מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - אביב 2026 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את ארגון וניהול הבניה (סמל 90316).
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, אביב 2026 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: במבחן חמש שאלות. חובה לענות על שאלות מספר 1 ו־2.
יש לענות על שתי שאלות מהשאלות שמספרן 3–5.
ערך כל שאלה 25 נק׳.
ניקוד הסעיפים הפנימי בכל שאלה מצוין לצד כל סעיף.
סך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. סרגל מדידה, סרגל קנ״מ ומשולש.
שאלה 1 · חישוב כמויות וכתב כמויות לווילה
בנספח א' מצורפת תוכנית (ללא קנ״מ) של קומת קרקע במפלס +/- 0.00
בנספח ב' מצורפת תוכנית (ללא קנ״מ) של קומה א׳ במפלס +3.90
בנספח ג' מצורף חתך א-א (ללא קנ״מ).



חישוב כמויות:
שטח רצפת בטון תלויה בעובי 25 ס״מ במפלס -0.15
(ללא שטח של חדר המדרגות)
שטח מחיצות מבלוקי בטון בעובי 10 ס״מ של חדר הורים כולל חדר רחצה
(כולל חגורות בטון)
שטח טיח קירות ותקרה בחדר הורים (ללא חדר רחצה),
גובה השיפולים (פנלים) 7 ס״מ
שטח חיפוי קירות בחדר רחצה הורים בקומה +3.90.
גובה החיפוי - 2.25 מ׳ מהריצוף
כתב כמויות:
יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות שלהלן את כל הסעיפים שחושבו בסעיף א', כולל העלויות הסופית של כל סעיף.
יש לבחור את הסעיפים המתאימים מתוך הרשימה המצורפת.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: תוכנית קומת הקרקע (נספח א') וחתך א-א (נספח ג'), מידות בס״מ.
מבוקש: שטח הרצפה התלויה בעובי 25 ס״מ במפלס , בלי שטח חדר המדרגות (במ״ר).
•בחתך א-א רואים שמתחת לקומת הקרקע יש מרתף (מפלס ), ולכן הרצפה של קומת הקרקע היא רצפה תלויה: מילוי וריצוף 15 ס״מ, ומתחתיהם רצפת בטון בעובי 25 ס״מ. פני הבטון במפלס .
•רצפה (תקרה) נמדדת בשטח ברוטו לפי קווי החוץ של המבנה, כולל השטח שמתחת לקירות, ומנכים ממנה את הפתח של חדר המדרגות.
•קו החוץ של קומת הקרקע (לפי שרשראות המידות החיצוניות):
•החלק העליון של התוכנית ברוחב 1560 ובעומק 660 (המידה 660 בצד ימין).
•החלק התחתון-שמאלי (הסלון) ברוחב ובעומק נוסף 305 (המידה 305 בצד ימין; בדיקה: , כמו המידה הכוללת בצד שמאל).
•בין שני הגושים העליונים יש שקע פתוח של הכניסה ברוחב 260 (בין 660 ל-640 בשרשרת העליונה) ובעומק 190 ס״מ: המידה 190 נמדדת מקו החוץ העליון עד הפנים החיצוניים של הקיר שבו דלת הכניסה, וה-20 שאחריה הוא עובי הקיר עצמו, שנמצא בתוך קו החוץ ולכן אינו מנוכה.
•חדר המדרגות: מידות פנים ().
1. מלבן עליון:
2. תוספת הסלון בחלק התחתון:
3. ניכוי שקע הכניסה (אין שם רצפה של המבנה):
4. ניכוי חדר המדרגות:
5. שטח הרצפה התלויה:
תשובה: שטח הרצפה התלויה בעובי 25 ס״מ: .
נתון: תוכנית קומה א' (נספח ב') וחתך א-א (נספח ג'). המחיצות מבלוקי בטון 10 ס״מ מסומנות בתוכנית בצבע צהוב.
מבוקש: שטח מחיצות הבלוקים בעובי 10 ס״מ של חדר ההורים כולל חדר הרחצה (במ״ר), כולל החגורות.
גובה המחיצה: המחיצה נבנית על פני רצפת הבטון ועד תחתית התקרה שמעליה. לפי החתך: מעל הבטון של קומה א' יש מילוי וריצוף 15 ס״מ, והגובה נטו מהריצוף () עד תחתית התקרה הוא 295 ס״מ. חגורות הבטון שבמחיצה (כמו החגורה התחתונה בחדר הרחצה) נכללות בשטח, ולכן לא מנכים אותן:
אורכי המחיצות (כדי לא לספור פינה פעמיים, כל מחיצה נמדדת עד הפנים של המחיצה שהיא נפגשת בה, ומחיצה אחת בכל פינה נמדדת לכל אורכה):
1. המחיצה העליונה (בין חדר ההורים למבואת המדרגות): מהקיר החיצוני השמאלי לאורך כל רוחב החדר, כולל עובי המחיצה הימנית: ס״מ.
2. המחיצה הימנית (בין חדר ההורים וחדר הרחצה לבין חדר שינה 1): מתחת למחיצה העליונה ועד הקיר החיצוני ליד חדר הרחצה, לפי שרשרת המידות שלצידה: ס״מ.
3. המחיצה העליונה של חדר הרחצה: מהפנים החיצוניים של המחיצה השמאלית (כולל עוביה) עד המחיצה הימנית: ס״מ.
4. המחיצה השמאלית של חדר הרחצה (בינו לבין חדר ההורים): מתחת למחיצה העליונה של חדר הרחצה ועד הקיר החיצוני, כלומר לאורך עומק חדר הרחצה: 315 ס״מ (עובי המחיצה העליונה כבר נספר בסעיף 3).
פתחים: בשתי המחיצות יש דלת (כניסה לחדר ההורים וכניסה לחדר הרחצה). בבלוקים הפתח מתחיל בפני הבטון, ולכן גובהו הוא גובה הדלת ועוד שכבת המילוי והריצוף: .
1. שטח ברוטו:
2. ניכוי שתי הדלתות:
3. שטח נטו:
תשובה: מחיצות בלוקי בטון בעובי 10 ס״מ בחדר ההורים כולל חדר הרחצה: .
(קירות , תקרה )
נתון: חדר ההורים בקומה א' (בלי חדר הרחצה), גובה השיפולים 7 ס״מ, גובה נטו של הקומה 295 ס״מ (מהריצוף עד תחתית התקרה, לפי החתך).
מבוקש: שטח טיח הפנים על קירות ותקרת חדר ההורים (במ״ר).
צורת החדר: החדר בצורת L. רוחב הפנים 640. העומק נלקח לפי שרשרת המידות שלאורך המחיצה הימנית: ס״מ (בתוכנית רשום גם 510 לעומק החדר ו-320 למחיצת חדר הרחצה, אבל אלה אינם מתיישבים עם השרשרת ; לוקחים את השרשרת, כמו בסעיפים 2 ו-4). מהמלבן "נגזר" חדר הרחצה עם מחיצותיו, (, ). רצועת המעבר שמעל חדר הרחצה (ברוחב 160–250 ובגובה 190) שייכת לחדר ההורים.
1. היקף החדר (בצורת L ההיקף שווה להיקף המלבן החוסם):
2. גובה הטיח: מעל השיפולים ועד התקרה:
3. שטח ברוטו:
4. ניכוי דלת היציאה למרפסת (בקיר החיצוני): רוחב 270, גובה 225, סף בגובה 10 ס״מ, כלומר כל הפתח נמצא בתחום הטיח:
5. ניכוי שתי דלתות (דלת הכניסה לחדר ודלת חדר הרחצה, מצד חדר ההורים), רק החלק שמעל השיפולים:
6. טיח קירות נטו:
(שפות הפתחים לא נוספו: הן נמדדות בנפרד או כלולות במחיר לפי המפרט, והשאלה לא ביקשה אותן.)
7. שטח התקרה הוא שטח הרצפה של החדר:
8.
תשובה: טיח קירות ותקרה בחדר ההורים: (קירות , תקרה ).
נתון: חדר הרחצה של ההורים בקומה א', מידות פנים ; גובה החיפוי 2.25 מ' מהריצוף.
מבוקש: שטח חיפוי הקירות (במ״ר).
•דלת - כולה בתחום החיפוי.
•בקיר החיצוני יש חלון (בשרשרת התחתונה: 440 ברוחב, גובה 125, אדן בגובה 115). החלון מתחיל 490 ס״מ מקצה הבניין (), ופני המחיצה הימנית של חדר הרחצה נמצאים ב- ס״מ, ולכן בחדר הרחצה נמצא קטע ברוחב ס״מ מהחלון. החלון מתחיל בגובה 115 ונגמר ב-240, ולכן בתחום החיפוי (עד 225) נמצא רק הקטע שבין 115 ל-225: .
1. היקף החדר:
2. שטח ברוטו:
3. ניכוי הדלת:
4. ניכוי חלק החלון שבתחום החיפוי:
5. שטח נטו:
תשובה: חיפוי קירות בחדר הרחצה של ההורים: .
סעיף ב
סה״כ לפני מע״מ ₪; מע״מ ₪; כולל מע״מ ₪
בוחרים מתוך הרשימה רק את הסעיפים שמתאימים לעבודות שחושבו בסעיף א':
•רצפה תלויה 25 ס״מ: סעיף 02.050.0102 (ולא 02.050.0070, שהוא מרצף יצוק על מצע או על הקרקע).
•מחיצות בלוקי בטון 10 ס״מ: סעיף 04.010.0020 (ולא מחיצות איטונג).
•טיח פנים בחדר ההורים: סעיף 09.011.0022 (ולא טיח חוץ).
•חיפוי קירות בחדר הרחצה: סעיף 10.050.0025 (ולא סעיף הריצוף 10.031.0031).
1. מחיר כל סעיף = כמות × מחיר יחידה:
₪
₪
₪
₪
2. סה״כ לפני מע״מ: ₪
3. מע״מ 18%: ₪
4. סה״כ כולל מע״מ: ₪
תשובה: סה״כ לפני מע״מ ₪, מע״מ ₪, סה״כ כולל מע״מ ₪.
שאלה 2 · השוואה כלכלית: קיר בטון חשוף מול קיר בלוקים
קבלן נדרש להקים קיר באורך 80 מ׳ ובגובה כולל 2.5 מ׳ לחצר מפעל.
לקבלן ניתנו אפשרויות:
א. לבצע קיר בטון חשוף (גלוי) משני צדדים
ב. לבצע קיר בלוקים מטויח ועליו צבע. מעל הקיר ירכב קופינג מבטון בגובה 10 ס״מ ורוחב 30 ס״מ. גובה הקופינג כלול בגובה הכללי של הקיר.
הדרישות הנ״ל עבור 2 חזיתות הקיר – חיצונית ופנימית.
עובי הקיר הסופי הוא 25 ס״מ. משמע, אם הקיר יבוצע מבטון גלוי, עוביו יהיה 25 ס״מ, ואם יבוצע מבלוקים, עוביו לאחר טיח יהיה 25 ס״מ.
להלן נתונים לצורך השוואת הכדאיות הכלכלית של שתי החלופות הנ״ל.
נתונים נוספים:
1. צריכת הפלדה לבטון של הקיר ללא קופינג – 100 ק״ג למ״ק בטון
מהי העלות של 1 מ״ר של קיר בטון?
מהי העלות של 1 מ״ר של קיר בלוק כולל הקופינג?
היזם מציע לקבלן בונוס בסך 10,000 ₪ אם יבחר בחלופה היקרה לביצוע כל העבודה.
האם ההצעה תהיה כדאית לקבלן מהבחינה הכלכלית?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
₪ למ״ר
נתון: קיר באורך 80 מ' ובגובה 2.5 מ', בטון חשוף משני צדדים, עובי 25 ס״מ; צריכת פלדה 100 ק״ג למ״ק בטון; המחירים כוללים פחת, תקורות ורווח.
מבוקש: עלות 1 מ״ר של קיר הבטון (מ״ר בחזית הקיר).
נחשב את מרכיבי המחיר עבור 1 מ״ר קיר (שטח מ' בחזית):
1. בטון: נפח הבטון ב-1 מ״ר קיר שווה לעובי:
עלות: ₪
2. פלדת זיון: טון
עלות: ₪ (מחיר הבטון אינו כולל את הפלדה, ולכן מוסיפים אותה בנפרד)
3. תוספת בטון חשוף: הקיר חשוף משני צדדיו, ולכן לכל מ״ר קיר יש 2 מ״ר של שטח אנכי חשוף:
₪
4. סעיף החגורות (02.072.0040) לא שייך לקיר בטון מלא, והסעיפים של בלוקים, טיח, צבע וקופינג שייכים לחלופה ב'.
5. סה״כ ל-1 מ״ר: ₪
תשובה: עלות 1 מ״ר של קיר בטון היא ₪ (לכל הקיר, : ₪).
סעיף ב
₪ למ״ר
נתון: קיר בלוקי פומיס 22 ס״מ, מטויח וצבוע משני צדדיו (עובי סופי 25 ס״מ), ומעליו קופינג בגובה 10 ס״מ וברוחב 30 ס״מ; גובה הקופינג כלול בגובה הכולל 2.5 מ'; טיח וצבע מחושבים על שטח הבלוקים בלבד.
מבוקש: עלות 1 מ״ר של קיר הבלוק כולל הקופינג.
כיוון שהקופינג נמדד במ״א ולא במ״ר, נחשב את עלות כל הקיר ונחלק בשטח חזית הקיר.
1. גובה הבלוקים:
2. שטח הבלוקים:
3. בלוקים (המחיר כולל עמודים וחגורות): ₪
4. טיח חוץ משני הצדדים: , עלות ₪
5. צבע משני הצדדים: ₪
6. קופינג לכל אורך הקיר: ₪
7. סה״כ לקיר: ₪
8. שטח חזית הקיר:
9. עלות ל-1 מ״ר: ₪
תשובה: עלות 1 מ״ר של קיר בלוק כולל הקופינג היא ₪ (לכל הקיר ₪).
סעיף ג
כן: תוספת העלות ₪ קטנה מהבונוס; רווח נוסף ₪
נתון: הבונוס 10,000 ₪ אם הקבלן יבחר בחלופה היקרה.
מבוקש: האם כדאי לקבל את ההצעה מבחינה כלכלית.
1. החלופה היקרה היא קיר הבטון החשוף ( ₪ למ״ר לעומת ₪ למ״ר).
2. עלות כל קיר הבטון: ₪; עלות כל קיר הבלוקים: ₪.
3. ההפרש בעלות: ₪.
4. משווים לבונוס: ₪ - הבונוס גדול מתוספת העלות.
תשובה: כן. ביצוע קיר בטון יקר ב- ₪ בלבד, והבונוס של 10,000 ₪ מכסה את ההפרש ומשאיר לקבלן רווח נוסף של ₪.
שאלה 3 · פיקוח על עבודות עפר ואיטום לפי המפרט


פיקוח – עבודות עפר
בטבלה שלהלן חמישה היגדים שונים (שאין ביניהם קשר) הקשורים לביצוע עבודות בניית מחיצות בלוקים. חלק מההיגדים נכון וחלק אינו נכון.
בנספחים ד-1, ד-2 נתונים קטעים מהמפרט הכללי לעבודות בניין פרק 01 (עבודות עפר).
בהתבסס על הכתוב במפרט הנ״ל, רשום X במקום המתאים בטבלה עבור כל היגד, אם הוא נכון או אינו נכון. פרט את הסיבות ונמק את קביעתך.


פיקוח – עבודות איטום
בטבלה שלהלן כתובים חמישה היגדים שונים (שאין ביניהם קשר) הקשורים לביצוע עבודות בניית מחיצות בלוקים. חלק מההיגדים נכון וחלק אינו נכון.
בנספחים ה-1, ה-2, ה-3 נתונים קטעים מהמפרט הכללי לעבודות בניין פרק 5 (עבודות איטום).
בהתבסס על הכתוב במפרט הנ״ל, רשום X במקום המתאים בטבלה עבור כל היגד, אם הוא נכון או אינו נכון. פרט את הסיבות ונמק את קביעתך.
ענה על שאלות הבאות
ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳
כאשר קיימת סתירה/אי־התאמה בין תוכנית אדריכלית לתוכנית קונסטרוקציה, יש לפנות תחילה אל:
א. היזם
ב. המפקח
ג. מנהל העבודה
ד. הקבלן הראשי
בדיקות בטון טרי על יד המעבדה נדרשות לצורך:
א. קביעת מחיר הבטון
ב. קביעת גודל האגרגטים בתערובת
ג. אימות חוזק ואיכות
ד. אישור סוג תבנית ליציקת הבטון
מתי רשאי המפקח להפסיק עבודה באתר?
א. רק לאחר סיום שלב בביצוע
ב. כאשר קיימת חריגה מהתוכניות
ג. כאשר קיימת סכנה בטיחותית
ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות
אישור שלב בביצוע נעשה לאחר:
א. עמידה בדרישות התכניות והמפרט
ב. בקשת הקבלן בכתב
ג. בדיקת חשבון חלקי חודשי
ד. סיום כל הפרויקט
המפרט הכללי משמש בין היתר ל:
א. תמחור עלויות
ב. קביעת שיטות ביצוע
ג. ניהול בטיחות
ד. רישוי בנייה
מטרת המפרט המיוחד היא:
א. להוזיל עלויות
ב. לשנות חוזים
ג. דרישות הביצוע לפרויקט
ד. להחליף פיקוח עליון
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1 – לא נכון; 2 – נכון; 3 – לא נכון; 4 – לא נכון; 5 – נכון
בודקים כל היגד מול הסעיף המתאים במפרט שבנספחים ד-1, ד-2:
תשובה: 1 - לא נכון; 2 - נכון (המפקח צודק); 3 - לא נכון (הקבלן אינו צודק); 4 - לא נכון; 5 - נכון.
סעיף ב
1 – נכון; 2 – לא נכון; 3 – לא נכון; 4 – לא נכון; 5 – נכון
בודקים כל היגד מול סעיפי פרק 05 שבנספחים ה-1, ה-2:
תשובה: 1 - נכון; 2 - לא נכון; 3 - לא נכון; 4 - לא נכון; 5 - נכון.
סעיף ג
ב – המפקח
המפקח הוא נציג המזמין באתר, והוא אחראי לפרש את מסמכי החוזה ולתת הוראות לקבלן. כשמתגלה סתירה בין תוכניות, הקבלן (באמצעות מנהל העבודה) לא מחליט בעצמו איזו תוכנית נכונה, אלא פונה קודם אל המפקח, והמפקח מתאם עם המתכננים (האדריכל והקונסטרוקטור) ומוסר החלטה. היזם אינו הכתובת הראשונה לנושאים מקצועיים בביצוע, ומנהל העבודה והקבלן הראשי הם הצד שמבצע ושואל.
תשובה: ב.
ג – אימות חוזק ואיכות
המעבדה בודקת את הבטון הטרי באתר (למשל בדיקת שקיעה - סומך) ולוקחת ממנו דגימות (קוביות) לבדיקת חוזק לאחר 7 ו-28 ימים. המטרה היא לוודא שהבטון שסופק תואם לדרישות - סוג הבטון, החוזק והאיכות. מחיר הבטון נקבע בחוזה, גודל האגרגט נקבע בתכנון התערובת, והתבנית אינה עניין של בדיקות בטון.
תשובה: ג.
ד – תשובות ב׳ + ג׳
המפקח רשאי להורות על הפסקת עבודה בכל שלב, ולא רק בסיום שלב, כאשר העבודה מבוצעת בניגוד לתוכניות ולמפרט (כדי למנוע המשך ביצוע לקוי שיהיה צורך לפרק) וכאשר יש סכנה בטיחותית לעובדים או לציבור. לכן שתי הסיבות ב' ו-ג' נכונות.
תשובה: ד.
א – עמידה בדרישות התכניות והמפרט
המפקח מאשר שלב (למשל זיון לפני יציקה, איטום לפני כיסוי) רק אחרי שבדק שהעבודה עומדת בדרישות התוכניות והמפרט. בקשת הקבלן היא רק הזמנה לבדיקה, חשבון חלקי עוסק בתשלום ולא באיכות, ואת השלבים מאשרים לאורך הביצוע ולא בסוף הפרויקט.
תשובה: א.
ב – קביעת שיטות ביצוע
המפרט הכללי לעבודות בנייה מגדיר לכל פרק עבודות את החומרים, דרישות האיכות ושיטות הביצוע, ואת אופני המדידה ותכולת המחירים. הוא אינו מחירון (את המחירים קובע הקבלן או מחירון נפרד), אינו מסמך לניהול בטיחות (תקנות הבטיחות בעבודה) ואינו מסמך רישוי (היתר בנייה).
תשובה: ב.
ג – דרישות הביצוע לפרויקט
המפרט המיוחד נכתב לפרויקט מסוים. הוא משלים ומשנה את המפרט הכללי ומפרט את דרישות הביצוע המיוחדות של הפרויקט (חומרים, גמרים, שיטות). במקרה של סתירה הוא גובר על המפרט הכללי. מטרתו אינה הוזלה, שינוי החוזה או החלפת הפיקוח העליון.
תשובה: ג.
שאלה 4 · לוח זמנים לחציבה, קידוח ורצפות
קבלן מתכנן להתחיל בביצוע פרויקט להקמת 4 וילות באזור ירושלים.
לביצוע הפרויקט נדרשות עבודות חציבה של 240 מ״ק סלע לכל מבנה.
לעבודה זאת הקבלן מתכנן להפעיל באגר בעל תפוקה של 60 מ״ק בי״ע.
לאחר מכן, לכל מבנה נדרש קידוח של 16 כלונסאות מיקרופייל בקוטר 45 ס״מ ובעומק 10 מ׳ כל אחד.
תפוקת מכונת הקידוח - 5 מ״א בש״ע.
לאחר סיום הקידוח יתחילו 4 צוותים עצמאיים לבצע את רצפות המבנים. כל צוות יבצע רצפה במבנה אחד.
משך ביצוע של כל רצפה – 10 י״ע.
ברשות הקבלן יש באגר אחד לחציבה ומשאית אחת לפינוי עודפי העפר, וכן מכונת קידוח אחת לביצוע הכלונסאות.
מכונת הקידוח נכנסת לפעולה בהדרגה לאחר שעבודות החציבה במגרש אחד הסתיימו ועוברת כך משטח עד לסיום הקידוחים.
כמו כן, כל צוות יתחיל בהדרגה בביצוע רצפה לאחר שמכונת הקידוח תסיים קידוח כלונסאות בכל מבנה מתוך ארבעת המבנים.
העבודה מבוססת על שישה ימי עבודה בשבוע.
יום עבודה הוא יום בן שמונה שעות עבודה.
שבת איננו יום עבודה, אך נחשב יום המתנה טכנית.
יש להתחיל עבודות ביום א׳.
כמה ימי עבודה נדרשים לביצוע חציבה לכל המבנים?
כמה ימי עבודה נדרשים לביצוע קידוחים לכל המבנים?

למלא את תרשים הגאנט הריק שבנספח ו׳
כמה ימים קלנדריים (כולל השבתות) נדרשים לביצוע כל העבודה על ארבעת המבנים
(חציבה, קידוח וביצוע רצפות)?
ידוע שמקדם תפיחת קרקע סלעית הוא 1.5 (50% תפיחה).
נפח ארגז של המשאית – 9 מ״ק.
מרחק נסיעת המשאית לאתר שפיכת עודפי עפר – 20 ק״מ בכל כיוון.
מהירות הנסיעה – 40 ק״מ בשעה.
זמן העמסת המשאית באתר הבנייה – 15 דקות לפני כל נסיע.
כמה נסיעות ביום עבודה בן 8 שעת צריכה לעשות המשאית?
האם משאית אחת מספיקה לצורך זה? יש לנמק את תשובתך.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
16 ימי עבודה
נתון: 240 מ״ק סלע לכל מבנה, 4 מבנים, באגר אחד בתפוקה של 60 מ״ק ליום עבודה.
מבוקש: מספר ימי העבודה לחציבה בכל המבנים.
1. ימי חציבה למבנה אחד: ימי עבודה
2. יש באגר אחד בלבד, ולכן המבנים נחצבים בזה אחר זה: ימי עבודה
(בדיקה: )
תשובה: 16 ימי עבודה (4 ימים לכל מבנה).
סעיף ב
16 ימי עבודה
נתון: 16 כלונסאות לכל מבנה בעומק 10 מ' כל אחד; תפוקת מכונת הקידוח 5 מ״א בשעה; יום עבודה 8 שעות; מכונת קידוח אחת.
מבוקש: מספר ימי העבודה לקידוחים בכל המבנים.
1. אורך הקידוח למבנה: מ״א
2. תפוקה יומית של המכונה: מ״א ליום עבודה
3. ימי קידוח למבנה: ימי עבודה
4. מכונה אחת לכל המבנים: ימי עבודה
תשובה: 16 ימי עבודה (4 ימים לכל מבנה).
סעיף ג
חציבות בימים 1–16, קידוחים בימים 5–20, רצפות בימים 9–30 (ראו טבלה)
ממלאים לכל פעילות משך וקשר, ומשרטטים פס על המשבצות של ימי העבודה שלה (משבצות השבת המוצללות נשארות ריקות; פעילות שעוברת שבת ממשיכה ביום א' שאחריה).
הקשרים (ס״ה = סיום-התחלה):
1. חציבה: באגר אחד, ולכן כל חציבה מתחילה כשהקודמת מסתיימת (2 אחרי 1, 3 אחרי 2, 4 אחרי 3).
2. קידוח: מכונת הקידוח נכנסת למבנה אחרי שהחציבה בו הסתיימה, ויש רק מכונה אחת, ולכן קידוח בבניין מתחיל אחרי סיום החציבה בבניין וגם אחרי סיום הקידוח בבניין הקודם. כאן שני התנאים מתקיימים באותו יום, כי לחציבה ולקידוח משך שווה (4 ימים).
3. רצפה: לכל מבנה צוות משלו, ולכן הרצפה מתחילה מיד בסיום הקידוח באותו מבנה.
חישוב הלוח (ימי עבודה, שבוע של 6 ימים א'–ו', התחלה ביום א'):
•חציבות: ימים 1–4, 5–8, 9–12, 13–16.
•קידוחים: ימים 5–8, 9–12, 13–16, 17–20.
•רצפות (10 ימים כל אחת): ימים 9–18, 13–22, 17–26, 21–30.
תשובה: תרשים הגאנט כבטבלה: כל פעילות מסומנת בפס על ימי העבודה שלה; העבודה מסתיימת ביום העבודה ה-30 (שבוע 5 יום ו׳).
סעיף ד
34 ימים קלנדריים
מבוקש: משך הפרויקט בימים קלנדריים, כולל השבתות.
1. לפי הגאנט, העבודה האחרונה (רצפה בבניין 4) מסתיימת ביום העבודה ה-30.
2. בשבוע יש 6 ימי עבודה, ולכן: שבועות עבודה מלאים. יום העבודה ה-30 הוא יום ו' של השבוע החמישי.
3. ארבע שבתות (של השבועות 1–4) נמצאות בתוך תקופת הביצוע ונספרות כימים קלנדריים (ימי המתנה טכנית). השבת שאחרי יום ו' האחרון כבר אינה בתוך תקופת הביצוע.
4. ימים קלנדריים (בדיקה: ).
תשובה: 34 ימים קלנדריים.
סעיף ה
10 נסיעות ביום; משאית אחת מבצעת רק 6 – אינה מספיקה (נדרשות 2)
נתון: מקדם תפיחה 1.5 (תפיחה 50%), נפח ארגז המשאית 9 מ״ק, מרחק לאתר השפיכה 20 ק״מ בכל כיוון, מהירות 40 קמ״ש, 15 דקות באתר לפני כל נסיעה, יום עבודה 8 שעות, תפוקת הבאגר 60 מ״ק סלע ביום.
מבוקש: מספר הנסיעות שהמשאית צריכה לבצע ביום, והאם משאית אחת מספיקה.
1. הבאגר חוצב 60 מ״ק סלע ביום (נפח במקום, לפני תפיחה). אחרי החציבה הסלע תופח, והמשאית מובילה נפח תפוח:
מ״ק ליום
2. מספר הנסיעות: נסיעות ביום
3. זמן נסיעה הלוך ושוב: שעה
4. זמן מחזור (כולל 15 דקות באתר): שעות
5. מספר מחזורים ביום: , כלומר 6 נסיעות מלאות ביום.
6. נפח שמשאית אחת מפנה ביום: מ״ק, פחות מ-90 מ״ק שנחצבים.
מסקנה: משאית אחת אינה מספיקה - היא מבצעת רק 6 נסיעות מתוך 10 הנדרשות, וערמת הסלע תלך ותגדל (או שהבאגר יעבוד לאט יותר וייפגע לוח הזמנים). נדרשות 2 משאיות: נסיעות ביום.
תשובה: נדרשות 10 נסיעות ביום; משאית אחת מספיקה ל-6 נסיעות בלבד (מחזור של 1.25 שעות), ולכן אינה מספיקה - צריך 2 משאיות.
שאלה 5 · כללי: חומרים, שיטות ביצוע ותוכניות
ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳
למה נועדה אשפרת בטון?
א. לייבוש מהיר
ב. לשינוי צבע הבטון
ג. להעלאת משקל הבטון
ד. למניעת התכווצות מוקדמת
מתי מותר לפרק טפסות ?
א. 3 ימים אחרי יציקת בטון תקרות
ב. 8 ימים אחרי יציקת בטון קורות
ג. לפי דרישות התקן
ד. לאחר סיום אשפרה
יסוד רפסודה מתאים בעיקר כאשר:
א. הקרקע חלשה
ב. הקרקע חזקה
ג. העומסים קטנים
ד. המבנה מיועד לתעשייה קלה
איטום קירות מרתף מבוצע בדרך כלל:
א. בצד החיצוני של המבנה
ב. בצד הפנימי של המבנה
ג. בקרקעות חלשות בלבד
ד. לפי שיקול דעתו של המפקח
מתי יפעל מפסק פחת (ממסר פחת)?
א. כאשר יש עומס יתר
ב. כאשר יש קצר
ג. כאשר יש נפילת מתח חדה
ד. כאשר קיימת זליגת זרם
מהי מטרת התכנון של צנרת ביוב עם שיפוע?
א. לחסוך בשוחות ביוב
ב. למנוע רעש
ג. לאפשר זרימה חופשית גרביטציונית
ד. לשפר בידוד
מה מסמן רום 0.00+/- בתוכניות בנייה?
א. מפלס גג
ב. מפלס ריצוף בקומת כניסה
ג. מפלס בטון בקומת קרקע
ד. מפלס פיתוח
מה מייצגים קווים מקווקווים בתוכניות אדריכליות?
א. אלמנטים נסתרים
ב. קורות סמויות
ג. פתחים
ד. מחיצות פנים
עבודה בשלבים מיועדת בין היתר ל:
א. פרויקטים רבי קומתיים בלבד
ב. פרויקטים קטנים בלבד
ג. הפחתת פיקוח צמוד
ד. שמירה על סדר ובטיחות
מהו סדר ביצוע נכון של רצפות תלויות?
א. בטון רזה>ארגז פוליסטירן>איטום>רצפה
ב. ארגז פוליסטירן>איטום>בטון רזה>רצפה
ג. ארגז פוליסטירן >בטון רזה>איטום>רצפה
ד. בטון רזה>איטום>ארגז פוליסטירן>רצפה
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף 1
ד – למניעת התכווצות מוקדמת
אשפרה היא שמירה על לחות הבטון הצעיר (הרטבה, כיסוי ביריעות, חומר אשפרה) בימים הראשונים אחרי היציקה. כך נמשך תהליך ההידרציה של הצמנט, הבטון מגיע לחוזק הנדרש, ונמנעים התייבשות מהירה, התכווצות מוקדמת וסדיקה. האשפרה פועלת בדיוק נגד ייבוש מהיר, ואין לה קשר לצבע או למשקל.
תשובה: ד.
סעיף 2
ג – לפי דרישות התקן
זמן פירוק הטפסות אינו מספר ימים קבוע. הוא תלוי בסוג האלמנט (דפנות, תקרות, קורות), במפתח, בסוג הצמנט ובטמפרטורה, ונקבע לפי התקן והמפרט (ובאישור המהנדס), כך שהבטון יגיע לחוזק מספיק לשאת את עצמו ואת העומסים. המספרים בתשובות א' ו-ב' אינם כלל נכון, וסיום האשפרה אינו התנאי לפירוק.
תשובה: ג.
סעיף 3
א – הקרקע חלשה
רפסודה היא לוח בטון רציף מתחת לכל המבנה. היא מפזרת את העומס על שטח גדול ולכן מקטינה את המאמץ בקרקע ומצמצמת שקיעות דיפרנציאליות. לכן היא מתאימה בעיקר לקרקע חלשה (או לעומסים גדולים). בקרקע חזקה ובעומסים קטנים מספיקים יסודות בודדים או רצועות, שהם זולים יותר.
תשובה: א.
סעיף 4
א – בצד החיצוני של המבנה
את קירות המרתף אוטמים בצד החיצוני, הפונה לקרקע, לפני המילוי החוזר. כך האיטום נלחץ אל הקיר על ידי לחץ המים והקרקע ומונע את חדירת הרטיבות לבטון עצמו. איטום פנימי נוטה להתנתק בגלל לחץ המים מבחוץ, ומשמש רק לתיקונים. האיטום נדרש בכל סוג קרקע, וקובעים אותו המתכנן והמפרט, לא שיקול דעת המפקח.
תשובה: א.
סעיף 5
ד – כאשר קיימת זליגת זרם
מפסק פחת משווה את הזרם שנכנס במופע לזרם שחוזר באפס. כשיש הפרש (זרם דולף לאדמה, למשל דרך גוף אדם או דרך בידוד פגום), הוא מנתק את המעגל. עומס יתר וקצר מנתקים מאמ״ת ונתיכים, ונפילת מתח אינה מפעילה את מפסק הפחת.
תשובה: ד.
סעיף 6
ג – לאפשר זרימה חופשית גרביטציונית
צנרת ביוב פועלת בדרך כלל בלי משאבות. השיפוע גורם לשפכים לזרום בכוח הכובד במהירות שמונעת שקיעת מוצקים וסתימות. השיפוע אינו נועד לחסוך שוחות, להפחית רעש או לבדד.
תשובה: ג.
סעיף 7
ב – מפלס ריצוף בקומת כניסה
הרום הוא מפלס הייחוס של הבניין: פני הריצוף הגמור בקומת הכניסה. כל שאר המפלסים נמדדים ביחס אליו, ובתוכנית רשום גם הגובה המוחלט שלו (בתוכנית של שאלה 1: ). פני הבטון נמצאים מתחתיו (בשאלה 1: ).
תשובה: ב.
סעיף 8
א – אלמנטים נסתרים
בשרטוט הנדסי קו מקווקו מסמן אלמנט שאינו נראה במבט או נמצא מעל מישור החתך, למשל קורות, פתחים בתקרה או קווי בניין עליונים. זו ההגדרה הכללית, וקורות סמויות הן רק דוגמה אחת לכך. פתחים ומחיצות שבמישור החתך מסומנים בקו מלא.
תשובה: א.
סעיף 9
ד – שמירה על סדר ובטיחות
חלוקת העבודה לשלבים מאפשרת לארגן את האתר, לפנות שטחי עבודה ומעברים, לתאם בין קבלני משנה, לבדוק ולאשר כל שלב לפני השלב הבא, ולשמור על סדר ובטיחות. היא אינה מוגבלת לגודל מסוים של פרויקט (לכן א' ו-ב' שגויות), ודווקא מגבירה את הפיקוח (בדיקה בסיום כל שלב) ולא מפחיתה אותו.
תשובה: ד.
סעיף 10
א – בטון רזה>ארגז פוליסטירן>איטום>רצפה
רצפה תלויה נשענת על היסודות (קורות יסוד וכלונסאות) ולא על הקרקע, ומתחתיה משאירים חלל כדי שתנועות הקרקע (תפיחה של קרקע חרסיתית) לא יגיעו לרצפה. בביצוע:
1. יוצקים שכבת בטון רזה על הקרקע המהודקת, כמשטח עבודה ישר ונקי.
2. מניחים על הבטון הרזה ארגזי פוליסטירן (״קלקר״), שיוצרים את החלל ומשמשים כתבנית אבודה.
3. פורסים איטום (יריעות פוליאתילן) מעל הארגזים, כדי שהבטון הטרי לא יאבד מים ולא יחלחל אל הארגזים.
4. מניחים זיון ויוצקים את רצפת הבטון.
תשובה: א.