דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הסתברות

מתמטיקה כיתה ט' · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהסתברות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: שבר, מספר עשרוני ואחוז

את אותו חלק אפשר לכתוב בשלוש דרכים. רבע מהכיתה הוא 14\frac14 מהכיתה, וזה גם 0.250.25 וגם 25%25\%.

במדויק: אחוז הוא שבר שהמכנה שלו 100100: a%=a100a\%=\frac{a}{100}. כדי לעבור משבר למספר עשרוני מחלקים את המונה במכנה. כדי לעבור ממספר עשרוני לאחוזים כופלים ב-100100.

שברמספר עשרוניאחוז
12\frac120.50.550%50\%
14\frac140.250.2525%25\%
310\frac{3}{10}0.30.330%30\%
15\frac150.20.220%20\%

בנושא הזה נכתוב הסתברויות ושכיחויות יחסיות בכל אחת משלוש הדרכים. למשל, ההסתברות לקבל 'עץ' בהטלת מטבע היא 12=0.5=50%\frac12=0.5=50\%.

הסתברות: מספר בין 0 ל-1

יש דברים שבטוח יקרו, יש דברים שבטוח לא יקרו, ויש דברים שאולי יקרו. ההסתברות היא מספר שאומר עד כמה סביר שמשהו יקרה.

במדויק: ההסתברות של תוצאה היא מספר בין 00 ל-11 (כולל 00 ו-11), שנקבע מראש ומבטא עד כמה סביר שהתוצאה תתקבל. לתוצאה ודאית ההסתברות היא 11. לתוצאה שלא יכולה להתקבל ההסתברות היא 00. ככל שההסתברות גדולה יותר, התוצאה סבירה יותר.

על ציר ההסתברות: 00 הוא 'בלתי אפשרי', 11 הוא 'ודאי', ו-12\frac12 באמצע: הסיכוי שהתוצאה תתקבל שווה לסיכוי שלא תתקבל, כמו 'עץ' בהטלת מטבע. הסתברות גדולה מ-12\frac12 פירושה שסביר יותר שהתוצאה תתקבל מאשר שלא תתקבל.

0.51.0‫בלתי-אפשרי‬‫חצי‬‫ודאי‬

1. מושגי יסוד: ניסוי, מאורע, הסתברות ושכיחות יחסית

ניסוי, תוצאה ומאורע

כשמטילים קובייה, אנחנו לא יודעים מראש איזה מספר ייצא. פעולה כזאת נקראת ניסוי. כל מה שיכול לצאת בניסוי נקרא תוצאה. בהטלת קובייה יש 66 תוצאות אפשריות: 1,2,3,4,5,61,2,3,4,5,6.

לפעמים מעניין אותנו משהו שכולל כמה תוצאות, למשל 'יצא מספר זוגי'. זה מאורע.

במדויק: ניסוי הוא פעולה שהתוצאה שלה לא ידועה מראש, וידוע מהן כל התוצאות האפשריות שלה. מאורע הוא קבוצה של תוצאות אפשריות של הניסוי (תוצאה אחת, כמה תוצאות, כל התוצאות, או אף תוצאה). המאורע מתרחש אם התוצאה שהתקבלה שייכת לקבוצה הזאת.

בהטלת קובייה:

מאורעהתוצאות שלו
יצא 4444
יצא מספר זוגי2,4,62,4,6
יצא מספר גדול מ-445,65,6
יצא מספר קטן מ-77כל התוצאות: מאורע ודאי
יצא 88אף תוצאה: מאורע בלתי אפשרי

בדיאגרמה: קובייה שהוטלה 6060 פעמים, וכמה פעמים יצאה כל תוצאה. מספר הפעמים הוא השכיחות של התוצאה.

‫⁦60⁩ הטלות של קובייה‬0246810128119121010123456‫תוצאה‬‫שכיחות‬

שכיחות ושכיחות יחסית

- שכיחות של תוצאה: מספר הפעמים שהיא התקבלה.

- שכיחות יחסית של תוצאה: השכיחות חלקי מספר הפעמים שערכו את הניסוי. אם ערכו את הניסוי nn פעמים, והתוצאה התקבלה kk פעמים:

kn\frac{k}{n}

השכיחות היחסית היא תמיד מספר בין 00 ל-11. אפשר לכתוב אותה כשבר, כמספר עשרוני או באחוזים.

שכיחות יחסית כאומדן להסתברות

כשחוזרים על אותו ניסוי מספר רב של פעמים, השכיחות היחסית של תוצאה קרובה להסתברות שלה. לכן השכיחות היחסית היא אומדן (הערכה) להסתברות.

בקובייה שהוטלה 6060 פעמים יצא 44 ב-1212 הטלות: השכיחות היחסית היא 1260=0.2\frac{12}{60}=0.2, קרוב ל-16≈0.17\frac16\approx0.17.

שים לב

בכמה הטלות בודדות השכיחות היחסית יכולה להיות רחוקה מההסתברות. למשל, בשתי הטלות של מטבע יכול לצאת 'עץ' פעמיים. ככל שמספר החזרות גדול יותר, האומדן טוב יותר.

שים לב

הסתברות היא תמיד בין 00 ל-11. אם יצאה לכם הסתברות 1.21.2 או −0.3-0.3, יש טעות בחישוב.

דוגמה - אומדן הסתברות כשאין סימטרייה

נעץ הוטל 200200 פעמים. ב-7878 הטלות הוא נפל 'על הגב', ובשאר ההטלות נפל 'על הצד'.

א. מהי השכיחות היחסית של 'על הגב'?

ב. מהו האומדן להסתברות שהנעץ ייפול 'על הגב'?

ג. בערך כמה פעמים נצפה שהנעץ ייפול 'על הגב' ב-10001000 הטלות?

פתרון

1. נתון: 200200 הטלות, 7878 מהן 'על הגב'. המטרה: שכיחות יחסית, אומדן להסתברות, וצפי ל-10001000 הטלות.

2. שכיחות יחסית: 78200=0.39\frac{78}{200}=0.39, כלומר 39%39\%.

3. לנעץ אין שני צדדים שווים, ולכן אי אפשר לדעת את ההסתברות מראש. האומדן הוא השכיחות היחסית: בערך 0.390.39.

4. ב-10001000 הטלות: 0.39⋅1000=3900.39\cdot1000=390. זה צפי בערך, לא מספר מדויק.

תשובה

א. 0.390.39. ב. בערך 0.390.39. ג. בערך 390390 פעמים.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

2. הסתברות של מאורע בודד

תוצאות שוות הסתברות

בקובייה רגילה אין סיבה שמספר אחד ייצא יותר מאחר. לכן לכל אחת מ-66 התוצאות יש אותה הסתברות: 16\frac16. כך גם במטבע: 'עץ' ו'פלי' שווים בסיכוי.

במדויק: תוצאות שוות הסתברות הן תוצאות שלכל אחת מהן יש אותה הסתברות. כשבניסוי יש nn תוצאות אפשריות שוות הסתברות, שאף שתיים מהן לא מתקבלות יחד, וכל ניסוי נותן אחת מהן, ההסתברות של כל תוצאה היא 1n\frac1n.

בשקית 1212 כדורים: 66 אדומים, 44 כחולים ו-22 ירוקים. מוציאים כדור אחד באקראי. כל כדור שווה בסיכוי (112\frac{1}{12} לכל כדור), אבל הצבעים לא שווים בסיכוי: לאדום יש יותר כדורים. בדיאגרמה כל צבע תופס חלק לפי מספר הכדורים שלו, וזו ההסתברות שלו.

‫⁦12⁩ כדורים בשקית‬50%33.3%16.7%‫אדום ⁦(6)⁩‬‫כחול ⁦(4)⁩‬‫ירוק ⁦(2)⁩‬

הסתברות של מאורע (תוצאות שוות הסתברות)

כשכל התוצאות של הניסוי שוות הסתברות:

P(A)=knP(A)=\frac{k}{n}

כאשר nn הוא מספר כל התוצאות האפשריות, ו-kk הוא מספר התוצאות של המאורע AA.

למשל, בקובייה ההסתברות לקבל מספר זוגי היא 36=12\frac36=\frac12.

דרך הפתרון

חישוב הסתברות של מאורע

כשהתוצאות של הניסוי שוות הסתברות:

1. סופרים את כל התוצאות האפשריות.

2. רושמים את התוצאות של המאורע, וסופרים אותן.

3. מחלקים את מספר התוצאות של המאורע במספר כל התוצאות.

4. מצמצמים את השבר, ובודקים שהתשובה בין 00 ל-11.

מאורעות זרים

שני מאורעות הם זרים אם לא ייתכן ששניהם יתרחשו יחד (אין להם תוצאה משותפת).

כש-AA ו-BB זרים, ההסתברות שיתרחש AA או BB היא סכום ההסתברויות: P(A)+P(B)P(A)+P(B).

למשל, בקובייה ההסתברות לקבל 11 או 22 היא 16+16=26=13\frac16+\frac16=\frac26=\frac13.

שים לב

החיבור נכון רק למאורעות זרים. 'זוגי' ו'גדול מ-33' אינם זרים (גם 44 וגם 66 שייכים לשניהם): P=46P=\frac46, ולא 36+36=1\frac36+\frac36=1.

שים לב

הנוסחה עובדת רק כשהתוצאות שוות הסתברות. בשקית עם 66 אדומים ו-22 ירוקים, ההסתברות לירוק אינה 12\frac12, למרות שיש 'שני צבעים'. סופרים כדורים, לא צבעים.

דוגמה - כרטיסים ממוספרים: מאורע וחיבור מאורעות זרים

בקופסה 2020 כרטיסים, ממוספרים מ-11 עד 2020. מוציאים כרטיס אחד באקראי.

א. מהי ההסתברות שהמספר על הכרטיס הוא כפולה של 33?

ב. מהי ההסתברות שהמספר קטן מ-44 או גדול מ-1717?

פתרון

1. כל 2020 הכרטיסים שווים בסיכוי, ולכן יש 2020 תוצאות שוות הסתברות.

2. א. כפולות של 33: 3,6,9,12,15,183,6,9,12,15,18. יש 66 כאלה. P=620=310P=\frac{6}{20}=\frac{3}{10}.

3. ב. 'קטן מ-44': 1,2,31,2,3, ההסתברות 320\frac{3}{20}. 'גדול מ-1717': 18,19,2018,19,20, ההסתברות 320\frac{3}{20}.

4. אין מספר שגם קטן מ-44 וגם גדול מ-1717, ולכן המאורעות זרים ומחברים: 320+320=620=310\frac{3}{20}+\frac{3}{20}=\frac{6}{20}=\frac{3}{10}.

תשובה

א. 310\frac{3}{10}. ב. 310\frac{3}{10}.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

3. מאורע משלים

המאורע המשלים

אם ההסתברות שירד מחר גשם היא 0.30.3, מה ההסתברות שלא ירד גשם? או שיורד גשם, או שלא, ולכן התשובה היא 1−0.3=0.71-0.3=0.7. 'לא ירד גשם' הוא המאורע המשלים של 'ירד גשם'.

במדויק: המאורע המשלים של מאורע AA, שמסמנים Aˉ\bar{A} (קוראים: 'לא AA'), הוא המאורע שמכיל את כל התוצאות האפשריות של הניסוי שאינן שייכות ל-AA. בכל ניסוי מתרחש בדיוק אחד מהשניים: AA או Aˉ\bar{A}.

AA ו-Aˉ\bar{A} זרים, ויחד הם מכסים את כל התוצאות. לכן ההסתברויות שלהם משלימות ל-11. בדיאגרמה: מאורע שההסתברות שלו 0.30.3, והמשלים שלו 0.70.7.

30%70%‫מאורע‬‫משלים‬

בקובייה, למשל:

מאורע AAהמאורע המשלים Aˉ\bar{A}
יצא 66יצא 1,2,3,41,2,3,4 או 55
יצא מספר זוגייצא מספר אי-זוגי
יצא מספר גדול מ-44יצא מספר קטן מ-55 או שווה לו

הסתברות המאורע המשלים

P(Aˉ)=1−P(A)P(\bar{A})=1-P(A)

ובאחוזים: P(Aˉ)=100%−P(A)P(\bar{A})=100\%-P(A).

למשל, ההסתברות לא לקבל 66 בקובייה היא 1−16=561-\frac16=\frac56.

דרך הפתרון

מתי משתמשים במאורע המשלים

כששואלים על מאורע עם הרבה תוצאות, ולמשלים שלו יש מעט תוצאות:

1. מגדירים את המאורע המשלים ('לא ...').

2. מחשבים את ההסתברות של המאורע המשלים.

3. מחסרים מ-11: P(A)=1−P(Aˉ)P(A)=1-P(\bar{A}).

שים לב

המשלים של 'גדול מ-44' הוא 'קטן מ-44 או שווה ל-44'. לא לשכוח את התוצאה שעל הגבול.

שים לב

המשלים של 'לפחות אחד' הוא 'אף אחד'. למשל, המשלים של 'בתבנית יש לפחות ביצה שבורה אחת' הוא 'בתבנית אין אף ביצה שבורה'.

דוגמה - מאורע עם הרבה תוצאות: עוברים למשלים

בוחרים באקראי מספר שלם מ-11 עד 5050 (כולל). מהי ההסתברות שהמספר אינו כפולה של 44?

פתרון

1. יש 5050 תוצאות שוות הסתברות.

2. המאורע המשלים: 'המספר הוא כפולה של 44'. הכפולות הן 4,8,…,484,8,\dots,48, ויש 484=12\frac{48}{4}=12 כאלה.

3. ההסתברות לכפולה של 44: 1250\frac{12}{50}.

4. ההסתברות שהמספר אינו כפולה של 44: 1−1250=3850=1925=0.761-\frac{12}{50}=\frac{38}{50}=\frac{19}{25}=0.76.

תשובה

1925=0.76\frac{19}{25}=0.76

שאלות בנושא בבונה המבחנים

4. מאורעות דו-שלביים: טבלה דו-ממדית

ניסוי דו-שלבי וטבלת תוצאות

מה קורה כשמטילים שתי קוביות, כחולה ואדומה? עכשיו כל תוצאה היא זוג מספרים: מה יצא בכחולה ומה יצא באדומה. ניסוי כזה, שבנוי משני חלקים, נקרא ניסוי דו-שלבי. כדי לראות את כל התוצאות מסדרים אותן בטבלה: שורה לכל תוצאה של החלק הראשון, ועמודה לכל תוצאה של החלק השני.

במדויק: בטבלה דו-ממדית של ניסוי דו-שלבי, כל משבצת היא תוצאה אחת של הניסוי: זוג סדור (תוצאה בחלק הראשון, תוצאה בחלק השני). כשלחלק הראשון יש mm תוצאות שוות הסתברות, לחלק השני nn תוצאות שוות הסתברות, והתוצאה של חלק אחד לא משפיעה על החלק השני, יש בטבלה m⋅nm\cdot n משבצות, וכולן שוות הסתברות.

בטבלה: סכום שתי הקוביות בכל אחת מ-6⋅6=366\cdot6=36 המשבצות.

קובייה כחולה קובייה אדומה112233445566
11223344556677
22334455667788
33445566778899
4455667788991010
556677889910101111
66778899101011111212

רואים שהסכומים לא שווים בסיכוי: הסכום 77 מופיע ב-66 משבצות, והסכום 22 רק במשבצת אחת. לכן 77 הוא הסכום שההסתברות שלו הכי גדולה: 636=16\frac{6}{36}=\frac16.

מספר התוצאות בטבלה

כשלשלב הראשון יש mm תוצאות ולשלב השני nn תוצאות, לניסוי הדו-שלבי יש m⋅nm\cdot n תוצאות.

שתי קוביות: 6⋅6=366\cdot6=36. קובייה ומטבע: 6⋅2=126\cdot2=12.

דרך הפתרון

הסתברות בעזרת טבלה דו-ממדית

כשהמשבצות בטבלה שוות הסתברות:

1. בונים טבלה: שורה לכל תוצאה של השלב הראשון, עמודה לכל תוצאה של השלב השני.

2. ממלאים בכל משבצת את מה ששואלים עליו (למשל את הסכום).

3. סופרים את המשבצות שמתאימות למאורע.

4. מחלקים במספר כל המשבצות.

דרך הפתרון

הסתברות כשידוע ש...

לפעמים יש לנו מידע נוסף, למשל 'ידוע שבקובייה הכחולה יצא 44'. המידע מצמצם את התוצאות האפשריות, ולכן ההסתברות יכולה להשתנות.

כשידוע שמאורע BB התרחש:

1. משאירים רק את המשבצות של BB (למשל רק את השורה של 'כחולה 44').

2. סופרים, מתוכן, את המשבצות שבהן מתרחש גם AA.

3. ההסתברות היא מספר המשבצות של AA בתוך BB, חלקי מספר המשבצות של BB.

שים לב

התוצאה 'כחולה 55, אדומה 22' שונה מהתוצאה 'כחולה 22, אדומה 55'. אלה שתי משבצות שונות, וסופרים את שתיהן.

שים לב

כשהטבלה היא טבלת שכיחויות (כמה אנשים בכל משבצת), מחלקים בסכום כל האנשים, או בסכום השורה או העמודה כשידוע לאיזו קבוצה שייך האדם שנבחר.

דוגמה א - ספירת משבצות בטבלת התוצאות

מטילים שתי קוביות רגילות, כחולה ואדומה.

א. מהי ההסתברות שסכום התוצאות הוא 88?

ב. מהי ההסתברות שבשתי הקוביות יצא אותו מספר?

פתרון

1. בטבלה של שתי קוביות יש 6⋅6=366\cdot6=36 משבצות שוות הסתברות.

2. א. משבצות עם סכום 88 (כחולה, אדומה): (2,6),(3,5),(4,4),(5,3),(6,2)(2,6),(3,5),(4,4),(5,3),(6,2). יש 55 משבצות, ולכן P=536P=\frac{5}{36}.

3. ב. אותו מספר בשתי הקוביות: (1,1),(2,2),…,(6,6)(1,1),(2,2),\dots,(6,6). אלה 66 המשבצות באלכסון של הטבלה. P=636=16P=\frac{6}{36}=\frac16.

תשובה

א. 536\frac{5}{36}. ב. 16\frac16.

דוגמה ב - טבלת שכיחויות ומידע נוסף

בכיתה 3030 תלמידים. בטבלה: כמה מהם מגיעים לבית הספר באופניים.

קבוצהבאופנייםלא באופנייםסך הכול
בנים88661414
בנות6610101616
סך הכול141416163030

בוחרים תלמיד באקראי.

א. מהי ההסתברות שנבחרה בת שמגיעה באופניים?

ב. ידוע שנבחרה בת. מהי ההסתברות שהיא מגיעה באופניים?

ג. ידוע שנבחר תלמיד שמגיע באופניים. מהי ההסתברות שזו בת?

פתרון

1. נתון: טבלת שכיחויות של 3030 תלמידים. כל תלמיד שווה בסיכוי להיבחר.

2. א. 'בת וגם באופניים' היא משבצת אחת, ובה 66 תלמידות. מחלקים בכל התלמידים: 630=15\frac{6}{30}=\frac15.

3. ב. ידוע שנבחרה בת, ולכן נשארת רק שורת הבנות: 1616 תלמידות. מתוכן 66 באופניים: 616=38\frac{6}{16}=\frac38.

4. ג. ידוע שהתלמיד מגיע באופניים, ולכן נשארת רק עמודת 'באופניים': 1414 תלמידים. מתוכם 66 בנות: 614=37\frac{6}{14}=\frac37.

תשובה

א. 15\frac15. ב. 38\frac38. ג. 37\frac37.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

5. מאורעות דו-שלביים: דיאגרמת עץ

דיאגרמת עץ

כשמטילים מטבע פעמיים, אפשר לצייר את הניסוי כמו עץ: מהנקודה הראשונה יוצאים ענפים לכל תוצאה של ההטלה הראשונה, ומכל אחד מהם יוצאים ענפים לכל תוצאה של ההטלה השנייה. על כל ענף כותבים את ההסתברות שלו.

במדויק: דיאגרמת עץ של ניסוי דו-שלבי היא ציור שבו מנקודת ההתחלה יוצא ענף לכל תוצאה של השלב הראשון, ומסוף כל ענף כזה יוצא ענף לכל תוצאה של השלב השני. על ענף של השלב הראשון כותבים את ההסתברות של התוצאה שלו. על ענף של השלב השני כותבים את ההסתברות של התוצאה שלו כשידוע מה יצא בשלב הראשון. כל מסלול מההתחלה עד הסוף הוא תוצאה אחת של הניסוי.

העץ של שתי הטלות מטבע: יש 44 מסלולים, כלומר 44 תוצאות: עץ-עץ, עץ-פלי, פלי-עץ, פלי-פלי. ההסתברות של כל מסלול היא 12⋅12=14\frac12\cdot\frac12=\frac14.

1/21/21/21/21/21/2עץפליעץעץפליפליהטלה

עץ נוח במיוחד כשהתוצאות לא שוות הסתברות, או כשהשלב השני תלוי בשלב הראשון. אז טבלה של משבצות שוות לא מתאימה.

כלל הכפל: הסתברות של מסלול

ההסתברות ששני מאורעות AA וגם BB יתרחשו היא מכפלת ההסתברויות לאורך המסלול: P(A)P(A) כפול ההסתברות של BB כשידוע ש-AA התרחש.

מאורעות בלתי תלויים

שני מאורעות הם בלתי תלויים אם הידיעה שאחד מהם התרחש לא משנה את ההסתברות של האחר. אחרת הם תלויים.

כש-AA ו-BB בלתי תלויים, ההסתברות ש-AA וגם BB יתרחשו היא P(A)⋅P(B)P(A)\cdot P(B).

מצבתלויים?
שתי קוביות, מטבע פעמיים, זריקות חוזרות באותם תנאיםבלתי תלויים: מקורות שונים של מקריות
הוצאת שני כדורים מכד בלי להחזיר את הראשוןתלויים: בכד נשארו פחות כדורים
דרך הפתרון

חישוב הסתברות בעזרת עץ

כשהניסוי דו-שלבי:

1. מציירים עץ: ענפים לשלב הראשון, ומכל ענף ענפים לשלב השני.

2. כותבים הסתברות על כל ענף. בשלב השני: ההסתברות כשידוע מה יצא בשלב הראשון.

3. בודקים: סכום ההסתברויות של הענפים שיוצאים מאותה נקודה הוא 11.

4. מסמנים את המסלולים שמתאימים למאורע.

5. לכל מסלול: כופלים את ההסתברויות שעליו.

6. מחברים את התוצאות של המסלולים המסומנים (מסלולים שונים הם מאורעות זרים).

שים לב

לאורך מסלול כופלים ('וגם'). בין מסלולים שונים מחברים ('או'). בדיקה: סכום ההסתברויות של כל המסלולים בעץ הוא 11.

שים לב

ההסתברות ששני מאורעות יתרחשו יחד לא יכולה להיות גדולה מההסתברות של כל אחד מהם לבד. אם יצא לכם אחרת, יש טעות.

שים לב

כשמוציאים בלי להחזיר, בשלב השני משתנים גם מספר הכדורים מהצבע שיצא וגם מספר כל הכדורים. ב-88 כדורים, אחרי שהוצאתם אחד נשארו 77.

דוגמה א - ניסוי חוזר בלתי תלוי

שחקן כדורסל קולע זריקת עונשין בהסתברות 0.80.8. הוא זורק שתי זריקות, והזריקות בלתי תלויות.

א. מהי ההסתברות שהוא יקלע בשתי הזריקות?

ב. מהי ההסתברות שהוא יקלע בדיוק פעם אחת?

פתרון

1. נתון: ההסתברות לקליעה בכל זריקה היא 0.80.8, ולכן ההסתברות להחטאה היא 1−0.8=0.21-0.8=0.2. הזריקות בלתי תלויות. המטרה: 'שתיים' ו'בדיוק אחת'.

2. מציירים עץ. כי הזריקות בלתי תלויות, בשלב השני ההסתברויות שוב 0.80.8 ו-0.20.2:

0.80.20.80.80.20.2קליעההחטאהקליעהקליעההחטאההחטאהזריקות

3. א. מסלול קליעה-קליעה: 0.8⋅0.8=0.640.8\cdot0.8=0.64.

4. ב. 'בדיוק פעם אחת' הם שני מסלולים: קליעה-החטאה (0.8⋅0.2=0.160.8\cdot0.2=0.16) והחטאה-קליעה (0.2⋅0.8=0.160.2\cdot0.8=0.16). מחברים: 0.16+0.16=0.320.16+0.16=0.32.

5. בדיקה: המסלול החטאה-החטאה הוא 0.2⋅0.2=0.040.2\cdot0.2=0.04, ו-0.64+0.16+0.16+0.04=10.64+0.16+0.16+0.04=1.

תשובה

א. 0.640.64. ב. 0.320.32.

דוגמה ב - הוצאה בלי החזרה: מאורעות תלויים

בכד 88 כדורים: 55 לבנים ו-33 שחורים. מוציאים באקראי כדור אחד, לא מחזירים אותו, ומוציאים כדור שני.

א. מהי ההסתברות שהכדור הראשון לבן והשני שחור?

ב. מהי ההסתברות ששני הכדורים באותו צבע?

פתרון

1. נתון: 55 לבנים ו-33 שחורים, הוצאה בלי החזרה. המטרה: 'לבן ואחריו שחור', ו'אותו צבע'.

2. בשלב הראשון: ההסתברות ללבן היא 58\frac58, וההסתברות לשחור היא 38\frac38.

3. בשלב השני נשארו 77 כדורים. אם יצא לבן, נשארו 44 לבנים ו-33 שחורים. אם יצא שחור, נשארו 55 לבנים ו-22 שחורים:

4/73/75/85/72/73/8לבןשחורלבןלבןשחורשחורכד

4. א. מסלול לבן-שחור: 58⋅37=1556\frac58\cdot\frac37=\frac{15}{56}.

5. ב. 'אותו צבע' הם שני מסלולים: לבן-לבן 58⋅47=2056\frac58\cdot\frac47=\frac{20}{56}, ושחור-שחור 38⋅27=656\frac38\cdot\frac27=\frac{6}{56}. מחברים: 2056+656=2656=1328\frac{20}{56}+\frac{6}{56}=\frac{26}{56}=\frac{13}{28}.

תשובה

א. 1556\frac{15}{56}. ב. 1328\frac{13}{28}.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

6. חזרה על סטטיסטיקה: ממוצע

מהו הממוצע

בארבעה מבחנים קיבלה נועה 70,80,85,9570,80,85,95. איזה ציון אחד מייצג את כולם? אם 'נחלק' את הנקודות שווה בשווה בין ארבעת המבחנים, כל מבחן יקבל 70+80+85+954=82.5\frac{70+80+85+95}{4}=82.5. זה הממוצע.

במדויק: הממוצע של אוסף נתונים מספריים הוא סכום כל הנתונים חלקי מספר הנתונים. נתון שמופיע כמה פעמים נספר בסכום ובמספר הנתונים בכל פעם שהוא מופיע.

הממוצע לא חייב להיות אחד הנתונים: 82.582.5 אינו אחד הציונים של נועה. אבל הוא תמיד בין הנתון הקטן ביותר לגדול ביותר.

בדיאגרמה: מספר השערים ב-2020 משחקים של קבוצת כדורגל. הממוצע הוא 1.751.75 שערים למשחק, למרות שאין משחק עם 1.751.75 שערים.

‫שערים במשחק‬012345673574101234‫שערים‬‫משחקים‬

ממוצע של רשימת נתונים

לנתונים x1,x2,…,xnx_1,x_2,\dots,x_n:

xˉ=x1+x2+⋯+xnn\bar{x}=\frac{x_1+x_2+\dots+x_n}{n}
דרך הפתרון

ממוצע מטבלת שכיחויות

כשבטבלה כל ערך מופיע עם השכיחות שלו:

1. כופלים כל ערך בשכיחות שלו.

2. מחברים את כל המכפלות: זה סכום כל הנתונים.

3. מחברים את השכיחויות: זה מספר הנתונים.

4. מחלקים את סכום המכפלות בסכום השכיחויות.

דרך הפתרון

ממוצע חסר או נתון חסר

כשהממוצע נתון וחסר נתון אחד:

1. סכום כל הנתונים == הממוצע ⋅\cdot מספר הנתונים.

2. מסמנים את הנתון החסר ב-xx וכותבים משוואה לסכום.

3. פותרים, ובודקים בהצבה שהממוצע יוצא נכון.

תכונות הממוצע

•הממוצע תמיד בין הנתון הקטן ביותר לגדול ביותר.

•סכום הסטיות מהממוצע (x−xˉx-\bar{x} לכל נתון) הוא 00.

•אם מוסיפים לכל הנתונים אותו מספר, גם הממוצע גדל באותו מספר.

•הוספת נתון ששונה מהממוצע משנה את הממוצע. נתון גדול מהממוצע מגדיל אותו, ונתון קטן ממנו מקטין אותו.

שים לב

מחלקים בסכום השכיחויות, לא במספר הערכים השונים בטבלה. בטבלת השערים מחלקים ב-2020 משחקים, לא ב-55.

שים לב

נתון קיצוני אחד (גבוה מאוד או נמוך מאוד) יכול להזיז את הממוצע הרבה. במקרה כזה הממוצע לא תמיד מייצג טוב את רוב הנתונים.

דוגמה א - ממוצע מטבלת שכיחויות

בטבלה: מספר השערים שהבקיעה קבוצה ב-2020 משחקים.

שערים במשחק0011223344
מספר משחקים3355774411

מהו הממוצע של מספר השערים במשחק?

פתרון

1. מכפלות של ערך בשכיחות: 0⋅3=00\cdot3=0, 1⋅5=51\cdot5=5, 2⋅7=142\cdot7=14, 3⋅4=123\cdot4=12, 4⋅1=44\cdot1=4.

2. סכום כל השערים: 0+5+14+12+4=350+5+14+12+4=35.

3. מספר המשחקים: 3+5+7+4+1=203+5+7+4+1=20.

4. הממוצע: 3520=1.75\frac{35}{20}=1.75. בדיקה: 1.751.75 בין 00 ל-44.

תשובה

1.751.75 שערים למשחק

דוגמה ב - מציאת נתון חסר כשהממוצע נתון

ממוצע הציונים של דן בחמישה מבחנים הוא 8282. איזה ציון הוא צריך לקבל במבחן השישי, כדי שהממוצע של ששת המבחנים יהיה 8484?

פתרון

1. נתון: ממוצע של 55 מבחנים הוא 8282. המטרה: הציון xx במבחן השישי, כך שהממוצע של 66 מבחנים יהיה 8484.

2. סכום חמשת הציונים: 5⋅82=4105\cdot82=410.

3. משוואה: 410+x6=84\frac{410+x}{6}=84, ולכן 410+x=504410+x=504.

4. x=504−410=94x=504-410=94.

5. בדיקה: 410+946=5046=84\frac{410+94}{6}=\frac{504}{6}=84.

תשובה

9494

שאלות פתוחות על חזרה על סטטיסטיקה: ממוצע

7. חזרה על סטטיסטיקה: חציון, שכיח וטווח

חציון, שכיח וטווח

הממוצע הוא לא הדרך היחידה לתאר נתונים. אם מסדרים את הנתונים מהקטן לגדול, הנתון שבאמצע נקרא החציון. הערך שמופיע הכי הרבה פעמים נקרא השכיח. והטווח אומר מאיפה עד איפה הנתונים מגיעים.

במדויק:

- חציון: מסדרים את הנתונים בסדר עולה. אם מספר הנתונים אי-זוגי, החציון הוא הנתון האמצעי. אם מספר הנתונים זוגי, החציון הוא הממוצע של שני הנתונים האמצעיים.

- שכיח: ערך שהשכיחות שלו היא הגדולה ביותר. אם לכמה ערכים יש אותה שכיחות גדולה ביותר, כל אחד מהם שכיח.

- טווח: מהנתון הקטן ביותר עד הנתון הגדול ביותר. גודל הטווח (ההפרש בין קצוות הטווח): הנתון הגדול ביותר פחות הנתון הקטן ביותר.

בדיאגרמה: ציוני 1010 תלמידים בבוחן. העמודה הגבוהה ביותר היא של הציון 77, ולכן 77 הוא השכיח. הציונים מגיעים מ-55 עד 1010, ולכן גודל הטווח הוא 10−5=510-5=5.

‫ציונים בבוחן‬01231132215678910‫ציון‬‫תלמידים‬

שכיח אפשר למצוא גם לנתונים שאינם מספרים, למשל צבע אהוב או ענף ספורט. חציון וממוצע מחשבים רק לנתונים מספריים.

דרך הפתרון

מציאת חציון

כשנתונים nn נתונים:

1. מסדרים את כל הנתונים בסדר עולה (נתון שחוזר כותבים כל פעם מחדש).

2. אם nn אי-זוגי: החציון הוא הנתון במקום n+12\frac{n+1}{2}.

3. אם nn זוגי: לוקחים את הנתונים במקומות n2\frac n2 ו-n2+1\frac n2+1, והחציון הוא הממוצע שלהם.

בטבלת שכיחויות: מחברים שכיחויות מהערך הקטן והלאה, עד שמגיעים למקום האמצעי.

תכונות של החציון, השכיח והטווח

מדדתכונה
חציוןשינוי של נתון קיצוני, בלי שהוא עובר לצד השני של החציון, לא משנה את החציון
חציוןכשמספר הנתונים אי-זוגי, החציון הוא אחד הנתונים
שכיחתמיד אחד הערכים שבנתונים
טווחתלוי רק בנתון הקטן ביותר ובגדול ביותר
טווחאם מוסיפים לכל הנתונים אותו מספר, גודל הטווח לא משתנה
שים לב

שוכחים לסדר! החציון הוא הנתון האמצעי אחרי שמסדרים את הנתונים, לא הנתון שבאמצע הרשימה המקורית.

שים לב

השכיח הוא הערך, לא השכיחות. אם הציון 77 הופיע 33 פעמים, השכיח הוא 77 ולא 33.

דוגמה א - רשימה עם מספר זוגי של נתונים

אלה ציוני 1010 תלמידים בבוחן: 7,9,6,8,10,7,5,7,9,87,9,6,8,10,7,5,7,9,8.

מצאו את החציון, את השכיח ואת גודל הטווח.

פתרון

1. מסדרים בסדר עולה: 5,6,7,7,7,8,8,9,9,105,6,7,7,7,8,8,9,9,10.

2. חציון: n=10n=10 זוגי. הנתונים במקומות 55 ו-66 הם 77 ו-88. החציון: 7+82=7.5\frac{7+8}{2}=7.5.

3. שכיח: 77 מופיע 33 פעמים, יותר מכל ציון אחר. השכיח הוא 77.

4. טווח: מ-55 עד 1010. גודל הטווח: 10−5=510-5=5.

תשובה

חציון 7.57.5, שכיח 77, גודל הטווח 55.

דוגמה ב - חציון מטבלת שכיחויות

בטבלה: מידות הנעליים של 2323 תלמידים.

מידה37373838393940404141
מספר תלמידים3344557744

מצאו את החציון, את השכיח ואת גודל הטווח.

פתרון

1. מספר הנתונים: 3+4+5+7+4=233+4+5+7+4=23. זה מספר אי-זוגי, ולכן החציון הוא הנתון במקום 23+12=12\frac{23+1}{2}=12.

2. מחברים שכיחויות מהמידה הקטנה: עד 3737 יש 33 נתונים, עד 3838 יש 3+4=73+4=7, עד 3939 יש 7+5=127+5=12. הנתון במקום 1212 הוא 3939, ולכן החציון 3939.

3. שכיח: לערך 4040 השכיחות הגדולה ביותר (77). השכיח הוא 4040.

4. טווח: מ-3737 עד 4141. גודל הטווח: 41−37=441-37=4.

תשובה

חציון 3939, שכיח 4040, גודל הטווח 44.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.