mm}^2 (אלומיניום, XLPE)

נתון: מפסק ראשי 3×63 A3\times63\,\text{A} לכל כניסה, כבל אלומיניום XLPE בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע 40∘C40^\circ\text{C}, התנגדות תרמית 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}, שני צינורות צמודים (כבל לכל כניסה).

מבוקש: שטח החתך המינימלי.

1. הכבל מוגן על ידי המפסק הראשי, ולכן עליו לשאת בתנאי ההתקנה IZ′=In=63 AI_Z'=I_n=63\,\text{A}.

2. מקדמי התיקון:

טמפרטורת הקרקע 40∘C40^\circ\text{C} (XLPE): K2=0.91K_2=0.91

התנגדות תרמית סגולית 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}: זה ערך הייחוס של הטבלה, ולכן אין תיקון (מקדם 1).

שני צינורות צמודים בקרקע: K7=0.85K_7=0.85

3. הזרם המתמיד המרבי הנדרש בתנאי הטבלה:

IZ≥IZ′K2⋅K7=630.91⋅0.85=81.44 AI_Z\ge\frac{I_Z'}{K_2\cdot K_7}=\frac{63}{0.91\cdot0.85}=81.44\,\text{A}

4. לפי טבלה 90.6 (שיטת התקנה ל', מוליכי אלומיניום XLPE) שטח החתך המסחרי המינימלי שעומד בזרם זה הוא 35 mm235\,\text{mm}^2.

תשובה: שטח החתך המינימלי הוא 35 mm235\,\text{mm}^2.

סעיף ב

תשובה:

16 mm216\,\text{mm}^2

1. מוליך הארקה כאן הוא אחד מחמשת הגידים של כבל ההזנה, כלומר הוא מותקן יחד עם יתר מוליכי המעגל, בצינור משותף, ויכול לבוא איתם במגע.

2. לפי התקנות, לחתך מוליך מופע של 35 mm235\,\text{mm}^2 בהתקנה כזאת, החתך המזערי של מוליך הארקה הוא 16 mm216\,\text{mm}^2.

תשובה: שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה הוא 16 mm216\,\text{mm}^2.

סעיף ג

תשובה:

לא תקין: נדרש RE≤0.2 ΩR_E\le0.2\,\Omega (ניתוק מגנטי) או לכל היותר 0.3 Ω0.3\,\Omega (ניתוק עד 5 שניות), ונמדד 0.34 Ω0.34\,\Omega

נתון: מעגל עמדת הטעינה מוגן במא"ז 25 A25\,\text{A} ממשפחת C, התנגדות מוליך הארקה שנמדדה RE=0.34 ΩR_E=0.34\,\Omega.

מבוקש: האם הערך תקין.

רעיון: בזמן תקלה זורם זרם התקלה במוליך הארקה, והמתח עליו הוא מתח המגע שמופיע על גוף המכשיר. כדי שמתח זה לא יעלה על מתח המגע הבטוח Usafety=50 VU_{safety}=50\,\text{V} כשהמא"ז מנתק, צריך RE≤UsafetyItripR_E\le\frac{U_{safety}}{I_{trip}}, כאשר ItripI_{trip} הוא הזרם שמבטיח ניתוק.

1. ניתוק מגנטי מיידי של מא"ז ממשפחת C, Itrip=10⋅InI_{trip}=10\cdot I_n:

RE≤UsafetyItrip=5010⋅25=0.2 ΩR_E\le\frac{U_{safety}}{I_{trip}}=\frac{50}{10\cdot25}=0.2\,\Omega

0.34 Ω>0.2 Ω0.34\,\Omega>0.2\,\Omega, הערך אינו תקין.

2. גם אם מסתפקים בניתוק תוך עד 5 שניות, שבו זרם הניתוק של מא"ז C הוא כ-6.6⋅In6.6\cdot I_n:

RE≤506.6⋅25=0.3 ΩR_E\le\frac{50}{6.6\cdot25}=0.3\,\Omega

0.34 Ω>0.3 Ω0.34\,\Omega>0.3\,\Omega, וגם לפי דרישה זו הערך אינו תקין.

תשובה: הערך אינו תקין. ההתנגדות המותרת היא 0.2 Ω0.2\,\Omega (או לכל היותר 0.3 Ω0.3\,\Omega לניתוק תוך 5 שניות), והנמדד 0.34 Ω0.34\,\Omega גדול ממנה.

סעיף ד

תשובה:

לא צודק: בשיטת TN-C-S ההפרדה בין N ל-PE נעשית בפילר בלבד, ואסור חיבור נוסף בתוך המבנה

1. בפילר חברת החשמל מחוברים פס הארקה ופס האפסים, ומשם לכל כניסה יוצא כבל בעל 5 גידים: שלוש פאזות, אפס (N) והארקה (PE) נפרדים. כלומר שיטת ההגנה היא איפוס TN-C-S, ונקודת ההפרדה בין N ל-PE היא בפילר.

2. לפי התקנות, מלבד החיבור בנקודת ההפרדה, לא יותקן כל חיבור נוסף בין מוליך האפס לבין מוליך הארקה בתוך המבנה.

3. חיבור נוסף כזה יגרום לכך שחלק מזרם העבודה של האפס יזרום במוליכי הארקה ובצנרת המתכתית של הבית (זרמים תועים), יפריע לפעולת מפסקי הפחת ויבטל את ההפרדה שהשיטה דורשת.

תשובה: החשמלאי אינו צודק: בשיטת TN-C-S החיבור בין האפס להארקה נעשה רק בפילר, ואסור לבצע חיבור נוסף בין מוליך האפס לבין פס השוואת הפוטנציאלים בתוך המבנה.

סעיף ה

תשובה:

פילר בעל מעטפת מבודדת

1. פילר בעל מעטפת מתכתית מחייב חיבור של המעטפת להארקה, כלומר לפס הארקה/האפסים שבתוכו (מוליך ה-PEN של הרשת).

2. הפילר נמצא מחוץ לתחום ההשפעה של הארקת היסוד של הבית, כלומר הקרקע סביבו אינה בפוטנציאל של הבית.

3. בעת נתק במוליך ה-PEN של הרשת עלול להופיע על פס האפסים, ולכן גם על מעטפת מתכתית, מתח מסוכן ביחס לאדמה שסביב הפילר. אדם שנוגע במעטפת ועומד על הקרקע ייחשף למתח זה, ואין סביב הפילר השוואת פוטנציאלים שתגן עליו.

4. במעטפת מבודדת אין חלק מתכתי נגיש שעליו יכול להופיע המתח, ולכן הסכנה נמנעת.

תשובה: יש להתקין פילר בעל מעטפת מבודדת, כי הפילר מרוחק מהמבנה ואינו בתחום ההשפעה של הארקת היסוד, ובנתק PEN תופיע על מעטפת מתכתית מתח מסוכן ביחס לאדמה.

שאלה 4 · מפעל ריתוך: קבלים, זרם קצר והפסדי שנאים

מפעל ריתוך מוזן מרשת תלת-מופעית 33 kV33\,\text{kV}, הספק הקצר של רשת 33 kV33\,\text{kV} הוא 125 MVA125\,\text{MVA}. במפעל, קיים מסדר חשמלי למתח גבוה ושלושה שנאי הספק, כל שנאי בהספק נקוב של 1250 kVA1250\,\text{kVA} בעל ערכים נקובים של 33/0.4 kV33/0.4\,\text{kV}, הפסדי הריקם של שנאי הם 5.88 kW5.88\,\text{kW} והפסדי הנחושת הנקובים הם 20 kW20\,\text{kW}. קבוצת החיבורים של השנאים היא Dyn1, מתח הקצר Uk(%)=7%U_k(\%)=7\%.

לכל שנאי יש חיבור ללוח הראשי בנפרד, קיים תא של מפסק מקשר בין שדה של שנאי מס' 1 לבין שדה של שנאי מס' 2. שנאי מס' 3 משמש כגיבוי לשנאי מס' 1 או לשנאי מס' 2. במפעל השנאים ממוקמים בחדר החשמל הראשי.

כל שנאי (שנאי מס' 1 ושנאי מס' 2 בנפרד) מזין ארבעה לוחות חשמל משניים. המתח במפעל הוא 400 V400\,\text{V}. הטבלה מציגה את עומס של שנאי מס' 1 בלבד (העמסה זהה לשנאי מס' 2).

לוח חשמלהספק מדומה [kVA]מקדם הספק
12500.85 השראתי
21600.9 השראתי
31200.83 השראתי
41350.8 השראתי
א.

חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת (בהתאם לטבלה א') עבור מקדם הספק של 0.94, אם ידוע שהמתח הנקוב של סוללת הקבלים הוא 480 V480\,\text{V} וקבעו מהו מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון.

(4 נקודות)
ב.

קבעו מהו מפסק מערכת הקבלים הנדרש ומהם שטחי החתך לחיבור מערכת הקבלים (התייחס לטבלה 90.5 כבלים חד גידיים מנחושת).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את זרם הקצר המרבי העלול להתפתח בלוח הראשי (הזניחו את המרחק שבין השנאי ללוח החשמל).

(4 נקודות)
ד.

חשבו את שטח חתך מוליך הארקה ללוח החשמל הראשי אם ידוע שמחוברים ללוח 6 מוליכי נחושת עם בידוד PVC וזמן הקצר המרבי הוא 0.5 sec0.5\,\text{sec}.

(4 נקודות)
ה.

הסבירו משיקולי הפסדי הספק, האם שימוש בשנאי מס' 3 כשנאי לגיבוי בלבד עדיף מחלוקת העומסים בצורה שווה בין השנאים.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

QC(400 V)≈144.6 kVArQ_C(400\,\text{V})\approx144.6\,\text{kVAr}, כלומר סוללה של כ-208 kVAr208\,\text{kVAr} במתח נקוב 480 V480\,\text{V}; β≈0.48\beta\approx0.48 (48%)

נתון: עומסי שנאי מס' 1 לפי הטבלה, Sn=1250 kVAS_n=1250\,\text{kVA}, מקדם הספק נדרש 0.940.94, מתח נקוב של הקבלים 480 V480\,\text{V}, מתח הרשת 400 V400\,\text{V}.

מבוקש: גודל סוללת הקבלים ומקדם העמסת השנאי אחרי התיקון.

1. ההספק הכולל של שנאי 1, בסכום פאזורי (זווית כל לוח φ=cos⁡−1(pf)\varphi=\cos^{-1}(\text{pf})):

Sˉ1=250∠31.79∘+160∠25.84∘+120∠33.90∘+135∠36.87∘\bar{S}_1=250\angle31.79^\circ+160\angle25.84^\circ+120\angle33.90^\circ+135\angle36.87^\circ

=(212.5+j131.70)+(144+j69.74)+(99.6+j66.93)+(108+j81)=564.1+j349.37=663.53∠31.77∘ kVA=(212.5+j131.70)+(144+j69.74)+(99.6+j66.93)+(108+j81)=564.1+j349.37=663.53\angle31.77^\circ\,\text{kVA}

מכאן PT=564.1 kWP_T=564.1\,\text{kW} ומקדם ההספק הקיים cos⁡φ1=cos⁡31.77∘=0.85\cos\varphi_1=\cos31.77^\circ=0.85.

2. הטנגנסים:

tan⁡φ1=tan⁡31.77∘=0.619\tan\varphi_1=\tan31.77^\circ=0.619, tan⁡φ2=tan⁡(cos⁡−10.94)=0.363\tan\varphi_2=\tan(\cos^{-1}0.94)=0.363

3. ההספק ההיגבי הנדרש מהקבלים במתח הרשת:

QC(400 V)=PT⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=564.1⋅(0.619−0.363)=144.6 kVArQ_C(400\,\text{V})=P_T\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=564.1\cdot(0.619-0.363)=144.6\,\text{kVAr}

4. ההספק של קבל פרופורציוני לריבוע המתח (Q=U2ωCQ=U^2\omega C). סוללה בעלת מתח נקוב 480 V480\,\text{V} תפיק ב-400 V400\,\text{V} פחות מההספק הנקוב שלה, ולכן ההספק הנקוב שלה צריך להיות:

QC(480 V)=QC(400 V)⋅(480400)2=144.6⋅1.44=208.3 kVArQ_C(480\,\text{V})=Q_C(400\,\text{V})\cdot\left(\frac{480}{400}\right)^2=144.6\cdot1.44=208.3\,\text{kVAr}

5. מקדם העמסת השנאי אחרי התיקון: ההספק הפעיל לא משתנה, וההספק המדומה קטן:

β=S1′Sn=PT/0.94Sn=564.1/0.941250=600.11250=0.48\beta=\frac{S_1'}{S_n}=\frac{P_T/0.94}{S_n}=\frac{564.1/0.94}{1250}=\frac{600.1}{1250}=0.48

תשובה: נדרשים 144.6 kVAr144.6\,\text{kVAr} במתח 400 V400\,\text{V}, כלומר סוללת קבלים של כ-208 kVAr208\,\text{kVAr} (נקוב ב-480 V480\,\text{V}). מקדם העמסת השנאי אחרי התיקון כ-0.480.48 (48%).

סעיף ב

תשובה:

מפסק 315 A315\,\text{A}; כבלים חד גידיים מנחושת בחתך 150 mm2150\,\text{mm}^2

נתון: QC=144.6 kVArQ_C=144.6\,\text{kVAr} במתח 400 V400\,\text{V} (סעיף א).

מבוקש: זרם נקוב של מפסק מערכת הקבלים וחתך הכבלים.

רעיון: זרם הקבלים בפועל גדול מהזרם הנומינלי בגלל הרמוניות וסבולת הקיבול, ולכן התקנות דורשות מבטח וכבל לזרם של 1.431.43 פעמים זרם הקבלים.

1. זרם הקבלים:

IC=QC3⋅UL=144.6⋅1033⋅400=208.8 AI_C=\frac{Q_C}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{144.6\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=208.8\,\text{A}

2. הזרם המזערי של המפסק:

In≥1.43⋅IC=1.43⋅208.8=298.5 AI_n\ge1.43\cdot I_C=1.43\cdot208.8=298.5\,\text{A}

הערך התקני הקרוב: In=315 AI_n=315\,\text{A}.

3. לפי טבלה 90.5 (כבלים חד גידיים מנחושת) החתך המתאים לזרם זה הוא 150 mm2150\,\text{mm}^2.

תשובה: מפסק בזרם נקוב 315 A315\,\text{A}, ושטח חתך המוליכים 150 mm2150\,\text{mm}^2.

סעיף ג

תשובה:

Ik≈24.9 kAI_k\approx24.9\,\text{kA}

נתון: Sk=125 MVAS_k=125\,\text{MVA} (רשת 33 kV33\,\text{kV}), Sn=1250 kVAS_n=1250\,\text{kVA}, Uk=7%U_k=7\%, ΔPCu=20 kW\Delta P_{Cu}=20\,\text{kW}, UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בלוח הראשי.

רעיון: כל שנאי מזין את הלוח שלו בנפרד (המפסק המקשר פתוח), ולכן הקצר מוזן דרך הרשת ושנאי אחד. מחשבים את עכבות הרשת והשנאי כפי שהן נראות בצד 400 V400\,\text{V}, מסכמים, ומחלקים את מתח המופע (עם מקדם 1.11.1) בעכבה.

1. היגב הרשת (משוקף ל-400 V400\,\text{V}):

Xsys=UL2Sk=4002125⋅106=1.28⋅10−3 ΩX_{sys}=\frac{U_L^2}{S_k}=\frac{400^2}{125\cdot10^6}=1.28\cdot10^{-3}\,\Omega

2. התנגדות השנאי מהפסדי הנחושת:

Rtr=ΔPk⋅UL2Sn2=20000⋅4002(1250⋅103)2=2.05⋅10−3 ΩR_{tr}=\Delta P_k\cdot\frac{U_L^2}{S_n^2}=\frac{20000\cdot400^2}{(1250\cdot10^3)^2}=2.05\cdot10^{-3}\,\Omega

3. עכבת השנאי ממתח הקצר:

Ztr=uk(%)100⋅UL2Sn=7100⋅40021250⋅103=8.96⋅10−3 ΩZ_{tr}=\frac{u_k(\%)}{100}\cdot\frac{U_L^2}{S_n}=\frac{7}{100}\cdot\frac{400^2}{1250\cdot10^3}=8.96\cdot10^{-3}\,\Omega

4. היגב השנאי:

Xtr=Ztr2−Rtr2=(8.96⋅10−3)2−(2.05⋅10−3)2=8.72⋅10−3 ΩX_{tr}=\sqrt{Z_{tr}^2-R_{tr}^2}=\sqrt{(8.96\cdot10^{-3})^2-(2.05\cdot10^{-3})^2}=8.72\cdot10^{-3}\,\Omega

5. עכבת הקצר הכוללת:

Zk=Rtr2+(Xsys+Xtr)2=2.052+(1.28+8.72)2⋅10−3=10.21⋅10−3 ΩZ_k=\sqrt{R_{tr}^2+(X_{sys}+X_{tr})^2}=\sqrt{2.05^2+(1.28+8.72)^2}\cdot10^{-3}=10.21\cdot10^{-3}\,\Omega

(φk=tan⁡−11.28+8.722.05=78.4∘\varphi_k=\tan^{-1}\frac{1.28+8.72}{2.05}=78.4^\circ)

6. זרם הקצר המרבי:

Ik=1.1⋅UL3⋅Zk=1.1⋅4003⋅10.21⋅10−3=24.88⋅103 A≈24.9 kAI_k=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_k}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot10.21\cdot10^{-3}}=24.88\cdot10^3\,\text{A}\approx24.9\,\text{kA}

תשובה: זרם הקצר המרבי בלוח הראשי הוא כ-24.9 kA24.9\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

S≈25.5 mm2S\approx25.5\,\text{mm}^2, ולכן חתך תקני 35 mm235\,\text{mm}^2

נתון: Ik=24.9 kAI_k=24.9\,\text{kA} (סעיף ג), N=6N=6 מוליכי נחושת בבידוד PVC, t=0.5 st=0.5\,\text{s}. לנחושת בבידוד PVC המקדם הוא K=115K=115.

מבוקש: חתך מוליך הארקה.

רעיון: מוליך הארקה צריך לעמוד בחימום של זרם התקלה במשך זמן הקצר (תנאי עמידות תרמית S≥ItKS\ge\frac{I\sqrt{t}}{K}). זרם התקלה מתחלק בין 6 המוליכים המחוברים ללוח, ולכן כל מוליך נושא IkN\frac{I_k}{N}.

1. הזרם בכל מוליך:

IkN=24.9⋅1036=4150 A\frac{I_k}{N}=\frac{24.9\cdot10^3}{6}=4150\,\text{A}

2. החתך הנדרש:

S=(IkN)2⋅tK2=(24.9⋅1036)2⋅0.51152=25.5 mm2S=\sqrt{\frac{\left(\frac{I_k}{N}\right)^2\cdot t}{K^2}}=\sqrt{\frac{\left(\frac{24.9\cdot10^3}{6}\right)^2\cdot0.5}{115^2}}=25.5\,\text{mm}^2

3. החתך התקני הקרוב שאינו קטן מ-25.5 mm225.5\,\text{mm}^2 הוא 35 mm235\,\text{mm}^2.

תשובה: החתך המחושב כ-25.5 mm225.5\,\text{mm}^2, ולכן מוליך הארקה יהיה בחתך 35 mm235\,\text{mm}^2.

סעיף ה

תשובה:

עדיף גיבוי בלבד: שני שנאים מפסידים כ-20.98 kW20.98\,\text{kW}, שלושה שנאים כ-23.79 kW23.79\,\text{kW}

נתון: ΔPFe=5.88 kW\Delta P_{Fe}=5.88\,\text{kW}, ΔPCu=20 kW\Delta P_{Cu}=20\,\text{kW} (נקוב), β=0.48\beta=0.48 לכל אחד משנאים 1 ו-2 (סעיף א).

מבוקש: באיזה אופן הפעלה ההפסדים קטנים יותר.

רעיון: בכל שנאי מחובר יש הפסדי ריקם קבועים ΔPFe\Delta P_{Fe}, והפסדי נחושת שגדלים עם ריבוע מקדם ההעמסה: ΔP=β2⋅ΔPCu+ΔPFe\Delta P=\beta^2\cdot\Delta P_{Cu}+\Delta P_{Fe}. אם מחלקים את אותו עומס על שלושה שנאים, מקדם ההעמסה של כל אחד הוא 23β\frac{2}{3}\beta.

1. שני שנאים (1 ו-2) בהעמסה β=0.48\beta=0.48, שנאי 3 מנותק:

ΔP2=2⋅(β2⋅ΔPCu+ΔPFe)=2⋅(0.482⋅20+5.88)=20.98 kW\Delta P_{2}=2\cdot(\beta^2\cdot\Delta P_{Cu}+\Delta P_{Fe})=2\cdot(0.48^2\cdot20+5.88)=20.98\,\text{kW}

2. שלושה שנאים בחלוקה שווה, β′=23⋅0.48=0.32\beta'=\frac{2}{3}\cdot0.48=0.32:

ΔP3=3⋅((23β)2⋅ΔPCu+ΔPFe)=3⋅(0.322⋅20+5.88)=23.79 kW\Delta P_{3}=3\cdot\left(\left(\frac{2}{3}\beta\right)^2\cdot\Delta P_{Cu}+\Delta P_{Fe}\right)=3\cdot(0.32^2\cdot20+5.88)=23.79\,\text{kW}

3. השוואה: בחלוקה לשלושה, הפסדי הנחושת קטנים, אבל נוספים הפסדי ריקם של שנאי שלם (5.88 kW5.88\,\text{kW}), וזה גובר על החיסכון. בהעמסה נמוכה כזאת עדיף להפעיל פחות שנאים.

תשובה: שימוש בשנאי 3 כגיבוי בלבד עדיף: ההפסדים כ-20.98 kW20.98\,\text{kW}, לעומת כ-23.79 kW23.79\,\text{kW} בחלוקה שווה בין שלושה שנאים.

שאלה 5 · רשת מתח נמוך: מפלי מתח והפסדים ברשת טבעתית

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית במתח נמוך של 400 V400\,\text{V} (יש להניח שזהו המתח במוצא השנאי). ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת זניח. מפסקים SW1 ו- SW2 מחוברים ומפסק SW3 מופסק.

מוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}} ושטח החתך בכל המקטעים הוא 120 mm2120\,\text{mm}^2.

א.

חשבו את המתח בנקודה B.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי ההספק של הרשת.

(4 נקודות)
ג.

לאחר חיבור של מפסק SW3, חשבו את המתח בנקודה B.

(4 נקודות)
ד.

חשבו והסבירו באיזה מקרה (מפסק SW3 מופסק/ מחובר) הפסדי ההספק של הרשת יהיו קטנים יותר.

(4 נקודות)
ה.

בהתאם לצפיפות זרם בנחושת של 2.2 A/mm22.2\,\text{A/mm}^2 הסבירו האם מקרה שבו מפסקים SW1 ו- SW3 מחוברים ומפסק SW2 מופסק הוא אפשרי מהיבט העמסת יתר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

UB≈397.25 VU_B\approx397.25\,\text{V}

נתון: לפי האיור, צרכן א' (I=100 AI=100\,\text{A}, cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9) וצרכן ב' (P=77 kWP=77\,\text{kW}, cos⁡φ=0.83\cos\varphi=0.83) מחוברים בנקודה B, שמרחקה מהשנאי 30+25=55 m30+25=55\,\text{m}. ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}, A=120 mm2A=120\,\text{mm}^2, ההיגב זניח.

מבוקש: המתח השלוב בנקודה B.

רעיון: כש-SW3 מופסק, המקטע מהשנאי ל-B נושא רק את שני הצרכנים של B. ההיגב זניח, ולכן מפל המתח נקבע רק על ידי הרכיב הפעיל של הזרם, Icos⁡φI\cos\varphi.

1. ההספקים של הצרכנים בנקודה B:

צרכן א': Sa=3⋅400⋅100=69.28 kVAS_a=\sqrt{3}\cdot400\cdot100=69.28\,\text{kVA}, φ=cos⁡−10.9=25.84∘\varphi=\cos^{-1}0.9=25.84^\circ, כלומר Sˉa=69.28∠25.84∘=62.35+j30.20 kVA\bar{S}_a=69.28\angle25.84^\circ=62.35+j30.20\,\text{kVA}

צרכן ב': Sb=770.83=92.77 kVAS_b=\frac{77}{0.83}=92.77\,\text{kVA}, φ=cos⁡−10.83=33.90∘\varphi=\cos^{-1}0.83=33.90^\circ, כלומר Sˉb=92.77∠33.90∘=77+j51.74 kVA\bar{S}_b=92.77\angle33.90^\circ=77+j51.74\,\text{kVA}

SˉB=Sˉa+Sˉb=139.35+j81.94=161.66∠30.46∘ kVA\bar{S}_B=\bar{S}_a+\bar{S}_b=139.35+j81.94=161.66\angle30.46^\circ\,\text{kVA}

2. הזרם במקטע:

IB=SB3⋅UL=161.66⋅1033⋅400=233.3 AI_B=\frac{S_B}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{161.66\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=233.3\,\text{A}

3. מפל המתח השלוב (התנגדות בלבד):

ΔU=3⋅ρ⋅lA⋅IBcos⁡φ=3⋅1⋅5558⋅120⋅233.3⋅cos⁡30.46∘=2.75 V\Delta U=\sqrt{3}\cdot\frac{\rho\cdot l}{A}\cdot I_B\cos\varphi=\sqrt{3}\cdot\frac{1\cdot55}{58\cdot120}\cdot233.3\cdot\cos30.46^\circ=2.75\,\text{V}

4. המתח בנקודה B (מתח שלוב):

UB=400−2.75=397.25 VU_B=400-2.75=397.25\,\text{V}

תשובה: המתח בנקודה B הוא כ-397.25 V397.25\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

ΔP≈2.07 kW\Delta P\approx2.07\,\text{kW}

נתון: IB=233.3 AI_B=233.3\,\text{A} במקטע באורך 55 m55\,\text{m} (סעיף א). צרכן ג' (S=120 kVAS=120\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.94\cos\varphi=0.94) מוזן בנקודה C דרך SW2, במרחק 45+15=60 m45+15=60\,\text{m} מהשנאי.

מבוקש: הפסדי ההספק הכוללים ברשת.

1. הזרם בענף של C:

SˉC=120∠19.95∘=112.8+j40.94 kVA\bar{S}_C=120\angle19.95^\circ=112.8+j40.94\,\text{kVA}

IC=SC3⋅UL=120⋅1033⋅400=173.2 AI_C=\frac{S_C}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{120\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=173.2\,\text{A}

2. הפסדים בשלושת המוליכים של כל ענף, ΔP=3⋅I2⋅R\Delta P=3\cdot I^2\cdot R עם R=ρlAR=\frac{\rho l}{A}:

ΔP=3⋅ρA⋅(IB2⋅lB+IC2⋅lC)=3⋅158⋅120⋅(233.32⋅55+173.22⋅60)=2067 W\Delta P=\frac{3\cdot\rho}{A}\cdot(I_B^2\cdot l_B+I_C^2\cdot l_C)=\frac{3\cdot1}{58\cdot120}\cdot(233.3^2\cdot55+173.2^2\cdot60)=2067\,\text{W}

תשובה: הפסדי ההספק של הרשת הם כ-2.07 kW2.07\,\text{kW}.

סעיף ג

תשובה:

UB≈397.34 VU_B\approx397.34\,\text{V}

נתון: SW3 מחובר, ולכן הרשת הופכת לקו המוזן משני קצותיו באותו מתח: G (השנאי דרך SW1), B, C, ו-G' (השנאי דרך SW2). אורכי המקטעים: G-B 55 m55\,\text{m}, B-C 67 m67\,\text{m}, C-G' 60 m60\,\text{m}, סך הכול 182 m182\,\text{m}.

מבוקש: המתח בנקודה B.

רעיון: בקו בעל חתך אחיד המוזן משני קצותיו במתח שווה, ההספק שנכנס מכל קצה נמצא לפי "עקרון המנוף": כל עומס מתחלק בין שני הקצוות ביחס הפוך למרחק ממנו.

1. ההספק הנכנס מ-G אל B:

SˉG→B=SˉB⋅(67+60)+SˉC⋅60182=127⋅(139.35+j81.94)+60⋅(112.8+j40.94)182=134.43+j70.68 kVA\bar{S}_{G\to B}=\frac{\bar{S}_B\cdot(67+60)+\bar{S}_C\cdot60}{182}=\frac{127\cdot(139.35+j81.94)+60\cdot(112.8+j40.94)}{182}=134.43+j70.68\,\text{kVA}

2. חלוקת ההספקים בשאר המקטעים (מאזן בכל צומת):

SˉB→C=SˉG→B−SˉB=−4.93−j11.27 kVA\bar{S}_{B\to C}=\bar{S}_{G\to B}-\bar{S}_B=-4.93-j11.27\,\text{kVA}, כלומר במקטע B-C זורם 4.93+j11.27 kVA4.93+j11.27\,\text{kVA} מ-C אל B.

SˉG′→C=SˉB+SˉC−SˉG→B=117.73+j52.21 kVA\bar{S}_{G'\to C}=\bar{S}_B+\bar{S}_C-\bar{S}_{G\to B}=117.73+j52.21\,\text{kVA}

נקודה B היא נקודת המפגש של הזרמים (נקודת המתח הנמוך ביותר).

3. מפל המתח במקטע G-B (ההיגב זניח, ולכן רק ההספק הפעיל קובע):

ΔUB=3⋅ρ⋅lA⋅P3⋅UL=3⋅1⋅5558⋅120⋅134.43⋅1033⋅400=2.66 V\Delta U_B=\sqrt{3}\cdot\frac{\rho\cdot l}{A}\cdot\frac{P}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\sqrt{3}\cdot\frac{1\cdot55}{58\cdot120}\cdot\frac{134.43\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=2.66\,\text{V}

4. המתח בנקודה B:

UB=400−2.66=397.34 VU_B=400-2.66=397.34\,\text{V}

תשובה: לאחר חיבור SW3 המתח בנקודה B הוא כ-397.34 V397.34\,\text{V} (מעט גבוה מאשר כש-SW3 מופסק).

סעיף ד

תשובה:

כש-SW3 מחובר: כ-2.04 kW2.04\,\text{kW}, לעומת כ-2.07 kW2.07\,\text{kW} כשהוא מופסק

נתון: SW3 מופסק: ΔP=2.07 kW\Delta P=2.07\,\text{kW} (סעיף ב). חלוקת ההספקים כש-SW3 מחובר מסעיף ג.

מבוקש: השוואת ההפסדים.

1. הזרמים במקטעים כש-SW3 מחובר:

IGB=∣134.43+j70.68∣⋅1033⋅400=151.87⋅103692.8=219.2 AI_{GB}=\frac{|134.43+j70.68|\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=\frac{151.87\cdot10^3}{692.8}=219.2\,\text{A}

IBC=∣4.93+j11.27∣⋅1033⋅400=12.30⋅103692.8=17.7 AI_{BC}=\frac{|4.93+j11.27|\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=\frac{12.30\cdot10^3}{692.8}=17.7\,\text{A}

IG′C=∣117.73+j52.21∣⋅1033⋅400=128.78⋅103692.8=185.9 AI_{G'C}=\frac{|117.73+j52.21|\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=\frac{128.78\cdot10^3}{692.8}=185.9\,\text{A}

2. ההפסדים:

ΔP=3⋅ρA⋅(IGB2⋅lGB+IBC2⋅lBC+IG′C2⋅lG′C)=3⋅158⋅120⋅(219.22⋅55+17.72⋅67+185.92⋅60)=2042 W\Delta P=\frac{3\cdot\rho}{A}\cdot(I_{GB}^2\cdot l_{GB}+I_{BC}^2\cdot l_{BC}+I_{G'C}^2\cdot l_{G'C})=\frac{3\cdot1}{58\cdot120}\cdot(219.2^2\cdot55+17.7^2\cdot67+185.9^2\cdot60)=2042\,\text{W}

3. השוואה: 2.04 kW<2.07 kW2.04\,\text{kW}<2.07\,\text{kW}. כשהטבעת סגורה, הזרם מתחלק בין שני מסלולים לפי ההתנגדויות, וכך מתקבלת חלוקה שבה סכום I2RI^2R קטן יותר. הזרם במקטע הארוך G-B קטן (מ-233.3 A233.3\,\text{A} ל-219.2 A219.2\,\text{A}), והעומס עובר בחלקו למסלול השני.

תשובה: הפסדי ההספק קטנים יותר כשמפסק SW3 מחובר (כ-2.04 kW2.04\,\text{kW} לעומת כ-2.07 kW2.07\,\text{kW}).

סעיף ה

תשובה:

לא אפשרי: J=3.37 A/mm2>2.2 A/mm2J=3.37\,\text{A/mm}^2>2.2\,\text{A/mm}^2 במקטע השנאי-B

נתון: SW2 מופסק, SW1 ו-SW3 מחוברים, כלומר כל העומסים (B ו-C) מוזנים דרך המקטע מהשנאי ל-B. צפיפות זרם מותרת 2.2 A/mm22.2\,\text{A/mm}^2, A=120 mm2A=120\,\text{mm}^2.

מבוקש: האם המקטע עומד בצפיפות הזרם.

1. ההספק הכולל שעובר במקטע השנאי-B:

Sˉ=69.28∠25.84∘+92.77∠33.90∘+120∠19.95∘=280.50∠25.98∘ kVA\bar{S}=69.28\angle25.84^\circ+92.77\angle33.90^\circ+120\angle19.95^\circ=280.50\angle25.98^\circ\,\text{kVA}

2. הזרם:

I=280.50⋅1033⋅400=404.87 AI=\frac{280.50\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=404.87\,\text{A}

3. צפיפות הזרם:

J=IA=404.87120=3.37 A/mm2>2.2 A/mm2J=\frac{I}{A}=\frac{404.87}{120}=3.37\,\text{A/mm}^2>2.2\,\text{A/mm}^2

(במקטע B-C עובר רק זרם צרכן ג', 173.2120=1.44 A/mm2\frac{173.2}{120}=1.44\,\text{A/mm}^2, וזה תקין, אבל המקטע הראשון עמוס יתר.)

תשובה: המקרה אינו אפשרי: צפיפות הזרם במקטע מהשנאי ל-B תהיה כ-3.37 A/mm23.37\,\text{A/mm}^2, מעל 2.2 A/mm22.2\,\text{A/mm}^2, כלומר העמסת יתר.

שאלה 6 · מערכת מנועים: זרם קצר, פסי צבירה וקבלים

באיור נתונה המערכת הבאה (תדירות המערכת היא 50 Hz50\,\text{Hz}):

נתוני המכונות:

שנאי T1: מתחים נקובים 33/0.4 kV33/0.4\,\text{kV} וקבוצת חיבורים YNd11, Uk(%)=7U_k(\%)=7, Sn=1.6 MVAS_n=1.6\,\text{MVA}.

מנוע תלת- מופעי 1: מתח נקוב 0.4 kV0.4\,\text{kV}, Pn=45 kWP_n=45\,\text{kW}, cos⁡φ=0.83\cos\varphi=0.83, beta=0.87\\beta=0.87, מקדם העמסה β=0.75\beta=0.75, Istart=8⋅InI_{start}=8\cdot I_n.

מנוע תלת- מופעי 2: מתח נקוב 0.4 kV0.4\,\text{kV}, Pn=34 kWP_n=34\,\text{kW}, cos⁡φ=0.78\cos\varphi=0.78, beta=0.81\\beta=0.81, מקדם העמסה β=1\beta=1, Istart=8⋅InI_{start}=8\cdot I_n.

עובי הפס [cm]גובה הפס [cm]התקנת הפסיםמרווח בין מבודדים של פס [cm]מאמץ הכפיפה של נחושת [kg/(cm²)]מרחק בין פסים של מופעים שונים [cm]מספר פסים למופעמודול אלסטיות [kg/(cm²)]משקל סגולי [kg/(cm³)]
0.54מאונך3325005פס בודד1.1⋅1061.1\cdot10^68.9⋅10−38.9\cdot10^{-3}
א.

לפי אמות המידה של רשות החשמל, מהו הספק המנוע הנדרש בהתקן התנעה?

ציינו את הסיבות לשימוש בהתקן כזה ומנו את השיטות השונות.

(4 נקודות)
ב.

ציינו מהו ההתקן המסומן בסימן שאלה- ES ומהו תפקידו.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.

(4 נקודות)
ד.

הסבירו והוכיחו האם התקנת פס צבירה BB2 בהתאם לטבלה המצורפת תקינה מהיבט של כוחות אלקטרו- דינאמיים ותדירות טבעית.

(4 נקודות)
ה.

חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת לשיפור מקדם ההספק בפס BB2 ל-0.93 וציינו איזו מערכת קבלים נדרשת אם מקדם ההעמסה של המנועים משתנה אך מקדם ההספק נדרש להיות קבוע.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

מעל 2.5 kW2.5\,\text{kW} למנוע חד מופעי ומעל 3.7 kW3.7\,\text{kW} למנוע תלת מופעי; מטרה: הקטנת זרם ההתנעה ושקיעת המתח; שיטות: כוכב-משולש, שנאי עצמי, התנעה רכה, ווסת מהירות

1. לפי אמות המידה של רשות החשמל, נדרש התקן התנעה למנוע שהספקו עולה על 2.5 kW2.5\,\text{kW} במנוע חד מופעי, ועל 3.7 kW3.7\,\text{kW} במנוע תלת מופעי. במערכת שבשאלה שני המנועים תלת מופעיים (45 kW45\,\text{kW} ו-34 kW34\,\text{kW}), ולכן שניהם חייבים בהתקן התנעה.

2. הסיבות: זרם ההתנעה של מנוע אסינכרוני גדול מאוד (כאן Istart=8⋅InI_{start}=8\cdot I_n). הזרם הזה גורם לשקיעת מתח בקו ההזנה, שפוגעת בהתנעת המנוע עצמו ובצרכנים אחרים המחוברים לאותו קו (הבהוב תאורה, נפילת מגענים), ומעמיס את הרשת. התקן ההתנעה מקטין את זרם ההתנעה ומונע את שקיעת המתח.

3. השיטות המקובלות:

•התנעת כוכב-משולש.

•התנעה בשנאי עצמי (אוטו-שנאי).

•מתנע רך (Soft Starter).

•ווסת מהירות (ממיר תדר).

תשובה: נדרש התקן התנעה למנוע מעל 2.5 kW2.5\,\text{kW} (חד מופעי) ומעל 3.7 kW3.7\,\text{kW} (תלת מופעי). מטרתו להקטין את זרם ההתנעה ולמנוע שקיעת מתח בקו ההזנה. השיטות: כוכב-משולש, שנאי עצמי, התנעה רכה, ווסת מהירות.

סעיף ב

תשובה:

מנתק הארקה (Earthing Switch): מחבר את הקטע המנותק להארקה לביצוע עבודה בטוחה

1. ES הוא קיצור של Earthing Switch, מנתק הארקה. באיור הוא מחובר בין מוליכי המתח הגבוה שלפני השנאי לבין ההארקה.

2. תפקידו: אחרי שמנתקים את הקטע ממקור הזינה, סוגרים את מנתק הארקה. כך מוליכי הקטע מקוצרים ומוארקים, מטענים שיוריים (למשל בקיבול הכבל) נפרקים, ואם הקטע יחושמל בטעות, יתפתח קצר לאדמה שיפעיל את ההגנות במקום לחשמל את העובדים.

3. כך מתאפשרת עבודת תחזוקה בטוחה על השנאי ועל הציוד שבקטע.

תשובה: ES הוא מנתק הארקה. תפקידו לחבר את המתקן המנותק להארקה, כדי לאפשר ביצוע תחזוקה בצורה בטוחה.

סעיף ג

תשובה:

Ik≈20.7 kAI_k\approx20.7\,\text{kA}, ip≈36.6 kAi_p\approx36.6\,\text{kA}

נתון: Sk=500 MVAS_k=500\,\text{MVA}; כבל מתח גבוה 100 m100\,\text{m}, 3×(1×185) mm23\times(1\times185)\,\text{mm}^2 אלומיניום (ρ=0.0285 Ω⋅mm2m\rho=0.0285\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}), x0=0.095 mΩ/mx_0=0.095\,\text{m}\Omega/\text{m}; שנאי 1.6 MVA1.6\,\text{MVA}, 33/0.4 kV33/0.4\,\text{kV}, Uk=7%U_k=7\%; כבל מתח נמוך 1: 50 m50\,\text{m}, 7×(4×300)7\times(4\times300) נחושת (ρ=0.018 Ω⋅mm2m\rho=0.018\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}), x0=0.08 mΩ/mx_0=0.08\,\text{m}\Omega/\text{m}; כבל מתח נמוך 2: 40 m40\,\text{m}, 4×1504\times150 נחושת, x0=0.08 mΩ/mx_0=0.08\,\text{m}\Omega/\text{m}.

מבוקש: ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A (פס BB2).

רעיון: משקפים את כל העכבות לצד 400 V400\,\text{V}, מסכמים בנפרד התנגדויות והיגבים, מחשבים את זרם הקצר המתמיד, ואז את ערך הפסגה בעזרת מקדם ההלם שתלוי ביחס R/XR/X.

1. היגב הרשת:

Xk=UL2Sk=4002500⋅106=0.32 mΩX_k=\frac{U_L^2}{S_k}=\frac{400^2}{500\cdot10^6}=0.32\,\text{m}\Omega

2. כבל המתח הגבוה, ושיקוף לצד 400 V400\,\text{V} (כפל ב-(40033000)2\left(\frac{400}{33000}\right)^2):

RMV=ρ⋅LMVS=0.0285⋅100185=15.4 mΩ → 15.4⋅(40033000)2=2.26⋅10−3 mΩR_{MV}=\frac{\rho\cdot L_{MV}}{S}=\frac{0.0285\cdot100}{185}=15.4\,\text{m}\Omega\ \to\ 15.4\cdot\left(\frac{400}{33000}\right)^2=2.26\cdot10^{-3}\,\text{m}\Omega

XMV=LMV⋅x0=100⋅0.095=9.5 mΩ → 9.5⋅(40033000)2=1.4⋅10−3 mΩX_{MV}=L_{MV}\cdot x_0=100\cdot0.095=9.5\,\text{m}\Omega\ \to\ 9.5\cdot\left(\frac{400}{33000}\right)^2=1.4\cdot10^{-3}\,\text{m}\Omega

3. היגב השנאי (אין נתון הפסדי נחושת, ולכן מניחים שעכבת השנאי היא היגב בלבד):

Xtr=uk(%)100⋅UL2Sn=7100⋅40021600⋅103=7 mΩX_{tr}=\frac{u_k(\%)}{100}\cdot\frac{U_L^2}{S_n}=\frac{7}{100}\cdot\frac{400^2}{1600\cdot10^3}=7\,\text{m}\Omega

4. כבל מתח נמוך 1 (שבעה כבלים במקביל):

R1=ρ⋅L7⋅S=0.018⋅507⋅300=0.43 mΩR_1=\frac{\rho\cdot L}{7\cdot S}=\frac{0.018\cdot50}{7\cdot300}=0.43\,\text{m}\Omega, X1=L⋅x07=50⋅0.087=0.57 mΩX_1=\frac{L\cdot x_0}{7}=\frac{50\cdot0.08}{7}=0.57\,\text{m}\Omega

5. כבל מתח נמוך 2:

R2=ρ⋅LS=0.018⋅40150=4.8 mΩR_2=\frac{\rho\cdot L}{S}=\frac{0.018\cdot40}{150}=4.8\,\text{m}\Omega, X2=L⋅x0=40⋅0.08=3.2 mΩX_2=L\cdot x_0=40\cdot0.08=3.2\,\text{m}\Omega

6. עכבת הקצר:

R=0.002+0.43+4.8=5.23 mΩR=0.002+0.43+4.8=5.23\,\text{m}\Omega, X=0.32+0.001+7+0.57+3.2=11.09 mΩX=0.32+0.001+7+0.57+3.2=11.09\,\text{m}\Omega

Zeq=R2+X2=5.232+11.092=12.26 mΩZ_{eq}=\sqrt{R^2+X^2}=\sqrt{5.23^2+11.09^2}=12.26\,\text{m}\Omega

7. זרם הקצר התלת-מופעי המתמיד המרבי:

Ik=1.1⋅UL3⋅Zeq=1.1⋅4003⋅12.26⋅10−3=20.72 kAI_k=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_{eq}}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot12.26\cdot10^{-3}}=20.72\,\text{kA}

8. מקדם ההלם: RX=5.2311.09=0.47\frac{R}{X}=\frac{5.23}{11.09}=0.47, ומהעקומה (או κ=1.02+0.98e−3R/X\kappa=1.02+0.98e^{-3R/X}) מתקבל κ≈1.25\kappa\approx1.25.

9. ערך הפסגה:

ip=2⋅κ⋅Ik=2⋅1.25⋅20.72=36.6 kAi_p=\sqrt{2}\cdot\kappa\cdot I_k=\sqrt{2}\cdot1.25\cdot20.72=36.6\,\text{kA}

תשובה: ערך הפסגה של זרם הקצר בנקודה A הוא כ-36.6 kA36.6\,\text{kA} (זרם הקצר המתמיד כ-20.7 kA20.7\,\text{kA}).

סעיף ד

תשובה:

לא תקינה: f0≈165 Hzf_0\approx165\,\text{Hz} (אין תהודה), אבל מאמץ הכפיפה כ-2570 kg/cm2>2500 kg/cm22570\,\text{kg/cm}^2>2500\,\text{kg/cm}^2

נתון (מהטבלה): פס נחושת בודד למופע, b=0.5 cmb=0.5\,\text{cm}, h=4 cmh=4\,\text{cm}, התקנה במאונך, מרווח בין מבודדים L=33 cmL=33\,\text{cm}, מרחק בין מופעים d=5 cmd=5\,\text{cm}, E=1.1⋅106 kg/cm2E=1.1\cdot10^6\,\text{kg/cm}^2, משקל סגולי 8.9⋅10−3 kg/cm38.9\cdot10^{-3}\,\text{kg/cm}^3, מאמץ כפיפה מותר 2500 kg/cm22500\,\text{kg/cm}^2. ip=36.6 kAi_p=36.6\,\text{kA} (סעיף ג).

מבוקש: בדיקת תדירות טבעית ומאמץ כפיפה.

1. מומנט האינרציה (הפס מתכופף בכיוון העובי שלו):

J=b3⋅h12=0.53⋅412=0.0417 cm4J=\frac{b^3\cdot h}{12}=\frac{0.5^3\cdot4}{12}=0.0417\,\text{cm}^4

2. משקל הפס ליחידת אורך:

G=8.9⋅10−3⋅0.5⋅4=0.0178 kg/cmG=8.9\cdot10^{-3}\cdot0.5\cdot4=0.0178\,\text{kg/cm}

3. התדירות הטבעית:

f0=112L2⋅E⋅JG=112332⋅1.1⋅106⋅0.04170.0178=165 Hzf_0=\frac{112}{L^2}\cdot\sqrt{\frac{E\cdot J}{G}}=\frac{112}{33^2}\cdot\sqrt{\frac{1.1\cdot10^6\cdot0.0417}{0.0178}}=165\,\text{Hz}

הכוחות האלקטרו-דינאמיים פועלים בתדירות 5050 ו-100 Hz100\,\text{Hz}. התדירות הטבעית רחוקה משתיהן, ולכן אין סכנת תהודה.

4. מומנט ההתנגדות:

W=b2⋅h6=0.52⋅46=0.167 cm3W=\frac{b^2\cdot h}{6}=\frac{0.5^2\cdot4}{6}=0.167\,\text{cm}^3

5. מאמץ הכפיפה בפס האמצעי בקצר תלת-מופעי (ipi_p ב-kA, אורכים ב-cm):

σ=1.76⋅ip2⋅L212⋅W⋅d⋅100=1.76⋅36.62⋅33212⋅0.167⋅5⋅100=2570 kg/cm2\sigma=\frac{1.76\cdot i_p^2\cdot L^2}{12\cdot W\cdot d\cdot100}=\frac{1.76\cdot36.6^2\cdot33^2}{12\cdot0.167\cdot5\cdot100}=2570\,\text{kg/cm}^2

6. השוואה: 2570 kg/cm2>2500 kg/cm22570\,\text{kg/cm}^2>2500\,\text{kg/cm}^2, המאמץ גדול מהמותר.

תשובה: ההתקנה אינה תקינה. מבחינת תדירות טבעית (f0≈165 Hzf_0\approx165\,\text{Hz}) אין תהודה, אבל מאמץ הכפיפה (כ-2570 kg/cm22570\,\text{kg/cm}^2) גדול מהמותר (2500 kg/cm22500\,\text{kg/cm}^2).

סעיף ה

תשובה:

QC≈27.8 kVArQ_C\approx27.8\,\text{kVAr}; מערכת קבלים אוטומטית בדרגות עם בקר מקדם הספק

נתון: מנוע 1: Pn=45 kWP_n=45\,\text{kW}, β=0.75\beta=0.75, beta=0.87\\beta=0.87, cos⁡φ=0.83\cos\varphi=0.83; מנוע 2: Pn=34 kWP_n=34\,\text{kW}, β=1\beta=1, beta=0.81\\beta=0.81, cos⁡φ=0.78\cos\varphi=0.78. מקדם הספק נדרש 0.930.93.

מבוקש: גודל סוללת הקבלים וסוג המערכת.

רעיון: PnP_n של מנוע הוא ההספק המכני בציר. ההספק החשמלי שהמנוע צורך מהרשת הוא P=β⋅PnbetaP=\frac{\beta\cdot P_n}{\\beta}.

1. מנוע 1:

P1=β⋅Pnbeta=0.75⋅450.87=38.79 kWP_1=\frac{\beta\cdot P_n}{\\beta}=\frac{0.75\cdot45}{0.87}=38.79\,\text{kW}, Q1=P1⋅tan⁡φ1=38.79⋅0.672=26.07 kVArQ_1=P_1\cdot\tan\varphi_1=38.79\cdot0.672=26.07\,\text{kVAr}

2. מנוע 2:

P2=1⋅340.81=41.98 kWP_2=\frac{1\cdot34}{0.81}=41.98\,\text{kW}, Q2=P2⋅tan⁡φ2=41.98⋅0.802=33.68 kVArQ_2=P_2\cdot\tan\varphi_2=41.98\cdot0.802=33.68\,\text{kVAr}

3. מקדם ההספק הקיים בפס:

tan⁡φ=Q1+Q2P1+P2=26.07+33.6838.79+41.98=0.740\tan\varphi=\frac{Q_1+Q_2}{P_1+P_2}=\frac{26.07+33.68}{38.79+41.98}=0.740 (כלומר cos⁡φ=0.80\cos\varphi=0.80)

4. היעד: cos⁡φ2=0.93 ⇒ tan⁡φ2=0.395\cos\varphi_2=0.93\ \Rightarrow\ \tan\varphi_2=0.395

5. ההספק ההיגבי של הקבלים:

QC=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=(38.79+41.98)⋅(0.740−0.395)=27.8 kVArQ_C=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=(38.79+41.98)\cdot(0.740-0.395)=27.8\,\text{kVAr}

6. סוג המערכת: כשמקדם ההעמסה של המנועים משתנה, משתנה גם ההספק ההיגבי שלהם. סוללה קבועה תיתן תיקון חסר בעומס גבוה ותיקון יתר בעומס נמוך. לכן נדרשת מערכת קבלים אוטומטית, בנויה מכמה דרגות, עם בקר מקדם הספק שמחבר ומנתק דרגות לפי הצורך.

תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-27.8 kVAr27.8\,\text{kVAr}. כשההעמסה משתנה נדרשת מערכת קבלים אוטומטית עם בקר לשיפור מקדם ההספק, בדרגות שונות.

שאלה 7 · רשת חלוקה עם נגד הארקה: הספקים ותקלות

בתחנת משנה במרכז הארץ (f=50 Hzf=50\,\text{Hz}), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מחוברת להארקה באמצעות נגד הארקה. נגד הארקה מקטין את זרם התקלה כלפי הארקה (במקרה של תקלה בין פאזה לאדמה) בנקודה A באיור לכ- 150 A150\,\text{A} בלבד. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת העילית לכל פאזה כ- 0.01×10−6 Fkm0.01\times10^{-6}\,\frac{\text{F}}{\text{km}} והקיבול של רשת הכבלים לכל פאזה כ- 0.2×10−6 Fkm0.2\times10^{-6}\,\frac{\text{F}}{\text{km}}. ההתנגדות האומית של המעגלים לכל אורכם כ- 0.15 Ω/km0.15\,\Omega/\text{km} וההיגב ההשראתי של הרשת העילית הוא 0.4 Ω/km0.4\,\Omega/\text{km} (ההיגב ההשראתי של רשת הכבלים ניתן להזניח).

לפניך אורכים של הרשתות השונות עבור כל מעגל:

מעגלאורך הרשת העילית [ק"מ]אורך רשת הכבלים [ק"מ]הספק בקצה המעגל [MVA]מקדם הספק
מעגל 1312100.8 מפגר
מעגל 2014100.8 מפגר
מעגל 3124100.8 מפגר

מתח הרשת הנקוב הוא 20 kV20\,\text{kV}. יש להיעזר באיור המצורף.

א.

חשבו את ההספק בנקודה A (יש להתחשב בהפסדים).

(5 נקודות)
ב.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה במעגל 2 (כמתואר באיור), חשבו מהו גודל זרם התקלה.

(5 נקודות)
ג.

קבעו מהו יחס ההשנאה של שנאי הזרם המסכם CTΣCT_\Sigma.

(5 נקודות)
ד.

במצב קצר דו- פאזי בין פאזה L3 לפאזה L1 במעגל 2 (כמתואר באיור), איזה שנאי זרם יזהה או יזהו את התקלה המתוארת?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

SA≈31.3 MVAS_A\approx31.3\,\text{MVA}

נתון: שלושה מעגלים, בקצה כל אחד 10 MVA10\,\text{MVA} במקדם הספק 0.80.8 מפגר. אורך כולל של רשת עילית 3+0+12=15 km3+0+12=15\,\text{km}, של רשת כבלים 12+14+4=30 km12+14+4=30\,\text{km}; אורך כל מעגל: 1515, 1414 ו-16 km16\,\text{km}. בחישוב נשתמש במתח פס המשנה של השנאי, UL=22 kVU_L=22\,\text{kV} (מתח המשני של שנאי 161/22 kV161/22\,\text{kV} שמזין את הפס; המתח הנקוב של הרשת שבשאלה הוא 20 kV20\,\text{kV}, ואם מחשבים בו מתקבל SA≈31.8 MVAS_A\approx31.8\,\text{MVA}).

מבוקש: ההספק המדומה בנקודה A, כולל הפסדי הקווים וההספק הקיבולי של הרשת.

רעיון: ההספק בנקודה A הוא סכום של: הספקי העומסים, ההפסדים הפעילים בהתנגדות הקווים, ההספק ההיגבי שנצרך בהיגב הרשת העילית, פחות ההספק הקיבולי שהרשת מייצרת.

1. הזרם הקיבולי לפאזה של כל הרשת:

IC=UL3⋅2πf⋅C=22⋅1033⋅2π⋅50⋅(0.2⋅10−6⋅30+0.01⋅10−6⋅15)=24.5 AI_C=\frac{U_L}{\sqrt{3}}\cdot2\pi f\cdot C=\frac{22\cdot10^3}{\sqrt{3}}\cdot2\pi\cdot50\cdot(0.2\cdot10^{-6}\cdot30+0.01\cdot10^{-6}\cdot15)=24.5\,\text{A}

ההספק הקיבולי:

QC=3⋅UL⋅IC=3⋅22⋅103⋅24.5=0.935 MVArQ_C=\sqrt{3}\cdot U_L\cdot I_C=\sqrt{3}\cdot22\cdot10^3\cdot24.5=0.935\,\text{MVAr}

2. הזרם בכל מעגל:

I=S3⋅UL=10⋅1063⋅22⋅103=262.4 AI=\frac{S}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{10\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot22\cdot10^3}=262.4\,\text{A}

3. הפסדים פעילים בקווים (התנגדות 0.15 Ω/km0.15\,\Omega/\text{km} לכל האורך):

ΔP=3⋅r0⋅I2⋅(l1+l2+l3)=3⋅0.15⋅262.42⋅(15+14+16)=1.39 MW\Delta P=3\cdot r_0\cdot I^2\cdot(l_1+l_2+l_3)=3\cdot0.15\cdot262.4^2\cdot(15+14+16)=1.39\,\text{MW}

4. הספק היגבי בהיגב הרשת העילית (0.4 Ω/km0.4\,\Omega/\text{km}, רק בקטעים העיליים):

ΔQ=3⋅x0⋅I2⋅(3+0+12)=3⋅0.4⋅262.42⋅15=1.24 MVAr\Delta Q=3\cdot x_0\cdot I^2\cdot(3+0+12)=3\cdot0.4\cdot262.4^2\cdot15=1.24\,\text{MVAr}

5. הספקי העומסים, לכל מעגל:

P=S⋅cos⁡φ=10⋅0.8=8 MWP=S\cdot\cos\varphi=10\cdot0.8=8\,\text{MW}, Q=S⋅sin⁡φ=10⋅0.6=6 MVArQ=S\cdot\sin\varphi=10\cdot0.6=6\,\text{MVAr}

6. ההספק בנקודה A:

PA=3⋅8+1.39=25.39 MWP_A=3\cdot8+1.39=25.39\,\text{MW}, QA=3⋅6+1.24−0.935=18.31 MVArQ_A=3\cdot6+1.24-0.935=18.31\,\text{MVAr}

SA=PA2+QA2=25.392+18.312=31.3 MVAS_A=\sqrt{P_A^2+Q_A^2}=\sqrt{25.39^2+18.31^2}=31.3\,\text{MVA}

תשובה: ההספק בנקודה A הוא כ-31.3 MVA31.3\,\text{MVA} (כ-25.4 MW25.4\,\text{MW} ו-18.3 MVAr18.3\,\text{MVAr}).

סעיף ב

תשובה:

Ik≈177 AI_k\approx177\,\text{A}

נתון: נגד הארקה מגביל את זרם התקלה בנקודה A ל-150 A150\,\text{A}; שנאי 45 MVA45\,\text{MVA}, Uk=15%U_k=15\%; מעגל 2 הוא כבל באורך 14 km14\,\text{km}, r0=0.15 Ω/kmr_0=0.15\,\Omega/\text{km}; הזרם הקיבולי לפאזה של הרשת IC=24.5 AI_C=24.5\,\text{A} (סעיף א).

מבוקש: זרם התקלה בקצר פאזה-אדמה בקצה מעגל 2.

רעיון: זרם התקלה מורכב משני רכיבים: זרם דרך נגד הארקה (רכיב פעיל ברובו) וזרם קיבולי של הרשת (רכיב ניצב). קודם מוצאים את ערך הנגד מהנתון של 150 A150\,\text{A} בנקודה A.

1. עכבת השנאי (משוקפת ל-22 kV22\,\text{kV}, היגב בלבד):

Ztr=Xtr=uk(%)100⋅UL2Sn=15100⋅22000245⋅106=1.61 ΩZ_{tr}=X_{tr}=\frac{u_k(\%)}{100}\cdot\frac{U_L^2}{S_n}=\frac{15}{100}\cdot\frac{22000^2}{45\cdot10^6}=1.61\,\Omega

2. ערך נגד הארקה, כך שבתקלה בנקודה A הזרם יהיה 150 A150\,\text{A}:

R=(UL3⋅Ik)2−Xtr2=(220003⋅150)2−1.612=84.66 ΩR=\sqrt{\left(\frac{U_L}{\sqrt{3}\cdot I_k}\right)^2-X_{tr}^2}=\sqrt{\left(\frac{22000}{\sqrt{3}\cdot150}\right)^2-1.61^2}=84.66\,\Omega

3. התנגדות הכבל של מעגל 2 עד מקום התקלה:

Rcable=r0⋅l=0.15⋅14=2.1 ΩR_{cable}=r_0\cdot l=0.15\cdot14=2.1\,\Omega

4. עכבת לולאת התקלה:

Zk=(84.66+2.1)2+1.612=86.78 ΩZ_k=\sqrt{(84.66+2.1)^2+1.61^2}=86.78\,\Omega

5. הרכיב הפעיל של זרם התקלה (עם מקדם מתח 1.11.1):

Ik.R=1.1⋅UL3⋅Zk=1.1⋅220003⋅86.78=161 AI_{k.R}=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_k}=\frac{1.1\cdot22000}{\sqrt{3}\cdot86.78}=161\,\text{A}

6. הרכיב הקיבולי: בתקלת פאזה-אדמה זורם דרך מקום התקלה זרם קיבולי של פי 3 מהזרם הקיבולי לפאזה:

IC.f=3⋅UL3⋅2πfC=3⋅24.5=73.5 AI_{C.f}=3\cdot\frac{U_L}{\sqrt{3}}\cdot2\pi fC=3\cdot24.5=73.5\,\text{A}

7. שני הרכיבים ניצבים זה לזה, ולכן:

Ik=Ik.R2+IC.f2=1612+73.52=177 AI_k=\sqrt{I_{k.R}^2+I_{C.f}^2}=\sqrt{161^2+73.5^2}=177\,\text{A}

תשובה: זרם התקלה הוא כ-177 A177\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

150-250/5 A150\text{-}250/5\,\text{A} (או 150-250/1 A150\text{-}250/1\,\text{A})

1. שנאי הזרם המסכם CTΣCT_\Sigma מותקן על מוליך האפס של השנאי, בדרך לנגד הארקה. במצב תקין הזרם בו כמעט אפס, ובתקלת אדמה זורם בו זרם התקלה.

2. זרם התקלה לאדמה מוגבל על ידי הנגד לכ-150 A150\,\text{A}, וכולל רכיב קיבולי הוא מגיע לכ-177 A177\,\text{A} (סעיף ב). לכן הזרם הראשוני הנקוב של שנאי הזרם צריך להיות בתחום זה, ולא מאות או אלפי אמפר כמו שנאי זרם של פאזה. כך ממסר ההגנה מקבל אות משני מספיק ומדויק.

3. הזרם המשני הוא הערך התקני לממסרים: 5 A5\,\text{A} או 1 A1\,\text{A}.

תשובה: יחס ההשנאה של CTΣCT_\Sigma יהיה 150-250/5 A150\text{-}250/5\,\text{A} (או 150-250/1 A150\text{-}250/1\,\text{A}).

סעיף ד

תשובה:

שנאי הזרם CT2 של מעגל 2

1. בקצר דו-פאזי בין L3 ל-L1 הזרם זורם מהשנאי בפאזה אחת עד מקום התקלה במעגל 2, וחוזר בפאזה השנייה. אין מגע עם האדמה.

2. CTΣCT_\Sigma (על מוליך האפס) אינו מזהה את התקלה: אין זרם לאדמה, ולכן אין זרם דרך נגד הארקה.

3. שנאי הזרם CT1 ו-CT3 נמצאים על מעגלים 1 ו-3, שבהם עובר רק זרם העומס הרגיל, ולכן הם אינם מזהים את התקלה.

4. שנאי הזרם CT2 (שלושה שנאי זרם, על כל פאזה של מעגל 2) נמצא במסלול של זרם הקצר, ולכן הוא יזהה את התקלה.

תשובה: רק שנאי הזרם CT2 של מעגל 2 יזהה את התקלה.

שאלה 8 · תאורת מגרשי ספורט: הגנה ועוצמת הארה

במתחם ספורט, ישנם שני מגרשי ספורט בצמידות זה לזה כמתואר באיור. מותקנים שלושה עמודי תאורה מתכתיים זהים הממוקמים במתחם, על כל עמוד תאורה מותקנים ארבעה גופי תאורת לד. גובה עמוד התאורה כ-8 מטרים וכל גוף תאורה בעל נצילות אורית של 150 Lm/W150\,\text{Lm/W}. פיזור האור שווה לכל הכיוונים בצורת חצי עיגול. כל גוף תאורה בהספק של 400 W400\,\text{W}. כל גוף תאורה הוא חד- פאזי כך שהמתח הנקוב של הרשת הוא 230 V230\,\text{V}.

א.

ציינו מהן שיטות ההגנה בפני חשמול שיכולות להיות מיושמות להגנה בפני חשמול בעמודי התאורה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את רמת ההארה בנקודה A.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את רמת ההארה בנקודה B.

(4 נקודות)
ד.

לפי חוק החשמל וההתקנה המתוארת בשאלה, מה התכונה הבטיחותית הנדרשת למפסק בעמוד התאורה?

(4 נקודות)
ה.

שרטטו סכמה חשמלית של מעגל תאורה הפועל בהתבסס על התקן פוטו- צל (Photo cell).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

TT, TN-C-S, TN-S, זינה צפה, הפרד מגן, מפסק מגן (פחת) כהגנה בלעדית, בידוד מגן ומתח נמוך מאוד

עמודי התאורה מתכתיים ונמצאים בשטח פתוח שבו אנשים נוגעים בהם, ולכן צריך להגן על הגוף המתכתי מפני הופעת מתח מגע בתקלה. השיטות שיכולות להיות מיושמות:

1. הארקת הגנה (TT).

2. איפוס (TN-C-S או TN-S).

3. זינה צפה.

4. הפרד מגן.

5. מפסק מגן (מפסק פחת) כהגנה בלעדית בפני זרם דלף.

6. בידוד מגן (בידוד כפול).

7. מתח נמוך מאוד.

תשובה: TT, TN-C-S, TN-S, זינה צפה, הפרד מגן, מפסק מגן כהגנה בלעדית בפני זרם דלף, בידוד מגן ומתח נמוך מאוד.

סעיף ב

תשובה:

EA≈486 luxE_A\approx486\,\text{lux}

נתון: לפי האיור, המתחם 30×30 m30\times30\,\text{m}; עמוד 1 באמצע הצלע העליונה, עמוד 2 במרכז (על הקו המפריד בין המגרשים) ועמוד 3 באמצע הצלע התחתונה. נקודה A נמצאת על הקו בין עמוד 2 לעמוד 3, במרכז המגרש התחתון, 15 m15\,\text{m} מהצלע הימנית, כלומר 7.5 m7.5\,\text{m} מעמוד 2 ומעמוד 3 ו-22.5 m22.5\,\text{m} מעמוד 1. גובה העמודים h=8 mh=8\,\text{m}, 4 גופי תאורה לעמוד, 400 W400\,\text{W} ו-150 Lm/W150\,\text{Lm/W} לגוף.

מבוקש: רמת ההארה האופקית בנקודה A.

רעיון: עוצמת ההארה האופקית מגוף נקודתי היא E=Iαcos⁡αr2E=\frac{I_\alpha\cos\alpha}{r^2}, ומכיוון ש-r=hcos⁡αr=\frac{h}{\cos\alpha} מתקבל E=Iαcos⁡3αh2E=\frac{I_\alpha\cos^3\alpha}{h^2}, כאשר α\alpha היא הזווית מהאנך. מסכמים את התרומות של כל העמודים.

1. שטף האור של גוף תאורה:

ϕ=P⋅betaE=400⋅150=60000 Lm\phi=P\cdot\\beta_E=400\cdot150=60000\,\text{Lm}

2. עוצמת ההארה: האור מתפזר שווה לכל הכיוונים בחצי מרחב (זווית מרחבית 2π2\pi):

Iα=ϕ2π=600002π=9549.3 cdI_\alpha=\frac{\phi}{2\pi}=\frac{60000}{2\pi}=9549.3\,\text{cd}

3. עמודים 2 ו-3 (מרחק אופקי 7.5 m7.5\,\text{m}):

tan⁡α=7.58=0.9375 ⇒ α=43.15∘\tan\alpha=\frac{7.5}{8}=0.9375\ \Rightarrow\ \alpha=43.15^\circ

E2=4⋅Iα⋅cos⁡3αh2=4⋅9549.3⋅cos⁡343.15∘82=231.74 luxE_2=\frac{4\cdot I_\alpha\cdot\cos^3\alpha}{h^2}=\frac{4\cdot9549.3\cdot\cos^3 43.15^\circ}{8^2}=231.74\,\text{lux} (לכל עמוד)

4. עמוד 1 (מרחק אופקי 22.5 m22.5\,\text{m}):

tan⁡α=22.58=2.81 ⇒ α=70.43∘\tan\alpha=\frac{22.5}{8}=2.81\ \Rightarrow\ \alpha=70.43^\circ

E1=4⋅9549.3⋅cos⁡370.43∘82=22.44 luxE_1=\frac{4\cdot9549.3\cdot\cos^3 70.43^\circ}{8^2}=22.44\,\text{lux}

5. רמת ההארה בנקודה A:

EA=2⋅E2+E1=2⋅231.74+22.44=485.9 luxE_A=2\cdot E_2+E_1=2\cdot231.74+22.44=485.9\,\text{lux}

תשובה: רמת ההארה בנקודה A היא כ-486 lux486\,\text{lux}.

סעיף ג

תשובה:

EB≈95.9 luxE_B\approx95.9\,\text{lux}

נתון: נקודה B היא הפינה הימנית העליונה של המתחם. המרחקים האופקיים מהעמודים:

עמוד 1: 15 m15\,\text{m} (על אותה צלע).

עמוד 2: 152+152=21.21 m\sqrt{15^2+15^2}=21.21\,\text{m}.

עמוד 3: 152+302=33.54 m\sqrt{15^2+30^2}=33.54\,\text{m}.

Iα=9549.3 cdI_\alpha=9549.3\,\text{cd} ו-h=8 mh=8\,\text{m} (סעיף ב).

1. עמוד 1:

tan⁡α=158=1.875 ⇒ α=61.93∘\tan\alpha=\frac{15}{8}=1.875\ \Rightarrow\ \alpha=61.93^\circ

E1=4⋅9549.3⋅cos⁡361.93∘82=62.20 luxE_1=\frac{4\cdot9549.3\cdot\cos^3 61.93^\circ}{8^2}=62.20\,\text{lux}

2. עמוד 2:

tan⁡α=21.218=2.65 ⇒ α=69.34∘\tan\alpha=\frac{21.21}{8}=2.65\ \Rightarrow\ \alpha=69.34^\circ

E2=4⋅9549.3⋅cos⁡369.34∘82=26.22 luxE_2=\frac{4\cdot9549.3\cdot\cos^3 69.34^\circ}{8^2}=26.22\,\text{lux}

3. עמוד 3:

tan⁡α=33.548=4.19 ⇒ α=76.58∘\tan\alpha=\frac{33.54}{8}=4.19\ \Rightarrow\ \alpha=76.58^\circ

E3=4⋅9549.3⋅cos⁡376.58∘82=7.45 luxE_3=\frac{4\cdot9549.3\cdot\cos^3 76.58^\circ}{8^2}=7.45\,\text{lux}

4. רמת ההארה בנקודה B:

EB=E1+E2+E3=62.20+26.22+7.45=95.87 luxE_B=E_1+E_2+E_3=62.20+26.22+7.45=95.87\,\text{lux}

תשובה: רמת ההארה בנקודה B היא כ-95.9 lux95.9\,\text{lux}.

סעיף ד

תשובה:

מפסק דו-קוטבי (מנתק גם את הפאזה וגם את האפס)

1. גופי התאורה חד-פאזיים (230 V230\,\text{V}), כלומר המעגל בעמוד כולל מוליך פאזה ומוליך אפס.

2. בעמוד תאורה מתכתי, במקום פתוח, עובד שמטפל בגוף התאורה צריך להיות מוגן גם במקרה שהאפס נושא מתח (למשל בהחלפה בין פאזה לאפס בחיבור, או בנתק אפס ברשת). מפסק חד-קוטבי מנתק רק מוליך אחד, ולכן לא מבטיח ניתוק מלא.

3. לכן נדרש מפסק דו-קוטבי, המנתק בו-זמנית את מוליך הפאזה ואת מוליך האפס.

תשובה: נדרש מפסק דו-קוטבי.

סעיף ה

תשובה:

מפסק דו-קוטבי מזין את הפוטו-צל ואת סליל המגען K1; מגע הפוטו-צל מפעיל את הסליל, ומגעי K1 מחברים את גוף התאורה

מתארים את הסכמה בשלבים:

1. הזנה: הפאזה והאפס נכנסים דרך מפסק אוטומטי דו-קוטבי (הדקים 1-2 ו-3-4), שמגן על המעגל ומנתק את שני המוליכים.

2. מעגל הפיקוד: אחרי המפסק מחברים את התקן הפוטו-צל בטור עם סליל המגען K1 (הדקים A1-A2). הפוטו-צל מכיל חיישן אור ומגע: בחושך המגע נסגר, והסליל מקבל מתח; באור המגע נפתח והסליל משתחרר.

3. מעגל ההספק: הפאזה והאפס עוברים דרך מגעי ההספק של המגען K1 (1-2 ו-3-4) אל גוף התאורה. כשהסליל מופעל, המגעים נסגרים והתאורה דולקת.

4. הסיבה לשימוש במגען: הפוטו-צל בנוי לזרם פיקוד קטן, וזרם גופי התאורה (4×400 W4\times400\,\text{W} לעמוד) גדול ממנו. המגען מפריד בין מעגל הפיקוד למעגל ההספק.

תשובה: הסכמה: מפסק דו-קוטבי, ממנו הפוטו-צל בטור עם סליל המגען K1, ומגעי ההספק של K1 מזינים את גוף התאורה. בחושך הפוטו-צל מפעיל את המגען, והתאורה נדלקת.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.