מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים 97164 - קיץ 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97164 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים, קיץ 2025 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על ארבע שאלות מתוך השאלות 1-6.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
4. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · הזנת חווה חקלאית: חתך כבל, הגנה וקצר
לחווה חקלאית בצפון הארץ תוכננה הזנה תלת מופעית, הספק החשמלי של החווה כולה הוא . כבל ההזנה ללוח הראשי של החווה (4 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא . הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE. מתח ההזנה של הרשת הוא . עכבת לולאת התקלה שנמדדה בלוח הראשי של החווה היא .
קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש של כבל ההזנה בהתאם לתקנות החשמל.
לפי תקנות החשמל, קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול בחווה החקלאית ומהי הדרישה הנוספת עבור המתקן החשמלי שתואר בשאלה.
לפי תקנות החשמל, ציינו מה הם המקרים בהם שיטת ההגנה מפסק מגן כהגנה בלעדית מתאפשרת.
מהלוח הראשי הזינו רפת במרחק של , כבל ההזנה . המא"ז בלוח הראשי הוא וההספק .
מה יהיה מפל המתח עבור קו ההזנה (הזניחו את היגב הכבל)?
בהמשך לנתוני השאלה וסעיף ד', מה יהיה זרם הקצר בלוח הרפת.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, מאמ"ת , , ולכן כבל נחושת XLPE בחתך ().
נתון: , , כבל 4 גידים נחושת/XLPE בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע , התנגדות תרמית סגולית של הקרקע .
מבוקש: שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה.
רעיון: נחשב את זרם העבודה, נבחר את המפסק שמגן על הכבל, נתקן את זרם הכבל הנדרש במקדמי התיקון של תנאי ההתקנה, ובסוף נבחר מהטבלה של התקנות את החתך הקטן ביותר שעומד בזרם הזה.
1. זרם העבודה (הבחירה מבוססת על שיקולי העמסה בלבד):
2. המפסק המגן על הכבל צריך להיות גדול מזרם העבודה: נבחר מאמ"ת בזרם נקוב . הכבל צריך לשאת לפחות את זרם המפסק בתנאי ההתקנה: .
3. מקדמי התיקון לפי טבלאות התקנות:
•טמפרטורת הקרקע : .
•התנגדות תרמית סגולית של הקרקע : .
4. הזרם המתמיד המרבי הנדרש מהכבל בתנאי הטבלה:
5. בטבלת העמסת המוליכים (טבלה 90.6, כבל נחושת עם בידוד XLPE בצינור בקרקע) החתך הקטן ביותר שהזרם המתמיד שלו גדול מ- הוא , עם זרם מתמיד של .
תשובה: שטח החתך המינימלי הוא (נחושת, XLPE, ).
סעיף ב
איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד (לפי התוכנית); במתקן המוגן באיפוס או בהארקת הגנה חובה להתקין מפסק פחת אחד או יותר.
מבוקש: שיטת ההגנה בפני חשמול במתקן חקלאי והדרישה הנוספת לפי תקנות החשמל.
1. לפי התקנות למתקנים חקלאיים, המיתקן יהיה מוגן באמצעי הגנה בפני חישמול באחת משיטות ההגנה האלה: איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד, בהתאם לקבוע בתוכנית.
2. הדרישה הנוספת: מתקן חקלאי הוא מקום רטוב, עם בעלי חיים ומבני מתכת, ולכן אין מסתפקים בשיטת ההגנה בלבד. במיתקן המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה יותקן מפסק פחת אחד או יותר, בהתאם לקבוע בתוכנית.
תשובה: הגנה באיפוס, בהארקת הגנה או במתח נמוך מאוד (לפי התוכנית); כשההגנה היא איפוס או הארקת הגנה, נדרש בנוסף להתקין מפסק פחת אחד או יותר.
סעיף ג
אתר בניה/קרון/מבנה ארעי; מבנה TT שבו ההגנה לא עומדת בתקנות ואי אפשר לאפס; מבנה עם הארקת יסוד שאי אפשר לאפס בו ו-TT לא מתאפשר; גופי תאורה על עמודים מחומר מוליך; מתקנים אחרים שהתיר המנהל.
מבוקש: המקרים שבהם מותר להשתמש במפסק מגן (מפסק לזרם דלף) כהגנה בלעדית בפני חשמול.
לפי תקנות החשמל, מותר להשתמש במפסק מגן כהגנה בלעדית בפני חשמול במקרים אלה בלבד:
1. באתר בניה, בקרון מגורים, במבנה ארעי או במיתקן ארעי אחר.
2. במבנה שבו השתמשו בהגנה על ידי הארקה (TT) ומסיבה כלשהי הגנה כאמור אינה ממלאה אחת מדרישות התקנות, ולא ניתן להשתמש במיתקן בהגנה על ידי איפוס (TN-S, TN-C-S).
3. במבנה שבו קיימת הארקת יסוד כאשר לא ניתן לבצע בו איפוס (TN-C-S), ועכבת לולאת התקלה או ההתנגדות למסה הכללית של אדמה אינן מאפשרות הגנה על ידי הארקת הגנה (TT).
4. בגופי תאורה המותקנים על עמודים העשויים מחומר מוליך.
5. במיתקנים אחרים שהתיר המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
תשובה: חמשת המקרים שלמעלה: מתקן ארעי (אתר בניה, קרון, מבנה ארעי); מבנה TT שההגנה בו אינה עומדת בתקנות ואין אפשרות לאיפוס; מבנה עם הארקת יסוד שבו אי אפשר לאפס ו-TT לא מתאפשר; גופי תאורה על עמודים מוליכים; מתקן שהתיר המנהל.
סעיף ד
(כ-)
נתון: אורך הקו , חתך נחושת (), עומס (), , היגב הכבל זניח.
מבוקש: מפל המתח השלוב על הקו.
רעיון: כשההיגב זניח, מפל המתח נוצר רק מהרכיב הפעיל של הזרם על התנגדות המוליך.
1. זרם העומס:
2. התנגדות מוליך אחד של הקו:
3. מפל המתח השלוב (רק הרכיב הפעיל יוצר מפל על התנגדות):
4. באחוזים: .
תשובה: מפל המתח על קו ההזנה לרפת הוא כ- (כ-).
סעיף ה
,
נתון: עכבת לולאת התקלה בלוח הראשי , קו של בחתך (סעיף ד').
מבוקש: זרם הקצר (קצר בין מופע להארקה) בלוח הרפת.
רעיון: עכבת הלולאה בלוח הרפת היא העכבה שנמדדה בלוח הראשי ועוד העכבה של הקו החדש. לולאת התקלה עוברת דרך מוליך המופע ודרך מוליך ההגנה, ולכן מוסיפים את התנגדות הקו פעמיים.
1. התנגדות מוליך אחד של הקו לרפת:
2. עכבת הלולאה בלוח הרפת (מופע + מוליך הגנה):
3. זרם הקצר המרבי (עם מקדם מתח ):
הערה: אם מוסיפים רק מוליך אחד של הקו () מתקבל , אבל לולאת התקלה כוללת גם את מוליך ההגנה של הכבל ולכן נכון להוסיף את ההתנגדות פעמיים.
תשובה: זרם הקצר בלוח הרפת הוא כ- ().
שאלה 2 · מבנים חד מופעיים: זרם אפס ושיטת הגנה
באיור לשאלה מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא , ההזנה למבנה הראשי היא תלת מופעית וההזנה לכל מבנה היא חד- מופעית. לכל מבנה באיור קיימת אלקטרודת הארקה מקומית.
הצרכנים המחוברים במבנה בודד (א'/ב') (לפי נתונים נקובים):

חשבו את הזרם במוליך האפס של מבנה א'.
הניחו שיש לבחור מפסק אוטומטי ראשי מתכוונן בעל ארבע קטבים למבנה הראשי.
מה יהיה ערך כיוונון ההגנה בפני עומס יתר עבור מוליך ה- N?
בעת ניתוק של מוליך ה- N בנקודה A, מה יהיה מתח בין פס האפסים N במבנה א' לבין הארקת המתקן?
במדידת עכבת לולאת התקלה במבנה א', התקבלה מדידה .
מהו ערך התנגדות האלקטרודה כלפי מסת האדמה () הנדרש? קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של מבנה א' (קבעו את זרם הניתוק הנדרש).
עובד המתקן מעוניין להתקין בית תקע במבנה ב' שיוזן ממבנה א'.
קבעו האם התקנה זו אפשרית (בססו את תשובתכם על תקנות החשמל).
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: טבלת הצרכנים של מבנה בודד, מקדם הספק ממוצע , הזנה חד מופעית .
מבוקש: הזרם במוליך האפס של מבנה א'.
רעיון: במבנה המוזן חד מופעית, הזרם במוליך האפס שווה לזרם במוליך המופע. נחשב את ההספק המחושב של המבנה (עם מקדמי ההתלכדות), ממנו את הזרם.
1. ההספק הפעיל המחושב:
2. ההספק הראקטיבי:
3. ההספק המדומה:
(או ישירות )
4. זרם העבודה במבנה, שהוא גם הזרם במוליך האפס:
תשובה: הזרם במוליך האפס של מבנה א' הוא כ-.
סעיף ב
; עם מפסק הכיוונון הוא (כ-).
נתון: שני מבנים זהים (א' ו-ב'), כל אחד מוזן ממופע אחר של המבנה הראשי, בזרם ובמקדם הספק ().
מבוקש: ערך הכיוונון של הגנת העומס במוליך האפס של המפסק הראשי.
רעיון: במוליך האפס של המבנה הראשי זורם הסכום הווקטורי של זרמי שני המבנים. שני הזרמים שווים בגודלם ומוזזים ב- (מופעים שונים).
1. נסמן את זרם מבנה א' על מופע L1 ואת זרם מבנה ב' על מופע L2 (מפגר ב-):
(סכום של שני וקטורים שווים בזווית ביניהם שווה בגודלו לכל אחד מהם.)
2. לכן הזרם במוליך האפס של המבנה הראשי הוא , כמו הזרם בכל מבנה.
3. נבחר מפסק ראשי מתכוונן בזרם נקוב (הערך הסטנדרטי הקרוב מעל זרם העבודה). מקדם הכיוונון של הגנת העומס במוליך ה-N:
תשובה: הזרם במוליך ה-N הוא כ-; עם מפסק מתכוונן של יש לכוונן את ההגנה בפני עומס יתר של ה-N לכ-.
סעיף ג
מבוקש: המתח בין פס האפסים של מבנה א' להארקה המקומית כשמוליך ה-N מנותק בנקודה A.
1. כשה-N מנותק בנקודה A, הצרכנים של מבנה א' נשארים מחוברים בין מוליך המופע לבין פס האפסים, אבל לזרם אין דרך חזרה, ולכן לא זורם זרם דרכם.
2. כשאין זרם, אין מפל מתח על הצרכנים, ופס האפסים "מקבל" דרכם את הפוטנציאל של מוליך המופע.
3. במבנה עם אלקטרודת הארקה מקומית (הגנת TT), פס האפסים אינו מחובר להארקה, ולכן בין פס האפסים להארקת המתקן יופיע מתח המופע המלא: . זה מצב מסוכן, כי מוליך האפס נחשב "בטוח" למגע.
תשובה: המתח בין פס האפסים של מבנה א' לבין הארקת המתקן יהיה .
סעיף ד
; הגנה במפסק מגן כהגנה בלעדית, .
נתון: עכבת לולאת התקלה במבנה א' , מתח מופע , מפסק המבנה .
מבוקש: ערך הנדרש, שיטת ההגנה וזרם הניתוק של מפסק המגן.
1. התנגדות האלקטרודה: לפי התקנות, ההתנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על .
2. האם הגנה בהארקה (ניתוק על ידי המא"ז) אפשרית? זרם התקלה המרבי:
זרם זה קטן אפילו מהזרם הנקוב של המפסק (), ובוודאי מזרם הניתוק המגנטי שלו, ולכן המא"ז לא ינתק את התקלה. הארקת הגנה לא עומדת בדרישות, ובמבנה עם אלקטרודה מקומית אין איפוס.
3. לכן שיטת ההגנה של מבנה א' תהיה מפסק מגן (מפסק לזרם דלף) כהגנה בלעדית בפני חשמול (המקרה של מבנה TT שבו ההגנה אינה ממלאה את דרישות התקנות).
4. זרם הניתוק: נדרש שזרם התקלה יהיה לפחות פי 10 מזרם הדלף הנקוב של המפסק, כדי שהניתוק יהיה ודאי:
תשובה: ; שיטת ההגנה היא מפסק מגן כהגנה בלעדית, עם זרם דלף נקוב .
סעיף ה
לא: חלק של מעגל סופי מלוח ראשי אחד לא יימצא בשטח הניזון מלוח ראשי אחר (פרט למעגל במוביל, בהתקנה סמויה, ללא תיבות).
מבוקש: האם מותר להזין בית תקע במבנה ב' ממעגל של מבנה א'.
1. לפי תקנות החשמל (מעגלים סופיים): במיתקן ביתי לא יימצא שום חלק של מעגל סופי הניזון מלוח ראשי אחד בשטח הניזון מלוח ראשי אחר, פרט למעגל אשר במוביל, בהתקנה סמויה, ללא תיבות.
2. בית תקע הוא נקודת קצה של מעגל סופי, ולכן בית תקע של מבנה א' בתוך מבנה ב' אסור.
3. בנוסף, לכל מבנה יש אלקטרודת הארקה משלו ומפסק מגן משלו: בית תקע כזה יקשר בין שתי מערכות הארקה, ובעת ניתוק לוח מבנה ב' עדיין יישאר במבנה מתח ממבנה א'.
תשובה: ההתקנה אינה אפשרית: אסור שחלק ממעגל סופי הניזון מלוח מבנה א' יימצא בשטח הניזון מלוח מבנה ב'.
שאלה 3 · רשת טבעתית במתח נמוך: זרמים, חתך והפסדים
באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית עילית במתח נמוך. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת זניח. מתח הרשת הנקוב הוא . רשת מוזנת ממקור הזנה בודד, ידוע שמוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של .

חשבו את הזרם בכל קטע וקטע.
חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (המסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת הפסדי הספק הרשת המקסימלית היא בלבד.
באיזו נקודה המתח הוא המתח המזערי, מהו את ערכו של מתח זה?
הניחו ששטחי החתך שהותקנו גדולים ב- משטח החתך שנבחר בסעיף ב'.
כיצד יושפעו הפסדי ההספק של הרשת? (הביעו את השינוי באחוזים)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(), (), (), ().
נתון: טבעת עם אורכים , , , , חתך אחיד, היגב זניח. עומסים (כולם השראתיים): : , ; : , ; : , .
מבוקש: הזרם בכל קטע של הטבעת.
רעיון: "פותחים" את הטבעת בנקודת ההזנה ומקבלים קו המוזן משני קצותיו ( ו-) באותו מתח. בחתך אחיד ההתנגדות פרופורציונית לאורך, ולכן הזרם מכל קצה נמצא לפי שיטת המומנטים.
1. זרמי העומסים כמצביים (זווית הזרם בפיגור, , עם ):
2. הזרם מ- אל לפי המומנטים סביב הקצה (המרחק של כל עומס מ- כפול זרמו, חלקי האורך הכולל ):
3. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת:
, , מ- אל .
, , מ- אל .
, , מ- אל .
4. בדיקה: . הזרמים נפגשים בנקודה , והיא נקודת חלוקת הזרמים.
תשובה: (), (), (), ().

סעיף ב
, נבחר .
נתון: זרמי הקטעים מסעיף א', הפסדים מותרים מההספק הפעיל של הרשת.
מבוקש: שטח החתך האחיד המסחרי.
1. ההספק הפעיל בנקודה : , ולכן ההספק הכולל:
2. ההפסדים המותרים:
3. הפסדי ההספק בשלושה מוליכים: , ולכן החתך המינימלי:
4. החתך המסחרי הקרוב מעל: .
תשובה: החתך המחושב הוא כ-, ונבחר חתך מסחרי של .
סעיף ג
בנקודה : ().
מבוקש: הנקודה עם המתח הנמוך ביותר והמתח בה.
1. המתח המזערי הוא בנקודת חלוקת הזרמים, הנקודה שאליה מגיעים הזרמים משני צידי הטבעת. מסעיף א', הזרם ב- זורם מ- אל והזרם ב- זורם מ- אל , ולכן המתח המזערי בנקודה .
2. כשההיגב זניח, מפל המתח נוצר רק מהרכיב הפעיל (הממשי) של הזרם. מפל המתח השלוב בדרך (חתך ):
3. בדיקה בדרך השנייה : , אותה תוצאה. (ב- המפל וב- המפל , שניהם קטנים יותר.)
4. המתח בנקודה :
תשובה: המתח המזערי בנקודה , והוא כ-.
סעיף ד
ההפסדים יקטנו בכ- ().
מבוקש: השינוי באחוזים בהפסדים כשהחתך גדל ב-.
1. כשהזרמים לא משתנים, ההפסדים הפוכים לחתך: .
2. עם חתך :
3. השינוי: , כלומר ירידה של כ-. (עם ההפסדים הם כ-, ועם חתך גדול ב- כ-.)
תשובה: הפסדי ההספק יקטנו בכ- (יהיו כ- מההפסדים הקודמים).
שאלה 4 · מפעל עם שנאי: מפסק ראשי, קבלים וקצר
במפעל גבס מוזן מרשת תלת-מופעית , הספק הקצר של רשת הוא . במפעל, קיים מסדר חשמל למתח גבוה ושנאי הספק, השנאי בהספק נקוב של בעל ערכים נקובים של , הפסדי הריקם של שנאי הם והפסדי הנחושת הנקובים הם . קבוצת החיבורים של השנאים היא Dyn11, מתח הקצר . ברשת החשמל קיים מתח פאזי של .
לשנאי יש חיבור ללוח הראשי, כאשר בוצעה הארקת שיטה לשנאי ההספק באמצעות מוליך בצבע ירוק צהוב לפה"פ הראשי. בלוח הראשי קיימת מערכת החלפה בעלת ארבעה קטבים עם גנרטור (הנמצא בחדר הגנרטור בצמוד לחדר השנאי) להזנה חלופית מלאה של המפעל.
טבלת עומסים למפעל- שאלה 4
חשבו ובחרו את המפסק הראשי המינימלי בהתאם להעמסת השנאי בצד המתח הנמוך של השנאי.
חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת (בהתאם לטבלה א') עבור מקדם הספק של 0.92, אם ידוע שהמתח הנקוב של סוללת הקבלים הוא וקבעו מהו מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון.
חשבו את זרם הקצר המרבי העלול להתפתח בלוח הראשי (הזניחו את המרחק שבין השנאי ללוח החשמל).
בהתאם לתקנות החשמל, מהי אספקה חלופית?
קבעו האם נדרש לבצע חיבור בין נקודת ה- N של הגנרטור לבין הפה"פ בחדר הגנרטור (נמקו את תשובתכם).
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(), , ולכן מפסק ראשי .
נתון: עומסי שלושת הלוחות (טבלת העומסים), שנאי , .
מבוקש: הזרם בצד המתח הנמוך של השנאי לפי העמסתו בפועל, ומפסק ראשי בזרם נקוב מזערי שאינו קטן ממנו.
רעיון: מחברים את ההספקים המדומים של הלוחות כמצביים (לכל לוח זווית אחרת), מחשבים את זרם העבודה בצד , ובוחרים את המפסק הסטנדרטי הקרוב מעליו.
1. זוויות העומסים: , , .
2. העומס הכולל (חיבור מצביים):
מקדם ההספק של המפעל: .
3. מקדם העמסת השנאי:
4. זרם העבודה בצד המתח הנמוך:
5. המפסק הראשי צריך להיות בעל זרם נקוב . הערך הסטנדרטי הקרוב מעל הוא . (לשם השוואה, הזרם הנקוב של השנאי עצמו הוא , אבל השאלה מבקשת מפסק לפי ההעמסה בפועל.)
תשובה: העומס הכולל (השנאי מועמס ב-), זרם העבודה , ולכן המפסק הראשי המזערי הוא .
סעיף ב
, סוללה נקובה ב-: כ-; .
נתון: , (סעיף א'), מקדם הספק נדרש , מתח נקוב של הקבלים , מתח הרשת .
מבוקש: גודל הסוללה הנקוב ומקדם העמסת השנאי אחרי התיקון.
1. הטנגנסים:
,
2. ההספק הראקטיבי שהקבלים צריכים לספק במתח :
3. הספק קבל פרופורציוני לריבוע המתח. סוללה שנקובה ל- ועובדת ב- נותנת פחות מהערך הנקוב שלה, ולכן הערך הנקוב צריך להיות:
4. ההספק המדומה אחרי התיקון ומקדם העמסת השנאי:
תשובה: נדרשת סוללה של כ- בפועל, כלומר סוללה נקובה של כ- ב-. מקדם העמסת השנאי אחרי התיקון הוא כ- ().
סעיף ג
,
נתון: , שנאי , , , מתח נמוך .
מבוקש: זרם הקצר התלת מופעי המרבי בלוח הראשי.
רעיון: נחשב את כל העכבות בצד , נסכם את הרכיבים ההתנגדותיים וההשראתיים בנפרד, ונחשב את הזרם עם מקדם מתח .
1. היגב הרשת:
2. התנגדות ועכבת השנאי:
3. עכבת הקצר:
4. זרם הקצר התלת מופעי המתמיד המרבי:
תשובה: זרם הקצר המרבי בלוח הראשי הוא כ-.
סעיף ד
אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת של חברת חשמל בשעת הפסקתה.
מבוקש: ההגדרה של אספקה חלופית בתקנות.
לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים), אספקה חלופית היא אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת של חברת חשמל, בשעת הפסקתה. בשאלה הגנרטור מספק חלופה מלאה למפעל דרך מערכת ההחלפה בלוח הראשי.
תשובה: אספקה חלופית היא אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת חברת החשמל בשעת הפסקתה.
סעיף ה
כן: מערכת ההחלפה בת 4 קטבים (מנתקת גם את ה-N), ולכן נדרשת הארקת שיטה לגנרטור.
מבוקש: האם לחבר את נקודת הכוכב של הגנרטור לפס השוואת הפוטנציאלים בחדר הגנרטור.
1. מערכת ההחלפה היא בת ארבעה קטבים, כלומר היא מחליפה גם את מוליך האפס. כשהמפעל מוזן מהגנרטור, האפס של המתקן מנותק מהאפס של השנאי, ומהארקת השיטה שבוצעה לשנאי.
2. בלי חיבור נוסף, נקודת הכוכב של הגנרטור תהיה "צפה", ושיטת ההגנה (איפוס) לא תפעל: בתקלה למבנה לא יזרום זרם קצר שינתק את המפסק.
3. לכן נדרש לחבר את נקודת ה-N של הגנרטור לפה"פ בחדר הגנרטור. החיבור הזה הוא הארקת השיטה של הגנרטור.
תשובה: כן. מערכת ההחלפה בת 4 קטבים מנתקת גם את ה-N, ולכן יש לחבר את נקודת ה-N של הגנרטור לפה"פ בחדר הגנרטור, כהארקת שיטה של הגנרטור.
שאלה 5 · שני שנאים ופסי צבירה: מתחים, קצר ובדיקת פס
באיור נתונה המערכת הבאה (תדירות המערכת היא ), הניחו שמתח הרשת . מפסק Q מופסק.
שנאי T1: מתחים נקובים וקבוצת חיבורים YNd11, , .
שנאי T2: מתחים נקובים וקבוצת חיבורים YNd11, , .

מהו המתח שימדד בין פס צבירה BB1 לפס צבירה BB2?
חשבו את זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A.
חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.
חשבו את הספק הקצר התלת-מופעי בנקודה A.
הסבירו והוכיחו האם התקנת פס צבירה BB1 בהתאם לטבלה המצורפת תקינה מהיבט של כוחות אלקטרו- דינאמיים ותדירות טבעית.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
כ- (בין מופעים זהים).
נתון: T1: , , כבל ; T2: , , כבל ; , . עומס BB1: , ; עומס BB2: , . מפסק Q פתוח.
מבוקש: המתח בין BB1 ל-BB2 (בין מופעים זהים).
רעיון: שני השנאים מוזנים מאותו פס , באותה קבוצת חיבורים ובאותו יחס ההמרה, ולכן במצב ריקם המתחים בשני הפסים שווים. המתח בין הפסים הוא ההפרש בין מפלי המתח מהפס המשותף עד כל פס צבירה. נזניח את התנגדות השנאים (לא נתונים הפסדי נחושת), כלומר . .
1. היגב T1 בצד :
2. כבל 1:
,
3. זרם עומס BB1 ומפל המתח עד BB1 (למופע):
4. היגב T2 וכבל 2:
,
5. זרם עומס BB2 ומפל המתח עד BB2:
6. המתח בין הפסים (בין מופעים זהים) הוא הפרש המפלים:
תשובה: בין פסי הצבירה BB1 ו-BB2 יימדד (בין מופעים זהים) מתח של כ-.
סעיף ב
, (בהנחת לרשת )
נתון: עכבות T1 וכבל 1 מסעיף א', מפסק Q מופסק (נקודה A ניזונה רק דרך T1).
מבוקש: זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A.
הערה על נתון חסר: הספק הקצר של רשת לא רשום באיור. לפי הנחיה 11 בדף השער נבחר ערך: , ערך אופייני לרשת . (השפעתו קטנה: ברשת אינסופית, , היה מתקבל .)
1. היגב הרשת בצד :
2. עכבת הקצר עד נקודה A (רשת, T1 וכבל 1 בטור):
3. בקצר דו-מופעי המתח השלוב פועל על שתי עכבות מופע בטור:
תשובה: זרם הקצר הדו-מופעי בנקודה A הוא כ-.
סעיף ג
, ,
מבוקש: ערך הפסגה (זרם ההלם) של הקצר התלת-מופעי ב-A.
1. זרם הקצר התלת-מופעי המתמיד:
2. מקדם ההלם תלוי ביחס של מעגל הקצר:
יחס קטן מאוד (מעגל כמעט השראתי טהור), ולפי עקומת מקדם ההלם (הנוסחה נותנת ; ניקח את הערך המחמיר ).
3. ערך הפסגה:
תשובה: ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי ב-A הוא כ-.
סעיף ד
נתון: זרם הקצר התלת-מופעי ב-A מסעיף ג': , .
מבוקש: הספק הקצר התלת-מופעי בנקודה A.
1. הספק הקצר מוגדר כמכפלת המתח השלוב בזרם הקצר התלת-מופעי:
תשובה: הספק הקצר התלת-מופעי בנקודה A הוא כ-.
סעיף ה
(רחוק מ-50 ו-100 Hz); , ולכן ההתקנה תקינה.
נתון (מהטבלה): פס נחושת מותקן במאונך, מרווח בין מבודדים , מרחק בין מופעים , , משקל סגולי , מאמץ כפיפה מותר . זרם ההלם ב-A מסעיף ג': (מפסק Q מופסק).
מבוקש: בדיקת התדירות הטבעית ומאמץ הכפיפה בקצר.
רעיון: נבדוק שהתדירות הטבעית רחוקה מ- ומ- (הכוח בין הפסים פועם ב-), ושמאמץ הכפיפה מזרם ההלם קטן מהמותר.
1. מומנט האינרציה של הפס (הכוח פועל בניצב לעובי , ):
2. משקל הפס ליחידת אורך: . התדירות הטבעית:
התדירות רחוקה מ- ומ-, ולכן אין סכנת תהודה.
3. מומנט ההתנגדות:
4. מאמץ הכפיפה ( ב-kA, אורכים ב-cm):
5. : המאמץ קטן בהרבה מהמותר, והפס עומד בכוחות האלקטרו-דינמיים.
תשובה: התדירות הטבעית () רחוקה מ-50 ו-100 Hz, ומאמץ הכפיפה (כ-) קטן מהמותר (), ולכן ההתקנה תקינה.
שאלה 6 · תאורת טיילת: מרחק עמודים, הארה והגנה
בטיילת במרכז הארץ, תוכננה התקנה של עמודי תאורה לאורך הטיילת. גובה עמוד תאורה כ- , עמוד התאורה מתכתיים ומוזנים ממרכזיית תאורה. בראש כל עמוד תאורה הותקן גוף תאורה ובו נורת LED בעלת יעילות אורית של . פיזור שטף האור היוצא מגוף התאורה מתואר כחצי עיגול בעוצמת אור של .

קבעו את המרחק L (המרחק בין שני עמודים סמוכים) כך שעוצמת ההארה בנקודה A (ממול לעמוד תאורה) תהיה שווה ל- .
חשבו את רמת ההארה בנקודה B (הנקודה B במרחק זהה בין שני עמודים סמוכים).
חשבו את הספק הנורה.
לפי האיור קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של עמודי התאורה.
המפסק הראשי של המרכזייה הוא מא"ז C63, מפסקי ההזנה לעמודי התאורה הם מא"זים C25. קבעו מהי עכבת לולאת התקלה הנדרשת בעמודי התאורה.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: גובה הפנס , נקודה A במרחק אופקי מקו העמודים, מול עמוד, עוצמת אור קבועה לכל הכיוונים (חצי כדור), הארה נדרשת ב-A: .
מבוקש: המרחק בין העמודים.
רעיון: ההארה האופקית מפנס בגובה היא , כש- הזווית בין האנך לקו מהפנס לנקודה. ב-A תורמים העמוד שמולה ושני העמודים הסמוכים (משני צדיה, באותו מרחק). מחשבים את תרומת העמוד הקרוב, ומההפרש מוצאים את זווית העמודים הסמוכים ואת .
1. העמוד שמול A: המרחק האופקי והגובה , ולכן :
2. שני העמודים הסמוכים צריכים לתרום את היתרה:
3. המרחק האופקי מעמוד סמוך ל-A הוא , ולכן:
תשובה: המרחק בין עמודים סמוכים הוא כ-.
סעיף ב
מבוקש: ההארה בנקודה B, באמצע בין שני עמודים.
1. B נמצאת במרחק לאורך הטיילת מכל אחד משני העמודים הקרובים, ו- מקו העמודים. המרחק האופקי לכל עמוד:
2. הזווית:
3. שני העמודים תורמים באופן שווה:
(תרומת העמודים הרחוקים יותר קטנה ונזניח אותה.)
תשובה: ההארה בנקודה B היא כ-.
סעיף ג
,
נתון: עוצמת אור אחידה בחצי כדור, יעילות אורית .
מבוקש: ההספק החשמלי של הנורה.
1. הזווית המרחבית של חצי כדור היא . שטף האור:
2. ההספק לפי היעילות האורית:
תשובה: הספק הנורה הוא כ-.
סעיף ד
הארקת הגנה (TT)
מבוקש: שיטת ההגנה לפי האיור.
1. באיור, הקו שיוצא ממרכזיית התאורה עד העמוד הראשון מסומן בשלושה מוליכי מופע ומוליך אפס בלבד, בלי מוליך הגנה (PE). מוליך ההגנה מופיע רק בקטעים שבין העמודים.
2. כלומר מוליך ההגנה אינו מגיע מהמרכזייה (מהאפס של הרשת), אלא מתחיל בעמודים ומחובר להארקה מקומית שלהם. גופי העמודים המתכתיים מוארקים אפוא בנפרד מהאפס: זו הגנה על ידי הארקה, שיטת TT.
תשובה: שיטת ההגנה היא הארקת הגנה (TT).
סעיף ה
(ניתוק מגנטי, ); לניתוק עד 5 שניות: .
נתון: מפסק ההזנה לעמודים מא"ז C25, מתח מופע .
מבוקש: עכבת לולאת התקלה המרבית בעמודים.
רעיון: התקלה צריכה להיות מנותקת על ידי המא"ז שמזין את העמוד (C25), ולכן זרם התקלה חייב להגיע לזרם הניתוק שלו: .
1. ניתוק מיידי (מגנטי): במא"ז מאופיין C זרם הניתוק המגנטי הוא עד :
2. אם מותר ניתוק בזמן של עד 5 שניות, לפי עקומת המא"ז נדרש זרם של כ-:
תשובה: עכבת לולאת התקלה בעמודי התאורה צריכה להיות לכל היותר לניתוק מגנטי מיידי (או לכל היותר אם מותר ניתוק עד 5 שניות).