תזכורת: שבר, מספר עשרוני ואחוז
את אותו חלק אפשר לכתוב בשלוש דרכים. רבע מהכיתה הוא מהכיתה, וזה גם וגם .
במדויק: אחוז הוא שבר שהמכנה שלו : . כדי לעבור משבר למספר עשרוני מחלקים את המונה במכנה. כדי לעבור ממספר עשרוני לאחוזים כופלים ב-.
בנושא הזה נכתוב הסתברויות ושכיחויות יחסיות בכל אחת משלוש הדרכים. למשל, ההסתברות לקבל 'עץ' בהטלת מטבע היא .
הסתברות: מספר בין 0 ל-1
יש דברים שבטוח יקרו, יש דברים שבטוח לא יקרו, ויש דברים שאולי יקרו. ההסתברות היא מספר שאומר עד כמה סביר שמשהו יקרה.
במדויק: ההסתברות של תוצאה היא מספר בין ל- (כולל ו-), שנקבע מראש ומבטא עד כמה סביר שהתוצאה תתקבל. לתוצאה ודאית ההסתברות היא . לתוצאה שלא יכולה להתקבל ההסתברות היא . ככל שההסתברות גדולה יותר, התוצאה סבירה יותר.
על ציר ההסתברות: הוא 'בלתי אפשרי', הוא 'ודאי', ו- באמצע: הסיכוי שהתוצאה תתקבל שווה לסיכוי שלא תתקבל, כמו 'עץ' בהטלת מטבע. הסתברות גדולה מ- פירושה שסביר יותר שהתוצאה תתקבל מאשר שלא תתקבל.
1. מושגי יסוד: ניסוי, מאורע, הסתברות ושכיחות יחסית
ניסוי, תוצאה ומאורע
כשמטילים קובייה, אנחנו לא יודעים מראש איזה מספר ייצא. פעולה כזאת נקראת ניסוי. כל מה שיכול לצאת בניסוי נקרא תוצאה. בהטלת קובייה יש תוצאות אפשריות: .
לפעמים מעניין אותנו משהו שכולל כמה תוצאות, למשל 'יצא מספר זוגי'. זה מאורע.
במדויק: ניסוי הוא פעולה שהתוצאה שלה לא ידועה מראש, וידוע מהן כל התוצאות האפשריות שלה. מאורע הוא קבוצה של תוצאות אפשריות של הניסוי (תוצאה אחת, כמה תוצאות, כל התוצאות, או אף תוצאה). המאורע מתרחש אם התוצאה שהתקבלה שייכת לקבוצה הזאת.
בהטלת קובייה:
בדיאגרמה: קובייה שהוטלה פעמים, וכמה פעמים יצאה כל תוצאה. מספר הפעמים הוא השכיחות של התוצאה.
שכיחות ושכיחות יחסית
- שכיחות של תוצאה: מספר הפעמים שהיא התקבלה.
- שכיחות יחסית של תוצאה: השכיחות חלקי מספר הפעמים שערכו את הניסוי. אם ערכו את הניסוי פעמים, והתוצאה התקבלה פעמים:
השכיחות היחסית היא תמיד מספר בין ל-. אפשר לכתוב אותה כשבר, כמספר עשרוני או באחוזים.
שכיחות יחסית כאומדן להסתברות
כשחוזרים על אותו ניסוי מספר רב של פעמים, השכיחות היחסית של תוצאה קרובה להסתברות שלה. לכן השכיחות היחסית היא אומדן (הערכה) להסתברות.
בקובייה שהוטלה פעמים יצא ב- הטלות: השכיחות היחסית היא , קרוב ל-.
בכמה הטלות בודדות השכיחות היחסית יכולה להיות רחוקה מההסתברות. למשל, בשתי הטלות של מטבע יכול לצאת 'עץ' פעמיים. ככל שמספר החזרות גדול יותר, האומדן טוב יותר.
הסתברות היא תמיד בין ל-. אם יצאה לכם הסתברות או , יש טעות בחישוב.
דוגמה - אומדן הסתברות כשאין סימטרייה
נעץ הוטל פעמים. ב- הטלות הוא נפל 'על הגב', ובשאר ההטלות נפל 'על הצד'.
א. מהי השכיחות היחסית של 'על הגב'?
ב. מהו האומדן להסתברות שהנעץ ייפול 'על הגב'?
ג. בערך כמה פעמים נצפה שהנעץ ייפול 'על הגב' ב- הטלות?
1. נתון: הטלות, מהן 'על הגב'. המטרה: שכיחות יחסית, אומדן להסתברות, וצפי ל- הטלות.
2. שכיחות יחסית: , כלומר .
3. לנעץ אין שני צדדים שווים, ולכן אי אפשר לדעת את ההסתברות מראש. האומדן הוא השכיחות היחסית: בערך .
4. ב- הטלות: . זה צפי בערך, לא מספר מדויק.
א. . ב. בערך . ג. בערך פעמים.
2. הסתברות של מאורע בודד
תוצאות שוות הסתברות
בקובייה רגילה אין סיבה שמספר אחד ייצא יותר מאחר. לכן לכל אחת מ- התוצאות יש אותה הסתברות: . כך גם במטבע: 'עץ' ו'פלי' שווים בסיכוי.
במדויק: תוצאות שוות הסתברות הן תוצאות שלכל אחת מהן יש אותה הסתברות. כשבניסוי יש תוצאות אפשריות שוות הסתברות, שאף שתיים מהן לא מתקבלות יחד, וכל ניסוי נותן אחת מהן, ההסתברות של כל תוצאה היא .
בשקית כדורים: אדומים, כחולים ו- ירוקים. מוציאים כדור אחד באקראי. כל כדור שווה בסיכוי ( לכל כדור), אבל הצבעים לא שווים בסיכוי: לאדום יש יותר כדורים. בדיאגרמה כל צבע תופס חלק לפי מספר הכדורים שלו, וזו ההסתברות שלו.
הסתברות של מאורע (תוצאות שוות הסתברות)
כשכל התוצאות של הניסוי שוות הסתברות:
כאשר הוא מספר כל התוצאות האפשריות, ו- הוא מספר התוצאות של המאורע .
למשל, בקובייה ההסתברות לקבל מספר זוגי היא .
חישוב הסתברות של מאורע
כשהתוצאות של הניסוי שוות הסתברות:
1. סופרים את כל התוצאות האפשריות.
2. רושמים את התוצאות של המאורע, וסופרים אותן.
3. מחלקים את מספר התוצאות של המאורע במספר כל התוצאות.
4. מצמצמים את השבר, ובודקים שהתשובה בין ל-.
מאורעות זרים
שני מאורעות הם זרים אם לא ייתכן ששניהם יתרחשו יחד (אין להם תוצאה משותפת).
כש- ו- זרים, ההסתברות שיתרחש או היא סכום ההסתברויות: .
למשל, בקובייה ההסתברות לקבל או היא .
החיבור נכון רק למאורעות זרים. 'זוגי' ו'גדול מ-' אינם זרים (גם וגם שייכים לשניהם): , ולא .
הנוסחה עובדת רק כשהתוצאות שוות הסתברות. בשקית עם אדומים ו- ירוקים, ההסתברות לירוק אינה , למרות שיש 'שני צבעים'. סופרים כדורים, לא צבעים.
דוגמה - כרטיסים ממוספרים: מאורע וחיבור מאורעות זרים
בקופסה כרטיסים, ממוספרים מ- עד . מוציאים כרטיס אחד באקראי.
א. מהי ההסתברות שהמספר על הכרטיס הוא כפולה של ?
ב. מהי ההסתברות שהמספר קטן מ- או גדול מ-?
1. כל הכרטיסים שווים בסיכוי, ולכן יש תוצאות שוות הסתברות.
2. א. כפולות של : . יש כאלה. .
3. ב. 'קטן מ-': , ההסתברות . 'גדול מ-': , ההסתברות .
4. אין מספר שגם קטן מ- וגם גדול מ-, ולכן המאורעות זרים ומחברים: .
א. . ב. .
3. מאורע משלים
המאורע המשלים
אם ההסתברות שירד מחר גשם היא , מה ההסתברות שלא ירד גשם? או שיורד גשם, או שלא, ולכן התשובה היא . 'לא ירד גשם' הוא המאורע המשלים של 'ירד גשם'.
במדויק: המאורע המשלים של מאורע , שמסמנים (קוראים: 'לא '), הוא המאורע שמכיל את כל התוצאות האפשריות של הניסוי שאינן שייכות ל-. בכל ניסוי מתרחש בדיוק אחד מהשניים: או .
ו- זרים, ויחד הם מכסים את כל התוצאות. לכן ההסתברויות שלהם משלימות ל-. בדיאגרמה: מאורע שההסתברות שלו , והמשלים שלו .
בקובייה, למשל:
הסתברות המאורע המשלים
ובאחוזים: .
למשל, ההסתברות לא לקבל בקובייה היא .
מתי משתמשים במאורע המשלים
כששואלים על מאורע עם הרבה תוצאות, ולמשלים שלו יש מעט תוצאות:
1. מגדירים את המאורע המשלים ('לא ...').
2. מחשבים את ההסתברות של המאורע המשלים.
3. מחסרים מ-: .
המשלים של 'גדול מ-' הוא 'קטן מ- או שווה ל-'. לא לשכוח את התוצאה שעל הגבול.
המשלים של 'לפחות אחד' הוא 'אף אחד'. למשל, המשלים של 'בתבנית יש לפחות ביצה שבורה אחת' הוא 'בתבנית אין אף ביצה שבורה'.
דוגמה - מאורע עם הרבה תוצאות: עוברים למשלים
בוחרים באקראי מספר שלם מ- עד (כולל). מהי ההסתברות שהמספר אינו כפולה של ?
1. יש תוצאות שוות הסתברות.
2. המאורע המשלים: 'המספר הוא כפולה של '. הכפולות הן , ויש כאלה.
3. ההסתברות לכפולה של : .
4. ההסתברות שהמספר אינו כפולה של : .
4. מאורעות דו-שלביים: טבלה דו-ממדית
ניסוי דו-שלבי וטבלת תוצאות
מה קורה כשמטילים שתי קוביות, כחולה ואדומה? עכשיו כל תוצאה היא זוג מספרים: מה יצא בכחולה ומה יצא באדומה. ניסוי כזה, שבנוי משני חלקים, נקרא ניסוי דו-שלבי. כדי לראות את כל התוצאות מסדרים אותן בטבלה: שורה לכל תוצאה של החלק הראשון, ועמודה לכל תוצאה של החלק השני.
במדויק: בטבלה דו-ממדית של ניסוי דו-שלבי, כל משבצת היא תוצאה אחת של הניסוי: זוג סדור (תוצאה בחלק הראשון, תוצאה בחלק השני). כשלחלק הראשון יש תוצאות שוות הסתברות, לחלק השני תוצאות שוות הסתברות, והתוצאה של חלק אחד לא משפיעה על החלק השני, יש בטבלה משבצות, וכולן שוות הסתברות.
בטבלה: סכום שתי הקוביות בכל אחת מ- המשבצות.
רואים שהסכומים לא שווים בסיכוי: הסכום מופיע ב- משבצות, והסכום רק במשבצת אחת. לכן הוא הסכום שההסתברות שלו הכי גדולה: .
מספר התוצאות בטבלה
כשלשלב הראשון יש תוצאות ולשלב השני תוצאות, לניסוי הדו-שלבי יש תוצאות.
שתי קוביות: . קובייה ומטבע: .
הסתברות בעזרת טבלה דו-ממדית
כשהמשבצות בטבלה שוות הסתברות:
1. בונים טבלה: שורה לכל תוצאה של השלב הראשון, עמודה לכל תוצאה של השלב השני.
2. ממלאים בכל משבצת את מה ששואלים עליו (למשל את הסכום).
3. סופרים את המשבצות שמתאימות למאורע.
4. מחלקים במספר כל המשבצות.
הסתברות כשידוע ש...
לפעמים יש לנו מידע נוסף, למשל 'ידוע שבקובייה הכחולה יצא '. המידע מצמצם את התוצאות האפשריות, ולכן ההסתברות יכולה להשתנות.
כשידוע שמאורע התרחש:
1. משאירים רק את המשבצות של (למשל רק את השורה של 'כחולה ').
2. סופרים, מתוכן, את המשבצות שבהן מתרחש גם .
3. ההסתברות היא מספר המשבצות של בתוך , חלקי מספר המשבצות של .
התוצאה 'כחולה , אדומה ' שונה מהתוצאה 'כחולה , אדומה '. אלה שתי משבצות שונות, וסופרים את שתיהן.
כשהטבלה היא טבלת שכיחויות (כמה אנשים בכל משבצת), מחלקים בסכום כל האנשים, או בסכום השורה או העמודה כשידוע לאיזו קבוצה שייך האדם שנבחר.
דוגמה א - ספירת משבצות בטבלת התוצאות
מטילים שתי קוביות רגילות, כחולה ואדומה.
א. מהי ההסתברות שסכום התוצאות הוא ?
ב. מהי ההסתברות שבשתי הקוביות יצא אותו מספר?
1. בטבלה של שתי קוביות יש משבצות שוות הסתברות.
2. א. משבצות עם סכום (כחולה, אדומה): . יש משבצות, ולכן .
3. ב. אותו מספר בשתי הקוביות: . אלה המשבצות באלכסון של הטבלה. .
א. . ב. .
דוגמה ב - טבלת שכיחויות ומידע נוסף
בכיתה תלמידים. בטבלה: כמה מהם מגיעים לבית הספר באופניים.
בוחרים תלמיד באקראי.
א. מהי ההסתברות שנבחרה בת שמגיעה באופניים?
ב. ידוע שנבחרה בת. מהי ההסתברות שהיא מגיעה באופניים?
ג. ידוע שנבחר תלמיד שמגיע באופניים. מהי ההסתברות שזו בת?
1. נתון: טבלת שכיחויות של תלמידים. כל תלמיד שווה בסיכוי להיבחר.
2. א. 'בת וגם באופניים' היא משבצת אחת, ובה תלמידות. מחלקים בכל התלמידים: .
3. ב. ידוע שנבחרה בת, ולכן נשארת רק שורת הבנות: תלמידות. מתוכן באופניים: .
4. ג. ידוע שהתלמיד מגיע באופניים, ולכן נשארת רק עמודת 'באופניים': תלמידים. מתוכם בנות: .
א. . ב. . ג. .
5. מאורעות דו-שלביים: דיאגרמת עץ
דיאגרמת עץ
כשמטילים מטבע פעמיים, אפשר לצייר את הניסוי כמו עץ: מהנקודה הראשונה יוצאים ענפים לכל תוצאה של ההטלה הראשונה, ומכל אחד מהם יוצאים ענפים לכל תוצאה של ההטלה השנייה. על כל ענף כותבים את ההסתברות שלו.
במדויק: דיאגרמת עץ של ניסוי דו-שלבי היא ציור שבו מנקודת ההתחלה יוצא ענף לכל תוצאה של השלב הראשון, ומסוף כל ענף כזה יוצא ענף לכל תוצאה של השלב השני. על ענף של השלב הראשון כותבים את ההסתברות של התוצאה שלו. על ענף של השלב השני כותבים את ההסתברות של התוצאה שלו כשידוע מה יצא בשלב הראשון. כל מסלול מההתחלה עד הסוף הוא תוצאה אחת של הניסוי.
העץ של שתי הטלות מטבע: יש מסלולים, כלומר תוצאות: עץ-עץ, עץ-פלי, פלי-עץ, פלי-פלי. ההסתברות של כל מסלול היא .
עץ נוח במיוחד כשהתוצאות לא שוות הסתברות, או כשהשלב השני תלוי בשלב הראשון. אז טבלה של משבצות שוות לא מתאימה.
כלל הכפל: הסתברות של מסלול
ההסתברות ששני מאורעות וגם יתרחשו היא מכפלת ההסתברויות לאורך המסלול: כפול ההסתברות של כשידוע ש- התרחש.
מאורעות בלתי תלויים
שני מאורעות הם בלתי תלויים אם הידיעה שאחד מהם התרחש לא משנה את ההסתברות של האחר. אחרת הם תלויים.
כש- ו- בלתי תלויים, ההסתברות ש- וגם יתרחשו היא .
חישוב הסתברות בעזרת עץ
כשהניסוי דו-שלבי:
1. מציירים עץ: ענפים לשלב הראשון, ומכל ענף ענפים לשלב השני.
2. כותבים הסתברות על כל ענף. בשלב השני: ההסתברות כשידוע מה יצא בשלב הראשון.
3. בודקים: סכום ההסתברויות של הענפים שיוצאים מאותה נקודה הוא .
4. מסמנים את המסלולים שמתאימים למאורע.
5. לכל מסלול: כופלים את ההסתברויות שעליו.
6. מחברים את התוצאות של המסלולים המסומנים (מסלולים שונים הם מאורעות זרים).
לאורך מסלול כופלים ('וגם'). בין מסלולים שונים מחברים ('או'). בדיקה: סכום ההסתברויות של כל המסלולים בעץ הוא .
ההסתברות ששני מאורעות יתרחשו יחד לא יכולה להיות גדולה מההסתברות של כל אחד מהם לבד. אם יצא לכם אחרת, יש טעות.
כשמוציאים בלי להחזיר, בשלב השני משתנים גם מספר הכדורים מהצבע שיצא וגם מספר כל הכדורים. ב- כדורים, אחרי שהוצאתם אחד נשארו .
דוגמה א - ניסוי חוזר בלתי תלוי
שחקן כדורסל קולע זריקת עונשין בהסתברות . הוא זורק שתי זריקות, והזריקות בלתי תלויות.
א. מהי ההסתברות שהוא יקלע בשתי הזריקות?
ב. מהי ההסתברות שהוא יקלע בדיוק פעם אחת?
1. נתון: ההסתברות לקליעה בכל זריקה היא , ולכן ההסתברות להחטאה היא . הזריקות בלתי תלויות. המטרה: 'שתיים' ו'בדיוק אחת'.
2. מציירים עץ. כי הזריקות בלתי תלויות, בשלב השני ההסתברויות שוב ו-:
3. א. מסלול קליעה-קליעה: .
4. ב. 'בדיוק פעם אחת' הם שני מסלולים: קליעה-החטאה () והחטאה-קליעה (). מחברים: .
5. בדיקה: המסלול החטאה-החטאה הוא , ו-.
א. . ב. .
דוגמה ב - הוצאה בלי החזרה: מאורעות תלויים
בכד כדורים: לבנים ו- שחורים. מוציאים באקראי כדור אחד, לא מחזירים אותו, ומוציאים כדור שני.
א. מהי ההסתברות שהכדור הראשון לבן והשני שחור?
ב. מהי ההסתברות ששני הכדורים באותו צבע?
1. נתון: לבנים ו- שחורים, הוצאה בלי החזרה. המטרה: 'לבן ואחריו שחור', ו'אותו צבע'.
2. בשלב הראשון: ההסתברות ללבן היא , וההסתברות לשחור היא .
3. בשלב השני נשארו כדורים. אם יצא לבן, נשארו לבנים ו- שחורים. אם יצא שחור, נשארו לבנים ו- שחורים:
4. א. מסלול לבן-שחור: .
5. ב. 'אותו צבע' הם שני מסלולים: לבן-לבן , ושחור-שחור . מחברים: .
א. . ב. .
6. חזרה על סטטיסטיקה: ממוצע
מהו הממוצע
בארבעה מבחנים קיבלה נועה . איזה ציון אחד מייצג את כולם? אם 'נחלק' את הנקודות שווה בשווה בין ארבעת המבחנים, כל מבחן יקבל . זה הממוצע.
במדויק: הממוצע של אוסף נתונים מספריים הוא סכום כל הנתונים חלקי מספר הנתונים. נתון שמופיע כמה פעמים נספר בסכום ובמספר הנתונים בכל פעם שהוא מופיע.
הממוצע לא חייב להיות אחד הנתונים: אינו אחד הציונים של נועה. אבל הוא תמיד בין הנתון הקטן ביותר לגדול ביותר.
בדיאגרמה: מספר השערים ב- משחקים של קבוצת כדורגל. הממוצע הוא שערים למשחק, למרות שאין משחק עם שערים.
ממוצע של רשימת נתונים
לנתונים :
ממוצע מטבלת שכיחויות
כשבטבלה כל ערך מופיע עם השכיחות שלו:
1. כופלים כל ערך בשכיחות שלו.
2. מחברים את כל המכפלות: זה סכום כל הנתונים.
3. מחברים את השכיחויות: זה מספר הנתונים.
4. מחלקים את סכום המכפלות בסכום השכיחויות.
ממוצע חסר או נתון חסר
כשהממוצע נתון וחסר נתון אחד:
1. סכום כל הנתונים הממוצע מספר הנתונים.
2. מסמנים את הנתון החסר ב- וכותבים משוואה לסכום.
3. פותרים, ובודקים בהצבה שהממוצע יוצא נכון.
תכונות הממוצע
•הממוצע תמיד בין הנתון הקטן ביותר לגדול ביותר.
•סכום הסטיות מהממוצע ( לכל נתון) הוא .
•אם מוסיפים לכל הנתונים אותו מספר, גם הממוצע גדל באותו מספר.
•הוספת נתון ששונה מהממוצע משנה את הממוצע. נתון גדול מהממוצע מגדיל אותו, ונתון קטן ממנו מקטין אותו.
מחלקים בסכום השכיחויות, לא במספר הערכים השונים בטבלה. בטבלת השערים מחלקים ב- משחקים, לא ב-.
נתון קיצוני אחד (גבוה מאוד או נמוך מאוד) יכול להזיז את הממוצע הרבה. במקרה כזה הממוצע לא תמיד מייצג טוב את רוב הנתונים.
דוגמה א - ממוצע מטבלת שכיחויות
בטבלה: מספר השערים שהבקיעה קבוצה ב- משחקים.
מהו הממוצע של מספר השערים במשחק?
1. מכפלות של ערך בשכיחות: , , , , .
2. סכום כל השערים: .
3. מספר המשחקים: .
4. הממוצע: . בדיקה: בין ל-.
שערים למשחק
דוגמה ב - מציאת נתון חסר כשהממוצע נתון
ממוצע הציונים של דן בחמישה מבחנים הוא . איזה ציון הוא צריך לקבל במבחן השישי, כדי שהממוצע של ששת המבחנים יהיה ?
1. נתון: ממוצע של מבחנים הוא . המטרה: הציון במבחן השישי, כך שהממוצע של מבחנים יהיה .
2. סכום חמשת הציונים: .
3. משוואה: , ולכן .
4. .
5. בדיקה: .
7. חזרה על סטטיסטיקה: חציון, שכיח וטווח
חציון, שכיח וטווח
הממוצע הוא לא הדרך היחידה לתאר נתונים. אם מסדרים את הנתונים מהקטן לגדול, הנתון שבאמצע נקרא החציון. הערך שמופיע הכי הרבה פעמים נקרא השכיח. והטווח אומר מאיפה עד איפה הנתונים מגיעים.
במדויק:
- חציון: מסדרים את הנתונים בסדר עולה. אם מספר הנתונים אי-זוגי, החציון הוא הנתון האמצעי. אם מספר הנתונים זוגי, החציון הוא הממוצע של שני הנתונים האמצעיים.
- שכיח: ערך שהשכיחות שלו היא הגדולה ביותר. אם לכמה ערכים יש אותה שכיחות גדולה ביותר, כל אחד מהם שכיח.
- טווח: מהנתון הקטן ביותר עד הנתון הגדול ביותר. גודל הטווח (ההפרש בין קצוות הטווח): הנתון הגדול ביותר פחות הנתון הקטן ביותר.
בדיאגרמה: ציוני תלמידים בבוחן. העמודה הגבוהה ביותר היא של הציון , ולכן הוא השכיח. הציונים מגיעים מ- עד , ולכן גודל הטווח הוא .
שכיח אפשר למצוא גם לנתונים שאינם מספרים, למשל צבע אהוב או ענף ספורט. חציון וממוצע מחשבים רק לנתונים מספריים.
מציאת חציון
כשנתונים נתונים:
1. מסדרים את כל הנתונים בסדר עולה (נתון שחוזר כותבים כל פעם מחדש).
2. אם אי-זוגי: החציון הוא הנתון במקום .
3. אם זוגי: לוקחים את הנתונים במקומות ו-, והחציון הוא הממוצע שלהם.
בטבלת שכיחויות: מחברים שכיחויות מהערך הקטן והלאה, עד שמגיעים למקום האמצעי.
תכונות של החציון, השכיח והטווח
שוכחים לסדר! החציון הוא הנתון האמצעי אחרי שמסדרים את הנתונים, לא הנתון שבאמצע הרשימה המקורית.
השכיח הוא הערך, לא השכיחות. אם הציון הופיע פעמים, השכיח הוא ולא .
דוגמה א - רשימה עם מספר זוגי של נתונים
אלה ציוני תלמידים בבוחן: .
מצאו את החציון, את השכיח ואת גודל הטווח.
1. מסדרים בסדר עולה: .
2. חציון: זוגי. הנתונים במקומות ו- הם ו-. החציון: .
3. שכיח: מופיע פעמים, יותר מכל ציון אחר. השכיח הוא .
4. טווח: מ- עד . גודל הטווח: .
חציון , שכיח , גודל הטווח .
דוגמה ב - חציון מטבלת שכיחויות
בטבלה: מידות הנעליים של תלמידים.
מצאו את החציון, את השכיח ואת גודל הטווח.
1. מספר הנתונים: . זה מספר אי-זוגי, ולכן החציון הוא הנתון במקום .
2. מחברים שכיחויות מהמידה הקטנה: עד יש נתונים, עד יש , עד יש . הנתון במקום הוא , ולכן החציון .
3. שכיח: לערך השכיחות הגדולה ביותר (). השכיח הוא .
4. טווח: מ- עד . גודל הטווח: .
חציון , שכיח , גודל הטווח .