דילוג לתוכן המרכזי

דף נוסחאות במתמטיקה לכיתה י' 5 יח"ל

כל הנוסחאות של כיתה י' 5 יח"ל לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

נקודות וקטעים במערכת צירים

נוסחת המרחק בין שתי נקודות

המרחק dd בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2): d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}

שיעורי אמצע הקטע

אמצע הקטע שקצותיו (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2): (x1+x22,y1+y22)\left(\frac{x_1+x_2}{2},\frac{y_1+y_2}{2}\right)

הקו הישר

שיפוע לפי שתי נקודות

השיפוע mm של ישר העובר דרך הנקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2): m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}, x1≠x2x_1\ne x_2

משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

משוואת ישר ששיפועו mm, העובר בנקודה (x1,y1)(x_1,y_1): y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1)

מעבר מהצגה כללית להצגה מפורשת

Ax+By+C=0Ax+By+C=0, B≠0B\ne0: m=−ABm=-\frac{A}{B}

ישרים מקבילים

ישרים מקבילים: m1=m2m_1=m_2

ישרים מאונכים

שני ישרים בעלי שיפועים m1m_1, m2m_2 מאונכים זה לזה אם ורק אם: m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1

פרבולה ומעגל במערכת צירים

משוואת המעגל הקנוני

מעגל שמרכזו בראשית הצירים ורדיוסו rr: x2+y2=r2x^2+y^2=r^2

משוואת מעגל שמרכזו (a,b)(a,b)

מעגל שמרכזו (a,b)(a,b) ורדיוסו rr: (x−a)2+(y−b)2=r2(x-a)^2+(y-b)^2=r^2

פונקציות: חזרה וקריאת גרף

הקדקוד ונקודות האפס

נקודות האפס: x1,2=−b±b2−4ac2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}

שיעור ה-xx של הקדקוד: x=−b2a=x1+x22x=-\frac{b}{2a}=\frac{x_1+x_2}{2}

זוגית ואי-זוגית

הסוגהתנאיהסימטרייה
זוגיתf(−x)=f(x)f(-x)=f(x)ציר ה-yy
אי-זוגיתf(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)ראשית הצירים

אי-שוויונות בדרך גרפית ובשיטת התחומים

אי-שוויון מהצורה x2<ax^2<a ו-x2>ax^2>a

אי-השוויון (a>0a>0)הפתרון
x2<ax^2<a−a<x<a-\sqrt a<x<\sqrt a
x2>ax^2>ax<−ax<-\sqrt a או x>ax>\sqrt a

פונקציות יסוד נוספות

הגדרת הערך המוחלט

∣x∣={x,x≥0−x,x<0|x|=\begin{cases}x, & x\ge0\\ -x, & x<0\end{cases}

שורש של ריבוע

x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|

טרנספורמציות של פונקציות

מה משתנה בהזזה אנכית g(x)=f(x)+kg(x)=f(x)+k

y=f(x)+ky=f(x)+k: הזזה אנכית ב-∣k∣|k| יחידות. k>0k>0 למעלה, k<0k<0 למטה

מה משתנה בהזזה אופקית g(x)=f(x−p)g(x)=f(x-p)

y=f(x−p)y=f(x-p): הזזה אופקית ב-∣p∣|p| יחידות. p>0p>0 ימינה, p<0p<0 שמאלה

מה משתנה בהזזה g(x)=f(x−p)+kg(x)=f(x-p)+k

y=f(x−p)+ky=f(x-p)+k: כל נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) עוברת ל-(x0+p, y0+k)(x_0+p,\ y_0+k)

מה משתנה ב-g(x)=a⋅f(x)g(x)=a\cdot f(x), a>0a>0

y=a⋅f(x)y=a\cdot f(x), a>0a>0: מתיחה אנכית פי aa (a>1a>1) או כיווץ (0<a<10<a<1). (x0,y0)→(x0,ay0)(x_0,y_0)\to(x_0,a y_0)

מה משתנה ב-g(x)=f(ax)g(x)=f(ax), a>0a>0

y=f(ax)y=f(ax), a>0a>0: (x0,y0)→(x0a,y0)(x_0,y_0)\to(\frac{x_0}{a},y_0). a>1a>1 כיווץ אופקי, 0<a<10<a<1 מתיחה אופקית

מה משתנה בשיקוף g(x)=−f(x)g(x)=-f(x)

y=−f(x)y=-f(x): שיקוף ביחס לציר ה-xx. (x0,y0)→(x0,−y0)(x_0,y_0)\to(x_0,-y_0)

מה משתנה בשיקוף g(x)=f(−x)g(x)=f(-x)

y=f(−x)y=f(-x): שיקוף ביחס לציר ה-yy. (x0,y0)→(−x0,y0)(x_0,y_0)\to(-x_0,y_0)

פעולות על פונקציות והרכבה

סכום והפרש

(f±g)(x)=f(x)±g(x)(f\pm g)(x)=f(x)\pm g(x)

מכפלה ומנה

(f⋅g)(x)=f(x)⋅g(x)(f\cdot g)(x)=f(x)\cdot g(x)

(fg)(x)=f(x)g(x)\left(\frac{f}{g}\right)(x)=\frac{f(x)}{g(x)}, כאשר g(x)≠0g(x)\ne0

הרכבה

h(x)=f(g(x))h(x)=f(g(x)): gg הפנימית, ff החיצונית

ערך מוחלט של פונקציה

∣f(x)∣=f(x)|f(x)|=f(x) כאשר f(x)≥0f(x)\ge0, ∣f(x)∣=−f(x)|f(x)|=-f(x) כאשר f(x)<0f(x)<0

שורש של ריבוע

x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|

[f(x)]2=∣f(x)∣\sqrt{[f(x)]^2}=|f(x)|

פונקציה הפוכה

הפוכה של פונקציה קווית

f(x)=mx+b, m≠0f(x)=mx+b,\ m\ne0: f−1(x)=x−bmf^{-1}(x)=\frac{x-b}{m}

השורש השלישי: ההפוכה של x3x^3

f(x)=x3f(x)=x^3: f−1(x)=x3=x13f^{-1}(x)=\sqrt[3]{x}=x^{\frac13}

שורש של ריבוע וריבוע של שורש

x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x| לכל xx

(x)2=x(\sqrt{x})^2=x לכל x≥0x\ge0

טכניקה אלגברית: פירוק לגורמים ושברים אלגבריים

נוסחאות הכפל המקוצר

(a±b)2=a2±2ab+b2(a\pm b)^2=a^2\pm2ab+b^2

a2−b2=(a−b)(a+b)a^2-b^2=(a-b)(a+b)

(a±b)3=a3±3a2b+3ab2±b3(a\pm b)^3=a^3\pm3a^2b+3ab^2\pm b^3

a3±b3=(a±b)(a2∓ab+b2)a^3\pm b^3=(a\pm b)(a^2\mp ab+b^2)

פירוק טרינום כשהמקדם של x2x^2 הוא 11

x2+bx+c=(x+m)(x+n)x^2+bx+c=(x+m)(x+n) כאשר m+n=bm+n=b, m⋅n=cm\cdot n=c

פירוק טרינום בעזרת השורשים

ax2+bx+c=a(x−x1)(x−x2)ax^2+bx+c=a(x-x_1)(x-x_2), כאשר x1x_1, x2x_2 שורשי ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 (Δ≥0\Delta\ge0)

צמצום שבר

A⋅CB⋅C=AB\frac{A\cdot C}{B\cdot C}=\frac{A}{B} (B≠0B\ne0, C≠0C\ne0)

כפל וחילוק של שברים

AB⋅CD=A⋅CB⋅D\frac{A}{B}\cdot\frac{C}{D}=\frac{A\cdot C}{B\cdot D}, AB:CD=A⋅DB⋅C\frac{A}{B}:\frac{C}{D}=\frac{A\cdot D}{B\cdot C}

חיבור וחיסור של שברים

AC±BC=A±BC\frac{A}{C}\pm\frac{B}{C}=\frac{A\pm B}{C}, AB±CD=A⋅D±B⋅CB⋅D\frac{A}{B}\pm\frac{C}{D}=\frac{A\cdot D\pm B\cdot C}{B\cdot D}

טכניקה אלגברית: חזקות ושורשים

חוקי החזקות

am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}

aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}

(am)n=amn(a^m)^n=a^{mn}

(ab)n=anbn(ab)^n=a^nb^n

(ab)n=anbn\left(\frac{a}{b}\right)^n=\frac{a^n}{b^n}

a0=1a^0=1, a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n} (a≠0a\ne0)

שבר בחזקה שלילית

(ab)−n=(ba)n\left(\frac{a}{b}\right)^{-n}=\left(\frac{b}{a}\right)^n

חוקי השורשים

ab=a⋅b\sqrt{ab}=\sqrt{a}\cdot\sqrt{b} (a,b≥0a,b\ge0)

ab=ab\sqrt{\frac{a}{b}}=\frac{\sqrt{a}}{\sqrt{b}} (a≥0, b>0a\ge0,\ b>0)

(a)2=a(\sqrt{a})^2=a (a≥0a\ge0)

a2=∣a∣\sqrt{a^2}=|a|

כפל בצמוד

(a+b)(a−b)=a−b(\sqrt{a}+\sqrt{b})(\sqrt{a}-\sqrt{b})=a-b

חזקה עם מעריך 12\frac12 או 13\frac13

x12=xx^{\frac12}=\sqrt{x} (x≥0x\ge0)

x13=x3x^{\frac13}=\sqrt[3]{x}

טכניקה אלגברית: משוואות

נוסחת השורשים

ax2+bx+c=0  (a≠0)ax^2+bx+c=0\ \ (a\ne0):  x1,2=−b±b2−4ac2a\ x_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}

הדיסקרימיננטה ומספר הפתרונות

הדיסקרימיננטה Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4acמספר הפתרונות
Δ>0\Delta>02
Δ=0\Delta=01: x=−b2ax=-\frac{b}{2a}
Δ<0\Delta<00

∣A∣=k|A|=k כאשר kk מספר

∣A∣=k, k>0|A|=k,\ k>0:  A=k\ A=k או A=−kA=-k

∣A∣=∣B∣|A|=|B|

∣A∣=∣B∣|A|=|B|:  A=B\ A=B או A=−BA=-B

טכניקה אלגברית: אי-שוויונות

שתי נקודות אפס, a>0a>0

a>0a>0, x1<x2x_1<x_2 שורשי ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0:

- ax2+bx+c>0  ⟺  x<x1ax^2+bx+c>0 \iff x<x_1 או x>x2x>x_2

- ax2+bx+c<0  ⟺  x1<x<x2ax^2+bx+c<0 \iff x_1<x<x_2

ערך מוחלט מול מספר חיובי cc

c>0c>0:

- ∣A∣<c  ⟺  −c<A<c|A|<c \iff -c<A<c

- ∣A∣>c  ⟺  A<−c|A|>c \iff A<-c או A>cA>c

מושג הנגזרת

קצב שינוי ממוצע

f(b)−f(a)b−a\frac{f(b)-f(a)}{b-a} ; f(x0+h)−f(x0)h\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h}, h≠0h\ne0

הנגזרת בנקודה: גבול של מנת ההפרשים

f′(x0)=lim⁡h→0f(x0+h)−f(x0)hf'(x_0)=\lim\limits_{h\to0}\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h}

שיפוע המשיק

שיפוע המשיק בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)): m=f′(x0)m=f'(x_0)

דרך, מהירות ותאוצה

v(t)=s′(t)v(t)=s'(t) ; a(t)=v′(t)a(t)=v'(t)

כללי גזירה

נגזרת של חזקה

(xn)′=n⋅xn−1(x^n)'=n\cdot x^{n-1}

נגזרת של קבוע

(c)′=0(c)'=0

נגזרת של כפל בקבוע

[a⋅f(x)]′=a⋅f′(x)[a\cdot f(x)]'=a\cdot f'(x)

נגזרת של סכום והפרש

[f(x)±g(x)]′=f′(x)±g′(x)[f(x)\pm g(x)]'=f'(x)\pm g'(x)

נגזרת של מכפלה

[f(x)⋅g(x)]′=f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x)

כלל השרשרת

[f(u(x))]′=f′(u)⋅u′(x)[f(u(x))]'=f'(u)\cdot u'(x)

חזקה של פונקציה

[(u(x))n]′=n⋅(u(x))n−1⋅u′(x)[(u(x))^n]'=n\cdot(u(x))^{n-1}\cdot u'(x)

פונקציה קדומה של חזקה

f(x)=xnf(x)=x^n: F(x)=xn+1n+1+CF(x)=\frac{x^{n+1}}{n+1}+C

המשיק לגרף פונקציה

שיפוע המשיק וסימן הנגזרת

שיפוע המשיק בנקודה שבה x=x0x=x_0: m=f′(x0)m=f'(x_0)

משוואת המשיק

משוואת המשיק לגרף f(x)f(x) בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)): y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0)

השיפוע של משיק לפי ישר נתון

משיק מקביל לישר ששיפועו mm: f′(x0)=mf'(x_0)=m

משיק מאונך לישר ששיפועו mm: f′(x0)⋅m=−1f'(x_0)\cdot m=-1

פונקציית השורש הריבועי

נגזרת של x\sqrt{x}

(x)′=12x\left(\sqrt{x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x}}

נגזרת של f(x)\sqrt{f(x)}

(f(x))′=f′(x)2f(x)\left(\sqrt{f(x)}\right)'=\frac{f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}

כלל המכפלה

(u⋅v)′=u′⋅v+u⋅v′\left(u\cdot v\right)'=u'\cdot v+u\cdot v'

פונקציה רציונלית: היכרות ראשונית

כלל המנה

[f(x)g(x)]′=f′(x)g(x)−f(x)g′(x)[g(x)]2\left[\frac{f(x)}{g(x)}\right]'=\frac{f'(x)g(x)-f(x)g'(x)}{[g(x)]^2}

הנגזרת של 1x\frac{1}{x}

(1x)′=−1x2\left(\frac{1}{x}\right)'=-\frac{1}{x^2}

הנגזרת של 1f(x)\frac{1}{f(x)}

[1f(x)]′=−f′(x)[f(x)]2\left[\frac{1}{f(x)}\right]'=-\frac{f'(x)}{[f(x)]^2}

בעיות ערך קיצון: מספרים ופונקציות

קודקוד הפרבולה

f(x)=ax2+bx+cf(x)=ax^2+bx+c: קודקוד ב-x=−b2ax=-\frac{b}{2a}

בעיות ערך קיצון: גאומטריה

נוסחאות שטח והיקף

צורהשטחהיקף
מלבןS=abS=abP=2a+2bP=2a+2b
משולשS=a⋅ha2S=\frac{a\cdot h_a}{2}
משולש ישר-זוויתS=a⋅b2S=\frac{a\cdot b}{2}

נפח ושטח פנים של תיבה

תיבה: V=abhV=abh

תיבה סגורה: S=2ab+2ah+2bhS=2ab+2ah+2bh

תיבה פתוחה: S=ab+2ah+2bhS=ab+2ah+2bh

נפח ושטח פנים של גליל

גליל: V=πr2hV=\pi r^2h

מעטפת: M=2πrhM=2\pi rh

שטח פנים: S=2πr2+2πrhS=2\pi r^2+2\pi rh

בעיות ערך קיצון: יישומים

רווח והכנסה

P(x)=R(x)−C(x)P(x)=R(x)-C(x)

R=R= מחיר ליחידה ⋅\cdot מספר יחידות

נקודות מיוחדות במשולש

מיקום מרכז המעגל החוסם

במשולש ישר זווית: R=c2R=\frac{c}{2} (cc היתר)

מפגש התיכונים והיחס 2:12:1

AG:GD=2:1AG:GD=2:1, AG=23ADAG=\frac23AD, GD=13ADGD=\frac13AD (ADAD תיכון)

התיכון ושטח המשולש

ADAD תיכון: SABD=SADC=12SABCS_{ABD}=S_{ADC}=\frac12S_{ABC}

משולשים עם גובה משותף

SABDSADC=BDDC\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}}=\frac{BD}{DC} (DD על BCBC)

שטח המשולש לפי כל אחד מהגבהים

S=a⋅ha2=b⋅hb2=c⋅hc2S=\frac{a\cdot h_a}{2}=\frac{b\cdot h_b}{2}=\frac{c\cdot h_c}{2}

חפיפה ומשפטים במשולש ישר-זווית

המשפט ההפוך למשפט פיתגורס

אם a2+b2=c2a^2+b^2=c^2, הזווית מול cc ישרה

התיכון ליתר

במשולש ישר-זווית: התיכון ליתר =12=\frac12 היתר

הניצב מול זווית של 30∘30^\circ

במשולש ישר-זווית: הניצב מול זווית 30∘30^\circ =12=\frac12 היתר

מרובעים וקטע אמצעים: השלמות מחט"ב

קטע אמצעים במשולש

DD אמצע ABAB, EE אמצע ACAC: DE∥BCDE\parallel BC, DE=12BCDE=\frac12BC

קטע האמצעים בטרפז

קטע האמצעים בטרפז: EF=AB+DC2EF=\frac{AB+DC}{2}, מקביל לבסיסים

קטע האמצעים והאלכסונים

GH=DC−AB2GH=\frac{DC-AB}{2} (הקטע שבין האלכסונים, על קטע האמצעים)

שטח מקבילית

שטח מקבילית: S=a⋅haS=a\cdot h_a

שטח טרפז

שטח טרפז: S=(a+b)⋅h2S=\frac{(a+b)\cdot h}{2}

שטח דלתון

שטח דלתון (וגם מעוין): S=d1⋅d22S=\frac{d_1\cdot d_2}{2}

המעגל: זוויות, קשתות ומיתרים

רדיוס וקוטר

d=2Rd=2R (dd קוטר, RR רדיוס)

זווית היקפית וזווית מרכזית על אותה קשת

α=β2\alpha=\frac{\beta}{2} (α\alpha זווית היקפית, β\beta זווית מרכזית, על אותה קשת)

רדיוס, מיתר ומרחק מהמרכז

R2=d2+(a2)2R^2=d^2+\left(\frac{a}{2}\right)^2 (aa מיתר, dd מרחקו מהמרכז)

משולש הנשען על קוטר

AC2+BC2=(2R)2AC^2+BC^2=(2R)^2 (ABAB קוטר, CC על המעגל)

היקף מעגל ושטח עיגול

היקף מעגל: P=2πRP=2\pi R

שטח עיגול: S=πR2S=\pi R^2

אורך קשת ושטח גזרה

אורך קשת: ℓ=α360⋅2πR\ell=\frac{\alpha}{360}\cdot2\pi R

שטח גזרה: S=α360⋅πR2S=\frac{\alpha}{360}\cdot\pi R^2 (α\alpha במעלות)

המעגל: מצולעים חסומים וחוסמים

סכום זוויות נגדיות במרובע חסום

מרובע חסום במעגל: ∠A+∠C=∠B+∠D=180∘\angle A+\angle C=\angle B+\angle D=180^\circ

סכום צלעות נגדיות במרובע חוסם

מרובע חוסם מעגל: AB+CD=BC+ADAB+CD=BC+AD

טרפז שחוסם מעגל

טרפז חוסם מעגל: סכום הבסיסים = סכום השוקיים, h=2rh=2r

משולש ישר זווית חסום במעגל

משולש ישר זווית: R=c2R=\frac{c}{2} (cc היתר)

קטעי המשיקים מהקודקודים

AF=AE=P2−BCAF=AE=\frac{P}{2}-BC (PP היקף המשולש)

הזווית במרכז המעגל החסום

∠BOC=90∘+∠A2\angle BOC=90^\circ+\frac{\angle A}{2} (OO מרכז המעגל החסום)

המעגל החסום במשולש ישר זווית

משולש ישר זווית: r=a+b−c2r=\frac{a+b-c}{2}

פרופורציה ומשפט תאלס

כפל בהצלבה

ab=cd  ⟺  ad=bc\frac{a}{b}=\frac{c}{d}\iff ad=bc

תכונות של פרופורציה

ab=cd⇒ba=dc, ac=bd, a+bb=c+dd, aa+b=cc+d, a+cb+d=ab\frac{a}{b}=\frac{c}{d}\Rightarrow\frac{b}{a}=\frac{d}{c},\ \frac{a}{c}=\frac{b}{d},\ \frac{a+b}{b}=\frac{c+d}{d},\ \frac{a}{a+b}=\frac{c}{c+d},\ \frac{a+c}{b+d}=\frac{a}{b}

המקום של נקודת החלוקה

AC:CB=m:n ⇒ AC=mm+nABAC:CB=m:n\ \Rightarrow\ AC=\frac{m}{m+n}AB

משפט תאלס: היחסים

BC∥DEBC\parallel DE: ABBD=ACCE\frac{AB}{BD}=\frac{AC}{CE}, ABAD=ACAE\frac{AB}{AD}=\frac{AC}{AE}

שלושת המצבים

DE∥BCDE\parallel BC, D∈ABD\in AB, E∈ACE\in AC (או המשכיהן): ADAB=AEAC\frac{AD}{AB}=\frac{AE}{AC}

שני ישרים נחתכים ושני ישרים מקבילים

AB∥CDAB\parallel CD, AC∩BD=OAC\cap BD=O: OAOC=OBOD\frac{OA}{OC}=\frac{OB}{OD}

משפט חוצה הזווית

משפט חוצה הזווית הפנימית

ADAD חוצה את זווית AA במשולש ABCABC: BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}

אורכי הקטעים על הצלע שמול הזווית

BD=a⋅cb+cBD=\frac{a\cdot c}{b+c}, DC=a⋅bb+cDC=\frac{a\cdot b}{b+c}

דמיון משולשים

יחס הדמיון

△ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF: ABDE=BCEF=ACDF=k\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}=k

יחס קטעים מתאימים

יחס גבהים מתאימים = יחס תיכונים מתאימים = יחס חוצי זוויות מתאימים = kk

יחס הרדיוסים

R1R2=r1r2=k\frac{R_1}{R_2}=\frac{r_1}{r_2}=k (RR רדיוס המעגל החוסם, rr רדיוס המעגל החסום)

יחס ההיקפים

P1P2=k\frac{P_1}{P_2}=k

יחס השטחים

S1S2=k2\frac{S_1}{S_2}=k^2

מעגל היחידה

קשתות על מעגל היחידה

היקף מעגל היחידה: 2π2\pi. רבע מעגל: π2\frac{\pi}{2}

מעבר בין מעלות לרדיאנים

180∘=π180^\circ=\pi. ממעלות לרדיאנים: α∘=πα180\alpha^\circ=\frac{\pi\alpha}{180}. מרדיאנים למעלות: x=(180xπ)∘x=\left(\frac{180x}{\pi}\right)^\circ

הטווח של sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x

−1≤sin⁡x≤1-1\le\sin x\le1, −1≤cos⁡x≤1-1\le\cos x\le1

ערכי sin⁡\sin ו-cos⁡\cos במספרים המיוחדים

xx00π6\frac{\pi}{6}π4\frac{\pi}{4}π3\frac{\pi}{3}π2\frac{\pi}{2}π\pi
sin⁡x\sin x0012\frac1222\frac{\sqrt2}{2}32\frac{\sqrt3}{2}1100
cos⁡x\cos x1132\frac{\sqrt3}{2}22\frac{\sqrt2}{2}12\frac1200−1-1

תכונות הסימטריה

sin⁡(−α)=−sin⁡α\sin(-\alpha)=-\sin\alpha, cos⁡(−α)=cos⁡α\cos(-\alpha)=\cos\alpha, sin⁡(π−α)=sin⁡α\sin(\pi-\alpha)=\sin\alpha, cos⁡(π−α)=−cos⁡α\cos(\pi-\alpha)=-\cos\alpha

מחזוריות של sin⁡\sin ו-cos⁡\cos

sin⁡(x+2πk)=sin⁡x\sin(x+2\pi k)=\sin x, cos⁡(x+2πk)=cos⁡x\cos(x+2\pi k)=\cos x (kk שלם)

הגרפים של הפונקציות הטריגונומטריות

תכונות הפונקציה f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x

y=sin⁡xy=\sin x: טווח −1≤y≤1-1\le y\le1, מחזור 2π2\pi, מקסימום ב-x=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi k, מינימום ב-x=−π2+2πkx=-\frac{\pi}{2}+2\pi k, אפסים ב-x=πkx=\pi k

תכונות הפונקציה f(x)=cos⁡xf(x)=\cos x

y=cos⁡xy=\cos x: טווח −1≤y≤1-1\le y\le1, מחזור 2π2\pi, מקסימום ב-x=2πkx=2\pi k, מינימום ב-x=π+2πkx=\pi+2\pi k, אפסים ב-x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k

תחום ההגדרה של tan⁡x\tan x

tan⁡x\tan x מוגדר כאשר x≠π2+πkx\ne\frac{\pi}{2}+\pi k

ערכי tan⁡x\tan x במספרים המיוחדים

xx00π6\frac{\pi}{6}π4\frac{\pi}{4}π3\frac{\pi}{3}π\pi
tan⁡x\tan x0033\frac{\sqrt3}{3}113\sqrt300

תכונות הפונקציה f(x)=tan⁡xf(x)=\tan x

y=tan⁡xy=\tan x: מחזור π\pi, אסימפטוטות x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k, אפסים ב-x=πkx=\pi k, tan⁡(x+πk)=tan⁡x\tan(x+\pi k)=\tan x

תכונות של Asin⁡xA\sin x ו-Acos⁡xA\cos x (A≠0A\ne0)

y=Asin⁡xy=A\sin x, y=Acos⁡xy=A\cos x: משרעת ∣A∣\lvert A\rvert, טווח −∣A∣≤y≤∣A∣-\lvert A\rvert \le y\le\lvert A\rvert

מחזור של sin⁡(ax)\sin(ax), cos⁡(ax)\cos(ax), tan⁡(ax)\tan(ax)

מחזור של sin⁡(ax)\sin(ax) ושל cos⁡(ax)\cos(ax): 2π∣a∣\frac{2\pi}{\lvert a\rvert }. מחזור של tan⁡(ax)\tan(ax): π∣a∣\frac{\pi}{\lvert a\rvert }

הצורה הכללית y=Asin⁡(ax+b)+By=A\sin(ax+b)+B

y=Asin⁡(ax+b)+By=A\sin(ax+b)+B, y=Acos⁡(ax+b)+By=A\cos(ax+b)+B: טווח B−∣A∣≤y≤B+∣A∣B-\lvert A\rvert \le y\le B+\lvert A\rvert, משרעת ∣A∣\lvert A\rvert, מחזור 2π∣a∣\frac{2\pi}{\lvert a\rvert }

זהויות טריגונומטריות יסודיות

הזהות sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1 וצורותיה

sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1

tan⁡x\tan x כמנה של sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x

tan⁡α=sin⁡αcos⁡α\tan\alpha=\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha} (cos⁡α≠0\cos\alpha\ne0)

זהויות π2−x\frac{\pi}{2}-x

sin⁡(π2−α)=cos⁡α\sin\left(\frac{\pi}{2}-\alpha\right)=\cos\alpha, cos⁡(π2−α)=sin⁡α\cos\left(\frac{\pi}{2}-\alpha\right)=\sin\alpha

משוואות טריגונומטריות בסיסיות

הפתרון הכללי של sin⁡x=a\sin x=a

sin⁡x=a\sin x=a, −1≤a≤1-1\le a\le1: x=x0+2πkx=x_0+2\pi k או x=π−x0+2πkx=\pi-x_0+2\pi k (kk שלם)

הפתרון הכללי של cos⁡x=a\cos x=a

cos⁡x=a\cos x=a, −1≤a≤1-1\le a\le1: x=±x0+2πkx=\pm x_0+2\pi k (kk שלם)

הפתרון הכללי של tan⁡x=a\tan x=a

tan⁡x=a\tan x=a: x=x0+πkx=x_0+\pi k (kk שלם)

טריגונומטריה במשולש ישר-זווית

יחסי הצלעות במשולש ישר-זווית

sin⁡α=ac\sin\alpha=\frac{a}{c}, cos⁡α=bc\cos\alpha=\frac{b}{c}, tan⁡α=ab\tan\alpha=\frac{a}{b}

(∠C=90∘\angle C=90^\circ, aa מול α\alpha, bb ליד α\alpha, cc יתר)

ערכי הפונקציות בזוויות המיוחדות

α\alpha30∘30^\circ45∘45^\circ60∘60^\circ
sin⁡α\sin\alpha12\frac1222\frac{\sqrt2}{2}32\frac{\sqrt3}{2}
cos⁡α\cos\alpha32\frac{\sqrt3}{2}22\frac{\sqrt2}{2}12\frac12
tan⁡α\tan\alpha33\frac{\sqrt3}{3}113\sqrt3

משולש שווה-שוקיים

AB=BC=kAB=BC=k, זווית הבסיס α\alpha: AC=2kcos⁡αAC=2k\cos\alpha, הגובה לבסיס ksin⁡αk\sin\alpha

משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים

נוסחת השטח

S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma (γ\gamma הזווית הכלואה בין aa ו-bb)

משפט הסינוסים

asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}

משפט הסינוסים עם רדיוס המעגל החוסם

asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2R (RR רדיוס המעגל החוסם)

משפט הקוסינוסים

c2=a2+b2−2abcos⁡γc^2=a^2+b^2-2ab\cos\gamma (γ\gamma הזווית הכלואה בין aa ו-bb)

קוסינוס הזווית לפי שלוש הצלעות

cos⁡γ=a2+b2−c22ab\cos\gamma=\frac{a^2+b^2-c^2}{2ab}

סינוס וקוסינוס של זוויות משלימות

sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha

cos⁡(180∘−α)=−cos⁡α\cos(180^\circ-\alpha)=-\cos\alpha

טריגונומטריה במצולעים ובמעגל

זוויות במצולע משוכלל בעל nn צלעות

זווית מרכזית: 360∘n\frac{360^\circ}{n}

זווית פנימית: 180∘(n−2)n\frac{180^\circ(n-2)}{n}

צלע ושטח של מצולע משוכלל

a=2Rsin⁡180∘na=2R\sin\frac{180^\circ}{n}

S=n2R2sin⁡360∘nS=\frac{n}{2}R^2\sin\frac{360^\circ}{n}

S=12⋅n⋅a⋅rS=\frac12\cdot n\cdot a\cdot r

RR, rr והצלע aa במצולע משוכלל בעל nn צלעות

r=Rcos⁡180∘nr=R\cos\frac{180^\circ}{n}

a2=Rsin⁡180∘n=rtan⁡180∘n\frac a2=R\sin\frac{180^\circ}{n}=r\tan\frac{180^\circ}{n}

מצולעים משוכללים מיוחדים

מצולעRRrr
משולש שווה-צלעות33a\frac{\sqrt3}{3}a36a\frac{\sqrt3}{6}a
ריבוע22a\frac{\sqrt2}{2}aa2\frac a2
משושה משוכללaa32a\frac{\sqrt3}{2}a

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.