דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים 97164 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97164 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 93624 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים, אביב 2026 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על ארבע שאלות מתוך השאלות 6-1.

ערך כל שאלה – 25 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

ענו על ארבע מבין השאלות 6-1, ערך כל שאלה 25 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

3. דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · רשת מוזנת משני צדדים במתחים שווים

נתונה רשת תלת מופעית המוזנת במתח נקוב של 400 וולט. ההיגב של מוליכי הרשת זניח. הרשת מוזנת משני מקורות במתחים שווים. ידוע שמוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של ρ=158 Ωmm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\text{mm}^2}{\text{m}}.

שטח החתך במקטעים ABCDE הוא 16 mm216\,\text{mm}^2

א.

חשבו את הזרם בכל אחד מקטעי הרשת. יש להציג את הערכים בביטוי מרוכב (פולארי או קרתזי).

(9 נקודות)
ב.

קבעו את הנקודה בה המתח מזערי וחשבו את ערכו.

(9 נקודות)
ג.

חשבו את איבודי ההספק ברשת.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IˉAB=68.57∠−22.23∘ A\bar I_{AB}=68.57\angle-22.23^\circ\,\text{A}, IˉBC=34.88∠−7.07∘ A\bar I_{BC}=34.88\angle-7.07^\circ\,\text{A}, IˉCD=16.26∠−48.10∘ A\bar I_{CD}=16.26\angle-48.10^\circ\,\text{A}, IˉED=42.64∠−22.57∘ A\bar I_{ED}=42.64\angle-22.57^\circ\,\text{A} (מ-E אל D)

נתון: UA=UE=400 VU_A=U_E=400\,\text{V}, היגב זניח, נחושת ρ=158 Ωmm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\text{mm}^2}{\text{m}}, חתך אחיד 16 mm216\,\text{mm}^2, אורך כולל lAE=30+25+35+80=170 ml_{AE}=30+25+35+80=170\,\text{m}. עומסים: ב-B 20 kW20\,\text{kW}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 השראי; ב-C 25 A25\,\text{A}, cos⁡φ=0.95\cos\varphi=0.95 קיבולי; ב-D 40 kVA40\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.87\cos\varphi=0.87 השראי.

מבוקש: הזרם בכל קטע, כמספר מרוכב.

רעיון: ברשת המוזנת משני צדדים במתחים שווים, וכשהחתך אחיד, הזרם מהמקור A מתקבל מ"מומנטי" העומסים ביחס לקצה השני E (כמו תגובה של קורה על שתי סמכות). אחרי שנמצא את הזרם מ-A, שאר הזרמים מתקבלים מחוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת.

נבחר את מתח הפאזה כייחוס (זווית 0∘0^\circ). כיוון חיובי של הזרם בכל קטע: מ-A לכיוון E.

1. זרמי העומסים (זווית שלילית לעומס השראי, חיובית לעומס קיבולי):

IB=PB3 Ucos⁡φB=200003⋅400⋅0.8=36.08 AI_B=\frac{P_B}{\sqrt{3}\,U\cos\varphi_B}=\frac{20000}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.8}=36.08\,\text{A}, φB=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi_B=\arccos0.8=36.87^\circ:

IˉB=36.08∠−36.87∘=28.87−j21.65 A\bar I_B=36.08\angle-36.87^\circ=28.87-j21.65\,\text{A}

φC=arccos⁡0.95=18.19∘\varphi_C=\arccos0.95=18.19^\circ:

IˉC=25∠18.19∘=23.75+j7.81 A\bar I_C=25\angle18.19^\circ=23.75+j7.81\,\text{A}

ID=SD3 U=400003⋅400=57.74 AI_D=\frac{S_D}{\sqrt{3}\,U}=\frac{40000}{\sqrt{3}\cdot400}=57.74\,\text{A}, φD=arccos⁡0.87=29.54∘\varphi_D=\arccos0.87=29.54^\circ:

IˉD=57.74∠−29.54∘=50.23−j28.47 A\bar I_D=57.74\angle-29.54^\circ=50.23-j28.47\,\text{A}

2. הזרם מהמקור A (אורכים נמדדים מ-E: lBE=140 ml_{BE}=140\,\text{m}, lCE=115 ml_{CE}=115\,\text{m}, lDE=80 ml_{DE}=80\,\text{m}):

IˉA=IˉB⋅lBE+IˉC⋅lCE+IˉD⋅lDElAE\bar I_A=\frac{\bar I_B\cdot l_{BE}+\bar I_C\cdot l_{CE}+\bar I_D\cdot l_{DE}}{l_{AE}}

IˉA=(28.87−j21.65)⋅140+(23.75+j7.81)⋅115+(50.23−j28.47)⋅80170\bar I_A=\frac{(28.87-j21.65)\cdot140+(23.75+j7.81)\cdot115+(50.23-j28.47)\cdot80}{170}

IˉA=10791.1−j4410.7170=63.48−j25.95=68.57∠−22.23∘ A\bar I_A=\frac{10791.1-j4410.7}{170}=63.48-j25.95=68.57\angle-22.23^\circ\,\text{A}

3. באותו אופן הזרם מהמקור E (אורכים נמדדים מ-A: 3030, 5555, 90 m90\,\text{m}):

IˉE=IˉB⋅30+IˉC⋅55+IˉD⋅90170=39.37−j16.37=42.64∠−22.57∘ A\bar I_E=\frac{\bar I_B\cdot30+\bar I_C\cdot55+\bar I_D\cdot90}{170}=39.37-j16.37=42.64\angle-22.57^\circ\,\text{A}

4. חוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת לאורך הקו:

IˉAB=IˉA=63.48−j25.95=68.57∠−22.23∘ A\bar I_{AB}=\bar I_A=63.48-j25.95=68.57\angle-22.23^\circ\,\text{A}

IˉBC=IˉAB−IˉB=34.61−j4.30=34.88∠−7.07∘ A\bar I_{BC}=\bar I_{AB}-\bar I_B=34.61-j4.30=34.88\angle-7.07^\circ\,\text{A}

IˉCD=IˉBC−IˉC=10.86−j12.10=16.26∠−48.10∘ A\bar I_{CD}=\bar I_{BC}-\bar I_C=10.86-j12.10=16.26\angle-48.10^\circ\,\text{A}

IˉDE=IˉCD−IˉD=−39.37+j16.37 A\bar I_{DE}=\bar I_{CD}-\bar I_D=-39.37+j16.37\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שבקטע DE הזרם זורם בפועל מ-E אל D: IˉED=39.37−j16.37=42.64∠−22.57∘ A\bar I_{ED}=39.37-j16.37=42.64\angle-22.57^\circ\,\text{A}, וזה בדיוק הזרם IˉE\bar I_E מסעיף 3.

בדיקה: IˉA+IˉE=102.85−j42.31 A=IˉB+IˉC+IˉD\bar I_A+\bar I_E=102.85-j42.31\,\text{A}=\bar I_B+\bar I_C+\bar I_D.

תשובה: IˉAB=68.57∠−22.23∘ A\bar I_{AB}=68.57\angle-22.23^\circ\,\text{A}, IˉBC=34.88∠−7.07∘ A\bar I_{BC}=34.88\angle-7.07^\circ\,\text{A}, IˉCD=16.26∠−48.10∘ A\bar I_{CD}=16.26\angle-48.10^\circ\,\text{A}, IˉED=42.64∠−22.57∘ A\bar I_{ED}=42.64\angle-22.57^\circ\,\text{A} (זורם מ-E אל D)

סעיף ב

תשובה:

בנקודה D (נקודת חלוקת הזרמים): UD≈394.1 VU_D\approx394.1\,\text{V}

נתון: הזרמים מסעיף א. מבוקש: היכן המתח הנמוך ביותר ומה ערכו.

רעיון: ההיגב זניח, ולכן מפל המתח בכל קטע נקבע רק על ידי הרכיב האקטיבי (החלק הממשי) של הזרם:

ΔU=3⋅R⋅Ia\Delta U=\sqrt{3}\cdot R\cdot I_a

המתח יורד בכיוון זרימת הרכיב האקטיבי. מ-A עד D הרכיב האקטיבי חיובי (63.4863.48, 34.6134.61, 10.86 A10.86\,\text{A}), ובקטע DE הוא שלילי (−39.37 A-39.37\,\text{A}, כלומר זורם מ-E אל D). לכן D מוזנת משני הצדדים - זו נקודת חלוקת הזרמים, ובה המתח מזערי.

1. התנגדויות הקטעים (R=ρlAR=\frac{\rho l}{A}):

RAB=3058⋅16=0.03233 ΩR_{AB}=\frac{30}{58\cdot16}=0.03233\,\Omega, RBC=2558⋅16=0.02694 ΩR_{BC}=\frac{25}{58\cdot16}=0.02694\,\Omega, RCD=3558⋅16=0.03772 ΩR_{CD}=\frac{35}{58\cdot16}=0.03772\,\Omega, RDE=8058⋅16=0.08621 ΩR_{DE}=\frac{80}{58\cdot16}=0.08621\,\Omega

2. המתחים לאורך הקו מ-A:

UB=UA−3RABIa,AB=400−3⋅0.03233⋅63.48=400−3.55=396.45 VU_B=U_A-\sqrt{3}R_{AB}I_{a,AB}=400-\sqrt{3}\cdot0.03233\cdot63.48=400-3.55=396.45\,\text{V}

UC=UB−3⋅0.02694⋅34.61=396.45−1.61=394.83 VU_C=U_B-\sqrt{3}\cdot0.02694\cdot34.61=396.45-1.61=394.83\,\text{V}

UD=UC−3⋅0.03772⋅10.86=394.83−0.71=394.12 VU_D=U_C-\sqrt{3}\cdot0.03772\cdot10.86=394.83-0.71=394.12\,\text{V}

3. בדיקה מהצד של E:

UD=UE−3⋅RDE⋅Ia,ED=400−3⋅0.08621⋅39.37=400−5.88=394.12 VU_D=U_E-\sqrt{3}\cdot R_{DE}\cdot I_{a,ED}=400-\sqrt{3}\cdot0.08621\cdot39.37=400-5.88=394.12\,\text{V} - אותה תוצאה.

תשובה: המתח המזערי בנקודה D: UD≈394.1 VU_D\approx394.1\,\text{V} (מפל של 5.88 V5.88\,\text{V}, כ-1.5%1.5\%).

סעיף ג

תשובה:

ΔP≈1054 W\Delta P\approx1054\,\text{W}

נתון: גודלי הזרמים מסעיף א וההתנגדויות מסעיף ב. מבוקש: הפסדי ההספק בכל הרשת.

הפסדי ההספק ברשת תלת מופעית תלויים בגודל הזרם בלבד: ΔP=3⋅I2⋅R\Delta P=3\cdot I^2\cdot R. מחשבים לכל קטע ומחברים.

1. ΔPAB=3⋅68.572⋅0.03233=456.1 W\Delta P_{AB}=3\cdot68.57^2\cdot0.03233=456.1\,\text{W}

2. ΔPBC=3⋅34.882⋅0.02694=98.3 W\Delta P_{BC}=3\cdot34.88^2\cdot0.02694=98.3\,\text{W}

3. ΔPCD=3⋅16.262⋅0.03772=29.9 W\Delta P_{CD}=3\cdot16.26^2\cdot0.03772=29.9\,\text{W}

4. ΔPDE=3⋅42.642⋅0.08621=470.1 W\Delta P_{DE}=3\cdot42.64^2\cdot0.08621=470.1\,\text{W}

5. סך הכול:

ΔP=456.1+98.3+29.9+470.1=1054.4 W\Delta P=456.1+98.3+29.9+470.1=1054.4\,\text{W}

תשובה: ΔP≈1054 W≈1.05 kW\Delta P\approx1054\,\text{W}\approx1.05\,\text{kW}

שאלה 2 · לוח משנה למנועים: מפסקים, כבלים וסלקטיביות

באיור לשאלה מתואר לוח משנה להזנת מדחסים במפעל מזון, נתוני המנועים:

P=32 kWP=32\,\text{kW} U=400 VU=400\,\text{V} cos⁡φ=0.81\cos\varphi=0.81 beta=84%\\beta=84\% ISTART=6.5×InI_{START}=6.5\times I_n

3 המעגלים הסופיים L1L_1-L3L_3 בנויים מכבלים רב גידיים N2XY (מוליכי נחושת, בידוד 90∘C90^\circ\text{C}), ומותקנים על מגש רשת בשכבה אחת בלא רווח ביניהם, טמפרטורה אופפת של הסביבה 50∘C50^\circ\text{C}.

הכבל L0L_0 מוגן מפגיעות זרם יתר וזרם קצר באמצעות מפסק מתכוונן שכוונן לזרם של 200 A200\,\text{A}. אופיין המפסק נתון באיור מס 2 לשאלה.

ערכים נקובים של מפסקים אוטומטים

25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A

א.

חשבו את עוצמת זרם העבודה הממושך שיזרום בכבל L1L_1-L3L_3 כאשר המנוע מועמס בעומס מלא וקבעו את ערך המבטח להגנת המנועים, בהתאם לדרישות חוק החשמל (סוג מבטח וגודל).

(7 נקודות)
ב.

קבעו את שטח החתך של הכבלים L1L_1-L3L_3 (יש להתחשב בתנאי טמפרטורה ותנאי התקנה).

(7 נקודות)
ג.

נמדד זרם קצר בפס הצבירה השווה ל 2 kA2\,\text{kA} , תוך כמה זמן ינתק המפסק CB0CB_0 ?

העזר בגרף בהמשך השאלה.

(7 נקודות)
ד.

יש להבטיח סלקטיביות בין המפסקים CB0CB_0 למפסק CB1CB_1 בלוח משנה. שרטטו שרטוט עקרוני של אופייני זמן זרם של המפסקים המקיימים דרישה זאת.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

In≈67.9 AI_n\approx67.9\,\text{A}; מפסק אוטומטי 80 A80\,\text{A} בעל אופיין D

נתון: P=32 kWP=32\,\text{kW} (הספק מכני במוצא), U=400 VU=400\,\text{V}, cos⁡φ=0.81\cos\varphi=0.81, beta=0.84\\beta=0.84, ISTART=6.5InI_{START}=6.5I_n. מבוקש: הזרם הנקוב של המנוע וגודל וסוג המבטח.

1. ההספק החשמלי הנקלט: Pin=Pbeta=320000.84=38095 WP_{in}=\frac{P}{\\beta}=\frac{32000}{0.84}=38095\,\text{W}

2. זרם העבודה (זרם נקוב):

In=P3⋅U⋅cos⁡φ⋅beta=320003⋅400⋅0.81⋅0.84=67.88 AI_n=\frac{P}{\sqrt{3}\cdot U\cdot\cos\varphi\cdot\\beta}=\frac{32000}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.81\cdot0.84}=67.88\,\text{A}

3. גודל המבטח: הזרם הנקוב של המפסק צריך להיות לפחות זרם העבודה, IB≤In,CBI_B\le I_{n,CB}. הערך הנקוב הקרוב מהרשימה שאינו קטן מ-67.88 A67.88\,\text{A}: 80 A80\,\text{A}.

4. סוג המבטח (אופיין): זרם ההתנעה

ISTART=6.5⋅67.88=441.2 AI_{START}=6.5\cdot67.88=441.2\,\text{A}

•אופיין C: ניתוק מגנטי בין 5In5I_n ל-10In10I_n, כלומר בין 400 A400\,\text{A} ל-800 A800\,\text{A} במפסק 80 A80\,\text{A}. זרם ההתנעה (441 A441\,\text{A}) נמצא בתחום הזה, ולכן המפסק עלול לנתק בכל התנעה.

•אופיין D: ניתוק מגנטי בין 10In10I_n ל-20In20I_n, כלומר בין 800 A800\,\text{A} ל-1600 A1600\,\text{A}, גבוה מזרם ההתנעה.

תשובה: In≈67.9 AI_n\approx67.9\,\text{A}; מבטח: מפסק אוטומטי (מא"ז) 3×80 A3\times80\,\text{A} בעל אופיין D.

סעיף ב

תשובה:

IZ≥119 AI_Z\ge119\,\text{A} לפני מקדמי התיקון: כבל 4×25 mm24\times25\,\text{mm}^2 נחושת N2XY

נתון: מפסק 80 A80\,\text{A} (סעיף א), שלושה כבלים רב גידיים נחושת XLPE (90∘C90^\circ\text{C}) על מגש רשת בשכבה אחת צמודים, 50∘C50^\circ\text{C} בסביבה. מבוקש: שטח החתך.

רעיון: הכבל חייב להיות מוגן בפני העמסת יתר על ידי המפסק: IB≤In≤IZ′I_B\le I_n\le I_Z', כאשר IZ′I_Z' הוא הזרם המתמיד של הכבל אחרי מקדמי התיקון.

1. מקדמי תיקון:

•טמפרטורת סביבה 50∘C50^\circ\text{C} לבידוד XLPE: K1=0.82K_1=0.82.

•שלושה כבלים רב גידיים צמודים בשכבה אחת על מגש: K2=0.82K_2=0.82.

2. הזרם המתמיד הנדרש מהטבלה:

IZ≥InK1⋅K2=800.82⋅0.82=118.98 AI_Z\ge\frac{I_n}{K_1\cdot K_2}=\frac{80}{0.82\cdot0.82}=118.98\,\text{A}

3. בטבלת הזרם המתמיד לכבל רב גידי נחושת XLPE באוויר על מגש (שלושה מוליכים עמוסים): 16 mm216\,\text{mm}^2 - 100 A100\,\text{A} (לא מספיק), 25 mm225\,\text{mm}^2 - 127 A127\,\text{A}.

4. בדיקה: IZ′=127⋅0.82⋅0.82=85.4 A≥80 AI_Z'=127\cdot0.82\cdot0.82=85.4\,\text{A}\ge80\,\text{A}, ו-IB=67.88 A≤80 A≤85.4 AI_B=67.88\,\text{A}\le80\,\text{A}\le85.4\,\text{A}.

תשובה: שטח חתך 25 mm225\,\text{mm}^2 (כבל N2XY 4×25 mm24\times25\,\text{mm}^2).

סעיף ג

תשובה:

IIr=10\frac{I}{I_r}=10; הסף המגנטי 10In=2.5 kA10I_n=2.5\,\text{kA} לא מושג, ולכן ניתוק תרמי: בין כ-3 s3\,\text{s} לכ-20 s20\,\text{s} (לכל היותר כ-20 s20\,\text{s})

נתון: CB0CB_0 - מפסק In=250 AI_n=250\,\text{A}, מתכוונן (200(200-250) A250)\,\text{A}, מכוון ל-Ir=200 AI_r=200\,\text{A}; זרם הקצר בפס Ik=2 kAI_k=2\,\text{kA}; אופיין המפסק באיור מס' 2 (ציר אופקי בכפולות I/IrI/I_r, הסף המגנטי Im=10×InI_m=10\times I_n).

מבוקש: זמן הניתוק של CB0CB_0.

1. כפולת הזרם ביחס לזרם הכיוונון (זה הציר האופקי של הגרף):

IkIr=2000200=10\frac{I_k}{I_r}=\frac{2000}{200}=10

2. סף הניתוק המגנטי נקבע לפי הזרם הנקוב של המפסק:

Im=10⋅In=10⋅250=2500 AI_m=10\cdot I_n=10\cdot250=2500\,\text{A}

Ik=2000 A<2500 AI_k=2000\,\text{A}<2500\,\text{A}, ולכן ההגנה המגנטית (המיידית) לא פועלת, והניתוק נעשה על ידי ההגנה התרמית.

3. קריאה מהגרף: ב-IIr=10\frac{I}{I_r}=10 רצועת האופיין התרמי נמצאת בין העקומה התחתונה, כ-3 s3\,\text{s}, לבין העקומה העליונה, כ-20 s20\,\text{s}.

4. מסקנה: המפסק ינתק את הקצר תוך 33 עד 2020 שניות; בחישוב תכנוני לוקחים את המקרה הגרוע - כ-20 s20\,\text{s}.

(הערה: אם הזרם היה עולה מעל 2.5 kA2.5\,\text{kA}, המפסק היה מנתק מיידית, תוך כ-1010-20 ms20\,\text{ms}.)

תשובה: IIr=10\frac{I}{I_r}=10, מתחת לסף המגנטי (2.5 kA2.5\,\text{kA}), ולכן CB0CB_0 ינתק בהגנה התרמית תוך כ-33 עד 2020 שניות (לכל היותר כ-20 s20\,\text{s}).

סעיף ד

תשובה:

האופיין של CB1CB_1 (D80) כולו משמאל ומתחת לאופיין של CB0CB_0 (Ir=200 AI_r=200\,\text{A}, מגנטי מ-22-2.5 kA2.5\,\text{kA}); סלקטיביות מלאה עד סף הניתוק המגנטי של CB0CB_0; לזרמים גבוהים יותר נדרש השהיה ב-CB0CB_0

רעיון: סלקטיביות פירושה שבתקלה במעגל L1L_1 ינתק רק CB1CB_1, ו-CB0CB_0 יישאר סגור. לכן לכל זרם, זמן הניתוק של CB1CB_1 צריך להיות קצר מזמן הניתוק של CB0CB_0, כלומר האופיין של CB1CB_1 כולו משמאל ומתחת לאופיין של CB0CB_0, בלי חפיפה.

השרטוט העקרוני (ציר אופקי - זרם בסקלה לוגריתמית, ציר אנכי - זמן בסקלה לוגריתמית):

1. CB1CB_1 (מא"ז 80 A80\,\text{A}, אופיין D): תחום תרמי שמתחיל מעט מעל 80 A80\,\text{A} (זמן ארוך) ויורד עם הזרם; תחום מגנטי (ניתוק מיידי, כ-10 ms10\,\text{ms}) בין 800 A800\,\text{A} ל-1600 A1600\,\text{A}.

2. CB0CB_0 (מכוון Ir=200 AI_r=200\,\text{A}): תחום תרמי שמתחיל מעל 200 A200\,\text{A}, ב-2 kA2\,\text{kA} (10Ir10I_r) זמן של כ-33 עד 20 s20\,\text{s}; תחום מגנטי מ-10×In10\times I_n, כלומר בין 2 kA2\,\text{kA} (סף הגרף) ל-2.5 kA2.5\,\text{kA} (לפי In=250 AI_n=250\,\text{A}).

3. השוואה:

•בעומס יתר: עקומת CB1CB_1 (סביב 80 A80\,\text{A}) רחוקה משמאל לעקומת CB0CB_0 (סביב 200 A200\,\text{A}) - CB1CB_1 מנתק קודם.

•בזרמי קצר מעל 1.6 kA1.6\,\text{kA} ועד סף המגנטי של CB0CB_0 (22-2.5 kA2.5\,\text{kA}): CB1CB_1 מנתק מיידית, ו-CB0CB_0 נמצא עדיין בתחום התרמי (שניות) - יש סלקטיביות.

•בזרמי קצר מעל הסף המגנטי של CB0CB_0, שני המפסקים מנתקים מיידית - אין סלקטיביות.

4. מסקנה: עם המפסקים כפי שהם יש רק סלקטיביות חלקית (עד כ-2 kA2\,\text{kA}). כדי להבטיח סלקטיביות מלאה בכל תחום זרמי הקצר יש לבחור CB0CB_0 עם יחידת הגנה מתכווננת בעלת השהיה קצרה (סלקטיביות זמן, למשל 0.10.1-0.2 s0.2\,\text{s}) או סף מגנטי גבוה יותר מזרם הקצר המרבי במעגל L1L_1, כך שהאופיין של CB1CB_1 יהיה כולו מתחת לאופיין של CB0CB_0.

תשובה: בשרטוט האופיין של CB1CB_1 (D80: תרמי מ-80 A80\,\text{A}, מגנטי 0.80.8-1.6 kA1.6\,\text{kA}) נמצא כולו משמאל ומתחת לאופיין של CB0CB_0 (תרמי מ-200 A200\,\text{A}, מגנטי מ-22-2.5 kA2.5\,\text{kA}, ובתוספת השהיה קצרה); כך CB1CB_1 מנתק תמיד ראשון.

שאלה 3 · זרמי קצר ברשת מתח נמוך עם שני קווים

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית 0.4 kV/50 Hz0.4\,\text{kV}/50\,\text{Hz} המוזנת ממקור מתח גבוה בעל הספק קצר 400 MVA400\,\text{MVA}, מפסק הזרם A פתוח (במצב מופסק). מתרחש קצר תלת מופעי מתכתי בנקודה K, מקדם ה"הלם" המרבי של זרם הקצר בנקודה K הוא 1.4.

נתוני השנאי והקווים (L1L_1 זהה ל L2L_2) רשומים באיור.

•מפסקים CB1 ו-CB2 סגורים

א.

חשבו את ההתנגדות RL1=RL2R_{L1}=R_{L2} של הקווים L1L_1 ו- L2L_2

(10 נקודות)
ב.

חשבו את זרם ההלם בנקודה K כאשר המפסק A סגור.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את זרם הקצר במפסק A בזמן קצר בנקודה K וקבעו את כושר הניתוק של המפסקים CB2CB_2, CB1CB_1, A

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

RL1=RL2≈2.01 mΩR_{L1}=R_{L2}\approx2.01\,\text{m}\Omega

נתון: SK=400 MVAS_K=400\,\text{MVA}, שנאי 1250 kVA1250\,\text{kVA}, 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}, ua=1%u_a=1\%, uk=6%u_k=6\%, XL=3 mΩX_L=3\,\text{m}\Omega לכל קו, המפסק A פתוח (הקצר ב-K מוזן רק דרך L2L_2), Ksh=1.4K_{sh}=1.4.

מבוקש: ההתנגדות של קו.

רעיון: מקדם ההלם תלוי רק ביחס Rk/XkR_k/X_k של מסלול הקצר. מטבלת מקדם ההלם בנוסחאון, Ksh=1.4K_{sh}=1.4 מתאים ל-RkXk=0.3\frac{R_k}{X_k}=0.3. נחשב את ההיגב הכולל של המסלול, ממנו את ההתנגדות הכוללת, ונחסר את ההתנגדות של השנאי.

1. היגב הרשת המזינה (מוחזר ל-400 V400\,\text{V}):

XS=Un2SK=4002400⋅106=0.4 mΩX_S=\frac{U_n^2}{S_K}=\frac{400^2}{400\cdot10^6}=0.4\,\text{m}\Omega

2. השנאי:

RT=ua%⋅Un2100⋅Sn=1⋅4002100⋅1.25⋅106=1.28 mΩR_T=\frac{u_a\%\cdot U_n^2}{100\cdot S_n}=\frac{1\cdot400^2}{100\cdot1.25\cdot10^6}=1.28\,\text{m}\Omega

ZT=6⋅4002100⋅1.25⋅106=7.68 mΩZ_T=\frac{6\cdot400^2}{100\cdot1.25\cdot10^6}=7.68\,\text{m}\Omega, XT=7.682−1.282=7.573 mΩX_T=\sqrt{7.68^2-1.28^2}=7.573\,\text{m}\Omega

3. ההיגב הכולל של מסלול הקצר (A פתוח, דרך L2L_2 בלבד):

Xk=XS+XT+XL=0.4+7.573+3=10.973 mΩX_k=X_S+X_T+X_L=0.4+7.573+3=10.973\,\text{m}\Omega

4. מהטבלה: Ksh=1.4⇒RkXk=0.3K_{sh}=1.4\Rightarrow\frac{R_k}{X_k}=0.3:

Rk=0.3⋅10.973=3.292 mΩR_k=0.3\cdot10.973=3.292\,\text{m}\Omega

5. התנגדות הקו:

RL=Rk−RT=3.292−1.28=2.012 mΩR_L=R_k-R_T=3.292-1.28=2.012\,\text{m}\Omega

תשובה: RL1=RL2≈2.01 mΩR_{L1}=R_{L2}\approx2.01\,\text{m}\Omega

סעיף ב

תשובה:

IK≈23.70 kAI_K\approx23.70\,\text{kA}, Rk/Xk=0.241R_k/X_k=0.241, Ksh≈1.46K_{sh}\approx1.46, ish≈48.9 kAi_{sh}\approx48.9\,\text{kA}

נתון: RL=2.012 mΩR_L=2.012\,\text{m}\Omega (סעיף א), שאר הנתונים כבסעיף א. מבוקש: זרם ההלם כאשר A סגור.

רעיון: כש-A סגור, הנקודה K מוזנת דרך שני הקווים במקביל (דרך L2L_2 ישירות, ודרך L1L_1 ו-A), ולכן עכבת הקווים במסלול מתחלקת בשתיים. נחשב עכבה חדשה, זרם קצר תמידי, יחס R/XR/X חדש, ומהטבלה את מקדם ההלם.

1. עכבת מסלול הקצר:

Rk=RT+RL2=1.28+2.0122=2.286 mΩR_k=R_T+\frac{R_L}{2}=1.28+\frac{2.012}{2}=2.286\,\text{m}\Omega

Xk=XS+XT+XL2=0.4+7.573+1.5=9.473 mΩX_k=X_S+X_T+\frac{X_L}{2}=0.4+7.573+1.5=9.473\,\text{m}\Omega

Zk=2.2862+9.4732=9.744 mΩZ_k=\sqrt{2.286^2+9.473^2}=9.744\,\text{m}\Omega

2. זרם הקצר התמידי (תלת מופעי):

IK=Un3⋅Zk=4003⋅9.744⋅10−3=23.70 kAI_K=\frac{U_n}{\sqrt{3}\cdot Z_k}=\frac{400}{\sqrt{3}\cdot9.744\cdot10^{-3}}=23.70\,\text{kA}

3. מקדם ההלם: RkXk=2.2869.473=0.241\frac{R_k}{X_k}=\frac{2.286}{9.473}=0.241. בטבלה בין 0.20.2 (Ksh=1.5K_{sh}=1.5) ל-0.30.3 (Ksh=1.4K_{sh}=1.4), באינטרפולציה לינארית:

Ksh=1.5−0.241−0.20.1⋅(1.5−1.4)=1.459K_{sh}=1.5-\frac{0.241-0.2}{0.1}\cdot(1.5-1.4)=1.459

4. זרם ההלם:

Ishok=2⋅IK⋅Ksh=2⋅23.70⋅1.459=48.9 kAI_{shok}=\sqrt{2}\cdot I_K\cdot K_{sh}=\sqrt{2}\cdot23.70\cdot1.459=48.9\,\text{kA}

תשובה: ish≈48.9 kAi_{sh}\approx48.9\,\text{kA} (זרם קצר תמידי 23.70 kA23.70\,\text{kA})

סעיף ג

תשובה:

IA≈11.85 kAI_A\approx11.85\,\text{kA}; כושר ניתוק: CB1CB_1 ו-CB2CB_2 לפחות 23.7 kA23.7\,\text{kA} (תקני 25 kA25\,\text{kA}), A לפחות 11.85 kA11.85\,\text{kA} (תקני 15 kA15\,\text{kA})

נתון: IK=23.70 kAI_K=23.70\,\text{kA} בקצר ב-K כש-A סגור (סעיף ב; כשהמפסק A פתוח לא עובר בו זרם כלל, ולכן מחשבים במצב A סגור). מבוקש: הזרם דרך A וכושר הניתוק הנדרש של המפסקים.

1. חלוקת הזרם: מפס השנאי לנקודה K יש שני מסלולים זהים - דרך L2L_2 ישירות, ודרך L1L_1 ואחר כך המפסק A. העכבות שוות, ולכן הזרם מתחלק שווה בשווה:

IA=IL1=IK2=23.702=11.85 kAI_A=I_{L1}=\frac{I_K}{2}=\frac{23.70}{2}=11.85\,\text{kA}

2. המפסק CB2CB_2 נמצא במוצא שעליו הקצר, ועובר בו כל זרם הקצר: ICB2=23.70 kAI_{CB2}=23.70\,\text{kA}.

3. המפסק CB1CB_1 לא נושא זרם קצר בתקלה ב-K (הוא מזין עומס אחר), אבל בקצר במוצא שלו (מקרה סימטרי לחלוטין) יעבור בו אותו זרם, 23.70 kA23.70\,\text{kA}.

4. כושר הניתוק של מפסק צריך להיות לפחות זרם הקצר המרבי שעלול לעבור דרכו:

•CB1CB_1, CB2CB_2: לפחות 23.7 kA23.7\,\text{kA} - בוחרים ערך תקני 25 kA25\,\text{kA} (וכושר החיבור לפחות זרם ההלם, 48.9 kA48.9\,\text{kA}).

•A: לפחות 11.85 kA11.85\,\text{kA} - ערך תקני 15 kA15\,\text{kA}.

תשובה: IA≈11.85 kAI_A\approx11.85\,\text{kA}; כושר ניתוק נדרש: CB1CB_1 ו-CB2CB_2 לפחות 23.7 kA23.7\,\text{kA} (למשל 25 kA25\,\text{kA}), A לפחות 11.85 kA11.85\,\text{kA} (למשל 15 kA15\,\text{kA}).

שאלה 4 · תכנון תאורת פנים באולם בית מלאכה

בבית מלאכה בעל מידות (במטרים) 45×25×6.545\times25\times6.5 מותקנים 45 גופי תאורה ישירה, עם נורות לד.

נצילות אורית של גוף התאורה 122 lm/W122\,\text{lm/W}. רמת התאורה הנמדדת בשולחן העבודה 500 lux500\,\text{lux}.

גובה שולחן העבודה 85 cm85\,\text{cm} וגובה תלית גופי התאורה 35 cm35\,\text{cm}. צבע קירות ותיקרה בהיר.

(מקדמי החזר של הקירות 30%30\% ותיקרה 50%50\%) מקדם ההפחתה 0.650.65.

•טבלת מקדמי הנצילות מתייחסת לתאורה ישירה

א.

שרטטו תרשים עקרוני של האולם, קבעו את מיקום גופי התאורה לקבלת פיזור אור אחיד בקירוב וציינו את המרחקים הנדרשים בין מרכזי גופי התאורה לבין גופי התאורה ובין גופי התאורה לקירות.

(5 נקודות)
ב.

בהנחה שעקומת התפלגות האור של הנורה היא עיגול שלם חשבו את עוצמת האור של הנורה.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הנצרך על ידי מתקן התאורה באולם, תכננו ושרטטו לוח תאורה לאולם (מבטח ראשי, מספר מעגלים, תכנון מעגל סופי), אם ידוע שמקדם ההספק של כל נורה שווה ל 0.960.96, מתקן התאורה מוזן מרשת תלת מופעית, המעגלים הסופיים של התאורה חד מופעיים, המוליכים עשויים נחושת, שיטת התקנה 90.3.

הערה - הספק נורות לד לרשות האולם: 15 W15\,\text{W}, 25 W25\,\text{W}, 50 W50\,\text{W}, 100 W100\,\text{W}, 150 W150\,\text{W}, 200 W200\,\text{W}, 250 W250\,\text{W}, 300 W300\,\text{W}

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

5 שורות של 9 גופים: מרחק 5 m5\,\text{m} בין מרכזי גופים בשני הכיוונים, 2.5 m2.5\,\text{m} מהקירות

נתון: אולם 45×25 m45\times25\,\text{m}, 45 גופי תאורה. מבוקש: סידור אחיד והמרחקים.

רעיון: לפיזור אחיד מסדרים את הגופים ברשת מלבנית במרחקים שווים, והמרחק מהקיר הוא חצי מהמרחק בין הגופים (כך כל גוף "אחראי" על משבצת שווה).

1. מחפשים חלוקה של 45 ל-שורות ×\times עמודות ביחס הקרוב ליחס הצלעות 45:2545:25: 9×5=459\times5=45, ו-459=255=5 m\frac{45}{9}=\frac{25}{5}=5\,\text{m} - משבצות ריבועיות של 5×5 m5\times5\,\text{m}.

2. לאורך האולם (45 m45\,\text{m}): 9 גופים, מרחק בין מרכזים 5 m5\,\text{m}, ומהקיר לגוף הראשון 52=2.5 m\frac{5}{2}=2.5\,\text{m} (בדיקה: 2⋅2.5+8⋅5=45 m2\cdot2.5+8\cdot5=45\,\text{m}).

3. לרוחב האולם (25 m25\,\text{m}): 5 שורות, מרחק בין מרכזים 5 m5\,\text{m}, ומהקיר 2.5 m2.5\,\text{m} (בדיקה: 2⋅2.5+4⋅5=25 m2\cdot2.5+4\cdot5=25\,\text{m}).

4. בדיקת אחידות: גובה הגופים מעל משטח העבודה h=6.5−0.85−0.35=5.3 mh=6.5-0.85-0.35=5.3\,\text{m}, והיחס sh=55.3=0.94\frac{s}{h}=\frac{5}{5.3}=0.94 - קטן מ-1, ולכן הפיזור אחיד בקירוב.

התרשים: מלבן 45×25 m45\times25\,\text{m}, ובתוכו 5 שורות (y=2.5, 7.5, 12.5, 17.5, 22.5 my=2.5,\,7.5,\,12.5,\,17.5,\,22.5\,\text{m}) של 9 גופים (x=2.5, 7.5, …, 42.5 mx=2.5,\,7.5,\,\dots,\,42.5\,\text{m}).

תשובה: 5 שורות ×\times 9 גופים; 5 m5\,\text{m} בין מרכזי גופים בשני הכיוונים ו-2.5 m2.5\,\text{m} בין הגופים הקיצוניים לקירות.

סעיף ב

תשובה:

ϕ0≈30525 lm\phi_0\approx30525\,\text{lm} לגוף, I≈2429 cdI\approx2429\,\text{cd}

נתון: a=25 ma=25\,\text{m}, b=45 mb=45\,\text{m}, E=500 luxE=500\,\text{lux}, k=0.65k=0.65, גובה התלייה מעל משטח העבודה h=5.3 mh=5.3\,\text{m} (סעיף א), מקדמי החזר: תקרה 50%50\%, קירות 30%30\%, n=45n=45.

מבוקש: עוצמת האור של נורה.

רעיון: מחשבים את מקדם החדר, קוראים מהטבלה את מקדם הנצילות, מחשבים את השטף הנדרש מכל גוף, ומחלקים בזווית המרחבית של כדור שלם.

1. מקדם החדר לתאורה ישירה (aa רוחב, bb אורך, h′=5.3 mh'=5.3\,\text{m} גובה הגוף מעל משטח העבודה):

RK=2a+b6h′=2⋅25+456⋅5.3=2.99≈3.0R_K=\frac{2a+b}{6h'}=\frac{2\cdot25+45}{6\cdot5.3}=2.99\approx3.0

2. מהטבלה, בשורה RK=3.0R_K=3.0, תקרה 50%50\% וקירות 30%30\%: beta=63%\\beta=63\%.

3. השטף הכולל הנדרש:

ϕT=E⋅a⋅b⋅100k⋅beta%=500⋅25⋅45⋅1000.65⋅63=1373626 lm\phi_T=\frac{E\cdot a\cdot b\cdot100}{k\cdot\\beta\%}=\frac{500\cdot25\cdot45\cdot100}{0.65\cdot63}=1373626\,\text{lm}

4. השטף של גוף אחד:

ϕ0=ϕTn=137362645=30525 lm\phi_0=\frac{\phi_T}{n}=\frac{1373626}{45}=30525\,\text{lm}

5. עקומת התפלגות האור היא עיגול שלם סביב הנורה: העוצמה שווה בכל הכיוונים, והשטף מתפזר על פני כדור שלם, שהזווית המרחבית שלו ω=4π sr\omega=4\pi\,\text{sr}:

I=ϕ0ω=305254π=2429 cdI=\frac{\phi_0}{\omega}=\frac{30525}{4\pi}=2429\,\text{cd}

תשובה: I≈2429 cdI\approx2429\,\text{cd} (שטף של כ-30525 lm30525\,\text{lm} לגוף)

סעיף ג

תשובה:

נורות 250 W250\,\text{W}; P=11.25 kWP=11.25\,\text{kW}, S=11.72 kVAS=11.72\,\text{kVA}, I=16.9 AI=16.9\,\text{A}; מבטח ראשי 3×20 A3\times20\,\text{A}; 9 מעגלים חד מופעיים (3 לכל מופע) של 5 גופים, 5.66 A5.66\,\text{A} כל אחד, מא"ז 10 A10\,\text{A} ומוליכי נחושת 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2

נתון: ϕ0=30525 lm\phi_0=30525\,\text{lm} לגוף (סעיף ב), נצילות אורית 122 lm/W122\,\text{lm/W}, 45 גופים, cos⁡φ=0.96\cos\varphi=0.96, רשת 3×400/230 V3\times400/230\,\text{V}. מבוקש: ההספק, ותכנון הלוח.

1. ההספק הנדרש לנורה:

P=ϕ0betaE=30525122=250.2 WP=\frac{\phi_0}{\\beta_E}=\frac{30525}{122}=250.2\,\text{W}

בוחרים נורת 250 W250\,\text{W} (השטף 250⋅122=30500 lm250\cdot122=30500\,\text{lm}, והתאורה E=0.65⋅63⋅45⋅30500100⋅25⋅45=499.6 luxE=\frac{0.65\cdot63\cdot45\cdot30500}{100\cdot25\cdot45}=499.6\,\text{lux} - סטייה של פחות מ-0.1%0.1\%, זניחה).

2. ההספק הכולל של המתקן:

PT=45⋅250=11250 W=11.25 kWP_T=45\cdot250=11250\,\text{W}=11.25\,\text{kW}

ST=PTcos⁡φ=112500.96=11719 VAS_T=\frac{P_T}{\cos\varphi}=\frac{11250}{0.96}=11719\,\text{VA}

3. הזרם בהזנה התלת מופעית (עומס מאוזן, 15 גופים לכל מופע):

I=ST3⋅U=117193⋅400=16.91 AI=\frac{S_T}{\sqrt{3}\cdot U}=\frac{11719}{\sqrt{3}\cdot400}=16.91\,\text{A}

מבטח ראשי: מפסק תלת קוטבי 3×20 A3\times20\,\text{A}.

4. מעגלים סופיים: מחלקים כל שורה של 5 גופים (לרוחב האולם) למעגל אחד: 455=9\frac{45}{5}=9 מעגלים חד מופעיים, 3 מעגלים לכל מופע (L1: מעגלים 1, 4, 7; L2: מעגלים 2, 5, 8; L3: מעגלים 3, 6, 9).

5. זרם מעגל סופי:

Igof=250230⋅0.96=1.132 AI_{gof}=\frac{250}{230\cdot0.96}=1.132\,\text{A}, Imaagal=5⋅1.132=5.66 AI_{maagal}=5\cdot1.132=5.66\,\text{A}

6. תכנון המעגל הסופי: מא"ז חד קוטבי 10 A10\,\text{A} (אופיין B או C) לכל מעגל, ומוליכי נחושת 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2 (פאזה, אפס, הארקה); לפי טבלת שיטת ההתקנה 90.3 הזרם המתמיד של מוליך 1.5 mm21.5\,\text{mm}^2 גדול מ-10 A10\,\text{A}, ולכן IB=5.66 A≤In=10 A≤IZI_B=5.66\,\text{A}\le I_n=10\,\text{A}\le I_Z.

שרטוט הלוח (תיאור): הזנה 3×400/230 V3\times400/230\,\text{V} + אפס + הארקה →\rightarrow מפסק ראשי 3×20 A3\times20\,\text{A} →\rightarrow פסי צבירה L1, L2, L3, N, PE →\rightarrow 9 מא"זים 1×10 A1\times10\,\text{A} (שלושה על כל פס פאזה), מכל אחד יוצא מעגל 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2 ל-5 גופי תאורה של 250 W250\,\text{W}.

תשובה: הספק 11.25 kW11.25\,\text{kW} (11.72 kVA11.72\,\text{kVA}, 16.9 A16.9\,\text{A} למופע); מבטח ראשי 3×20 A3\times20\,\text{A}; 9 מעגלים חד מופעיים (3 למופע) של 5 גופים, כל אחד 5.66 A5.66\,\text{A}, מוגן במא"ז 10 A10\,\text{A} ובנוי ממוליכי נחושת 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2.

שאלה 5 · שיטת האיפוס: לולאת תקלה, צבעי מוליכים, עכבה מרבית

א.

שרטט תרשים עקרוני של מסלול לולאת התקלה בשיטת ה"איפוס" והגדר את כל המרכיבים בתרשים.

(10 נקודות)
ב.

מה צבע בידוד המוליכים L1, L2, L3, N, PE, PEN?

(5 נקודות)
ג.

לוח ביתי מוגן על-ידי מפסק חצי אוטומטי מסוג C בעל זרם נקוב 40 A40\,\text{A}.אופיין הניתוק של המפסק נתון באיור לשאלה. חשבו את התנגדות המרבית המותרת של מעגל התקלה כך שהמבטח יגיב כנדרש על פי החוק כאשר מתרחש קצר חד מופעי במתקן.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

מקור (ליפוף משני של השנאי, נקודת כוכב מוארקת) - מוליך הפאזה של הרשת והמתקן - מבטח - נקודת התקלה בגוף המכשיר - מוליך ההגנה PE - נקודת האיפוס בלוח הראשי - מוליך PEN של הרשת - חזרה לנקודת הכוכב; Zs=ZT+ZL+ZPE+ZPENZ_s=Z_T+Z_L+Z_{PE}+Z_{PEN}

בשיטת האיפוס (TN) גופי המתקן מחוברים במוליך הגנה אל מוליך האפס של הרשת (PEN), שמוארק בנקודת הכוכב של השנאי. בתקלה (מגע בין מוליך פאזה לגוף מתכתי) נוצרת לולאה מתכתית כולה, שהזרם בה גדול, והמבטח מנתק במהירות.

התרשים העקרוני (מתוארים המרכיבים לפי סדר מסלול הזרם):

1. שנאי ההזנה: הליפוף המשני של מופע אחד, מתח U0=230 VU_0=230\,\text{V}; נקודת הכוכב מוארקת בהארקת שיטה RBR_B. העכבה שלו בלולאה: ZTZ_T.

2. מוליך הפאזה של רשת החלוקה (L) מהשנאי עד לוח החיבור של הצרכן: עכבה ZL,netZ_{L,net}.

3. המבטח (מבטח או מפסק אוטומטי) בלוח: מנתק את הלולאה כשזרם התקלה גדול מזרם ההפעלה שלו.

4. מוליך הפאזה במתקן עד המכשיר: ZLZ_{L}.

5. נקודת התקלה: פגם בבידוד, הפאזה נוגעת בגוף המתכתי של המכשיר.

6. מוליך ההגנה PE מהגוף בחזרה לפס הארקות בלוח: ZPEZ_{PE}.

7. נקודת האיפוס בלוח הראשי: החיבור בין פס הארקות (PE) לבין מוליך ה-PEN של הרשת, וגם אל הארקת היסוד ופס השוואת הפוטנציאלים.

8. מוליך ה-PEN של הרשת: מוליך האפס המשמש גם כמוליך הגנה, מנקודת האיפוס חזרה לנקודת הכוכב של השנאי: ZPENZ_{PEN}.

עכבת הלולאה וזרם התקלה:

Zs=ZT+ZL,net+ZL+ZPE+ZPENZ_s=Z_T+Z_{L,net}+Z_L+Z_{PE}+Z_{PEN}

Ik=U0ZsI_k=\frac{U_0}{Z_s}

ההארקה RBR_B (ואלקטרודות הארקה נוספות) אינה חלק מהמסלול העיקרי - הזרם חוזר דרך המוליכים ולא דרך האדמה.

תשובה: הלולאה: נקודת הכוכב של השנאי - מוליך הפאזה (רשת ומתקן, דרך המבטח) - גוף המכשיר התקול - מוליך ההגנה PE - נקודת האיפוס בלוח - מוליך PEN - חזרה לנקודת הכוכב; Zs=ZT+ZL+ZPE+ZPENZ_s=Z_T+Z_L+Z_{PE}+Z_{PEN}, Ik=U0ZsI_k=\frac{U_0}{Z_s}.

סעיף ב

תשובה:

L1 חום, L2 שחור, L3 אפור, N כחול, PE צהוב-ירוק, PEN כחול עם סימון צהוב-ירוק בקצוות

לפי תקנות החשמל לסימון מוליכים:

מוליךצבע הבידוד
L1חום
L2שחור
L3אפור
N (אפס)כחול
PE (הגנה)צהוב-ירוק (פסים לסירוגין)
PENכחול, עם סימון צהוב-ירוק בכל אחד מקצותיו

תשובה: L1 חום, L2 שחור, L3 אפור, N כחול, PE צהוב-ירוק, PEN כחול עם סימון צהוב-ירוק בקצוות.

סעיף ג

תשובה:

Ia=10⋅40=400 AI_a=10\cdot40=400\,\text{A}, Rmax=230400=0.575 ΩR_{max}=\frac{230}{400}=0.575\,\Omega

נתון: מא"ז אופיין C, In=40 AI_n=40\,\text{A}, מתח פאזה U0=230 VU_0=230\,\text{V}, אופיין הניתוק באיור לשאלה.

מבוקש: ההתנגדות המרבית של לולאת התקלה.

רעיון: בשיטת האיפוס החוק דורש שזרם התקלה יפעיל את המפסק בזמן קצר (לא יותר מ-0.4 s0.4\,\text{s} במעגל סופי), כלומר בתחום הניתוק המגנטי (המיידי). נמצא מהאופיין את הזרם שמבטיח זאת, ומחוק אוהם את ההתנגדות המרבית.

1. קריאה מהאופיין: במפסק מסוג C תחום הניתוק המגנטי הוא בין 5In5I_n ל-10In10I_n. רק מ-10In10I_n (הגבול העליון של הרצועה) מובטח ניתוק מיידי בכל מפסק מהסוג; מתחת לכך העקומה העליונה נותנת זמנים של עד כ-1 s1\,\text{s}, יותר מ-0.4 s0.4\,\text{s}. לכן זרם ההפעלה הנדרש:

Ia=10⋅In=10⋅40=400 AI_a=10\cdot I_n=10\cdot40=400\,\text{A}

2. התנאי: Ik=U0Rs≥IaI_k=\frac{U_0}{R_s}\ge I_a, ולכן

Rs,max=U0Ia=230400=0.575 ΩR_{s,max}=\frac{U_0}{I_a}=\frac{230}{400}=0.575\,\Omega

תשובה: התנגדות לולאת התקלה לא תעלה על Rmax=0.575 ΩR_{max}=0.575\,\Omega (זרם תקלה של לפחות 400 A400\,\text{A}).

שאלה 6 · שאלות אמריקאיות: גנרטור, קבלים, בידוד, הארקה, התנעה

כל סעיף 5 נקודות

א.

מתכנן נדרש לתכנן בניין מגורים הכולל 24 קומות, האם חובה עליו לתכנן ולהתקין גנרטור במתקן?

1. חובה להתקין גנרטור עבור מערכת הכיבוי אש בלבד.

2. חובה להתקין גנרטור בהתאם להנחיות כיבוי אש ובתנאי שמותקנת מערכת משאבות כיבוי אש (ספרינקלרים).

3. אין חובה להתקין גנרטור אלא אם המתכנן מתקין מערכות חירום.

4. בהתאם לתקנות החשמל חובה להתקין גנרטור בכל מקרה.

(5 נקודות)

נתון לוח חשמל 400 V/50 Hz400\,\text{V}/50\,\text{Hz}

בתמונה מתואר קבל אותו נדרש לחבר ללוח החשמל באמצעות מגען (קונטקטור).

נתוני הקבל הם אלו המופיעים בתמונה.

ב.

מה ערכו של זרם העבודה המזערי הנדרש מהמגען המזין את סוללת הקבלים במקרה זה?

1. 50[A]50[\text{A}].

2. 25[A]25[\text{A}].

3. 32[A]32[\text{A}].

4. 40[A]40[\text{A}].

(5 נקודות)
ג.

במפעל קיים הזמנה הגדלת חיבור מ-3X160A ל-3X250A. הגדלת החיבור נועדה על מנת לאפשר הזנה של מחסן חדש שהוקם בשטח המפעל. לוח החשמל של המחסן יוזן מהלוח הראשי הקיים במפעל.

חשמלאי שהכין את המתקן לבדיקה לצורך הגדלת החיבור, בדק את ערך התנגדות הבידוד בין מוליכי המעגלים לבין פס הארקה בלוח המחסן וקיבל תוצאה של 0.9 MΩ0.9\,\text{M}\Omega.

האם תוצאת המדידה תואמת לדרישות בתקנות החשמל?

1. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 0.5 MΩ0.5\,\text{M}\Omega

2. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 1.5 MΩ1.5\,\text{M}\Omega

3. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 0.25 MΩ0.25\,\text{M}\Omega

4. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 1 MΩ1\,\text{M}\Omega

(5 נקודות)
ד.

איזו מהטענות הבאות אינה נכונה לגבי הארקת שיטה?

1. אסור להתקין הארקת שיטה כאשר הגנה בפני חישמול היא ע"י הפרד מגן.

2. במתקנים לזרם ישר מותר להשתמש בצנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה להארקת שיטה.

3. מטרת הארקת שיטה היא ייצוב מתח השיטה לאדמה.

4. משמשת כהגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה.

(5 נקודות)

בתמונה מתוארים שני שלבים בחיבור סטטור של מנוע אסינכרוני, כחלק מהתנעה באמצעות חיבור Δ/Y\Delta/Y.

המנוע מיועד לעבוד בחיבור משולש בעבודה סדירה שבה המתח הוא: UL=400[V]U_L=400[V].

ה.

מהו גודל הזרם המתקבל בקו הזינה, בעת השימוש במתנע מסוג זה?

1. הזרם בשלב ההתנעה קטן פי 3\sqrt{3} מאשר בהתנעה ישירה.

2. הזרם בשלב ההתנעה קטן פי 3 מאשר בהתנעה ישירה.

3. הזרם בשלב ההתנעה גדול פי 3\sqrt{3} מאשר בהתנעה ישירה.

4. הזרם בשלב ההתנעה גדול פי 3 מאשר בהתנעה ישירה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

תשובה 2

בניין מגורים בן 24 קומות הוא בניין רב קומות (גבוה מאוד). החובה להתקין בו מקור הזנה לשעת חירום (גנרטור) אינה נובעת מתקנות החשמל עצמן, אלא מדרישות הבטיחות באש של הבניין: הנחיות הכבאות דורשות הזנת חירום לצרכנים החיוניים בשריפה, ובראשם משאבות הכיבוי של מערכת המתזים (ספרינקלרים), וגם מעלית כבאים, שחרור עשן ותאורת חירום.

1. לא נכון - הגנרטור מזין גם צרכני חירום נוספים, לא רק את מערכת הכיבוי.

2. נכון - החובה נקבעת לפי הנחיות הכבאות, ונובעת מכך שבבניין מותקנת מערכת משאבות כיבוי אש.

3. לא נכון - בבניין כזה מערכות החירום הן חובה, ולא החלטה של המתכנן.

4. לא נכון - תקנות החשמל אינן מחייבות גנרטור בכל מתקן.

תשובה: 2

סעיף ב

תשובה:

תשובה 4 (40 A40\,\text{A})

נתון מהשלט: ב-400 V/50 Hz400\,\text{V}/50\,\text{Hz} ההספק Q=16.5 kvarQ=16.5\,\text{kvar}, חיבור משולש, סבולת קיבול +10/−5%+10/-5\%.

1. הזרם הנקוב של הקבל:

IC=Q3⋅U=165003⋅400=23.82 AI_C=\frac{Q}{\sqrt{3}\cdot U}=\frac{16500}{\sqrt{3}\cdot400}=23.82\,\text{A}

(בדיקה מהקיבול: Q=3⋅4002⋅314.16⋅109.7⋅10−6=16.54 kvarQ=3\cdot400^2\cdot314.16\cdot109.7\cdot10^{-6}=16.54\,\text{kvar}.)

2. ציוד המיתוג וההגנה של קבלים נבחר לזרם גדול מהנקוב, כדי לשאת זרמי הרמוניות (עד 1.3IC1.3I_C) וסבולת קיבול חיובית (עד +10%+10\%): 1.3⋅1.1=1.431.3\cdot1.1=1.43.

Imin=1.43⋅IC=1.43⋅23.82=34.06 AI_{min}=1.43\cdot I_C=1.43\cdot23.82=34.06\,\text{A}

3. הערך הקטן ביותר מהאפשרויות שאינו קטן מ-34.06 A34.06\,\text{A} הוא 40 A40\,\text{A} (25 A25\,\text{A} ו-32 A32\,\text{A} קטנים מדי).

תשובה: 4 (40 A40\,\text{A})

סעיף ג

תשובה:

תשובה 2

המתקן מוכן לבדיקה לפני חיבור (הגדלת חיבור), כלומר זו בדיקת הפעלה (בדיקה ראשונה) של מתקן חדש. לפי תקנות החשמל, התנגדות הבידוד בין מוליכי המעגל לבין גוף מוארק לא תפחת מ-1.5 MΩ1.5\,\text{M}\Omega בבדיקת הפעלה (ומ-0.25 MΩ0.25\,\text{M}\Omega בבדיקה תקופתית).

התוצאה 0.9 MΩ<1.5 MΩ0.9\,\text{M}\Omega<1.5\,\text{M}\Omega, ולכן המתקן אינו עומד בדרישה.

תשובה: 2

סעיף ד

תשובה:

תשובה 2

1. נכונה: בהפרד מגן המעגל המוזן חייב להיות צף (לא מוארק), ולכן אסור להאריק בו את השיטה.

2. לא נכונה: בזרם ישר זרם דרך צנרת מים מתכתית גורם לקורוזיה אלקטרוליטית של הצנרת, ולכן אסור להשתמש בצנרת המים כאלקטרודת הארקה במתקני זרם ישר.

3. נכונה: הארקת השיטה קובעת את פוטנציאל השיטה ביחס לאדמה ומייצבת אותו.

4. נכונה: בחדירת מתח גבוה יותר (למשל ממתח גבוה דרך השנאי) הארקת השיטה מגבילה את עליית המתח כלפי האדמה.

תשובה: 2

סעיף ה

תשובה:

תשובה 2

נסמן ב-ZZ את עכבת ליפוף אחד של הסטטור ברגע ההתנעה.

1. התנעה ישירה (משולש): על כל ליפוף מתח שלוב ULU_L. זרם הליפוף ULZ\frac{U_L}{Z}, וזרם הקו

ILΔ=3⋅ULZI_{L\Delta}=\sqrt{3}\cdot\frac{U_L}{Z}

2. שלב ההתנעה בכוכב: על כל ליפוף רק UL3\frac{U_L}{\sqrt{3}}, וזרם הקו שווה לזרם הליפוף:

ILY=UL3⋅ZI_{LY}=\frac{U_L}{\sqrt{3}\cdot Z}

3. היחס:

ILYILΔ=UL/(3Z)3UL/Z=13\frac{I_{LY}}{I_{L\Delta}}=\frac{U_L/(\sqrt{3}Z)}{\sqrt{3}U_L/Z}=\frac{1}{3}

זרם הקו בשלב ההתנעה קטן פי 3 (וגם המומנט קטן פי 3).

תשובה: 2

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.