מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - אביב 2026 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 90624 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, אביב 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
3. דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.
אין להעביר ספרים, חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · תאורת כביש: עוצמת הארה, חתך כבל והגנה
מתקן תאורת כביש בנוי עמודי מתכת ממוקמים בשני צידי הכביש לפי האיור לשאלה.
על כל עמוד מותקן גוף תאורה עם נורת לד, הספק הנורה והיעילות האורית של הפנס הוא .
המרחק בין שני העמודים הוא
רוחב הכביש , גובה העמוד .
עקומה פולארית של גוף התאורה נתונה באיור,
עוצמת האור נתונה ב-
עוצמת האור בדיאגרמה נתונה ב-


חשבו את עוצמת ההארה על פני הכביש, בנקודה M הנמצאת באמצע המרחק בין שני עמודים 1 ו-2 מול עמוד 3 במרכז הכביש.
ההזנה לתאורת הכביש בנויה מכבל בעל מוליכי נחושת (הזניחו את היגב הכבל) ובידוד המותאם ל-, טמפרטורת האדמה המקסימלית היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא . מפל המתח המרבי המותר יהיה כ-2% בלבד.
קבעו את שטח החתך המינימלי של מעגל ההזנה לתאורת הכביש אם ידוע שאורך הכביש ומותקנים 20 עמודי תאורה.
הזנת הנורות ממעגל תלת מופעי באמצעות כבלים רב גידיים, בצינור בתוך האדמה.
בהנחה שמתקן התאורה בנוי עמודי מתכת, מנו את שיטות ההגנה בפני התחשמלות, המתאימות למתקן הנ"ל.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(כ- מכל אחד מעמודים 1 ו-2 וכ- מעמוד 3)
נתון: , , , , , עקומת עוצמת האור ב-.
מבוקש: עוצמת ההארה (רמת ההארה) על פני הכביש בנקודה M.
הרעיון: הנקודה M מוארת על ידי שלושה פנסים. לכל פנס מחשבים את המרחק האופקי ממנו לנקודה, את זווית הקרן ביחס לאנך, קוראים מהעקומה את עוצמת האור , ומציבים בנוסחה . ההארה הכוללת היא סכום שלוש התרומות.
1. שטף האור של פנס אחד (העקומה נתונה לכל 1000 לומן, ולכן צריך את השטף בקילולומן):
2. מיקום הנקודה: העמודים מסודרים לסירוגין משני צידי הכביש. לפי איור א' לשאלה, המידה נמדדת לאורך הכביש בין עמוד 1 לעמוד 3 שבצד הנגדי, ועמוד 2 נמצא במרחק נוסף אחרי עמוד 3; לכן עמודים 1 ו-2 רחוקים זה מזה . הנקודה M נמצאת על ציר הכביש מול עמוד 3: במרחק מכל שפת כביש, ובמרחק לאורך הכביש מכל אחד מעמודים 1 ו-2.
3. עמודים 1 ו-2 (סימטריים, תרומה שווה):
מהעקומה הפולרית, בזווית (בזווית זו שני חצאי העקומה כמעט זהים):
,
4. עמוד 3 (הקרן במישור הרוחבי):
מהעקומה (מישור רוחבי, ) בזווית :
,
5. ההארה הכוללת בנקודה M:
הערה: הערכים נקראים מהעקומה, ולכן התוצאה מקורבת (כ-). רוב ההארה בנקודה M מגיעה מעמוד 3 הקרוב; עמודים 1 ו-2 מאירים בזווית שטוחה, ו- הקטן מקטין מאוד את תרומתם.
תשובה:
סעיף ב
(לפי מפל מתח נדרש ; זרם העומס בלבד)
נתון: 20 נורות של לאורך (מרווח ), רשת תלת מופעית , נחושת , , היגב זניח.
מבוקש: שטח החתך המינימלי, שעומד גם בהעמסה וגם במפל המתח.
1. מפל מתח. העומסים מפוזרים לאורך הקו, ולכן משתמשים בנוסחת ההספקים בקטעים (רשת תלת מופעית, לנורות לד, ההיגב מוזנח):
נניח שהעמוד הראשון נמצא מנקודת ההזנה והאחרון בקצה, (הנחה שמרנית):
החתך התקני הקרוב שמעליו: . בדיקה: עם מפל המתח הוא .
2. העמסה. זרם העומס הכולל:
מקדמי תיקון: טמפרטורת אדמה (בידוד ) - ; התנגדות תרמית היא ערך הייחוס - .
הזרם המתמיד של כבל נחושת באדמה (טבלה 90.6) הוא עשרות אמפר, ואחרי תיקון () הוא עדיין גדול בהרבה מ-. לכן ההעמסה אינה השיקול הקובע, ומפל המתח קובע.
תשובה: שטח חתך מינימלי (כבל נחושת תלת מופעי, למשל ).
סעיף ג
איפוס (TN), הארקת הגנה (TT) עם מפסק מגן לזרם דלף, בידוד כפול/מגן (גוף תאורה וציוד בעמוד בבידוד כפול), ומפסק מגן לזרם דלף (מותר כהגנה בלעדית בעמודים מחומר מוליך).
עמוד מתכת הוא חלק מתכתי נגיש, שעלול להיות מחושמל בעת פגיעה בבידוד. לכן נדרש אמצעי הגנה שינתק את ההזנה במהירות או שימנע מלכתחילה הופעת מתח מגע מסוכן. השיטות המתאימות לתאורת חוץ על עמודי מתכת:
1. איפוס (TN-C-S / TN-S): גוף העמוד מחובר למוליך ההגנה המאופס; קצר לגוף הופך לקצר פאזה-אפס, והמבטח מנתק בזמן הנדרש (בדיקת עכבת לולאת תקלה).
2. הארקת הגנה (TT): כל עמוד מחובר לאלקטרודת הארקה (או להארקת יסוד של העמוד), ובמעגל מותקן מפסק מגן לזרם דלף (פחת) שמנתק את המעגל בתקלה.
3. בידוד כפול (בידוד מגן): גוף התאורה, הכבל בתוך העמוד והציוד בתא האביזרים בבידוד כפול, כך שתקלה אחת אינה מחשמלת את העמוד.
בנוסף, בכל השיטות מוסיפים מפסק מגן לזרם דלף ושמירה על הארקת העמוד וחיבורי השוואת פוטנציאלים כפי שנדרש בתקנות. לפי התקנות, בגופי תאורה המותקנים על עמודים העשויים מחומר מוליך מותר להשתמש במפסק מגן לזרם דלף גם כהגנה בלעדית בפני חשמול.
תשובה: איפוס, הארקת הגנה עם מפסק פחת, בידוד כפול, ומפסק מגן לזרם דלף (מותר גם כהגנה בלעדית בעמודים מחומר מוליך).
שאלה 2 · מרכז אנרגיה: זרם, כבל הזנה ושיפור מקדם הספק
לוח חשמל של מרכז אנרגיה במבנה ציבורי מוזן מרשת חברת חשמל, מתח הנקוב: .
המתקן ממוקם במרחק של 115 מטר מנקודת חיבור לרשת החשמל.
שיטת התקנת כבלי ההזנה היא: כבלים רב גידיים טמונים באדמה במישרין, צמודים.
טמפרטורת האדמה היא , התנגדות הטרמית הסגולית של הקרקע היא הכבלים הם בעלי מוליכי חמרן ובידוד XLPE (NA2XY).
טבלת העומסים המוזנים מהלוח:
טבלה לשאלה 2
חשבו את הזרם המקסימלי בקו ההזנה של הלוח הראשי ובחרו את גודל המפסק האוטומטי הראשי.
2A; 4A; 6A; 10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A
מה יהיה שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה של המפעל בהנחה שבחירת כבל ההזנה מבוססת על שיקולי העמסת יתר ומפל מתח לאורך קו ההזנה שלא יעלה על 3% בלבד. ההיגב ההשראתי של הכבל הוא .
חשבו את גודל סוללות הקבלים הנדרשות על מנת לשפר את מקדם ההספק של המתקן לפי שיטת "קיזוז מרכזי" ל-0.92 לפחות, (הספק, קיבול, ונגדי פריקה), יש לתכנן קווי הזנה ללוח קבלים ולסוללות שנבחרו. לוח הקבלים מחובר ללוח הראשי של מרכז האנרגיה.
לרשות המרכז סוללות קבלים של , .
שרטטו את לוח הזנת הקבלים: הזנה מלוח ראשי, הזנה לבקר מקדם הספק וקו הזנה לסוללה טיפוסית.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(, , ); מפסק ראשי
נתון: טבלת העומסים, .
מבוקש: הזרם המרבי בקו ההזנה והמפסק הראשי.
הרעיון: לכל קבוצת צרכנים מחשבים את ההספק הנצרך מהרשת בעומס מרבי: מכפילים את ההספק המותקן במקדם הביקוש, ומחלקים בנצילות כדי לקבל את ההספק החשמלי הנכנס. אחר כך מחשבים את ההספק הריאקטיבי של הקבוצה, מסכמים, ומחשבים את הזרם.
1. מדחסים:
,
2. משאבות:
,
3. מפחים:
,
4. סיכום:
,
5. הזרם המרבי בקו ההזנה:
6. המפסק הראשי צריך להיות בעל זרם נקוב . הערך התקני הקרוב מעל הוא .
תשובה: , מפסק אוטומטי ראשי .
סעיף ב
כבל יחיד אינו מספיק; נדרשים כבלים במקביל - 4 כבלי חמרן (או 3 כבלים ); מפל המתח כ-
נתון: מפסק (סעיף א), כבלי NA2XY (חמרן, XLPE) טמונים ישירות באדמה וצמודים, אדמה , , , , .
מבוקש: שטח החתך המינימלי שעומד בהעמסה ובמפל מתח של עד 3%.
1. כדי שהמפסק יגן על הכבל מפני העמסת יתר נדרש , כאשר .
2. מקדמי תיקון: טמפרטורת אדמה לבידוד : ; התנגדות תרמית : ; כבלים צמודים באדמה (טבלה 5): לשני כבלים , לשלושה , לארבעה .
3. כבל יחיד: נדרש , ואין כבל חמרן תלת מופעי כזה בטבלה 90.6 (הגדול, , נושא ). לכן מתקינים כמה כבלים במקביל. לכל מספר כבלים נדרש לכל כבל:
•: - אין כבל מתאים.
•: - כבל ().
•: - כבל ().
הפתרון בעל שטח החתך הכולל הקטן ביותר: 4 כבלים של (סך הכול , לעומת בשלושה כבלים של ).
בדיקה: .
4. ארבעה כבלים במקביל: ההתנגדות וההיגב מתחלקים ב-4:
5. מפל המתח:
(גם בשלושה כבלים של : .)
שיקול מפל המתח לבדו היה מחייב לפחות כ- חמרן בסך הכול, כך ששיקול ההעמסה הוא הקובע.
תשובה: ההעמסה קובעת: 4 כבלי NA2XY במקביל (לחלופין 3 כבלים ), ומפל המתח כ-.
סעיף ג
⇐ 4 סוללות (); לפאזה לסוללה (משולש); נגד פריקה ; הזנת לוח הקבלים (מפסק ), לכל סוללה (מפסק )
נתון: , (סעיף א), סוללות ל-.
מבוקש: מספר הסוללות, הקיבול, נגדי הפריקה וזרמי ההזנה.
1. ההספק הריאקטיבי הנדרש.
,
מספר הסוללות: ⇐ 4 סוללות, .
בדיקה: , .
2. קיבול של סוללה אחת (חיבור משולש, ):
לכל פאזה.
(בחיבור כוכב, , היה נדרש לפאזה, ולכן חיבור משולש עדיף.)
לכל ארבע הסוללות: לפאזה.
3. נגדי פריקה. הקבל צריך להתפרק למתח בטוח לאחר ניתוקו. נניח דרישה לפריקה עד תוך דקה (), מהמתח המרבי :
כלומר נגד פריקה של לכל היותר על כל קבל (ענף משולש).
4. קווי הזנה.
זרם לוח הקבלים:
למעגלי קבלים מתכננים את המפסק לכ- (זרמים הרמוניים וסבולת הקבלים): ⇐ מפסק בלוח הראשי, וכבל ההזנה ללוח הקבלים ייבחר לזרם זה.
זרם סוללה אחת: , ⇐ מפסק ומגען לכל סוללה.
תשובה: 4 סוללות של (), לפאזה לסוללה, נגד פריקה עד כ-, הזנת לוח הקבלים במפסק , ולכל סוללה מפסק .
סעיף ד
לוח ראשי ← מפסק ← כבל ← פס צבירה בלוח הקבלים; בקר מקדם הספק מקבל מתח מהלוח וזרם ממשנה זרם בהזנה הראשית; לכל סוללה: מפסק , מגען, סוללה במשולש עם נגדי פריקה.
השרטוט (תרשים חד-קווי) כולל את החלקים האלה, מלמעלה למטה:
1. הזנה מהלוח הראשי: בלוח הראשי של מרכז האנרגיה יציאה עם מפסק אוטומטי (סעיף ג), וממנו כבל תלת מופעי אל לוח הקבלים. בכניסה ללוח הקבלים מפסק ראשי (מנתק) ופס צבירה.
2. הזנה לבקר מקדם הספק: משנה זרם מותקן על כבל ההזנה הראשי של המתקן (לפני יציאת הקבלים, כך שהוא "רואה" את זרם המתקן כולו), ושני מוליכי המשני שלו מגיעים לבקר. הבקר מקבל גם מתח מדידה ממופעי פס הצבירה דרך מבטחים קטנים (למשל ). יציאות הבקר מפעילות את סלילי המגענים של הסוללות בהדרגה.
3. קו הזנה לסוללה טיפוסית: מפס הצבירה: מפסק אוטומטי (או נתיכים) ← מגען לקבלים (עם נגדי ריסון זרם הכניסה) ← סוללת קבלים בחיבור משולש, , עם נגדי פריקה על כל ענף.
4. ארבע סוללות כאלה מחוברות במקביל לפס הצבירה; גוף הלוח והסוללות מוארקים.
תשובה: תרשים חד-קווי: מפסק בלוח הראשי ← לוח קבלים עם מפסק ראשי ופס צבירה; בקר מקדם הספק עם משנה זרם בהזנה הראשית ומתח מהפס; 4 מעגלי סוללה, כל אחד מפסק + מגען + סוללה במשולש עם נגדי פריקה.
שאלה 3 · רשת מוזנת משני קצוות: זרמים, מתח מזערי והפסדים
באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית במתח נמוך, הרשת מוזנת מרשת חברת החשמל - שני מקורות הזנה במתחים שונים ו-, ידוע שמוליכי הרשת מנחושת , שטח החתך
ההיגב השראתי של מוליכי הרשת זניח.

חשבו את הזרם היוצא מכל אחד מהמקורות כאשר יש להציג את הערכים בביטוי מרוכב (פולארי או קרטזי).
חשבו את הזרם שזורם ברשת בהנחה שכל העומסים מנותקים ושהמתחים הם לפי הרשום בשאלה ו-
חשבו את הזרם האמיתי בכל קטע וקטע לאחר חיבור העומסים ובהנחה שהמתחים שונים (כפי שמוצג בתרשים), יש להציג את הערכים בביטוי מרוכב (פולארי או קרטזי).
קבעו את הנקודה בה המתח מזערי וחשבו את ערכו.
חשבו את הפסדי הספק הפעילים הכוללים ברשת.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
,
נתון: אורכי הקטעים , , , (סה"כ ), חתך אחיד, עומסים בנקודות B, C, D (כולם השראתיים).
מבוקש: הזרם מכל מקור כאשר המתחים שווים.
1. זרמי העומסים כפאזורים (המתח כייחוס בזווית , עומס השראתי ⇐ זווית שלילית):
⇐
⇐
2. זרם המקור A. כשהמתחים שווים () והחתך אחיד, כל עומס מתחלק בין המקורות ביחס הפוך למרחקים (נוסחת המומנטים). המרחקים מ-E: , , :
3. זרם המקור E. מחוק הזרמים של קירכהוף, סכום זרמי המקורות שווה לסכום זרמי העומסים:
(בדיקה במומנטים מ-A: נותן אותה תוצאה.)
תשובה: ,
זרם משלים , זורם מ-E אל A
כאשר העומסים מנותקים, הפרש המתחים בין המקורות מזרים זרם משלים (זרם השוואה) לאורך כל הקו, מהמקור הגבוה E אל הנמוך A.
1. התנגדות מוליך אחד לכל אורך הקו (היגב זניח):
2. הזרם המשלים ברשת תלת מופעית:
מאחר שהקו התנגדותי בלבד, הזרם בפאזה עם המתח: .
תשובה: (אקטיבי), זורם מ-E ל-A.
; (מ-B ל-C); (מ-D ל-C); (מ-E ל-D)
לפי עקרון הסופרפוזיציה, הזרם האמיתי הוא סכום הזרמים של סעיף 1 (מתחים שווים) והזרם המשלים של סעיף 2 (מ-E ל-A).
נסמן את כיוון החיובי של הזרם בכל קטע משמאל לימין (מ-A לכיוון E).
1. זרמי המקורות:
2. הזרמים בקטעים (מחוק הזרמים בכל צומת):
כלומר בקטע CD זורם מ-D אל C.
כלומר בקטע DE זורם מ-E אל D, וזה בדיוק - בדיקה תקינה.
תשובה: , (מ-B ל-C), (מ-D ל-C), (מ-E ל-D).
סעיף ב
הנקודה C; (מפל של , מ-A)
1. המתח המזערי נמצא בנקודת הפיצול - הנקודה שאליה הזרם מגיע משני הצדדים. לפי סעיף א3, הזרם ב-BC זורם לכיוון C (החלק האקטיבי והריאקטיבי באותו כיוון), ובקטע CD הזרם זורם מ-D אל C. לכן נקודת המתח המזערי היא C.
2. התנגדויות הקטעים: :
,
3. ההיגב זניח, ולכן מפל המתח תלוי רק ברכיב האקטיבי של הזרם: . מ-A עד C:
4. בדיקה מהצד של E: , ו- - אותה תוצאה.
תשובה: המתח המזערי בנקודה C, ().
סעיף ג
ההפסדים בכל קטע של רשת תלת מופעית: , עם גודל הזרם האמיתי מסעיף א3.
1.
2.
3.
4.
5. סך הכול:
תשובה:
שאלה 4 · קצר לאדמה ברשת מבודדת וסליל כיבוי
בתחנת משנה (), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק מחוברת לסליל כיבוי.
השנאי מזין רשת חלוקה עם כבלים מותקנים במישרין באדמה הכוללת שלושה מעגלים (קווים) זהים.
קיבול הכבלים לכל פאזה
האורך של כל מעגל (קו) כ"א.
הניחו שכאשר כל העומסים בקווי ההזנה מנותקים, והמפסק SW במצב 1 (סליל כיבוי מנותק), מתרחש קצר חד מופעי לאדמה בפאזה
ביטוי המתחים המופעים במצב תקין הוא:

חשבו את עוצמת זרם הקצר במקום התקלה (גודל וזווית).
שרטטו דיאגרמת מתחים וזרמים בנקודת התקלה K.
חשבו את השראות סליל הכיבוי.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(מהפאזה אל האדמה; , )
נתון: מתח הרשת (משני השנאי), , שלושה קווים של , נקודת הכוכב מבודדת (SW במצב 1).
מבוקש: זרם הקצר לאדמה בפאזה .
הרעיון: ברשת מבודדת, זרם הקצר לאדמה נסגר רק דרך קיבולי הפאזות התקינות לאדמה. כל שלושת הקווים מחוברים גלוונית לאותו משני, ולכן הקיבול הכולל הוא של כל הרשת.
1. מתח הפאזה:
2. קיבול כולל לפאזה:
3. הזרם הקיבולי של פאזה במצב תקין:
4. זרם הקצר לאדמה:
5. הזווית. נסמן פאזורים: , , . בקצר, הפאזה מקבלת את פוטנציאל האדמה, ולכן מתחי הפאזות התקינות ביחס לאדמה:
,
הזרמים הקיבוליים מקדימים את המתחים ב-:
,
זרמים אלה זורמים מהפאזות לאדמה וחוזרים דרך מקום התקלה לפאזה . לכן הזרם במקום התקלה, בכיוון מהפאזה אל האדמה:
(בכיוון מהאדמה אל הפאזה: ; הזרם מקדים ב- את .)
תשובה:
סעיף ב
מתחי הפאזות התקינות לאדמה ו-, מתח נקודת הכוכב ; זרמים , ו-
מסמנים את הפאזורים לפי סעיף א:
1. מתחים (ביחס לאדמה, לאחר התקלה):
• (הפאזה מקוצרת לאדמה).
• ו- - גדלו פי והזווית ביניהם .
•נקודת הכוכב קיבלה מתח ביחס לאדמה .
2. זרמים:
• מקדים את ב-.
• מקדים את ב-.
•סכומם , והזרם בנקודת התקלה (מהפאזה לאדמה) הוא , מקדים ב- את .
תשובה: ראו את הדיאגרמות: ו- בגודל בזוויות ו-, .
סעיף ג
(, )
כשהסליל מחובר בין נקודת הכוכב לאדמה, בזמן התקלה מופעל עליו מתח הפאזה, והוא מזרים זרם השראתי שנסגר דרך מקום התקלה בכיוון נגדי לזרם הקיבולי. הזרם הנותר במקום התקלה הוא ההפרש ביניהם.
1. הזרם השיורי השראתי (קיזוז יתר), ולכן:
⇐
2. היגב הסליל:
3. השראות הסליל:
(לשם השוואה, לקיזוז מלא היה נדרש .)
תשובה:
שאלה 5 · שנאים במקביל: מפלי מתח ובחירת דרגת השנאה
באיור לשאלה 5 נתון עומס המוזן משני שנאים זהים המחוברים במקביל.
לשנאים T1 ו-T2 יש משנה דרגות לוויסות המתח בצד הראשוני שלהם, ויסות המתח מתבצע באופן אוטומטי ללא הפסקת המתח לעומס.
כל דרגה מאפשרת ויסות של 2.5%.
השנאים מוזנים באמצעות קו מתח עליון, מפל המתח בקו L1 היא 1%.
נתוני קו ההזנה המחובר לעומס מהשנאים ו-

חשבו את מפל המתח בקו המוזן במתח גבוה מצדם המשני של השנאים (בקטע CD)
חשבו את מפל המתח בכל אחד מהשנאים.
חשבו את מספר הדרגות הדרוש לוויסות המתח בשנאי כדי להבטיח מתח נומינלי של לפחות בהדקי העומס S1, כאשר נמדד מתח של בנקודה A.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
()
נתון: קו CD באורך , , , העומס בקצה , מתח נקוב .
מבוקש: מפל המתח בקו.
1. פרמטרי הקו:
,
2. בקו CD זורם רק העומס (העומס מחובר ישירות לפס C). מפל המתח:
תשובה: ()
סעיף ב
() בכל שנאי
נתון: , , ; העומס הכולל (הפסדי הקו מוזנחים).
מבוקש: מפל המתח בכל שנאי.
1. השנאים זהים, ולכן העומס מתחלק ביניהם שווה בשווה:
2. היגב השנאי (מצד 22 kV). נתוני ההפסדים לא נתונים, ולכן :
3. מפל המתח בשנאי:
תשובה: בכל שנאי ().
סעיף ג
4 דרגות (הקטנת כריכות הראשוני ב-, ); מתקבל
נתון: , מפל בקו L1 של 1%, מפלים מסעיפים א ו-ב, דרגה של .
מבוקש: מספר הדרגות כך ש-.
1. המתח בראשוני השנאים (פס B):
2. המתח הנדרש בפס C כדי שבנקודה D יהיו לפחות :
3. יחס ההשנאה הנדרש (המתח המשני "הפנימי" צריך לכסות גם את מפל השנאי):
4. יחס ההשנאה בדרגה 0: . יש להקטין את היחס, כלומר להקטין את מספר הכריכות בראשוני:
⇐
⇐
5. מספר הדרגות שלם, ומעגלים כלפי מעלה כדי להבטיח לפחות : .
בדיקה:
, .
(עם 3 דרגות: - לא מספיק.)
תשובה: 4 דרגות ( בכריכות הראשוני), .
שאלה 6 · חתך כבל, זרמי קצר וכוח על פסי צבירה
מפעל תעשייתי מוזן משנאי , הספק הקצר של הרשת המזינה את השנאי . נתוני השנאי .
הזנת הלוח הראשי נעשית באמצעות שישה כבלים רב - גידיים העשויים נחושת בידוד , המונחים על מגש רשת בשכבה אחת.
טמפרטורה אופפת .
התנגדות סגולית של הנחושת ,
ההיגב ההשראתי של המוליכים בכבל .

קבעו את שטח החתך של המוליכים בכבל ההזנה של המפעל בהנחה שהספק הצריכה של המפעל שווה ל-60% מהספק השנאי.
חשבו את כושר הניתוק של הנתיכים בתחנת ההשנאה בצד המתח הגבוה ובצד המתח הנמוך.
חשבו את זרם הקצר המקסימאלי הצפוי בפסי הצבירה שבלוח הראשי.
קבעו את כושר הניתוק של המבטחים.
חשבו את הכוח האלקטרודינמי שמתפתח בין פסי הצבירה שבלוח הראשי של המפעל ב- במקרה של קצר תלת מופעי.
המרחק בין מרכזי פסי הצבירה הוא:
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נחושת (6 כבלים, לכבל, נדרש )
נתון: , 6 כבלים רב-גידיים נחושת XLPE על מגש רשת בשכבה אחת, .
מבוקש: חתך המוליכים.
1. זרם המפעל וזרם כל כבל:
,
2. מקדמי תיקון:
•טמפרטורה אופפת לבידוד (ייחוס ):
- 6 כבלים רב-גידיים צמודים על מגש בשכבה אחת:
3. הזרם המתמיד הנדרש מהטבלה (כבל בתנאי ייחוס):
4. כבל נחושת XLPE תלת מופעי באוויר על מגש: נושא כ- (לא מספיק), נושא כ-.
בדיקה: .
תשובה: 6 כבלים עם מוליכי נחושת בחתך (למשל ).
סעיף ב
צד 22 kV: (); צד 0.4 kV: ()
כושר הניתוק של מבטח צריך להיות לפחות זרם הקצר המרבי במקום התקנתו. מחשבים את זרם הקצר התלת מופעי המרבי בכל צד של השנאי.
1. עכבת הרשת:
2.
3. הספק הניתוק:
צד המתח הנמוך (0.4 kV). כל העכבות מחושבות בצד המשני:
4. רשת:
5. שנאי:
6. עכבת הקצר בהדקי המשני:
,
7.
8. הספק הניתוק:
תשובה: בצד 22 kV כושר ניתוק של לפחות (); בצד 0.4 kV לפחות (בפועל נבחר ערך תקני כמו ).
סעיף ג
בלוח הראשי; מבטחים בכושר ניתוק של לפחות (ערך תקני, למשל )
לעכבה בצד המתח הנמוך (סעיף ב) מוסיפים את עכבת 6 הכבלים במקביל, באורך וחתך (סעיף א).
1. עכבת הכבלים:
2. עכבת הקצר בלוח הראשי:
,
3. זרם הקצר המרבי:
4. כושר הניתוק של המבטחים בלוח הראשי צריך להיות לפחות , ולכן בוחרים ערך תקני מעליו (למשל ).
תשובה: ; מבטחים בכושר ניתוק (למשל ).
סעיף ד
;
הכוח בין הפסים נקבע לפי ערך השיא של זרם הקצר (זרם ההלם).
1. יחס ההתנגדות להיגב בלוח הראשי (סעיף ג):
2. מטבלת מקדם ההלם, בין () ל- ():
3. זרם ההלם:
4. הכוח על קטע פס באורך (מטר אחד), :
כלומר כ-.
תשובה:
שאלה 7 · חוק קלווין: חתך כלכלי ועלות אנרגיה
צרכן תעשייתי מוזן מרשת עילית המוליכים ברשת עשויים חמרן, מתח . מקדם ההספק אחיד בכל שעות הפעילות ושווה ל-1.
הצרכן פועל 6 ימים בשבוע, 52 שבועות בשנה.
בשאר הזמן העומס
עקומת העמסה היומית נתונה באיור לשאלה.

מחיר ההשקעה להקמת הרשת (מחיר הכבלים): ש"ח/ק"מ x ממ"ר
A - שטח החתך של המוליכים ב-.
אורך הרשת:
מחיר הריבית השנתית והפחת מוערכים ל-13% ממחיר ההשקעה.
מחיר האנרגיה החשמלית היא 0.64 ₪ / קווט"ש
חשבו את שטח החתך הכדאי מבחינה כלכלית של הרשת ואת צפיפות הזרם הכלכלי.
חשבו את עלות צריכת האנרגיה הפעילה השנתית.
איך משפיע שינוי שטח החתך של המוליכים על עלות הקמת רשת חלוקה?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(תקני: ); (, )
נתון: עקומת העמסה יומית ( בין 0:00 ל-6:00, בין 6:00 ל-15:00, בין 15:00 ל-24:00), 312 ימי עבודה, בשאר הזמן , , ₪/(ק"מ·ממ"ר), , ₪/קווט"ש.
מבוקש: החתך הכלכלי וצפיפות הזרם הכלכלית.
1. שעות בשנה: ימי עבודה , כלומר ; שאר השעות: .
2. זמן ההפסדים המרבי (, ולכן אפשר לעבוד עם ):
3. הזרם המרבי:
4. החתך הכלכלי לפי חוק קלווין:
החתך התקני: (העלות השנתית הכוללת בו נמוכה במעט מזו של ).
5. צפיפות הזרם הכלכלית:
תשובה: (נבחר ), .
סעיף ב
, עלות כ- מיליון ₪ בשנה (הפסדי הקו בחתך כ- מיליון ₪ נוספים)
האנרגיה הפעילה השנתית היא סכום מכפלות ההספק בזמן. מקדם ההספק 1, ולכן .
1. אנרגיה ביום עבודה:
2. אנרגיה שנתית:
3. עלות האנרגיה:
₪
תוספת - עלות הפסדי האנרגיה בקו בחתך שנבחר ():
₪ לשנה.
תשובה: עלות האנרגיה הפעילה השנתית כ- מיליון ₪ ().
סעיף ג
הגדלת החתך מייקרת את ההשקעה (ביחס ישר ל-) אך מקטינה את הפסדי האנרגיה (ביחס הפוך ל-); החתך הכלכלי הוא נקודת המינימום של העלות השנתית הכוללת.
1. עלות ההקמה (ההשקעה) גדלה ביחס ישר לשטח החתך: , וכך גם העלות השנתית של ריבית ופחת . חתך כפול - כמעט פי שניים חומר מוליך, ובנוסף עמודים ואביזרים חזקים יותר (משקל המוליכים גדל).
2. עלות ההפסדים קטנה ביחס הפוך לחתך: . חתך גדול יותר - התנגדות קטנה יותר, הפסדי אנרגיה ומפל מתח קטנים יותר.
3. סכום שתי העלויות הוא בעל מינימום בנקודה שבה העלות השנתית של ההשקעה שווה לעלות ההפסדים - זהו החתך הכלכלי (חוק קלווין, סעיף א). חתך קטן ממנו חוסך בהקמה אבל "משלם" שנים רבות בהפסדים; חתך גדול ממנו מייקר את ההקמה יותר ממה שנחסך בהפסדים.
תשובה: הגדלת החתך מעלה את עלות ההקמה ומקטינה את עלות ההפסדים; הבחירה הנכונה היא החתך הכלכלי שבו סכום העלויות השנתיות מזערי.
שאלה 8 · שאלות ברירה: הארקה, הגנה בפני חשמול וכבלים
לפניכם מספר סעיפים עם שאלות ברירה, עליכם לבחור את התשובה הנכונה בכל סעיף, יש לענות על כל הסעיפים.
איזו מהטענות הבאות אינה נכונה לגבי הארקת שיטה:
1. אסור להתקין הארקת שיטה כאשר הגנה בפני חשמול היא ע"י הפרד מגן.
2. במתקנים לזרם ישר מותר להשתמש בצנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה להארקת שיטה.
3. מטרת הארקת שיטה היא ייצוב מתח השיטה לאדמה.
4. משמשת כהגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה.
במבנה מותקן שנאי מבדל כחלק משיטת ההגנה בפני חשמול מסוג זינה צפה.
בצידם המשני של המעגלים הניזונים משנאי זה, הותקן ממסר פחת ראשי הפועל בזרם דלף העולה על .
איזו מבין התשובות הבאות היא הנכונה בעניין זה?
1. ממסר הפחת יפעל.
2. ממסר הפחת יפעל כאשר יופיע זרם קצר של .
3. במקרה זה אין משמעות להתקנת ממסר פחת.
4. ממסר הפחת יפעל כאשר יופיע זרם העולה על .

מהי שיטת ההגנה המוצגת בשרטוט?
1. TT.
2. TN-S.
3. IT.
4. TN-C-S.

לוח חשמל משני במתח נמוך במבנה תעשייתי מוזן מהלוח הראשי בכבל תלת מופעי רב גידי עם מוליכי אלומיניום בעלי בידוד .
הכבל מוגן ביציאה מהלוח הראשי באמצעות מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד.
באיור לסעיף מוצג אופיין "זרם-זמן" של המבטח המגן על כבל הזינה ללוח הנ"ל.
בהסתמך על אופיין זה ובהתאם לדרישת התקנות להגנה בפני זרם קצר בלבד.
מהו שטח החתך המינימלי הסטנדרטי של כבל שיש לבחור, כדי שיתפתח במעגל זה זרם קצר שיסולק בוודאות תוך 3 שניות?
1. .
2.
3.
4.

בתרשים מופיע שנאי על עמוד המזין ארון מונים במבנה חדש עם הארקת יסוד.
ארון המונים מזין את הלוח הראשי אשר מזין 4 לוחות משנה בכבלים כמפורט בתרשים.
בהנחה שהמתכנן בחר כ-TN-C-S את שיטת ההגנה במבנה.
מהו שטח החתך הנדרש למוליך האיפוס בתרשים?
1. מוליך נחושת בחתך 150 ממ"ר.
2. מוליך נחושת בחתך 70 ממ"ר.
3. מוליך נחושת בחתך 50 ממ"ר.
4. מוליך נחושת בחתך 25 ממ"ר.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
תשובה 2
בודקים כל טענה:
1. נכונה - בתקנות נקבע שלא תותקן הארקת שיטה כאשר ההגנה בפני חשמול מבוססת על הפרד מגן (וכן זינה צפה ומתח נמוך מאוד), כי ההגנה מבוססת דווקא על בידוד המעגל מהאדמה.
2. לא נכונה - בזרם ישר זרם דלף קבוע דרך צנרת המים גורם לקורוזיה אלקטרוליטית של הצנרת, ולכן אסור להשתמש בצנרת מים מתכתית כאלקטרודת הארקה במתקני זרם ישר.
3. נכונה - הארקת השיטה מקבעת את פוטנציאל נקודת הכוכב (האפס) ביחס לאדמה ובכך מייצבת את מתחי הפאזות לאדמה.
4. נכונה - בחדירת מתח גבוה (למשל ממתח גבוה בשנאי או ממגע בין קווים) הארקת השיטה מגבילה את עליית המתח במתקן.
תשובה: 2
סעיף ב
תשובה 3
בזינה צפה המעגל המשני של שנאי המבדל אינו מחובר לאדמה בשום נקודה. במגע של אדם או בתקלת בידוד ראשונה לגוף/לאדמה אין מסלול סגור שדרכו יזרום זרם דלף (מלבד זרמים קיבוליים זעירים), ולכן גם לא נוצר הפרש בין הזרם הנכנס ליוצא שממסר הפחת מגיב אליו. ההגנה בשיטה זו מבוססת על הבידוד עצמו, וממסר פחת אינו תורם להגנה.
בקצר בין מוליכים (תשובה 2) הזרם הנכנס שווה ליוצא - הפחת אינו מגיב, וההגנה היא של המבטח.
תשובה: 3 - אין משמעות להתקנת ממסר פחת.
סעיף ג
תשובה 2 (TN-S)
מהשרטוט:
•נקודת הכוכב של השנאי מוארקת ישירות (אלקטרודת הארקה בתחנה) - האות הראשונה T.
•גוף הצרכן אינו מחובר לאלקטרודה משלו, אלא למוליך הגנה נפרד שמגיע מפס ההארקה של המקור - האות השנייה N.
•מוליך האפס N ומוליך ההגנה PE יוצאים כמוליכים נפרדים כבר מהמקור ונשארים נפרדים לכל האורך (חמישה מוליכים: L1, L2, L3, N, PE) - S.
לכן השיטה היא TN-S. (ב-TN-C-S היה קטע משותף PEN לפני ההפרדה; ב-TT הגוף מוארק באלקטרודה נפרדת; ב-IT המקור אינו מוארק.)
תשובה: 2 - TN-S.
סעיף ד
תשובה 3 (; נדרש )
הכבל צריך לעמוד בחום של זרם הקצר עד שהמבטח מנתק: .
1. מהאופיין: זמן של על הציר האנכי. "יסולק בוודאות" - קוראים את הגבול הימני (העליון) של רצועת האופיין, שבו המבטח בוודאות כבר ניתק: .
2. מקדם למוליכי אלומיניום בבידוד (PVC): .
3. החתך המזערי:
4. החתך הסטנדרטי הקרוב מעל: ( קטן מדי, ו- אינו המינימלי).
תשובה: 3 - .
סעיף ה
תשובה 1 (150 ממ"ר נחושת)
מוליך האיפוס (המסומן ב-"?") מחבר את מוליך ה-PEN של הזינה בארון המונים אל פס ההארקה הראשי / הארקת היסוד של המבנה. דרכו עובר זרם התקלה בכל המבנה, ולכן חתכו נקבע לפי חתך מוליכי המופע של הזינה, כמו מוליך הארקה המותקן יחד עם מוליכי המעגל: עד - כחתך המופע; מ- עד - ; מעל - לפחות מחצית חתך המופע.
1. הזינה למבנה: N2XY, כלומר שני כבלי נחושת במקביל, וחתך שקול לכל מופע: .
2. חתך מוליך האיפוס הנדרש: נחושת.
תשובה: 1 - מוליך נחושת בחתך 150 ממ"ר.