מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2025 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
4. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · הזנת חווה חקלאית: חתך כבל, הגנה וקצר
לחווה חקלאית בצפון הארץ תוכננה הזנה תלת מופעית, הספק החשמלי של החווה כולה הוא . כבל ההזנה ללוח הראשי של החווה (4 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא . הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE. מתח ההזנה של הרשת הוא . עכבת לולאת התקלה שנמדדה בלוח הראשי של החווה היא .
קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש של כבל ההזנה בהתאם לתקנות החשמל.
לפי תקנות החשמל, קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול בחווה החקלאית ומהי הדרישה הנוספת עבור המתקן החשמלי שתואר בשאלה.
לפי תקנות החשמל, ציינו מה הם המקרים בהם שיטת ההגנה מפסק מגן כהגנה בלעדית מתאפשרת.
מהלוח הראשי הזינו רפת במרחק של , כבל ההזנה . המא"ז בלוח הראשי הוא וההספק .
מה יהיה מפל המתח עבור קו ההזנה (הזניחו את היגב הכבל)?
בהמשך לנתוני השאלה וסעיף ד', מה יהיה זרם הקצר בלוח הרפת.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, מאמ"ת , , ולכן כבל נחושת XLPE בחתך ().
נתון: , , כבל 4 גידים נחושת/XLPE בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע , התנגדות תרמית סגולית של הקרקע .
מבוקש: שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה.
רעיון: נחשב את זרם העבודה, נבחר את המפסק שמגן על הכבל, נתקן את זרם הכבל הנדרש במקדמי התיקון של תנאי ההתקנה, ובסוף נבחר מהטבלה של התקנות את החתך הקטן ביותר שעומד בזרם הזה.
1. זרם העבודה (הבחירה מבוססת על שיקולי העמסה בלבד):
2. המפסק המגן על הכבל צריך להיות גדול מזרם העבודה: נבחר מאמ"ת בזרם נקוב . הכבל צריך לשאת לפחות את זרם המפסק בתנאי ההתקנה: .
3. מקדמי התיקון לפי טבלאות התקנות:
•טמפרטורת הקרקע : .
•התנגדות תרמית סגולית של הקרקע : .
4. הזרם המתמיד המרבי הנדרש מהכבל בתנאי הטבלה:
5. בטבלת העמסת המוליכים (טבלה 90.6, כבל נחושת עם בידוד XLPE בצינור בקרקע) החתך הקטן ביותר שהזרם המתמיד שלו גדול מ- הוא , עם זרם מתמיד של .
תשובה: שטח החתך המינימלי הוא (נחושת, XLPE, ).
סעיף ב
איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד (לפי התוכנית); במתקן המוגן באיפוס או בהארקת הגנה חובה להתקין מפסק פחת אחד או יותר.
מבוקש: שיטת ההגנה בפני חשמול במתקן חקלאי והדרישה הנוספת לפי תקנות החשמל.
1. לפי התקנות למתקנים חקלאיים, המיתקן יהיה מוגן באמצעי הגנה בפני חישמול באחת משיטות ההגנה האלה: איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד, בהתאם לקבוע בתוכנית.
2. הדרישה הנוספת: מתקן חקלאי הוא מקום רטוב, עם בעלי חיים ומבני מתכת, ולכן אין מסתפקים בשיטת ההגנה בלבד. במיתקן המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה יותקן מפסק פחת אחד או יותר, בהתאם לקבוע בתוכנית.
תשובה: הגנה באיפוס, בהארקת הגנה או במתח נמוך מאוד (לפי התוכנית); כשההגנה היא איפוס או הארקת הגנה, נדרש בנוסף להתקין מפסק פחת אחד או יותר.
סעיף ג
אתר בניה/קרון/מבנה ארעי; מבנה TT שבו ההגנה לא עומדת בתקנות ואי אפשר לאפס; מבנה עם הארקת יסוד שאי אפשר לאפס בו ו-TT לא מתאפשר; גופי תאורה על עמודים מחומר מוליך; מתקנים אחרים שהתיר המנהל.
מבוקש: המקרים שבהם מותר להשתמש במפסק מגן (מפסק לזרם דלף) כהגנה בלעדית בפני חשמול.
לפי תקנות החשמל, מותר להשתמש במפסק מגן כהגנה בלעדית בפני חשמול במקרים אלה בלבד:
1. באתר בניה, בקרון מגורים, במבנה ארעי או במיתקן ארעי אחר.
2. במבנה שבו השתמשו בהגנה על ידי הארקה (TT) ומסיבה כלשהי הגנה כאמור אינה ממלאה אחת מדרישות התקנות, ולא ניתן להשתמש במיתקן בהגנה על ידי איפוס (TN-S, TN-C-S).
3. במבנה שבו קיימת הארקת יסוד כאשר לא ניתן לבצע בו איפוס (TN-C-S), ועכבת לולאת התקלה או ההתנגדות למסה הכללית של אדמה אינן מאפשרות הגנה על ידי הארקת הגנה (TT).
4. בגופי תאורה המותקנים על עמודים העשויים מחומר מוליך.
5. במיתקנים אחרים שהתיר המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
תשובה: חמשת המקרים שלמעלה: מתקן ארעי (אתר בניה, קרון, מבנה ארעי); מבנה TT שההגנה בו אינה עומדת בתקנות ואין אפשרות לאיפוס; מבנה עם הארקת יסוד שבו אי אפשר לאפס ו-TT לא מתאפשר; גופי תאורה על עמודים מוליכים; מתקן שהתיר המנהל.
סעיף ד
(כ-)
נתון: אורך הקו , חתך נחושת (), עומס (), , היגב הכבל זניח.
מבוקש: מפל המתח השלוב על הקו.
רעיון: כשההיגב זניח, מפל המתח נוצר רק מהרכיב הפעיל של הזרם על התנגדות המוליך.
1. זרם העומס:
2. התנגדות מוליך אחד של הקו:
3. מפל המתח השלוב (רק הרכיב הפעיל יוצר מפל על התנגדות):
4. באחוזים: .
תשובה: מפל המתח על קו ההזנה לרפת הוא כ- (כ-).
סעיף ה
,
נתון: עכבת לולאת התקלה בלוח הראשי , קו של בחתך (סעיף ד').
מבוקש: זרם הקצר (קצר בין מופע להארקה) בלוח הרפת.
רעיון: עכבת הלולאה בלוח הרפת היא העכבה שנמדדה בלוח הראשי ועוד העכבה של הקו החדש. לולאת התקלה עוברת דרך מוליך המופע ודרך מוליך ההגנה, ולכן מוסיפים את התנגדות הקו פעמיים.
1. התנגדות מוליך אחד של הקו לרפת:
2. עכבת הלולאה בלוח הרפת (מופע + מוליך הגנה):
3. זרם הקצר המרבי (עם מקדם מתח ):
הערה: אם מוסיפים רק מוליך אחד של הקו () מתקבל , אבל לולאת התקלה כוללת גם את מוליך ההגנה של הכבל ולכן נכון להוסיף את ההתנגדות פעמיים.
תשובה: זרם הקצר בלוח הרפת הוא כ- ().
שאלה 2 · מבנים חד מופעיים: זרם אפס ושיטת הגנה
באיור לשאלה מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא , ההזנה למבנה הראשי היא תלת מופעית וההזנה לכל מבנה היא חד- מופעית. לכל מבנה באיור קיימת אלקטרודת הארקה מקומית.
הצרכנים המחוברים במבנה בודד (א'/ב') (לפי נתונים נקובים):

חשבו את הזרם במוליך האפס של מבנה א'.
הניחו שיש לבחור מפסק אוטומטי ראשי מתכוונן בעל ארבע קטבים למבנה הראשי.
מה יהיה ערך כיוונון ההגנה בפני עומס יתר עבור מוליך ה- N?
בעת ניתוק של מוליך ה- N בנקודה A, מה יהיה מתח בין פס האפסים N במבנה א' לבין הארקת המתקן?
במדידת עכבת לולאת התקלה במבנה א', התקבלה מדידה .
מהו ערך התנגדות האלקטרודה כלפי מסת האדמה () הנדרש? קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של מבנה א' (קבעו את זרם הניתוק הנדרש).
עובד המתקן מעוניין להתקין בית תקע במבנה ב' שיוזן ממבנה א'.
קבעו האם התקנה זו אפשרית (בססו את תשובתכם על תקנות החשמל).
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: טבלת הצרכנים של מבנה בודד, מקדם הספק ממוצע , הזנה חד מופעית .
מבוקש: הזרם במוליך האפס של מבנה א'.
רעיון: במבנה המוזן חד מופעית, הזרם במוליך האפס שווה לזרם במוליך המופע. נחשב את ההספק המחושב של המבנה (עם מקדמי ההתלכדות), ממנו את הזרם.
1. ההספק הפעיל המחושב:
2. ההספק הראקטיבי:
3. ההספק המדומה:
(או ישירות )
4. זרם העבודה במבנה, שהוא גם הזרם במוליך האפס:
תשובה: הזרם במוליך האפס של מבנה א' הוא כ-.
סעיף ב
; עם מפסק הכיוונון הוא (כ-).
נתון: שני מבנים זהים (א' ו-ב'), כל אחד מוזן ממופע אחר של המבנה הראשי, בזרם ובמקדם הספק ().
מבוקש: ערך הכיוונון של הגנת העומס במוליך האפס של המפסק הראשי.
רעיון: במוליך האפס של המבנה הראשי זורם הסכום הווקטורי של זרמי שני המבנים. שני הזרמים שווים בגודלם ומוזזים ב- (מופעים שונים).
1. נסמן את זרם מבנה א' על מופע L1 ואת זרם מבנה ב' על מופע L2 (מפגר ב-):
(סכום של שני וקטורים שווים בזווית ביניהם שווה בגודלו לכל אחד מהם.)
2. לכן הזרם במוליך האפס של המבנה הראשי הוא , כמו הזרם בכל מבנה.
3. נבחר מפסק ראשי מתכוונן בזרם נקוב (הערך הסטנדרטי הקרוב מעל זרם העבודה). מקדם הכיוונון של הגנת העומס במוליך ה-N:
תשובה: הזרם במוליך ה-N הוא כ-; עם מפסק מתכוונן של יש לכוונן את ההגנה בפני עומס יתר של ה-N לכ-.
סעיף ג
מבוקש: המתח בין פס האפסים של מבנה א' להארקה המקומית כשמוליך ה-N מנותק בנקודה A.
1. כשה-N מנותק בנקודה A, הצרכנים של מבנה א' נשארים מחוברים בין מוליך המופע לבין פס האפסים, אבל לזרם אין דרך חזרה, ולכן לא זורם זרם דרכם.
2. כשאין זרם, אין מפל מתח על הצרכנים, ופס האפסים "מקבל" דרכם את הפוטנציאל של מוליך המופע.
3. במבנה עם אלקטרודת הארקה מקומית (הגנת TT), פס האפסים אינו מחובר להארקה, ולכן בין פס האפסים להארקת המתקן יופיע מתח המופע המלא: . זה מצב מסוכן, כי מוליך האפס נחשב "בטוח" למגע.
תשובה: המתח בין פס האפסים של מבנה א' לבין הארקת המתקן יהיה .
סעיף ד
; הגנה במפסק מגן כהגנה בלעדית, .
נתון: עכבת לולאת התקלה במבנה א' , מתח מופע . זרם העבודה של המבנה (סעיף א'), ולכן המא"ז שלו הוא לפחות .
מבוקש: ערך הנדרש, שיטת ההגנה וזרם הניתוק של מפסק המגן.
1. התנגדות האלקטרודה: לפי התקנות, ההתנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על .
2. האם הגנה בהארקה (ניתוק על ידי המא"ז) אפשרית? זרם התקלה המרבי:
זרם זה קטן אפילו מהזרם הנקוב של המא"ז (), ובוודאי מזרם הניתוק המגנטי שלו, ולכן המא"ז לא ינתק את התקלה. הארקת הגנה לא עומדת בדרישות, ובמבנה עם אלקטרודה מקומית אין איפוס.
3. לכן שיטת ההגנה של מבנה א' תהיה מפסק מגן (מפסק לזרם דלף) כהגנה בלעדית בפני חשמול (המקרה של מבנה TT שבו ההגנה אינה ממלאה את דרישות התקנות).
4. זרם הניתוק: נדרש שזרם התקלה יהיה לפחות פי 10 מזרם הדלף הנקוב של המפסק, כדי שהניתוק יהיה ודאי:
תשובה: ; שיטת ההגנה היא מפסק מגן כהגנה בלעדית, עם זרם דלף נקוב .
סעיף ה
לא: חלק של מעגל סופי מלוח ראשי אחד לא יימצא בשטח הניזון מלוח ראשי אחר (פרט למעגל במוביל, בהתקנה סמויה, ללא תיבות).
מבוקש: האם מותר להזין בית תקע במבנה ב' ממעגל של מבנה א'.
1. לפי תקנות החשמל (מעגלים סופיים): במיתקן ביתי לא יימצא שום חלק של מעגל סופי הניזון מלוח ראשי אחד בשטח הניזון מלוח ראשי אחר, פרט למעגל אשר במוביל, בהתקנה סמויה, ללא תיבות.
2. בית תקע הוא נקודת קצה של מעגל סופי, ולכן בית תקע של מבנה א' בתוך מבנה ב' אסור.
3. בנוסף, לכל מבנה יש אלקטרודת הארקה משלו ומפסק מגן משלו: בית תקע כזה יקשר בין שתי מערכות הארקה, ובעת ניתוק לוח מבנה ב' עדיין יישאר במבנה מתח ממבנה א'.
תשובה: ההתקנה אינה אפשרית: אסור שחלק ממעגל סופי הניזון מלוח מבנה א' יימצא בשטח הניזון מלוח מבנה ב'.
שאלה 3 · רשת טבעתית במתח נמוך: זרמים, חתך והפסדים
באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית עילית במתח נמוך. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת זניח. מתח הרשת הנקוב הוא . רשת מוזנת ממקור הזנה בודד, ידוע שמוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של .

חשבו את הזרם בכל קטע וקטע.
חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (המסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת הפסדי הספק הרשת המקסימלית היא בלבד.
באיזו נקודה המתח הוא המתח המזערי, מהו את ערכו של מתח זה?
הניחו ששטחי החתך שהותקנו גדולים ב- משטח החתך שנבחר בסעיף ב'.
כיצד יושפעו הפסדי ההספק של הרשת? (הביעו את השינוי באחוזים)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(), (), (), ().
נתון: טבעת עם אורכים , , , , חתך אחיד, היגב זניח. עומסים: : , ; : , ; : , (כולם השראתיים). העומס בנקודה ניזון ישירות מהמקור ואינו עובר בטבעת.
מבוקש: הזרם בכל קטע של הטבעת.
רעיון: "פותחים" את הטבעת בנקודת ההזנה ומקבלים קו המוזן משני קצותיו ( ו-) באותו מתח. בחתך אחיד ההתנגדות פרופורציונית לאורך, ולכן הזרם מכל קצה נמצא לפי שיטת המומנטים.
1. זרמי העומסים (מצביים, עם ):
בנקודה : , ולכן
2. הזרם מ- אל לפי המומנטים סביב הקצה (המרחק של כל עומס מ- כפול זרמו, חלקי האורך הכולל ):
3. לפי חוק הזרמים בכל צומת:
, , מ- אל .
, , מ- אל .
, , מ- אל .
4. בדיקה: . הזרמים נפגשים בנקודה , היא נקודת חלוקת הזרמים.
תשובה: (), (), (), ().

סעיף ב
, נבחר .
נתון: זרמי הקטעים מסעיף א', הפסדים מותרים מההספק הפעיל שמוזן דרך הטבעת.
מבוקש: שטח החתך האחיד המסחרי.
1. ההספק הפעיל של עומסי הטבעת: , ולכן
2. ההפסדים המותרים:
3. הפסדי ההספק בשלושה מוליכים: , ולכן החתך המינימלי:
4. החתך המסחרי הקרוב מעל: .
תשובה: החתך המחושב הוא , ונבחר חתך מסחרי של .
סעיף ג
בנקודה : ().
מבוקש: הנקודה עם המתח הנמוך ביותר והמתח בה.
1. המתח המזערי הוא בנקודת חלוקת הזרמים, הנקודה שאליה מגיעים הזרמים משני צידי הטבעת. מסעיף א', הזרם ב- זורם מ- אל והזרם ב- זורם מ- אל , ולכן המתח המזערי בנקודה .
2. כשההיגב זניח, מפל המתח נוצר רק מהרכיב הפעיל (הממשי) של הזרם. מפל המתח בדרך (חתך ):
3. בדיקה בדרך השנייה : , אותה תוצאה. (ב- המפל וב- המפל , שניהם קטנים יותר.)
4. המתח בנקודה :
תשובה: המתח המזערי בנקודה , והוא כ-.
סעיף ד
ההפסדים יקטנו בכ- ().
מבוקש: השינוי באחוזים בהפסדים כשהחתך גדל ב-.
1. ההפסדים הפוכים לחתך כשהזרמים לא משתנים: .
2. עם חתך :
3. השינוי: , כלומר ירידה של כ-. (עם ההפסדים הם כ-, ועם חתך גדול ב- כ-.)
תשובה: הפסדי ההספק יקטנו בכ- (יהיו כ- מההפסדים הקודמים).
שאלה 4 · מתחם בניינים: גודל חיבור, גנרטור ותקנות
במתחם שבו שלושה בניינים רבי קומות (הארקת יסוד משותפת), בכל בניין ישנן מספר דירות כמתואר בטבלה. המתכנן הגדיר שהצרכנות הציבורית תוגדר כמתקן חירום. בבניין 1 קיים חדר טרנספורמציה, בכל בניין קיים גנרטור לאספקה חלופית למתקני חירום/ ציבורי. הפעלת צרכני החירום המנועיים מתבצעת ע"י מערכת המאפשרת חיבורים של המנועים עם השהייה (זרם התנעה של מנוע גדול פי 7 מהזרם הנקוב, נצילות המנוע כ- ).
מתקני חירום/ ציבורי
חשבו את גודל החיבור של הבניין וקבעו מהו גודל הגנרטור (נדרש להתייחס למקדם הספק של גנרטור כ- 0.8).
שנאי ההזנה לבניין, מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במתקן החשמלי? באיזה בניין נדרש לבצע חיבור בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים?
בהתאם לדרישות תקנות החשמל, מהו רוחב המעבר המינימלי הנדרש בין ערכת הגנרטור לקיר שממול?
בהתאם לדרישות תקנות החשמל התקנת גנרטורים, (הגנרטור ממוקם בחדר) האם מותר להעביר צנרת זרה של נוזלים בחדר הגנרטור?
בלוח החירום תוכנן מפסק זרם אוטומטי למערכות הגברת לחץ מי כיבוי, מה הם התכונות הנדרשות ממפסק הזרם האוטומטי?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, , חיבור ; גנרטור .
נתון: הטבלה מתארת את העומסים של בניין בודד. מקדם הספק של הגנרטור , זרם התנעה של מנוע פי 7 מהנקוב.
מבוקש: גודל החיבור של הבניין וגודל הגנרטור.
רעיון: לכל קבוצת צרכנים נחשב הספק פעיל מחושב (עם מקדם ההתלכדות) והספק ראקטיבי, נסכם, ונבחר את גודל החיבור לפי הזרם. את הגנרטור נבחר לפי מקרה ההעמסה הקשה ביותר: כל צרכני החירום פועלים והמנוע האחרון מותנע.
1. דירות:
,
2. לוחות קומתיים:
,
3. צרכני חירום מנועיים (הספק הצריכה החשמלי של המנועים):
,
4. סך הכול:
,
5. זרם העבודה וגודל החיבור:
נבחר מפסק ראשי (גודל חיבור) של .
6. הגנרטור מזין רק את מתקני החירום/ציבורי. המקרה הקשה: הלוחות הקומתיים ו-6 מנועים פועלים, והמנוע השביעי מותנע בזרם גדול פי 7 (המנועים מחוברים בהשהייה, ולכן רק מנוע אחד מותנע בכל פעם):
7. גודל הגנרטור לפי מקדם ההספק שלו:
תשובה: גודל החיבור: , , מפסק ראשי . גודל הגנרטור: לפחות.
סעיף ב
איפוס TN-S; החיבור בין פס האפסים לפה"פ בבניין 1 (שבו חדר הטרנספורמציה).
מבוקש: שיטת ההגנה ומקום החיבור בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים.
1. המתחם מוזן משנאי פרטי הנמצא בחדר הטרנספורמציה בבניין 1, ולכל הבניינים הארקת יסוד משותפת. במתקן כזה מפרידים מהשנאי בין מוליך האפס למוליך ההגנה, ושיטת ההגנה היא איפוס בשיטת TN-S.
2. בשיטת TN-S החיבור בין מוליך האפס להארקה מבוצע בנקודה אחת בלבד, ליד השנאי. אם יחברו אפס והארקה גם בבניינים האחרים, יזרום זרם עבודה במוליכי ההגנה ובהארקת היסוד.
3. לכן החיבור בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים יבוצע רק בבניין 1, שבו נמצא חדר הטרנספורמציה.
תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס TN-S, והחיבור בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים יבוצע בבניין מס' 1.
סעיף ג
מטר אחד לפחות (בגנרטור עד מותר בצד אחד).
מבוקש: רוחב המעבר המינימלי בין ערכת הגנרטור לקיר.
1. לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים): מעברים בין ערכת גנרטור על יסודותיה, לא כולל ציוד נלווה נפרד ומקרן, לבין חלקי מבנה או ציוד אחר, כולל לוחות חשמל, יהיו ברוחב של מטר אחד לפחות.
2. על אף האמור, בגנרטורים שהספקם אינו עולה על מותר שהמעבר בצד אחד יהיה מטר לפחות.
3. בשאלה הגנרטור הוא כ- (סעיף א'), יותר מ-, ולכן ההקלה לא חלה.
תשובה: רוחב המעבר בין ערכת הגנרטור לקיר שממול יהיה לפחות.
סעיף ד
לא, אלא אם כן ננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך החדר.
מבוקש: האם מותר להעביר צנרת זרה של נוזלים דרך חדר הגנרטור.
1. לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים): לא יעביר אדם דרך חדר הגנרטור צנרת זרה לגזים, לנוזלים נפיצים או דליקים, למים, לביוב או כיוצא באלה, אלא אם כן ננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך החדר.
2. הסיבה: דליפה של נוזל או גז לחדר שיש בו ציוד חשמלי ומנוע בעירה עלולה לגרום לקצר, להתחשמלות או לשריפה.
תשובה: אסור, אלא אם כן ננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך חדר הגנרטור.
סעיף ה
מפסק אוטומטי בעל הגנה בפני זרם קצר בלבד (ללא הגנת עומס יתר).
מבוקש: התכונות של המפסק המזין את משאבות הגברת הלחץ של מי הכיבוי.
1. לפי התקנות, כל יציאה מלוח החירום לזינת מערכת חירום תמותג על ידי מפסק אוטומטי בעל הגנה בפני זרם קצר בלבד.
2. ההסבר: בזמן שריפה עדיף שהמשאבה תמשיך לעבוד גם בעומס יתר (גם במחיר של נזק למנוע), ולא שהגנת עומס תנתק אותה. רק קצר, שמסכן את כל לוח החירום, ינותק.
תשובה: המפסק יהיה אוטומטי עם הגנה בפני זרם קצר בלבד, בלי הגנה בפני עומס יתר.
שאלה 5 · מפעל עם שנאי: דרגת שנאי, קבלים וקצר
במפעל גבס מוזן מרשת תלת-מופעית , הספק הקצר של רשת הוא . במפעל, קיים מסדר חשמל למתח גבוה ושנאי הספק, השנאי בהספק נקוב של בעל ערכים נקובים של , הפסדי הריקם של שנאי הם והפסדי הנחושת הנקובים הם . קבוצת החיבורים של השנאים היא Dyn11, מתח הקצר . ברשת החשמל קיים מתח פאזי של .
לשנאי יש חיבור ללוח הראשי, כאשר בוצעה הארקת שיטה לשנאי ההספק באמצעות מוליך בצבע ירוק צהוב לפה"פ הראשי. בלוח הראשי קיימת מערכת החלפה בעלת ארבעה קטבים עם גנרטור (הנמצא בחדר הגנרטור בצמוד לחדר השנאי) להזנה חלופית מלאה של המפעל.
טבלת עומסים למפעל- שאלה 5
דרגות לשנאי- שאלה 5
חשבו את דרגת השנאי הנדרשת על מנת שהמתח בצד המתח הנמוך יהיה הקרוב היותר ל- בעומס בהתאם לטבלת העומסים.
חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת (בהתאם לטבלה א') עבור מקדם הספק של 0.92, אם ידוע שהמתח הנקוב של סוללת הקבלים הוא וקבעו מהו מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון.
חשבו את זרם הקצר המרבי העלול להתפתח בלוח הראשי (הזניחו את המרחק שבין השנאי ללוח החשמל).
בהתאם לתקנות החשמל, מהי אספקה חלופית?
קבעו האם נדרש לבצע חיבור בין נקודת ה- N של הגנרטור לבין הפה"פ בחדר הגנרטור (נמקו את תשובתכם).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
דרגה 5 (): , , , במתח נמוך כ-.
נתון: עומסי שלושת הלוחות, שנאי , , , , מתח פאזי ברשת .
מבוקש: הדרגה שתיתן מתח הקרוב ביותר ל- בעומס.
רעיון: נחשב את מתח הרשת השלוב, נחסיר ממנו את מפל המתח על השנאי בעומס (מחושב בצד המתח הגבוה), ונבחר את הדרגה שהמתח הנקוב שלה בראשוני הכי קרוב למתח שמתקבל.
1. העומס הכולל (חיבור מצביים):
מקדם ההספק של המפעל: , .
2. מקדם העמסת השנאי:
3. המתח השלוב ברשת:
4. פרמטרי השנאי בצד המתח הגבוה:
5. הזרם הנקוב בצד המתח הגבוה: . מפל המתח השלוב על השנאי:
6. המתח "האפקטיבי" בצד הראשוני אחרי המפל:
7. המתח בצד הנמוך בכל דרגה הוא :
דרגה 4: ; דרגה 5: .
הקרוב ביותר ל- הוא דרגה 5.
תשובה: יש לבחור בדרגה 5 (), ובעומס יתקבל בצד הנמוך כ-.
סעיף ב
, סוללה נקובה ב-: כ-; .
נתון: , (סעיף א'), מקדם הספק נדרש , מתח נקוב של הקבלים , מתח הרשת .
מבוקש: גודל הסוללה הנקוב ומקדם העמסת השנאי אחרי התיקון.
1. הטנגנסים:
,
2. ההספק הראקטיבי שהקבלים צריכים לספק במתח :
3. הספק קבל פרופורציוני לריבוע המתח. סוללה שנקובה ל- ועובדת ב- נותנת פחות מהערך הנקוב שלה, ולכן הערך הנקוב צריך להיות:
4. ההספק המדומה אחרי התיקון ומקדם העמסת השנאי:
תשובה: נדרשת סוללה של כ- בפועל, כלומר סוללה נקובה של כ- ב-. מקדם העמסת השנאי אחרי התיקון הוא כ- ().
סעיף ג
,
נתון: , שנאי , , , מתח נמוך .
מבוקש: זרם הקצר התלת מופעי המרבי בלוח הראשי.
רעיון: נחשב את כל העכבות בצד , נסכם את הרכיבים ההתנגדותיים וההשראתיים בנפרד, ונחשב את הזרם עם מקדם מתח .
1. היגב הרשת:
2. התנגדות ועכבת השנאי:
3. עכבת הקצר:
4. זרם הקצר התלת מופעי המתמיד המרבי:
תשובה: זרם הקצר המרבי בלוח הראשי הוא כ-.
סעיף ד
אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת של חברת חשמל בשעת הפסקתה.
מבוקש: ההגדרה של אספקה חלופית בתקנות.
לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים), אספקה חלופית היא אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת של חברת חשמל, בשעת הפסקתה. בשאלה הגנרטור מספק חלופה מלאה למפעל דרך מערכת ההחלפה בלוח הראשי.
תשובה: אספקה חלופית היא אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת חברת החשמל בשעת הפסקתה.
סעיף ה
כן: מערכת ההחלפה בת 4 קטבים (מנתקת גם את ה-N), ולכן נדרשת הארקת שיטה לגנרטור.
מבוקש: האם לחבר את נקודת הכוכב של הגנרטור לפס השוואת הפוטנציאלים בחדר הגנרטור.
1. מערכת ההחלפה היא בת ארבעה קטבים, כלומר היא מחליפה גם את מוליך האפס. כשהמפעל מוזן מהגנרטור, האפס של המתקן מנותק מהאפס של השנאי, ומהארקת השיטה שבוצעה לשנאי.
2. בלי חיבור נוסף, נקודת הכוכב של הגנרטור תהיה "צפה", ושיטת ההגנה (איפוס) לא תפעל: בתקלה למבנה לא יזרום זרם קצר שינתק את המפסק.
3. לכן נדרש לחבר את נקודת ה-N של הגנרטור לפה"פ בחדר הגנרטור. החיבור הזה הוא הארקת השיטה של הגנרטור.
תשובה: כן. מערכת ההחלפה בת 4 קטבים מנתקת גם את ה-N, ולכן יש לחבר את נקודת ה-N של הגנרטור לפה"פ בחדר הגנרטור, כהארקת שיטה של הגנרטור.
שאלה 6 · שני שנאים ופסי צבירה: מתחים, קצר ובדיקת פס
באיור נתונה המערכת הבאה (תדירות המערכת היא ), הניחו שמתח הרשת . מפסק Q מופסק.
שנאי T1: מתחים נקובים וקבוצת חיבורים YNd11, , .
שנאי T2: מתחים נקובים וקבוצת חיבורים YNd11, , .

מהו המתח שימדד בין פס צבירה BB1 לפס צבירה BB2?
חשבו את זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A.
חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.
חשבו את זרם הקצר התלת מופעי בנקודה A כאשר מפסק Q מחובר.
הסבירו והוכיחו האם התקנת פס צבירה BB1 בהתאם לטבלה המצורפת תקינה מהיבט של כוחות אלקטרו- דינאמיים ותדירות טבעית.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
כ- (בין מופעים זהים).
נתון: T1: , , כבל ; T2: , , כבל ; , . עומס BB1: , ; עומס BB2: , . מפסק Q פתוח.
מבוקש: המתח בין BB1 ל-BB2 (בין מופעים זהים).
רעיון: שני השנאים מוזנים מאותו פס , באותה קבוצת חיבורים ובאותו יחס ההמרה, ולכן במצב ריקם המתחים בשני הפסים שווים. המתח בין הפסים הוא ההפרש בין מפלי המתח מהפס המשותף עד כל פס צבירה. נזניח את התנגדות השנאים (לא נתונים הפסדי נחושת), כלומר . .
1. היגב T1 בצד :
2. כבל 1:
,
3. זרם עומס BB1 ומפל המתח עד BB1 (למופע):
4. היגב T2 וכבל 2:
,
5. זרם עומס BB2 ומפל המתח עד BB2:
6. המתח בין הפסים (בין מופעים זהים) הוא הפרש המפלים:
תשובה: בין פסי הצבירה BB1 ו-BB2 יימדד (בין מופעים זהים) מתח של כ-.
סעיף ב
,
נתון: , עכבות T1 וכבל 1 מסעיף א', מפסק Q פתוח (נקודה A ניזונה רק דרך T1).
מבוקש: זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A.
1. היגב הרשת בצד :
2. עכבת הקצר עד נקודה A:
3. בקצר דו-מופעי מתח השלוב פועל על שתי עכבות מופע בטור:
תשובה: זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A הוא כ-.
סעיף ג
, ,
מבוקש: ערך הפסגה (זרם ההלם) של הקצר התלת-מופעי ב-A.
1. זרם הקצר התלת-מופעי המתמיד:
2. מקדם ההלם תלוי ביחס של מעגל הקצר:
יחס קטן מאוד (מעגל כמעט השראתי טהור), ולפי עקומת מקדם ההלם (הנוסחה נותנת ; ניקח את הערך המחמיר ).
3. ערך הפסגה:
תשובה: ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי ב-A הוא כ-.
סעיף ד
,
מבוקש: זרם הקצר התלת מופעי ב-A כשהמפסק Q סגור.
רעיון: כש-Q סגור, BB1 ו-BB2 מחוברים, והקצר ב-A ניזון משני הענפים במקביל (T1 עם כבל 1, ו-T2 עם כבל 2). שני הענפים יוצאים מאותו פס , ולכן היגב הרשת בטור עם החיבור המקבילי.
1. עכבת ענף 1:
2. עכבת ענף 2:
3. העכבה השקולה (בקירוב, בחיבור הגדלים):
4. זרם הקצר התלת-מופעי:
תשובה: כש-Q מחובר זרם הקצר התלת מופעי ב-A הוא כ-.
סעיף ה
(רחוק מ-50 ו-100 Hz, תקין); , ולכן ההתקנה אינה תקינה מבחינת הכוחות.
נתון (מהטבלה): פס נחושת מותקן במאונך, מרווח בין מבודדים , מרחק בין מופעים , , משקל סגולי , מאמץ כפיפה מותר .
מבוקש: בדיקת התדירות הטבעית ומאמץ הכפיפה בקצר.
רעיון: נבדוק שהתדירות הטבעית רחוקה מ- ומ- (הכוח בין הפסים פועם ב-), ושמאמץ הכפיפה מזרם ההלם קטן מהמותר. ניקח את המקרה המחמיר: Q סגור (סעיף ד').
1. מומנט האינרציה של הפס (הכוח פועל בניצב לעובי , ):
2. משקל הפס ליחידת אורך: . התדירות הטבעית:
התדירות רחוקה מ- ומ-, ולכן אין סכנת תהודה: מבחינת התדירות הטבעית ההתקנה תקינה.
3. מומנט ההתנגדות:
4. זרם ההלם (Q סגור, ):
5. מאמץ הכפיפה ( ב-kA, אורכים ב-cm):
6. : המאמץ גדול מהמותר (בכ-), ולכן הפס לא עומד בכוחות האלקטרו-דינמיים. אפשר לתקן, למשל, בקיצור המרווח בין המבודדים או בהגדלת המרחק בין המופעים.
תשובה: התדירות הטבעית () תקינה, אבל מאמץ הכפיפה (כ-) גדול מהמותר (), ולכן ההתקנה אינה תקינה.
שאלה 7 · סליל כיבוי קשת ברשת חלוקה 22kV
בתחנת משנה במרכז הארץ (), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מחוברת להארקה באמצעות סליל לכיבוי קשת.
סליל הכיבוי מקטין את זרם התקלה כלפי הארקה (במקרה של תקלה בין פאזה לאדמה) בנקודה A באיור לכ- בלבד. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת העילית לכל פאזה כ- והקיבול של רשת הכבלים לכל פאזה כ- .
ההתנגדות האומית של המעגלים לכל אורכם כ- וההיגב ההשראתי של הרשת העילית הוא (ההיגב ההשראתי של רשת הכבלים ניתן להזניח). לפניך אורכים של הרשתות השונות עבור כל מעגל:
מתח הרשת הנקוב הוא . יש להיעזר באיור המצורף.

ציינו שלוש היתרונות של שיטת הטיפול בנקודת האפס באמצעות סליל לכיבוי קשת.
חשבו את ההספק בנקודה A (יש להתחשב בהפסדים).
חשבו את השראות הסליל הנדרשת בהתאם לנתוני השאלה.
במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה במעגל 2 (כמתואר באיור),
חשבו מהו גודל הזרם שיימדד בשנאי .
מה נדרש שיהיה ערך התנגדות הבידוד לקילומטר של מעגל 2 כך מקדם ההספק של המעגל במצב ריקם יהיה 0.02 קיבולי?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
זרמי תקלה לאדמה קטנים; המתחים השלובים לא משתנים והאספקה ממשיכה; אין התחממות וכוחות גדולים; תקלה חולפת לאדמה לא גורמת להפסקה.
מבוקש: שלושה יתרונות של הארקת נקודת האפס דרך סליל כיבוי.
הסליל יוצר זרם השראתי שמקזז את הזרם הקיבולי של הרשת בנקודת התקלה, ולכן:
1. זרמי הקצר בעת תקלה בין פאזה לאדמה נמוכים (בשאלה כ- בלבד), והקשת בנקודת התקלה כבה מעצמה.
2. בעת תקלה לאדמה המתחים השלובים אינם משתנים, ולכן אפשר להמשיך לספק חשמל לצרכנים (גם בצד המתח הנמוך) עד שמאתרים את התקלה.
3. כתוצאה מזרמי הקצר הנמוכים אין התחממות של הציוד ולא מתפתחים כוחות אלקטרו-דינמיים גדולים, ומתחי המגע והצעד בנקודת התקלה קטנים.
4. (נוסף) תקלה חולפת לאדמה (למשל ענף שנגע בקו) לא תגרום להפסקת חשמל.
תשובה: זרם תקלה לאדמה קטן וכיבוי עצמי של הקשת; המשך אספקה בזמן תקלה כי המתחים השלובים לא משתנים; אין התחממות וכוחות אלקטרו-דינמיים גדולים (ותקלות חולפות לא מפסיקות את האספקה).
סעיף ב
, ,
נתון: עומסי שלושת המעגלים ( מפגר), לכל אורך המעגלים, רק ברשת העילית, קיבולים לפאזה (עילי) ו- (כבלים).
מבוקש: ההספק בנקודה A, כלומר העומסים ועוד ההפסדים, פחות ההספק הקיבולי שהרשת מייצרת.
1. אורכים כוללים: כבלים , רשת עילית . הזרם הקיבולי לפאזה:
2. זרמי המעגלים:
, ,
3. הפסדים פעילים (ההתנגדות לכל אורך המעגל: , , ):
4. הספק ראקטיבי השראתי של הקווים - רק בחלק העילי (מעגל 1: , מעגל 2: , מעגל 3: ):
5. הספקי העומסים (, ): , .
6. ההספק בנקודה A:
תשובה: בנקודה A: , , .
סעיף ג
,
נתון: לפאזה (סעיף ב'), זרם התקלה הנותר .
מבוקש: השראות סליל הכיבוי.
1. בתקלה לאדמה, זרם התקלה הקיבולי הוא פי 3 מהזרם הקיבולי לפאזה: .
2. הסליל נבחר עם כיול-יתר (מקובל, כדי שלא תיווצר תהודה מלאה), כך שהזרם הנותר הוא השראתי:
3. על הסליל פועל מתח המופע:
תשובה: השראות הסליל הנדרשת היא כ-.
סעיף ד
,
מבוקש: הזרם שמודד שנאי הזרם המסכם של מעגל 2 בתקלה לאדמה במעגל 2.
רעיון: שנאי זרם מסכם מודד את סכום זרמי שלוש הפאזות של המעגל, כלומר את הזרם שיוצא מהמעגל לאדמה פחות מה שחוזר דרכו. במעגל התקול הוא רואה את זרם התקלה ואת הזרמים הקיבוליים של המעגלים האחרים ושל הסליל, אבל לא את הזרם הקיבולי של המעגל שלו עצמו.
1. הזרם הקיבולי לפאזה של מעגל 2 בלבד ( כבלים):
בתקלה לאדמה: .
2. בנקודת התקלה זורם הזרם הנותר (השראתי). דרך עובר הזרם של הסליל פחות הזרמים הקיבוליים של מעגלים 1 ו-3:
ובאותה תוצאה: .
תשובה: בשנאי יימדד זרם של כ-.
סעיף ה
, (כ-)
נתון: מעגל 2, כבלים, (סעיף ד'), מקדם ההספק בריקם קיבולי.
מבוקש: התנגדות הבידוד לקילומטר.
רעיון: בריקם המעגל לוקח רק זרם קיבולי וזרם זליגה דרך הבידוד (התנגדותי). מקדם ההספק נקבע מהיחס ביניהם.
1. .
2. זרם הזליגה לפאזה:
3. התנגדויות הבידוד של כל קילומטר מחוברות במקביל, ולכן הזרם מתחלק לאורך הקו. הזרם לקילומטר:
4. התנגדות הבידוד של קילומטר אחד (בין פאזה לאדמה, במתח המופע):
, כלומר כ-.
תשובה: התנגדות הבידוד צריכה להיות כ- לקילומטר (כ-).
שאלה 8 · תאורת טיילת: מרחק עמודים, הארה והגנה
בטיילת במרכז הארץ, תוכננה התקנה של עמודי תאורה לאורך הטיילת. גובה עמוד תאורה כ- , עמוד התאורה מתכתיים ומוזנים ממרכזיית תאורה. בראש כל עמוד תאורה הותקן גוף תאורה ובו נורת LED בעלת יעילות אורית של . פיזור שטף האור היוצא מגוף התאורה מתואר כחצי עיגול בעוצמת אור של .

קבעו את המרחק L (המרחק בין שני עמודים סמוכים) כך שעוצמת ההארה בנקודה A (ממול לעמוד תאורה) תהיה שווה ל- .
חשבו את רמת ההארה בנקודה B (הנקודה B במרחק זהה בין שני עמודים סמוכים).
חשבו את הספק הנורה.
לפי האיור קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של עמודי התאורה.
המפסק הראשי של המרכזייה הוא מא"ז C63, מפסקי ההזנה לעמודי התאורה הם מא"זים C25. קבעו מהי עכבת לולאת התקלה הנדרשת בעמודי התאורה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: גובה הפנס , נקודה A במרחק אופקי מקו העמודים, מול עמוד, עוצמת אור קבועה לכל הכיוונים (חצי כדור), הארה נדרשת ב-A: .
מבוקש: המרחק בין העמודים.
רעיון: ההארה האופקית מפנס בגובה היא , כש- הזווית בין האנך לקו מהפנס לנקודה. ב-A תורמים העמוד שמולה ושני העמודים הסמוכים (משני צדיה, באותו מרחק). מחשבים את תרומת העמוד הקרוב, ומההפרש מוצאים את זווית העמודים הסמוכים ואת .
1. העמוד שמול A: המרחק האופקי והגובה , ולכן :
2. שני העמודים הסמוכים צריכים לתרום את היתרה:
3. המרחק האופקי מעמוד סמוך ל-A הוא , ולכן:
תשובה: המרחק בין עמודים סמוכים הוא כ-.
סעיף ב
מבוקש: ההארה בנקודה B, באמצע בין שני עמודים.
1. B נמצאת במרחק לאורך הטיילת מכל אחד משני העמודים הקרובים, ו- מקו העמודים. המרחק האופקי לכל עמוד:
2. הזווית:
3. שני העמודים תורמים באופן שווה:
(תרומת העמודים הרחוקים יותר קטנה ונזניח אותה.)
תשובה: ההארה בנקודה B היא כ-.
סעיף ג
,
נתון: עוצמת אור אחידה בחצי כדור, יעילות אורית .
מבוקש: ההספק החשמלי של הנורה.
1. הזווית המרחבית של חצי כדור היא . שטף האור:
2. ההספק לפי היעילות האורית:
תשובה: הספק הנורה הוא כ-.
סעיף ד
הארקת הגנה (TT)
מבוקש: שיטת ההגנה לפי האיור.
1. באיור, הקו שיוצא ממרכזיית התאורה עד העמוד הראשון מסומן בשלושה מוליכי מופע ומוליך אפס בלבד, בלי מוליך הגנה (PE). מוליך ההגנה מופיע רק בקטעים שבין העמודים.
2. כלומר מוליך ההגנה אינו מגיע מהמרכזייה (מהאפס של הרשת), אלא מתחיל בעמודים ומחובר להארקה מקומית שלהם. גופי העמודים המתכתיים מוארקים אפוא בנפרד מהאפס: זו הגנה על ידי הארקה, שיטת TT.
תשובה: שיטת ההגנה היא הארקת הגנה (TT).
סעיף ה
(ניתוק מגנטי, ); לניתוק עד 5 שניות: .
נתון: מפסק ההזנה לעמודים מא"ז C25, מתח מופע .
מבוקש: עכבת לולאת התקלה המרבית בעמודים.
רעיון: התקלה צריכה להיות מנותקת על ידי המא"ז שמזין את העמוד (C25), ולכן זרם התקלה חייב להגיע לזרם הניתוק שלו: .
1. ניתוק מיידי (מגנטי): במא"ז מאופיין C זרם הניתוק המגנטי הוא עד :
2. אם מותר ניתוק בזמן של עד 5 שניות, לפי עקומת המא"ז נדרש זרם של כ-:
תשובה: עכבת לולאת התקלה בעמודי התאורה צריכה להיות לכל היותר לניתוק מגנטי מיידי (או לכל היותר אם מותר ניתוק עד 5 שניות).