תזכורת: משולש ישר-זווית
יש משולשים שאחת הזוויות שלהם היא זווית ישרה, כמו פינה של דף. לצלעות של משולש כזה יש שמות מיוחדים.
במדויק: משולש ישר-זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו היא . היתר היא הצלע שמול הזווית הישרה. הניצבים הם שתי הצלעות האחרות, אלה שיוצרות את הזווית הישרה.
בכל משולש ישר-זווית יש זווית ישרה אחת בלבד, ולכן יש לו יתר אחד ושני ניצבים. היתר ארוך מכל אחד מהניצבים, ולכן הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש.
תזכורת: שורש ריבועי
כבר ראינו ש-. הפעולה ההפוכה שואלת: איזה מספר חיובי, בריבוע, נותן ? התשובה היא .
במדויק: עבור מספר שאינו שלילי, הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-. למשל , . ל- של מספר שלילי אין ערך.
לא כל שורש הוא מספר שלם. למשל אינו שלם, כי אין מספר שלם שהריבוע שלו . אבל אפשר לאמוד אותו: , ולכן .
1. חישוב צלעות, מרחקים ומסלולים
משפט פיתגורס
במשולש ישר-זווית יש קשר קבוע בין שלוש הצלעות. אם יודעים שתי צלעות, אפשר לחשב את השלישית, גם בלי למדוד.
במדויק: משפט פיתגורס: בכל משולש ישר-זווית, סכום הריבועים של אורכי שני הניצבים שווה לריבוע של אורך היתר. המשפט נכון רק במשולש ישר-זווית.
מה המשפט אומר בציור: בונים ריבוע על כל צלע של המשולש. השטח של הריבוע על היתר שווה לסכום השטחים של שני הריבועים על הניצבים. במשולש שהניצבים שלו ו- והיתר : .
איפה מסתתר משולש ישר-זווית: האלכסון של מלבן חוצה אותו לשני משולשים ישרי-זווית. הצלעות של המלבן הן הניצבים, והאלכסון הוא היתר.
משפט פיתגורס
במשולש ישר-זווית שבו הניצבים ו- והיתר :
חישוב צלע חסרה במשולש ישר-זווית
כשנתונות שתי צלעות של משולש ישר-זווית ומחפשים את השלישית:
1. מסמנים את הזווית הישרה ומוצאים את היתר: הצלע שמולה.
2. כותבים את משפט פיתגורס: , ומציבים את מה שידוע.
3. מחשבים את הריבוע של הצלע החסרה:
•מחפשים את היתר: מחברים .
•מחפשים ניצב: מחסרים .
4. מוציאים שורש. אורך הוא מספר חיובי, ולכן לוקחים רק את השורש החיובי.
5. בודקים: היתר צריך לצאת הצלע הארוכה ביותר.
כדי לחשב היקף של משולש ישר-זווית, מוצאים קודם את הצלע החסרה, ואז מחברים את שלוש הצלעות.
היתר היא הצלע שמול הזווית הישרה, לא תמיד הצלע ש"עומדת באלכסון" בציור. אם הצבתם את היתר במקום של ניצב, הצלע שתצא תהיה שגויה.
לא מוציאים שורש מכל איבר לחוד: , ולא .
כשהשורש אינו מספר שלם, משאירים אותו עם שורש, ואומדים בין שני מספרים שלמים. למשל, בניצבים ו-: , , ומאחר ש-, היתר בין ל-.
מרחק באלכסון של מלבן
כשמחפשים מרחק בקו ישר בין שתי פינות נגדיות של מלבן שצלעותיו ו-:
1. מסמנים את המשולש שיוצרים האלכסון ושתי צלעות של המלבן. הזווית בפינת המלבן ישרה, ולכן המשולש ישר-זווית.
2. הצלעות של המלבן הן הניצבים, והאלכסון הוא היתר: .
3. מוציאים שורש חיובי: .
למשל, במלבן שצלעותיו ו-: , ולכן .
הדרך הקצרה ביותר היא בקו ישר: סכום שתי צלעות במשולש גדול מהצלע השלישית, ולכן היתר קצר מסכום שני הניצבים. הליכה באלכסון של מלבן קצרה יותר מהליכה לאורך שתי הצלעות.
דוגמה א - חישוב יתר: קיצור דרך באלכסון של מגרש
מגרש בצורת מלבן . אורכו מ' ורוחבו מ'. נועה רוצה להגיע מהפינה לפינה .
כמה מטרים היא תחסוך אם תלך באלכסון , במקום ללכת לאורך הצלעות ו-?
1. נתון: מ', מ', ו- (פינה של מלבן). המטרה: ההפרש בין שני המסלולים.
2. המסלול לאורך הצלעות: מ'.
3. במשולש הזווית הישרה ב-, ולכן הוא היתר. לפי פיתגורס: .
4. מ'. בדיקה: ארוך מכל אחד מהניצבים.
5. החיסכון: מ'.
האלכסון מ', והיא תחסוך מ'.
דוגמה ב - חישוב ניצב: גובה של סולם נשען
סולם באורך מ' נשען על קיר אנכי. רגלי הסולם על הרצפה, במרחק מ' מהקיר.
לאיזה גובה מגיע ראש הסולם?
1. נתון: הקיר מאונך לרצפה, ולכן הקיר, הרצפה והסולם יוצרים משולש ישר-זווית. הסולם ( מ') מול הזווית הישרה, ולכן הוא היתר. המרחק מהקיר ( מ') הוא ניצב. המטרה: הניצב השני, הגובה .
2. לפי פיתגורס: , כלומר .
3. מחפשים ניצב, ולכן מחסרים: .
4. , כי .
5. בדיקה: , הניצב קצר מהיתר.
ראש הסולם מגיע לגובה מ'.