דילוג לתוכן המרכזי

סיכום משפט פיתגורס

מתמטיקה כיתה ח' · 2 נושאים

כל מה שצריך לדעת במשפט פיתגורס: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משפט פיתגורס

כבר פגשנו את משפט פיתגורס: במשולש ישר-זווית, אם יודעים שתי צלעות, מחשבים את השלישית.

במדויק: בכל משולש ישר-זווית, סכום הריבועים של אורכי שני הניצבים שווה לריבוע של אורך היתר: a2+b2=c2a^2+b^2=c^2, כאשר aa ו-bb הניצבים (הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה), ו-cc היתר (הצלע שמול הזווית הישרה). מפעילים אותו רק במשולש ישר-זווית.

בנושא הזה נשתמש במשפט בתוך צורות מורכבות יותר במישור, ובתוך גופים במרחב: תיבה, קובייה וגליל. בכל פעם נחפש משולש ישר-זווית שמסתתר בתוך הצורה.

abcCBA

תזכורת: שורש שאינו מספר שלם

בחישוב עם פיתגורס לא תמיד יוצא מספר שלם. למשל, אם c2=20c^2=20, אז c=20c=\sqrt{20}.

במדויק: עבור מספר aa שאינו שלילי, a\sqrt{a} הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-aa. כש-aa אינו ריבוע של מספר שלם, a\sqrt{a} אינו מספר שלם. אז משאירים את התשובה המדויקת עם שורש, ואומדים אותה בין שני מספרים שלמים.

איך אומדים: מחפשים את שני הריבועים השלמים הקרובים. למשל 16<20<2516<20<25, ולכן 4<20<54<\sqrt{20}<5.

תזכורת: תיבה וקובייה

קופסת נעליים, ארון ומזוודה הם דוגמאות לתיבה.

במדויק: תיבה היא גוף שיש לו 66 פאות, וכל פאה היא מלבן. לתיבה יש 88 קודקודים ו-1212 מקצועות, ובכל קודקוד נפגשים שלושה מקצועות שמאונכים זה לזה. קובייה היא תיבה שכל המקצועות שלה שווים, ולכן כל הפאות שלה ריבועים.

לתיבה יש שלושה ממדים: אורך, רוחב וגובה. בציור, הקווים המקווקווים הם המקצועות שמאחור, שלא רואים אותם.

ABCDA'B'C'D'

1. חישובים במישור

משולש עזר ישר-זווית

הרבה צורות אינן משולש ישר-זווית, אבל יש בתוכן משולש כזה. מעבירים גובה או אלכסון, ופתאום מופיע משולש ישר-זווית שאפשר לחשב בו עם פיתגורס.

במדויק: משולש עזר הוא משולש ישר-זווית שנוצר בתוך צורה, כשמעבירים בה קטע (גובה או אלכסון). מותר להפעיל עליו את משפט פיתגורס רק אם הזווית הישרה שלו ידועה בוודאות: זווית של מלבן או של ריבוע, זווית בין גובה לבין הצלע שהוא יורד אליה, או זווית ישרה שנתונה בשאלה. זווית ש"נראית" ישרה בציור לא מספיקה.

דוגמה לגובה: הגובה מאונך לבסיס, ולכן הוא מחלק את המשולש לשני משולשים ישרי-זווית. בכל אחד מהם הגובה הוא ניצב, והצלע של המשולש הגדול היא היתר.

ABCH

דוגמה לטרפז: שני גבהים בטרפז יוצרים באמצע מלבן, ובצדדים שני משולשים ישרי-זווית. במלבן הצלעות הנגדיות שוות, וכך מוצאים את הניצבים.

דרך הפתרון

חישוב בצורה בעזרת משולש עזר

כשמחפשים אורך, היקף או שטח בצורה שאינה משולש ישר-זווית (טרפז, מרובע, משולש):

1. מעבירים קטע שיוצר משולש ישר-זווית: גובה, או אלכסון של מלבן.

2. מסמנים את הזווית הישרה ומוצאים את היתר: הצלע שמולה.

3. מוצאים את הצלעות של משולש העזר מתוך הנתונים. למשל, במלבן הצלעות הנגדיות שוות.

4. מפעילים את משפט פיתגורס ומחשבים את הצלע החסרה.

5. חוזרים לשאלה: מחשבים את ההיקף (סכום הצלעות) או את השטח (לפי נוסחת השטח של הצורה).

שים לב

בטרפז שווה-שוקיים, שני הגבהים מהבסיס הקטן חותכים מהבסיס הגדול שני קטעים שווים בצדדים. האורך של כל אחד מהם הוא חצי מההפרש בין הבסיסים. למשל, כשהבסיסים 2121 ו-99: 21−92=6\frac{21-9}{2}=6.

דרך הפתרון

כשנתון היחס בין שני הניצבים

כשנתונים היתר והיחס בין הניצבים, למשל 3:43:4:

1. מסמנים את הניצבים 3k3k ו-4k4k, כאשר k>0k>0.

2. כותבים את משפט פיתגורס: (3k)2+(4k)2=c2(3k)^2+(4k)^2=c^2, כלומר 9k2+16k2=c29k^2+16k^2=c^2.

3. מכנסים (25k2=c225k^2=c^2), מוצאים את k2k^2, ומוציאים שורש חיובי.

4. מציבים את kk ומקבלים את הניצבים.

שים לב

(3k)2=9k2(3k)^2=9k^2, ולא 3k23k^2: מעלים בריבוע גם את המספר וגם את kk.

משפט החפיפה ניצב ויתר

שני משולשים ישרי-זווית שיש להם ניצב שווה ויתר שווה חופפים זה לזה.

הסיבה: לפי משפט פיתגורס, גם הניצב השני יוצא שווה בשני המשולשים. כך שלוש הצלעות שוות, והמשולשים חופפים לפי צ.צ.צ.

שים לב

המשפט דורש שהזווית הישרה תהיה בשני המשולשים. בשני משולשים כלשהם, צלע שווה ועוד צלע שווה לא מספיקות לחפיפה.

דרך הפתרון

בניית קטע שאורכו שורש

כשרוצים לבנות קטע שאורכו n\sqrt{n}, ו-nn הוא סכום של שני ריבועים:

1. כותבים את nn כסכום של שני ריבועים. למשל 5=12+225=1^2+2^2.

2. בונים זווית ישרה, ועל שתי הצלעות שלה מסמנים ניצבים באורכים 11 ו-22.

3. מחברים את קצות הניצבים. לפי פיתגורס, היתר הוא 1+4=5\sqrt{1+4}=\sqrt5.

ריבוע ששטחו כפול: בריבוע שצלעו 11, האלכסון הוא 12+12=2\sqrt{1^2+1^2}=\sqrt2. ריבוע שבנוי על האלכסון הוא בעל שטח (2)2=2(\sqrt2)^2=2, כפול מהריבוע המקורי.

11ABCS=1S=2

דוגמה א - גובה של טרפז שווה-שוקיים ושטחו

ABCDABCD טרפז שווה-שוקיים (AB∥DCAB\parallel DC). הבסיסים AB=21AB=21 ס"מ ו-DC=9DC=9 ס"מ, והשוקיים AD=BC=10AD=BC=10 ס"מ.

חשבו את גובה הטרפז ואת שטחו.

2191010ABCDEF
פתרון

1. נתון: AB=21AB=21, DC=9DC=9, AD=BC=10AD=BC=10. המטרה: הגובה והשטח.

2. מורידים גבהים DEDE ו-CFCF אל ABAB. נוצר המלבן EFCDEFCD, ולכן EF=DC=9EF=DC=9.

3. הטרפז שווה-שוקיים, ולכן AE=FB=21−92=6AE=FB=\frac{21-9}{2}=6.

4. במשולש AEDAED הזווית ב-EE ישרה (גובה), והיתר הוא AD=10AD=10. לפי פיתגורס: DE2=102−62=100−36=64DE^2=10^2-6^2=100-36=64.

5. DE=64=8DE=\sqrt{64}=8 ס"מ.

6. שטח הטרפז: (21+9)⋅82=30⋅82=120\frac{(21+9)\cdot8}{2}=\frac{30\cdot8}{2}=120 סמ"ר.

תשובה

הגובה 88 ס"מ, והשטח 120120 סמ"ר.

דוגמה ב - מסך מלבני: יחס בין הצלעות ואלכסון

אורך האלכסון של מסך מלבני הוא 2626 אינץ'. היחס בין האורך לרוחב של המסך הוא 12:512:5.

מהם האורך והרוחב של המסך? מהו ההיקף שלו?

פתרון

1. נתון: האלכסון 2626, והיחס בין האורך לרוחב 12:512:5. המטרה: האורך, הרוחב וההיקף.

2. מסמנים: האורך 12k12k והרוחב 5k5k, כאשר k>0k>0.

3. האלכסון יוצר עם שתי צלעות של המלבן משולש ישר-זווית (פינת מלבן), והאלכסון הוא היתר: (12k)2+(5k)2=262(12k)^2+(5k)^2=26^2.

4. 144k2+25k2=676144k^2+25k^2=676, כלומר 169k2=676169k^2=676, ולכן k2=4k^2=4.

5. k=2k=2 (רק שורש חיובי, כי k>0k>0).

6. האורך 12⋅2=2412\cdot2=24 והרוחב 5⋅2=105\cdot2=10. בדיקה: 242+102=576+100=676=26224^2+10^2=576+100=676=26^2.

7. ההיקף: 2⋅(24+10)=682\cdot(24+10)=68 אינץ'.

תשובה

האורך 2424 אינץ', הרוחב 1010 אינץ', וההיקף 6868 אינץ'.

שאלות פתוחות על חישובים במישור

2. חישובים במרחב

אלכסון של פאה ואלכסון של תיבה

בתיבה יש שני סוגים של אלכסונים. אחד עובר על הקיר של התיבה, והשני חוצה את התיבה מבפנים, מפינה אחת לפינה הרחוקה ביותר.

במדויק: אלכסון של פאה הוא קטע שמחבר שני קודקודים נגדיים של אותה פאה, כלומר אלכסון של אחד המלבנים. אלכסון של תיבה הוא קטע שמחבר שני קודקודים של התיבה שאינם על אותה פאה. בתיבה יש 1212 אלכסונים של פאות (שניים בכל פאה) ו-44 אלכסונים של תיבה.

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D': הקטע ACAC הוא אלכסון של הפאה ABCDABCD (הבסיס). הקטע AC′AC' הוא אלכסון של התיבה: הקודקודים AA ו-C′C' אינם על אותה פאה.

המקצוע CC′CC' מאונך לבסיס, ולכן הוא מאונך גם ל-ACAC. כך נוצר המשולש הישר-זווית ACC′ACC', שבו AC′AC' הוא היתר.

ABCDA'B'C'D'

אורך האלכסון של תיבה

בתיבה שהממדים שלה aa, bb ו-cc:

•אלכסון של פאה שהצלעות שלה aa ו-bb: a2+b2\sqrt{a^2+b^2}.

•אלכסון של התיבה: d2=a2+b2+c2d^2=a^2+b^2+c^2, כלומר d=a2+b2+c2d=\sqrt{a^2+b^2+c^2}.

ארבעת האלכסונים של התיבה שווים זה לזה.

דרך הפתרון

חישוב אלכסון של תיבה בשני שלבים

כשנתונים הממדים של תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' ומחפשים את האלכסון AC′AC':

1. משולש ראשון, בבסיס: במשולש ABCABC הזווית ב-BB ישרה (פינת מלבן). מחשבים AC2=AB2+BC2AC^2=AB^2+BC^2.

2. משולש שני, בתוך התיבה: במשולש ACC′ACC' הזווית ב-CC ישרה, כי המקצוע CC′CC' מאונך לבסיס. מחשבים AC′2=AC2+CC′2AC'^2=AC^2+CC'^2.

3. מוציאים שורש חיובי.

אפשר להשאיר את AC2AC^2 בלי להוציא שורש ולהציב אותו ישר בשלב 2. כך החישוב מדויק יותר.

שים לב

בקובייה שהמקצוע שלה aa: אלכסון של פאה 2a2\sqrt{2a^2}, ואלכסון של הקובייה 3a2\sqrt{3a^2}. למשל, כש-a=2a=2: אלכסון של פאה 8\sqrt8 (בין 22 ל-33), ואלכסון של הקובייה 12\sqrt{12} (בין 33 ל-44).

שים לב

אלכסון התיבה הוא היתר במשולש ACC′ACC', ולכן הוא ארוך מ-ACAC ומ-CC′CC'. הוא ארוך מכל מקצוע ומכל אלכסון של פאה. זה הקטע הארוך ביותר שאפשר להכניס לתיבה.

פיתגורס בגליל

בגליל ישר שהרדיוס שלו rr והגובה שלו hh, חותכים את הגליל דרך שני המרכזים של הבסיסים. החתך הוא מלבן שהצלעות שלו 2r2r (הקוטר) ו-hh.

•הקטע שמחבר נקודה על שפת בסיס אחד לנקודה הנגדית לה על שפת הבסיס השני הוא אלכסון של המלבן הזה: (2r)2+h2\sqrt{(2r)^2+h^2}.

•זה הקטע הארוך ביותר שאפשר להכניס לגליל.

hABCD2r
שים לב

בחתך משתמשים בקוטר 2r2r, לא ברדיוס rr. בגליל שהרדיוס שלו 44, הצלע של המלבן היא 88.

דוגמה א - מטרייה במזוודה: אלכסון של תיבה

מזוודה בצורת תיבה, והממדים שלה 6060 ס"מ, 3030 ס"מ ו-2020 ס"מ. האם אפשר להכניס לתוכה מטרייה ישרה באורך 6868 ס"מ? אם כן, איך? (מזניחים את העובי של המטרייה.)

603020ABCDA'B'C'D'
פתרון

1. נתון: AB=60AB=60, BC=30BC=30, CC′=20CC'=20. המטרה: לבדוק אם יש במזוודה קטע באורך 6868 ס"מ לפחות.

2. על הבסיס: במשולש ABCABC הזווית ב-BB ישרה. AC2=602+302=3600+900=4500AC^2=60^2+30^2=3600+900=4500. מאחר ש-672=4489<4500<4624=68267^2=4489<4500<4624=68^2, מתקיים 67<AC<6867<AC<68. על הבסיס המטרייה לא נכנסת.

3. באלכסון התיבה: במשולש ACC′ACC' הזווית ב-CC ישרה. AC′2=AC2+CC′2=4500+202=4500+400=4900AC'^2=AC^2+CC'^2=4500+20^2=4500+400=4900.

4. AC′=4900=70AC'=\sqrt{4900}=70 ס"מ.

5. 70>6870>68, ולכן המטרייה נכנסת אם מניחים אותה לאורך אלכסון התיבה, מפינה של הבסיס לפינה הנגדית למעלה.

תשובה

כן. אלכסון המזוודה הוא 7070 ס"מ, ולכן המטרייה נכנסת באלכסון התיבה (על הבסיס היא לא נכנסת).

דוגמה ב - קש בכוס: אלכסון של חתך בגליל

כוס בצורת גליל. הקוטר של הבסיס 88 ס"מ, והגובה 1515 ס"מ. מכניסים לכוס קש ישר באורך 2020 ס"מ.

מהו האורך הקטן ביותר של הקש שיבלוט מחוץ לכוס?

15ABCD8
פתרון

1. נתון: קוטר 88, גובה 1515, אורך הקש 2020. המטרה: כמה מהקש, לכל הפחות, נשאר בחוץ.

2. החלק של הקש שבתוך הכוס הכי ארוך כשהקש מונח באלכסון של החתך המלבני ABCDABCD: מנקודה AA על שפת הבסיס לנקודה הנגדית CC על שפת הפה של הכוס.

3. במשולש ABCABC הזווית ב-BB ישרה, AB=8AB=8 (הקוטר) ו-BC=15BC=15 (הגובה). לפי פיתגורס: AC2=82+152=64+225=289AC^2=8^2+15^2=64+225=289.

4. AC=289=17AC=\sqrt{289}=17 ס"מ.

5. לכל היותר 1717 ס"מ מהקש בתוך הכוס, ולכן לפחות 20−17=320-17=3 ס"מ בחוץ.

תשובה

לפחות 33 ס"מ מהקש יבלטו מחוץ לכוס.

שאלות פתוחות על חישובים במרחב

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.