דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חפיפה ומשפטים במשולש ישר-זווית

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחפיפה ומשפטים במשולש ישר-זווית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

משולשים חופפים

שני משולשים חופפים כשאפשר להניח אחד מהם על השני כך שיכסה אותו בדיוק. מותר להזיז, לסובב וגם להפוך.

במדויק: המשולשים ABCABC ו-DEFDEF חופפים (כותבים △ABC≅△DEF\triangle ABC\cong\triangle DEF) אם יש התאמה בין הקודקודים, A↔DA\leftrightarrow D, B↔EB\leftrightarrow E, C↔FC\leftrightarrow F, שבה כל שלוש הצלעות המתאימות שוות (AB=DEAB=DE, BC=EFBC=EF, AC=DFAC=DF) וכל שלוש הזוויות המתאימות שוות (∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F). סדר האותיות ברישום הוא ההתאמה.

באיור המשולש DEFDEF הוא תמונת ראי של ABCABC. צלעות שוות מסומנות באותו מספר קווים, וזוויות שוות באותו מספר קשתות. בחפיפה, מול צלעות מתאימות מונחות זוויות מתאימות: מול BCBC מונחת ∠A\angle A, ומול EFEF מונחת ∠D\angle D.

ABCDEF

תזכורת: משולש ישר-זווית ומשפט פיתגורס

בנושא הזה נעבוד הרבה עם משולשים שיש בהם זווית של 90∘90^\circ. כדאי לזכור את השמות של הצלעות שלהם.

במדויק: משולש ישר-זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו היא 90∘90^\circ. שתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה נקראות ניצבים, והצלע שמול הזווית הישרה נקראת יתר. משפט פיתגורס: במשולש ישר-זווית סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר: a2+b2=c2a^2+b^2=c^2.

שתי הזוויות האחרות במשולש ישר-זווית חדות, כי סכום שלוש הזוויות הוא 180∘180^\circ. לכן הזווית הישרה היא הגדולה ביותר במשולש, והיתר הוא הצלע הארוכה ביותר.

ניצב aניצב bיתר cCBA

משפט ומשפט הפוך

בגאומטריה הרבה משפטים בנויים כך: "אם מתקיים דבר א, אז מתקיים דבר ב". כשמחליפים בין החלקים מקבלים משפט חדש, שצריך להוכיח בנפרד.

במדויק: למשפט "אם א, אז ב" המשפט ההפוך הוא "אם ב, אז א". המשפט ההפוך אינו נובע מהמשפט עצמו: יש משפטים שההפוך שלהם נכון, ויש כאלה שההפוך שלהם לא נכון.

דוגמה למשפט שההפוך שלו לא נכון: "אם שתי זוויות הן קודקודיות, אז הן שוות" נכון. ההפוך, "אם שתי זוויות שוות, אז הן קודקודיות", לא נכון: לשתי זוויות הבסיס במשולש שווה-שוקיים יש אותו גודל, והן אינן קודקודיות.

בנושא הזה נפגוש שלושה משפטים שגם ההפוך שלהם נכון: משפט פיתגורס, התיכון ליתר, והניצב מול זווית של 30∘30^\circ.

1. חזרה: משפטי החפיפה צ.ז.צ, ז.צ.ז, צ.צ.צ בהוכחות

שלושה נתונים שמספיקים לחפיפה

כדי להוכיח ששני משולשים חופפים לא צריך לבדוק את כל שש ההתאמות. מספיק למצוא שלושה נתונים מתאימים, ומשפט חפיפה נותן את השאר.

במדויק: שני משולשים חופפים אם מתקיים אחד מאלה:

- צ.ז.צ: שתי צלעות במשולש אחד שוות לשתי צלעות במשולש השני, והזוויות הכלואות ביניהן שוות.

- ז.צ.ז: שתי זוויות במשולש אחד שוות לשתי זוויות במשולש השני, והצלעות שביניהן שוות.

- צ.צ.צ: שלוש הצלעות במשולש אחד שוות לשלוש הצלעות במשולש השני.

בכל איור מסומנים שלושת הנתונים שצריך למצוא שווים גם במשולש השני.

ABCצ.ז.צ
ABCז.צ.ז
ABCצ.צ.צ

שלושת משפטי החפיפה

משפטמה צריך שיהיה שווה
צ.ז.צשתי צלעות והזווית שביניהן
ז.צ.זשתי זוויות והצלע שביניהן
צ.צ.צשלוש הצלעות

אחרי שהוכחנו חפיפה, כל שאר הצלעות והזוויות המתאימות שוות: מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות, ומול צלעות שוות מונחות זוויות שוות.

דרך הפתרון

כתיבת הוכחה בחפיפת משולשים

כשצריך להוכיח ששני קטעים שווים או ששתי זוויות שוות:

1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח, ומסמנים את הנתונים בסרטוט.

2. בוחרים שני משולשים שהקטעים (או הזוויות) שצריך להוכיח הם צלעות (או זוויות) שלהם.

3. מוצאים שלושה זוגות של נתונים שווים, ולכל זוג כותבים נימוק: נתון, צלע משותפת, זוויות קודקודיות, זוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים, זוויות בסיס במשולש שווה-שוקיים.

4. כותבים את החפיפה לפי סדר הקודקודים המתאימים, ואת שם המשפט.

5. מסיקים את המבוקש: "צלעות מתאימות במשולשים חופפים" או "זוויות מתאימות במשולשים חופפים".

שים לב

שלוש זוויות שוות לא מספיקות לחפיפה: למשולש קטן ולמשולש גדול יכולות להיות אותן זוויות. צריך לפחות צלע אחת.

שים לב

ב-ז.צ.ז: אם שתי זוויות שוות, גם הזווית השלישית שווה (סכום הזוויות 180∘180^\circ). לכן מספיקה כל זוג צלעות מתאימות, גם אם הצלע לא בין שתי הזוויות הנתונות.

שים לב

ב-צ.ז.צ הזווית חייבת להיות בין שתי הצלעות. שתי צלעות וזווית שאינה ביניהן הן מקרה אחר: משפט החפיפה הרביעי.

דוגמה - הוכחה בצ.ז.צ עם זוויות קודקודיות

הקטעים ADAD ו-BCBC נחתכים בנקודה EE, כך ש-AE=EDAE=ED ו-BE=ECBE=EC.

א. הוכיחו: AB=DCAB=DC.

ב. הוכיחו: AB∥CDAB\parallel CD.

פתרון

1. נתון: AE=EDAE=ED, BE=ECBE=EC. המטרה: AB=DCAB=DC ו-AB∥CDAB\parallel CD.

2. בוחרים את המשולשים ABEABE ו-DCEDCE: ABAB צלע באחד ו-DCDC צלע בשני.

3. AE=DEAE=DE (נתון), BE=CEBE=CE (נתון), ∠AEB=∠DEC\angle AEB=\angle DEC (זוויות קודקודיות). הזווית כלואה בין שתי הצלעות בכל משולש.

4. לכן △ABE≅△DCE\triangle ABE\cong\triangle DCE לפי צ.ז.צ.

5. א: AB=DCAB=DC (צלעות מתאימות במשולשים חופפים).

6. ב: ∠BAE=∠CDE\angle BAE=\angle CDE (זוויות מתאימות במשולשים חופפים: שתיהן מול הצלעות השוות BEBE ו-CECE). אלה זוויות מתחלפות בין הישרים ABAB ו-CDCD והחותך ADAD, ולכן AB∥CDAB\parallel CD.

ADBCE
תשובה

א. AB=DCAB=DC. ב. AB∥CDAB\parallel CD, כי ∠BAE=∠CDE\angle BAE=\angle CDE הן זוויות מתחלפות שוות.

שאלות פתוחות על חזרה: משפטי החפיפה צ.ז.צ, ז.צ.ז, צ.צ.צ בהוכחות

2. משפט חפיפה רביעי: שתי צלעות והזווית מול הצלע הגדולה

שתי צלעות וזווית שמול אחת מהן

ראינו ש-צ.ז.צ דורש שהזווית תהיה בין שתי הצלעות. מה קורה כשהזווית השווה נמצאת מול אחת הצלעות? כאן יש משפט חפיפה רביעי, אבל רק כשהזווית מונחת מול הצלע הגדולה.

במדויק: אם בשני משולשים שתי צלעות שוות בהתאמה, והזוויות שמול הגדולה מבין שתי הצלעות האלה שוות, אז המשולשים חופפים. אם שתי הצלעות שוות זו לזו, מספיקה זווית שמול אחת מהן.

באיור AB=DEAB=DE, AC=DFAC=DF ו-AC>ABAC>AB. הזווית ∠B\angle B מונחת מול ACAC, הצלע הגדולה, והזווית ∠E\angle E מונחת מול DFDF. לכן מ-∠B=∠E\angle B=\angle E נובע △ABC≅△DEF\triangle ABC\cong\triangle DEF.

ABCDEF

מקרה חשוב: ניצב ויתר. במשולש ישר-זווית הזווית הישרה מונחת מול היתר, שהוא הצלע הגדולה ביותר. לכן שני משולשים ישרי-זווית שיש להם יתר שווה וניצב שווה חופפים.

ABCDEF

משפט החפיפה הרביעי

בשני משולשים: שתי צלעות שוות בהתאמה, וגם הזוויות שמול הגדולה מבין שתי הצלעות שוות. אז המשולשים חופפים.

מקרה פרטי: שני משולשים ישרי-זווית עם יתר שווה וניצב שווה חופפים.

דרך הפתרון

שימוש במשפט החפיפה הרביעי

כשנתונות שתי צלעות שוות וזווית שווה שאינה ביניהן:

1. בודקים מול איזו מבין שתי הצלעות מונחת הזווית השווה.

2. מראים שזו הצלע הגדולה מבין השתיים: לפי נתון מספרי, כי היא יתר, או כי היא מול זווית קהה או ישרה (מול הזווית הגדולה יותר מונחת צלע גדולה יותר).

3. כותבים את החפיפה לפי סדר הקודקודים ואת הנימוק "משפט החפיפה הרביעי".

שים לב

זווית קהה או ישרה היא תמיד הזווית הגדולה במשולש. לכן הצלע שמולה גדולה מכל צלע אחרת, והתנאי של המשפט מתקיים מעצמו.

שים לב

אם הזווית השווה מונחת מול הצלע הקטנה, המשפט לא חל, והמשולשים לא בהכרח חופפים.

דוגמה - זווית קהה מול צלע משותפת

במרובע ABCDABCD האלכסון BDBD. נתון: AB=CDAB=CD, ∠BAD=∠BCD=110∘\angle BAD=\angle BCD=110^\circ.

הוכיחו: AD=CBAD=CB.

פתרון

1. נתון: AB=CDAB=CD, ∠BAD=∠BCD=110∘\angle BAD=\angle BCD=110^\circ. המטרה: AD=CBAD=CB.

2. בוחרים את המשולשים ABDABD ו-CDBCDB: ADAD צלע באחד ו-CBCB צלע בשני.

3. AB=CDAB=CD (נתון), BD=DBBD=DB (צלע משותפת), ∠BAD=∠DCB\angle BAD=\angle DCB (נתון).

4. הזווית השווה אינה בין שתי הצלעות: היא מונחת מול BDBD. לכן צ.ז.צ לא מתאים, ובודקים את משפט החפיפה הרביעי.

5. במשולש ABDABD הזווית ∠BAD=110∘\angle BAD=110^\circ קהה, ולכן היא הגדולה במשולש. מול הזווית הגדולה מונחת הצלע הגדולה, ולכן BD>ABBD>AB. כלומר הזווית השווה מונחת מול הגדולה מבין שתי הצלעות.

6. לכן △ABD≅△CDB\triangle ABD\cong\triangle CDB לפי משפט החפיפה הרביעי (A↔CA\leftrightarrow C, B↔DB\leftrightarrow D, D↔BD\leftrightarrow B).

7. AD=CBAD=CB (צלעות מתאימות במשולשים חופפים).

110°110°ABCD
תשובה

△ABD≅△CDB\triangle ABD\cong\triangle CDB לפי משפט החפיפה הרביעי, ולכן AD=CBAD=CB.

שאלות פתוחות על משפט חפיפה רביעי: שתי צלעות והזווית מול הצלע הגדולה

3. מקרה אי-החפיפה: הזווית מול הצלע הקטנה

כשהזווית מונחת מול הצלע הקטנה

משפט החפיפה הרביעי עובד רק כשהזווית מונחת מול הצלע הגדולה. אם היא מונחת מול הצלע הקטנה, האינטואיציה מטעה: יכולים להיות שני משולשים שונים עם אותם נתונים.

במדויק: אם בשני משולשים שתי צלעות שוות בהתאמה, והזוויות שמול הקטנה מבין שתי הצלעות שוות, אז אי אפשר להסיק שהמשולשים חופפים. יש שתי אפשרויות בלבד: או שהמשולשים חופפים, או שהם אינם חופפים, ואז הזוויות שמול הצלעות הגדולות משלימות זו את זו ל-180∘180^\circ.

דוגמה פשוטה: במשולש שווה-שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC) הנקודה DD נמצאת על הבסיס BCBC, ואינה האמצע שלו. במשולשים ABDABD ו-ACDACD: AB=ACAB=AC, ADAD משותפת, ו-∠B=∠C\angle B=\angle C (זוויות בסיס). אבל המשולשים לא חופפים, כי BD≠DCBD\ne DC. הזווית השווה מונחת מול ADAD, וזו הצלע הקטנה: AD<ABAD<AB.

והמשולשים מקיימים את מה שהכלל צופה למקרה שאין חפיפה: ∠ADB+∠ADC=180∘\angle ADB+\angle ADC=180^\circ (זוויות צמודות), ואלה בדיוק הזוויות שמול הצלעות הגדולות ABAB ו-ACAC.

ABCD

כך זה נראה בבנייה: זווית של 40∘40^\circ בקודקוד BB, AB=7AB=7 ו-AC=5AC=5, כלומר הזווית מול הצלע הקטנה. קשת המחוגה שמרכזה AA ורדיוסה 55 חותכת את הקרן השנייה בשתי נקודות, CC ו-C′C'. לכן יש שני משולשים לא חופפים, ABCABC ו-ABC′ABC', עם אותם נתונים. הזוויות ∠ACB\angle ACB ו-∠AC′B\angle AC'B משלימות זו את זו ל-180∘180^\circ.

BACC'40°

זווית מול הצלע הקטנה: שתי אפשרויות

נתון: AB=DEAB=DE, AC=DFAC=DF, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ו-AC<ABAC<AB (הזווית מונחת מול הצלע הקטנה).

אז מתקיים אחד מהשניים:

- △ABC≅△DEF\triangle ABC\cong\triangle DEF, ואז ∠C=∠F\angle C=\angle F;

•המשולשים אינם חופפים, ואז ∠C+∠F=180∘\angle C+\angle F=180^\circ.

∠C\angle C ו-∠F\angle F הן הזוויות שמול הצלעות הגדולות ABAB ו-DEDE.

דרך הפתרון

בניית משולש לפי שתי צלעות וזווית

כשנתונות הזווית ∠B\angle B, הצלע ABAB שליד הזווית, והצלע ACAC שמולה:

1. בונים את הזווית ∠B\angle B ומסמנים על אחת מקרניה את הנקודה AA במרחק ABAB מ-BB.

2. משרטטים מעגל שמרכזו AA ורדיוסו ACAC.

3. כל נקודת חיתוך של המעגל עם הקרן השנייה של הזווית היא קודקוד CC אפשרי.

מול איזו צלע הזוויתכמה משולשים
מול הצלע הגדולה (AC>ABAC>AB)משולש אחד בלבד
מול הצלע הקטנה (AC<ABAC<AB)שניים, אחד או אף אחד: לפי מספר נקודות החיתוך
שים לב

אם ידוע ש-∠C\angle C ו-∠F\angle F שתיהן חדות, או שתיהן קהות, הסכום שלהן אינו 180∘180^\circ. במקרה כזה המשולשים כן חופפים.

שים לב

לא קובעים שמשולשים חופפים לפי שתי צלעות וזווית שאינה ביניהן בלי לבדוק מול איזו צלע הזווית. זו הטעות הנפוצה ביותר בנושא.

דוגמה - מציאת הזוויות במשולש שאינו חופף

במשולשים ABCABC ו-DEFDEF נתון: AB=DEAB=DE, AC=DFAC=DF, AC<ABAC<AB, ∠B=∠E=40∘\angle B=\angle E=40^\circ, ∠C=75∘\angle C=75^\circ. המשולשים אינם חופפים.

מצאו את זוויות המשולש DEFDEF.

פתרון

1. נתון: שתי צלעות שוות בהתאמה, והזווית השווה ∠B=∠E\angle B=\angle E מונחת מול ACAC ו-DFDF, הצלעות הקטנות. המשולשים אינם חופפים. המטרה: ∠D\angle D ו-∠F\angle F.

2. הזוויות שמול הצלעות הגדולות ABAB ו-DEDE הן ∠C\angle C ו-∠F\angle F. המשולשים אינם חופפים, ולכן הזוויות האלה משלימות ל-180∘180^\circ.

3. ∠F=180∘−75∘=105∘\angle F=180^\circ-75^\circ=105^\circ.

4. סכום הזוויות במשולש DEFDEF: ∠D=180∘−40∘−105∘=35∘\angle D=180^\circ-40^\circ-105^\circ=35^\circ.

5. בדיקה: ב-DEFDEF מתקיים DF<DEDF<DE, ובאמת ∠E=40∘\angle E=40^\circ (מול DFDF) קטנה מ-∠F=105∘\angle F=105^\circ (מול DEDE).

75°105°ABCDEF40°40°
תשובה

∠E=40∘\angle E=40^\circ, ∠F=105∘\angle F=105^\circ, ∠D=35∘\angle D=35^\circ.

שאלות פתוחות על מקרה אי-החפיפה: הזווית מול הצלע הקטנה

4. המשפט ההפוך למשפט פיתגורס

המשפט ההפוך למשפט פיתגורס

משפט פיתגורס אומר: אם המשולש ישר-זווית, אז a2+b2=c2a^2+b^2=c^2. גם הכיוון ההפוך נכון, והוא הכלי להוכיח שזווית היא ישרה בלי למדוד אותה.

במדויק: אם במשולש סכום הריבועים של שתי צלעות שווה לריבוע הצלע השלישית, אז המשולש ישר-זווית, והזווית הישרה מונחת מול הצלע השלישית.

במשולש שצלעותיו 66, 88 ו-1010 מתקיים 62+82=36+64=100=1026^2+8^2=36+64=100=10^2. לכן הזווית שמול הצלע 1010 ישרה, ו-1010 הוא היתר.

8610CBA

המשפט ההפוך למשפט פיתגורס

במשולש שצלעותיו aa, bb, cc: אם a2+b2=c2a^2+b^2=c^2, אז הזווית שמול cc היא 90∘90^\circ.

דרך הפתרון

האם המשולש ישר-זווית?

כשנתונים שלושת אורכי הצלעות:

1. מזהים את הצלע הגדולה ביותר cc. רק היא יכולה להיות יתר.

2. מחשבים את סכום הריבועים של שתי הצלעות האחרות ואת c2c^2.

3. אם הם שווים: המשולש ישר-זווית, והזווית הישרה מול cc (המשפט ההפוך).

4. אם הם לא שווים: המשולש אינו ישר-זווית (אחרת, לפי משפט פיתגורס, היה מתקיים שוויון).

שים לב

בודקים תמיד מול הצלע הגדולה. ב-5,12,135,12,13: 52+122=169=1325^2+12^2=169=13^2, אבל 52+132≠1225^2+13^2\ne12^2 לא אומר שום דבר על המשולש.

שים לב

שלשות שכדאי לזהות מהר: 3,4,53,4,5, 5,12,135,12,13, 8,15,178,15,17, וכל כפולה שלהן (למשל 6,8,106,8,10).

דוגמה - הוכחת ניצבות ואז חישוב צלע

הנקודה DD נמצאת על הצלע BCBC במשולש ABCABC. נתון: AB=13AB=13, AD=12AD=12, BD=5BD=5, DC=9DC=9.

א. הוכיחו: AD⊥BCAD\perp BC.

ב. מצאו את ACAC.

ג. מצאו את שטח המשולש ABCABC.

פתרון

1. נתון: AB=13AB=13, AD=12AD=12, BD=5BD=5, DC=9DC=9, DD על BCBC. המטרה: להוכיח AD⊥BCAD\perp BC, ולמצוא ACAC ואת השטח.

2. א: במשולש ABDABD הצלע הגדולה היא AB=13AB=13. בודקים: AD2+BD2=144+25=169=132=AB2AD^2+BD^2=144+25=169=13^2=AB^2.

3. לפי המשפט ההפוך למשפט פיתגורס, הזווית שמול ABAB ישרה: ∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ. לכן AD⊥BCAD\perp BC.

4. ב: ∠ADC=180∘−90∘=90∘\angle ADC=180^\circ-90^\circ=90^\circ (זוויות צמודות). במשולש ישר-הזווית ADCADC, לפי משפט פיתגורס: AC2=AD2+DC2=144+81=225AC^2=AD^2+DC^2=144+81=225, ולכן AC=15AC=15.

5. ג: ADAD הוא הגובה לצלע BC=5+9=14BC=5+9=14. השטח: 14⋅122=84\frac{14\cdot12}{2}=84.

131259ABCD
תשובה

א. AD2+BD2=AB2AD^2+BD^2=AB^2, ולכן ∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ. ב. AC=15AC=15. ג. S=84S=84.

שאלות פתוחות על המשפט ההפוך למשפט פיתגורס

5. התיכון ליתר במשולש ישר-זווית והמשפט ההפוך

התיכון ליתר

תיכון במשולש מחבר קודקוד עם אמצע הצלע שמולו. במשולש ישר-זווית יש לתיכון ליתר תכונה מיוחדת: הוא שווה בדיוק לחצי היתר.

במדויק: תיכון במשולש הוא קטע שמחבר קודקוד עם אמצע הצלע שמולו. התיכון ליתר במשולש ישר-זווית הוא התיכון שיוצא מקודקוד הזווית הישרה אל אמצע היתר. אורכו שווה למחצית היתר.

אם MM אמצע היתר ABAB, אז MA=MB=MCMA=MB=MC: שלושת הקטעים שווים לחצי היתר. לכן התיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי-שוקיים, AMCAMC ו-BMCBMC. בשני המשולשים האלה זוויות הבסיס שוות, וזה הכלי לחישובי זוויות.

CBAM

התיכון ליתר

במשולש ישר-זווית (∠C=90∘\angle C=90^\circ), אם MM אמצע היתר ABAB, אז CM=AB2CM=\frac{AB}{2}, ולכן MA=MB=MCMA=MB=MC.

המשפט ההפוך: תיכון ששווה לחצי הצלע

אם במשולש תיכון שווה למחצית הצלע שהוא חוצה, אז המשולש ישר-זווית. הזווית הישרה היא בקודקוד שממנו יוצא התיכון.

כלומר: אם MM אמצע ABAB ו-CM=AB2CM=\frac{AB}{2}, אז ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

שים לב

רק התיכון ליתר שווה לחצי הצלע. התיכון לניצב אינו שווה לחצי הניצב.

שים לב

כדי להוכיח שזווית ישרה בעזרת המשפט ההפוך, מראים ש-MA=MB=MCMA=MB=MC כאשר MM אמצע הצלע שמול הזווית.

דוגמה א - חישוב זוויות בעזרת התיכון ליתר

במשולש ישר-זווית ABCABC (∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ) נתון ∠B=35∘\angle B=35^\circ. CMCM הוא התיכון ליתר.

מצאו את זוויות המשולש AMCAMC.

פתרון

1. נתון: ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, ∠B=35∘\angle B=35^\circ, MM אמצע ABAB. המטרה: ∠A\angle A, ∠MCA\angle MCA ו-∠AMC\angle AMC.

2. סכום הזוויות במשולש ABCABC: ∠A=180∘−90∘−35∘=55∘\angle A=180^\circ-90^\circ-35^\circ=55^\circ.

3. התיכון ליתר שווה למחצית היתר: MC=MAMC=MA. לכן המשולש AMCAMC שווה-שוקיים.

4. זוויות הבסיס שוות: ∠MCA=∠A=55∘\angle MCA=\angle A=55^\circ.

5. ∠AMC=180∘−55∘−55∘=70∘\angle AMC=180^\circ-55^\circ-55^\circ=70^\circ.

55°55°70°CBAM35°
תשובה

∠A=55∘\angle A=55^\circ, ∠MCA=55∘\angle MCA=55^\circ, ∠AMC=70∘\angle AMC=70^\circ.

דוגמה ב - המשפט ההפוך: מזהים זווית ישרה ומחשבים צלע

במשולש ABCABC הנקודה MM היא אמצע הצלע ABAB. נתון: AB=26AB=26, CM=13CM=13, AC=10AC=10.

מצאו את BCBC.

פתרון

1. נתון: MM אמצע ABAB, AB=26AB=26, CM=13CM=13, AC=10AC=10. המטרה: BCBC.

2. CMCM הוא תיכון לצלע ABAB, ו-CM=13=262CM=13=\frac{26}{2}: התיכון שווה למחצית הצלע שהוא חוצה.

3. לפי המשפט ההפוך, המשולש ישר-זווית, והזווית הישרה בקודקוד CC: ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ. ABAB הוא היתר.

4. לפי משפט פיתגורס: BC2=AB2−AC2=676−100=576BC^2=AB^2-AC^2=676-100=576, ולכן BC=24BC=24.

131024CBAM
תשובה

BC=24BC=24

שאלות פתוחות על התיכון ליתר במשולש ישר-זווית והמשפט ההפוך

6. הניצב מול זווית של 30° והמשפט ההפוך

הניצב מול זווית של 30∘30^\circ

במשולש ישר-זווית שיש בו זווית של 30∘30^\circ, הניצב שמול הזווית הזאת קצר במיוחד: הוא בדיוק חצי מהיתר.

במדויק: אם במשולש ישר-זווית יש זווית חדה של 30∘30^\circ, אז הניצב שמול הזווית הזאת שווה למחצית היתר. המשפט ההפוך: אם במשולש ישר-זווית ניצב שווה למחצית היתר, אז הזווית שמול הניצב הזה היא 30∘30^\circ.

למה זה נכון: משקפים את המשולש ABCABC (∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠B=30∘\angle B=30^\circ) ביחס לישר BCBC. מתקבל המשולש ABA′ABA' שכל זוויותיו 60∘60^\circ, כלומר משולש שווה-צלעות. לכן AA′=ABAA'=AB, ו-ACAC הוא חצי מ-AA′AA', כלומר חצי מ-ABAB.

cc/2CBAA'30°

הניצב מול זווית של 30∘30^\circ

במשולש ישר-זווית (∠C=90∘\angle C=90^\circ): אם ∠B=30∘\angle B=30^\circ, אז AC=AB2AC=\frac{AB}{2}.

המשפט ההפוך: ניצב ששווה לחצי היתר

במשולש ישר-זווית (∠C=90∘\angle C=90^\circ): אם AC=AB2AC=\frac{AB}{2}, אז ∠B=30∘\angle B=30^\circ, ולכן ∠A=60∘\angle A=60^\circ.

שים לב

הכלל רק למשולש ישר-זווית, ורק לניצב שמול 30∘30^\circ. הניצב השני ארוך יותר: לפי משפט פיתגורס, ביתר cc הוא 32c\frac{\sqrt3}{2}c.

שים לב

זווית קהה של 120∘120^\circ או 150∘150^\circ רומזת על 30∘30^\circ: מורידים גובה ומקבלים משולש ישר-זווית עם זווית של 30∘30^\circ.

דוגמה א - משולש שווה-שוקיים עם זווית ראש 120∘120^\circ

במשולש שווה-שוקיים ABCABC נתון: AB=AC=8AB=AC=8, ∠BAC=120∘\angle BAC=120^\circ. ADAD הוא הגובה לבסיס BCBC.

מצאו את ADAD ואת BCBC.

פתרון

1. נתון: AB=AC=8AB=AC=8, ∠BAC=120∘\angle BAC=120^\circ, AD⊥BCAD\perp BC. המטרה: ADAD ו-BCBC.

2. זוויות הבסיס שוות: ∠B=∠C=180∘−120∘2=30∘\angle B=\angle C=\frac{180^\circ-120^\circ}{2}=30^\circ.

3. במשולש ישר-הזווית ABDABD (∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ) הניצב ADAD מונח מול ∠B=30∘\angle B=30^\circ, ולכן AD=AB2=4AD=\frac{AB}{2}=4.

4. לפי משפט פיתגורס: BD=82−42=48=43BD=\sqrt{8^2-4^2}=\sqrt{48}=4\sqrt3.

5. במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון, ולכן BC=2BD=83BC=2BD=8\sqrt3.

120°88ABCD30°
תשובה

AD=4AD=4, BC=83BC=8\sqrt3

דוגמה ב - המשפט ההפוך: מצלעות לזוויות

במשולש ABCABC נתון: ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, AB=12AB=12, BC=6BC=6.

מצאו את זוויות המשולש ואת ACAC.

פתרון

1. נתון: ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, AB=12AB=12 (היתר), BC=6BC=6. המטרה: ∠A\angle A, ∠B\angle B ו-ACAC.

2. BC=6=122BC=6=\frac{12}{2}: הניצב BCBC שווה למחצית היתר.

3. לפי המשפט ההפוך, הזווית שמול BCBC היא 30∘30^\circ: ∠A=30∘\angle A=30^\circ.

4. ∠B=180∘−90∘−30∘=60∘\angle B=180^\circ-90^\circ-30^\circ=60^\circ.

5. לפי משפט פיתגורס: AC=122−62=108=63AC=\sqrt{12^2-6^2}=\sqrt{108}=6\sqrt3.

60°612CAB30°
תשובה

∠A=30∘\angle A=30^\circ, ∠B=60∘\angle B=60^\circ, AC=63AC=6\sqrt3

שאלות בנושא בבונה המבחנים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.