דילוג לתוכן המרכזי

סיכום משוואות בדרך גרפית

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 2 נושאים

כל מה שצריך לדעת במשוואות בדרך גרפית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

תזכורת: גרף של פונקציה

הגרף של פונקציה ff הוא "תמונה" שלה: לכל xx שמציבים מסמנים את הנקודה שהגובה שלה הוא f(x)f(x).

במדויק: הגרף של ff הוא קבוצת כל הנקודות (x,y)(x,y) שבהן xx בתחום ההגדרה של ff ו-y=f(x)y=f(x). לכן הנקודה (a,b)(a,b) נמצאת על הגרף של ff אם ורק אם aa בתחום ההגדרה ו-f(a)=bf(a)=b.

לכל xx בתחום ההגדרה יש על הגרף נקודה אחת בדיוק, כי ל-xx יש ערך f(x)f(x) אחד. למשל על הגרף של f(x)=x2−2x+3f(x)=x^2-2x+3 נמצאת הנקודה (3,6)(3,6), כי f(3)=9−6+3=6f(3)=9-6+3=6.

-2-11232468(3,6)

תזכורת: פתרון של משוואה

פתרון של משוואה הוא מספר שאם מציבים אותו במקום xx, שני האגפים יוצאים שווים. למשל x=2x=2 פותר את x2=x+2x^2=x+2, כי שני האגפים שווים 44.

במדויק: המספר aa הוא פתרון של המשוואה f(x)=g(x)f(x)=g(x) אם aa בתחום ההגדרה של ff וגם בתחום ההגדרה של gg, ו-f(a)=g(a)f(a)=g(a). לפתור משוואה פירושו למצוא את כל הפתרונות שלה, או להראות שאין לה פתרון.

1. פתרון משוואות f(x)=g(x) בדרך גרפית

פתרון גרפי של f(x)=g(x)f(x)=g(x)

את המשוואה f(x)=g(x)f(x)=g(x) אפשר לפתור גם בעזרת ציור. מסרטטים את הגרף של ff ואת הגרף של gg באותה מערכת צירים, ומחפשים איפה הם נפגשים. בנקודת מפגש שני הגרפים באותו גובה, כלומר f(x)=g(x)f(x)=g(x).

במדויק: המספר aa הוא פתרון של f(x)=g(x)f(x)=g(x) אם ורק אם הנקודה (a,f(a))(a,f(a)) נמצאת גם על הגרף של ff וגם על הגרף של gg. לכן הפתרונות של המשוואה הם בדיוק שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של שני הגרפים.

לדוגמה, המשוואה x2=6−xx^2=6-x. הגרף של y=x2y=x^2 (פרבולה) והגרף של y=6−xy=6-x (ישר) נחתכים בשתי נקודות: (−3,9)(-3,9) ו-(2,4)(2,4). לכן למשוואה שני פתרונות: x=−3x=-3 ו-x=2x=2.

בדיקה בהצבה: (−3)2=9=6−(−3)(-3)^2=9=6-(-3) ו-22=4=6−22^2=4=6-2.

-4-224246810(-3,9)(2,4)

נקודות חיתוך ופתרונות

•כל נקודת חיתוך של הגרפים של ff ושל gg נותנת פתרון אחד של f(x)=g(x)f(x)=g(x): שיעור ה-xx שלה.

- מספר הפתרונות של המשוואה שווה למספר נקודות החיתוך של שני הגרפים.

•אין נקודות חיתוך: אין למשוואה פתרון.

•מקרה מיוחד: הפתרונות של f(x)=0f(x)=0 הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של הגרף של ff עם ציר ה-xx (הגרף של y=0y=0).

דרך הפתרון

פתרון משוואה בדרך גרפית

כשנתונה משוואה ומבקשים לפתור אותה בדרך גרפית:

1. אם צריך, מעבירים אגפים כך שבכל אגף תהיה פונקציה שאת הגרף שלה מכירים (ישר, פרבולה, 1x\frac{1}{x}, x\sqrt{x}, ∣x∣|x| וכדומה). למשל את x3−x=0x^3-x=0 אפשר לכתוב x3=xx^3=x.

2. מסרטטים את הגרפים של שני האגפים באותה מערכת צירים.

3. מסמנים את כל נקודות החיתוך, וקוראים את שיעורי ה-xx שלהן.

4. בודקים כל פתרון בהצבה במשוואה המקורית.

שים לב

הפתרון הוא מספר (x=2x=2), לא נקודה. את (2,4)(2,4) לא כותבים כפתרון של המשוואה.

שים לב

קריאה מגרף היא לפעמים רק בקירוב. הגרף נותן בוודאות את מספר הפתרונות ואת המקום המשוער שלהם. כשהשיעור לא נקרא כמספר שלם, מוצאים את הערך המדויק בדרך אלגברית.

שים לב

גרפים שנוגעים זה בזה בנקודה אחת בלי לחצות נותנים גם הם פתרון. למשל y=x2y=x^2 ו-y=2x−1y=2x-1 נפגשים רק ב-(1,1)(1,1), ולכן ל-x2=2x−1x^2=2x-1 פתרון אחד: x=1x=1.

דוגמה א - היפרבולה וישר: שני פתרונות שלמים

פתרו בדרך גרפית את המשוואה 4x=5−x\frac{4}{x}=5-x. בדקו את הפתרונות בדרך אלגברית.

פתרון

1. מסרטטים באותה מערכת צירים את y=4xy=\frac{4}{x} (מוגדרת לכל x≠0x\ne0) ואת הישר y=5−xy=5-x.

2. כש-x<0x<0 הענף של 4x\frac{4}{x} שלילי, והישר שם מעל 55. לכן שם אין חיתוך.

3. כש-x>0x>0 יש שתי נקודות חיתוך: (1,4)(1,4) ו-(4,1)(4,1).

4. בדיקה בהצבה: 41=4=5−1\frac{4}{1}=4=5-1 ו-44=1=5−4\frac{4}{4}=1=5-4.

5. בדיקה אלגברית: כופלים ב-x≠0x\ne0: 4=5x−x24=5x-x^2, כלומר x2−5x+4=0x^2-5x+4=0, ו-(x−1)(x−4)=0(x-1)(x-4)=0. מתקבלים אותם שני פתרונות.

-6-4-2246-4-22468(1,4)(4,1)
תשובה

x=1x=1 או x=4x=4

דוגמה ב - שורש וישר: הגרף פוסל פתרון אלגברי

פתרו את המשוואה 2x=3x−82\sqrt{x}=3x-8. היעזרו בגרפים של שני האגפים כדי לקבוע כמה פתרונות יש לה.

פתרון

1. מסרטטים את y=2xy=2\sqrt{x} (מוגדרת כש-x≥0x\ge0) ואת הישר y=3x−8y=3x-8.

2. בגרף יש נקודת חיתוך אחת בלבד, ושיעור ה-xx שלה נראה 44.

3. בדיקה בהצבה: 24=42\sqrt4=4 ו-3⋅4−8=43\cdot4-8=4. לכן x=4x=4 פתרון.

4. בדרך אלגברית מעלים בריבוע: 4x=(3x−8)24x=(3x-8)^2, כלומר 9x2−52x+64=09x^2-52x+64=0, ומתקבל גם x=169x=\frac{16}{9}.

5. אבל 2169=832\sqrt{\frac{16}{9}}=\frac83 ו-3⋅169−8=−833\cdot\frac{16}{9}-8=-\frac83, ולכן x=169x=\frac{16}{9} אינו פתרון. בגרף רואים למה: ב-x=169x=\frac{16}{9} הישר מתחת לציר ה-xx, והגרף של y=2xy=2\sqrt{x} אף פעם לא שם.

-11234-4-224(4,4)
תשובה

x=4x=4 (פתרון יחיד)

שאלות פתוחות על פתרון משוואות f(x)=g(x) בדרך גרפית

2. מספר הפתרונות של f(x)=k מתוך גרף

המשוואה f(x)=kf(x)=k והישר y=ky=k

במשוואה f(x)=kf(x)=k האגף הימני הוא מספר קבוע kk. הגרף של y=ky=k הוא ישר אופקי, המקביל לציר ה-xx בגובה kk. לכן שואלים: בכמה נקודות הישר האופקי הזה חותך את הגרף של ff?

במדויק: עבור מספר kk, מספר הפתרונות של f(x)=kf(x)=k שווה למספר נקודות החיתוך של הגרף של ff עם הישר y=ky=k, כלומר למספר הנקודות על הגרף של ff ששיעור ה-yy שלהן הוא kk. עבור k=0k=0 הישר הוא ציר ה-xx.

בגרף של f(x)=x3−6x2+9xf(x)=x^3-6x^2+9x יש נקודת מקסימום (1,4)(1,4) ונקודת מינימום (3,0)(3,0). ישר אופקי בגובה 22 חותך את הגרף שלוש פעמים, הישר y=4y=4 נוגע במקסימום וחותך עוד פעם אחת (שתי נקודות), והישר y=5y=5 חותך רק פעם אחת. לכן ל-f(x)=2f(x)=2 שלושה פתרונות, ל-f(x)=4f(x)=4 שניים, ול-f(x)=5f(x)=5 פתרון אחד.

-1123456-1123456(1,4)
דרך הפתרון

מספר הפתרונות של f(x)=kf(x)=k לפי ערכי kk

כשנתון גרף של ff ושואלים כמה פתרונות יש ל-f(x)=kf(x)=k (לכל kk, או עבור אילו kk יש מספר פתרונות נתון):

1. רושמים את הגבהים המיוחדים בגרף: שיעורי ה-yy של נקודות הקיצון, בתחום מוגבל גם שיעורי ה-yy של נקודות הקצה (גם של קצה שאינו שייך לתחום), ואם יש אסימפטוטה אופקית y=cy=c גם הגובה cc.

2. מזיזים ישר אופקי y=ky=k מלמעלה למטה. בין שני גבהים מיוחדים סמוכים מספר נקודות החיתוך לא משתנה, ולכן סופרים פעם אחת בכל קטע של kk.

3. סופרים בנפרד בכל גובה מיוחד עצמו (שם הישר נוגע בקיצון או עובר בנקודת קצה).

4. מסכמים בטבלה: ערכי kk ומספר הפתרונות.

kk מחוץ לגובה הגרף

אם אין על הגרף של ff אף נקודה בגובה kk (הישר y=ky=k כולו מעל הגרף או כולו מתחתיו), אין ל-f(x)=kf(x)=k פתרון.

פרבולה f(x)=a(x−p)2+qf(x)=a(x-p)^2+q המוגדרת לכל xx

הקדקוד (p,q)(p,q) קובע הכול:

כיוון הפתיחהשני פתרונותפתרון אחד (x=px=p)אין פתרון
a>0a>0 (כלפי מעלה)k>qk>qk=qk=qk<qk<q
a<0a<0 (כלפי מטה)k<qk<qk=qk=qk>qk>q
שים לב

בגובה של נקודת קיצון הישר y=ky=k נוגע בגרף. נקודת ההשקה נספרת פעם אחת, ולכן שם מספר הפתרונות שונה מהקטעים שמשני הצדדים.

שים לב

בתחום מוגבל סופרים רק נקודות שעל הגרף בתחום. נקודת קצה שאינה שייכת לתחום (עיגול ריק) לא נספרת.

שים לב

שאלה "כמה פתרונות" מבקשת מספר, לא את הפתרונות עצמם. את התשובה מנמקים לפי מספר נקודות החיתוך עם הישר y=ky=k.

דוגמה א - פולינום המוגדר לכל xx: הגבהים של הקיצון

בסרטוט מתואר הגרף של הפונקציה f(x)=x3−3x2+1f(x)=x^3-3x^2+1, המוגדרת לכל xx. לפונקציה נקודת מקסימום (0,1)(0,1) ונקודת מינימום (2,−3)(2,-3). כש-x→∞x\to\infty הגרף עולה בלי גבול, וכש-x→−∞x\to-\infty הוא יורד בלי גבול.

א. כמה פתרונות יש למשוואה f(x)=0f(x)=0?

ב. מצאו את מספר הפתרונות של f(x)=kf(x)=k לכל ערך של kk.

-2-11234-4-224(0,1)
פתרון

1. נתון: הגרף, המקסימום (0,1)(0,1) והמינימום (2,−3)(2,-3). המטרה: לספור את נקודות החיתוך עם הישר y=ky=k.

2. הגבהים המיוחדים: 11 ו-−3-3.

3. א: f(x)=0f(x)=0 פירושו חיתוך עם ציר ה-xx, והגובה 00 בין −3-3 ל-11. הגרף חותך את ציר ה-xx פעם אחת לפני המקסימום, פעם אחת בין המקסימום למינימום ופעם אחת אחרי המינימום: שלושה פתרונות.

4. k>1k>1: הישר מעל המקסימום, ופוגש רק את החלק שעולה אחרי x=2x=2: פתרון אחד. k<−3k<-3: הישר מתחת למינימום, ופוגש רק את החלק שלפני x=0x=0: פתרון אחד.

5. k=1k=1: נוגע ב-(0,1)(0,1) וחותך עוד פעם אחת ב-(3,1)(3,1): שני פתרונות. k=−3k=-3: נוגע ב-(2,−3)(2,-3) וחותך עוד פעם אחת ב-(−1,−3)(-1,-3): שני פתרונות.

kkk<−3k<-3k=−3k=-3−3<k<1-3<k<1k=1k=1k>1k>1
מספר הפתרונות1122332211
תשובה

א. שלושה פתרונות. ב. k<−3k<-3 או k>1k>1: פתרון אחד. k=−3k=-3 או k=1k=1: שני פתרונות. −3<k<1-3<k<1: שלושה פתרונות.

דוגמה ב - פרבולה בתחום סגור: גם הגבהים של הקצוות

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4x+5f(x)=x^2-4x+5 בתחום 0≤x≤50\le x\le5.

מצאו את כל ערכי kk שעבורם למשוואה f(x)=kf(x)=k יש פתרון אחד בדיוק בתחום הנתון.

פתרון

1. נתון: פרבולה שפתוחה כלפי מעלה, בתחום 0≤x≤50\le x\le5. המטרה: ערכי kk שבהם הישר y=ky=k חותך את הגרף בנקודה אחת בדיוק.

2. הקדקוד: x=42=2x=\frac{4}{2}=2, f(2)=1f(2)=1. נקודות הקצה: f(0)=5f(0)=5 ו-f(5)=10f(5)=10.

3. הגבהים המיוחדים: 11, 55, 1010.

4. סופרים:

- k<1k<1 או k>10k>10: אין חיתוך.

- k=1k=1: הישר נוגע בקדקוד (2,1)(2,1): פתרון אחד.

- 1<k≤51<k\le5: שתי נקודות, אחת בכל צד של הקדקוד. ב-k=5k=5 אלה (0,5)(0,5) ו-(4,5)(4,5).

- 5<k≤105<k\le10: בחלק שבו x<2x<2 הגרף מגיע לכל היותר לגובה 55 (בנקודה (0,5)(0,5)), ולכן נשארת נקודה אחת בלבד, בחלק שבו x>2x>2. ב-k=10k=10 זו נקודת הקצה (5,10)(5,10).

-1123456246810(0,5)(5,10)
תשובה

k=1k=1 או 5<k≤105<k\le10

שאלות פתוחות על מספר הפתרונות של f(x)=k מתוך גרף

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.