דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נקודות מיוחדות במשולש

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנקודות מיוחדות במשולש: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: אנך אמצעי וחוצה זווית

בנושא הזה נשתמש בשני קווים שכבר הכרנו, ובתכונת המרחק של כל אחד מהם.

במדויק: האנך האמצעי לקטע ABAB הוא הישר שעובר דרך אמצע הקטע ומאונך לו. נקודה נמצאת על האנך האמצעי של ABAB אם ורק אם היא נמצאת במרחקים שווים מ-AA ומ-BB.

חוצה הזווית הוא הקרן שיוצאת מקודקוד הזווית ומחלקת אותה לשתי זוויות שוות. נקודה שבתוך הזווית נמצאת על חוצה הזווית אם ורק אם היא נמצאת במרחקים שווים משתי שוקי הזווית. המרחק של נקודה מישר הוא אורך האנך מהנקודה לישר.

באנך האמצעי: PA=PBPA=PB לכל נקודה PP על הישר. בחוצה הזווית: PE=PFPE=PF, כאשר PEPE ו-PFPF הם האנכים מ-PP לשתי השוקיים.

ABMP
APEF

תזכורת: תיכון, גובה וחוצה זווית במשולש

מכל קודקוד של משולש יוצאים שלושה קטעים חשובים אל הצלע שמולו.

במדויק:

- תיכון הוא קטע שמחבר קודקוד לאמצע הצלע שמולו.

- גובה הוא קטע שיוצא מקודקוד ומאונך לישר שמכיל את הצלע שמולו. הקצה השני שלו נמצא על הישר הזה, ולא תמיד על הצלע עצמה: במשולש קהה זווית שני גבהים נופלים מחוץ למשולש, על המשכי הצלעות.

- חוצה זווית במשולש הוא קטע שיוצא מקודקוד, חוצה את הזווית של המשולש בקודקוד הזה ומסתיים בצלע שמולו.

לכל משולש יש שלושה תיכונים, שלושה גבהים ושלושה חוצי זוויות.

במשולש ABCABC שבאיור יוצאים מ-AA שלושת הקטעים: AHAH גובה (AH⊥BCAH\perp BC), ADAD חוצה הזווית AA, ו-AMAM תיכון (BM=MCBM=MC). במשולש שאינו שווה שוקיים אלה שלושה קטעים שונים.

ABCHDM

ארבע הנקודות המיוחדות במשולש

כששלושה ישרים במשולש נפגשים כולם בנקודה אחת, הנקודה הזאת נקראת נקודה מיוחדת של המשולש.

במדויק: שלושה ישרים נפגשים בנקודה אחת אם יש נקודה אחת שנמצאת על שלושתם. בכל משולש יש ארבע נקודות כאלה:

הנקודהמה נפגש בההתכונה שלה
מרכז המעגל החוסםשלושת האנכים האמצעייםמרחקים שווים משלושת הקודקודים
מרכז המעגל החסוםשלושת חוצי הזוויותמרחקים שווים משלוש הצלעות
מפגש התיכונים (מרכז הכובד)שלושת התיכוניםמחלקת כל תיכון ביחס 2:12:1
מפגש הגבהיםשלושת הגבהים (או המשכיהם)

שני ישרים שאינם מקבילים נפגשים תמיד. מה שמיוחד כאן הוא שגם הישר השלישי עובר דרך אותה נקודה.

1. האנכים האמצעיים במשולש ומרכז המעגל החוסם

המעגל החוסם את המשולש

דרך שלושת הקודקודים של כל משולש אפשר להעביר מעגל אחד. המעגל הזה נקרא המעגל החוסם את המשולש, והמשולש חסום בו.

במדויק: המעגל החוסם משולש הוא המעגל שעובר דרך שלושת הקודקודים שלו. המרכז שלו OO הוא הנקודה היחידה שנמצאת במרחקים שווים משלושת הקודקודים, OA=OB=OC=ROA=OB=OC=R, והיא נקודת המפגש של שלושת האנכים האמצעיים לצלעות. לכל משולש יש מעגל חוסם אחד בדיוק.

למה שלושת האנכים האמצעיים נפגשים: נסמן ב-OO את נקודת המפגש של האנכים האמצעיים ל-ABAB ול-BCBC. OO על האנך האמצעי ל-ABAB, ולכן OA=OBOA=OB. OO על האנך האמצעי ל-BCBC, ולכן OB=OCOB=OC. מכאן OA=OCOA=OC, ולכן OO נמצאת גם על האנך האמצעי ל-ACAC.

באיורים: משולש חד זווית (OO בתוכו), משולש ישר זווית (OO באמצע היתר) ומשולש קהה זווית (OO מחוץ לו). האנכים האמצעיים מקווקווים.

ABCO
ABCO
ABCO

האנכים האמצעיים במשולש

שלושת האנכים האמצעיים לצלעות המשולש נפגשים בנקודה אחת OO. היא מרכז המעגל החוסם, ו-OA=OB=OC=ROA=OB=OC=R (RR רדיוס המעגל החוסם).

מיקום מרכז המעגל החוסם

סוג המשולשאיפה נמצא OO
חד זוויתבתוך המשולש
ישר זוויתבאמצע היתר, ו-RR שווה למחצית היתר
קהה זוויתמחוץ למשולש, מעבר לצלע הארוכה
דרך הפתרון

מציאת מרכז המעגל החוסם

כשצריך למצוא את מרכז המעגל החוסם משולש:

1. מעבירים את האנך האמצעי לשתי צלעות (שתיים מספיקות).

2. נקודת החיתוך שלהם היא OO.

3. הרדיוס הוא המרחק מ-OO לאחד הקודקודים, למשל R=OAR=OA.

שים לב

האנך האמצעי לצלע לא עובר בדרך כלל דרך הקודקוד שמולה. הוא עובר דרכו רק כששתי הצלעות האחרות שוות (משולש שווה שוקיים).

שים לב

OA=OB=OCOA=OB=OC נותן שלושה משולשים שווי שוקיים: AOBAOB, BOCBOC ו-COACOA. זה הכלי העיקרי בחישובי זוויות עם OO.

דוגמה - חישוב זוויות בעזרת שלושה משולשים שווי שוקיים

הנקודה OO היא מרכז המעגל החוסם את המשולש החד זווית ABCABC. נתון: ∠OAB=20∘\angle OAB=20^\circ, ∠OBC=30∘\angle OBC=30^\circ.

א. מצאו את ∠OCA\angle OCA.

ב. מצאו את זוויות המשולש ABCABC.

פתרון

1. נתון: OO מרכז המעגל החוסם, ∠OAB=20∘\angle OAB=20^\circ, ∠OBC=30∘\angle OBC=30^\circ. המטרה: ∠OCA\angle OCA וזוויות המשולש.

2. OO מרכז המעגל החוסם, ולכן OA=OB=OCOA=OB=OC. המשולשים AOBAOB, BOCBOC, COACOA שווי שוקיים, וזוויות הבסיס בכל אחד מהם שוות.

3. ב-AOBAOB: ∠OBA=∠OAB=20∘\angle OBA=\angle OAB=20^\circ. ב-BOCBOC: ∠OCB=∠OBC=30∘\angle OCB=\angle OBC=30^\circ. ב-COACOA נסמן ∠OCA=∠OAC=x\angle OCA=\angle OAC=x.

4. המשולש חד זווית, ולכן OO בתוכו, וכל זווית של המשולש מתחלקת לשתי זוויות בסיס. סכום הזוויות במשולש ABCABC: 2(20∘+30∘+x)=180∘2(20^\circ+30^\circ+x)=180^\circ, ולכן x=40∘x=40^\circ.

5. ∠A=20∘+40∘=60∘\angle A=20^\circ+40^\circ=60^\circ, ∠B=20∘+30∘=50∘\angle B=20^\circ+30^\circ=50^\circ, ∠C=30∘+40∘=70∘\angle C=30^\circ+40^\circ=70^\circ. בדיקה: 60∘+50∘+70∘=180∘60^\circ+50^\circ+70^\circ=180^\circ.

xABCO20°30°
תשובה

א. ∠OCA=40∘\angle OCA=40^\circ. ב. ∠A=60∘\angle A=60^\circ, ∠B=50∘\angle B=50^\circ, ∠C=70∘\angle C=70^\circ.

שאלות פתוחות על האנכים האמצעיים במשולש ומרכז המעגל החוסם

2. חוצי הזוויות במשולש ומרכז המעגל החסום

המעגל החסום במשולש

בתוך כל משולש אפשר לצייר מעגל אחד שנוגע בשלוש הצלעות. המעגל הזה נקרא המעגל החסום במשולש, והמשולש חוסם אותו.

במדויק: המעגל החסום במשולש הוא המעגל שנמצא בתוך המשולש ומשיק לכל אחת משלוש הצלעות שלו: נוגע בכל צלע בנקודה אחת בדיוק. המרכז שלו II הוא הנקודה היחידה בתוך המשולש שנמצאת במרחקים שווים משלוש הצלעות, והיא נקודת המפגש של שלושת חוצי הזוויות. הרדיוס rr הוא המרחק הזה, כלומר אורך האנך מ-II לכל צלע. לכל משולש יש מעגל חסום אחד בדיוק.

למה שלושת חוצי הזוויות נפגשים: נסמן ב-II את נקודת המפגש של חוצי הזוויות BB ו-CC. II על חוצה הזווית BB, ולכן היא במרחקים שווים מ-ABAB ומ-BCBC. II על חוצה הזווית CC, ולכן היא במרחקים שווים מ-BCBC ומ-ACAC. מכאן היא במרחקים שווים מ-ABAB ומ-ACAC, ולכן נמצאת גם על חוצה הזווית AA.

באיור: חוצי הזוויות מקווקווים, ו-ID=IE=IF=rID=IE=IF=r הם האנכים מ-II לצלעות. DD, EE, FF הן נקודות ההשקה.

ABCIDEF

חוצי הזוויות במשולש

שלושת חוצי הזוויות של המשולש נפגשים בנקודה אחת II. היא מרכז המעגל החסום, והיא נמצאת במרחקים שווים משלוש הצלעות. המרחק הזה הוא הרדיוס rr.

II נמצאת תמיד בתוך המשולש, בכל סוג של משולש.

דרך הפתרון

מציאת מרכז המעגל החסום

כשצריך למצוא את מרכז המעגל החסום במשולש:

1. מעבירים שני חוצי זוויות (שניים מספיקים).

2. נקודת החיתוך שלהם היא II.

3. הרדיוס הוא אורך האנך מ-II לאחת הצלעות.

שים לב

II לא נמצאת בדרך כלל במרחקים שווים מהקודקודים: IA≠IBIA\ne IB. הרדיוס הוא IDID, האנך לצלע, ולא IAIA.

שים לב

חוצה הזווית לא עובר בדרך כלל דרך אמצע הצלע שמולו. הוא חוצה את הזווית, לא את הצלע.

דוגמה - הזווית BICBIC מתוך זוויות המשולש

במשולש ABCABC נתון: ∠ABC=50∘\angle ABC=50^\circ, ∠ACB=70∘\angle ACB=70^\circ. הנקודה II היא מרכז המעגל החסום במשולש.

א. מצאו את ∠BIC\angle BIC.

ב. מצאו את ∠BAI\angle BAI.

פתרון

1. נתון: ∠B=50∘\angle B=50^\circ, ∠C=70∘\angle C=70^\circ, II מרכז המעגל החסום. המטרה: ∠BIC\angle BIC ו-∠BAI\angle BAI.

2. מרכז המעגל החסום הוא נקודת המפגש של חוצי הזוויות. לכן BIBI חוצה את ∠B\angle B ו-CICI חוצה את ∠C\angle C: ∠IBC=25∘\angle IBC=25^\circ, ∠ICB=35∘\angle ICB=35^\circ.

3. סכום הזוויות במשולש BICBIC: ∠BIC=180∘−25∘−35∘=120∘\angle BIC=180^\circ-25^\circ-35^\circ=120^\circ.

4. ∠BAC=180∘−50∘−70∘=60∘\angle BAC=180^\circ-50^\circ-70^\circ=60^\circ. גם AIAI חוצה זווית (שלושת חוצי הזוויות עוברים דרך II), ולכן ∠BAI=30∘\angle BAI=30^\circ.

120°ABCI25°35°
תשובה

א. ∠BIC=120∘\angle BIC=120^\circ. ב. ∠BAI=30∘\angle BAI=30^\circ.

שאלות פתוחות על חוצי הזוויות במשולש ומרכז המעגל החסום

3. התיכונים במשולש: נקודת המפגש והיחס 2:1

מפגש התיכונים

גם שלושת התיכונים של משולש נפגשים בנקודה אחת. הנקודה הזאת נקראת מפגש התיכונים, או מרכז הכובד של המשולש: משולש מקרטון שמונח על חוד בנקודה הזאת נשאר מאוזן.

במדויק: מפגש התיכונים GG הוא הנקודה המשותפת לשלושת התיכונים של המשולש. היא נמצאת תמיד בתוך המשולש, ומחלקת כל תיכון לשני קטעים ביחס 2:12:1, כשהקטע הארוך הוא זה שליד הקודקוד.

באיור: DD, EE, FF אמצעי הצלעות, ו-ADAD, BEBE, CFCF התיכונים. AG=2GDAG=2GD, BG=2GEBG=2GE, CG=2GFCG=2GF.

ABCDEFG

מפגש התיכונים והיחס 2:12:1

שלושת התיכונים נפגשים בנקודה אחת GG. אם ADAD תיכון, אז AG:GD=2:1AG:GD=2:1, כלומר:

AG=23AD,GD=13ADAG=\frac23AD,\qquad GD=\frac13AD
דרך הפתרון

זיהוי מפגש התיכונים

כשצריך להראות שנקודה GG היא מפגש התיכונים:

1. מראים ש-GG נמצאת על שני תיכונים, או ש-GG נמצאת על תיכון אחד ומחלקת אותו ביחס 2:12:1 מהקודקוד.

2. מסיקים ש-GG היא מפגש התיכונים, ולכן גם התיכון השלישי עובר דרכה.

שים לב

הקטע הארוך הוא זה שליד הקודקוד: AG=2GDAG=2GD, ולא GD=2AGGD=2AG.

שים לב

מפגש התיכונים שונה בדרך כלל ממרכז המעגל החוסם וממרכז המעגל החסום. אל תניחו ש-GA=GBGA=GB.

דוגמה - אורכי קטעים על שני תיכונים מאונכים

במשולש ABCABC התיכונים ADAD ו-BEBE נפגשים בנקודה GG. נתון: AD=12AD=12, BE=9BE=9, והתיכונים מאונכים זה לזה.

א. מצאו את AGAG, GDGD, BGBG ו-GEGE.

ב. מצאו את אורך הצלע ABAB.

פתרון

1. נתון: AD=12AD=12, BE=9BE=9 תיכונים, AD⊥BEAD\perp BE. המטרה: הקטעים על התיכונים, ו-ABAB.

2. GG מפגש התיכונים, ולכן מחלקת כל תיכון ביחס 2:12:1 מהקודקוד.

3. AG=23⋅12=8AG=\frac23\cdot12=8, GD=13⋅12=4GD=\frac13\cdot12=4. BG=23⋅9=6BG=\frac23\cdot9=6, GE=13⋅9=3GE=\frac13\cdot9=3.

4. התיכונים מאונכים, ולכן המשולש AGBAGB ישר זווית ב-GG. לפי משפט פיתגורס: AB2=82+62=100AB^2=8^2+6^2=100, ולכן AB=10AB=10.

8463ABCDEG
תשובה

א. AG=8AG=8, GD=4GD=4, BG=6BG=6, GE=3GE=3. ב. AB=10AB=10.

שאלות פתוחות על התיכונים במשולש: נקודת המפגש והיחס 2:1

4. התיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח

שני משולשים שווי שטח

שטח משולש הוא חצי מכפלת צלע בגובה לצלע הזאת. כשלשני משולשים יש גובה משותף ובסיסים שווים, יש להם אותו שטח, גם אם הם נראים שונים לגמרי.

במדויק: שני משולשים הם שווי שטח אם השטחים שלהם שווים. התיכון ADAD מחלק את המשולש ABCABC לשני משולשים, ABDABD ו-ADCADC, שהם שווי שטח: הבסיסים BDBD ו-DCDC שווים, והגובה מ-AA לישר BCBC משותף לשניהם.

באיור: BD=DCBD=DC, ו-hh הוא הגובה המשותף. לכן SABD=12⋅BD⋅h=12⋅DC⋅h=SADCS_{ABD}=\frac12\cdot BD\cdot h=\frac12\cdot DC\cdot h=S_{ADC}.

hABCDH

התיכון ושטח המשולש

אם ADAD תיכון במשולש ABCABC, אז

SABD=SADC=12SABCS_{ABD}=S_{ADC}=\frac12S_{ABC}

משולשים עם גובה משותף

אם DD נקודה על הצלע BCBC, אז למשולשים ABDABD ו-ADCADC יש אותו גובה מ-AA, ולכן היחס בין השטחים שווה ליחס בין הבסיסים:

SABDSADC=BDDC\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}}=\frac{BD}{DC}

כך גם לכל שני משולשים עם קודקוד משותף, שהבסיסים שלהם על אותו ישר.

שים לב

שווי שטח זה לא חופפים. ABDABD ו-ADCADC שווי שטח, אבל בדרך כלל אינם חופפים.

שים לב

הגובה המשותף הוא האנך מ-AA לישר BCBC. הוא משותף גם כשהוא נופל מחוץ למשולש.

דוגמה - שטח משולש קטן שנוצר ממפגש התיכונים

שטח המשולש ABCABC הוא 3636. ADAD תיכון לצלע BCBC, ו-GG מפגש התיכונים במשולש. מצאו את שטח המשולש BGDBGD.

פתרון

1. נתון: SABC=36S_{ABC}=36, ADAD תיכון, GG מפגש התיכונים. המטרה: SBGDS_{BGD}.

2. התיכון ADAD מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח: SABD=12⋅36=18S_{ABD}=\frac12\cdot36=18.

3. GG על התיכון ADAD, ו-GD=13ADGD=\frac13AD (היחס 2:12:1).

4. למשולשים BGDBGD ו-BADBAD יש קודקוד משותף BB, והבסיסים GDGD ו-ADAD על אותו ישר. לכן SBGDSBAD=GDAD=13\frac{S_{BGD}}{S_{BAD}}=\frac{GD}{AD}=\frac13.

5. SBGD=13⋅18=6S_{BGD}=\frac13\cdot18=6.

6. באותה דרך כל אחד מששת המשולשים ששלושת התיכונים יוצרים שטחו 66, כלומר 16\frac16 משטח המשולש.

ABCDEFG
תשובה

SBGD=6S_{BGD}=6

שאלות פתוחות על התיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח

5. הגבהים במשולש ונקודת מפגשם

מפגש הגבהים

גם שלושת הגבהים של משולש נפגשים בנקודה אחת. במשולש קהה זווית צריך להאריך אותם כדי לראות את זה.

במדויק: מפגש הגבהים HH הוא הנקודה המשותפת לשלושת הישרים שמכילים את גובהי המשולש. במשולש חד זווית הגבהים עצמם נפגשים בתוך המשולש. במשולש קהה זווית רק המשכי הגבהים נפגשים, מחוץ למשולש.

באיורים: משולש חד זווית (HH בתוכו), משולש ישר זווית (הניצבים ABAB ו-CBCB הם גבהים, ולכן H=BH=B, הקודקוד של הזווית הישרה) ומשולש קהה זווית ב-AA (HH מחוץ למשולש; EE ו-FF על המשכי הצלעות CACA ו-BABA).

ABCDEFH
ABCE
ABCDEFH

הגבהים במשולש

שלושת הגבהים של משולש (או הישרים שמכילים אותם) נפגשים בנקודה אחת HH.

סוג המשולשאיפה נמצא HH
חד זוויתבתוך המשולש
ישר זוויתבקודקוד הזווית הישרה
קהה זוויתמחוץ למשולש, מעבר לקודקוד הזווית הקהה

שטח המשולש לפי כל אחד מהגבהים

את שטח המשולש אפשר לחשב עם כל צלע והגובה אליה, ולכן:

S=a⋅ha2=b⋅hb2=c⋅hc2S=\frac{a\cdot h_a}{2}=\frac{b\cdot h_b}{2}=\frac{c\cdot h_c}{2}

(hah_a הגובה לצלע aa.) מכאן: ליד צלע ארוכה יותר הגובה קצר יותר.

משולש שווה שוקיים ומשולש שווה צלעות

•במשולש שווה שוקיים חוצה זווית הראש, התיכון לבסיס והגובה לבסיס מתלכדים, והישר שמכיל אותם הוא גם האנך האמצעי לבסיס. לכן ארבע הנקודות המיוחדות נמצאות על הישר הזה (מרכז המעגל החוסם ומפגש הגבהים יכולים להיות מחוץ למשולש).

•במשולש שווה צלעות זה נכון מכל קודקוד, ולכן ארבע הנקודות מתלכדות לנקודה אחת.

שים לב

כשנתונים שני גבהים שנחתכים ב-HH, גם הישר מהקודקוד השלישי דרך HH מאונך לצלע שמולו. זה נותן זווית ישרה נוספת בלי חישוב.

שים לב

במשולש קהה זווית אל תחפשו את HH בתוך המשולש: מאריכים את הצלעות ואת הגבהים.

דוגמה א - זוויות ליד מפגש הגבהים

במשולש ABCABC נתון: ∠BAC=60∘\angle BAC=60^\circ, ∠ABC=70∘\angle ABC=70^\circ. ADAD ו-BEBE גבהים במשולש, והם נפגשים בנקודה HH.

א. מצאו את ∠AHB\angle AHB.

ב. מצאו את ∠ACH\angle ACH.

פתרון

1. נתון: ∠A=60∘\angle A=60^\circ, ∠B=70∘\angle B=70^\circ, AD⊥BCAD\perp BC, BE⊥ACBE\perp AC, HH נקודת החיתוך. המטרה: ∠AHB\angle AHB ו-∠ACH\angle ACH.

2. במשולש ABDABD (∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ): ∠BAD=90∘−70∘=20∘\angle BAD=90^\circ-70^\circ=20^\circ.

3. במשולש ABEABE (∠AEB=90∘\angle AEB=90^\circ): ∠ABE=90∘−60∘=30∘\angle ABE=90^\circ-60^\circ=30^\circ.

4. במשולש AHBAHB: ∠AHB=180∘−20∘−30∘=130∘\angle AHB=180^\circ-20^\circ-30^\circ=130^\circ.

5. שלושת הגבהים נפגשים ב-HH, ולכן הישר CHCH מכיל את הגובה השלישי: CH⊥ABCH\perp AB. נסמן ב-FF את נקודת החיתוך שלו עם ABAB.

6. במשולש AFCAFC (∠AFC=90∘\angle AFC=90^\circ): ∠ACF=90∘−60∘=30∘\angle ACF=90^\circ-60^\circ=30^\circ, ו-∠ACH=∠ACF\angle ACH=\angle ACF.

ABCDEFH20°30°
תשובה

א. ∠AHB=130∘\angle AHB=130^\circ. ב. ∠ACH=30∘\angle ACH=30^\circ.

דוגמה ב - גובה לצלע אחרת דרך השטח

במשולש ABCABC נתון: BC=10BC=10, AC=8AC=8, והגובה ADAD לצלע BCBC שווה 66. מצאו את אורך הגובה BEBE לצלע ACAC.

פתרון

1. נתון: BC=10BC=10, AC=8AC=8, AD=6AD=6. המטרה: BEBE.

2. השטח לפי הצלע BCBC: S=10⋅62=30S=\frac{10\cdot6}{2}=30.

3. אותו שטח לפי הצלע ACAC: 8⋅BE2=30\frac{8\cdot BE}{2}=30.

4. 4⋅BE=304\cdot BE=30, ולכן BE=7.5BE=7.5.

תשובה

BE=7.5BE=7.5

שאלות פתוחות על הגבהים במשולש ונקודת מפגשם

6. בניות בסרגל ומחוגה: אנך אמצעי, חוצה זווית ומרכזי המעגלים

בנייה בסרגל ומחוגה

בבנייה גאומטרית לא מודדים. משתמשים רק בשני כלים: סרגל, כדי להעביר ישר דרך שתי נקודות, ומחוגה, כדי לסמן קשת סביב נקודה.

במדויק: בנייה בסרגל ומחוגה היא סדרת צעדים שבה כל צעד הוא אחד משני אלה: העברת ישר דרך שתי נקודות שכבר יש (בסרגל בלי שנתות), או סימון מעגל או קשת סביב נקודה שכבר יש, ברדיוס שווה למרחק בין שתי נקודות שכבר יש (במחוגה). נקודות חדשות מתקבלות רק מחיתוך של ישרים וקשתות. כל בנייה מלווה בנימוק למה היא נכונה.

בניית האנך האמצעי ל-ABAB (האיור עם הנקודות PP, MM, QQ): שתי הקשתות באותו רדיוס סביב AA וסביב BB נחתכות ב-PP וב-QQ, והישר PQPQ הוא האנך האמצעי.

חציית הזווית AA (האיור עם הנקודה TT): קשת סביב AA חותכת את השוקיים ב-PP וב-QQ, ושתי קשתות באותו רדיוס סביב PP וסביב QQ נחתכות ב-TT. הקרן ATAT חוצה את הזווית.

ABPQM
APQT
דרך הפתרון

בניית אנך אמצעי לקטע ABAB

כשנתון קטע ABAB:

1. פותחים את המחוגה לרדיוס גדול ממחצית ABAB, ומסמנים קשת סביב AA משני צדי הקטע.

2. באותו רדיוס מסמנים קשת סביב BB. הקשתות נחתכות בשתי נקודות, PP ו-QQ.

3. מעבירים בסרגל את הישר PQPQ. זה האנך האמצעי.

נימוק: PA=PBPA=PB ו-QA=QBQA=QB (אותו רדיוס), ולכן PP ו-QQ על האנך האמצעי. דרך שתי נקודות עובר ישר אחד בלבד.

דרך הפתרון

בניית חוצה זווית

כשנתונה זווית שקודקודה AA:

1. מסמנים קשת סביב AA. היא חותכת את השוקיים ב-PP וב-QQ.

2. ברדיוס אחד, גדול ממחצית PQPQ, מסמנים קשת סביב PP וקשת סביב QQ, כך שייחתכו בנקודה TT בתוך הזווית.

3. מעבירים את הקרן ATAT. זה חוצה הזווית.

נימוק: AP=AQAP=AQ, PT=QTPT=QT ו-ATAT משותפת, ולכן △APT≅△AQT\triangle APT\cong\triangle AQT (צ.צ.צ) ו-∠PAT=∠QAT\angle PAT=\angle QAT.

דרך הפתרון

בניית המעגל החוסם והמעגל החסום

כשנתון משולש ABCABC:

1. מעגל חוסם: בונים אנכים אמצעיים לשתי צלעות. החיתוך הוא OO. מסמנים מעגל סביב OO ברדיוס OAOA.

2. מעגל חסום: בונים חוצי זוויות לשתי זוויות. החיתוך הוא II. מורידים מ-II אנך לאחת הצלעות, ונקודת החיתוך היא DD. מסמנים מעגל סביב II ברדיוס IDID.

שים לב

בבניית אנך אמצעי הרדיוס חייב להיות גדול ממחצית ABAB. אחרת הקשתות סביב AA וסביב BB לא נפגשות.

שים לב

ברדיוס של המעגל החסום צריך את האנך מ-II לצלע. הקטע מ-II לקודקוד ארוך מהרדיוס.

דוגמה - בניית המעגל החסום במשולש ונימוק

נתון משולש ABCABC. תארו בנייה בסרגל ומחוגה של המעגל החסום במשולש, ונמקו למה המעגל שבניתם משיק לשלוש הצלעות.

פתרון

1. נתון: משולש ABCABC. המטרה: לבנות מעגל שמרכזו במרחקים שווים משלוש הצלעות.

2. בונים את חוצה הזווית BB ואת חוצה הזווית CC (בדרך של חציית זווית). נקודת החיתוך שלהם היא II.

3. מורידים אנך מ-II לצלע BCBC (בנייה של אנך מנקודה לישר). נקודת החיתוך היא DD.

4. מסמנים מעגל סביב II ברדיוס IDID.

5. נימוק: II על חוצה הזווית BB, ולכן היא במרחקים שווים מ-ABAB ומ-BCBC. II על חוצה הזווית CC, ולכן היא במרחקים שווים מ-BCBC ומ-ACAC. לכן המרחקים מ-II לשלוש הצלעות שווים ל-IDID, והמעגל ברדיוס IDID נוגע בכל צלע בנקודה אחת: זה המעגל החסום.

ABCID
תשובה

חוצי הזוויות BB ו-CC נחתכים במרכז II. הרדיוס הוא האנך IDID לצלע BCBC.

שאלות פתוחות על בניות בסרגל ומחוגה: אנך אמצעי, חוצה זווית ומרכזי המעגלים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.