מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים 97164 - אביב 2026 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97164 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 93624 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים, אביב 2026 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על ארבע שאלות מתוך השאלות 1-6.
ערך כל שאלה – 25 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
3. דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · מרכז אנרגיה: זרם, כבל הזנה ושיפור מקדם הספק
לוח חשמל של מרכז אנרגיה במבנה ציבורי מוזן מ"חברת חשמל".
מתח הנקוב:
המתקן ממוקם במרחק של 115 מטר מנקודת החיבור לרשת החשמל.
שיטת התקנת כבלי ההזנה היא: כבלים רב גידים הטמונים באדמה במישרין, צמודים.
טמפרטורת האדמה היא , ההתנגדות הטרמית הסגולית של הקרקע היא .
הכבלים הם בעלי מוליכי חמרן ובידוד XLPE (NA2XY)
טבלת העומסים המוזנים מהלוח:
טבלה לשאלה 1
חשבו את הזרם המקסימלי בקו ההזנה של הלוח הראשי ובחרו את גודל המפסק האוטומטי הראשי.
2A; 4A; 6A; 10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A
מה יהיה שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה של המפעל בהנחה שבחירת כבל ההזנה מבוססת על שיקולי העמסת יתר ומפל מתח לאורך קו ההזנה, שלא יעלה על 3% בלבד. ההיגב ההשראתי של הכבל הוא
חשבו את גודל סוללות הקבלים הנדרשות על מנת לשפר את מקדם ההספק של המתקן לפי שיטת "קיזוז מרכזי" ל-0.92 לפחות (הספק, קיבול ונגדי פריקה), יש לתכנן את קווי ההזנה ללוח קבלים ולסוללות שנבחרו.
לוח הקבלים מחובר ללוח הראשי של מרכז האנרגיה.
לרשות המרכז סוללות קבלים של , .
את הקבלים בסוללה ניתן לחבר בחיבור כוכב או בחיבור משולש.
מהי שיטת החיבורים העדיפה לדעתכם, נמקו והראו על ידי חישוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(, , ); מפסק ראשי
נתון: טבלת העומסים, .
מבוקש: הזרם המרבי בקו ההזנה והמפסק הראשי.
הרעיון: לכל קבוצת צרכנים מחשבים את ההספק הנצרך מהרשת בעומס מרבי: מכפילים את ההספק הנקוב במספר הצרכנים ובמקדם הביקוש, ומחלקים בנצילות כדי לקבל את ההספק החשמלי הנכנס. אחר כך מחשבים את ההספק הריאקטיבי של הקבוצה, מסכמים, ומחשבים את הזרם.
1. מדחסים:
,
2. משאבות:
,
3. מפחים:
,
4. סיכום:
,
5. הזרם המרבי בקו ההזנה:
6. המפסק הראשי צריך להיות בעל זרם נקוב . הערך התקני הקרוב מעל הוא .
תשובה: , מפסק אוטומטי ראשי .
סעיף ב
כבל יחיד אינו מספיק; נדרשים כבלים במקביל - 4 כבלי חמרן (או 3 כבלים ); מפל המתח כ-
נתון: מפסק (סעיף א), כבלי NA2XY (חמרן, XLPE) טמונים ישירות באדמה וצמודים, אדמה , , , , .
מבוקש: שטח החתך המינימלי שעומד בהעמסה ובמפל מתח של עד 3%.
1. כדי שהמפסק יגן על הכבל מפני העמסת יתר נדרש , כאשר ( - הזרם המותר מטבלת התקנות לכבל חמרן XLPE טמון באדמה).
2. מקדמי תיקון (ערכי הטבלאות שבהם משתמשים): טמפרטורת אדמה לבידוד : ; התנגדות תרמית : ; כבלים צמודים באדמה: לשני כבלים , לשלושה , לארבעה .
3. כבל יחיד: נדרש , ואין כבל חמרן תלת מופעי כזה בטבלה (הגדול, , נושא ; - ; - ). לכן מתקינים כמה כבלים במקביל. לכל מספר כבלים נדרש לכל כבל:
•: - אין כבל מתאים.
•: - כבל ().
•: - כבל ().
הפתרון בעל שטח החתך הכולל הקטן ביותר: 4 כבלים של (סך הכול , לעומת בשלושה כבלים של ).
בדיקה: .
4. ארבעה כבלים במקביל: ההתנגדות וההיגב מתחלקים ב-4:
5. מפל המתח:
(גם בשלושה כבלים של : .)
שיקול מפל המתח לבדו היה מחייב לפחות כ- חמרן בסך הכול, כך ששיקול ההעמסה הוא הקובע.
תשובה: ההעמסה קובעת: 4 כבלי NA2XY במקביל (לחלופין 3 כבלים ), ומפל המתח כ-.
סעיף ג
⇐ 4 סוללות (); לפאזה לסוללה (משולש); נגד פריקה ; הזנת לוח הקבלים (מפסק ), לכל סוללה (מפסק )
נתון: , (סעיף א), סוללות ל-.
מבוקש: מספר הסוללות, הקיבול, נגדי הפריקה וזרמי ההזנה.
1. ההספק הריאקטיבי הנדרש.
,
מספר הסוללות: ⇐ 4 סוללות, .
בדיקה: , .
2. קיבול של סוללה אחת (חיבור משולש, על כל קבל ; ההשוואה לכוכב בסעיף ד):
לכל פאזה.
לכל ארבע הסוללות: לפאזה.
3. נגדי פריקה. הקבל צריך להתפרק למתח בטוח לאחר ניתוקו. נניח דרישה לפריקה עד תוך דקה (), מהמתח המרבי :
כלומר נגד פריקה של לכל היותר על כל קבל (ענף משולש).
4. קווי הזנה.
זרם לוח הקבלים:
למעגלי קבלים מתכננים את המפסק לכ- (זרמים הרמוניים וסבולת הקבלים): ⇐ מפסק בלוח הראשי, וכבל ההזנה ללוח הקבלים ייבחר לזרם זה.
זרם סוללה אחת: , ⇐ מפסק ומגען לכל סוללה.
תשובה: 4 סוללות של (), לפאזה לסוללה, נגד פריקה עד כ-, הזנת לוח הקבלים במפסק , ולכל סוללה מפסק .
סעיף ד
חיבור משולש: לאותו נדרש לפאזה לעומת בכוכב (פי 3)
ההספק הריאקטיבי של סוללה תלת מופעית: , כאשר הוא המתח על כל קבל. נשווה את הקיבול הדרוש לסוללה של בשני החיבורים.
1. משולש: על כל קבל מתח שלוב :
2. כוכב: על כל קבל מתח מופע :
3. היחס: . כיוון שההספק תלוי בריבוע המתח, בכוכב המתח על הקבל קטן פי ונדרש קיבול גדול פי 3.
מסקנה: בחיבור משולש נדרש קיבול קטן פי 3 לאותו הספק, ולכן הקבלים קטנים וזולים יותר. החיסרון - הקבלים צריכים להיות מתאימים למתח השלוב (), אבל במתח נמוך זה אינו בעיה. לכן במתח נמוך מקובל לחבר את סוללות הקבלים במשולש (ובחיבור זה גם זרם הקבל קטן: בכל קבל לעומת בכוכב).
תשובה: חיבור משולש עדיף: לעומת לפאזה (פי 3), כלומר קבלים קטנים וזולים יותר לאותו הספק.
שאלה 2 · רשת רדיאלית: זרמי קטעים, מתחים והפסדים
באיור לשאלה 2 נתונה רשת תלת מופעית במתח נמוך.
הרשת מוזנת מ"חברת חשמל" -
ידוע שמוליכי הרשת מנחושת
שטח החתך .
ההיגב השראתי של מוליכי הרשת

חשבו את הזרם בכל אחד מקטעי הרשת, יש להציג את הערכים בביטוי מרוכב (פולארי או קרתזי).
בנקודה C נמדד מתח של , חשבו את המתח בנקודה A.
קבעו את הנקודה בה המתח מזערי וחשבו את ערכו.
חשבו את הפסדי ההספק הפעילים הכוללים ברשת.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
; ;
נתון: עומסים בנקודות B (השראתי), C (קיבולי) ו-D (השראתי), (זרמי העומסים מחושבים במתח הנומינלי).
מבוקש: הזרם בקטעים AB, BC, CD כמספר מרוכב.
הרשת מוזנת מנקודה A, והזרמים זורמים מ-A לכיוון D. נבחר את מתח המופע כפאזור ייחוס בזווית ; לעומס השראתי הזרם מפגר (זווית שלילית), ולקיבולי הזרם מקדים (זווית חיובית).
1. זרם העומס ב-B (נתון ישירות):
2. זרם העומס ב-C (קיבולי):
3. זרם העומס ב-D (השראתי):
4. זרמי הקטעים לפי חוק הזרמים של קירכהוף (כל קטע נושא את זרמי העומסים שאחריו):
שימו לב: העומס הקיבולי ב-C מקזז חלק מהזרם הריאקטיבי, ולכן הזרם בקטע BC מקדים מעט.
תשובה: , , .
סעיף ב
(מפל , )
נתון: , זרמי הקטעים מסעיף א.
מבוקש: . המתח ב-A גבוה מהמתח ב-C במפלי המתח בקטעים AB ו-BC: .
1. התנגדות והיגב של כל קטע (, ):
,
,
,
2. מפל המתח השלוב בקטע (רכיב פעיל ורכיב ריאקטיבי של הזרם, חיובי לזרם מפגר):
3. קטע AB: , (מפגר):
4. קטע BC: , (מקדים, ולכן הרכיב הריאקטיבי מקטין את המפל):
5. המתח ב-A:
(ובנקודה B: .)
תשובה: .
סעיף ג
הנקודה D; (מפל של , מ-A)
ברשת רדיאלית המוזנת מצד אחד, המתח יורד לאורך הקו כל עוד מפל המתח בכל קטע חיובי. נבדוק את הקטע האחרון CD.
1. קטע CD: , (מפגר):
2. המפלים בכל הקטעים חיוביים (, , ), ולכן המתח יורד לאורך כל הקו ומזערי בקצה, בנקודה D:
3. המפל הכולל מ-A: , כלומר .
תשובה: המתח המזערי בנקודה D, .
סעיף ד
()
ההפסדים הפעילים בכל קטע של רשת תלת מופעית: , עם גודל הזרם מסעיף א וההתנגדות מסעיף ב.
1.
2.
3.
4. סך הכול:
תשובה: .
שאלה 3 · חתך כבל, זרמי קצר ועמידות דינמית של פסים
מפעל תעשייתי מוזן משנאי , .
הספק הקצר של הרשת המזינה את השנאי .
נתוני השנאי .
הזנת הלוח הראשי נעשית באמצעות שישה כבלים רב - גידיים העשויים נחושת בעל בידוד , המונחים על מגש רשת בשכבה אחת.
טמפרטורה אופפת .
ההתנגדות הסגולית של הנחושת .
ההיגב ההשראתי של המוליכים בכבל .

קבעו את שטח החתך של המוליכים בכבל ההזנה של המפעל.
בהנחה שהספק הצריכה של המפעל שווה ל-60% מהספק השנאי.
חשבו את כושר הניתוק של הנתיכים בתחנת ההשנאה בצד המתח הגבוה ובצד המתח הנמוך.
חשבו את העמידות הדינמית של פסי הצבירה המותקנים בלוח הראשי העשויים נחושת, אם ידוע ששטח חתך פסי הצבירה הוא ממ"ר והמרחק בין מרכזי הצבירה הוא והמרחק בין המבודדים 80 ס"מ, .
האם העמידות הדינמית תקינה?
במידה והעמידות הדינמית אינה תקינה מה ניתן לעשות כדי לתקן את המצב.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נחושת (6 כבלים, לכבל, נדרש )
נתון: , 6 כבלים רב-גידיים נחושת XLPE על מגש רשת בשכבה אחת, .
מבוקש: חתך המוליכים.
1. זרם המפעל וזרם כל כבל:
,
2. מקדמי תיקון:
•טמפרטורה אופפת לבידוד (ייחוס ):
- 6 כבלים רב-גידיים צמודים על מגש בשכבה אחת: (ערך הטבלה שבו משתמשים)
3. הזרם המתמיד הנדרש מהטבלה (כבל בתנאי ייחוס):
4. כבל נחושת XLPE תלת מופעי באוויר על מגש: נושא כ- (לא מספיק), נושא כ-.
בדיקה: .
תשובה: 6 כבלים עם מוליכי נחושת בחתך (למשל ).
סעיף ב
צד 22 kV: (); צד 0.4 kV: ()
כושר הניתוק של מבטח צריך להיות לפחות זרם הקצר המרבי במקום התקנתו. מחשבים את זרם הקצר התלת מופעי המרבי בכל צד של השנאי.
1. עכבת הרשת:
2.
3. הספק הניתוק:
צד המתח הנמוך (0.4 kV). כל העכבות מחושבות בצד המשני:
4. רשת:
5. שנאי:
6. עכבת הקצר בהדקי המשני:
,
7.
8. הספק הניתוק:
תשובה: בצד 22 kV כושר ניתוק של לפחות (); בצד 0.4 kV לפחות (בפועל נבחר ערך תקני כמו ).
סעיף ג
, , , - העמידות אינה תקינה (פסים מאונכים)
נתון: פסי נחושת (, ), , , מאמץ כפיפה מותר .
מבוקש: מאמץ הכפיפה בפסים בקצר תלת מופעי והשוואה למותר.
הדרך: זרם קצר בלוח הראשי ← זרם הלם ← הכוח בין הפסים ← מאמץ הכפיפה.
1. זרם הקצר בלוח הראשי. לעכבה בהדקי המשני (סעיף ב) מוסיפים את עכבת 6 הכבלים במקביל, באורך וחתך (סעיף א):
,
,
2. זרם ההלם. ; מטבלת מקדם ההלם, בין () ל- ():
3. הכוח על פס בקטע בין שני מבודדים:
4. מומנט ההתנגדות. הפסים בלוח מותקנים בדרך כלל במצב מאונך מקבילי (הצד הרחב של הפסים פונה זה לזה), והכוח פועל בכיוון העובי :
5. מאמץ הכפיפה:
6. השוואה: - הפסים לא יעמדו בכוחות הקצר.
אפשר לחשב גם את המרחק המרבי המותר בין המבודדים:
(אילו הפסים היו מותקנים במצב מאוזן: ו-, והעמידות הייתה תקינה.)
תשובה: , , - העמידות הדינמית אינה תקינה.
סעיף ד
להקטין את המרחק בין המבודדים ל- לכל היותר, או להגדיל את המרחק בין הפסים (לפחות כ-), או להתקין את הפסים במצב מאוזן / פס גדול יותר, או להקטין את זרם הקצר
מאמץ הכפיפה הוא , ולכן אפשר להקטין אותו בכל אחת מהדרכים:
1. הקטנת המרחק בין המבודדים (המאמץ ביחס ל-): לפי סעיף ג . עם :
- תקין.
2. הגדלת המרחק בין הפסים : נדרש
, למשל .
3. הגדלת מומנט ההתנגדות : התקנת הפסים במצב מאוזן (, ), או פס בחתך גדול יותר (למשל : , ).
4. הקטנת זרם הקצר: סליל מגביל זרם, הזנה בעכבה גדולה יותר, או מבטחים מגבילי זרם לפני הפסים, כך שזרם ההלם קטן.
תשובה: הדרך הפשוטה - להוסיף מבודדים כך שהמרחק ביניהם יהיה עד ; לחלופין להרחיק את הפסים ל- לפחות, להתקין אותם במצב מאוזן או בחתך גדול יותר, או להגביל את זרם הקצר.
שאלה 4 · תאורת מגרש חנייה: עוצמת הארה בנקודות
עבור תאורת מגרש חנייה הותקנו עמודי תאורה מתכתיים בגובה של עשרה מטר.
בראש כל עמוד תאורה הותקן גוף תאורה ובו נורת LED בהספק של בעלת יעילות אורית של .
פיזור האור של גופי התאורה מתואר בדיאגרמה פולרית המופיעה באיורים לשאלה.
עוצמת האור בדיאגרמה נתונה


חשבו את רמת ההארה בנקודה A (אמצע המגרש).
חשבו את רמת ההארה בנקודה B (יש להתחשב בעמודים 1 ו 2 בלבד)
הסבירו בצורה מילולית מהו ההבדל בין עוצמת האור לבין עוצמת ההארה?
מנו את הגורמים המשפיעים על נצילות ההארה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(כ- מעמוד 2 וכ- מכל אחד מעמודים 1 ו-3)
נתון: , , , עקומת עוצמת האור ב-. מהאיור: העמודים נמצאים מחוץ לשפת המגרש, המרחק ביניהם , רוחב המגרש .
מבוקש: עוצמת ההארה האופקית בנקודה A.
עוצמת ההארה האופקית מגוף תאורה אחד: , כאשר היא הזווית בין האנך מתחת לגוף לבין הקרן לנקודה, ו- נקראת מהעקומה הפולרית (בזווית , הערך ב- מוכפל בשטף ב-).
1. שטף האור של גוף תאורה:
2. מיקום A: על קו האמצע של המגרש, מול עמוד 2. המרחק האופקי מקו העמודים: .
3. עמוד 2:
, ,
מהעקומה (מישור רוחבי) בזווית : כ-, ולכן
4. עמודים 1 ו-3 (סימטריים):
, ,
מהעקומה בזווית : כ-, ולכן
5. סכום התרומות:
(הקריאה מהעקומה מקורבת; העקומה כמעט זהה בשני המישורים, ולכן לעמודים 1 ו-3 משתמשים באותה עקומה לפי הזווית .)
תשובה: .
סעיף ב
(כ- מעמוד 1 וכ- מעמוד 2)
נתון: כמו בסעיף א. הנקודה B נמצאת בשפה הרחוקה של המגרש, מול עמוד 1, כלומר מקו העמודים.
מבוקש: עוצמת ההארה ב-B מעמודים 1 ו-2.
1. עמוד 1:
, ,
מהעקומה בזווית : כ-, ולכן
2. עמוד 2:
, ,
מהעקומה בזווית : כ-, ולכן
3. סכום:
תשובה: .
סעיף ג
עוצמת האור () - שטף האור של המקור ליחידת זווית מרחבית בכיוון מסוים, תכונה של המקור; עוצמת ההארה () - שטף האור הנופל על יחידת שטח, תלויה במרחק ובזווית. נצילות ההארה תלויה בגוף התאורה ובפיזור שלו, במידות השטח ובגובה התלייה, במקדמי ההחזרה ובמיקום גופי התאורה (ובזיהום/הזדקנות).
1. עוצמת האור (יחידה: קנדלה, ) - כמות שטף האור שמקור האור פולט בכיוון מסוים, ליחידת זווית מרחבית. זו תכונה של המקור (גוף התאורה), והיא מתוארת בעקומה הפולרית; היא אינה תלויה במרחק מהמקור.
2. עוצמת ההארה (יחידה: לוקס, ) - שטף האור הנופל על יחידת שטח של משטח מואר. היא תלויה בעוצמת האור לכיוון הנקודה, במרחק מהמקור (יורדת עם ריבוע המרחק) ובזווית הפגיעה במשטח: .
3. נצילות ההארה - היחס בין שטף האור המגיע למשטח העבודה לבין השטף שהמקורות פולטים. הגורמים המשפיעים:
•נצילות גוף התאורה ועקומת פיזור האור שלו (כמה מהאור מופנה כלפי מטה, אל השטח המואר);
•מידות השטח המואר ביחס לגובה התלייה (מקדם החדר / היחס בין הרוחב לגובה);
•מקדמי ההחזרה של התקרה, הקירות והרצפה (בתאורת פנים);
•מיקום גופי התאורה והמרחקים ביניהם - כמה אור "בורח" מחוץ לשטח;
•צבע ומצב המשטחים, וכן זיהום גופי התאורה והירידה בשטף עם הזמן (מקדם התחזוקה).
תשובה: עוצמת האור היא תכונת המקור בכיוון נתון (), ועוצמת ההארה היא השטף ליחידת שטח על המשטח (). נצילות ההארה תלויה בגוף התאורה ובפיזורו, בגיאומטריה של השטח וגובה התלייה, במקדמי ההחזרה, במיקום הגופים ובתחזוקה.
שאלה 5 · עומס לא סימטרי: זרם אפס, הפסדים ונתק אפס
שנאי מזין 3 עומסים כפי שמתואר בתרשים:
,
,
,

חשבו את הזרם בכל אחד ממוליכי המופעים L1, L2, L3 ובמוליך האפס N (הזניחו את עכבת המוליכים).
האם קיימים איבודי הספק במוליך האפס?
חשבו את האיבודים, אם ידוע שעכבת מוליך האפס
איך תתנהג הרשת במקרה של נתק במוליך האפס (הסבירו מילולי בלבד).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
, , ,
נתון: שלושה עומסים חד מופעיים, כל אחד מחובר בין מופע לאפס (מהתרשים), מתח שלוב .
מבוקש: זרמי המופעים וזרם האפס.
נסמן את הזרמים מהשנאי אל העומסים במוליכי המופעים, ואת חוזר מהעומסים לנקודת הכוכב במוליך האפס. כיוון שעכבת המוליכים מוזנחת, על כל עומס מתח המופע של השנאי.
1. מתחי המופעים (פאזור ייחוס ):
; , ,
2. גודל הזרמים , והזווית - זווית המתח פחות (עומסים השראתיים):
, ⇐
, ⇐
, ⇐
3. זרם האפס לפי חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת הכוכב של העומסים:
תשובה: , , , ().
סעיף ב
כן, כי העומס לא סימטרי ():
ברשת עם עומס סימטרי סכום זרמי המופעים הוא אפס, ובמוליך האפס לא זורם זרם ואין בו הפסדים. כאן העומס אינו סימטרי, ולכן לפי סעיף א זורם במוליך האפס זרם של , ויש בו הפסדי הספק.
נתון: , .
1. הפסדי ההספק הפעיל נקבעים רק מהחלק האקטיבי של העכבה:
2. לשם השלמה, ההספק הריאקטיבי במוליך: , ומפל המתח עליו (הסטת נקודת הכוכב של העומסים).
תשובה: כן, יש הפסדים כי העומס לא סימטרי: .
סעיף ג
נקודת הכוכב של העומסים "צפה" ונעה: המתחים על העומסים אינם שווים עוד - עומס קטן (עכבה גדולה, כאן ) מקבל מתח גבוה מ- ועלול להיפגע, ועומס גדול () מקבל מתח נמוך; גופים מחוברים לאפס עלולים להתחשמל.
1. כשמוליך האפס מתנתק, זרם האפס אינו יכול לזרום, ולכן סכום זרמי המופעים חייב להיות אפס. העומסים נשארים מחוברים בכוכב בין שלושת המופעים, אבל נקודת הכוכב שלהם אינה מקובעת עוד לנקודת הכוכב של השנאי - היא "צפה".
2. כיוון שהעומסים שונים, נקודת הכוכב שלהם זזה (הסטת אפס), והמתחים על העומסים אינם שווים עוד ל-: המתח מתחלק לפי העכבות.
3. העומס בעל העכבה הגדולה ביותר (ההספק הקטן ביותר - כאן ) יקבל מתח גבוה מהנקוב, שעלול להגיע קרוב למתח השלוב במקרים קיצוניים, וציוד עלול להישרף. העומס בעל ההספק הגדול () יקבל מתח נמוך מהנקוב - מנועים עלולים להתחמם ולא להתניע, ומכשירים לא יפעלו כראוי.
4. בנוסף, במתקן שבו גופי הציוד מחוברים לאפס (איפוס), נתק במוליך האפס עלול להעמיד את הגופים במתח מסוכן. לכן מוליך האפס אינו מוגן במבטח ואין לנתק אותו לבדו.
תשובה: בנתק אפס נקודת הכוכב של העומסים צפה, המתחים על העומסים אינם סימטריים: הפאזה בעלת העומס הקטן מקבלת מתח יתר והפאזה בעלת העומס הגדול מתח חסר, עם סכנה לציוד ולבני אדם.
שאלה 6 · שאלות ברירה: הארקה, מא"זים ושיטות הגנה
לפניכם מספר סעיפים עם שאלות ברירה, עליכם לבחור את התשובה הנכונה בכל סעיף, יש לענות על כל הסעיפים.
איזו טענה מהטענות הבאות אינה נכונה לגבי הארקת שיטה:
1. אסור להתקין הארקת שיטה כאשר ההגנה בפני חשמול היא ע"י הפרד מגן.
2. במתקנים לזרם ישר מותר להשתמש בצנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה להארקת שיטה.
3. מטרת הארקת שיטה היא ייצוב מתח השיטה לאדמה.
4. משמשת כהגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה.

נתון אופיין זרם/זמן של מא"זים מסוג C ו-D המתאימים לזרם נקוב .
1. מא"ז C.
2. אי אפשר לדעת מתוך האופיינים.
3. שניהם מתוכננים להיפסק בפרק זמן זהה.
4. מא"ז D.

מהי שיטת ההגנה המוצגת בשרטוט?
1. TT.
2. TN-S.
3. IT.
4. TN-C-S.
מוליך בעל חתך אחיד עובר בכמה קטעים ששוררים בהם תנאים שונים.
כיצד יש לבחור את ערך הזרם המירבי המותר של המוליך, לעניין בחינת ההתאמה של מבטח לדרישות התקנות להגנה מפני זרם העמסת יתר בלבד?
1. יש לבחון את ערכו של זרם העמסה המרבי לכל מקטע ולבחור את הערך הנמוך ביותר עבור כל המקטעים.
2. יש לבחון את ערכו של זרם העמסה המרבי לכל מקטע ולבחור את הערך הממוצע עבור כל המקטעים.
3. יש לבחון את ערכו של זרם העמסה המרבי לכל מקטע ולבחור את הערך הגבוה ביותר עבור כל המקטעים.
4. יש לבחון את ערכו של זרם העמסה המרבי בהתאם למקטע הארוך ביותר.
אחד התנאים לביצוע איפוס הוא קיום הארקת יסוד.
מדוע תנאי זה הכרחי בשיטת האיפוס ואינו הכרחי בשיטת הארקת הגנה T.T.?
1. אם מתנתק מוליך הארקה של לוח ראשי, מתח המגע יעלה על 50 וולט.
2. אם מתנתק חיבור להארקת היסוד מתח המגע יעלה על 50 וולט.
3. אם מתנתק מוליך האפס בקו הזינה, תובטח השוואת פוטנציאליים.
4. בהארקת יסוד אנו מבטיחים זרימת זרם גדולה דרך האדמה.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
תשובה 2
בודקים כל טענה:
1. נכונה - בתקנות נקבע שלא תותקן הארקת שיטה כאשר ההגנה בפני חשמול מבוססת על הפרד מגן (וכן זינה צפה ומתח נמוך מאוד), כי ההגנה מבוססת דווקא על בידוד המעגל מהאדמה.
2. לא נכונה - בזרם ישר זרם דלף קבוע דרך צנרת המים גורם לקורוזיה אלקטרוליטית של הצנרת, ולכן אסור להשתמש בצנרת מים מתכתית כאלקטרודת הארקה במתקני זרם ישר.
3. נכונה - הארקת השיטה מקבעת את פוטנציאל נקודת הכוכב (האפס) ביחס לאדמה ובכך מייצבת את מתחי הפאזות לאדמה.
4. נכונה - בחדירת מתח גבוה (למשל ממתח גבוה בשנאי או ממגע בין קווים) הארקת השיטה מגבילה את עליית המתח במתקן.
תשובה: 2
סעיף ב
תשובה 1 (מא"ז C מנתק מהר יותר)
בשאלון לא מודפסת השאלה עצמה; מהאפשרויות ברור שנשאל איזה מבין שני המא"זים ינתק מהר יותר בזרם יתר / זרם קצר. נשווה את האופיינים ():
1. התחום התרמי (העמסת יתר, עד כ-): שני האופיינים כמעט זהים - הרצועה בין (לא ינתק תוך שעה) ל- (ינתק תוך שעה), עם אותה ירידה בזמן.
2. התחום המגנטי (ניתוק מיידי, פחות מ-):
•מא"ז C: בין ל-, כלומר עד .
•מא"ז D: בין ל-, כלומר עד .
3. דוגמה: בזרם של () מא"ז C מנתק בוודאות באופן מיידי (כ- עד ), ואילו מא"ז D עלול לנתק רק בתחום התרמי, אחרי עד כ-. בזרם של () מא"ז C עשוי לנתק מיד, ומא"ז D ינתק רק אחרי כ- עד .
לכן, בזרם קצר מא"ז C מנתק מהר יותר (או לפחות לא לאט יותר) ממא"ז D. מא"ז D מיועד לעומסים בעלי זרם התנעה גבוה (מנועים, שנאים), ולכן הסף המגנטי שלו גבוה.
תשובה: 1 - מא"ז C.
סעיף ג
תשובה 2 (TN-S)
מהשרטוט:
•נקודת הכוכב של השנאי מוארקת ישירות (אלקטרודת הארקה בתחנה) - האות הראשונה T.
•גוף הצרכן אינו מחובר לאלקטרודה משלו, אלא למוליך הגנה נפרד שמגיע מפס ההארקה של המקור - האות השנייה N.
•מוליך האפס N ומוליך ההגנה PE יוצאים כמוליכים נפרדים כבר מהמקור ונשארים נפרדים לכל האורך (חמישה מוליכים: L1, L2, L3, N, PE) - S.
לכן השיטה היא TN-S. (ב-TN-C-S היה קטע משותף PEN לפני ההפרדה; ב-TT הגוף מוארק באלקטרודה נפרדת; ב-IT המקור אינו מוארק.)
תשובה: 2 - TN-S.
סעיף ד
תשובה 1
הזרם המותר של מוליך תלוי בתנאי ההתקנה (טמפרטורת סביבה, קיבוץ, אופן ההנחה). כשאותו מוליך עובר בכמה קטעים, אותו זרם זורם בכולם, והמוליך יתחמם יותר מהמותר בקטע שבו תנאי הקירור הגרועים ביותר. כדי שהמבטח יגן על המוליך לכל אורכו, הוא צריך להתאים לזרם המותר בקטע החלש ביותר, כלומר לערך הנמוך ביותר מבין הקטעים (לא לממוצע, לא לגבוה ביותר ולא לפי אורך הקטע).
תשובה: 1 - בוחרים את הערך הנמוך ביותר.
סעיף ה
תשובה 3
בשיטת האיפוס (TN) גופי הציוד במבנה מחוברים למוליך האפס של הרשת (PEN). אם מוליך האפס מתנתק בקו הזינה, כל הגופים המאופסים עלולים לקבל מתח מופע דרך העומסים, ואין עוד מסלול מוגדר לזרם התקלה. הארקת היסוד מחברת את מוליך האפס בכניסה למבנה לגוף המבנה כולו (הברזל ביסודות, צנרת, שלד), וכך כל החלקים המתכתיים והרצפה נמצאים באותו פוטנציאל - השוואת פוטנציאלים. גם כשהאפס בזינה מנותק, אדם במבנה אינו נחשף להפרש מתחים מסוכן.
בשיטת הארקת הגנה (TT) הגופים אינם תלויים במוליך האפס של הרשת - הם מחוברים לאלקטרודה של המתקן, ולכן נתק אפס בזינה אינו מעביר מתח לגופים, והארקת היסוד אינה תנאי הכרחי.
האפשרויות האחרות: 1 ו-2 אינן מסבירות את ההבדל בין השיטות; 4 שגויה - מטרת הארקת היסוד היא השוואת פוטנציאלים, לא הזרמת זרם גדול לאדמה.
תשובה: 3.