דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - אביב 2026 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90624 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, אביב 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

3. דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.

אין להעביר ספרים, חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · תאורת כביש: עוצמת הארה, חתך כבל והגנה

מתקן תאורת כביש בנוי עמודי מתכת ממוקמים בשני צידי הכביש לפי האיור לשאלה.

על כל עמוד מותקן גוף תאורה עם נורת לד, הספק הנורה 100 W100\,\text{W} והיעילות האורית של הפנס הוא 120 lm/W120\,\text{lm/W}.

המרחק בין שני העמודים הוא S=15 mS=15\,\text{m}

רוחב הכביש A=10 mA=10\,\text{m}, גובה העמוד H=6 mH=6\,\text{m}.

עקומה פולארית של גוף התאורה נתונה באיור,

עוצמת האור נתונה ב-cd/klm\text{cd/klm}

עוצמת האור בדיאגרמה נתונה ב-cd/kLumen\text{cd/kLumen}

א.

חשבו את עוצמת ההארה על פני הכביש, בנקודה M הנמצאת באמצע המרחק בין שני עמודים 1 ו-2 מול עמוד 3 במרכז הכביש.

(10 נקודות)
ב.

ההזנה לתאורת הכביש בנויה מכבל בעל מוליכי נחושת ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m} (הזניחו את היגב הכבל) ובידוד המותאם ל-90∘C90^\circ\text{C}, טמפרטורת האדמה המקסימלית היא 40∘C40^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}. מפל המתח המרבי המותר יהיה כ-2% בלבד.

קבעו את שטח החתך המינימלי של מעגל ההזנה לתאורת הכביש אם ידוע שאורך הכביש 300 m300\,\text{m} ומותקנים 20 עמודי תאורה.

הזנת הנורות ממעגל תלת מופעי באמצעות כבלים רב גידיים, בצינור בתוך האדמה.

(6 נקודות)
ג.

בהנחה שמתקן התאורה בנוי עמודי מתכת, מנו את שיטות ההגנה בפני התחשמלות, המתאימות למתקן הנ"ל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

EM≈61 lxE_M\approx61\,\text{lx} (כ-6.6 lx6.6\,\text{lx} מכל אחד מעמודים 1 ו-2 וכ-47.6 lx47.6\,\text{lx} מעמוד 3)

נתון: P=100 WP=100\,\text{W}, beta=120 lm/W\\beta=120\,\text{lm/W}, S=15 mS=15\,\text{m}, A=10 mA=10\,\text{m}, H=6 mH=6\,\text{m}, עקומת עוצמת האור ב-cd/klm\text{cd/klm}.

מבוקש: עוצמת ההארה (רמת ההארה) EME_M על פני הכביש בנקודה M.

הרעיון: הנקודה M מוארת על ידי שלושה פנסים. לכל פנס מחשבים את המרחק האופקי ll ממנו לנקודה, את זווית הקרן α\alpha ביחס לאנך, קוראים מהעקומה את עוצמת האור IαI_\alpha, ומציבים בנוסחה EP=Iα⋅cos⁡3αh2E_P=\frac{I_\alpha\cdot\cos^3\alpha}{h^2}. ההארה הכוללת היא סכום שלוש התרומות.

1. שטף האור של פנס אחד (העקומה נתונה לכל 1000 לומן, ולכן צריך את השטף בקילולומן):

ϕ=beta⋅P=120⋅100=12000 lm=12 klm\phi=\\beta\cdot P=120\cdot100=12000\,\text{lm}=12\,\text{klm}

2. מיקום הנקודה: העמודים מסודרים לסירוגין משני צידי הכביש. לפי איור א' לשאלה, המידה S=15 mS=15\,\text{m} נמדדת לאורך הכביש בין עמוד 1 לעמוד 3 שבצד הנגדי, ועמוד 2 נמצא במרחק SS נוסף אחרי עמוד 3; לכן עמודים 1 ו-2 רחוקים זה מזה 2S=30 m2S=30\,\text{m}. הנקודה M נמצאת על ציר הכביש מול עמוד 3: במרחק A2=5 m\frac{A}{2}=5\,\text{m} מכל שפת כביש, ובמרחק S=15 mS=15\,\text{m} לאורך הכביש מכל אחד מעמודים 1 ו-2.

3. עמודים 1 ו-2 (סימטריים, תרומה שווה):

l1=S2+(A2)2=152+52=15.81 ml_{1}=\sqrt{S^2+\left(\frac{A}{2}\right)^2}=\sqrt{15^2+5^2}=15.81\,\text{m}

α1=arctan⁡l1H=arctan⁡15.816=69.2∘\alpha_{1}=\arctan\frac{l_1}{H}=\arctan\frac{15.81}{6}=69.2^\circ

מהעקומה הפולרית, בזווית 69.2∘69.2^\circ (בזווית זו שני חצאי העקומה כמעט זהים): Iα1′≈440 cd/klmI'_{\alpha1}\approx440\,\text{cd/klm}

Iα1=440⋅12=5280 cdI_{\alpha1}=440\cdot12=5280\,\text{cd}

cos⁡α1=HH2+l12=616.91=0.355\cos\alpha_1=\frac{H}{\sqrt{H^2+l_1^2}}=\frac{6}{16.91}=0.355, cos⁡3α1=0.0447\cos^3\alpha_1=0.0447

E1=Iα1⋅cos⁡3α1H2=5280⋅0.044762=6.55 lxE_1=\frac{I_{\alpha1}\cdot\cos^3\alpha_1}{H^2}=\frac{5280\cdot0.0447}{6^2}=6.55\,\text{lx}

4. עמוד 3 (הקרן במישור הרוחבי):

l3=A2=5 ml_3=\frac{A}{2}=5\,\text{m}

α3=arctan⁡56=39.8∘\alpha_3=\arctan\frac{5}{6}=39.8^\circ

מהעקומה (מישור רוחבי, C=90−270C=90-270) בזווית 39.8∘39.8^\circ: Iα3′≈315 cd/klmI'_{\alpha3}\approx315\,\text{cd/klm}

Iα3=315⋅12=3780 cdI_{\alpha3}=315\cdot12=3780\,\text{cd}

cos⁡α3=662+52=0.768\cos\alpha_3=\frac{6}{\sqrt{6^2+5^2}}=0.768, cos⁡3α3=0.453\cos^3\alpha_3=0.453

E3=3780⋅0.45362=47.61 lxE_3=\frac{3780\cdot0.453}{6^2}=47.61\,\text{lx}

5. ההארה הכוללת בנקודה M:

EM=2⋅E1+E3=2⋅6.55+47.61=60.71 lxE_M=2\cdot E_1+E_3=2\cdot6.55+47.61=60.71\,\text{lx}

הערה: הערכים IαI_\alpha נקראים מהעקומה, ולכן התוצאה מקורבת (כ-±5%\pm5\%). רוב ההארה בנקודה M מגיעה מעמוד 3 הקרוב; עמודים 1 ו-2 מאירים בזווית שטוחה, ו-cos⁡3α\cos^3\alpha הקטן מקטין מאוד את תרומתם.

תשובה: EM≈61 lxE_M\approx61\,\text{lx}

סעיף ב

תשובה:

A=2.5 mm2A=2.5\,\text{mm}^2 (לפי מפל מתח נדרש A≥1.70 mm2A\ge1.70\,\text{mm}^2; זרם העומס 2.89 A2.89\,\text{A} בלבד)

נתון: 20 נורות של 100 W100\,\text{W} לאורך 300 m300\,\text{m} (מרווח 15 m15\,\text{m}), רשת תלת מופעית Un=400 VU_n=400\,\text{V}, נחושת ρ=158\rho=\frac{1}{58}, ΔU%≤2%\Delta U_\%\le2\%, היגב זניח.

מבוקש: שטח החתך המינימלי, שעומד גם בהעמסה וגם במפל המתח.

1. מפל מתח. העומסים מפוזרים לאורך הקו, ולכן משתמשים בנוסחת ההספקים בקטעים (רשת תלת מופעית, cos⁡φ=1\cos\varphi=1 לנורות לד, ההיגב מוזנח):

A=100⋅ρΔU%⋅Un2⋅∑Pi⋅liA=\frac{100\cdot\rho}{\Delta U_{\%}\cdot U_n^2}\cdot\sum P_i\cdot l_i

נניח שהעמוד הראשון נמצא 15 m15\,\text{m} מנקודת ההזנה והאחרון בקצה, 300 m300\,\text{m} (הנחה שמרנית):

∑Pi⋅li=100⋅15⋅(1+2+⋯+20)=100⋅15⋅210=315000 W⋅m\sum P_i\cdot l_i=100\cdot15\cdot(1+2+\dots+20)=100\cdot15\cdot210=315000\,\text{W}\cdot\text{m}

A=100⋅1582⋅4002⋅315000=1.70 mm2A=\frac{100\cdot\frac{1}{58}}{2\cdot400^2}\cdot315000=1.70\,\text{mm}^2

החתך התקני הקרוב שמעליו: 2.5 mm22.5\,\text{mm}^2. בדיקה: עם 2.5 mm22.5\,\text{mm}^2 מפל המתח הוא ΔU%=100⋅1582.5⋅4002⋅315000=1.36%<2%\Delta U_\%=\frac{100\cdot\frac{1}{58}}{2.5\cdot400^2}\cdot315000=1.36\%<2\%.

2. העמסה. זרם העומס הכולל:

IB=P3⋅Un=20⋅1003⋅400=2.89 AI_B=\frac{P}{\sqrt3\cdot U_n}=\frac{20\cdot100}{\sqrt3\cdot400}=2.89\,\text{A}

מקדמי תיקון: טמפרטורת אדמה 40∘C40^\circ\text{C} (בידוד 90∘C90^\circ\text{C}) - K2=0.91K_2=0.91; התנגדות תרמית 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W} היא ערך הייחוס - K3=1K_3=1.

הזרם המתמיד של כבל נחושת 2.5 mm22.5\,\text{mm}^2 באדמה (טבלה 90.6) הוא עשרות אמפר, ואחרי תיקון (≈26⋅0.91≈24 A\approx26\cdot0.91\approx24\,\text{A}) הוא עדיין גדול בהרבה מ-2.89 A2.89\,\text{A}. לכן ההעמסה אינה השיקול הקובע, ומפל המתח קובע.

תשובה: שטח חתך מינימלי 2.5 mm22.5\,\text{mm}^2 (כבל נחושת תלת מופעי, למשל 5×2.5 mm25\times2.5\,\text{mm}^2).

סעיף ג

תשובה:

איפוס (TN), הארקת הגנה (TT) עם מפסק מגן לזרם דלף, בידוד כפול/מגן (גוף תאורה וציוד בעמוד בבידוד כפול), ומפסק מגן לזרם דלף (מותר כהגנה בלעדית בעמודים מחומר מוליך).

עמוד מתכת הוא חלק מתכתי נגיש, שעלול להיות מחושמל בעת פגיעה בבידוד. לכן נדרש אמצעי הגנה שינתק את ההזנה במהירות או שימנע מלכתחילה הופעת מתח מגע מסוכן. השיטות המתאימות לתאורת חוץ על עמודי מתכת:

1. איפוס (TN-C-S / TN-S): גוף העמוד מחובר למוליך ההגנה המאופס; קצר לגוף הופך לקצר פאזה-אפס, והמבטח מנתק בזמן הנדרש (בדיקת עכבת לולאת תקלה).

2. הארקת הגנה (TT): כל עמוד מחובר לאלקטרודת הארקה (או להארקת יסוד של העמוד), ובמעגל מותקן מפסק מגן לזרם דלף (פחת) שמנתק את המעגל בתקלה.

3. בידוד כפול (בידוד מגן): גוף התאורה, הכבל בתוך העמוד והציוד בתא האביזרים בבידוד כפול, כך שתקלה אחת אינה מחשמלת את העמוד.

בנוסף, בכל השיטות מוסיפים מפסק מגן לזרם דלף ושמירה על הארקת העמוד וחיבורי השוואת פוטנציאלים כפי שנדרש בתקנות. לפי התקנות, בגופי תאורה המותקנים על עמודים העשויים מחומר מוליך מותר להשתמש במפסק מגן לזרם דלף גם כהגנה בלעדית בפני חשמול.

תשובה: איפוס, הארקת הגנה עם מפסק פחת, בידוד כפול, ומפסק מגן לזרם דלף (מותר גם כהגנה בלעדית בעמודים מחומר מוליך).

שאלה 2 · מרכז אנרגיה: זרם, כבל הזנה ושיפור מקדם הספק

לוח חשמל של מרכז אנרגיה במבנה ציבורי מוזן מרשת חברת חשמל, מתח הנקוב: Un=400 V/50 HzU_n=400\,\text{V}/50\,\text{Hz}.

המתקן ממוקם במרחק של 115 מטר מנקודת חיבור לרשת החשמל.

שיטת התקנת כבלי ההזנה היא: כבלים רב גידיים טמונים באדמה במישרין, צמודים.

טמפרטורת האדמה היא 40∘C40^\circ\text{C}, התנגדות הטרמית הסגולית של הקרקע היא 2 Km/W2\,\text{Km/W} הכבלים הם בעלי מוליכי חמרן ובידוד XLPE (NA2XY).

טבלת העומסים המוזנים מהלוח:

סוג העומסמספר צרכניםהספק חשמלי לצרכן בודד (kW)נצילות %מקדם הספקמקדם ביקוש
מדחסים355920.850.7
משאבות620900.820.75
מפחים105880.80.9

טבלה לשאלה 2

א.

חשבו את הזרם המקסימלי בקו ההזנה של הלוח הראשי ובחרו את גודל המפסק האוטומטי הראשי.

ערכים נקובים של מפסקים אוטומטים

2A; 4A; 6A; 10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A

(5 נקודות)
ב.

מה יהיה שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה של המפעל בהנחה שבחירת כבל ההזנה מבוססת על שיקולי העמסת יתר ומפל מתח לאורך קו ההזנה שלא יעלה על 3% בלבד. ההיגב ההשראתי של הכבל הוא 0.1 Ω/km0.1\,\Omega/\text{km}.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את גודל סוללות הקבלים הנדרשות על מנת לשפר את מקדם ההספק של המתקן לפי שיטת "קיזוז מרכזי" ל-0.92 לפחות, (הספק, קיבול, ונגדי פריקה), יש לתכנן קווי הזנה ללוח קבלים ולסוללות שנבחרו. לוח הקבלים מחובר ללוח הראשי של מרכז האנרגיה.

לרשות המרכז סוללות קבלים של 20 kVAr20\,\text{kVAr}, Un=400 VU_n=400\,\text{V}.

(5 נקודות)
ד.

שרטטו את לוח הזנת הקבלים: הזנה מלוח ראשי, הזנה לבקר מקדם הספק וקו הזנה לסוללה טיפוסית.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Imax≈481 AI_{max}\approx481\,\text{A} (P=276.7 kWP=276.7\,\text{kW}, Q=186 kVArQ=186\,\text{kVAr}, S=333.4 kVAS=333.4\,\text{kVA}); מפסק ראשי 500 A500\,\text{A}

נתון: טבלת העומסים, Un=400 VU_n=400\,\text{V}.

מבוקש: הזרם המרבי בקו ההזנה והמפסק הראשי.

הרעיון: לכל קבוצת צרכנים מחשבים את ההספק הנצרך מהרשת בעומס מרבי: מכפילים את ההספק המותקן במקדם הביקוש, ומחלקים בנצילות כדי לקבל את ההספק החשמלי הנכנס. אחר כך מחשבים את ההספק הריאקטיבי של הקבוצה, מסכמים, ומחשבים את הזרם.

1. מדחסים:

P1=n⋅P⋅Kdbeta=3⋅55⋅0.70.92=125.54 kWP_1=\frac{n\cdot P\cdot K_d}{\\beta}=\frac{3\cdot55\cdot0.7}{0.92}=125.54\,\text{kW}

tan⁡φ1=tan⁡(arccos⁡0.85)=0.620\tan\varphi_1=\tan(\arccos0.85)=0.620, Q1=125.54⋅0.620=77.80 kVArQ_1=125.54\cdot0.620=77.80\,\text{kVAr}

2. משאבות:

P2=6⋅20⋅0.750.90=100.0 kWP_2=\frac{6\cdot20\cdot0.75}{0.90}=100.0\,\text{kW}

tan⁡φ2=tan⁡(arccos⁡0.82)=0.698\tan\varphi_2=\tan(\arccos0.82)=0.698, Q2=100⋅0.698=69.80 kVArQ_2=100\cdot0.698=69.80\,\text{kVAr}

3. מפחים:

P3=10⋅5⋅0.90.88=51.14 kWP_3=\frac{10\cdot5\cdot0.9}{0.88}=51.14\,\text{kW}

tan⁡φ3=tan⁡(arccos⁡0.8)=0.75\tan\varphi_3=\tan(\arccos0.8)=0.75, Q3=51.14⋅0.75=38.35 kVArQ_3=51.14\cdot0.75=38.35\,\text{kVAr}

4. סיכום:

P=125.54+100+51.14=276.68 kWP=125.54+100+51.14=276.68\,\text{kW}

Q=77.80+69.80+38.35=185.96 kVArQ=77.80+69.80+38.35=185.96\,\text{kVAr}

S=P2+Q2=276.682+185.962=333.36 kVAS=\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{276.68^2+185.96^2}=333.36\,\text{kVA}, cos⁡φ=276.68333.36=0.83\cos\varphi=\frac{276.68}{333.36}=0.83

5. הזרם המרבי בקו ההזנה:

Imax=S3⋅Un=333.36⋅1033⋅400=481.2 AI_{max}=\frac{S}{\sqrt3\cdot U_n}=\frac{333.36\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=481.2\,\text{A}

6. המפסק הראשי צריך להיות בעל זרם נקוב In≥ImaxI_n\ge I_{max}. הערך התקני הקרוב מעל 481.2 A481.2\,\text{A} הוא 500 A500\,\text{A}.

תשובה: Imax≈481 AI_{max}\approx481\,\text{A}, מפסק אוטומטי ראשי 500 A500\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

כבל יחיד אינו מספיק; נדרשים כבלים במקביל - 4 כבלי חמרן 3×185 mm23\times185\,\text{mm}^2 (או 3 כבלים 3×300 mm23\times300\,\text{mm}^2); מפל המתח כ-1.1%<3%1.1\%<3\%

נתון: מפסק In=500 AI_n=500\,\text{A} (סעיף א), כבלי NA2XY (חמרן, XLPE) טמונים ישירות באדמה וצמודים, אדמה 40∘C40^\circ\text{C}, 2 Km/W2\,\text{Km/W}, l=115 ml=115\,\text{m}, X0=0.1 Ω/kmX_0=0.1\,\Omega/\text{km}, ρAl=134\rho_{Al}=\frac{1}{34}.

מבוקש: שטח החתך המינימלי שעומד בהעמסה ובמפל מתח של עד 3%.

שיקול העמסה.

1. כדי שהמפסק יגן על הכבל מפני העמסת יתר נדרש IZ′≥In=500 AI_Z'\ge I_n=500\,\text{A}, כאשר IZ′=IZ⋅K2⋅K3⋅K5I_Z'=I_Z\cdot K_2\cdot K_3\cdot K_5.

2. מקדמי תיקון: טמפרטורת אדמה 40∘C40^\circ\text{C} לבידוד 90∘C90^\circ\text{C}: K2=0.91K_2=0.91; התנגדות תרמית 2 Km/W2\,\text{Km/W}: K3=1.05K_3=1.05; כבלים צמודים באדמה (טבלה 5): לשני כבלים K5=0.75K_5=0.75, לשלושה 0.650.65, לארבעה 0.600.60.

3. כבל יחיד: נדרש IZ≥5000.91⋅1.05=523 AI_Z\ge\frac{500}{0.91\cdot1.05}=523\,\text{A}, ואין כבל חמרן תלת מופעי כזה בטבלה 90.6 (הגדול, 300 mm2300\,\text{mm}^2, נושא 286 A286\,\text{A}). לכן מתקינים כמה כבלים במקביל. לכל מספר כבלים nn נדרש לכל כבל:

IZ≥Inn⋅K2⋅K3⋅K5I_Z\ge\frac{I_n}{n\cdot K_2\cdot K_3\cdot K_5}

•n=2n=2: IZ≥5002⋅0.91⋅1.05⋅0.75=349 AI_Z\ge\frac{500}{2\cdot0.91\cdot1.05\cdot0.75}=349\,\text{A} - אין כבל מתאים.

•n=3n=3: IZ≥5003⋅0.91⋅1.05⋅0.65=268 AI_Z\ge\frac{500}{3\cdot0.91\cdot1.05\cdot0.65}=268\,\text{A} - כבל 300 mm2300\,\text{mm}^2 (286 A286\,\text{A}).

•n=4n=4: IZ≥5004⋅0.91⋅1.05⋅0.60=218 AI_Z\ge\frac{500}{4\cdot0.91\cdot1.05\cdot0.60}=218\,\text{A} - כבל 185 mm2185\,\text{mm}^2 (219 A219\,\text{A}).

הפתרון בעל שטח החתך הכולל הקטן ביותר: 4 כבלים של 185 mm2185\,\text{mm}^2 (סך הכול 740 mm2740\,\text{mm}^2, לעומת 900 mm2900\,\text{mm}^2 בשלושה כבלים של 300 mm2300\,\text{mm}^2).

בדיקה: IZ′=4⋅219⋅0.91⋅1.05⋅0.60=502 A≥500 AI_Z'=4\cdot219\cdot0.91\cdot1.05\cdot0.60=502\,\text{A}\ge500\,\text{A}.

שיקול מפל מתח.

4. ארבעה כבלים במקביל: ההתנגדות וההיגב מתחלקים ב-4:

R=ρ⋅ln⋅A=134⋅1154⋅185=4.57⋅10−3 ΩR=\frac{\rho\cdot l}{n\cdot A}=\frac{\frac{1}{34}\cdot115}{4\cdot185}=4.57\cdot10^{-3}\,\Omega

X=X0⋅ln=0.1⋅0.1154=2.88⋅10−3 ΩX=\frac{X_0\cdot l}{n}=\frac{0.1\cdot0.115}{4}=2.88\cdot10^{-3}\,\Omega

5. מפל המתח:

ΔU=P⋅R+Q⋅XUn=276.68⋅103⋅4.57⋅10−3+185.96⋅103⋅2.88⋅10−3400=4.50 V\Delta U=\frac{P\cdot R+Q\cdot X}{U_n}=\frac{276.68\cdot10^3\cdot4.57\cdot10^{-3}+185.96\cdot10^3\cdot2.88\cdot10^{-3}}{400}=4.50\,\text{V}

ΔU%=4.50400⋅100=1.12%<3%\Delta U_\%=\frac{4.50}{400}\cdot100=1.12\%<3\%

(גם בשלושה כבלים של 300 mm2300\,\text{mm}^2: ΔU%=1.10%\Delta U_\%=1.10\%.)

שיקול מפל המתח לבדו היה מחייב לפחות כ-352 mm2352\,\text{mm}^2 חמרן בסך הכול, כך ששיקול ההעמסה הוא הקובע.

תשובה: ההעמסה קובעת: 4 כבלי NA2XY 3×185 mm23\times185\,\text{mm}^2 במקביל (לחלופין 3 כבלים 3×300 mm23\times300\,\text{mm}^2), ומפל המתח כ-1.1%1.1\%.

סעיף ג

תשובה:

QC=68.1 kVArQ_C=68.1\,\text{kVAr} ⇐ 4 סוללות ×20=80 kVAr\times20=80\,\text{kVAr} (cos⁡φ=0.934\cos\varphi=0.934); C=132.6 μFC=132.6\,\mu\text{F} לפאזה לסוללה (משולש); נגד פריקה ≤186 kΩ\le186\,\text{k}\Omega; הזנת לוח הקבלים 115.5 A115.5\,\text{A} (מפסק 200 A200\,\text{A}), לכל סוללה 28.9 A28.9\,\text{A} (מפסק 50 A50\,\text{A})

נתון: P=276.68 kWP=276.68\,\text{kW}, Q=185.96 kVArQ=185.96\,\text{kVAr} (סעיף א), סוללות 20 kVAr20\,\text{kVAr} ל-400 V400\,\text{V}.

מבוקש: מספר הסוללות, הקיבול, נגדי הפריקה וזרמי ההזנה.

1. ההספק הריאקטיבי הנדרש.

tan⁡φ1=QP=185.96276.68=0.672\tan\varphi_1=\frac{Q}{P}=\frac{185.96}{276.68}=0.672, tan⁡φ2=tan⁡(arccos⁡0.92)=0.426\tan\varphi_2=\tan(\arccos0.92)=0.426

QC=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=276.68⋅(0.672−0.426)=68.09 kVArQ_C=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=276.68\cdot(0.672-0.426)=68.09\,\text{kVAr}

מספר הסוללות: 68.0920=3.4\frac{68.09}{20}=3.4 ⇐ 4 סוללות, QC=80 kVArQ_C=80\,\text{kVAr}.

בדיקה: Q′=185.96−80=105.96 kVArQ'=185.96-80=105.96\,\text{kVAr}, cos⁡φ′=276.68276.682+105.962=0.934≥0.92\cos\varphi'=\frac{276.68}{\sqrt{276.68^2+105.96^2}}=0.934\ge0.92.

2. קיבול של סוללה אחת (חיבור משולש, Uph=400 VU_{ph}=400\,\text{V}):

C=QC3⋅2πf⋅Uph2=20⋅1033⋅2π⋅50⋅4002=132.6 μFC=\frac{Q_C}{3\cdot2\pi f\cdot U_{ph}^2}=\frac{20\cdot10^3}{3\cdot2\pi\cdot50\cdot400^2}=132.6\,\mu\text{F} לכל פאזה.

(בחיבור כוכב, Uph=230 VU_{ph}=230\,\text{V}, היה נדרש 397.9 μF397.9\,\mu\text{F} לפאזה, ולכן חיבור משולש עדיף.)

לכל ארבע הסוללות: 4⋅132.6=530.5 μF4\cdot132.6=530.5\,\mu\text{F} לפאזה.

3. נגדי פריקה. הקבל צריך להתפרק למתח בטוח לאחר ניתוקו. נניח דרישה לפריקה עד 50 V50\,\text{V} תוך דקה (t=60 st=60\,\text{s}), מהמתח המרבי U0=2⋅400=565.7 VU_0=\sqrt2\cdot400=565.7\,\text{V}:

R=−tC⋅ln⁡UCU0=−60132.6⋅10−6⋅ln⁡50565.7=60132.6⋅10−6⋅2.426=186.5 kΩR=-\frac{t}{C\cdot\ln\frac{U_C}{U_0}}=-\frac{60}{132.6\cdot10^{-6}\cdot\ln\frac{50}{565.7}}=\frac{60}{132.6\cdot10^{-6}\cdot2.426}=186.5\,\text{k}\Omega

כלומר נגד פריקה של 180 kΩ180\,\text{k}\Omega לכל היותר על כל קבל (ענף משולש).

4. קווי הזנה.

זרם לוח הקבלים: IC=QC3⋅U=80⋅1033⋅400=115.5 AI_C=\frac{Q_C}{\sqrt3\cdot U}=\frac{80\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=115.5\,\text{A}

למעגלי קבלים מתכננים את המפסק לכ-1.43⋅IC1.43\cdot I_C (זרמים הרמוניים וסבולת הקבלים): 1.43⋅115.5=165 A1.43\cdot115.5=165\,\text{A} ⇐ מפסק 200 A200\,\text{A} בלוח הראשי, וכבל ההזנה ללוח הקבלים ייבחר לזרם זה.

זרם סוללה אחת: I=20⋅1033⋅400=28.9 AI=\frac{20\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=28.9\,\text{A}, 1.43⋅28.9=41.3 A1.43\cdot28.9=41.3\,\text{A} ⇐ מפסק 50 A50\,\text{A} ומגען לכל סוללה.

תשובה: 4 סוללות של 20 kVAr20\,\text{kVAr} (80 kVAr80\,\text{kVAr}), C=132.6 μFC=132.6\,\mu\text{F} לפאזה לסוללה, נגד פריקה עד כ-186 kΩ186\,\text{k}\Omega, הזנת לוח הקבלים 115.5 A115.5\,\text{A} במפסק 200 A200\,\text{A}, ולכל סוללה מפסק 50 A50\,\text{A}.

סעיף ד

תשובה:

לוח ראשי ← מפסק 200 A200\,\text{A} ← כבל ← פס צבירה בלוח הקבלים; בקר מקדם הספק מקבל מתח מהלוח וזרם ממשנה זרם בהזנה הראשית; לכל סוללה: מפסק 50 A50\,\text{A}, מגען, סוללה במשולש עם נגדי פריקה.

השרטוט (תרשים חד-קווי) כולל את החלקים האלה, מלמעלה למטה:

1. הזנה מהלוח הראשי: בלוח הראשי של מרכז האנרגיה יציאה עם מפסק אוטומטי 200 A200\,\text{A} (סעיף ג), וממנו כבל תלת מופעי אל לוח הקבלים. בכניסה ללוח הקבלים מפסק ראשי (מנתק) ופס צבירה.

2. הזנה לבקר מקדם הספק: משנה זרם מותקן על כבל ההזנה הראשי של המתקן (לפני יציאת הקבלים, כך שהוא "רואה" את זרם המתקן כולו), ושני מוליכי המשני שלו מגיעים לבקר. הבקר מקבל גם מתח מדידה ממופעי פס הצבירה דרך מבטחים קטנים (למשל 2 A2\,\text{A}). יציאות הבקר מפעילות את סלילי המגענים של הסוללות בהדרגה.

3. קו הזנה לסוללה טיפוסית: מפס הצבירה: מפסק אוטומטי 50 A50\,\text{A} (או נתיכים) ← מגען לקבלים (עם נגדי ריסון זרם הכניסה) ← סוללת קבלים 20 kVAr20\,\text{kVAr} בחיבור משולש, 3×132.6 μF3\times132.6\,\mu\text{F}, עם נגדי פריקה על כל ענף.

4. ארבע סוללות כאלה מחוברות במקביל לפס הצבירה; גוף הלוח והסוללות מוארקים.

תשובה: תרשים חד-קווי: מפסק 200 A200\,\text{A} בלוח הראשי ← לוח קבלים עם מפסק ראשי ופס צבירה; בקר מקדם הספק עם משנה זרם בהזנה הראשית ומתח מהפס; 4 מעגלי סוללה, כל אחד מפסק 50 A50\,\text{A} + מגען + סוללה 20 kVAr20\,\text{kVAr} במשולש עם נגדי פריקה.

שאלה 3 · רשת מוזנת משני קצוות: זרמים, מתח מזערי והפסדים

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית במתח נמוך, הרשת מוזנת מרשת חברת החשמל - שני מקורות הזנה במתחים שונים UA=400 VU_A=400\,V ו-UE=405 VU_E=405\,V, ידוע שמוליכי הרשת מנחושת γ=57 mΩmm2\gamma=57\,\frac{m}{\Omega mm^2}, שטח החתך 50 mm250\,mm^2

ההיגב השראתי של מוליכי הרשת זניח.

א.
(1)

חשבו את הזרם היוצא מכל אחד מהמקורות כאשר UA=UE=400 VU_A=U_E=400\,\text{V} יש להציג את הערכים בביטוי מרוכב (פולארי או קרטזי).

(2)

חשבו את הזרם שזורם ברשת בהנחה שכל העומסים מנותקים ושהמתחים הם לפי הרשום בשאלה UA=400 VU_A=400\,\text{V} ו-UE=405 VU_E=405\,\text{V}

(3)

חשבו את הזרם האמיתי בכל קטע וקטע לאחר חיבור העומסים ובהנחה שהמתחים שונים (כפי שמוצג בתרשים), יש להציג את הערכים בביטוי מרוכב (פולארי או קרטזי).

(10 נקודות)
ב.

קבעו את הנקודה בה המתח מזערי וחשבו את ערכו.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הפסדי הספק הפעילים הכוללים ברשת.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

(1)
תשובה:

IˉA=90.95−j70.56=115.1∠−37.8∘ A\bar I_A=90.95-j70.56=115.1\angle-37.8^\circ\,\text{A}, IˉE=87.65−j63.87=108.5∠−36.1∘ A\bar I_E=87.65-j63.87=108.5\angle-36.1^\circ\,\text{A}

נתון: אורכי הקטעים lAB=65l_{AB}=65, lBC=30l_{BC}=30, lCD=20l_{CD}=20, lDE=75 ml_{DE}=75\,\text{m} (סה"כ L=190 mL=190\,\text{m}), חתך אחיד, עומסים בנקודות B, C, D (כולם השראתיים).

מבוקש: הזרם מכל מקור כאשר המתחים שווים.

1. זרמי העומסים כפאזורים (המתח כייחוס בזווית 0∘0^\circ, עומס השראתי ⇐ זווית שלילית):

IˉB=65∠−arccos⁡0.707=65∠−45.0∘=45.96−j45.97 A\bar I_B=65\angle-\arccos0.707=65\angle-45.0^\circ=45.96-j45.97\,\text{A}

IC=PC3⋅U⋅cos⁡φC=55⋅1033⋅400⋅0.84=94.51 AI_C=\frac{P_C}{\sqrt3\cdot U\cdot\cos\varphi_C}=\frac{55\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400\cdot0.84}=94.51\,\text{A} ⇐ IˉC=94.51∠−32.86∘=79.39−j51.28 A\bar I_C=94.51\angle-32.86^\circ=79.39-j51.28\,\text{A}

ID=SD3⋅U=45⋅1033⋅400=64.95 AI_D=\frac{S_D}{\sqrt3\cdot U}=\frac{45\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=64.95\,\text{A} ⇐ IˉD=64.95∠−34.92∘=53.26−j37.18 A\bar I_D=64.95\angle-34.92^\circ=53.26-j37.18\,\text{A}

2. זרם המקור A. כשהמתחים שווים (I0=0I_0=0) והחתך אחיד, כל עומס מתחלק בין המקורות ביחס הפוך למרחקים (נוסחת המומנטים). המרחקים מ-E: lBE=125l_{BE}=125, lCE=95l_{CE}=95, lDE=75 ml_{DE}=75\,\text{m}:

IˉA=IˉB⋅lBE+IˉC⋅lCE+IˉD⋅lDEL=(45.96−j45.97)⋅125+(79.39−j51.28)⋅95+(53.26−j37.18)⋅75190\bar I_A=\frac{\bar I_B\cdot l_{BE}+\bar I_C\cdot l_{CE}+\bar I_D\cdot l_{DE}}{L}=\frac{(45.96-j45.97)\cdot125+(79.39-j51.28)\cdot95+(53.26-j37.18)\cdot75}{190}

IˉA=90.95−j70.56=115.1∠−37.8∘ A\bar I_A=90.95-j70.56=115.1\angle-37.8^\circ\,\text{A}

3. זרם המקור E. מחוק הזרמים של קירכהוף, סכום זרמי המקורות שווה לסכום זרמי העומסים:

IˉE=(IˉB+IˉC+IˉD)−IˉA=(178.60−j134.42)−(90.95−j70.56)=87.65−j63.87 A=108.5∠−36.1∘ A\bar I_E=(\bar I_B+\bar I_C+\bar I_D)-\bar I_A=(178.60-j134.42)-(90.95-j70.56)=87.65-j63.87\,\text{A}=108.5\angle-36.1^\circ\,\text{A}

(בדיקה במומנטים מ-A: IˉB⋅65+IˉC⋅95+IˉD⋅115190\frac{\bar I_B\cdot65+\bar I_C\cdot95+\bar I_D\cdot115}{190} נותן אותה תוצאה.)

תשובה: IˉA=115.1∠−37.8∘ A\bar I_A=115.1\angle-37.8^\circ\,\text{A}, IˉE=108.5∠−36.1∘ A\bar I_E=108.5\angle-36.1^\circ\,\text{A}

(2)
תשובה:

זרם משלים I0=43.3∠0∘ AI_0=43.3\angle0^\circ\,\text{A}, זורם מ-E אל A

כאשר העומסים מנותקים, הפרש המתחים בין המקורות מזרים זרם משלים (זרם השוואה) לאורך כל הקו, מהמקור הגבוה E אל הנמוך A.

1. התנגדות מוליך אחד לכל אורך הקו (היגב זניח):

RΣ=Lγ⋅A=19057⋅50=0.0667 ΩR_\Sigma=\frac{L}{\gamma\cdot A}=\frac{190}{57\cdot50}=0.0667\,\Omega

2. הזרם המשלים ברשת תלת מופעית:

I0=UE−UA3⋅RΣ=405−4003⋅0.0667=43.3 AI_0=\frac{U_E-U_A}{\sqrt3\cdot R_\Sigma}=\frac{405-400}{\sqrt3\cdot0.0667}=43.3\,\text{A}

מאחר שהקו התנגדותי בלבד, הזרם בפאזה עם המתח: Iˉ0=43.3∠0∘ A\bar I_0=43.3\angle0^\circ\,\text{A}.

תשובה: I0=43.3 AI_0=43.3\,\text{A} (אקטיבי), זורם מ-E ל-A.

(3)
תשובה:

IˉAB=47.65−j70.56=85.1∠−56.0∘\bar I_{AB}=47.65-j70.56=85.1\angle-56.0^\circ; IˉBC=1.69−j24.59=24.6∠−86.1∘\bar I_{BC}=1.69-j24.59=24.6\angle-86.1^\circ (מ-B ל-C); IˉDC=77.69−j26.69=82.1∠−19.0∘\bar I_{DC}=77.69-j26.69=82.1\angle-19.0^\circ (מ-D ל-C); IˉED=130.95−j63.87=145.7∠−26.0∘ A\bar I_{ED}=130.95-j63.87=145.7\angle-26.0^\circ\,\text{A} (מ-E ל-D)

לפי עקרון הסופרפוזיציה, הזרם האמיתי הוא סכום הזרמים של סעיף 1 (מתחים שווים) והזרם המשלים של סעיף 2 (מ-E ל-A).

נסמן את כיוון החיובי של הזרם בכל קטע משמאל לימין (מ-A לכיוון E).

1. זרמי המקורות:

IˉA′=IˉA−I0=(90.95−j70.56)−43.30=47.65−j70.56=85.14∠−55.97∘ A\bar I_A'=\bar I_A-I_0=(90.95-j70.56)-43.30=47.65-j70.56=85.14\angle-55.97^\circ\,\text{A}

IˉE′=IˉE+I0=(87.65−j63.87)+43.30=130.95−j63.87=145.70∠−26.00∘ A\bar I_E'=\bar I_E+I_0=(87.65-j63.87)+43.30=130.95-j63.87=145.70\angle-26.00^\circ\,\text{A}

2. הזרמים בקטעים (מחוק הזרמים בכל צומת):

IˉAB=IˉA′=47.65−j70.56=85.14∠−55.97∘ A\bar I_{AB}=\bar I_A'=47.65-j70.56=85.14\angle-55.97^\circ\,\text{A}

IˉBC=IˉAB−IˉB=(47.65−j70.56)−(45.96−j45.97)=1.69−j24.59=24.65∠−86.06∘ A\bar I_{BC}=\bar I_{AB}-\bar I_B=(47.65-j70.56)-(45.96-j45.97)=1.69-j24.59=24.65\angle-86.06^\circ\,\text{A}

IˉCD=IˉBC−IˉC=(1.69−j24.59)−(79.39−j51.28)=−77.69+j26.69 A\bar I_{CD}=\bar I_{BC}-\bar I_C=(1.69-j24.59)-(79.39-j51.28)=-77.69+j26.69\,\text{A}

כלומר בקטע CD זורם 77.69−j26.69=82.15∠−18.96∘ A77.69-j26.69=82.15\angle-18.96^\circ\,\text{A} מ-D אל C.

IˉDE=IˉCD−IˉD=(−77.69+j26.69)−(53.26−j37.18)=−130.95+j63.87 A\bar I_{DE}=\bar I_{CD}-\bar I_D=(-77.69+j26.69)-(53.26-j37.18)=-130.95+j63.87\,\text{A}

כלומר בקטע DE זורם 145.70∠−26.00∘ A145.70\angle-26.00^\circ\,\text{A} מ-E אל D, וזה בדיוק IˉE′\bar I_E' - בדיקה תקינה.

תשובה: IˉAB=85.1∠−56.0∘ A\bar I_{AB}=85.1\angle-56.0^\circ\,\text{A}, IˉBC=24.6∠−86.1∘ A\bar I_{BC}=24.6\angle-86.1^\circ\,\text{A} (מ-B ל-C), IˉDC=82.1∠−19.0∘ A\bar I_{DC}=82.1\angle-19.0^\circ\,\text{A} (מ-D ל-C), IˉED=145.7∠−26.0∘ A\bar I_{ED}=145.7\angle-26.0^\circ\,\text{A} (מ-E ל-D).

סעיף ב

תשובה:

הנקודה C; UC≈398.1 VU_C\approx398.1\,\text{V} (מפל של 1.91 V1.91\,\text{V}, 0.48%0.48\% מ-A)

1. המתח המזערי נמצא בנקודת הפיצול - הנקודה שאליה הזרם מגיע משני הצדדים. לפי סעיף א3, הזרם ב-BC זורם לכיוון C (החלק האקטיבי +1.69 A+1.69\,\text{A} והריאקטיבי באותו כיוון), ובקטע CD הזרם זורם מ-D אל C. לכן נקודת המתח המזערי היא C.

2. התנגדויות הקטעים: R=lγ⋅AR=\frac{l}{\gamma\cdot A}:

RAB=6557⋅50=0.02281 ΩR_{AB}=\frac{65}{57\cdot50}=0.02281\,\Omega, RBC=3057⋅50=0.01053 ΩR_{BC}=\frac{30}{57\cdot50}=0.01053\,\Omega

3. ההיגב זניח, ולכן מפל המתח תלוי רק ברכיב האקטיבי של הזרם: ΔU=3⋅∑Ia,i⋅Ri\Delta U=\sqrt3\cdot\sum I_{a,i}\cdot R_i. מ-A עד C:

ΔUAC=3⋅(47.65⋅0.02281+1.69⋅0.01053)=1.91 V\Delta U_{AC}=\sqrt3\cdot(47.65\cdot0.02281+1.69\cdot0.01053)=1.91\,\text{V}

UC=UA−ΔUAC=400−1.91=398.09 VU_C=U_A-\Delta U_{AC}=400-1.91=398.09\,\text{V}

4. בדיקה מהצד של E: ΔUEC=3⋅(130.95⋅752850+77.69⋅202850)=6.91 V\Delta U_{EC}=\sqrt3\cdot(130.95\cdot\frac{75}{2850}+77.69\cdot\frac{20}{2850})=6.91\,\text{V}, ו-UC=405−6.91=398.09 VU_C=405-6.91=398.09\,\text{V} - אותה תוצאה.

תשובה: המתח המזערי בנקודה C, UC≈398.1 VU_C\approx398.1\,\text{V} (ΔU≈0.48%\Delta U\approx0.48\%).

סעיף ג

תשובה:

ΔP≈2.33 kW\Delta P\approx2.33\,\text{kW}

ההפסדים בכל קטע של רשת תלת מופעית: ΔPi=3⋅Ii2⋅Ri\Delta P_i=3\cdot I_i^2\cdot R_i, עם גודל הזרם האמיתי מסעיף א3.

1. ΔPAB=3⋅85.142⋅0.02281=496.0 W\Delta P_{AB}=3\cdot85.14^2\cdot0.02281=496.0\,\text{W}

2. ΔPBC=3⋅24.652⋅0.01053=19.2 W\Delta P_{BC}=3\cdot24.65^2\cdot0.01053=19.2\,\text{W}

3. ΔPCD=3⋅82.152⋅202850=3⋅82.152⋅0.00702=142.1 W\Delta P_{CD}=3\cdot82.15^2\cdot\frac{20}{2850}=3\cdot82.15^2\cdot0.00702=142.1\,\text{W}

4. ΔPDE=3⋅145.702⋅752850=3⋅145.702⋅0.02632=1675.8 W\Delta P_{DE}=3\cdot145.70^2\cdot\frac{75}{2850}=3\cdot145.70^2\cdot0.02632=1675.8\,\text{W}

5. סך הכול:

ΔP=496.0+19.2+142.1+1675.8=2333 W\Delta P=496.0+19.2+142.1+1675.8=2333\,\text{W}

תשובה: ΔP≈2.33 kW\Delta P\approx2.33\,\text{kW}

שאלה 4 · קצר לאדמה ברשת מבודדת וסליל כיבוי

בתחנת משנה (f=50 Hzf=50\,\text{Hz}), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק מחוברת לסליל כיבוי.

השנאי מזין רשת חלוקה עם כבלים מותקנים במישרין באדמה הכוללת שלושה מעגלים (קווים) זהים.

קיבול הכבלים לכל פאזה C0=0.16 μF/kmC_0=0.16\,\mu\text{F/km}

האורך של כל מעגל (קו) 20 km20\,\text{km} כ"א.

הניחו שכאשר כל העומסים בקווי ההזנה מנותקים, והמפסק SW במצב 1 (סליל כיבוי מנותק), מתרחש קצר חד מופעי לאדמה בפאזה L2L_2

ביטוי המתחים המופעים במצב תקין הוא:

U‾L1=UPhsin⁡ωt\overline{U}_{L1}=U_{Ph}\sin\omega t

U‾L2=UPhsin⁡(ωt−120∘)\overline{U}_{L2}=U_{Ph}\sin(\omega t-120^\circ)

U‾L3=UPhsin⁡(ωt+120∘)\overline{U}_{L3}=U_{Ph}\sin(\omega t+120^\circ)

א.

חשבו את עוצמת זרם הקצר IKI_K במקום התקלה (גודל וזווית).

(10 נקודות)
ב.

שרטטו דיאגרמת מתחים וזרמים בנקודת התקלה K.

(4 נקודות)

מחברים את סליל כיבוי ובמקום תקלה נמדד זרם של 10 A (אופי השראתי).

ג.

חשבו את השראות סליל הכיבוי.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

IˉK≈188∠−30∘ A\bar I_K\approx188\angle-30^\circ\,\text{A} (מהפאזה L2L_2 אל האדמה; IK=3ICI_K=3I_C, IC=62.7 AI_C=62.7\,\text{A})

נתון: מתח הרשת 36 kV36\,\text{kV} (משני השנאי), C0=0.16 μF/kmC_0=0.16\,\mu\text{F/km}, שלושה קווים של 20 km20\,\text{km}, נקודת הכוכב מבודדת (SW במצב 1).

מבוקש: זרם הקצר לאדמה בפאזה L2L_2.

הרעיון: ברשת מבודדת, זרם הקצר לאדמה נסגר רק דרך קיבולי הפאזות התקינות לאדמה. כל שלושת הקווים מחוברים גלוונית לאותו משני, ולכן הקיבול הכולל הוא של כל הרשת.

1. מתח הפאזה: Uph=363=20.78 kVU_{ph}=\frac{36}{\sqrt3}=20.78\,\text{kV}

2. קיבול כולל לפאזה: C=C0⋅l=0.16⋅10−6⋅3⋅20=9.6 μFC=C_0\cdot l=0.16\cdot10^{-6}\cdot3\cdot20=9.6\,\mu\text{F}

3. הזרם הקיבולי של פאזה במצב תקין:

IC=ω⋅C⋅Uph=2π⋅50⋅9.6⋅10−6⋅20785=62.68 AI_C=\omega\cdot C\cdot U_{ph}=2\pi\cdot50\cdot9.6\cdot10^{-6}\cdot20785=62.68\,\text{A}

4. זרם הקצר לאדמה:

IK=3⋅IC=3⋅62.68=188.05 AI_K=3\cdot I_C=3\cdot62.68=188.05\,\text{A}

5. הזווית. נסמן פאזורים: UˉL1=Uph∠0∘\bar U_{L1}=U_{ph}\angle0^\circ, UˉL2=Uph∠−120∘\bar U_{L2}=U_{ph}\angle-120^\circ, UˉL3=Uph∠120∘\bar U_{L3}=U_{ph}\angle120^\circ. בקצר, הפאזה L2L_2 מקבלת את פוטנציאל האדמה, ולכן מתחי הפאזות התקינות ביחס לאדמה:

UˉL1′=UˉL1−UˉL2=36∠30∘ kV\bar U'_{L1}=\bar U_{L1}-\bar U_{L2}=36\angle30^\circ\,\text{kV}, UˉL3′=UˉL3−UˉL2=36∠90∘ kV\bar U'_{L3}=\bar U_{L3}-\bar U_{L2}=36\angle90^\circ\,\text{kV}

הזרמים הקיבוליים מקדימים את המתחים ב-90∘90^\circ:

IˉC1=jωC⋅UˉL1′=108.6∠120∘ A\bar I_{C1}=j\omega C\cdot\bar U'_{L1}=108.6\angle120^\circ\,\text{A}, IˉC3=jωC⋅UˉL3′=108.6∠180∘ A\bar I_{C3}=j\omega C\cdot\bar U'_{L3}=108.6\angle180^\circ\,\text{A}

זרמים אלה זורמים מהפאזות לאדמה וחוזרים דרך מקום התקלה לפאזה L2L_2. לכן הזרם במקום התקלה, בכיוון מהפאזה L2L_2 אל האדמה:

IˉK=−(IˉC1+IˉC3)=−188.05∠150∘=188.05∠−30∘ A\bar I_K=-(\bar I_{C1}+\bar I_{C3})=-188.05\angle150^\circ=188.05\angle-30^\circ\,\text{A}

(בכיוון מהאדמה אל הפאזה: 188.05∠150∘ A188.05\angle150^\circ\,\text{A}; הזרם מקדים ב-90∘90^\circ את UˉL2\bar U_{L2}.)

תשובה: IˉK≈188∠−30∘ A\bar I_K\approx188\angle-30^\circ\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

מתחי הפאזות התקינות לאדמה 36∠30∘36\angle30^\circ ו-36∠90∘ kV36\angle90^\circ\,\text{kV}, מתח נקודת הכוכב 20.78∠60∘ kV20.78\angle60^\circ\,\text{kV}; זרמים 108.6∠120∘108.6\angle120^\circ, 108.6∠180∘108.6\angle180^\circ ו-IˉK=188∠−30∘ A\bar I_K=188\angle-30^\circ\,\text{A}

מסמנים את הפאזורים לפי סעיף א:

1. מתחים (ביחס לאדמה, לאחר התקלה):

•UˉL2′=0\bar U'_{L2}=0 (הפאזה מקוצרת לאדמה).

•UˉL1′=36∠30∘ kV\bar U'_{L1}=36\angle30^\circ\,\text{kV} ו-UˉL3′=36∠90∘ kV\bar U'_{L3}=36\angle90^\circ\,\text{kV} - גדלו פי 3\sqrt3 והזווית ביניהם 60∘60^\circ.

•נקודת הכוכב קיבלה מתח ביחס לאדמה UˉN=−UˉL2=20.78∠60∘ kV\bar U_N=-\bar U_{L2}=20.78\angle60^\circ\,\text{kV}.

2. זרמים:

•IˉC1=108.6∠120∘ A\bar I_{C1}=108.6\angle120^\circ\,\text{A} מקדים את UˉL1′\bar U'_{L1} ב-90∘90^\circ.

•IˉC3=108.6∠180∘ A\bar I_{C3}=108.6\angle180^\circ\,\text{A} מקדים את UˉL3′\bar U'_{L3} ב-90∘90^\circ.

•סכומם 188∠150∘ A188\angle150^\circ\,\text{A}, והזרם בנקודת התקלה (מהפאזה לאדמה) הוא IˉK=188∠−30∘ A\bar I_K=188\angle-30^\circ\,\text{A}, מקדים ב-90∘90^\circ את UˉL2\bar U_{L2}.

דיאגרמת המתחים (kV)
ReIm-101020304010203040U'L1U'L3UN
דיאגרמת הזרמים (A)
ReIm-100-5050100150-100-5050100IC1IC3IK

תשובה: ראו את הדיאגרמות: UL1′U'_{L1} ו-UL3′U'_{L3} בגודל 36 kV36\,\text{kV} בזוויות 30∘30^\circ ו-90∘90^\circ, IˉK=188∠−30∘ A\bar I_K=188\angle-30^\circ\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

LP≈0.334 HL_P\approx0.334\,\text{H} (IL=198 AI_L=198\,\text{A}, XL=104.9 ΩX_L=104.9\,\Omega)

כשהסליל מחובר בין נקודת הכוכב לאדמה, בזמן התקלה מופעל עליו מתח הפאזה, והוא מזרים זרם השראתי ILI_L שנסגר דרך מקום התקלה בכיוון נגדי לזרם הקיבולי. הזרם הנותר במקום התקלה הוא ההפרש ביניהם.

1. הזרם השיורי השראתי (קיזוז יתר), ולכן:

IL−IK=10 AI_L-I_K=10\,\text{A} ⇐ IL=188.05+10=198.05 AI_L=188.05+10=198.05\,\text{A}

2. היגב הסליל:

XL=UphIL=20785198.05=104.94 ΩX_L=\frac{U_{ph}}{I_L}=\frac{20785}{198.05}=104.94\,\Omega

3. השראות הסליל:

LP=Uph2πf⋅IL=207852π⋅50⋅198.05=0.334 HL_P=\frac{U_{ph}}{2\pi f\cdot I_L}=\frac{20785}{2\pi\cdot50\cdot198.05}=0.334\,\text{H}

(לשם השוואה, לקיזוז מלא היה נדרש LP=13ω2C=0.352 HL_P=\frac{1}{3\omega^2C}=0.352\,\text{H}.)

תשובה: LP≈0.334 HL_P\approx0.334\,\text{H}

שאלה 5 · שנאים במקביל: מפלי מתח ובחירת דרגת השנאה

באיור לשאלה 5 נתון עומס המוזן משני שנאים זהים המחוברים במקביל.

לשנאים T1 ו-T2 יש משנה דרגות לוויסות המתח בצד הראשוני שלהם, ויסות המתח מתבצע באופן אוטומטי ללא הפסקת המתח לעומס.

כל דרגה מאפשרת ויסות של 2.5%.

השנאים מוזנים באמצעות קו מתח עליון, מפל המתח בקו L1 היא 1%.

נתוני קו ההזנה המחובר לעומס מהשנאים R0=0.23 Ω/kmR_0=0.23\,\Omega/\text{km} ו-X0=0.35 Ω/kmX_0=0.35\,\Omega/\text{km}

א.

חשבו את מפל המתח בקו המוזן במתח גבוה מצדם המשני של השנאים (בקטע CD)

(5 נקודות)
ב.

חשבו את מפל המתח בכל אחד מהשנאים.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את מספר הדרגות הדרוש לוויסות המתח בשנאי כדי להבטיח מתח נומינלי של 22 kV22\,\text{kV} לפחות בהדקי העומס S1, כאשר נמדד מתח של 163 kV163\,\text{kV} בנקודה A.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ΔUCD≈1.52 kV\Delta U_{CD}\approx1.52\,\text{kV} (6.92%6.92\%)

נתון: קו CD באורך 10 km10\,\text{km}, R0=0.23R_0=0.23, X0=0.35 Ω/kmX_0=0.35\,\Omega/\text{km}, העומס בקצה Sˉ1=10+j3 MVA\bar S_1=10+j3\,\text{MVA}, מתח נקוב 22 kV22\,\text{kV}.

מבוקש: מפל המתח בקו.

1. פרמטרי הקו:

R=R0⋅l=0.23⋅10=2.3 ΩR=R_0\cdot l=0.23\cdot10=2.3\,\Omega, X=X0⋅l=0.35⋅10=3.5 ΩX=X_0\cdot l=0.35\cdot10=3.5\,\Omega

2. בקו CD זורם רק העומס S1S_1 (העומס S2S_2 מחובר ישירות לפס C). מפל המתח:

ΔU=P⋅R+Q⋅XUn=10⋅2.3+3⋅3.522=1.523 kV\Delta U=\frac{P\cdot R+Q\cdot X}{U_n}=\frac{10\cdot2.3+3\cdot3.5}{22}=1.523\,\text{kV}

ΔU%=1.52322⋅100=6.92%\Delta U_\%=\frac{1.523}{22}\cdot100=6.92\%

תשובה: ΔUCD≈1.52 kV\Delta U_{CD}\approx1.52\,\text{kV} (6.92%6.92\%)

סעיף ב

תשובה:

ΔUT≈0.377 kV\Delta U_T\approx0.377\,\text{kV} (1.71%1.71\%) בכל שנאי

נתון: Sn=35 MVAS_n=35\,\text{MVA}, uk=10%u_k=10\%, 161/22 kV161/22\,\text{kV}; העומס הכולל Sˉ=Sˉ1+Sˉ2=40+j12 MVA\bar S=\bar S_1+\bar S_2=40+j12\,\text{MVA} (הפסדי הקו מוזנחים).

מבוקש: מפל המתח בכל שנאי.

1. השנאים זהים, ולכן העומס מתחלק ביניהם שווה בשווה:

SˉT=40+j122=20+j6 MVA\bar S_T=\frac{40+j12}{2}=20+j6\,\text{MVA}

2. היגב השנאי (מצד 22 kV). נתוני ההפסדים לא נתונים, ולכן ZTR=jXTRZ_{TR}=jX_{TR}:

XTR=uk%⋅Un2100⋅Sn=10⋅222100⋅35=1.383 ΩX_{TR}=\frac{u_k\%\cdot U_n^2}{100\cdot S_n}=\frac{10\cdot22^2}{100\cdot35}=1.383\,\Omega

3. מפל המתח בשנאי:

ΔUTR=P⋅RTR+Q⋅XTRU=20⋅0+6⋅1.38322=0.377 kV\Delta U_{TR}=\frac{P\cdot R_{TR}+Q\cdot X_{TR}}{U}=\frac{20\cdot0+6\cdot1.383}{22}=0.377\,\text{kV}

ΔUTR%=0.37722⋅100=1.71%\Delta U_{TR\%}=\frac{0.377}{22}\cdot100=1.71\%

תשובה: בכל שנאי ΔUT≈0.377 kV\Delta U_T\approx0.377\,\text{kV} (1.71%1.71\%).

סעיף ג

תשובה:

4 דרגות (הקטנת כריכות הראשוני ב-10%10\%, Kx=6.586K_x=6.586); מתקבל UD≈22.6 kVU_D\approx22.6\,\text{kV}

נתון: UA=163 kVU_A=163\,\text{kV}, מפל בקו L1 של 1%, מפלים מסעיפים א ו-ב, דרגה של 2.5%2.5\%.

מבוקש: מספר הדרגות כך ש-UD≥22 kVU_D\ge22\,\text{kV}.

1. המתח בראשוני השנאים (פס B):

UB=UA⋅(1−0.01)=163⋅0.99=161.37 kVU_B=U_A\cdot(1-0.01)=163\cdot0.99=161.37\,\text{kV}

2. המתח הנדרש בפס C כדי שבנקודה D יהיו לפחות 22 kV22\,\text{kV}:

UC=22+ΔUCD=22+1.523=23.523 kVU_C=22+\Delta U_{CD}=22+1.523=23.523\,\text{kV}

3. יחס ההשנאה הנדרש (המתח המשני "הפנימי" צריך לכסות גם את מפל השנאי):

Kx=UBUC+ΔUTR=161.3723.523+0.377=6.752K_x=\frac{U_B}{U_C+\Delta U_{TR}}=\frac{161.37}{23.523+0.377}=6.752

4. יחס ההשנאה בדרגה 0: K=16122=7.318K=\frac{161}{22}=7.318. יש להקטין את היחס, כלומר להקטין את מספר הכריכות בראשוני:

Kx=U1⋅(1−n⋅a%100)U2K_x=\frac{U_1\cdot\left(1-\frac{n\cdot a\%}{100}\right)}{U_2} ⇐ 6.752=161⋅(1−0.025n)226.752=\frac{161\cdot(1-0.025n)}{22}

1−0.025n=6.752⋅22161=0.92261-0.025n=\frac{6.752\cdot22}{161}=0.9226 ⇐ n=3.10n=3.10

5. מספר הדרגות שלם, ומעגלים כלפי מעלה כדי להבטיח לפחות 22 kV22\,\text{kV}: n=4n=4.

בדיקה: K4=161⋅(1−4⋅0.025)22=6.586K_4=\frac{161\cdot(1-4\cdot0.025)}{22}=6.586

UC=161.376.586−0.377=24.12 kVU_C=\frac{161.37}{6.586}-0.377=24.12\,\text{kV}, UD=24.12−1.523=22.60 kV≥22 kVU_D=24.12-1.523=22.60\,\text{kV}\ge22\,\text{kV}.

(עם 3 דרגות: UD=21.94 kVU_D=21.94\,\text{kV} - לא מספיק.)

תשובה: 4 דרגות (−10%-10\% בכריכות הראשוני), UD≈22.6 kVU_D\approx22.6\,\text{kV}.

שאלה 6 · חתך כבל, זרמי קצר וכוח על פסי צבירה

מפעל תעשייתי מוזן משנאי 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}, 1600 kVA1600\,\text{kVA} הספק הקצר של הרשת המזינה את השנאי 400 MVA400\,\text{MVA}. נתוני השנאי S=1600 KVAS=1600\,\text{KVA} uk=6%u_k=6\% ΔPFe=2.5 kW\Delta P_{Fe}=2.5\,\text{kW} ΔPcu=15 kW\Delta P_{cu}=15\,\text{kW}.

הזנת הלוח הראשי נעשית באמצעות שישה כבלים רב - גידיים העשויים נחושת בידוד 90∘C90^\circ\text{C}, המונחים על מגש רשת בשכבה אחת.

טמפרטורה אופפת 50∘C50^\circ\text{C}.

התנגדות סגולית של הנחושת ρ=157 Ωmm2m\rho=\frac{1}{57}\,\frac{\Omega mm^2}{m},

ההיגב ההשראתי של המוליכים בכבל X0=0.077 Ω/kmX_0=0.077\,\Omega/\text{km}.

א.

קבעו את שטח החתך של המוליכים בכבל ההזנה של המפעל בהנחה שהספק הצריכה של המפעל שווה ל-60% מהספק השנאי.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את כושר הניתוק של הנתיכים בתחנת ההשנאה בצד המתח הגבוה ובצד המתח הנמוך.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את זרם הקצר המקסימאלי הצפוי בפסי הצבירה שבלוח הראשי.

קבעו את כושר הניתוק של המבטחים.

(5 נקודות)
ד.

חשבו את הכוח האלקטרודינמי שמתפתח בין פסי הצבירה שבלוח הראשי של המפעל ב-kgf/m\text{kgf/m} במקרה של קצר תלת מופעי.

המרחק בין מרכזי פסי הצבירה הוא: 15 cm15\,\text{cm}

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

150 mm2150\,\text{mm}^2 נחושת (6 כבלים, 231 A231\,\text{A} לכבל, נדרש IZ≥371 AI_Z\ge371\,\text{A})

נתון: S=0.6⋅1600=960 kVAS=0.6\cdot1600=960\,\text{kVA}, 6 כבלים רב-גידיים נחושת XLPE על מגש רשת בשכבה אחת, 50∘C50^\circ\text{C}.

מבוקש: חתך המוליכים.

1. זרם המפעל וזרם כל כבל:

I=S3⋅U=960⋅1033⋅400=1385.6 AI=\frac{S}{\sqrt3\cdot U}=\frac{960\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=1385.6\,\text{A}, IB=1385.66=230.9 AI_B=\frac{1385.6}{6}=230.9\,\text{A}

2. מקדמי תיקון:

•טמפרטורה אופפת 50∘C50^\circ\text{C} לבידוד 90∘C90^\circ\text{C} (ייחוס 30∘C30^\circ\text{C}): K1=90−5090−30=0.82K_1=\sqrt{\frac{90-50}{90-30}}=0.82

- 6 כבלים רב-גידיים צמודים על מגש בשכבה אחת: K4≈0.76K_4\approx0.76

3. הזרם המתמיד הנדרש מהטבלה (כבל בתנאי ייחוס):

IZ≥IBK1⋅K4=230.90.82⋅0.76=370.6 AI_Z\ge\frac{I_B}{K_1\cdot K_4}=\frac{230.9}{0.82\cdot0.76}=370.6\,\text{A}

4. כבל נחושת XLPE תלת מופעי באוויר על מגש: 120 mm2120\,\text{mm}^2 נושא כ-346 A346\,\text{A} (לא מספיק), 150 mm2150\,\text{mm}^2 נושא כ-399 A399\,\text{A}.

בדיקה: IZ′=399⋅0.82⋅0.76=248.7 A≥230.9 AI_Z'=399\cdot0.82\cdot0.76=248.7\,\text{A}\ge230.9\,\text{A}.

תשובה: 6 כבלים עם מוליכי נחושת בחתך 150 mm2150\,\text{mm}^2 (למשל 3×150+70 mm23\times150+70\,\text{mm}^2).

סעיף ב

תשובה:

צד 22 kV: Ik≈11.5 kAI_k\approx11.5\,\text{kA} (440 MVA440\,\text{MVA}); צד 0.4 kV: Ik≈39.7 kAI_k\approx39.7\,\text{kA} (27.5 MVA27.5\,\text{MVA})

כושר הניתוק של מבטח צריך להיות לפחות זרם הקצר המרבי במקום התקנתו. מחשבים את זרם הקצר התלת מופעי המרבי Ikmax=1.1⋅Un3⋅ZkI_{kmax}=\frac{1.1\cdot U_n}{\sqrt3\cdot Z_k} בכל צד של השנאי.

צד המתח הגבוה (22 kV).

1. עכבת הרשת: Xs=Un2Sk=222400=1.21 ΩX_s=\frac{U_n^2}{S_k}=\frac{22^2}{400}=1.21\,\Omega

2. Ikmax=1.1⋅22⋅1033⋅1.21=11.55 kAI_{kmax}=\frac{1.1\cdot22\cdot10^3}{\sqrt3\cdot1.21}=11.55\,\text{kA}

3. הספק הניתוק: S=3⋅22⋅11.55=440 MVAS=\sqrt3\cdot22\cdot11.55=440\,\text{MVA}

צד המתח הנמוך (0.4 kV). כל העכבות מחושבות בצד המשני:

4. רשת: Xs=0.42400=0.4 mΩX_s=\frac{0.4^2}{400}=0.4\,\text{m}\Omega

5. שנאי:

RTR=ΔPcu⋅Un2Sn2=15⋅103⋅4002(1600⋅103)2=0.9375 mΩR_{TR}=\frac{\Delta P_{cu}\cdot U_n^2}{S_n^2}=\frac{15\cdot10^3\cdot400^2}{(1600\cdot10^3)^2}=0.9375\,\text{m}\Omega

ZTR=uk%⋅Un2100⋅Sn=6⋅4002100⋅1600⋅103=6.0 mΩZ_{TR}=\frac{u_k\%\cdot U_n^2}{100\cdot S_n}=\frac{6\cdot400^2}{100\cdot1600\cdot10^3}=6.0\,\text{m}\Omega

XTR=ZTR2−RTR2=62−0.93752=5.926 mΩX_{TR}=\sqrt{Z_{TR}^2-R_{TR}^2}=\sqrt{6^2-0.9375^2}=5.926\,\text{m}\Omega

6. עכבת הקצר בהדקי המשני:

Zˉk=0.9375+j(0.4+5.926)=0.9375+j6.326 mΩ\bar Z_k=0.9375+j(0.4+5.926)=0.9375+j6.326\,\text{m}\Omega, ∣Zk∣=6.395 mΩ|Z_k|=6.395\,\text{m}\Omega

7. Ikmax=1.1⋅4003⋅6.395⋅10−3=39.72 kAI_{kmax}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt3\cdot6.395\cdot10^{-3}}=39.72\,\text{kA}

8. הספק הניתוק: S=3⋅0.4⋅39.72=27.5 MVAS=\sqrt3\cdot0.4\cdot39.72=27.5\,\text{MVA}

תשובה: בצד 22 kV כושר ניתוק של לפחות 11.5 kA11.5\,\text{kA} (440 MVA440\,\text{MVA}); בצד 0.4 kV לפחות 39.7 kA39.7\,\text{kA} (בפועל נבחר ערך תקני כמו 50 kA50\,\text{kA}).

סעיף ג

תשובה:

Ik≈32.3 kAI_k\approx32.3\,\text{kA} בלוח הראשי; מבטחים בכושר ניתוק של לפחות 32.3 kA32.3\,\text{kA} (ערך תקני, למשל 36 kA36\,\text{kA})

לעכבה בצד המתח הנמוך (סעיף ב) מוסיפים את עכבת 6 הכבלים במקביל, באורך 85 m85\,\text{m} וחתך 150 mm2150\,\text{mm}^2 (סעיף א).

1. עכבת הכבלים:

Rc=ρ⋅ln⋅A=157⋅856⋅150=1.657 mΩR_c=\frac{\rho\cdot l}{n\cdot A}=\frac{\frac{1}{57}\cdot85}{6\cdot150}=1.657\,\text{m}\Omega

Xc=X0⋅ln=0.077⋅0.0856=1.091 mΩX_c=\frac{X_0\cdot l}{n}=\frac{0.077\cdot0.085}{6}=1.091\,\text{m}\Omega

2. עכבת הקצר בלוח הראשי:

Zˉk=(0.9375+1.657)+j(6.326+1.091)=2.594+j7.417 mΩ\bar Z_k=(0.9375+1.657)+j(6.326+1.091)=2.594+j7.417\,\text{m}\Omega, ∣Zk∣=7.858 mΩ|Z_k|=7.858\,\text{m}\Omega

3. זרם הקצר המרבי:

Ikmax=1.1⋅4003⋅7.858⋅10−3=32.33 kAI_{kmax}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt3\cdot7.858\cdot10^{-3}}=32.33\,\text{kA}

4. כושר הניתוק של המבטחים בלוח הראשי צריך להיות לפחות 32.3 kA32.3\,\text{kA}, ולכן בוחרים ערך תקני מעליו (למשל 36 kA36\,\text{kA}).

תשובה: Ik≈32.3 kAI_k\approx32.3\,\text{kA}; מבטחים בכושר ניתוק ≥32.3 kA\ge32.3\,\text{kA} (למשל 36 kA36\,\text{kA}).

סעיף ד

תשובה:

Ish≈61.7 kAI_{sh}\approx61.7\,\text{kA}; F≈447 kgf/mF\approx447\,\text{kgf/m}

הכוח בין הפסים נקבע לפי ערך השיא של זרם הקצר (זרם ההלם).

1. יחס ההתנגדות להיגב בלוח הראשי (סעיף ג):

RkXk=2.5947.417=0.35\frac{R_k}{X_k}=\frac{2.594}{7.417}=0.35

2. מטבלת מקדם ההלם, בין 0.30.3 (Ksh=1.4K_{sh}=1.4) ל-0.40.4 (Ksh=1.3K_{sh}=1.3): Ksh≈1.35K_{sh}\approx1.35

3. זרם ההלם:

Ish=2⋅Ik⋅Ksh=2⋅32.33⋅1.35=61.72 kAI_{sh}=\sqrt2\cdot I_k\cdot K_{sh}=\sqrt2\cdot32.33\cdot1.35=61.72\,\text{kA}

4. הכוח על קטע פס באורך l=100 cml=100\,\text{cm} (מטר אחד), d=15 cmd=15\,\text{cm}:

F3ph=1.76⋅Ish2⋅ld⋅100=1.76⋅61.722⋅10015⋅100=447 kgfF_{3ph}=\frac{1.76\cdot I_{sh}^2\cdot l}{d\cdot100}=\frac{1.76\cdot61.72^2\cdot100}{15\cdot100}=447\,\text{kgf}

כלומר כ-447 kgf/m447\,\text{kgf/m}.

תשובה: F≈447 kgf/mF\approx447\,\text{kgf/m}

שאלה 7 · חוק קלווין: חתך כלכלי ועלות אנרגיה

צרכן תעשייתי מוזן מרשת עילית המוליכים ברשת עשויים חמרן, מתח 24 kV24\,\text{kV}. מקדם ההספק אחיד בכל שעות הפעילות ושווה ל-1.

הצרכן פועל 6 ימים בשבוע, 52 שבועות בשנה.

בשאר הזמן העומס 0.5 MVA0.5\,\text{MVA}

עקומת העמסה היומית נתונה באיור לשאלה.

מחיר ההשקעה להקמת הרשת (מחיר הכבלים): ש"ח/ק"מ x ממ"ר 1050×A1050\times A

A - שטח החתך של המוליכים ב-mm2\text{mm}^2.

אורך הרשת: 15 km15\,\text{km}

מחיר הריבית השנתית והפחת מוערכים ל-13% ממחיר ההשקעה.

מחיר האנרגיה החשמלית היא 0.64 ₪ / קווט"ש

א.

חשבו את שטח החתך הכדאי מבחינה כלכלית של הרשת ואת צפיפות הזרם הכלכלי.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את עלות צריכת האנרגיה הפעילה השנתית.

(10 נקודות)
ג.

איך משפיע שינוי שטח החתך של המוליכים על עלות הקמת רשת חלוקה?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Aec≈270 mm2A_{ec}\approx270\,\text{mm}^2 (תקני: 300 mm2300\,\text{mm}^2); jec≈0.89 A/mm2j_{ec}\approx0.89\,\text{A/mm}^2 (Imax=240.6 AI_{max}=240.6\,\text{A}, Tmax=3043 hT_{max}=3043\,\text{h})

נתון: עקומת העמסה יומית (3 MVA3\,\text{MVA} בין 0:00 ל-6:00, 10 MVA10\,\text{MVA} בין 6:00 ל-15:00, 1.5 MVA1.5\,\text{MVA} בין 15:00 ל-24:00), 312 ימי עבודה, בשאר הזמן 0.5 MVA0.5\,\text{MVA}, ρAl=134\rho_{Al}=\frac{1}{34}, x=1050x=1050 ₪/(ק"מ·ממ"ר), K%=13%K\%=13\%, M=0.64M=0.64 ₪/קווט"ש.

מבוקש: החתך הכלכלי וצפיפות הזרם הכלכלית.

1. שעות בשנה: ימי עבודה 6⋅52=3126\cdot52=312, כלומר 312⋅24=7488 h312\cdot24=7488\,\text{h}; שאר השעות: 8760−7488=1272 h8760-7488=1272\,\text{h}.

2. זמן ההפסדים המרבי (cos⁡φ=1\cos\varphi=1, ולכן אפשר לעבוד עם SS):

∑Si2⋅ti=312⋅(32⋅6+102⋅9+1.52⋅9)+0.52⋅1272=312⋅974.25+318=304284 MVA2h\sum S_i^2\cdot t_i=312\cdot(3^2\cdot6+10^2\cdot9+1.5^2\cdot9)+0.5^2\cdot1272=312\cdot974.25+318=304284\,\text{MVA}^2\text{h}

Tmax=∑Si2⋅tiSmax2=304284102=3042.8 hT_{max}=\frac{\sum S_i^2\cdot t_i}{S_{max}^2}=\frac{304284}{10^2}=3042.8\,\text{h}

3. הזרם המרבי:

Imax=Smax3⋅Un=10⋅1063⋅24⋅103=240.56 AI_{max}=\frac{S_{max}}{\sqrt3\cdot U_n}=\frac{10\cdot10^6}{\sqrt3\cdot24\cdot10^3}=240.56\,\text{A}

4. החתך הכלכלי לפי חוק קלווין:

A=3⋅Imax2⋅100⋅ρ⋅Tmax⋅MK%⋅x=3⋅240.562⋅100⋅134⋅3042.8⋅0.6413⋅1050=269.9 mm2A=\sqrt{\frac{3\cdot I_{max}^2\cdot100\cdot\rho\cdot T_{max}\cdot M}{K\%\cdot x}}=\sqrt{\frac{3\cdot240.56^2\cdot100\cdot\frac{1}{34}\cdot3042.8\cdot0.64}{13\cdot1050}}=269.9\,\text{mm}^2

החתך התקני: 300 mm2300\,\text{mm}^2 (העלות השנתית הכוללת בו נמוכה במעט מזו של 240 mm2240\,\text{mm}^2).

5. צפיפות הזרם הכלכלית:

jec=ImaxA=240.56269.9=0.89 A/mm2j_{ec}=\frac{I_{max}}{A}=\frac{240.56}{269.9}=0.89\,\text{A/mm}^2

תשובה: Aec≈270 mm2A_{ec}\approx270\,\text{mm}^2 (נבחר 300 mm2300\,\text{mm}^2), jec≈0.89 A/mm2j_{ec}\approx0.89\,\text{A/mm}^2.

סעיף ב

תשובה:

W=38544 MWhW=38544\,\text{MWh}, עלות כ-24.6724.67 מיליון ₪ בשנה (הפסדי הקו בחתך 300 mm2300\,\text{mm}^2 כ-0.50.5 מיליון ₪ נוספים)

האנרגיה הפעילה השנתית היא סכום מכפלות ההספק בזמן. מקדם ההספק 1, ולכן P=SP=S.

1. אנרגיה ביום עבודה:

Wd=3⋅6+10⋅9+1.5⋅9=18+90+13.5=121.5 MWhW_d=3\cdot6+10\cdot9+1.5\cdot9=18+90+13.5=121.5\,\text{MWh}

2. אנרגיה שנתית:

Wya=∑Pi⋅ti=312⋅121.5+0.5⋅1272=37908+636=38544 MWhW_{ya}=\sum P_i\cdot t_i=312\cdot121.5+0.5\cdot1272=37908+636=38544\,\text{MWh}

3. עלות האנרגיה:

C=Wya⋅M=38544⋅103⋅0.64=24 668 160C=W_{ya}\cdot M=38544\cdot10^3\cdot0.64=24\,668\,160 ₪

תוספת - עלות הפסדי האנרגיה בקו בחתך שנבחר (300 mm2300\,\text{mm}^2):

ΔW=3⋅Imax2⋅ρ⋅lA⋅Tmax=3⋅240.562⋅134⋅15000300⋅3042.8=776.9⋅103 kWh\Delta W=3\cdot I_{max}^2\cdot\rho\cdot\frac{l}{A}\cdot T_{max}=3\cdot240.56^2\cdot\frac{1}{34}\cdot\frac{15000}{300}\cdot3042.8=776.9\cdot10^3\,\text{kWh}

CW=776.9⋅103⋅0.64≈497 200C_W=776.9\cdot10^3\cdot0.64\approx497\,200 ₪ לשנה.

תשובה: עלות האנרגיה הפעילה השנתית כ-24.6724.67 מיליון ₪ (38544 MWh38544\,\text{MWh}).

סעיף ג

תשובה:

הגדלת החתך מייקרת את ההשקעה (ביחס ישר ל-AA) אך מקטינה את הפסדי האנרגיה (ביחס הפוך ל-AA); החתך הכלכלי הוא נקודת המינימום של העלות השנתית הכוללת.

1. עלות ההקמה (ההשקעה) גדלה ביחס ישר לשטח החתך: B=x⋅A⋅lB=x\cdot A\cdot l, וכך גם העלות השנתית של ריבית ופחת K%100⋅x⋅A⋅l\frac{K\%}{100}\cdot x\cdot A\cdot l. חתך כפול - כמעט פי שניים חומר מוליך, ובנוסף עמודים ואביזרים חזקים יותר (משקל המוליכים גדל).

2. עלות ההפסדים קטנה ביחס הפוך לחתך: CW=3⋅Imax2⋅ρ⋅lA⋅Tmax⋅MC_W=3\cdot I_{max}^2\cdot\rho\cdot\frac{l}{A}\cdot T_{max}\cdot M. חתך גדול יותר - התנגדות קטנה יותר, הפסדי אנרגיה ומפל מתח קטנים יותר.

3. סכום שתי העלויות f(A)=a⋅A+bAf(A)=a\cdot A+\frac{b}{A} הוא בעל מינימום בנקודה שבה העלות השנתית של ההשקעה שווה לעלות ההפסדים - זהו החתך הכלכלי (חוק קלווין, סעיף א). חתך קטן ממנו חוסך בהקמה אבל "משלם" שנים רבות בהפסדים; חתך גדול ממנו מייקר את ההקמה יותר ממה שנחסך בהפסדים.

תשובה: הגדלת החתך מעלה את עלות ההקמה ומקטינה את עלות ההפסדים; הבחירה הנכונה היא החתך הכלכלי שבו סכום העלויות השנתיות מזערי.

שאלה 8 · שאלות ברירה: הארקה, הגנה בפני חשמול וכבלים

לפניכם מספר סעיפים עם שאלות ברירה, עליכם לבחור את התשובה הנכונה בכל סעיף, יש לענות על כל הסעיפים.

א.

איזו מהטענות הבאות אינה נכונה לגבי הארקת שיטה:

1. אסור להתקין הארקת שיטה כאשר הגנה בפני חשמול היא ע"י הפרד מגן.

2. במתקנים לזרם ישר מותר להשתמש בצנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה להארקת שיטה.

3. מטרת הארקת שיטה היא ייצוב מתח השיטה לאדמה.

4. משמשת כהגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה.

(4 נקודות)
ב.

במבנה מותקן שנאי מבדל כחלק משיטת ההגנה בפני חשמול מסוג זינה צפה.

בצידם המשני של המעגלים הניזונים משנאי זה, הותקן ממסר פחת ראשי הפועל בזרם דלף העולה על 30 mA30\,\text{mA}.

איזו מבין התשובות הבאות היא הנכונה בעניין זה?

1. ממסר הפחת יפעל.

2. ממסר הפחת יפעל כאשר יופיע זרם קצר של 5 In5\,I_n.

3. במקרה זה אין משמעות להתקנת ממסר פחת.

4. ממסר הפחת יפעל כאשר יופיע זרם העולה על 30 mA30\,\text{mA}.

(4 נקודות)
ג.

מהי שיטת ההגנה המוצגת בשרטוט?

1. TT.

2. TN-S.

3. IT.

4. TN-C-S.

(4 נקודות)
ד.

לוח חשמל משני במתח נמוך במבנה תעשייתי מוזן מהלוח הראשי בכבל תלת מופעי רב גידי עם מוליכי אלומיניום בעלי בידוד 70∘C70^\circ\text{C}.

הכבל מוגן ביציאה מהלוח הראשי באמצעות מבטח להגנה בפני זרם קצר בלבד.

באיור לסעיף מוצג אופיין "זרם-זמן" של המבטח המגן על כבל הזינה ללוח הנ"ל.

בהסתמך על אופיין זה ובהתאם לדרישת התקנות להגנה בפני זרם קצר בלבד.

מהו שטח החתך המינימלי הסטנדרטי של כבל שיש לבחור, כדי שיתפתח במעגל זה זרם קצר שיסולק בוודאות תוך 3 שניות?

1. S=150 (mm2)S=150\,(\text{mm}^2).

2. S=70 (mm2)S=70\,(\text{mm}^2)

3. S=120 (mm2)S=120\,(\text{mm}^2)

4. S=95 (mm2)S=95\,(\text{mm}^2)

(4 נקודות)
ה.

בתרשים מופיע שנאי על עמוד המזין ארון מונים במבנה חדש עם הארקת יסוד.

ארון המונים מזין את הלוח הראשי אשר מזין 4 לוחות משנה בכבלים כמפורט בתרשים.

בהנחה שהמתכנן בחר כ-TN-C-S את שיטת ההגנה במבנה.

מהו שטח החתך הנדרש למוליך האיפוס בתרשים?

1. מוליך נחושת בחתך 150 ממ"ר.

2. מוליך נחושת בחתך 70 ממ"ר.

3. מוליך נחושת בחתך 50 ממ"ר.

4. מוליך נחושת בחתך 25 ממ"ר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

תשובה 2

בודקים כל טענה:

1. נכונה - בתקנות נקבע שלא תותקן הארקת שיטה כאשר ההגנה בפני חשמול מבוססת על הפרד מגן (וכן זינה צפה ומתח נמוך מאוד), כי ההגנה מבוססת דווקא על בידוד המעגל מהאדמה.

2. לא נכונה - בזרם ישר זרם דלף קבוע דרך צנרת המים גורם לקורוזיה אלקטרוליטית של הצנרת, ולכן אסור להשתמש בצנרת מים מתכתית כאלקטרודת הארקה במתקני זרם ישר.

3. נכונה - הארקת השיטה מקבעת את פוטנציאל נקודת הכוכב (האפס) ביחס לאדמה ובכך מייצבת את מתחי הפאזות לאדמה.

4. נכונה - בחדירת מתח גבוה (למשל ממתח גבוה בשנאי או ממגע בין קווים) הארקת השיטה מגבילה את עליית המתח במתקן.

תשובה: 2

סעיף ב

תשובה:

תשובה 3

בזינה צפה המעגל המשני של שנאי המבדל אינו מחובר לאדמה בשום נקודה. במגע של אדם או בתקלת בידוד ראשונה לגוף/לאדמה אין מסלול סגור שדרכו יזרום זרם דלף (מלבד זרמים קיבוליים זעירים), ולכן גם לא נוצר הפרש בין הזרם הנכנס ליוצא שממסר הפחת מגיב אליו. ההגנה בשיטה זו מבוססת על הבידוד עצמו, וממסר פחת אינו תורם להגנה.

בקצר בין מוליכים (תשובה 2) הזרם הנכנס שווה ליוצא - הפחת אינו מגיב, וההגנה היא של המבטח.

תשובה: 3 - אין משמעות להתקנת ממסר פחת.

סעיף ג

תשובה:

תשובה 2 (TN-S)

מהשרטוט:

•נקודת הכוכב של השנאי מוארקת ישירות (אלקטרודת הארקה בתחנה) - האות הראשונה T.

•גוף הצרכן אינו מחובר לאלקטרודה משלו, אלא למוליך הגנה נפרד שמגיע מפס ההארקה של המקור - האות השנייה N.

•מוליך האפס N ומוליך ההגנה PE יוצאים כמוליכים נפרדים כבר מהמקור ונשארים נפרדים לכל האורך (חמישה מוליכים: L1, L2, L3, N, PE) - S.

לכן השיטה היא TN-S. (ב-TN-C-S היה קטע משותף PEN לפני ההפרדה; ב-TT הגוף מוארק באלקטרודה נפרדת; ב-IT המקור אינו מוארק.)

תשובה: 2 - TN-S.

סעיף ד

תשובה:

תשובה 3 (S=120 mm2S=120\,\text{mm}^2; נדרש S≥114 mm2S\ge114\,\text{mm}^2)

הכבל צריך לעמוד בחום של זרם הקצר עד שהמבטח מנתק: S≥IK⋅tkS\ge\frac{I_K\cdot\sqrt t}{k}.

1. מהאופיין: זמן של 3 s3\,\text{s} על הציר האנכי. "יסולק בוודאות" - קוראים את הגבול הימני (העליון) של רצועת האופיין, שבו המבטח בוודאות כבר ניתק: IK≈5 kAI_K\approx5\,\text{kA}.

2. מקדם kk למוליכי אלומיניום בבידוד 70∘C70^\circ\text{C} (PVC): k=76 A⋅smm2k=76\,\frac{A\cdot\sqrt s}{mm^2}.

3. החתך המזערי:

S≥IK⋅tk=5000⋅376=114 mm2S\ge\frac{I_K\cdot\sqrt t}{k}=\frac{5000\cdot\sqrt3}{76}=114\,\text{mm}^2

4. החתך הסטנדרטי הקרוב מעל: 120 mm2120\,\text{mm}^2 (95 mm295\,\text{mm}^2 קטן מדי, ו-150 mm2150\,\text{mm}^2 אינו המינימלי).

תשובה: 3 - S=120 mm2S=120\,\text{mm}^2.

סעיף ה

תשובה:

תשובה 1 (150 ממ"ר נחושת)

מוליך האיפוס (המסומן ב-"?") מחבר את מוליך ה-PEN של הזינה בארון המונים אל פס ההארקה הראשי / הארקת היסוד של המבנה. דרכו עובר זרם התקלה בכל המבנה, ולכן חתכו נקבע לפי חתך מוליכי המופע של הזינה, כמו מוליך הארקה המותקן יחד עם מוליכי המעגל: עד 16 mm216\,\text{mm}^2 - כחתך המופע; מ-2525 עד 35 mm235\,\text{mm}^2 - 16 mm216\,\text{mm}^2; מעל 35 mm235\,\text{mm}^2 - לפחות מחצית חתך המופע.

1. הזינה למבנה: 2×(4×150)2\times(4\times150) N2XY, כלומר שני כבלי נחושת במקביל, וחתך שקול לכל מופע: 2⋅150=300 mm22\cdot150=300\,\text{mm}^2.

2. חתך מוליך האיפוס הנדרש: 3002=150 mm2\frac{300}{2}=150\,\text{mm}^2 נחושת.

תשובה: 1 - מוליך נחושת בחתך 150 ממ"ר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.