דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חזרה על כיתות ז-ח

מתמטיקה כיתה ט' · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחזרה על כיתות ז-ח: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: ביטוי אלגברי והצבה

בכיתות ז-ח עבדנו הרבה עם ביטויים כמו 3x−53x-5 או 2(a+1)2(a+1). יש בהם מספרים, אותיות ופעולות חשבון. האות מחליפה מספר.

במדויק: ביטוי אלגברי הוא צירוף של מספרים ו/או משתנים שקשורים ביניהם בפעולות חשבון. הצבה היא החלפה של המשתנה במספר, בכל מקום שבו הוא מופיע. אחרי ההצבה מקבלים תרגיל חשבון, ויש לו ערך מספרי אחד.

למשל, בביטוי 3x−53x-5 נציב x=4x=4: 3⋅4−5=73\cdot4-5=7. נציב x=−2x=-2: 3⋅(−2)−5=−113\cdot(-2)-5=-11.

כשמציבים מספר שלילי, שמים אותו בסוגריים. כך לא מתבלבלים בסימנים.

תזכורת: מערכת צירים ונקודה

כדי לסמן מקום במישור משתמשים בשני צירי מספרים: ציר אופקי וציר אנכי.

במדויק: מערכת צירים היא שני צירי מספרים שמאונכים זה לזה ונחתכים ב-00 של שניהם. נקודת החיתוך נקראת ראשית הצירים (0,0)(0,0). הציר האופקי הוא ציר ה-xx, והאנכי הוא ציר ה-yy. כל נקודה במישור מתוארת בזוג מספרים (x,y)(x,y): קודם שיעור ה-xx ואחר כך שיעור ה-yy.

הנקודה A(3,2)A(3,2) נמצאת 33 יחידות ימינה מהראשית ו-22 יחידות למעלה. הנקודה D(0,−2)D(0,-2) נמצאת על ציר ה-yy, כי שיעור ה-xx שלה הוא 00.

הסדר חשוב: (3,2)(3,2) ו-(2,3)(2,3) הן שתי נקודות שונות.

-5-4-3-2-112345-4-3-2-11234A(3,2)B(-4,1)C(-2,-3)D(0,-2)

1. חזרה: מספרים מכוונים

מספרים מכוונים וציר המספרים

טמפרטורה של 55 מעלות מתחת לאפס, או קומה 22 מתחת לקרקע: כאן צריך מספרים שליליים. למספר כזה יש גודל וגם כיוון.

במדויק: המספרים המכוונים הם המספרים החיוביים והמספרים השליליים. המספר 00 אינו חיובי ואינו שלילי, והוא נמצא ביניהם על הציר. לכל מספר חיובי יש מספר שלילי אחד שסכומו איתו 00. שני מספרים כאלה נקראים נגדיים, למשל 55 ו-−5-5. הנגדי של aa מסומן −a-a, והנגדי של 00 הוא 00 עצמו. על ציר המספרים, מבין שני מספרים, הגדול הוא זה שנמצא ימינה יותר.

על ציר המספרים, שני מספרים נגדיים נמצאים באותו מרחק מ-00, משני הצדדים שלו: −3-3 ו-33.

כל מספר שלילי קטן מכל מספר חיובי. בין שני מספרים שליליים, הקטן הוא הרחוק יותר מ-00: −3<−1.5-3<-1.5.

ערך מוחלט: ∣a∣|a| הוא המרחק של aa מ-00. למשל ∣−3∣=3|-3|=3, ∣3∣=3|3|=3, ∣0∣=0|0|=0. הערך המוחלט אף פעם לא שלילי.

-5-4-3-2-112345-303-1.5

חיבור וחיסור

- חיסור הוא חיבור של הנגדי: a−b=a+(−b)a-b=a+(-b). למשל 5−(−2)=5+2=75-(-2)=5+2=7.

- חיבור של שני מספרים עם אותו סימן: מחברים את הערכים המוחלטים, ושומרים על הסימן. (−4)+(−3)=−7(-4)+(-3)=-7.

- חיבור של שני מספרים עם סימנים שונים: מחסרים את הערך המוחלט הקטן מהגדול, והסימן הוא של המספר עם הערך המוחלט הגדול. (−9)+4=−5(-9)+4=-5.

כפל וחילוק

סימני שני המספריםסימן התוצאהדוגמה
שני חיוביים++3⋅4=123\cdot4=12
שני שליליים++(−3)⋅(−4)=12(-3)\cdot(-4)=12
אחד חיובי ואחד שלילי−-(−12):3=−4(-12):3=-4

בחילוק הכללים זהים לכפל. כל מספר כפול 00 שווה 00.

שים לב

אי אפשר לחלק ב-00: התרגיל 7:07:0 לא מוגדר. לעומת זאת 0:7=00:7=0.

סדר פעולות החשבון

גם במספרים מכוונים הסדר קבוע:

1. קודם מה שבתוך הסוגריים.

2. אחר כך כפל וחילוק, לפי הסדר שבו הם כתובים.

3. בסוף חיבור וחיסור, לפי הסדר שבו הם כתובים.

שים לב

לסימן מינוס יש שני תפקידים: חיסור (7−27-2) ונגדי (−a-a). לכן −(−a)=a-(-a)=a. שים לב: −a-a הוא לא תמיד שלילי. אם a=−6a=-6, אז −a=6-a=6.

דוגמה - תרגיל עם סוגריים, כפל, חילוק וסימנים

חשבו: 3⋅(−2+6)−5⋅(1−4)+(−20):43\cdot(-2+6)-5\cdot(1-4)+(-20):4

פתרון

1. סוגריים: −2+6=4-2+6=4 ו-1−4=−31-4=-3. התרגיל: 3⋅4−5⋅(−3)+(−20):43\cdot4-5\cdot(-3)+(-20):4.

2. כפל וחילוק: 3⋅4=123\cdot4=12, 5⋅(−3)=−155\cdot(-3)=-15, (−20):4=−5(-20):4=-5. התרגיל: 12−(−15)+(−5)12-(-15)+(-5).

3. חיסור של שלילי הוא חיבור: 12+15−5=2212+15-5=22.

תשובה

2222

שאלות בנושא בבונה המבחנים

2. חזרה: שברים

שבר, מונה ומכנה

חצי פיצה, שלושה רבעים מהכיתה: שברים מתארים חלק משלם. קו השבר הוא בעצם סימן חילוק: 34=3:4=0.75\frac{3}{4}=3:4=0.75.

במדויק: השבר ab\frac{a}{b} הוא תוצאת החילוק a:ba:b, כאשר b≠0b\ne0. המספר aa נקרא המונה, ו-bb נקרא המכנה. שני שברים שווים בדיוק כאשר אפשר לקבל אחד מהשני על ידי כפל של המונה ושל המכנה באותו מספר ששונה מ-00: ab=a⋅kb⋅k\frac{a}{b}=\frac{a\cdot k}{b\cdot k} לכל k≠0k\ne0. כפל כזה נקרא הרחבה, וחילוק כזה נקרא צמצום.

בציור: 34\frac{3}{4} ו-68\frac{6}{8} הם אותו חלק מהשלם. הרחבנו פי 22: גם המונה וגם המכנה גדלו פי 22.

צמצום הפוך: 1218=12:618:6=23\frac{12}{18}=\frac{12:6}{18:6}=\frac{2}{3}. שבר מצומצם עד הסוף כשאין מספר שלם גדול מ-11 שמחלק גם את המונה וגם את המכנה.

34=68

חיבור וחיסור שברים

- מכנים שווים: מחברים (או מחסרים) את המונים, והמכנה נשאר. 27+37=57\frac{2}{7}+\frac{3}{7}=\frac{5}{7}.

- מכנים שונים: קודם מרחיבים למכנה משותף, ורק אז מחברים. 14+16=312+212=512\frac{1}{4}+\frac{1}{6}=\frac{3}{12}+\frac{2}{12}=\frac{5}{12}.

שים לב

לא מחברים מכנים: 12+13\frac12+\frac13 אינו 25\frac25. הנכון: 36+26=56\frac36+\frac26=\frac56.

כפל שברים

כופלים מונה במונה ומכנה במכנה: ab⋅cd=a⋅cb⋅d\frac{a}{b}\cdot\frac{c}{d}=\frac{a\cdot c}{b\cdot d}. למשל 23⋅57=1021\frac{2}{3}\cdot\frac{5}{7}=\frac{10}{21}.

מספר שלם כופלים במונה בלבד: 4⋅29=894\cdot\frac{2}{9}=\frac{8}{9}.

חילוק שברים

המספר ההופכי של cd\frac{c}{d} (כש-c≠0c\ne0) הוא dc\frac{d}{c}. מכפלת מספר בהופכי שלו היא 11. ל-00 אין הופכי.

חילוק בשבר הוא כפל בהופכי שלו: ab:cd=ab⋅dc\frac{a}{b}:\frac{c}{d}=\frac{a}{b}\cdot\frac{d}{c}. למשל 35:910=35⋅109=3045=23\frac{3}{5}:\frac{9}{10}=\frac{3}{5}\cdot\frac{10}{9}=\frac{30}{45}=\frac{2}{3}.

שים לב

לשבר שלילי אפשר לכתוב את המינוס בשלושה מקומות, וזה אותו מספר: −34=−34=3−4-\frac{3}{4}=\frac{-3}{4}=\frac{3}{-4}. כללי הסימנים של כפל וחילוק חלים גם על שברים.

דוגמה - חילוק בשבר שלילי ואחריו חיסור

חשבו: 56−34:(−92)\frac{5}{6}-\frac{3}{4}:\left(-\frac{9}{2}\right)

פתרון

1. לפי סדר הפעולות, קודם החילוק.

2. חילוק הוא כפל בהופכי: 34:(−92)=34⋅(−29)=−636=−16\frac{3}{4}:\left(-\frac{9}{2}\right)=\frac{3}{4}\cdot\left(-\frac{2}{9}\right)=-\frac{6}{36}=-\frac{1}{6}.

3. החיסור: 56−(−16)=56+16=66=1\frac{5}{6}-\left(-\frac{1}{6}\right)=\frac{5}{6}+\frac{1}{6}=\frac{6}{6}=1.

תשובה

11

שאלות בנושא בבונה המבחנים

3. חזרה: אחוזים

אחוז

"20%20\% הנחה", "60%60\% מהתלמידים": אחוזים מתארים חלק מכמות, כאילו הכמות מחולקת ל-100100 חלקים שווים.

במדויק: אחוז אחד הוא מאית מכמות נתונה. pp אחוזים (p%p\%) מכמות AA הם p100⋅A\frac{p}{100}\cdot A. המספר pp יכול להיות גם גדול מ-100100: 200%200\% מכמות הם פי 22 ממנה.

אחוזים שכדאי לזכור:

אחוזשברמספר עשרוני
10%10\%110\frac{1}{10}0.10.1
20%20\%15\frac{1}{5}0.20.2
25%25\%14\frac{1}{4}0.250.25
50%50\%12\frac{1}{2}0.50.5
100%100\%1111

למשל 25%25\% מ-8080 הם 14⋅80=20\frac14\cdot80=20.

הקשר בין ארבעת הגדלים

אם AA היא הכמות, bb הוא ערך האחוז (החלק), ו-pp הוא מספר האחוזים, אז bA=p100\frac{b}{A}=\frac{p}{100}.

מה מחפשיםאיך מחשבים
את החלק bbb=p100⋅Ab=\frac{p}{100}\cdot A
את מספר האחוזים ppp=bA⋅100p=\frac{b}{A}\cdot100
את הכמות AAA=100⋅bpA=\frac{100\cdot b}{p}

הגדלה והקטנה באחוזים

•הגדלה ב-p%p\% היא כפל ב-1+p1001+\frac{p}{100}. למשל התייקרות ב-25%25\% היא כפל ב-1.251.25.

•הקטנה ב-p%p\% היא כפל ב-1−p1001-\frac{p}{100}. למשל הנחה של 10%10\% היא כפל ב-0.90.9.

דרך הפתרון

אחוז השינוי

כשנתונים ערך מקורי וערך חדש:

1. מחשבים את השינוי: הערך החדש פחות הערך המקורי.

2. מחלקים את השינוי בערך המקורי (הערך שלפני השינוי).

3. כופלים ב-100100. תוצאה חיובית היא עלייה, ושלילית היא ירידה.

שני שינויים בזה אחר זה

כופלים בשני הגורמים, אחד אחרי השני. הסדר לא משנה: הנחה של 10%10\% ואחריה התייקרות של 20%20\% נותנות את אותה תוצאה כמו התייקרות ואחריה הנחה.

שים לב

עלייה של 20%20\% ואחריה ירידה של 20%20\% לא מחזירות למחיר המקורי: 1.2⋅0.8=0.961.2\cdot0.8=0.96, כלומר ירידה של 4%4\%. כל אחוז מחושב מהערך שהיה לפניו.

דוגמה א - אחוז השינוי: עלייה ואחריה חזרה למחיר המקורי

מחיר של ספר עלה מ-8080 שקלים ל-9292 שקלים.

א. בכמה אחוזים עלה המחיר?

ב. אחרי חודש המחיר ירד בחזרה ל-8080 שקלים. בכמה אחוזים ירד המחיר?

פתרון

1. נתון: מחיר מקורי 8080, מחיר חדש 9292. המטרה: אחוז העלייה, ואחר כך אחוז הירידה.

2. סעיף א: השינוי 92−80=1292-80=12. מחלקים במחיר המקורי 8080: 1280=0.15\frac{12}{80}=0.15, כלומר 15%15\%.

3. סעיף ב: עכשיו המחיר המקורי הוא 9292, והשינוי 80−92=−1280-92=-12. −1292≈−0.1304\frac{-12}{92}\approx-0.1304, כלומר ירידה של כ-13.04%13.04\%.

4. האחוזים שונים, כי בכל פעם מחלקים במחיר שהיה לפני השינוי.

תשובה

א. עלייה של 15%15\%. ב. ירידה של כ-13.04%13.04\%.

דוגמה ב - שני שינויים בזה אחר זה: גורם כפל

מחיר של מעיל היה 250250 שקלים. המחיר עלה ב-20%20\%, ואחר כך ירד ב-10%10\%. מה המחיר הסופי, ובכמה אחוזים הוא גבוה מהמחיר ההתחלתי?

פתרון

1. נתון: מחיר התחלתי 250250, עלייה ב-20%20\% ואחריה ירידה ב-10%10\%. המטרה: המחיר הסופי ואחוז השינוי הכולל.

2. עלייה ב-20%20\% היא כפל ב-1.21.2, וירידה ב-10%10\% היא כפל ב-0.90.9.

3. המחיר הסופי: 250⋅1.2⋅0.9=270250\cdot1.2\cdot0.9=270.

4. הגורם הכולל: 1.2⋅0.9=1.081.2\cdot0.9=1.08, כלומר עלייה של 8%8\%. בדיקה: 270−250250=0.08\frac{270-250}{250}=0.08.

תשובה

270270 שקלים, גבוה ב-8%8\% מהמחיר ההתחלתי.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

4. חזרה: משוואות ממעלה ראשונה

משוואה ופתרון שלה

במשוואה 3x−5=73x-5=7 מחפשים מספר שאם נציב אותו במקום xx, שני הצדדים יהיו שווים. כאן זה x=4x=4, כי 3⋅4−5=73\cdot4-5=7.

במדויק: משוואה היא שני ביטויים אלגבריים עם סימן שוויון ביניהם, ובאחד מהם לפחות יש נעלם. פתרון של משוואה הוא מספר שהצבתו במקום הנעלם נותנת שוויון נכון בין שני האגפים. משוואה ממעלה ראשונה היא משוואה שבה, אחרי פתיחת סוגריים וכינוס איברים דומים, כל אגף הוא מהצורה ax+bax+b (aa ו-bb מספרים): אין xx כפול xx, ואין xx במכנה.

פעולות ששומרות על הפתרון

•מוסיפים לשני האגפים אותו מספר או אותו ביטוי, או מחסירים משניהם.

•כופלים את שני האגפים באותו מספר ששונה מ-00, או מחלקים את שניהם באותו מספר ששונה מ-00.

דרך הפתרון

פתרון משוואה ממעלה ראשונה

כשנתונה משוואה ממעלה ראשונה בנעלם xx:

1. אם יש שברים, כופלים את כל האיברים בשני האגפים במכנה משותף.

2. פותחים סוגריים.

3. מעבירים את האיברים עם xx לאגף אחד ואת המספרים לאגף השני.

4. מכנסים איברים דומים. מקבלים ax=cax=c.

5. אם a≠0a\ne0, מחלקים ב-aa: x=cax=\frac{c}{a}.

6. בודקים: מציבים את הפתרון במשוואה המקורית.

משוואה בלי פתרון או עם אינסוף פתרונות

אחרי כינוס מגיעים ל-ax=cax=c:

מקרהמה יוצאהפתרונות
a≠0a\ne0x=cax=\frac{c}{a}פתרון אחד
a=0a=0 ו-c≠0c\ne0שוויון לא נכון, כמו 0=50=5אין פתרון
a=0a=0 ו-c=0c=0שוויון נכון תמיד, 0=00=0כל מספר הוא פתרון
שים לב

קו השבר פועל כמו סוגריים. ב-−x−24-\frac{x-2}{4}, אחרי כפל ב-44 מקבלים −(x−2)=−x+2-(x-2)=-x+2, ולא −x−2-x-2.

שים לב

כשכופלים במכנה המשותף, כופלים גם את האיברים שאין להם מכנה. ב-x3+1=5\frac{x}{3}+1=5 כופלים ב-33: x+3=15x+3=15.

דוגמה א - משוואה עם שברים: כפל במכנה המשותף

פתרו את המשוואה x+13−x−24=2\frac{x+1}{3}-\frac{x-2}{4}=2.

פתרון

1. המכנה המשותף של 33 ו-44 הוא 1212. כופלים את כל האיברים ב-1212: 4(x+1)−3(x−2)=244(x+1)-3(x-2)=24.

2. פותחים סוגריים: 4x+4−3x+6=244x+4-3x+6=24.

3. מכנסים: x+10=24x+10=24, ולכן x=14x=14.

4. בדיקה: 153−124=5−3=2\frac{15}{3}-\frac{12}{4}=5-3=2. נכון.

תשובה

x=14x=14

דוגמה ב - ה-xx מתבטל: אינסוף פתרונות

פתרו את המשוואה 3(x−2)+5=3x−13(x-2)+5=3x-1.

פתרון

1. פותחים סוגריים: 3x−6+5=3x−13x-6+5=3x-1, כלומר 3x−1=3x−13x-1=3x-1.

2. מחסירים 3x3x משני האגפים: −1=−1-1=-1. ה-xx נעלם, והשוויון נכון תמיד.

3. לכן כל מספר הוא פתרון. בדיקה עם x=0x=0: 3⋅(−2)+5=−13\cdot(-2)+5=-1 וגם 3⋅0−1=−13\cdot0-1=-1.

תשובה

כל מספר הוא פתרון של המשוואה.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

5. חזרה: אי-שוויונות ממעלה ראשונה

אי-שוויון ופתרונו

באי-שוויון x+3<7x+3<7 מחפשים את כל המספרים שמקיימים אותו. x=1x=1 מתאים (4<74<7), וגם x=−10x=-10. אבל x=5x=5 לא מתאים (8<78<7 לא נכון).

במדויק: אי-שוויון אלגברי הוא שני ביטויים עם סימן << או >> ביניהם, ובאחד מהם לפחות יש משתנה. פתרון של אי-שוויון הוא תחום הערכים של המשתנה: קבוצת כל המספרים שהצבתם נותנת אי-שוויון נכון.

הפתרון של x+3<7x+3<7 הוא x<4x<4: כל המספרים הקטנים מ-44, גם שברים ומספרים שליליים. המספר 44 עצמו לא בפתרון (7<77<7 לא נכון). בציור הפתרון הוא הקו שעל הציר, והעיגול הריק ב-44 מראה ש-44 לא נכלל.

-6-5-4-3-2-112345674

פעולות על שני האגפים

פעולה על שני האגפיםסימן אי-השוויון
הוספה או חיסור של אותו מספרנשאר
כפל או חילוק במספר חיובינשאר
כפל או חילוק במספר שלילימתהפך (<< הופך ל->>)
דרך הפתרון

פתרון אי-שוויון ממעלה ראשונה

כשנתון אי-שוויון ממעלה ראשונה בנעלם xx:

1. פותחים סוגריים, ואם יש שברים כופלים במכנה המשותף (מספר חיובי, הסימן נשאר).

2. מעבירים את האיברים עם xx לאגף אחד ואת המספרים לאגף השני.

3. מכנסים. מקבלים למשל ax<cax<c.

4. מחלקים ב-aa (כש-a≠0a\ne0). אם aa חיובי, הסימן נשאר. אם aa שלילי, הופכים את הסימן.

5. בודקים עם מספר אחד מתוך הפתרון ומספר אחד מחוצה לו.

פתרון בעזרת גרפים

- f(x)<g(x)f(x)<g(x) מתקיים בדיוק עבור ה-xx שבהם הגרף של ff נמצא מתחת לגרף של gg.

- f(x)>0f(x)>0 מתקיים בדיוק עבור ה-xx שבהם הגרף של ff נמצא מעל ציר ה-xx.

•כששני הגרפים נחתכים, שיעור ה-xx של נקודת החיתוך הוא הגבול של תחום הפתרון.

שים לב

הטעות הנפוצה: לשכוח להפוך את הסימן. ב-−2x<6-2x<6 מחלקים ב-−2-2 ומקבלים x>−3x>-3, ולא x<−3x<-3. בדיקה: x=0x=0 נותן 0<60<6, נכון.

דוגמה א - חילוק במספר שלילי: הסימן מתהפך

פתרו את אי-השוויון 5−3x>2x−105-3x>2x-10.

פתרון

1. מחסירים 2x2x משני האגפים: 5−5x>−105-5x>-10.

2. מחסירים 55 משני האגפים: −5x>−15-5x>-15.

3. מחלקים ב-−5-5, מספר שלילי, ולכן הסימן מתהפך: x<3x<3.

4. בדיקה: x=0x=0 נותן 5>−105>-10, נכון. x=4x=4 נותן −7>−2-7>-2, לא נכון. מתאים לפתרון.

תשובה

x<3x<3

דוגמה ב - פתרון בעזרת גרפים של שתי פונקציות קוויות

נתונות הפונקציות f(x)=x+1f(x)=x+1 ו-g(x)=−x+5g(x)=-x+5.

א. מצאו את נקודת החיתוך של הגרפים.

ב. עבור אילו ערכי xx מתקיים f(x)<g(x)f(x)<g(x)?

פתרון

1. נתון: שתי פונקציות קוויות. המטרה: נקודת החיתוך, ואז התחום שבו הגרף של ff מתחת לגרף של gg.

2. סעיף א: משווים x+1=−x+5x+1=-x+5, ולכן 2x=42x=4 ו-x=2x=2. f(2)=3f(2)=3. נקודת החיתוך (2,3)(2,3).

3. סעיף ב: בציור, הגרף של ff הוא הקו הרציף והגרף של gg הוא הקו המקווקו. כש-x<2x<2 הקו הרציף מתחת למקווקו.

4. בדיקה אלגברית: x+1<−x+5x+1<-x+5 נותן 2x<42x<4, כלומר x<2x<2.

-3-2-1123456-3-2-112345678(2,3)
תשובה

א. (2,3)(2,3). ב. x<2x<2.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

6. מערכת שתי משוואות ממעלה ראשונה

מערכת משוואות ופתרון שלה

לפעמים יש שני נעלמים ושני תנאים. למשל: סכום של שני מספרים הוא 1010, וההפרש ביניהם הוא 44. כל תנאי הוא משוואה, ושתיהן צריכות להתקיים יחד.

במדויק: מערכת של שתי משוואות ממעלה ראשונה בשני נעלמים היא שתי משוואות מהצורה ax+by=cax+by=c (בכל אחת aa ו-bb לא שניהם 00) שצריכות להתקיים יחד. פתרון של המערכת הוא זוג מספרים (x,y)(x,y) שמקיים את שתי המשוואות. הגרף של כל משוואה הוא ישר, וכל פתרון הוא נקודה שנמצאת על שני הישרים.

המערכת y=2x−1y=2x-1 ו-3x+2y=123x+2y=12: הישר y=2x−1y=2x-1 הוא הקו הרציף, והישר 3x+2y=123x+2y=12 (כלומר y=6−1.5xy=6-1.5x) הוא הקו המקווקו. הם נחתכים ב-(2,3)(2,3), וזה הפתרון: 3=2⋅2−13=2\cdot2-1 וגם 3⋅2+2⋅3=123\cdot2+2\cdot3=12.

-2-112345-5-4-3-2-1123456789(2,3)
דרך הפתרון

שיטת ההצבה

כשאחד הנעלמים כבר מבודד, או שקל לבודד אותו:

1. מבודדים נעלם באחת המשוואות, למשל y=…y=\dots.

2. מציבים את הביטוי במשוואה השנייה. מקבלים משוואה עם נעלם אחד.

3. פותרים אותה.

4. מציבים את התוצאה בביטוי המבודד, ומוצאים את הנעלם השני.

5. בודקים בשתי המשוואות.

דרך הפתרון

שיטת השוואת מקדמים

כשהמקדמים של אחד הנעלמים שווים או נגדיים (או שקל להביא אותם לכך):

1. אם צריך, כופלים משוואה אחת (או שתיהן) במספר, כך שלאחד הנעלמים יהיו מקדמים נגדיים או שווים.

2. מקדמים נגדיים: מחברים את המשוואות. מקדמים שווים: מחסירים אותן. הנעלם הזה נעלם.

3. פותרים את המשוואה שנשארה.

4. מציבים באחת המשוואות המקוריות, ומוצאים את הנעלם השני.

5. בודקים בשתי המשוואות.

מספר הפתרונות של מערכת

מצב הישריםמה קורה בפתרוןמספר הפתרונות
נחתכים בנקודה אחתמקבלים xx ו-yyפתרון אחד
מקבילים ושוניםמגיעים לשוויון לא נכון, כמו 0=30=3אין פתרון
אותו ישרמגיעים לשוויון נכון תמיד, 0=00=0אינסוף פתרונות

בציורים: ישר I הוא הקו הרציף וישר II המקווקו. נחתכים, מקבילים, ואותו ישר (שני הקווים מתלכדים לקו אחד).

-4-3-2-11234-2246(1,2)
-4-3-2-11234-4-224
-4-3-2-11234-3-2-112345
שים לב

הפתרון הוא זוג מספרים. אחרי שמצאתם את xx, אל תשכחו למצוא גם את yy, ובדקו בשתי המשוואות, לא רק באחת.

דוגמה א - שיטת ההצבה: yy כבר מבודד

פתרו את מערכת המשוואות:

y=2x−1y=2x-1

3x+2y=123x+2y=12

פתרון

1. במשוואה הראשונה yy מבודד, ולכן מציבים 2x−12x-1 במקום yy במשוואה השנייה: 3x+2(2x−1)=123x+2(2x-1)=12.

2. פותרים: 3x+4x−2=123x+4x-2=12, כלומר 7x=147x=14 ו-x=2x=2.

3. מציבים בביטוי של yy: y=2⋅2−1=3y=2\cdot2-1=3.

4. בדיקה: 3=2⋅2−13=2\cdot2-1 נכון, וגם 3⋅2+2⋅3=123\cdot2+2\cdot3=12 נכון.

תשובה

x=2x=2, y=3y=3

דוגמה ב - השוואת מקדמים: מקדמים נגדיים של yy

פתרו את מערכת המשוואות:

2x+3y=122x+3y=12

4x−3y=64x-3y=6

פתרון

1. המקדמים של yy הם 33 ו-−3-3, נגדיים. מחברים את שתי המשוואות: 6x=186x=18, ולכן x=3x=3.

2. מציבים במשוואה הראשונה: 2⋅3+3y=122\cdot3+3y=12, כלומר 3y=63y=6 ו-y=2y=2.

3. בדיקה: 2⋅3+3⋅2=122\cdot3+3\cdot2=12 נכון, וגם 4⋅3−3⋅2=64\cdot3-3\cdot2=6 נכון.

תשובה

x=3x=3, y=2y=2

שאלות בנושא בבונה המבחנים

7. חזרה: הפונקציה הקווית - גרף ושיפוע

פונקציה קווית ושיפוע

ב-y=2x−1y=2x-1, בכל פעם ש-xx גדל ב-11, yy גדל ב-22. הקצב קבוע, ולכן הגרף הוא קו ישר.

במדויק: פונקציה קווית היא פונקציה שאפשר לכתוב בצורה y=mx+by=mx+b, כאשר mm ו-bb מספרים קבועים (כל אחד מהם יכול להיות גם 00). קצב ההשתנות שלה אחיד: לכל שתי נקודות על הגרף, היחס בין השינוי ב-yy לשינוי ב-xx הוא אותו מספר mm. המספר mm נקרא השיפוע, והגרף הוא קו ישר.

בגרף של y=2x−1y=2x-1 רואים את השיפוע כ"מדרגה" (הקווים המקווקווים): מהנקודה (1,1)(1,1) הולכים 11 ימינה ו-22 למעלה, ומגיעים ל-(2,3)(2,3). השיפוע הוא 21=2\frac{2}{1}=2. מכל נקודה על הישר, אותה מדרגה מגיעה שוב לישר.

-2-11234-4-3-2-1123456(0,-1)(1,1)(2,3)

חישוב השיפוע משתי נקודות

אם (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2) הן שתי נקודות על הישר, ו-x1≠x2x_1\ne x_2, אז השיפוע הוא

m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}

במונה ובמכנה מחסרים באותו סדר.

הסימן של השיפוע

השיפועהפונקציההגרף
m>0m>0עולהישר שעולה כשהולכים ימינה
m<0m<0יורדתישר שיורד כשהולכים ימינה
m=0m=0קבועה, y=by=bישר אופקי

ככל ש-∣m∣|m| גדול יותר, הישר תלול יותר.

-3-2-1123-3-2-11234
-3-2-1123-3-2-11234
-3-2-1123-3-2-11234

נקודות החיתוך עם הצירים

- ציר ה-yy: מציבים x=0x=0 ומקבלים y=by=b. הנקודה (0,b)(0,b). לכן bb הוא שיעור ה-yy של נקודת החיתוך עם ציר ה-yy.

- ציר ה-xx: מציבים y=0y=0 ופותרים mx+b=0mx+b=0. אם m≠0m\ne0, יש נקודה אחת (−bm,0)\left(-\frac{b}{m},0\right). אם m=0m=0 ו-b≠0b\ne0, הישר האופקי לא חותך את ציר ה-xx.

ישרים מקבילים

נתונים שני ישרים y=m1x+b1y=m_1x+b_1 ו-y=m2x+b2y=m_2x+b_2:

- m1=m2m_1=m_2 ו-b1≠b2b_1\ne b_2: הישרים מקבילים.

- m1=m2m_1=m_2 ו-b1=b2b_1=b_2: זה אותו ישר.

- m1≠m2m_1\ne m_2: הישרים נחתכים בנקודה אחת.

שים לב

השיפוע הוא המקדם של xx רק כש-yy מבודד. ב-2y=4x+62y=4x+6 מחלקים ב-22: y=2x+3y=2x+3, והשיפוע 22 ולא 44.

שים לב

ישר אנכי, כמו x=3x=3, אינו גרף של פונקציה ואין לו שיפוע. ישר אופקי, כמו y=3y=3, הוא פונקציה קבועה עם שיפוע 00.

דוגמה - שיפוע, עלייה או ירידה וחיתוך עם הצירים

נתונה הפונקציה y=−2x+4y=-2x+4.

א. מהו השיפוע? האם הפונקציה עולה או יורדת?

ב. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם הצירים, ושרטטו את הגרף.

פתרון

1. סעיף א: yy מבודד, והמקדם של xx הוא −2-2. לכן m=−2m=-2. השיפוע שלילי, ולכן הפונקציה יורדת.

2. ציר ה-yy: x=0x=0 נותן y=4y=4. הנקודה (0,4)(0,4).

3. ציר ה-xx: −2x+4=0-2x+4=0, ולכן x=2x=2. הנקודה (2,0)(2,0).

4. משרטטים ישר דרך שתי הנקודות. בדיקת שיפוע: 0−42−0=−2\frac{0-4}{2-0}=-2.

-11234-4-3-2-11234567(0,4)(2,0)
תשובה

א. m=−2m=-2, הפונקציה יורדת. ב. (0,4)(0,4) ו-(2,0)(2,0).

שאלות פתוחות על חזרה: הפונקציה הקווית - גרף ושיפוע

8. חזרה: מציאת משוואת ישר

משוואת ישר

לכל ישר במערכת צירים יש משוואה. בעזרתה בודקים אם נקודה נמצאת על הישר: מציבים, ורואים אם יוצא שוויון נכון.

במדויק: משוואת ישר היא משוואה שמתקיימת בדיוק בנקודות של הישר: הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) נמצאת על הישר אם ורק אם הצבת x=x0x=x_0 ו-y=y0y=y_0 במשוואה נותנת שוויון נכון. כל ישר שאינו אנכי אפשר לכתוב בצורה y=mx+by=mx+b. ישר אנכי כותבים בצורה x=kx=k.

דוגמה: הנקודה (1,3)(1,3) נמצאת על הישר y=x+2y=x+2, כי 3=1+23=1+2. הנקודה (2,1)(2,1) לא נמצאת עליו, כי 1≠2+21\ne2+2.

בציור: הישר האופקי y=3y=3 (הקו הרציף) והישר האנכי x=−2x=-2 (הקו המקווקו). בכל נקודה של הישר y=3y=3 שיעור ה-yy הוא 33, ובכל נקודה של x=−2x=-2 שיעור ה-xx הוא −2-2. הם נחתכים ב-(−2,3)(-2,3).

-5-4-3-2-11234-3-2-112345(-2,3)
דרך הפתרון

ישר לפי שיפוע ונקודה

כשנתונים השיפוע mm ונקודה (x1,y1)(x_1,y_1) על הישר:

1. כותבים y=mx+by=mx+b עם ה-mm הנתון.

2. מציבים את שיעורי הנקודה: y1=m⋅x1+by_1=m\cdot x_1+b.

3. פותרים ומוצאים את bb.

4. כותבים את המשוואה y=mx+by=mx+b.

דרך הפתרון

ישר לפי שתי נקודות

כשנתונות שתי נקודות על הישר, (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2):

1. אם x1=x2x_1=x_2, הישר אנכי: x=x1x=x_1.

2. אחרת מחשבים את השיפוע m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}.

3. מציבים את אחת הנקודות ב-y=mx+by=mx+b ומוצאים את bb.

4. בודקים: מציבים את הנקודה השנייה במשוואה שהתקבלה.

ישר מקביל לישר נתון

ישר שמקביל ל-y=mx+by=mx+b הוא בעל אותו שיפוע mm. מוצאים את bb החדש מהנקודה שהישר עובר דרכה.

שים לב

כשמחשבים שיפוע, שומרים על אותו סדר במונה ובמכנה. y2−y1x1−x2\frac{y_2-y_1}{x_1-x_2} נותן את השיפוע עם סימן הפוך.

דוגמה א - ישר דרך שתי נקודות

מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודות (−1,5)(-1,5) ו-(3,−3)(3,-3).

פתרון

1. נתון: שתי נקודות על הישר. המטרה: mm ו-bb במשוואה y=mx+by=mx+b.

2. השיפוע: m=−3−53−(−1)=−84=−2m=\frac{-3-5}{3-(-1)}=\frac{-8}{4}=-2.

3. מציבים את (−1,5)(-1,5) ב-y=−2x+by=-2x+b: 5=−2⋅(−1)+b5=-2\cdot(-1)+b, כלומר 5=2+b5=2+b ו-b=3b=3.

4. בדיקה עם הנקודה השנייה: −2⋅3+3=−3-2\cdot3+3=-3. נכון.

-2-11234-6-4-22468(-1,5)(3,-3)
תשובה

y=−2x+3y=-2x+3

דוגמה ב - ישר מקביל שעובר דרך נקודה נתונה

מצאו את משוואת הישר שמקביל לישר y=3x−2y=3x-2 ועובר דרך הנקודה (1,4)(1,4).

פתרון

1. נתון: ישר מקביל ל-y=3x−2y=3x-2 ונקודה (1,4)(1,4) עליו. המטרה: משוואת הישר.

2. ישרים מקבילים הם בעלי אותו שיפוע, ולכן m=3m=3.

3. מציבים את (1,4)(1,4) ב-y=3x+by=3x+b: 4=3⋅1+b4=3\cdot1+b, ולכן b=1b=1.

4. בציור: הישר הנתון y=3x−2y=3x-2 הוא הקו המקווקו, והישר שמצאנו הוא הקו הרציף. הם מקבילים, והקו הרציף עובר דרך (1,4)(1,4).

-1123-6-4-224681012(1,4)
תשובה

y=3x+1y=3x+1

שאלות פתוחות על חזרה: מציאת משוואת ישר

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.