דילוג לתוכן המרכזי

דף נוסחאות במתמטיקה לכיתה ט'

כל הנוסחאות של כיתה ט' לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

טכניקה אלגברית

חוק הפילוג המורחב

(a+b)(c+d)=ac+ad+bc+bd(a+b)(c+d)=ac+ad+bc+bd

נוסחאות הכפל המקוצר

(a±b)2=a2±2ab+b2(a\pm b)^2=a^2\pm2ab+b^2

(a+b)(a−b)=a2−b2(a+b)(a-b)=a^2-b^2

(a±b)3=a3±3a2b+3ab2±b3(a\pm b)^3=a^3\pm3a^2b+3ab^2\pm b^3

פירוק בעזרת הנוסחאות

a2−b2=(a−b)(a+b)a^2-b^2=(a-b)(a+b)

a2±2ab+b2=(a±b)2a^2\pm2ab+b^2=(a\pm b)^2

פירוק הטרינום

x2+bx+c=(x+m)(x+n)x^2+bx+c=(x+m)(x+n), כאשר m+n=bm+n=b ו-m⋅n=cm\cdot n=c

כפל וחילוק שברים

AB⋅CD=ACBD\frac{A}{B}\cdot\frac{C}{D}=\frac{AC}{BD}

AB:CD=AB⋅DC\frac{A}{B}:\frac{C}{D}=\frac{A}{B}\cdot\frac{D}{C}

חיבור וחיסור שברים עם אותו מכנה

AB±CB=A±CB\frac{A}{B}\pm\frac{C}{B}=\frac{A\pm C}{B}

הפונקציה הריבועית ומשוואות ריבועיות

ציר הסימטרייה משתי נקודות באותו גובה

f(x1)=f(x2)f(x_1)=f(x_2): ציר הסימטרייה x=x1+x22x=\frac{x_1+x_2}{2}

הפרבולה y=ax2+cy=ax^2+c

y=ax2+cy=ax^2+c: קדקוד (0,c)(0,c)

הפרבולה y=(x−p)2y=(x-p)^2

y=(x−p)2y=(x-p)^2: קדקוד (p,0)(p,0), ציר סימטרייה x=px=p

תכונות y=a(x−p)2+ky=a(x-p)^2+k

y=a(x−p)2+ky=a(x-p)^2+k: קדקוד (p,k)(p,k), ציר סימטרייה x=px=p

מה קוראים מהייצוג f(x)=a(x−t)(x−r)f(x)=a(x-t)(x-r)

f(x)=a(x−t)(x−r)f(x)=a(x-t)(x-r): נקודות אפס (t,0)(t,0), (r,0)(r,0); ציר סימטרייה x=t+r2x=\frac{t+r}{2}

ציר הסימטרייה והקדקוד

y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c: ציר סימטרייה x=−b2ax=-\frac{b}{2a}

נוסחת השורשים

ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0: x1,2=−b±b2−4ac2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}

מספר הפתרונות לפי הדיסקרימיננטה

Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac: Δ>0\Delta>0 שני פתרונות, Δ=0\Delta=0 פתרון אחד, Δ<0\Delta<0 אין פתרון

חוקי חזקות ושורשים

מכפלה של חזקות עם בסיס שווה

am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}

מנה של חזקות עם בסיס שווה

aman=am−n(a≠0)\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}\quad(a\ne0)

חזקה של מכפלה

(a⋅b)n=an⋅bn(a\cdot b)^n=a^n\cdot b^n

חזקה של מנה

(ab)n=anbn(b≠0)\left(\frac ab\right)^n=\frac{a^n}{b^n}\quad(b\ne0)

חזקה של חזקה

(am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}

מעריך אפס ומעריך שלילי

a0=1a−n=1an(a≠0)a^0=1\qquad a^{-n}=\frac{1}{a^n}\quad(a\ne0)

שורש וריבוע

(a)2=a(a≥0)a2=∣a∣\left(\sqrt a\right)^2=a\quad(a\ge0)\qquad\sqrt{a^2}=|a|

חוקי השורש

a⋅b=a⋅b(a,b≥0)ab=ab(a≥0, b>0)\sqrt{a\cdot b}=\sqrt a\cdot\sqrt b\quad(a,b\ge0)\qquad\sqrt{\frac ab}=\frac{\sqrt a}{\sqrt b}\quad(a\ge0,\ b>0)

שאלות מילוליות

הקשר בין מחיר, כמות וסכום

סכום כולל = מחיר ליחידה ×\times כמות

שינוי באחוזים הוא כפל

אחרי עלייה ב-p%p\%: A(1+p100)A\left(1+\frac{p}{100}\right)

אחרי ירידה ב-p%p\%: A(1−p100)A\left(1-\frac{p}{100}\right)

דרך, מהירות וזמן

s=v⋅ts=v\cdot t ; v=stv=\frac{s}{t} ; t=svt=\frac{s}{v}

נוסחאות שמשמשות בבעיות הנדסיות

מלבן: S=a⋅bS=a\cdot b ; P=2a+2bP=2a+2b

משולש ישר זווית: a2+b2=c2a^2+b^2=c^2

תיבה: V=a⋅b⋅cV=a\cdot b\cdot c

גיאומטריה: משולשים

זוויות צמודות

זוויות צמודות: α+β=180∘\alpha+\beta=180^\circ

סכום הזוויות במשולש

סכום זוויות במשולש: α+β+γ=180∘\alpha+\beta+\gamma=180^\circ

זווית חיצונית למשולש

זווית חיצונית: δ=α+β\delta=\alpha+\beta (α\alpha, β\beta - הזוויות הפנימיות שאינן צמודות לה)

חישוב זוויות במשולש שווה שוקיים

משולש שווה שוקיים: α+2β=180∘\alpha+2\beta=180^\circ (α\alpha - זווית הראש, β\beta - זווית בסיס)

אי-שוויון המשולש

במשולש: a+b>ca+b>c, a+c>ba+c>b, b+c>ab+c>a

הניצב מול זווית של 30°

משולש ישר זווית עם זווית של 30∘30^\circ: הניצב שמולה =c2=\frac{c}{2} (cc - היתר)

התיכון ליתר שווה למחצית היתר

משולש ישר זווית: התיכון ליתר =c2=\frac{c}{2} (cc - היתר)

יחס השטחים

יחס דמיון kk: SDEFSABC=k2\frac{S_{DEF}}{S_{ABC}}=k^2

גיאומטריה: מרובעים

שטח הדלתון

דלתון: S=d1⋅d22S=\frac{d_1\cdot d_2}{2} (d1d_1, d2d_2 - האלכסונים)

שטח והיקף של טרפז

טרפז: S=(a+b)⋅h2S=\frac{(a+b)\cdot h}{2} (aa, bb - הבסיסים, hh - הגובה)

שטח מקבילית

מקבילית: S=a⋅haS=a\cdot h_a

שטח מעוין

מעוין: S=d1⋅d22=a⋅hS=\frac{d_1\cdot d_2}{2}=a\cdot h

שטח ריבוע

ריבוע: S=a2=d22S=a^2=\frac{d^2}{2}

הסתברות

שכיחות ושכיחות יחסית

שכיחות יחסית: kn\frac{k}{n} (kk - השכיחות, nn - מספר הפעמים שערכו את הניסוי)

הסתברות של מאורע (תוצאות שוות הסתברות)

P(A)=knP(A)=\frac{k}{n} (nn - מספר כל התוצאות, שוות הסתברות; kk - מספר התוצאות של AA)

מאורעות זרים

AA ו-BB זרים: ההסתברות ש-AA או BB יתרחש היא P(A)+P(B)P(A)+P(B)

הסתברות המאורע המשלים

P(Aˉ)=1−P(A)P(\bar{A})=1-P(A)

מספר התוצאות בטבלה

מספר התוצאות של ניסוי דו-שלבי: m⋅nm\cdot n

כלל הכפל: הסתברות של מסלול

ההסתברות ש-AA וגם BB יתרחשו =P(A)⋅=P(A)\cdot (ההסתברות של BB כשידוע ש-AA התרחש)

מאורעות בלתי תלויים

AA ו-BB בלתי תלויים: ההסתברות ש-AA וגם BB יתרחשו היא P(A)⋅P(B)P(A)\cdot P(B)

ממוצע של רשימת נתונים

xˉ=x1+x2+⋯+xnn\bar{x}=\frac{x_1+x_2+\dots+x_n}{n}

חזרה על כיתות ז-ח

חיבור וחיסור שברים

ac+bc=a+bc\frac{a}{c}+\frac{b}{c}=\frac{a+b}{c}, ac−bc=a−bc\frac{a}{c}-\frac{b}{c}=\frac{a-b}{c}

כפל שברים

ab⋅cd=a⋅cb⋅d\frac{a}{b}\cdot\frac{c}{d}=\frac{a\cdot c}{b\cdot d}

חילוק שברים

ab:cd=ab⋅dc\frac{a}{b}:\frac{c}{d}=\frac{a}{b}\cdot\frac{d}{c}

הקשר בין ארבעת הגדלים

bA=p100\frac{b}{A}=\frac{p}{100} (AA הכמות, bb ערך האחוז, pp מספר האחוזים)

הגדלה והקטנה באחוזים

הגדלה ב-p%p\%: כפל ב-1+p1001+\frac{p}{100}. הקטנה ב-p%p\%: כפל ב-1−p1001-\frac{p}{100}

חישוב השיפוע משתי נקודות

m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}

ישרים מקבילים

ישרים מקבילים: m1=m2m_1=m_2

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.