דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2025 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2025 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

4. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · הזנת חווה חקלאית: חתך כבל, הגנה וקצר

לחווה חקלאית בצפון הארץ תוכננה הזנה תלת מופעית, הספק החשמלי של החווה כולה הוא 65∠37∘ kVA65\angle 37^\circ\,\text{kVA}. כבל ההזנה ללוח הראשי של החווה (4 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא 60∘C60^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W}. הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE. מתח ההזנה של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}. עכבת לולאת התקלה שנמדדה בלוח הראשי של החווה היא 1.7∠17∘ Ω1.7\angle 17^\circ\,\Omega.

א.

קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש של כבל ההזנה בהתאם לתקנות החשמל.

(4 נקודות)
ב.

לפי תקנות החשמל, קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול בחווה החקלאית ומהי הדרישה הנוספת עבור המתקן החשמלי שתואר בשאלה.

(4 נקודות)
ג.

לפי תקנות החשמל, ציינו מה הם המקרים בהם שיטת ההגנה מפסק מגן כהגנה בלעדית מתאפשרת.

(4 נקודות)
ד.

מהלוח הראשי הזינו רפת במרחק של 150 m150\,\text{m}, כבל ההזנה N2XY 5×6 mm2\text{N2XY}\ 5\times6\,\text{mm}^2. המא"ז בלוח הראשי הוא 3×25 A3\times25\,\text{A} וההספק 12∠30∘ kVA12\angle 30^\circ\,\text{kVA}.

מה יהיה מפל המתח עבור קו ההזנה (הזניחו את היגב הכבל)?

(4 נקודות)
ה.

בהמשך לנתוני השאלה וסעיף ד', מה יהיה זרם הקצר בלוח הרפת.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Ib=93.8 AI_b=93.8\,\text{A}, מאמ"ת 100 A100\,\text{A}, IZ≥129.9 AI_Z\ge129.9\,\text{A}, ולכן כבל נחושת XLPE בחתך 50 mm250\,\text{mm}^2 (134 A134\,\text{A}).

נתון: S=65 kVAS=65\,\text{kVA}, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, כבל 4 גידים נחושת/XLPE בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע 60∘C60^\circ\text{C}, התנגדות תרמית סגולית של הקרקע 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W}.

מבוקש: שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה.

רעיון: נחשב את זרם העבודה, נבחר את המפסק שמגן על הכבל, נתקן את זרם הכבל הנדרש במקדמי התיקון של תנאי ההתקנה, ובסוף נבחר מהטבלה של התקנות את החתך הקטן ביותר שעומד בזרם הזה.

1. זרם העבודה (הבחירה מבוססת על שיקולי העמסה בלבד):

Ib=S3⋅UL=65⋅1033⋅400=93.82 AI_b=\frac{S}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{65\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=93.82\,\text{A}

2. המפסק המגן על הכבל צריך להיות גדול מזרם העבודה: נבחר מאמ"ת בזרם נקוב In=100 AI_n=100\,\text{A}. הכבל צריך לשאת לפחות את זרם המפסק בתנאי ההתקנה: IZ′=In=100 AI_Z'=I_n=100\,\text{A}.

3. מקדמי התיקון לפי טבלאות התקנות:

•טמפרטורת הקרקע 60∘C60^\circ\text{C}: K2=0.7K_2=0.7.

•התנגדות תרמית סגולית של הקרקע 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W}: K3=1.1K_3=1.1.

4. הזרם המתמיד המרבי הנדרש מהכבל בתנאי הטבלה:

IZ≥IZ′K2⋅K3=1000.7⋅1.1=129.87 AI_Z\ge\frac{I_Z'}{K_2\cdot K_3}=\frac{100}{0.7\cdot1.1}=129.87\,\text{A}

5. בטבלת העמסת המוליכים (טבלה 90.6, כבל נחושת עם בידוד XLPE בצינור בקרקע) החתך הקטן ביותר שהזרם המתמיד שלו גדול מ-129.87 A129.87\,\text{A} הוא 50 mm250\,\text{mm}^2, עם זרם מתמיד של 134 A134\,\text{A}.

תשובה: שטח החתך המינימלי הוא 50 mm250\,\text{mm}^2 (נחושת, XLPE, IZ=134 A≥129.87 AI_Z=134\,\text{A}\ge129.87\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד (לפי התוכנית); במתקן המוגן באיפוס או בהארקת הגנה חובה להתקין מפסק פחת אחד או יותר.

מבוקש: שיטת ההגנה בפני חשמול במתקן חקלאי והדרישה הנוספת לפי תקנות החשמל.

1. לפי התקנות למתקנים חקלאיים, המיתקן יהיה מוגן באמצעי הגנה בפני חישמול באחת משיטות ההגנה האלה: איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד, בהתאם לקבוע בתוכנית.

2. הדרישה הנוספת: מתקן חקלאי הוא מקום רטוב, עם בעלי חיים ומבני מתכת, ולכן אין מסתפקים בשיטת ההגנה בלבד. במיתקן המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה יותקן מפסק פחת אחד או יותר, בהתאם לקבוע בתוכנית.

תשובה: הגנה באיפוס, בהארקת הגנה או במתח נמוך מאוד (לפי התוכנית); כשההגנה היא איפוס או הארקת הגנה, נדרש בנוסף להתקין מפסק פחת אחד או יותר.

סעיף ג

תשובה:

אתר בניה/קרון/מבנה ארעי; מבנה TT שבו ההגנה לא עומדת בתקנות ואי אפשר לאפס; מבנה עם הארקת יסוד שאי אפשר לאפס בו ו-TT לא מתאפשר; גופי תאורה על עמודים מחומר מוליך; מתקנים אחרים שהתיר המנהל.

מבוקש: המקרים שבהם מותר להשתמש במפסק מגן (מפסק לזרם דלף) כהגנה בלעדית בפני חשמול.

לפי תקנות החשמל, מותר להשתמש במפסק מגן כהגנה בלעדית בפני חשמול במקרים אלה בלבד:

1. באתר בניה, בקרון מגורים, במבנה ארעי או במיתקן ארעי אחר.

2. במבנה שבו השתמשו בהגנה על ידי הארקה (TT) ומסיבה כלשהי הגנה כאמור אינה ממלאה אחת מדרישות התקנות, ולא ניתן להשתמש במיתקן בהגנה על ידי איפוס (TN-S, TN-C-S).

3. במבנה שבו קיימת הארקת יסוד כאשר לא ניתן לבצע בו איפוס (TN-C-S), ועכבת לולאת התקלה או ההתנגדות למסה הכללית של אדמה אינן מאפשרות הגנה על ידי הארקת הגנה (TT).

4. בגופי תאורה המותקנים על עמודים העשויים מחומר מוליך.

5. במיתקנים אחרים שהתיר המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.

תשובה: חמשת המקרים שלמעלה: מתקן ארעי (אתר בניה, קרון, מבנה ארעי); מבנה TT שההגנה בו אינה עומדת בתקנות ואין אפשרות לאיפוס; מבנה עם הארקת יסוד שבו אי אפשר לאפס ו-TT לא מתאפשר; גופי תאורה על עמודים מוליכים; מתקן שהתיר המנהל.

סעיף ד

תשובה:

ΔU≈11.2 V\Delta U\approx11.2\,\text{V} (כ-2.8%2.8\%)

נתון: אורך הקו l=150 ml=150\,\text{m}, חתך A=6 mm2A=6\,\text{mm}^2 נחושת (ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}), עומס 12∠30∘ kVA12\angle 30^\circ\,\text{kVA} (cos⁡φ=cos⁡30∘=0.866\cos\varphi=\cos30^\circ=0.866), UL=400 VU_L=400\,\text{V}, היגב הכבל זניח.

מבוקש: מפל המתח השלוב על הקו.

רעיון: כשההיגב זניח, מפל המתח נוצר רק מהרכיב הפעיל של הזרם על התנגדות המוליך.

1. זרם העומס:

I=S3⋅UL=12⋅1033⋅400=17.32 AI=\frac{S}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{12\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=17.32\,\text{A}

2. התנגדות מוליך אחד של הקו:

R=ρ⋅lA=15058⋅6=0.431 ΩR=\frac{\rho\cdot l}{A}=\frac{150}{58\cdot6}=0.431\,\Omega

3. מפל המתח השלוב (רק הרכיב הפעיל Icos⁡φI\cos\varphi יוצר מפל על התנגדות):

ΔU=3⋅ρ⋅lA⋅I⋅cos⁡φ=3⋅1⋅15058⋅6⋅17.32⋅cos⁡30∘=11.2 V\Delta U=\sqrt{3}\cdot\frac{\rho\cdot l}{A}\cdot I\cdot\cos\varphi=\sqrt{3}\cdot\frac{1\cdot150}{58\cdot6}\cdot17.32\cdot\cos30^\circ=11.2\,\text{V}

4. באחוזים: ΔU%=11.2400⋅100=2.8%\Delta U\%=\frac{11.2}{400}\cdot100=2.8\%.

תשובה: מפל המתח על קו ההזנה לרפת הוא כ-11.2 V11.2\,\text{V} (כ-2.8%2.8\%).

סעיף ה

תשובה:

Zloop≈2.54∠11.3∘ ΩZ_{loop}\approx2.54\angle 11.3^\circ\,\Omega, Ik≈100 AI_k\approx100\,\text{A}

נתון: עכבת לולאת התקלה בלוח הראשי 1.7∠17∘ Ω1.7\angle 17^\circ\,\Omega, קו של 150 m150\,\text{m} בחתך 6 mm26\,\text{mm}^2 (סעיף ד').

מבוקש: זרם הקצר (קצר בין מופע להארקה) בלוח הרפת.

רעיון: עכבת הלולאה בלוח הרפת היא העכבה שנמדדה בלוח הראשי ועוד העכבה של הקו החדש. לולאת התקלה עוברת דרך מוליך המופע ודרך מוליך ההגנה, ולכן מוסיפים את התנגדות הקו פעמיים.

1. התנגדות מוליך אחד של הקו לרפת:

Rline=ρ⋅lA=15058⋅6=0.431 ΩR_{line}=\frac{\rho\cdot l}{A}=\frac{150}{58\cdot6}=0.431\,\Omega

2. עכבת הלולאה בלוח הרפת (מופע + מוליך הגנה):

Zk=1.7∠17∘+2⋅0.431∠0∘=(1.626+j0.497)+0.862=2.488+j0.497=2.54∠11.3∘ ΩZ_k=1.7\angle 17^\circ+2\cdot0.431\angle 0^\circ=(1.626+j0.497)+0.862=2.488+j0.497=2.54\angle 11.3^\circ\,\Omega

3. זרם הקצר המרבי (עם מקדם מתח c=1.1c=1.1):

Ik=1.1⋅UL3⋅Zk=1.1⋅4003⋅2.54=100.1 AI_k=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_k}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot2.54}=100.1\,\text{A}

הערה: אם מוסיפים רק מוליך אחד של הקו (Zk=2.11∠13.6∘ ΩZ_k=2.11\angle 13.6^\circ\,\Omega) מתקבל Ik≈120 AI_k\approx120\,\text{A}, אבל לולאת התקלה כוללת גם את מוליך ההגנה של הכבל ולכן נכון להוסיף את ההתנגדות פעמיים.

תשובה: זרם הקצר בלוח הרפת הוא כ-100 A100\,\text{A} (Zk≈2.54 ΩZ_k\approx2.54\,\Omega).

שאלה 2 · מבנים חד מופעיים: זרם אפס ושיטת הגנה

באיור לשאלה מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}, ההזנה למבנה הראשי היא תלת מופעית וההזנה לכל מבנה היא חד- מופעית. לכל מבנה באיור קיימת אלקטרודת הארקה מקומית.

הצרכנים המחוברים במבנה בודד (א'/ב') (לפי נתונים נקובים):

סוגי צרכניםמספר הצרכניםהספק [kW]מקדם התלכדותמקדם הספק ממוצע
דוד חשמלי12.50.30.95
תנור אפייה130.30.95
מכונת כביסה120.30.95
מיזוג11.50.30.95
עמדת טעינה לרכב חשמלי1110.20.95
בתי תקע1510.20.95
תאורה100.110.95
א.

חשבו את הזרם במוליך האפס של מבנה א'.

(4 נקודות)
ב.

הניחו שיש לבחור מפסק אוטומטי ראשי מתכוונן בעל ארבע קטבים למבנה הראשי.

מה יהיה ערך כיוונון ההגנה בפני עומס יתר עבור מוליך ה- N?

(4 נקודות)
ג.

בעת ניתוק של מוליך ה- N בנקודה A, מה יהיה מתח בין פס האפסים N במבנה א' לבין הארקת המתקן?

(4 נקודות)
ד.

במדידת עכבת לולאת התקלה במבנה א', התקבלה מדידה 7∠0∘ Ω7\angle 0^\circ\,\Omega.

מהו ערך התנגדות האלקטרודה כלפי מסת האדמה (RER_E) הנדרש? קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של מבנה א' (קבעו את זרם הניתוק הנדרש).

(4 נקודות)
ה.

עובד המתקן מעוניין להתקין בית תקע במבנה ב' שיוזן ממבנה א'.

קבעו האם התקנה זו אפשרית (בססו את תשובתכם על תקנות החשמל).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

IN≈40.7 AI_N\approx40.7\,\text{A}

נתון: טבלת הצרכנים של מבנה בודד, מקדם הספק ממוצע 0.950.95, הזנה חד מופעית Uph=230 VU_{ph}=230\,\text{V}.

מבוקש: הזרם במוליך האפס של מבנה א'.

רעיון: במבנה המוזן חד מופעית, הזרם במוליך האפס שווה לזרם במוליך המופע. נחשב את ההספק המחושב של המבנה (עם מקדמי ההתלכדות), ממנו את הזרם.

1. ההספק הפעיל המחושב: P=∑Pi⋅ni⋅KiP=\sum P_i\cdot n_i\cdot K_i

P=(2.5+3+2+1.5)⋅0.3+(11⋅1+1⋅15)⋅0.2+0.1⋅10⋅1=2.7+5.2+1=8.9 kWP=(2.5+3+2+1.5)\cdot0.3+(11\cdot1+1\cdot15)\cdot0.2+0.1\cdot10\cdot1=2.7+5.2+1=8.9\,\text{kW}

2. ההספק הראקטיבי: cos⁡φ=0.95⇒tan⁡φ=0.329\cos\varphi=0.95\Rightarrow\tan\varphi=0.329

Q=P⋅tan⁡φ=8.9⋅0.329=2.93 kVArQ=P\cdot\tan\varphi=8.9\cdot0.329=2.93\,\text{kVAr}

3. ההספק המדומה:

S=P2+Q2=8.92+2.932=9.37 kVAS=\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{8.9^2+2.93^2}=9.37\,\text{kVA}

(או ישירות S=Pcos⁡φ=8.90.95=9.37 kVAS=\frac{P}{\cos\varphi}=\frac{8.9}{0.95}=9.37\,\text{kVA})

4. זרם העבודה במבנה, שהוא גם הזרם במוליך האפס:

IN=Ib=SUph=9.37⋅103230=40.73 AI_N=I_b=\frac{S}{U_{ph}}=\frac{9.37\cdot10^3}{230}=40.73\,\text{A}

תשובה: הזרם במוליך האפס של מבנה א' הוא כ-40.7 A40.7\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

IN=40.7 AI_N=40.7\,\text{A}; עם מפסק 50 A50\,\text{A} הכיוונון הוא K≈0.81K\approx0.81 (כ-41 A41\,\text{A}).

נתון: שני מבנים זהים (א' ו-ב'), כל אחד מוזן ממופע אחר של המבנה הראשי, בזרם 40.73 A40.73\,\text{A} ובמקדם הספק 0.950.95 (φ=18.19∘\varphi=18.19^\circ).

מבוקש: ערך הכיוונון של הגנת העומס במוליך האפס של המפסק הראשי.

רעיון: במוליך האפס של המבנה הראשי זורם הסכום הווקטורי של זרמי שני המבנים. שני הזרמים שווים בגודלם ומוזזים ב-120∘120^\circ (מופעים שונים).

1. נסמן את זרם מבנה א' על מופע L1 ואת זרם מבנה ב' על מופע L2 (מפגר ב-120∘120^\circ):

IˉN=40.73∠−18.19∘+40.73∠−138.19∘=40.73∠−78.19∘ A\bar I_N=40.73\angle -18.19^\circ+40.73\angle -138.19^\circ=40.73\angle -78.19^\circ\,\text{A}

(סכום של שני וקטורים שווים בזווית 120∘120^\circ ביניהם שווה בגודלו לכל אחד מהם.)

2. לכן הזרם במוליך האפס של המבנה הראשי הוא IN=40.73 AI_N=40.73\,\text{A}, כמו הזרם בכל מבנה.

3. נבחר מפסק ראשי מתכוונן בזרם נקוב In=50 AI_n=50\,\text{A} (הערך הסטנדרטי הקרוב מעל זרם העבודה). מקדם הכיוונון של הגנת העומס במוליך ה-N:

K=INIn=40.7350=0.81K=\frac{I_N}{I_n}=\frac{40.73}{50}=0.81

תשובה: הזרם במוליך ה-N הוא כ-40.7 A40.7\,\text{A}; עם מפסק מתכוונן של 50 A50\,\text{A} יש לכוונן את ההגנה בפני עומס יתר של ה-N לכ-0.81⋅In≈41 A0.81\cdot I_n\approx41\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

230 V230\,\text{V}

מבוקש: המתח בין פס האפסים של מבנה א' להארקה המקומית כשמוליך ה-N מנותק בנקודה A.

1. כשה-N מנותק בנקודה A, הצרכנים של מבנה א' נשארים מחוברים בין מוליך המופע לבין פס האפסים, אבל לזרם אין דרך חזרה, ולכן לא זורם זרם דרכם.

2. כשאין זרם, אין מפל מתח על הצרכנים, ופס האפסים "מקבל" דרכם את הפוטנציאל של מוליך המופע.

3. במבנה עם אלקטרודת הארקה מקומית (הגנת TT), פס האפסים אינו מחובר להארקה, ולכן בין פס האפסים להארקת המתקן יופיע מתח המופע המלא: Uph=4003≈230 VU_{ph}=\frac{400}{\sqrt{3}}\approx230\,\text{V}. זה מצב מסוכן, כי מוליך האפס נחשב "בטוח" למגע.

תשובה: המתח בין פס האפסים של מבנה א' לבין הארקת המתקן יהיה 230 V230\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

RE≤5 ΩR_E\le5\,\Omega; הגנה במפסק מגן כהגנה בלעדית, IΔn≤3.28 AI_{\Delta n}\le3.28\,\text{A}.

נתון: עכבת לולאת התקלה במבנה א' Zloop=7 ΩZ_{loop}=7\,\Omega, מתח מופע 230 V230\,\text{V}. זרם העבודה של המבנה 40.7 A40.7\,\text{A} (סעיף א'), ולכן המא"ז שלו הוא לפחות 50 A50\,\text{A}.

מבוקש: ערך RER_E הנדרש, שיטת ההגנה וזרם הניתוק של מפסק המגן.

1. התנגדות האלקטרודה: לפי התקנות, ההתנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 Ω5\,\Omega.

2. האם הגנה בהארקה (ניתוק על ידי המא"ז) אפשרית? זרם התקלה המרבי:

If=UphZloop=2307=32.9 AI_f=\frac{U_{ph}}{Z_{loop}}=\frac{230}{7}=32.9\,\text{A}

זרם זה קטן אפילו מהזרם הנקוב של המא"ז (50 A50\,\text{A}), ובוודאי מזרם הניתוק המגנטי שלו, ולכן המא"ז לא ינתק את התקלה. הארקת הגנה לא עומדת בדרישות, ובמבנה עם אלקטרודה מקומית אין איפוס.

3. לכן שיטת ההגנה של מבנה א' תהיה מפסק מגן (מפסק לזרם דלף) כהגנה בלעדית בפני חשמול (המקרה של מבנה TT שבו ההגנה אינה ממלאה את דרישות התקנות).

4. זרם הניתוק: נדרש שזרם התקלה יהיה לפחות פי 10 מזרם הדלף הנקוב של המפסק, כדי שהניתוק יהיה ודאי:

IΔn≤Uph10⋅Zloop=2307⋅10=3.28 AI_{\Delta n}\le\frac{U_{ph}}{10\cdot Z_{loop}}=\frac{230}{7\cdot10}=3.28\,\text{A}

תשובה: RE≤5 ΩR_E\le5\,\Omega; שיטת ההגנה היא מפסק מגן כהגנה בלעדית, עם זרם דלף נקוב IΔn≤3.28 AI_{\Delta n}\le3.28\,\text{A}.

סעיף ה

תשובה:

לא: חלק של מעגל סופי מלוח ראשי אחד לא יימצא בשטח הניזון מלוח ראשי אחר (פרט למעגל במוביל, בהתקנה סמויה, ללא תיבות).

מבוקש: האם מותר להזין בית תקע במבנה ב' ממעגל של מבנה א'.

1. לפי תקנות החשמל (מעגלים סופיים): במיתקן ביתי לא יימצא שום חלק של מעגל סופי הניזון מלוח ראשי אחד בשטח הניזון מלוח ראשי אחר, פרט למעגל אשר במוביל, בהתקנה סמויה, ללא תיבות.

2. בית תקע הוא נקודת קצה של מעגל סופי, ולכן בית תקע של מבנה א' בתוך מבנה ב' אסור.

3. בנוסף, לכל מבנה יש אלקטרודת הארקה משלו ומפסק מגן משלו: בית תקע כזה יקשר בין שתי מערכות הארקה, ובעת ניתוק לוח מבנה ב' עדיין יישאר במבנה מתח ממבנה א'.

תשובה: ההתקנה אינה אפשרית: אסור שחלק ממעגל סופי הניזון מלוח מבנה א' יימצא בשטח הניזון מלוח מבנה ב'.

שאלה 3 · רשת טבעתית במתח נמוך: זרמים, חתך והפסדים

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית עילית במתח נמוך. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת זניח. מתח הרשת הנקוב הוא 400 V400\,\text{V}. רשת מוזנת ממקור הזנה בודד, ידוע שמוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.

א.

חשבו את הזרם בכל קטע וקטע.

(5 נקודות)
ב.

חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (המסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת הפסדי הספק הרשת המקסימלית היא 1.5%1.5\% בלבד.

(5 נקודות)
ג.

באיזו נקודה המתח הוא המתח המזערי, מהו את ערכו של מתח זה?

(5 נקודות)
ד.

הניחו ששטחי החתך שהותקנו גדולים ב- 30%30\% משטח החתך שנבחר בסעיף ב'.

כיצד יושפעו הפסדי ההספק של הרשת? (הביעו את השינוי באחוזים)

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

IOA=95.7−j61.1 AI_{OA}=95.7-j61.1\,\text{A} (113.5 A113.5\,\text{A}), IAB=9.1−j5.1 AI_{AB}=9.1-j5.1\,\text{A} (10.4 A10.4\,\text{A}), ICB=81.0−j67.1 AI_{CB}=81.0-j67.1\,\text{A} (105.2 A105.2\,\text{A}), IOC=230.0−j139.3 AI_{OC}=230.0-j139.3\,\text{A} (268.9 A268.9\,\text{A}).

נתון: טבעת O−A−B−C−OO-A-B-C-O עם אורכים OA=150 mOA=150\,\text{m}, AB=35 mAB=35\,\text{m}, BC=25 mBC=25\,\text{m}, CO=55 mCO=55\,\text{m}, חתך אחיד, היגב זניח. עומסים: AA: P=60 kWP=60\,\text{kW}, cos⁡φ=0.84\cos\varphi=0.84; BB: S=80 kVAS=80\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.78\cos\varphi=0.78; CC: Q=50 kVArQ=50\,\text{kVAr}, cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9 (כולם השראתיים). העומס בנקודה OO ניזון ישירות מהמקור ואינו עובר בטבעת.

מבוקש: הזרם בכל קטע של הטבעת.

רעיון: "פותחים" את הטבעת בנקודת ההזנה OO ומקבלים קו המוזן משני קצותיו (OO ו-O′O') באותו מתח. בחתך אחיד ההתנגדות פרופורציונית לאורך, ולכן הזרם מכל קצה נמצא לפי שיטת המומנטים.

1. זרמי העומסים (מצביים, עם UL=0.4 kVU_L=0.4\,\text{kV}):

IˉA=PA3⋅UL⋅cos⁡φA=603⋅0.4⋅0.84=103.1∠−32.86∘=(86.6−j55.94) A\bar I_A=\frac{P_A}{\sqrt{3}\cdot U_L\cdot\cos\varphi_A}=\frac{60}{\sqrt{3}\cdot0.4\cdot0.84}=103.1\angle -32.86^\circ=(86.6-j55.94)\,\text{A}

IˉB=SB3⋅UL=803⋅0.4=115.47∠−38.74∘=(90.07−j72.26) A\bar I_B=\frac{S_B}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{80}{\sqrt{3}\cdot0.4}=115.47\angle -38.74^\circ=(90.07-j72.26)\,\text{A}

בנקודה CC: sin⁡φC=sin⁡(cos⁡−10.9)=0.436\sin\varphi_C=\sin(\cos^{-1}0.9)=0.436, ולכן

IˉC=QC3⋅UL⋅sin⁡φC=503⋅0.4⋅0.436=165.57∠−25.84∘=(149.01−j72.17) A\bar I_C=\frac{Q_C}{\sqrt{3}\cdot U_L\cdot\sin\varphi_C}=\frac{50}{\sqrt{3}\cdot0.4\cdot0.436}=165.57\angle -25.84^\circ=(149.01-j72.17)\,\text{A}

2. הזרם מ-OO אל AA לפי המומנטים סביב הקצה O′O' (המרחק של כל עומס מ-O′O' כפול זרמו, חלקי האורך הכולל 265 m265\,\text{m}):

IˉOA=(55+25+35)⋅IˉA+(55+25)⋅IˉB+55⋅IˉC55+25+35+150=113.52∠−32.54∘=(95.70−j61.07) A\bar I_{OA}=\frac{(55+25+35)\cdot\bar I_A+(55+25)\cdot\bar I_B+55\cdot\bar I_C}{55+25+35+150}=113.52\angle -32.54^\circ=(95.70-j61.07)\,\text{A}

3. לפי חוק הזרמים בכל צומת:

IˉAB=IˉOA−IˉA=(95.70−j61.07)−(86.6−j55.94)=(9.10−j5.13) A\bar I_{AB}=\bar I_{OA}-\bar I_A=(95.70-j61.07)-(86.6-j55.94)=(9.10-j5.13)\,\text{A}, ∣IAB∣=10.44 A|I_{AB}|=10.44\,\text{A}, מ-AA אל BB.

IˉCB=IˉB−IˉAB=(90.07−j72.26)−(9.10−j5.13)=(80.97−j67.13) A\bar I_{CB}=\bar I_B-\bar I_{AB}=(90.07-j72.26)-(9.10-j5.13)=(80.97-j67.13)\,\text{A}, ∣ICB∣=105.18 A|I_{CB}|=105.18\,\text{A}, מ-CC אל BB.

IˉOC=IˉC+IˉCB=(149.01−j72.17)+(80.97−j67.13)=(229.98−j139.30) A\bar I_{OC}=\bar I_C+\bar I_{CB}=(149.01-j72.17)+(80.97-j67.13)=(229.98-j139.30)\,\text{A}, ∣IOC∣=268.88 A|I_{OC}|=268.88\,\text{A}, מ-OO אל CC.

4. בדיקה: IˉOA+IˉOC=(325.68−j200.37) A=IˉA+IˉB+IˉC\bar I_{OA}+\bar I_{OC}=(325.68-j200.37)\,\text{A}=\bar I_A+\bar I_B+\bar I_C. הזרמים נפגשים בנקודה BB, היא נקודת חלוקת הזרמים.

תשובה: IOA=(95.7−j61.1) AI_{OA}=(95.7-j61.1)\,\text{A} (113.5 A113.5\,\text{A}), IAB=(9.1−j5.1) AI_{AB}=(9.1-j5.1)\,\text{A} (10.4 A10.4\,\text{A}), ICB=(81.0−j67.1) AI_{CB}=(81.0-j67.1)\,\text{A} (105.2 A105.2\,\text{A}), IOC=(230.0−j139.3) AI_{OC}=(230.0-j139.3)\,\text{A} (268.9 A268.9\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

A≥94.6 mm2A\ge94.6\,\text{mm}^2, נבחר 95 mm295\,\text{mm}^2.

נתון: זרמי הקטעים מסעיף א', הפסדים מותרים 1.5%1.5\% מההספק הפעיל שמוזן דרך הטבעת.

מבוקש: שטח החתך האחיד המסחרי.

1. ההספק הפעיל של עומסי הטבעת: PC=SC⋅cos⁡φC=500.436⋅0.9=103.24 kWP_C=S_C\cdot\cos\varphi_C=\frac{50}{0.436}\cdot0.9=103.24\,\text{kW}, ולכן

P=60+80⋅0.78+103.24=225.64 kWP=60+80\cdot0.78+103.24=225.64\,\text{kW}

2. ההפסדים המותרים:

ΔP=1.5100⋅225.64=3.385 kW\Delta P=\frac{1.5}{100}\cdot225.64=3.385\,\text{kW}

3. הפסדי ההספק בשלושה מוליכים: ΔP=3⋅ρA⋅∑Ii2⋅li\Delta P=\frac{3\cdot\rho}{A}\cdot\sum I_i^2\cdot l_i, ולכן החתך המינימלי:

A=3⋅ρΔP⋅∑Ii2⋅li=358⋅3385⋅(150⋅113.522+35⋅10.442+25⋅105.182+55⋅268.882)A=\frac{3\cdot\rho}{\Delta P}\cdot\sum I_i^2\cdot l_i=\frac{3}{58\cdot3385}\cdot(150\cdot113.52^2+35\cdot10.44^2+25\cdot105.18^2+55\cdot268.88^2)

A=358⋅3385⋅6.19⋅106=94.6 mm2A=\frac{3}{58\cdot3385}\cdot6.19\cdot10^6=94.6\,\text{mm}^2

4. החתך המסחרי הקרוב מעל: 95 mm295\,\text{mm}^2.

תשובה: החתך המחושב הוא 94.6 mm294.6\,\text{mm}^2, ונבחר חתך מסחרי של 95 mm295\,\text{mm}^2.

סעיף ג

תשובה:

בנקודה BB: UB≈395.4 VU_B\approx395.4\,\text{V} (ΔU=4.61 V\Delta U=4.61\,\text{V}).

מבוקש: הנקודה עם המתח הנמוך ביותר והמתח בה.

1. המתח המזערי הוא בנקודת חלוקת הזרמים, הנקודה שאליה מגיעים הזרמים משני צידי הטבעת. מסעיף א', הזרם ב-ABAB זורם מ-AA אל BB והזרם ב-CBCB זורם מ-CC אל BB, ולכן המתח המזערי בנקודה BB.

2. כשההיגב זניח, מפל המתח נוצר רק מהרכיב הפעיל (הממשי) של הזרם. מפל המתח בדרך O−A−BO-A-B (חתך 95 mm295\,\text{mm}^2):

ΔUB=3⋅ρA⋅∑ia⋅l=358⋅95⋅(150⋅95.70+35⋅9.10)=4.61 V\Delta U_B=\frac{\sqrt{3}\cdot\rho}{A}\cdot\sum i_a\cdot l=\frac{\sqrt{3}}{58\cdot95}\cdot(150\cdot95.70+35\cdot9.10)=4.61\,\text{V}

3. בדיקה בדרך השנייה O−C−BO-C-B: 358⋅95⋅(55⋅229.98+25⋅80.97)=4.61 V\frac{\sqrt{3}}{58\cdot95}\cdot(55\cdot229.98+25\cdot80.97)=4.61\,\text{V}, אותה תוצאה. (ב-AA המפל 4.51 V4.51\,\text{V} וב-CC המפל 3.98 V3.98\,\text{V}, שניהם קטנים יותר.)

4. המתח בנקודה BB:

UB=400−4.61=395.39 VU_B=400-4.61=395.39\,\text{V}

תשובה: המתח המזערי בנקודה BB, והוא כ-395.4 V395.4\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

ההפסדים יקטנו בכ-23%23\% (ΔPnew=0.77⋅ΔP\Delta P_{new}=0.77\cdot\Delta P).

מבוקש: השינוי באחוזים בהפסדים כשהחתך גדל ב-30%30\%.

1. ההפסדים הפוכים לחתך כשהזרמים לא משתנים: ΔP=3⋅ρA⋅∑I2⋅l\Delta P=\frac{3\cdot\rho}{A}\cdot\sum I^2\cdot l.

2. עם חתך 1.3⋅A1.3\cdot A:

ΔPnew=3⋅ρ1.3⋅A⋅∑I2⋅l=ΔPold1.3=0.769⋅ΔPold\Delta P_{new}=\frac{3\cdot\rho}{1.3\cdot A}\cdot\sum I^2\cdot l=\frac{\Delta P_{old}}{1.3}=0.769\cdot\Delta P_{old}

3. השינוי: 1−0.769=0.2311-0.769=0.231, כלומר ירידה של כ-23%23\%. (עם 95 mm295\,\text{mm}^2 ההפסדים הם כ-3.37 kW3.37\,\text{kW}, ועם חתך גדול ב-30%30\% כ-2.59 kW2.59\,\text{kW}.)

תשובה: הפסדי ההספק יקטנו בכ-23%23\% (יהיו כ-77%77\% מההפסדים הקודמים).

שאלה 4 · מתחם בניינים: גודל חיבור, גנרטור ותקנות

במתחם שבו שלושה בניינים רבי קומות (הארקת יסוד משותפת), בכל בניין ישנן מספר דירות כמתואר בטבלה. המתכנן הגדיר שהצרכנות הציבורית תוגדר כמתקן חירום. בבניין 1 קיים חדר טרנספורמציה, בכל בניין קיים גנרטור לאספקה חלופית למתקני חירום/ ציבורי. הפעלת צרכני החירום המנועיים מתבצעת ע"י מערכת המאפשרת חיבורים של המנועים עם השהייה (זרם התנעה של מנוע גדול פי 7 מהזרם הנקוב, נצילות המנוע כ- 90%90\%).

מספר חדרים בדירהמספר דירותהספק חשמלי [kW]מקדם הספקמקדם התלכדות
45080.950.5
55090.950.5

מתקני חירום/ ציבורי

צרכנותמספר צרכנים/ לוחותהספק [kW]מקדם הספקמקדם התלכדות
לוח קומתי2520.940.7
צרכני חירום מנועיים7150.841
א.

חשבו את גודל החיבור של הבניין וקבעו מהו גודל הגנרטור (נדרש להתייחס למקדם הספק של גנרטור כ- 0.8).

(4 נקודות)
ב.

שנאי ההזנה לבניין, מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במתקן החשמלי? באיזה בניין נדרש לבצע חיבור בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים?

(4 נקודות)
ג.

בהתאם לדרישות תקנות החשמל, מהו רוחב המעבר המינימלי הנדרש בין ערכת הגנרטור לקיר שממול?

(4 נקודות)
ד.

בהתאם לדרישות תקנות החשמל התקנת גנרטורים, (הגנרטור ממוקם בחדר) האם מותר להעביר צנרת זרה של נוזלים בחדר הגנרטור?

(4 נקודות)
ה.

בלוח החירום תוכנן מפסק זרם אוטומטי למערכות הגברת לחץ מי כיבוי, מה הם התכונות הנדרשות ממפסק הזרם האוטומטי?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

S=606.4 kVAS=606.4\,\text{kVA}, Ib=875.3 AI_b=875.3\,\text{A}, חיבור 1000 A1000\,\text{A}; גנרטור 287.5 kVA287.5\,\text{kVA}.

נתון: הטבלה מתארת את העומסים של בניין בודד. מקדם הספק של הגנרטור 0.80.8, זרם התנעה של מנוע פי 7 מהנקוב.

מבוקש: גודל החיבור של הבניין וגודל הגנרטור.

רעיון: לכל קבוצת צרכנים נחשב הספק פעיל מחושב (עם מקדם ההתלכדות) והספק ראקטיבי, נסכם, ונבחר את גודל החיבור לפי הזרם. את הגנרטור נבחר לפי מקרה ההעמסה הקשה ביותר: כל צרכני החירום פועלים והמנוע האחרון מותנע.

1. דירות:

P1=0.5⋅(50⋅8+50⋅9)=425 kWP_1=0.5\cdot(50\cdot8+50\cdot9)=425\,\text{kW}, Q1=425⋅tan⁡(cos⁡−10.95)=425⋅0.329=139.69 kVArQ_1=425\cdot\tan(\cos^{-1}0.95)=425\cdot0.329=139.69\,\text{kVAr}

2. לוחות קומתיים:

P2=0.7⋅25⋅2=35 kWP_2=0.7\cdot25\cdot2=35\,\text{kW}, Q2=35⋅tan⁡(cos⁡−10.94)=35⋅0.363=12.70 kVArQ_2=35\cdot\tan(\cos^{-1}0.94)=35\cdot0.363=12.70\,\text{kVAr}

3. צרכני חירום מנועיים (הספק הצריכה החשמלי של המנועים):

P3=1⋅7⋅15=105 kWP_3=1\cdot7\cdot15=105\,\text{kW}, Q3=105⋅tan⁡(cos⁡−10.84)=105⋅0.646=67.82 kVArQ_3=105\cdot\tan(\cos^{-1}0.84)=105\cdot0.646=67.82\,\text{kVAr}

4. סך הכול:

P=425+35+105=565 kWP=425+35+105=565\,\text{kW}, Q=139.69+12.70+67.82=220.21 kVArQ=139.69+12.70+67.82=220.21\,\text{kVAr}

Sˉ=565+j220.21=606.40∠21.29∘ kVA\bar S=565+j220.21=606.40\angle 21.29^\circ\,\text{kVA}

5. זרם העבודה וגודל החיבור:

Ib=S3⋅UL=606.40⋅1033⋅400=875.26 AI_b=\frac{S}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{606.40\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=875.26\,\text{A}

נבחר מפסק ראשי (גודל חיבור) של In=1000 AI_n=1000\,\text{A}.

6. הגנרטור מזין רק את מתקני החירום/ציבורי. המקרה הקשה: הלוחות הקומתיים ו-6 מנועים פועלים, והמנוע השביעי מותנע בזרם גדול פי 7 (המנועים מחוברים בהשהייה, ולכן רק מנוע אחד מותנע בכל פעם):

Pem=35+6⋅15+7⋅15=230 kWP_{em}=35+6\cdot15+7\cdot15=230\,\text{kW}

7. גודל הגנרטור לפי מקדם ההספק שלו:

Sgen=Pem0.8=2300.8=287.5 kVAS_{gen}=\frac{P_{em}}{0.8}=\frac{230}{0.8}=287.5\,\text{kVA}

תשובה: גודל החיבור: S=606.4 kVAS=606.4\,\text{kVA}, Ib=875.3 AI_b=875.3\,\text{A}, מפסק ראשי 1000 A1000\,\text{A}. גודל הגנרטור: 287.5 kVA287.5\,\text{kVA} לפחות.

סעיף ב

תשובה:

איפוס TN-S; החיבור בין פס האפסים לפה"פ בבניין 1 (שבו חדר הטרנספורמציה).

מבוקש: שיטת ההגנה ומקום החיבור בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים.

1. המתחם מוזן משנאי פרטי הנמצא בחדר הטרנספורמציה בבניין 1, ולכל הבניינים הארקת יסוד משותפת. במתקן כזה מפרידים מהשנאי בין מוליך האפס למוליך ההגנה, ושיטת ההגנה היא איפוס בשיטת TN-S.

2. בשיטת TN-S החיבור בין מוליך האפס להארקה מבוצע בנקודה אחת בלבד, ליד השנאי. אם יחברו אפס והארקה גם בבניינים האחרים, יזרום זרם עבודה במוליכי ההגנה ובהארקת היסוד.

3. לכן החיבור בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים יבוצע רק בבניין 1, שבו נמצא חדר הטרנספורמציה.

תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס TN-S, והחיבור בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים יבוצע בבניין מס' 1.

סעיף ג

תשובה:

מטר אחד לפחות (בגנרטור עד 50 kVA50\,\text{kVA} מותר 0.6 m0.6\,\text{m} בצד אחד).

מבוקש: רוחב המעבר המינימלי בין ערכת הגנרטור לקיר.

1. לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים): מעברים בין ערכת גנרטור על יסודותיה, לא כולל ציוד נלווה נפרד ומקרן, לבין חלקי מבנה או ציוד אחר, כולל לוחות חשמל, יהיו ברוחב של מטר אחד לפחות.

2. על אף האמור, בגנרטורים שהספקם אינו עולה על 50 kVA50\,\text{kVA} מותר שהמעבר בצד אחד יהיה 0.60.6 מטר לפחות.

3. בשאלה הגנרטור הוא כ-287.5 kVA287.5\,\text{kVA} (סעיף א'), יותר מ-50 kVA50\,\text{kVA}, ולכן ההקלה לא חלה.

תשובה: רוחב המעבר בין ערכת הגנרטור לקיר שממול יהיה 1 m1\,\text{m} לפחות.

סעיף ד

תשובה:

לא, אלא אם כן ננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך החדר.

מבוקש: האם מותר להעביר צנרת זרה של נוזלים דרך חדר הגנרטור.

1. לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים): לא יעביר אדם דרך חדר הגנרטור צנרת זרה לגזים, לנוזלים נפיצים או דליקים, למים, לביוב או כיוצא באלה, אלא אם כן ננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך החדר.

2. הסיבה: דליפה של נוזל או גז לחדר שיש בו ציוד חשמלי ומנוע בעירה עלולה לגרום לקצר, להתחשמלות או לשריפה.

תשובה: אסור, אלא אם כן ננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך חדר הגנרטור.

סעיף ה

תשובה:

מפסק אוטומטי בעל הגנה בפני זרם קצר בלבד (ללא הגנת עומס יתר).

מבוקש: התכונות של המפסק המזין את משאבות הגברת הלחץ של מי הכיבוי.

1. לפי התקנות, כל יציאה מלוח החירום לזינת מערכת חירום תמותג על ידי מפסק אוטומטי בעל הגנה בפני זרם קצר בלבד.

2. ההסבר: בזמן שריפה עדיף שהמשאבה תמשיך לעבוד גם בעומס יתר (גם במחיר של נזק למנוע), ולא שהגנת עומס תנתק אותה. רק קצר, שמסכן את כל לוח החירום, ינותק.

תשובה: המפסק יהיה אוטומטי עם הגנה בפני זרם קצר בלבד, בלי הגנה בפני עומס יתר.

שאלה 5 · מפעל עם שנאי: דרגת שנאי, קבלים וקצר

במפעל גבס מוזן מרשת תלת-מופעית 22 kV22\,\text{kV}, הספק הקצר של רשת 22 kV22\,\text{kV} הוא 250 MVA250\,\text{MVA}. במפעל, קיים מסדר חשמל למתח גבוה ושנאי הספק, השנאי בהספק נקוב של 1600 kVA1600\,\text{kVA} בעל ערכים נקובים של 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}, הפסדי הריקם של שנאי הם 2,600 W2{,}600\,\text{W} והפסדי הנחושת הנקובים הם 12,500 W12{,}500\,\text{W}. קבוצת החיבורים של השנאים היא Dyn11, מתח הקצר Uk(%)=7.8%U_k(\%)=7.8\%. ברשת החשמל קיים מתח פאזי של 12.38 kV12.38\,\text{kV}.

לשנאי יש חיבור ללוח הראשי, כאשר בוצעה הארקת שיטה לשנאי ההספק באמצעות מוליך בצבע ירוק צהוב לפה"פ הראשי. בלוח הראשי קיימת מערכת החלפה בעלת ארבעה קטבים עם גנרטור (הנמצא בחדר הגנרטור בצמוד לחדר השנאי) להזנה חלופית מלאה של המפעל.

לוח חשמלהספק מדומה [kVA]מקדם הספק
14000.82 השראתי
22100.9 השראתי
33600.78 השראתי

טבלת עומסים למפעל- שאלה 5

מספר הדרגהמתח בראשוני (צד המתח הגבוה)מתח בשניוני (צד המתח הנמוך)
123.10kV400V
222.55kV400V
322.00kV400V
421.45kV400V
520.90kV400V

דרגות לשנאי- שאלה 5

א.

חשבו את דרגת השנאי הנדרשת על מנת שהמתח בצד המתח הנמוך יהיה הקרוב היותר ל- 400 V400\,\text{V} בעומס בהתאם לטבלת העומסים.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת (בהתאם לטבלה א') עבור מקדם הספק של 0.92, אם ידוע שהמתח הנקוב של סוללת הקבלים הוא 440 V440\,\text{V} וקבעו מהו מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את זרם הקצר המרבי העלול להתפתח בלוח הראשי (הזניחו את המרחק שבין השנאי ללוח החשמל).

(4 נקודות)
ד.

בהתאם לתקנות החשמל, מהי אספקה חלופית?

(3 נקודות)
ה.

קבעו האם נדרש לבצע חיבור בין נקודת ה- N של הגנרטור לבין הפה"פ בחדר הגנרטור (נמקו את תשובתכם).

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

דרגה 5 (20.90 kV20.90\,\text{kV}): β=0.604\beta=0.604, ΔU=668 V\Delta U=668\,\text{V}, U′≈20.77 kVU'\approx20.77\,\text{kV}, במתח נמוך כ-397.6 V397.6\,\text{V}.

נתון: עומסי שלושת הלוחות, שנאי 1600 kVA1600\,\text{kVA}, 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}, ΔPk=12,500 W\Delta P_k=12{,}500\,\text{W}, uk=7.8%u_k=7.8\%, מתח פאזי ברשת 12.38 kV12.38\,\text{kV}.

מבוקש: הדרגה שתיתן מתח הקרוב ביותר ל-400 V400\,\text{V} בעומס.

רעיון: נחשב את מתח הרשת השלוב, נחסיר ממנו את מפל המתח על השנאי בעומס (מחושב בצד המתח הגבוה), ונבחר את הדרגה שהמתח הנקוב שלה בראשוני הכי קרוב למתח שמתקבל.

1. העומס הכולל (חיבור מצביים):

Sˉ=400∠34.92∘+210∠25.84∘+360∠38.74∘=(797.8+j545.76)=966.61∠34.38∘ kVA\bar S=400\angle 34.92^\circ+210\angle 25.84^\circ+360\angle 38.74^\circ=(797.8+j545.76)=966.61\angle 34.38^\circ\,\text{kVA}

מקדם ההספק של המפעל: cos⁡φ=cos⁡34.38∘=0.825\cos\varphi=\cos34.38^\circ=0.825, sin⁡φ=0.565\sin\varphi=0.565.

2. מקדם העמסת השנאי:

β=SSn=966.611600=0.604\beta=\frac{S}{S_n}=\frac{966.61}{1600}=0.604

3. המתח השלוב ברשת:

UL=3⋅12.38=21.44 kVU_L=\sqrt{3}\cdot12.38=21.44\,\text{kV}

4. פרמטרי השנאי בצד המתח הגבוה:

Rtr=ΔPk⋅UL2Sn2=12,500⋅220002(1600⋅103)2=2.36 ΩR_{tr}=\Delta P_k\cdot\frac{U_L^2}{S_n^2}=\frac{12{,}500\cdot22000^2}{(1600\cdot10^3)^2}=2.36\,\Omega

Ztr=uk(%)100⋅UL2Sn=7.8100⋅2200021600⋅103=23.60 ΩZ_{tr}=\frac{u_k(\%)}{100}\cdot\frac{U_L^2}{S_n}=\frac{7.8}{100}\cdot\frac{22000^2}{1600\cdot10^3}=23.60\,\Omega

Xtr=Ztr2−Rtr2=23.602−2.362=23.48 ΩX_{tr}=\sqrt{Z_{tr}^2-R_{tr}^2}=\sqrt{23.60^2-2.36^2}=23.48\,\Omega

5. הזרם הנקוב בצד המתח הגבוה: In=16003⋅22=41.99 AI_n=\frac{1600}{\sqrt{3}\cdot22}=41.99\,\text{A}. מפל המתח השלוב על השנאי:

ΔU=3⋅β⋅In⋅(Rtr⋅cos⁡φ+Xtr⋅sin⁡φ)=3⋅0.604⋅41.99⋅(2.36⋅0.825+23.48⋅0.565)=668 V\Delta U=\sqrt{3}\cdot\beta\cdot I_n\cdot(R_{tr}\cdot\cos\varphi+X_{tr}\cdot\sin\varphi)=\sqrt{3}\cdot0.604\cdot41.99\cdot(2.36\cdot0.825+23.48\cdot0.565)=668\,\text{V}

6. המתח "האפקטיבי" בצד הראשוני אחרי המפל:

U′=21,443−668=20,775 V≈20.78 kVU'=21{,}443-668=20{,}775\,\text{V}\approx20.78\,\text{kV}

7. המתח בצד הנמוך בכל דרגה הוא 400⋅U′Utap400\cdot\frac{U'}{U_{tap}}:

דרגה 4: 400⋅20.7821.45=387.4 V400\cdot\frac{20.78}{21.45}=387.4\,\text{V}; דרגה 5: 400⋅20.7820.90=397.6 V400\cdot\frac{20.78}{20.90}=397.6\,\text{V}.

הקרוב ביותר ל-400 V400\,\text{V} הוא דרגה 5.

תשובה: יש לבחור בדרגה 5 (20.90 kV20.90\,\text{kV}), ובעומס יתקבל בצד הנמוך כ-397.6 V397.6\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

QC(400 V)≈206 kVArQ_C(400\,\text{V})\approx206\,\text{kVAr}, סוללה נקובה ב-440 V440\,\text{V}: כ-249 kVAr249\,\text{kVAr}; β≈0.54\beta\approx0.54.

נתון: P=797.8 kWP=797.8\,\text{kW}, cos⁡φ1=0.825\cos\varphi_1=0.825 (סעיף א'), מקדם הספק נדרש 0.920.92, מתח נקוב של הקבלים 440 V440\,\text{V}, מתח הרשת 400 V400\,\text{V}.

מבוקש: גודל הסוללה הנקוב ומקדם העמסת השנאי אחרי התיקון.

1. הטנגנסים:

tan⁡φ1=tan⁡(cos⁡−10.825)=0.684\tan\varphi_1=\tan(\cos^{-1}0.825)=0.684, tan⁡φ2=tan⁡(cos⁡−10.92)=0.426\tan\varphi_2=\tan(\cos^{-1}0.92)=0.426

2. ההספק הראקטיבי שהקבלים צריכים לספק במתח 400 V400\,\text{V}:

QC(400 V)=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=966.61⋅0.825⋅(0.684−0.426)=205.9 kVArQ_C(400\,\text{V})=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=966.61\cdot0.825\cdot(0.684-0.426)=205.9\,\text{kVAr}

3. הספק קבל פרופורציוני לריבוע המתח. סוללה שנקובה ל-440 V440\,\text{V} ועובדת ב-400 V400\,\text{V} נותנת פחות מהערך הנקוב שלה, ולכן הערך הנקוב צריך להיות:

QC(440 V)=QC(400 V)⋅(440400)2=205.9⋅1.21=249.1 kVArQ_C(440\,\text{V})=Q_C(400\,\text{V})\cdot\left(\frac{440}{400}\right)^2=205.9\cdot1.21=249.1\,\text{kVAr}

4. ההספק המדומה אחרי התיקון ומקדם העמסת השנאי:

S2=Pcos⁡φ2=966.61⋅0.8250.92=867.2 kVAS_2=\frac{P}{\cos\varphi_2}=\frac{966.61\cdot0.825}{0.92}=867.2\,\text{kVA}

β=S2Sn=867.21600=0.54\beta=\frac{S_2}{S_n}=\frac{867.2}{1600}=0.54

תשובה: נדרשת סוללה של כ-206 kVAr206\,\text{kVAr} בפועל, כלומר סוללה נקובה של כ-249 kVAr249\,\text{kVAr} ב-440 V440\,\text{V}. מקדם העמסת השנאי אחרי התיקון הוא כ-0.540.54 (54%54\%).

סעיף ג

תשובה:

Zk≈8.44 mΩZ_k\approx8.44\,\text{m}\Omega, Ik≈30 kAI_k\approx30\,\text{kA}

נתון: Sk=250 MVAS_k=250\,\text{MVA}, שנאי 1600 kVA1600\,\text{kVA}, uk=7.8%u_k=7.8\%, ΔPk=12,500 W\Delta P_k=12{,}500\,\text{W}, מתח נמוך 400 V400\,\text{V}.

מבוקש: זרם הקצר התלת מופעי המרבי בלוח הראשי.

רעיון: נחשב את כל העכבות בצד 400 V400\,\text{V}, נסכם את הרכיבים ההתנגדותיים וההשראתיים בנפרד, ונחשב את הזרם עם מקדם מתח 1.11.1.

1. היגב הרשת:

Xk=UL2Sk=4002250⋅106=0.64 mΩX_k=\frac{U_L^2}{S_k}=\frac{400^2}{250\cdot10^6}=0.64\,\text{m}\Omega

2. התנגדות ועכבת השנאי:

Rtr=ΔPk⋅UL2Sn2=12,500⋅4002(1600⋅103)2=0.78 mΩR_{tr}=\Delta P_k\cdot\frac{U_L^2}{S_n^2}=\frac{12{,}500\cdot400^2}{(1600\cdot10^3)^2}=0.78\,\text{m}\Omega

Ztr=uk(%)100⋅UL2Sn=7.8100⋅40021600⋅103=7.8 mΩZ_{tr}=\frac{u_k(\%)}{100}\cdot\frac{U_L^2}{S_n}=\frac{7.8}{100}\cdot\frac{400^2}{1600\cdot10^3}=7.8\,\text{m}\Omega

Xtr=Ztr2−Rtr2=7.82−0.782=7.76 mΩX_{tr}=\sqrt{Z_{tr}^2-R_{tr}^2}=\sqrt{7.8^2-0.78^2}=7.76\,\text{m}\Omega

3. עכבת הקצר:

Zeq=Rtr2+(Xk+Xtr)2=0.782+(0.64+7.76)2=8.44 mΩZ_{eq}=\sqrt{R_{tr}^2+(X_k+X_{tr})^2}=\sqrt{0.78^2+(0.64+7.76)^2}=8.44\,\text{m}\Omega

4. זרם הקצר התלת מופעי המתמיד המרבי:

Ik=1.1⋅UL3⋅Zeq=1.1⋅4003⋅8.44⋅10−3=30.1 kAI_k=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_{eq}}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot8.44\cdot10^{-3}}=30.1\,\text{kA}

תשובה: זרם הקצר המרבי בלוח הראשי הוא כ-30 kA30\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת של חברת חשמל בשעת הפסקתה.

מבוקש: ההגדרה של אספקה חלופית בתקנות.

לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים), אספקה חלופית היא אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת של חברת חשמל, בשעת הפסקתה. בשאלה הגנרטור מספק חלופה מלאה למפעל דרך מערכת ההחלפה בלוח הראשי.

תשובה: אספקה חלופית היא אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת חברת החשמל בשעת הפסקתה.

סעיף ה

תשובה:

כן: מערכת ההחלפה בת 4 קטבים (מנתקת גם את ה-N), ולכן נדרשת הארקת שיטה לגנרטור.

מבוקש: האם לחבר את נקודת הכוכב של הגנרטור לפס השוואת הפוטנציאלים בחדר הגנרטור.

1. מערכת ההחלפה היא בת ארבעה קטבים, כלומר היא מחליפה גם את מוליך האפס. כשהמפעל מוזן מהגנרטור, האפס של המתקן מנותק מהאפס של השנאי, ומהארקת השיטה שבוצעה לשנאי.

2. בלי חיבור נוסף, נקודת הכוכב של הגנרטור תהיה "צפה", ושיטת ההגנה (איפוס) לא תפעל: בתקלה למבנה לא יזרום זרם קצר שינתק את המפסק.

3. לכן נדרש לחבר את נקודת ה-N של הגנרטור לפה"פ בחדר הגנרטור. החיבור הזה הוא הארקת השיטה של הגנרטור.

תשובה: כן. מערכת ההחלפה בת 4 קטבים מנתקת גם את ה-N, ולכן יש לחבר את נקודת ה-N של הגנרטור לפה"פ בחדר הגנרטור, כהארקת שיטה של הגנרטור.

שאלה 6 · שני שנאים ופסי צבירה: מתחים, קצר ובדיקת פס

באיור נתונה המערכת הבאה (תדירות המערכת היא 50 Hz50\,\text{Hz}), הניחו שמתח הרשת 22 kV22\,\text{kV}. מפסק Q מופסק.

שנאי T1: מתחים נקובים 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV} וקבוצת חיבורים YNd11, Uk(%)=6U_k(\%)=6, Sn=630 kVAS_n=630\,\text{kVA}.

שנאי T2: מתחים נקובים 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV} וקבוצת חיבורים YNd11, Uk(%)=6.5U_k(\%)=6.5, Sn=800 kVAS_n=800\,\text{kVA}.

עובי הפס [cm]גובה הפס [cm]התקנת הפסיםמרווח בין מבודדים של פס [cm]מאמץ הכפיפה של נחושת [kg/cm2][\text{kg}/\text{cm}^2]מרחק בין פסים של מופעים שונים [cm]מספר פסים למופעמודול אלסטיות [kg/cm2][\text{kg}/\text{cm}^2]משקל סגולי [kg/cm3][\text{kg}/\text{cm}^3]
16מאונך4525005פס בודד1.1⋅1061.1\cdot10^68.9⋅10−38.9\cdot10^{-3}
א.

מהו המתח שימדד בין פס צבירה BB1 לפס צבירה BB2?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את זרם הקצר התלת מופעי בנקודה A כאשר מפסק Q מחובר.

(4 נקודות)
ה.

הסבירו והוכיחו האם התקנת פס צבירה BB1 בהתאם לטבלה המצורפת תקינה מהיבט של כוחות אלקטרו- דינאמיים ותדירות טבעית.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

כ-7.66 V7.66\,\text{V} (בין מופעים זהים).

נתון: T1: 630 kVA630\,\text{kVA}, uk=6%u_k=6\%, כבל 20 m20\,\text{m}; T2: 800 kVA800\,\text{kVA}, uk=6.5%u_k=6.5\%, כבל 100 m100\,\text{m}; R0=0.05 Ω/kmR_0=0.05\,\Omega/\text{km}, X0=0.1 Ω/kmX_0=0.1\,\Omega/\text{km}. עומס BB1: 520 kVA520\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9; עומס BB2: 600 kW600\,\text{kW}, cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9. מפסק Q פתוח.

מבוקש: המתח בין BB1 ל-BB2 (בין מופעים זהים).

רעיון: שני השנאים מוזנים מאותו פס 22 kV22\,\text{kV}, באותה קבוצת חיבורים ובאותו יחס ההמרה, ולכן במצב ריקם המתחים בשני הפסים שווים. המתח בין הפסים הוא ההפרש בין מפלי המתח מהפס המשותף עד כל פס צבירה. נזניח את התנגדות השנאים (לא נתונים הפסדי נחושת), כלומר Ztr=XtrZ_{tr}=X_{tr}. sin⁡φ=1−0.92=0.436\sin\varphi=\sqrt{1-0.9^2}=0.436.

1. היגב T1 בצד 0.4 kV0.4\,\text{kV}:

Ztr1=Xtr1=uk(%)100⋅UL2Sn=6100⋅4002630⋅103=15.24 mΩZ_{tr1}=X_{tr1}=\frac{u_k(\%)}{100}\cdot\frac{U_L^2}{S_n}=\frac{6}{100}\cdot\frac{400^2}{630\cdot10^3}=15.24\,\text{m}\Omega

2. כבל 1:

R1=R0⋅l=0.05⋅201000=1 mΩR_1=R_0\cdot l=0.05\cdot\frac{20}{1000}=1\,\text{m}\Omega, X1=X0⋅l=0.1⋅201000=2 mΩX_1=X_0\cdot l=0.1\cdot\frac{20}{1000}=2\,\text{m}\Omega

3. זרם עומס BB1 ומפל המתח עד BB1 (למופע):

I1=520⋅1033⋅400=750.6 AI_1=\frac{520\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=750.6\,\text{A}

ΔU1=I1⋅(R⋅cos⁡φ+X⋅sin⁡φ)=750.6⋅(1⋅10−3⋅0.9+17.24⋅10−3⋅0.436)=6.32 V\Delta U_1=I_1\cdot(R\cdot\cos\varphi+X\cdot\sin\varphi)=750.6\cdot(1\cdot10^{-3}\cdot0.9+17.24\cdot10^{-3}\cdot0.436)=6.32\,\text{V}

4. היגב T2 וכבל 2:

Xtr2=6.5100⋅4002800⋅103=13 mΩX_{tr2}=\frac{6.5}{100}\cdot\frac{400^2}{800\cdot10^3}=13\,\text{m}\Omega

R2=0.05⋅1001000=5 mΩR_2=0.05\cdot\frac{100}{1000}=5\,\text{m}\Omega, X2=0.1⋅1001000=10 mΩX_2=0.1\cdot\frac{100}{1000}=10\,\text{m}\Omega

5. זרם עומס BB2 ומפל המתח עד BB2:

I2=600⋅1033⋅400⋅0.9=962.3 AI_2=\frac{600\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.9}=962.3\,\text{A}

ΔU2=962.3⋅(5⋅10−3⋅0.9+23⋅10−3⋅0.436)=13.98 V\Delta U_2=962.3\cdot(5\cdot10^{-3}\cdot0.9+23\cdot10^{-3}\cdot0.436)=13.98\,\text{V}

6. המתח בין הפסים (בין מופעים זהים) הוא הפרש המפלים:

UBB1−BB2=ΔU2−ΔU1=13.98−6.32=7.66 VU_{BB1-BB2}=\Delta U_2-\Delta U_1=13.98-6.32=7.66\,\text{V}

תשובה: בין פסי הצבירה BB1 ו-BB2 יימדד (בין מופעים זהים) מתח של כ-7.66 V7.66\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Zeq≈17.7 mΩZ_{eq}\approx17.7\,\text{m}\Omega, Ik2≈12.4 kAI_{k2}\approx12.4\,\text{kA}

נתון: Sk=350 MVAS_k=350\,\text{MVA}, עכבות T1 וכבל 1 מסעיף א', מפסק Q פתוח (נקודה A ניזונה רק דרך T1).

מבוקש: זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A.

1. היגב הרשת בצד 0.4 kV0.4\,\text{kV}:

Xk=UL2Sk=4002350⋅106=0.457 mΩX_k=\frac{U_L^2}{S_k}=\frac{400^2}{350\cdot10^6}=0.457\,\text{m}\Omega

2. עכבת הקצר עד נקודה A:

Zeq=R12+(Xk+Xtr1+X1)2=12+(0.457+15.24+2)2=17.72 mΩZ_{eq}=\sqrt{R_1^2+(X_k+X_{tr1}+X_1)^2}=\sqrt{1^2+(0.457+15.24+2)^2}=17.72\,\text{m}\Omega

3. בקצר דו-מופעי מתח השלוב פועל על שתי עכבות מופע בטור:

Ik2=1.1⋅UL2⋅Zeq=1.1⋅4002⋅17.72⋅10−3=12.41 kAI_{k2}=\frac{1.1\cdot U_L}{2\cdot Z_{eq}}=\frac{1.1\cdot400}{2\cdot17.72\cdot10^{-3}}=12.41\,\text{kA}

תשובה: זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A הוא כ-12.4 kA12.4\,\text{kA}.

סעיף ג

תשובה:

Ik3≈14.3 kAI_{k3}\approx14.3\,\text{kA}, κ≈1.9\kappa\approx1.9, ip≈38.5 kAi_p\approx38.5\,\text{kA}

מבוקש: ערך הפסגה (זרם ההלם) של הקצר התלת-מופעי ב-A.

1. זרם הקצר התלת-מופעי המתמיד:

Ik3=1.1⋅UL3⋅Zeq=1.1⋅4003⋅17.72⋅10−3=14.33 kAI_{k3}=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_{eq}}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot17.72\cdot10^{-3}}=14.33\,\text{kA}

2. מקדם ההלם תלוי ביחס R/XR/X של מעגל הקצר:

RX=10.457+2+15.24=0.057\frac{R}{X}=\frac{1}{0.457+2+15.24}=0.057

יחס קטן מאוד (מעגל כמעט השראתי טהור), ולפי עקומת מקדם ההלם κ≈1.9\kappa\approx1.9 (הנוסחה κ=1.02+0.98⋅e−3R/X\kappa=1.02+0.98\cdot e^{-3R/X} נותנת 1.851.85; ניקח את הערך המחמיר 1.91.9).

3. ערך הפסגה:

ip=2⋅κ⋅Ik3=2⋅1.9⋅14.33=38.5 kAi_p=\sqrt{2}\cdot\kappa\cdot I_{k3}=\sqrt{2}\cdot1.9\cdot14.33=38.5\,\text{kA}

תשובה: ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי ב-A הוא כ-38.5 kA38.5\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

Zeq≈10.4 mΩZ_{eq}\approx10.4\,\text{m}\Omega, Ik≈24.4 kAI_k\approx24.4\,\text{kA}

מבוקש: זרם הקצר התלת מופעי ב-A כשהמפסק Q סגור.

רעיון: כש-Q סגור, BB1 ו-BB2 מחוברים, והקצר ב-A ניזון משני הענפים במקביל (T1 עם כבל 1, ו-T2 עם כבל 2). שני הענפים יוצאים מאותו פס 22 kV22\,\text{kV}, ולכן היגב הרשת בטור עם החיבור המקבילי.

1. עכבת ענף 1:

Z1=R12+(Xtr1+X1)2=12+(15.24+2)2=17.27 mΩZ_1=\sqrt{R_1^2+(X_{tr1}+X_1)^2}=\sqrt{1^2+(15.24+2)^2}=17.27\,\text{m}\Omega

2. עכבת ענף 2:

Z2=R22+(Xtr2+X2)2=52+(13+10)2=23.54 mΩZ_2=\sqrt{R_2^2+(X_{tr2}+X_2)^2}=\sqrt{5^2+(13+10)^2}=23.54\,\text{m}\Omega

3. העכבה השקולה (בקירוב, בחיבור הגדלים):

Zeq=Xk+Z1⋅Z2Z1+Z2=0.457+17.27⋅23.5417.27+23.54=0.457+9.96=10.42 mΩZ_{eq}=X_k+\frac{Z_1\cdot Z_2}{Z_1+Z_2}=0.457+\frac{17.27\cdot23.54}{17.27+23.54}=0.457+9.96=10.42\,\text{m}\Omega

4. זרם הקצר התלת-מופעי:

Ik=1.1⋅UL3⋅Zeq=1.1⋅4003⋅10.42⋅10−3=24.4 kAI_k=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_{eq}}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot10.42\cdot10^{-3}}=24.4\,\text{kA}

תשובה: כש-Q מחובר זרם הקצר התלת מופעי ב-A הוא כ-24.4 kA24.4\,\text{kA}.

סעיף ה

תשובה:

f0≈177.5 Hzf_0\approx177.5\,\text{Hz} (רחוק מ-50 ו-100 Hz, תקין); σ≈2550 kg/cm2>2500\sigma\approx2550\,\text{kg/cm}^2>2500, ולכן ההתקנה אינה תקינה מבחינת הכוחות.

נתון (מהטבלה): פס נחושת 1×6 cm1\times6\,\text{cm} מותקן במאונך, מרווח בין מבודדים L=45 cmL=45\,\text{cm}, מרחק בין מופעים d=5 cmd=5\,\text{cm}, E=1.1⋅106 kg/cm2E=1.1\cdot10^6\,\text{kg/cm}^2, משקל סגולי 8.9⋅10−3 kg/cm38.9\cdot10^{-3}\,\text{kg/cm}^3, מאמץ כפיפה מותר 2500 kg/cm22500\,\text{kg/cm}^2.

מבוקש: בדיקת התדירות הטבעית ומאמץ הכפיפה בקצר.

רעיון: נבדוק שהתדירות הטבעית רחוקה מ-50 Hz50\,\text{Hz} ומ-100 Hz100\,\text{Hz} (הכוח בין הפסים פועם ב-100 Hz100\,\text{Hz}), ושמאמץ הכפיפה מזרם ההלם קטן מהמותר. ניקח את המקרה המחמיר: Q סגור (סעיף ד').

1. מומנט האינרציה של הפס (הכוח פועל בניצב לעובי b=1 cmb=1\,\text{cm}, h=6 cmh=6\,\text{cm}):

J=b3⋅h12=13⋅612=0.5 cm4J=\frac{b^3\cdot h}{12}=\frac{1^3\cdot6}{12}=0.5\,\text{cm}^4

2. משקל הפס ליחידת אורך: G=8.9⋅10−3⋅1⋅6=0.0534 kg/cmG=8.9\cdot10^{-3}\cdot1\cdot6=0.0534\,\text{kg/cm}. התדירות הטבעית:

f0=112L2⋅E⋅JG=112452⋅1.1⋅106⋅0.58.9⋅10−3⋅1⋅6=177.5 Hzf_0=\frac{112}{L^2}\cdot\sqrt{\frac{E\cdot J}{G}}=\frac{112}{45^2}\cdot\sqrt{\frac{1.1\cdot10^6\cdot0.5}{8.9\cdot10^{-3}\cdot1\cdot6}}=177.5\,\text{Hz}

התדירות רחוקה מ-50 Hz50\,\text{Hz} ומ-100 Hz100\,\text{Hz}, ולכן אין סכנת תהודה: מבחינת התדירות הטבעית ההתקנה תקינה.

3. מומנט ההתנגדות:

W=b2⋅h6=12⋅66=1 cm3W=\frac{b^2\cdot h}{6}=\frac{1^2\cdot6}{6}=1\,\text{cm}^3

4. זרם ההלם (Q סגור, κ=1.9\kappa=1.9):

is=2⋅1.9⋅24.4=65.5 kAi_s=\sqrt{2}\cdot1.9\cdot24.4=65.5\,\text{kA}

5. מאמץ הכפיפה (isi_s ב-kA, אורכים ב-cm):

σ=1.76⋅is2⋅L212⋅W⋅d⋅100=1.76⋅(24.4⋅2⋅1.9)2⋅45212⋅1⋅5⋅100≈2550 kg/cm2\sigma=\frac{1.76\cdot i_s^2\cdot L^2}{12\cdot W\cdot d\cdot100}=\frac{1.76\cdot(24.4\cdot\sqrt{2}\cdot1.9)^2\cdot45^2}{12\cdot1\cdot5\cdot100}\approx2550\,\text{kg/cm}^2

6. 2550>2500 kg/cm22550>2500\,\text{kg/cm}^2: המאמץ גדול מהמותר (בכ-2%2\%), ולכן הפס לא עומד בכוחות האלקטרו-דינמיים. אפשר לתקן, למשל, בקיצור המרווח בין המבודדים או בהגדלת המרחק בין המופעים.

תשובה: התדירות הטבעית (177.5 Hz177.5\,\text{Hz}) תקינה, אבל מאמץ הכפיפה (כ-2550 kg/cm22550\,\text{kg/cm}^2) גדול מהמותר (2500 kg/cm22500\,\text{kg/cm}^2), ולכן ההתקנה אינה תקינה.

שאלה 7 · סליל כיבוי קשת ברשת חלוקה 22kV

בתחנת משנה במרכז הארץ (f=50 Hzf=50\,\text{Hz}), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מחוברת להארקה באמצעות סליל לכיבוי קשת.

סליל הכיבוי מקטין את זרם התקלה כלפי הארקה (במקרה של תקלה בין פאזה לאדמה) בנקודה A באיור לכ- 5 A5\,\text{A} בלבד. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת העילית לכל פאזה כ- 0.01×10−6 Fkm0.01\times10^{-6}\,\frac{\text{F}}{\text{km}} והקיבול של רשת הכבלים לכל פאזה כ- 0.18×10−6 Fkm0.18\times10^{-6}\,\frac{\text{F}}{\text{km}}.

ההתנגדות האומית של המעגלים לכל אורכם כ- 0.15 Ω/km0.15\,\Omega/\text{km} וההיגב ההשראתי של הרשת העילית הוא 0.4 Ω/km0.4\,\Omega/\text{km} (ההיגב ההשראתי של רשת הכבלים ניתן להזניח). לפניך אורכים של הרשתות השונות עבור כל מעגל:

מעגלאורך הרשת העילית [ק"מ]אורך רשת הכבלים [ק"מ]הספק בקצה המעגל [MVA]מקדם הספק
מעגל 131290.8 מפגר
מעגל 201470.8 מפגר
מעגל 3124100.8 מפגר

מתח הרשת הנקוב הוא 22 kV22\,\text{kV}. יש להיעזר באיור המצורף.

א.

ציינו שלוש היתרונות של שיטת הטיפול בנקודת האפס באמצעות סליל לכיבוי קשת.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק בנקודה A (יש להתחשב בהפסדים).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את השראות הסליל הנדרשת בהתאם לנתוני השאלה.

(4 נקודות)
ד.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה במעגל 2 (כמתואר באיור),

חשבו מהו גודל הזרם שיימדד בשנאי CT2ΣCT2_\Sigma.

(4 נקודות)
ה.

מה נדרש שיהיה ערך התנגדות הבידוד לקילומטר [MΩ/km][\text{M}\Omega/\text{km}] של מעגל 2 כך מקדם ההספק של המעגל במצב ריקם יהיה 0.02 קיבולי?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

זרמי תקלה לאדמה קטנים; המתחים השלובים לא משתנים והאספקה ממשיכה; אין התחממות וכוחות גדולים; תקלה חולפת לאדמה לא גורמת להפסקה.

מבוקש: שלושה יתרונות של הארקת נקודת האפס דרך סליל כיבוי.

הסליל יוצר זרם השראתי שמקזז את הזרם הקיבולי של הרשת בנקודת התקלה, ולכן:

1. זרמי הקצר בעת תקלה בין פאזה לאדמה נמוכים (בשאלה כ-5 A5\,\text{A} בלבד), והקשת בנקודת התקלה כבה מעצמה.

2. בעת תקלה לאדמה המתחים השלובים אינם משתנים, ולכן אפשר להמשיך לספק חשמל לצרכנים (גם בצד המתח הנמוך) עד שמאתרים את התקלה.

3. כתוצאה מזרמי הקצר הנמוכים אין התחממות של הציוד ולא מתפתחים כוחות אלקטרו-דינמיים גדולים, ומתחי המגע והצעד בנקודת התקלה קטנים.

4. (נוסף) תקלה חולפת לאדמה (למשל ענף שנגע בקו) לא תגרום להפסקת חשמל.

תשובה: זרם תקלה לאדמה קטן וכיבוי עצמי של הקשת; המשך אספקה בזמן תקלה כי המתחים השלובים לא משתנים; אין התחממות וכוחות אלקטרו-דינמיים גדולים (ותקלות חולפות לא מפסיקות את האספקה).

סעיף ב

תשובה:

P≈21.89 MWP\approx21.89\,\text{MW}, Q≈15.95 MVArQ\approx15.95\,\text{MVAr}, SA≈27.1 MVAS_A\approx27.1\,\text{MVA}

נתון: עומסי שלושת המעגלים (cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר), R=0.15 Ω/kmR=0.15\,\Omega/\text{km} לכל אורך המעגלים, X=0.4 Ω/kmX=0.4\,\Omega/\text{km} רק ברשת העילית, קיבולים לפאזה 0.01 μF/km0.01\,\mu\text{F/km} (עילי) ו-0.18 μF/km0.18\,\mu\text{F/km} (כבלים).

מבוקש: ההספק בנקודה A, כלומר העומסים ועוד ההפסדים, פחות ההספק הקיבולי שהרשת מייצרת.

1. אורכים כוללים: כבלים 12+14+4=30 km12+14+4=30\,\text{km}, רשת עילית 3+0+12=15 km3+0+12=15\,\text{km}. הזרם הקיבולי לפאזה:

IC=UL3⋅2πf⋅C=22⋅1033⋅2π⋅50⋅(0.18⋅10−6⋅30+0.01⋅10−6⋅15)=22.15 AI_C=\frac{U_L}{\sqrt{3}}\cdot2\pi f\cdot C=\frac{22\cdot10^3}{\sqrt{3}}\cdot2\pi\cdot50\cdot(0.18\cdot10^{-6}\cdot30+0.01\cdot10^{-6}\cdot15)=22.15\,\text{A}

QC=3⋅UL⋅IC=3⋅22⋅103⋅22.15=0.844 MVArQ_C=\sqrt{3}\cdot U_L\cdot I_C=\sqrt{3}\cdot22\cdot10^3\cdot22.15=0.844\,\text{MVAr}

2. זרמי המעגלים:

I1=9⋅1063⋅22⋅103=236.19 AI_1=\frac{9\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot22\cdot10^3}=236.19\,\text{A}, I2=7⋅1063⋅22⋅103=183.70 AI_2=\frac{7\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot22\cdot10^3}=183.70\,\text{A}, I3=10⋅1063⋅22⋅103=262.43 AI_3=\frac{10\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot22\cdot10^3}=262.43\,\text{A}

3. הפסדים פעילים (ההתנגדות לכל אורך המעגל: l1=15l_1=15, l2=14l_2=14, l3=16 kml_3=16\,\text{km}):

ΔP=3⋅0.15⋅(I12⋅l1+I22⋅l2+I32⋅l3)=3⋅0.15⋅(236.192⋅15+183.702⋅14+262.432⋅16)=1.085 MW\Delta P=3\cdot0.15\cdot(I_1^2\cdot l_1+I_2^2\cdot l_2+I_3^2\cdot l_3)=3\cdot0.15\cdot(236.19^2\cdot15+183.70^2\cdot14+262.43^2\cdot16)=1.085\,\text{MW}

4. הספק ראקטיבי השראתי של הקווים - רק בחלק העילי (מעגל 1: 3 km3\,\text{km}, מעגל 2: 00, מעגל 3: 12 km12\,\text{km}):

ΔQ=3⋅0.4⋅(I12⋅3+I32⋅12)=3⋅0.4⋅(236.192⋅3+262.432⋅12)=1.193 MVAr\Delta Q=3\cdot0.4\cdot(I_1^2\cdot3+I_3^2\cdot12)=3\cdot0.4\cdot(236.19^2\cdot3+262.43^2\cdot12)=1.193\,\text{MVAr}

5. הספקי העומסים (P=S⋅0.8P=S\cdot0.8, Q=S⋅0.6Q=S\cdot0.6): PL=7.2+5.6+8=20.8 MWP_L=7.2+5.6+8=20.8\,\text{MW}, QL=5.4+4.2+6=15.6 MVArQ_L=5.4+4.2+6=15.6\,\text{MVAr}.

6. ההספק בנקודה A:

PA=20.8+1.085=21.885 MWP_A=20.8+1.085=21.885\,\text{MW}

QA=15.6+1.193−0.844=15.949 MVArQ_A=15.6+1.193-0.844=15.949\,\text{MVAr}

SA=21.8852+15.9492=27.08 MVAS_A=\sqrt{21.885^2+15.949^2}=27.08\,\text{MVA}

תשובה: בנקודה A: P≈21.9 MWP\approx21.9\,\text{MW}, Q≈15.9 MVArQ\approx15.9\,\text{MVAr}, SA≈27.1 MVAS_A\approx27.1\,\text{MVA}.

סעיף ג

תשובה:

IL=3IC+5=71.4 AI_L=3I_C+5=71.4\,\text{A}, L≈0.566 HL\approx0.566\,\text{H}

נתון: IC=22.15 AI_C=22.15\,\text{A} לפאזה (סעיף ב'), זרם התקלה הנותר 5 A5\,\text{A}.

מבוקש: השראות סליל הכיבוי.

1. בתקלה לאדמה, זרם התקלה הקיבולי הוא פי 3 מהזרם הקיבולי לפאזה: 3⋅IC=3⋅22.15=66.44 A3\cdot I_C=3\cdot22.15=66.44\,\text{A}.

2. הסליל נבחר עם כיול-יתר (מקובל, כדי שלא תיווצר תהודה מלאה), כך שהזרם הנותר הוא 5 A5\,\text{A} השראתי:

IL=3⋅IC+5=66.44+5=71.44 AI_L=3\cdot I_C+5=66.44+5=71.44\,\text{A}

3. על הסליל פועל מתח המופע:

L=UL3⋅2πf⋅IL=22⋅1033⋅2π⋅50⋅(3⋅22.15+5)=0.566 HL=\frac{U_L}{\sqrt{3}\cdot2\pi f\cdot I_L}=\frac{22\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot2\pi\cdot50\cdot(3\cdot22.15+5)}=0.566\,\text{H}

תשובה: השראות הסליל הנדרשת היא כ-0.566 H0.566\,\text{H}.

סעיף ד

תשובה:

3IC2≈30.2 A3I_{C2}\approx30.2\,\text{A}, ICT2Σ=5+30.2≈35.2 AI_{CT2\Sigma}=5+30.2\approx35.2\,\text{A}

מבוקש: הזרם שמודד שנאי הזרם המסכם של מעגל 2 בתקלה לאדמה במעגל 2.

רעיון: שנאי זרם מסכם מודד את סכום זרמי שלוש הפאזות של המעגל, כלומר את הזרם שיוצא מהמעגל לאדמה פחות מה שחוזר דרכו. במעגל התקול הוא רואה את זרם התקלה ואת הזרמים הקיבוליים של המעגלים האחרים ושל הסליל, אבל לא את הזרם הקיבולי של המעגל שלו עצמו.

1. הזרם הקיבולי לפאזה של מעגל 2 בלבד (14 km14\,\text{km} כבלים):

IC2=UL3⋅2πf⋅C2=22⋅1033⋅2π⋅50⋅(0.18⋅10−6⋅14)=10.06 AI_{C2}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}\cdot2\pi f\cdot C_2=\frac{22\cdot10^3}{\sqrt{3}}\cdot2\pi\cdot50\cdot(0.18\cdot10^{-6}\cdot14)=10.06\,\text{A}

בתקלה לאדמה: 3⋅IC2=30.17 A3\cdot I_{C2}=30.17\,\text{A}.

2. בנקודת התקלה זורם הזרם הנותר 5 A5\,\text{A} (השראתי). דרך CT2ΣCT2_\Sigma עובר הזרם של הסליל פחות הזרמים הקיבוליים של מעגלים 1 ו-3:

ICT2Σ=IL−3⋅(IC−IC2)=71.44−3⋅(22.15−10.06)=35.17 AI_{CT2\Sigma}=I_L-3\cdot(I_C-I_{C2})=71.44-3\cdot(22.15-10.06)=35.17\,\text{A}

ובאותה תוצאה: ICT2Σ=5+30.17=35.17 AI_{CT2\Sigma}=5+30.17=35.17\,\text{A}.

תשובה: בשנאי CT2ΣCT2_\Sigma יימדד זרם של כ-35 A35\,\text{A}.

סעיף ה

תשובה:

IR≈0.2 AI_R\approx0.2\,\text{A}, Riso≈0.88 MΩ⋅kmR_{iso}\approx0.88\,\text{M}\Omega\cdot\text{km} (כ-0.90.9)

נתון: מעגל 2, 14 km14\,\text{km} כבלים, IC2=10.06 AI_{C2}=10.06\,\text{A} (סעיף ד'), מקדם ההספק בריקם 0.020.02 קיבולי.

מבוקש: התנגדות הבידוד לקילומטר.

רעיון: בריקם המעגל לוקח רק זרם קיבולי וזרם זליגה דרך הבידוד (התנגדותי). מקדם ההספק נקבע מהיחס ביניהם.

1. cos⁡φ=0.02⇒tan⁡φ=49.99\cos\varphi=0.02\Rightarrow\tan\varphi=49.99.

2. זרם הזליגה לפאזה:

IR=ICtan⁡φ=10.0649.99=0.201 AI_R=\frac{I_C}{\tan\varphi}=\frac{10.06}{49.99}=0.201\,\text{A}

3. התנגדויות הבידוד של כל קילומטר מחוברות במקביל, ולכן הזרם מתחלק לאורך הקו. הזרם לקילומטר:

IR′=0.20114=0.0144 AkmI_R'=\frac{0.201}{14}=0.0144\,\frac{\text{A}}{\text{km}}

4. התנגדות הבידוד של קילומטר אחד (בין פאזה לאדמה, במתח המופע):

R=UL3⋅IR′=22⋅1033⋅0.0144=0.88⋅106 ΩR=\frac{U_L}{\sqrt{3}\cdot I_R'}=\frac{22\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot0.0144}=0.88\cdot10^6\,\Omega, כלומר כ-0.88 MΩ⋅km0.88\,\text{M}\Omega\cdot\text{km}.

תשובה: התנגדות הבידוד צריכה להיות כ-0.88 MΩ0.88\,\text{M}\Omega לקילומטר (כ-0.90.9).

שאלה 8 · תאורת טיילת: מרחק עמודים, הארה והגנה

בטיילת במרכז הארץ, תוכננה התקנה של עמודי תאורה לאורך הטיילת. גובה עמוד תאורה כ- 6 m6\,\text{m}, עמוד התאורה מתכתיים ומוזנים ממרכזיית תאורה. בראש כל עמוד תאורה הותקן גוף תאורה ובו נורת LED בעלת יעילות אורית של 125 Lm/W125\,\text{Lm/W}. פיזור שטף האור היוצא מגוף התאורה מתואר כחצי עיגול בעוצמת אור של 3000 Cd3000\,\text{Cd}.

א.

קבעו את המרחק L (המרחק בין שני עמודים סמוכים) כך שעוצמת ההארה בנקודה A (ממול לעמוד תאורה) תהיה שווה ל- 33 Lux33\,\text{Lux}.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את רמת ההארה בנקודה B (הנקודה B במרחק זהה בין שני עמודים סמוכים).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הספק הנורה.

(4 נקודות)
ד.

לפי האיור קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של עמודי התאורה.

(4 נקודות)
ה.

המפסק הראשי של המרכזייה הוא מא"ז C63, מפסקי ההזנה לעמודי התאורה הם מא"זים C25. קבעו מהי עכבת לולאת התקלה הנדרשת בעמודי התאורה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

L≈20 mL\approx20\,\text{m}

נתון: גובה הפנס h=6 mh=6\,\text{m}, נקודה A במרחק אופקי 6 m6\,\text{m} מקו העמודים, מול עמוד, עוצמת אור קבועה I=3000 cdI=3000\,\text{cd} לכל הכיוונים (חצי כדור), הארה נדרשת ב-A: 33 lux33\,\text{lux}.

מבוקש: המרחק LL בין העמודים.

רעיון: ההארה האופקית מפנס בגובה hh היא E=I⋅cos⁡3αh2E=\frac{I\cdot\cos^3\alpha}{h^2}, כש-α\alpha הזווית בין האנך לקו מהפנס לנקודה. ב-A תורמים העמוד שמולה ושני העמודים הסמוכים (משני צדיה, באותו מרחק). מחשבים את תרומת העמוד הקרוב, ומההפרש מוצאים את זווית העמודים הסמוכים ואת LL.

1. העמוד שמול A: המרחק האופקי 6 m6\,\text{m} והגובה 6 m6\,\text{m}, ולכן α=45∘\alpha=45^\circ:

EA1=I⋅cos⁡3αh2=3000⋅cos⁡345∘62=29.46 luxE_{A1}=\frac{I\cdot\cos^3\alpha}{h^2}=\frac{3000\cdot\cos^3 45^\circ}{6^2}=29.46\,\text{lux}

2. שני העמודים הסמוכים צריכים לתרום את היתרה:

2⋅I⋅cos⁡3αh2=33−29.46=3.54 lux2\cdot\frac{I\cdot\cos^3\alpha}{h^2}=33-29.46=3.54\,\text{lux}

cos⁡3α=62⋅3.542⋅3000=0.0212⇒cos⁡α=0.277⇒α=73.9∘\cos^3\alpha=\frac{6^2\cdot3.54}{2\cdot3000}=0.0212\Rightarrow\cos\alpha=0.277\Rightarrow\alpha=73.9^\circ

3. המרחק האופקי מעמוד סמוך ל-A הוא L2+62\sqrt{L^2+6^2}, ולכן:

tan⁡α=L2+62h⇒L2+62=6⋅tan⁡73.9∘=20.82 m\tan\alpha=\frac{\sqrt{L^2+6^2}}{h}\Rightarrow\sqrt{L^2+6^2}=6\cdot\tan73.9^\circ=20.82\,\text{m}

L=20.822−62=19.9 m≈20 mL=\sqrt{20.82^2-6^2}=19.9\,\text{m}\approx20\,\text{m}

תשובה: המרחק בין עמודים סמוכים הוא כ-20 m20\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

EB≈16 luxE_B\approx16\,\text{lux}

מבוקש: ההארה בנקודה B, באמצע בין שני עמודים.

1. B נמצאת במרחק L2≈9.97 m\frac{L}{2}\approx9.97\,\text{m} לאורך הטיילת מכל אחד משני העמודים הקרובים, ו-6 m6\,\text{m} מקו העמודים. המרחק האופקי לכל עמוד:

d′=62+9.972=11.64 md'=\sqrt{6^2+9.97^2}=11.64\,\text{m}

2. הזווית:

tan⁡α=d′h=11.646=1.94⇒α=62.7∘\tan\alpha=\frac{d'}{h}=\frac{11.64}{6}=1.94\Rightarrow\alpha=62.7^\circ

3. שני העמודים תורמים באופן שווה:

EB=2⋅I⋅cos⁡3αh2=2⋅3000⋅cos⁡362.7∘62=16.0 luxE_B=\frac{2\cdot I\cdot\cos^3\alpha}{h^2}=\frac{2\cdot3000\cdot\cos^3 62.7^\circ}{6^2}=16.0\,\text{lux}

(תרומת העמודים הרחוקים יותר קטנה ונזניח אותה.)

תשובה: ההארה בנקודה B היא כ-16 lux16\,\text{lux}.

סעיף ג

תשובה:

Φ≈18850 lm\Phi\approx18850\,\text{lm}, P≈150.8 WP\approx150.8\,\text{W}

נתון: עוצמת אור 3000 cd3000\,\text{cd} אחידה בחצי כדור, יעילות אורית 125 lm/W125\,\text{lm/W}.

מבוקש: ההספק החשמלי של הנורה.

1. הזווית המרחבית של חצי כדור היא ω=2π sr\omega=2\pi\,\text{sr}. שטף האור:

Φ=I⋅ω=3000⋅2π=18849.6 lm\Phi=I\cdot\omega=3000\cdot2\pi=18849.6\,\text{lm}

2. ההספק לפי היעילות האורית:

P=Φbeta=18849.6125=150.8 WP=\frac{\Phi}{\\beta}=\frac{18849.6}{125}=150.8\,\text{W}

תשובה: הספק הנורה הוא כ-150.8 W150.8\,\text{W}.

סעיף ד

תשובה:

הארקת הגנה (TT)

מבוקש: שיטת ההגנה לפי האיור.

1. באיור, הקו שיוצא ממרכזיית התאורה עד העמוד הראשון מסומן בשלושה מוליכי מופע ומוליך אפס בלבד, בלי מוליך הגנה (PE). מוליך ההגנה מופיע רק בקטעים שבין העמודים.

2. כלומר מוליך ההגנה אינו מגיע מהמרכזייה (מהאפס של הרשת), אלא מתחיל בעמודים ומחובר להארקה מקומית שלהם. גופי העמודים המתכתיים מוארקים אפוא בנפרד מהאפס: זו הגנה על ידי הארקה, שיטת TT.

תשובה: שיטת ההגנה היא הארקת הגנה (TT).

סעיף ה

תשובה:

Z≤0.92 ΩZ\le0.92\,\Omega (ניתוק מגנטי, 10⋅In10\cdot I_n); לניתוק עד 5 שניות: Z≤1.39 ΩZ\le1.39\,\Omega.

נתון: מפסק ההזנה לעמודים מא"ז C25, מתח מופע 230 V230\,\text{V}.

מבוקש: עכבת לולאת התקלה המרבית בעמודים.

רעיון: התקלה צריכה להיות מנותקת על ידי המא"ז שמזין את העמוד (C25), ולכן זרם התקלה חייב להגיע לזרם הניתוק שלו: Z≤UphItripZ\le\frac{U_{ph}}{I_{trip}}.

1. ניתוק מיידי (מגנטי): במא"ז מאופיין C זרם הניתוק המגנטי הוא עד 10⋅In10\cdot I_n:

Z≤UphItrip=23010⋅25=0.92 ΩZ\le\frac{U_{ph}}{I_{trip}}=\frac{230}{10\cdot25}=0.92\,\Omega

2. אם מותר ניתוק בזמן של עד 5 שניות, לפי עקומת המא"ז נדרש זרם של כ-6.6⋅In6.6\cdot I_n:

Z≤2306.6⋅25=1.39 ΩZ\le\frac{230}{6.6\cdot25}=1.39\,\Omega

תשובה: עכבת לולאת התקלה בעמודי התאורה צריכה להיות לכל היותר 0.92 Ω0.92\,\Omega לניתוק מגנטי מיידי (או לכל היותר 1.39 Ω1.39\,\Omega אם מותר ניתוק עד 5 שניות).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.