תזכורת: מצולע, מלבן וריבוע
את המלבן ואת הריבוע אתם מכירים מבית הספר היסודי. בנושא הזה נחשב את השטח ואת ההיקף שלהם, ושל עוד צורות.
במדויק:
- מצולע הוא צורה סגורה במישור שהשפה שלה בנויה מקטעים ישרים (הצלעות). הצלעות לא חותכות זו את זו, וכל צלע נפגשת בכל אחד מקצותיה (הקודקודים) עם צלע אחת נוספת. מצולע עם ארבע צלעות נקרא מרובע.
- מלבן הוא מרובע שיש לו ארבע זוויות ישרות. במלבן צלעות נגדיות שוות זו לזו ומקבילות, וצלעות סמוכות ניצבות זו לזו.
- ריבוע הוא מלבן שכל הצלעות שלו שוות.
כל ריבוע הוא מלבן, אבל לא כל מלבן הוא ריבוע. אלכסון הוא קטע שמחבר שני קודקודים שאינם סמוכים.
מלבן עם צלעות סמוכות ו-, וריבוע (הסימנים על הצלעות אומרים שהן שוות).
תזכורת: ניצב ומרחק של נקודה מישר
שני ישרים שנחתכים בזווית ישרה נקראים ניצבים זה לזה. מנקודה שמחוץ לישר אפשר למתוח הרבה קטעים אל הישר, והקצר מכולם הוא הניצב.
במדויק: המרחק של נקודה מישר הוא האורך של הקטע הניצב מ- אל הישר. אם נמצאת על הישר, המרחק הוא . בשני ישרים מקבילים לכל הנקודות על ישר אחד יש אותו מרחק מהישר השני, ולכן מדברים על המרחק בין הישרים.
הקטע ניצב לישר, ולכן אורכו הוא המרחק של מהישר. הקטע המקווקו ארוך ממנו.
תזכורת: מעגל, עיגול והמספר π
גם את המעגל ואת העיגול אתם מכירים: המעגל הוא הקו העגול, והעיגול הוא כל השטח שהמעגל סוגר.
במדויק: מעגל שמרכזו ורדיוסו הוא כל הנקודות במישור שהמרחק שלהן מ- שווה ל-. עיגול הוא כל הנקודות שהמרחק שלהן מ- קטן מ- או שווה לו. רדיוס הוא קטע מהמרכז לנקודה על המעגל. קוטר הוא קטע שעובר דרך המרכז ומחבר שתי נקודות על המעגל, ואורכו .
בכל מעגל, ההיקף חלקי הקוטר נותן אותו מספר. את המספר הזה מסמנים באות היוונית (פאי). הוא קצת יותר גדול מ-, ובחישובים משתמשים בקירוב .
, ו- הם רדיוסים. הוא קוטר: הוא בנוי משני רדיוסים, ולכן .
שטח והיקף
היקף אומר מה האורך של השפה של הצורה: כמה חוט צריך כדי להקיף אותה. שטח אומר כמה מקום הצורה תופסת: כמה משבצות מכסות אותה.
במדויק: ההיקף של מצולע הוא סכום האורכים של כל הצלעות שלו, והוא נמדד ביחידות אורך (ס"מ, מ'). השטח של צורה הוא מספר ריבועי היחידה (וחלקי ריבועים) שמכסים אותה בדיוק: בלי שריבועים עולים זה על זה ובלי רווחים. ריבוע שהצלע שלו ס"מ הוא סנטימטר רבוע ( סמ"ר).
הצורה בנויה מ- משבצות של סמ"ר, ולכן השטח שלה סמ"ר. כשעוברים לאורך השפה סופרים צלעות של משבצות, ולכן ההיקף ס"מ.
1. שטח מלבן וריבוע
שטח של מלבן
במלבן שהצלעות שלו ס"מ ו- ס"מ אפשר לסדר שורות, ובכל שורה ריבועים של סמ"ר. יש בו ריבועים, ולכן השטח שלו סמ"ר.
במדויק: השטח של מלבן שווה למכפלה של האורכים של שתי צלעות סמוכות, כששתיהן נמדדות באותה יחידת אורך. התוצאה היא ביחידת השטח המתאימה (ס"מ כפול ס"מ נותן סמ"ר). זה נכון גם כשהאורכים אינם מספרים שלמים.
ריבועי יחידה מרצפים את המלבן על .
גם כשהצלעות לא שלמות: בריבוע של מ"ר אפשר לסדר מלבנים של מ' על מ'. לכן השטח של כל מלבן כזה מ"ר, וזה בדיוק .
שטח מלבן וריבוע
•מלבן שהצלעות הסמוכות שלו ו-: .
•ריבוע שהצלע שלו : .
יחידות שטח
מ"ר הוא ריבוע של ס"מ על ס"מ, ולכן נכנסים בו שורות של סמ"ר.
לפני שכופלים, מעבירים את שתי הצלעות לאותה יחידה. מלבן של מ' על ס"מ: סמ"ר, וזה מ"ר. ו- מ"ר הוא סמ"ר, לא .
כשמשנים את הצלעות
•מכפילים צלע אחת פי (ואת הצלע הנגדית לה): השטח גדל פי .
•מכפילים את כל הצלעות פי : השטח גדל פי , וההיקף גדל רק פי .
צורות חופפות שוות בשטח, אבל צורות שוות שטח לא חייבות להיות חופפות, וגם לא שוות בהיקף. למלבן על ולריבוע על יש אותו שטח, , אבל ההיקפים שלהם ו-.
דוגמה - מלבן לפי ההיקף וההפרש בין הצלעות
ההיקף של מלבן הוא ס"מ. צלע אחת שלו ארוכה ב- ס"מ מהצלע האחרת. מה השטח של המלבן?
נתון: ההיקף ס"מ, וצלע אחת ארוכה ב- ס"מ מהשנייה. המטרה: השטח.
1. מסמנים את הצלע הקצרה ב-. הצלע הארוכה היא .
2. ההיקף הוא פעמיים סכום שתי צלעות סמוכות: .
3. מחלקים ב-: , ולכן ו-.
4. הצלעות הן ס"מ ו- ס"מ. בדיקה: .
5. השטח: .
סמ"ר
2. שטח משולש
גובה במשולש
שני משולשים ישרי זווית חופפים יוצרים יחד מלבן, ולכן השטח של משולש ישר זווית הוא חצי מהשטח של המלבן. במשולש שאינו ישר זווית מורידים גובה, והוא מחלק את המשולש לשני משולשים ישרי זווית.
במדויק: גובה לצלע במשולש הוא הקטע שיוצא מהקודקוד שמול הצלע וניצב לישר שמכיל את הצלע. האורך שלו הוא המרחק של הקודקוד מהישר הזה. לכל משולש יש שלושה גבהים, אחד לכל צלע. במשולש קהה זווית, שני גבהים נמצאים מחוץ למשולש: מורידים אותם אל ההמשך של הצלע.
משולש ישר זווית הוא חצי ממלבן (הקווים המקווקווים משלימים את המלבן).
במשולש חד זווית הגובה לצלע נמצא בתוך המשולש. במשולש קהה זווית הגובה לצלע נופל על ההמשך המקווקו של הצלע.
שטח משולש ישר זווית
, כאשר ו- הם הניצבים: שתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה. הצלע השלישית, שמול הזווית הישרה, נקראת יתר.
שטח משולש
: צלע כפול הגובה לאותה צלע, חלקי .
•אפשר לבחור כל אחת משלוש הצלעות, בתנאי שלוקחים את הגובה שלה. התוצאה תמיד אותה תוצאה.
•הנוסחה נכונה גם כשהגובה מחוץ למשולש. אז השטח הוא ההפרש בין שני משולשים ישרי זווית.
הגובה חייב להיות ניצב לצלע שבחרתם. צלע משופעת אינה גובה. רק במשולש ישר זווית כל ניצב הוא הגובה לניצב השני.
משולשים בין שני ישרים מקבילים
משולשים שיש להם בסיסים שווים על ישר אחד, והקודקוד השלישי של כולם על ישר מקביל לו, שווים בשטח. הסיבה: לכולם אותו גובה, המרחק בין הישרים.
דוגמה - גובה מחוץ למשולש וגובה לצלע אחרת
במשולש הזווית קהה. ס"מ ו- ס"מ. הגובה לצלע נופל על ההמשך של , ואורכו ס"מ.
א. חשבו את השטח של המשולש.
ב. חשבו את האורך של הגובה לצלע .
נתון: , , הגובה לצלע הוא . המטרה: השטח, ואחר כך הגובה לצלע .
1. הצלע והגובה מתאימים זה לזה, גם אם הגובה מחוץ למשולש: .
2. עכשיו בוחרים את כבסיס. הגובה שלה הוא , והשטח לא משתנה: .
3. כופלים ב-: , ולכן .
א. סמ"ר. ב. ס"מ.
3. שטחים מורכבים: פירוק והשלמה, ריצופים
פירוק, השלמה וריצוף
לצורה מורכבת אין נוסחה אחת. יש שלוש דרכים לחשב את השטח שלה: פירוק לחלקים שאנחנו מכירים, השלמה לצורה גדולה ומוכרת והחסרה של מה שהוספנו, וריצוף בצורות קטנות שהשטח שלהן ידוע.
במדויק: אם מחלקים צורה לחלקים שלא עולים זה על זה (הם רק נוגעים זה בזה בקווי הגבול) ולא נשאר ביניהם רווח, השטח של הצורה שווה לסכום השטחים של החלקים. ולכן, אם צורה אחת מונחת כולה בתוך צורה שנייה, השטח של מה שנשאר הוא ההפרש בין שני השטחים.
פירוק: הקו המקווקו מחלק את הצורה למלבן על ולריבוע על : .
השלמה: משלימים למלבן על ומחסירים את הפינה החסרה, מלבן על : . שתי הדרכים נותנות אותו שטח.
פירוק
כשאפשר לחלק את הצורה לצורות שאנחנו מכירים:
1. מחלקים את הצורה בקווים למלבנים, משולשים וצורות מוכרות אחרות.
2. מוצאים אורכים חסרים מתוך האורכים הנתונים (למשל: צלעות נגדיות במלבן שוות).
3. מחשבים את השטח של כל חלק ומחברים.
השלמה
כשלצורה מוכרת חסרים חלקים, או כשהצורה נמצאת ברשת משבצות:
1. משלימים לצורה גדולה ומוכרת שמכילה את הצורה, בדרך כלל מלבן.
2. מחשבים את השטח של הצורה הגדולה.
3. מחשבים את השטח של כל החלקים שהוספנו, ומחסירים אותם.
ריצוף
אם צורות חופפות, שהשטח של כל אחת , מרצפות צורה בלי חפיפה ובלי רווחים, השטח של הצורה הוא . וגם להפך: השטח של כל אריח הוא השטח של הצורה חלקי .
שטח עיגול
, כאשר הרדיוס. השטח של חצי עיגול הוא . מחשבים עם , או משאירים את בתשובה.
בנוסחת העיגול יש רדיוס. אם נתון הקוטר, מחלקים אותו קודם ב-. ובפירוק בודקים שלא ספרנו חלק פעמיים ולא שכחנו חלק.
דוגמה א - פירוק: מלבן וחצי עיגול
ערוגה בנויה ממלבן שהצלעות שלו מ' ו- מ', ומחצי עיגול שהקוטר שלו הוא הצלע של מ'. חשבו את השטח של הערוגה (השתמשו ב-).
נתון: מלבן על , וחצי עיגול עם קוטר . המטרה: השטח של כל הערוגה.
1. מפרקים לשני חלקים: המלבן וחצי העיגול.
2. שטח המלבן: .
3. הקוטר , ולכן הרדיוס . שטח חצי העיגול: .
4. מחברים: .
מ"ר
דוגמה ב - השלמה: משולש ברשת משבצות
ברשת משבצות שהצלע של כל משבצת היא ס"מ משורטט המשולש . הקודקודים שלו בנקודות , , . אף צלע שלו לא על קו של הרשת. חשבו את השטח של המשולש.
נתון: הקודקודים של המשולש ברשת. המטרה: השטח. אין צלע עם גובה נוח, ולכן משלימים למלבן.
1. המלבן הקטן ביותר שמכיל את המשולש הוא מ- עד ומ- עד . השטח שלו .
2. מחוץ למשולש נשארים שלושה משולשים ישרי זווית:
•ליד הצלע : ניצבים ו-, שטח .
•ליד הצלע : ניצבים ו-, שטח .
•ליד הצלע : ניצבים ו-, שטח .
3. מחסירים: .
סמ"ר
4. שטח מרובע שאלכסוניו מאונכים
מרובע שאלכסוניו מאונכים
לכל מרובע יש שני אלכסונים. יש מרובעים שבהם שני האלכסונים נחתכים בזווית ישרה, למשל ריבוע. במרובע כזה יש דרך קצרה לחשב את השטח: צריך רק את האורכים של האלכסונים.
במדויק: מרובע שאלכסוניו מאונכים הוא מרובע ששני האלכסונים שלו נחתכים זה עם זה בזווית ישרה. במלבן שאינו ריבוע האלכסונים לא מאונכים.
למה השטח הוא חצי מכפלת האלכסונים? האלכסון מחלק את המרובע לשני משולשים, ו-. לשניהם הבסיס . האלכסון ניצב ל-, ולכן ו- הם הגבהים שלהם. לכן
שטח מרובע שאלכסוניו מאונכים
, כאשר ו- האורכים של שני האלכסונים. הנוסחה נכונה רק כשהאלכסונים מאונכים.
לא צריך לדעת איפה האלכסונים נחתכים: רק את האורכים המלאים שלהם. אם נתונים חלקים של אלכסון, כמו ו-, מחברים אותם קודם.
במלבן שאינו ריבוע אין להשתמש בנוסחה הזאת. שם .
דוגמה - שטח מאלכסונים, ואלכסון חסר מתוך השטח
א. במרובע האלכסונים מאונכים זה לזה ונחתכים בנקודה . ס"מ, ס"מ, ס"מ. חשבו את השטח של המרובע.
ב. במרובע אחר האלכסונים מאונכים. השטח שלו סמ"ר, ואחד האלכסונים ס"מ. מה האורך של האלכסון השני?
נתון: בסעיף א , , . בסעיף ב השטח ואלכסון . המטרה: השטח, והאלכסון החסר.
1. א: האלכסון בנוי מ- ומ-: .
2. .
3. ב: מציבים בנוסחה: .
4. כופלים ב-: , ולכן .
א. סמ"ר. ב. ס"מ.
5. שטח מקבילית וטרפז
מקבילית וטרפז
גם את המקבילית ואת הטרפז אתם מכירים מבית הספר היסודי. בשניהם יש צלעות מקבילות, והגובה הוא המרחק בין שתי צלעות מקבילות.
במדויק:
- מקבילית היא מרובע שבו יש שני זוגות של צלעות נגדיות מקבילות. גובה של מקבילית הוא המרחק בין שתי צלעות נגדיות. למקבילית יש שני גבהים, אחד לכל זוג. כל מלבן הוא מקבילית.
- טרפז הוא מרובע שבו יש זוג יחיד של צלעות נגדיות מקבילות. הצלעות המקבילות נקראות הבסיסים, והשתיים האחרות השוקיים. גובה הטרפז הוא המרחק בין הבסיסים.
אם חותכים מהמקבילית את המשולש ישר הזווית ומעבירים אותו לצד השני, מקבלים מלבן עם אותו בסיס ואותו גובה . לכן השטח של המקבילית הוא .
בטרפז: שני טרפזים חופפים, שאחד מהם הפוך, יוצרים יחד מקבילית עם בסיס וגובה . הטרפז הוא חצי ממנה.
שטח מקבילית
: צלע כפול הגובה אליה (המרחק בינה לבין הצלע הנגדית).
כופלים בגובה, לא בצלע המשופעת. במקבילית עם צלעות ו- השטח קטן מ-, חוץ ממקרה אחד: כשהמקבילית היא מלבן.
שטח טרפז
, כאשר ו- הבסיסים ו- הגובה.
בטרפז מחברים קודם את שני הבסיסים, ורק אחר כך כופלים בגובה ומחלקים ב-. השוקיים לא נכנסות לנוסחה.
דוגמה א - מקבילית: שטח וגובה לצלע השנייה
במקבילית : ס"מ ו- ס"מ. הגובה לצלע הוא ס"מ.
א. חשבו את השטח של המקבילית.
ב. חשבו את הגובה לצלע .
נתון: , , הגובה לצלע הוא . המטרה: השטח, והגובה לצלע .
1. א: צלע כפול הגובה שלה: .
2. ב: אותו שטח, עם הצלע והגובה שלה: .
3. .
א. סמ"ר. ב. ס"מ.
דוגמה ב - טרפז: מציאת הגובה מתוך השטח
השטח של טרפז הוא סמ"ר. הבסיסים שלו ס"מ ו- ס"מ. מה הגובה של הטרפז?
נתון: , , . המטרה: הגובה .
1. מציבים בנוסחה: .
2. , ולכן .
3. . בדיקה: .
ס"מ
6. שטחים מורכבים בעזרת משפט פיתגורס
אורך חסר בחישוב שטח או היקף
כדי לחשב שטח צריך לפעמים גובה, וכדי לחשב היקף צריך את כל הצלעות. כשאחד האורכים האלה חסר, אבל הוא צלע של משולש ישר זווית, משפט פיתגורס עוזר למצוא אותו.
במדויק: משתמשים במשפט פיתגורס רק במשולש ישר זווית, כששתיים מהצלעות שלו ידועות: סכום הריבועים של אורכי שני הניצבים שווה לריבוע של אורך היתר, . אם אין במשולש זווית ישרה, אי אפשר להשתמש במשפט.
במשולש ישר זווית היתר ס"מ וניצב אחד ס"מ. כדי לחשב שטח צריך את הניצב השני: , כלומר , ולכן . השטח: סמ"ר.
אורך חסר בחישוב שטח או היקף
כשחסר אורך שצריך לחישוב שטח או היקף:
1. מחפשים משולש ישר זווית שהאורך החסר הוא צלע שלו. אם אין, מורידים גובה ויוצרים משולש כזה.
2. מוצאים מתוך הנתונים את שתי הצלעות האחרות שלו.
3. מזהים את היתר (מול הזווית הישרה) ומציבים במשפט פיתגורס.
4. משתמשים באורך שמצאתם בנוסחת השטח או ההיקף.
בטרפז עם שתי זוויות ישרות מורידים את הגובה מהקודקוד של הבסיס הקטן שאינו על השוק הניצבת. הגובה חותך מהבסיס הגדול קטע שאורכו הוא הפרש הבסיסים. בטרפז בלי זווית ישרה זה לא כך, וצריך למצוא את הקטע הזה מתוך הנתונים.
דוגמה - טרפז ישר זווית: גובה חסר, שטח והיקף
בטרפז הבסיסים הם ס"מ ו- ס"מ. הזוויות ו- ישרות, והשוק ס"מ. חשבו את השטח ואת ההיקף של הטרפז.
נתון: , , , הזוויות ו- ישרות. המטרה: השטח וההיקף. חסר הגובה .
1. מורידים מ- גובה לבסיס . ב- יש שלוש זוויות ישרות, ולכן הוא מלבן: ו-.
2. .
3. במשולש ישר הזווית היתר הוא : , כלומר , ולכן .
4. השטח: .
5. ההיקף: .
השטח סמ"ר, וההיקף ס"מ.
7. חישוב היקפים: מצולעים, מסלולים והמרת יחידות
היקף של מצולע ושל מעגל
היקף הוא האורך של הדרך מסביב לצורה: יוצאים מנקודה על השפה, מקיפים את הצורה וחוזרים לאותה נקודה.
במדויק: ההיקף של מצולע הוא סכום האורכים של כל הצלעות שלו. ההיקף של מעגל הוא האורך של הקו העגול עצמו, והוא שווה ל- כפול הקוטר. היקף נמדד ביחידות אורך.
ההיקף של הצורה הוא . הקו המקווקו נמצא בתוך הצורה, ולכן הוא לא חלק מההיקף.
היקף מלבן וריבוע
•מלבן עם צלעות סמוכות ו-: .
•ריבוע עם צלע : .
היקף מעגל
( הרדיוס, הקוטר, ). הקשת של חצי מעגל: .
יחידות אורך
מיחידה גדולה ליחידה קטנה כופלים, ומיחידה קטנה ליחידה גדולה מחלקים. למשל ק"מ מ', ו- ס"מ מ'.
היקף של צורה מורכבת או מסלול
כשהצורה בנויה מכמה חלקים:
1. עוברים לאורך השפה החיצונית ורושמים כל קטע וכל קשת.
2. קווים פנימיים, שמפרידים בין החלקים, לא נכנסים להיקף.
3. מוצאים אורכים חסרים (למשל: צלעות נגדיות במלבן שוות).
4. מעבירים הכול לאותה יחידה ומחברים.
היקף נמדד ביחידות אורך (מ'), ושטח ביחידות שטח (מ"ר). אי אפשר לחבר היקף ושטח, ואי אפשר להשוות ביניהם.
דוגמה - מסלול ריצה באיצטדיון והמרה לק"מ
מסלול ריצה בנוי משני קטעים ישרים, כל אחד באורך מ', ומשני חצאי מעגל שהקוטר של כל אחד מ'. דנה רצה סיבובים במסלול. כמה קילומטרים רצה דנה? (השתמשו ב-.)
נתון: שני ישרים של מ', ושני חצאי מעגל עם קוטר מ'. המטרה: האורך של סיבובים, בק"מ.
1. הקווים המקווקווים הם בתוך הצורה, ולכן לא חלק מהמסלול.
2. שני חצאי מעגל עם אותו קוטר הם יחד מעגל שלם: מ'.
3. סיבוב אחד: מ'.
4. חמישה סיבובים: מ'.
5. מ-מ' לק"מ מחלקים ב-: מ' ק"מ.
בערך ק"מ