דילוג לתוכן המרכזי

גל עומד במיתר - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · גלים מכניים ואלקטרומגנטיים · 17 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · גל עומד בכבל חשמל בין שני עמודיםקצרה · קלה

ביום סוער מצלמים ממרחפן כבל חשמל מתוח בין שני עמודים. המרחק בין העמודים 60 m60\,\text{m}, ובנקודות החיבור לעמודים הכבל אינו זז. בצילום רואים שבכבל נוצר גל עומד בעל 33 קמרים, וכל נקודה שבאמצע קמר משלימה תנודה שלמה בכל 2.0 s2.0\,\text{s}.

א.

חשבו את אורך הגל ואת מהירות ההתקדמות של הגלים בכבל.

ב.

כעבור זמן מה נוצר בכבל גל עומד בעל קמר אחד בלבד. מהירות הגלים בכבל לא השתנתה. מהו זמן המחזור של תנודות הכבל עכשיו?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

λ=40 m\lambda=40\,\text{m}; v=20 m/sv=20\,\text{m/s}

שני קצות הכבל הם צמתים, ולכן לאורך הכבל נכנס מספר שלם של חצאי גל. לפי דף הנוסחאות:

L=nλ2  ⇒  λ=2Ln=2⋅60 m3=40 mL=n\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{2L}{n}=\frac{2\cdot60\,\text{m}}{3}=40\,\text{m}

זמן המחזור T=2.0 sT=2.0\,\text{s}, ולכן f=1T=0.5 Hzf=\frac1T=0.5\,\text{Hz}, ומהירות הגלים:

v=λf=40 m⋅0.5 Hz=20 m/sv=\lambda f=40\,\text{m}\cdot0.5\,\text{Hz}=20\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

T1=6.0 sT_1=6.0\,\text{s}

עם קמר אחד (n=1n=1): λ1=2L=120 m\lambda_1=2L=120\,\text{m}. המהירות לא השתנתה, ולכן

f1=vλ1=20 m/s120 m=16 Hz  ⇒  T1=1f1=6.0 sf_1=\frac{v}{\lambda_1}=\frac{20\,\text{m/s}}{120\,\text{m}}=\frac16\,\text{Hz}\;\Rightarrow\;T_1=\frac1{f_1}=6.0\,\text{s}

אפשר גם בלי חישוב ביניים: התדירות פרופורציונית למספר הקמרים, ולכן בקמר אחד התדירות קטנה פי 33 וזמן המחזור גדל פי 33: 3⋅2.0=6.0 s3\cdot2.0=6.0\,\text{s}.

שאלה 2 · שני מרטטים בקצות חבל ארוך: איך נוצר גל עומדקצרה · בינונית

לשני הקצות של חבל גומי ארוך מחברים שני מרטטים זהים. כל מרטט שולח לאורך החבל גל מחזורי לעבר המרטט השני, בתדירות f=4 Hzf=4\,\text{Hz} ובמשרעת 2 cm2\,\text{cm}. מהירות הגלים בחבל v=6 m/sv=6\,\text{m/s}. באזור שבו שני הגלים עוברים זה דרך זה נוצר גל עומד.

א.

מהו המרחק בין שני צמתים סמוכים בחבל? ומהו המרחק בין צומת לבין הקמר (נקודת הבטן) הקרוב אליו?

ב.

מהי משרעת התנודה של נקודה שנמצאת בבטן? כמה פעמים בשנייה עוברת נקודה כזאת דרך מצב שיווי המשקל שלה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

0.75 m0.75\,\text{m}; 0.375 m0.375\,\text{m}

אורך הגל של כל אחד משני הגלים המתקדמים:

λ=vf=6 m/s4 Hz=1.5 m\lambda=\frac{v}{f}=\frac{6\,\text{m/s}}{4\,\text{Hz}}=1.5\,\text{m}

בגל עומד המרחק בין שני צמתים סמוכים הוא חצי אורך גל, λ2=0.75 m\frac{\lambda}{2}=0.75\,\text{m}, והבטן נמצאת באמצע בין שני צמתים, כלומר במרחק λ4=0.375 m\frac{\lambda}{4}=0.375\,\text{m} מצומת.

טעות נפוצה: לחשוב שהמרחק בין צמתים סמוכים הוא אורך גל שלם. בצומת שני הגלים מגיעים במופע מנוגד. כשזזים חצי אורך גל, המופע של כל אחד מהגלים משתנה בחצי מחזור – אבל בכיוונים הפוכים, כי הגלים מתקדמים בכיוונים מנוגדים – ולכן הפרש המופע ביניהם משתנה במחזור שלם, ושוב הם במופע מנוגד.

סעיף ב

תשובה:

4 cm4\,\text{cm}; 88 פעמים בשנייה

בבטן שני הגלים מגיעים תמיד באותו מופע (התאבכות בונה), וההעתקים מתחברים: המשרעת היא 2+2=4 cm2+2=4\,\text{cm}.

הנקודה מתנודדת בתדירות של הגלים, 4 Hz4\,\text{Hz}: ארבע תנודות שלמות בשנייה. בכל תנודה שלמה הנקודה עוברת דרך שיווי המשקל פעמיים (פעם בדרך למעלה ופעם בדרך למטה), ולכן היא עוברת בו 2⋅4=82\cdot4=8 פעמים בשנייה.

טעות נפוצה: לענות 44 – מספר התנודות בשנייה אינו מספר המעברים דרך שיווי המשקל.

שאלה 3 · נגיעה קלה במיתר גיטרה: צלילים עילייםקצרה · קשה

אורכו של מיתר גיטרה, בין שתי נקודות הקיבוע שלו, הוא L=0.60 mL=0.60\,\text{m}, והתדירות היסודית שלו (גל עומד בעל קמר אחד) היא 150 Hz150\,\text{Hz}. גיטריסט נוגע במיתר נגיעה קלה באצבע בנקודה אחת ופורט עליו. הנגיעה הקלה אינה משנה את אורך המיתר, אבל מאלצת את הנקודה שבה נוגעים להיות צומת: נשארים במיתר רק הגלים העומדים שיש להם צומת בנקודה זו.

א.

הגיטריסט נוגע במיתר במרחק 0.20 m0.20\,\text{m} מאחד הקצוות. מהי התדירות הנמוכה ביותר שתישמע?

ב.

הגיטריסט מזיז את האצבע ונוגע במיתר במרחק 0.24 m0.24\,\text{m} מאותו קצה. מהי עכשיו התדירות הנמוכה ביותר שתישמע? כמה צמתים יש אז במיתר (כולל הקצוות)?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

450 Hz450\,\text{Hz}

בגל עומד בעל nn קמרים הצמתים נמצאים במרחקים Ln, 2Ln, …\frac{L}{n},\,\frac{2L}{n},\,\dots מהקצה (המרחק בין צמתים סמוכים λn2=Ln\frac{\lambda_n}{2}=\frac{L}{n}). התדירויות האפשריות: fn=n⋅f1=n⋅150 Hzf_n=n\cdot f_1=n\cdot150\,\text{Hz}.

הנקודה נמצאת ב־0.200.60=13\frac{0.20}{0.60}=\frac13 מאורך המיתר. צריך מספר שלם kk כך ש־kn=13\frac{k}{n}=\frac13, כלומר nn כפולה של 33. הנמוך ביותר: n=3n=3, f3=3⋅150=450 Hzf_3=3\cdot150=450\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

750 Hz750\,\text{Hz}; 66 צמתים

עכשיו הנקודה נמצאת ב־0.240.60=25\frac{0.24}{0.60}=\frac25 מאורך המיתר. צריך kn=25\frac{k}{n}=\frac25 עם kk ו־nn שלמים, ולכן nn כפולה של 55 (השבר 25\frac25 מצומצם). הנמוך ביותר: n=5n=5:

f5=5⋅150 Hz=750 Hzf_5=5\cdot150\,\text{Hz}=750\,\text{Hz}

בדיקה: עם 55 קמרים λ2=0.605=0.12 m\frac{\lambda}{2}=\frac{0.60}{5}=0.12\,\text{m}, והצמתים נמצאים ב־0, 0.12, 0.24, 0.36, 0.48, 0.60 m0,\,0.12,\,0.24,\,0.36,\,0.48,\,0.60\,\text{m} – הנקודה 0.24 m0.24\,\text{m} ביניהם. סך הכול 66 צמתים (מספר הקמרים ועוד אחד).

טעות נפוצה: לחשוב שהאצבע "מקצרת" את המיתר ל־0.24 m0.24\,\text{m} (או ל־0.36 m0.36\,\text{m}) ולחשב תדירות יסודית של מיתר קצר יותר. נגיעה קלה אינה מקבעת את המיתר כמו לחיצה; שני חלקי המיתר ממשיכים לרטוט יחד, ולכן הגל העומד צריך להתאים לכל אורך המיתר וגם לצומת בנקודת הנגיעה. גם n=3n=3 (שקרוב ל־25\frac25) אינו מתאים: הצמתים שלו ב־0.200.20 ו־0.40 m0.40\,\text{m}.

שאלה 4 · גלים עומדים בחוט: גרף התדירות כפונקציה של מספר הקמריםביניים · בינונית

חוט שאורכו L=1.5 mL=1.5\,\text{m} מחובר בקצה אחד למרטט ובקצהו האחר להדק קבוע; שני הקצות הם צמתים. תלמיד מגדיל בהדרגה את תדירות המרטט, ורושם בטבלה את התדירויות שבהן נוצר בחוט גל עומד ואת מספר הקמרים nn בכל פעם (המדידות אינן מדויקות לגמרי):

מספר הקמרים nn1234
f (Hz)f\,(\text{Hz})17375373
א.

מהו אורך הגל בכל אחד מארבעת הגלים העומדים?

ב.

סרטטו גרף של התדירות ff כפונקציה של nn, העבירו קו ישר מתאים, ובעזרת השיפוע שלו חשבו את מהירות הגלים בחוט.

ג.

מהי התדירות הבאה, מעל 73 Hz73\,\text{Hz}, שבה ייווצר בחוט גל עומד? כמה צמתים יהיו בחוט אז (כולל הקצוות)?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

3 m3\,\text{m}, 1.5 m1.5\,\text{m}, 1 m1\,\text{m}, 0.75 m0.75\,\text{m}

מדף הנוסחאות, גל עומד במיתר ששני קצותיו צמתים: L=nλ2L=n\frac{\lambda}{2}, ולכן

λ=2Ln=3n m\lambda=\frac{2L}{n}=\frac{3}{n}\,\text{m}

n=1n=1: 3 m3\,\text{m}; n=2n=2: 1.5 m1.5\,\text{m}; n=3n=3: 1 m1\,\text{m}; n=4n=4: 0.75 m0.75\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

השיפוע כ־18 Hz18\,\text{Hz}; v≈54 m/sv\approx54\,\text{m/s}

מ־v=λfv=\lambda f ומן הסעיף הקודם:

f=vλ=v2L⋅nf=\frac{v}{\lambda}=\frac{v}{2L}\cdot n

כלומר ff פרופורציונית ל־nn: הגרף קו ישר שעובר בראשית, והשיפוע שלו v2L\frac{v}{2L}. הנקודות אינן בדיוק על קו אחד (שגיאות מדידה), ולכן מעבירים קו ישר מראשית הצירים שעובר קרוב ככל האפשר לכל הנקודות (הקו המקווקו):

nf (Hz)0123450102030405060708090100

השיפוע, משתי נקודות רחוקות על הקו – (0, 0)(0,\,0) ו־(5, 90)(5,\,90):

slope=90−05−0=18 Hz\text{slope}=\frac{90-0}{5-0}=18\,\text{Hz}
v=2L⋅slope=3⋅18=54 m/sv=2L\cdot\text{slope}=3\cdot18=54\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשב את המהירות מנקודת מדידה אחת בלבד (למשל f=17 Hzf=17\,\text{Hz} עם λ=3 m\lambda=3\,\text{m}, ואז 51 m/s51\,\text{m/s}). הקו הישר ממצע את שגיאות המדידה, ולכן הוא נותן תוצאה מהימנה יותר.

סעיף ג

תשובה:

כ־90 Hz90\,\text{Hz}; 6 צמתים.

הגל העומד הבא הוא עם n=5n=5 קמרים. לפי הקו הישר:

f5=18⋅5=90 Hzf_5=18\cdot5=90\,\text{Hz}

(או: λ5=35=0.6 m\lambda_5=\frac{3}{5}=0.6\,\text{m}, f5=540.6=90 Hzf_5=\frac{54}{0.6}=90\,\text{Hz}.)

מספר הצמתים גדול באחד ממספר הקמרים: 5+1=65+1=6 צמתים, כולל שני הקצות.

שאלה 5 · גל מתקדם וגל עומד שנראים זהים בצילוםביניים · בינונית

מצלמים שני חבלים זהים, מתוחים באותו כוח, שבהם יש גלים באותה תדירות:

•בחבל 1 מתקדם גל מחזורי ימינה.

•בחבל 2, ששני קצותיו קשורים, נוצר גל עומד, והצילום שלו נעשה ברגע שבו ההעתקים בחבל מרביים.

במקרה, שני הצילומים נראים זהים, והם מתוארים בגרף. בצילום של חבל 1 רואים קטע של 1.5 m1.5\,\text{m}, ובצילום של חבל 2 רואים את כל החבל, מקצה לקצה. PP ו־QQ מסמנות את אותם מקומות בשני החבלים.

x (m)y (cm)0.00.30.60.91.21.5-3-2-1123PQ
א.

מהו אורך הגל בכל אחד מהחבלים? כמה קמרים יש בגל העומד?

ב.

תארו את צורת כל אחד מהחבלים כעבור רבע זמן מחזור מרגע הצילום, וכעבור חצי זמן מחזור מרגע הצילום.

ג.

באיזה כיוון נעה כל אחת מהנקודות PP ו־QQ בכל אחד מהחבלים מיד אחרי רגע הצילום? אם נקודה במנוחה, כתבו זאת.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

λ=0.6 m\lambda=0.6\,\text{m} בשני החבלים; 5 קמרים.

בשני הצילומים יש 2.52.5 אורכי גל בקטע של 1.5 m1.5\,\text{m}:

λ=1.52.5=0.6 m\lambda=\frac{1.5}{2.5}=0.6\,\text{m}

(מתאים לכך שהחבלים זהים, המתיחות שווה והתדירות שווה: גם המהירות וגם אורך הגל שווים.)

בגל העומד כל קמר הוא חצי אורך גל: n=1.50.3=5n=\frac{1.5}{0.3}=5 קמרים.

סעיף ב

תשובה:

חבל 1: אחרי T4\frac T4 – אותה צורה מוזזת 0.15 m0.15\,\text{m} ימינה; אחרי T2\frac T2 – מוזזת 0.3 m0.3\,\text{m}, כלומר הפוכה לצילום. חבל 2: אחרי T4\frac T4 – החבל כולו ישר; אחרי T2\frac T2 – הפוך לצילום. אחרי T2\frac T2 שני החבלים שוב נראים זהים.

חבל 1 (גל מתקדם): הצורה כולה זזה ימינה במהירות הגל. ברבע מחזור היא זזה רבע אורך גל, 0.15 m0.15\,\text{m}: השיא שהיה ב־PP (x=0.15 mx=0.15\,\text{m}) נמצא עכשיו ב־x=0.3 mx=0.3\,\text{m}. בחצי מחזור היא זזה 0.3 m0.3\,\text{m} – חצי אורך גל – ובמקום כל שיא יש שפל: הצורה הפוכה לצילום.

חבל 2 (גל עומד): כל נקודה מתנודדת במקום, במשרעת משלה, וכל הנקודות מגיעות להעתק המרבי באותו רגע ועוברות באפס באותו רגע. ברגע הצילום ההעתקים מרביים, ולכן כעבור T4\frac T4 כל הנקודות בקו שיווי המשקל – החבל כולו ישר. כעבור T2\frac T2 כל נקודה בהעתק המרבי בצד השני – הצורה הפוכה לצילום.

לכן כעבור T2\frac T2 שני החבלים שוב נראים זהים (שניהם הפוכים לצילום), אבל כעבור T4\frac T4 ההבדל בולט: בחבל 1 גל סינוסי, ובחבל 2 קו ישר.

סעיף ג

תשובה:

חבל 1: PP רגעית במנוחה ואחר כך יורדת; QQ עולה. חבל 2: PP רגעית במנוחה ואחר כך יורדת; QQ במנוחה כל הזמן (צומת).

חבל 1: הגל מתקדם ימינה, וכל נקודה מקבלת את ההעתק של השכנה משמאלה.

- PP בשיא: ברגע הצילום המהירות שלה אפס, ואחר כך היא יורדת.

- QQ (x=0.3 mx=0.3\,\text{m}) בקו שיווי המשקל, ומשמאלה השיא – היא עולה, ובמהירות המרבית.

חבל 2:

- PP בקמר (בטן), בהעתק המרבי: רגעית במנוחה, ואחר כך יורדת – כמו בחבל 1.

- QQ היא צומת: ההעתק שלה אפס בכל רגע, והיא תמיד במנוחה.

כך אפשר להבחין בין שני הגלים גם בצילום אחד ועוד מדידה אחת: בגל מתקדם כל הנקודות מתנודדות באותה משרעת, ובגל עומד יש נקודות שאינן זזות כלל.

טעות נפוצה: להסיק ש־QQ בחבל 1 במנוחה כי ההעתק שלה אפס. בגל מתקדם נקודה שבקו שיווי המשקל נעה במהירות הגדולה ביותר.

שאלה 6 · גל עומד במיתר קשור בשני קצותיובאורך בגרות · בדרך לבגרות

מיתר מתוח קשור בשני קצותיו לשתי נקודות קבועות. אורך המיתר L=0.8 mL=0.8\,\text{m}.

מחוללים במיתר תנודות בתדירות 150 Hz150\,\text{Hz}, ונוצר בו גל עומד כמתואר בתרשים.

א.

כמה חצאי אורכי גל נכנסים לאורך המיתר? חשבו את אורך הגל.

ב.

חשבו את מהירות התפשטות הגל במיתר.

ג.

בגל העומד היסודי יש במיתר בטן אחת בלבד. מהירות התפשטות הגל אינה משתנה כאשר משנים את התדירות. חשבו את התדירות היסודית של המיתר.

ד.

קבעו אם כאשר התדירות תהיה 175 Hz175\,\text{Hz} ייווצר במיתר גל עומד. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

33 חצאי אורכי גל; λ≈0.533 m\lambda\approx 0.533\,\text{m}

בתרשים יש שלוש בטנים. כל בטן (בין שני צמתים סמוכים) היא חצי אורך גל, ולכן לאורך המיתר נכנסים n=3n=3 חצאי אורכי גל.

מדף הנוסחאות:

ℓ=nλ2  ⇒  λ=2ℓn=2⋅0.83≈0.533 m\ell=n\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{2\ell}{n}=\frac{2\cdot 0.8}{3}\approx 0.533\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

v=80 m/sv=80\,\text{m/s}

מהירות גל מחזורי, מדף הנוסחאות:

v=λf=1.63⋅150=80 m/sv=\lambda f=\frac{1.6}{3}\cdot 150=80\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

f1=50 Hzf_1=50\,\text{Hz}

בגל היסודי n=1n=1:

ℓ=λ12  ⇒  λ1=2ℓ=2⋅0.8=1.6 m\ell=\frac{\lambda_1}{2}\;\Rightarrow\;\lambda_1=2\ell=2\cdot 0.8=1.6\,\text{m}

המהירות זהה (אותו מיתר, אותה מתיחות), v=80 m/sv=80\,\text{m/s}:

f1=vλ1=801.6=50 Hzf_1=\frac{v}{\lambda_1}=\frac{80}{1.6}=50\,\text{Hz}

(בדיקה: 150 Hz=3⋅50 Hz150\,\text{Hz}=3\cdot 50\,\text{Hz}, בהתאם לשלוש הבטנים שבתרשים.)

סעיף ד

תשובה:

לא: 175 Hz175\,\text{Hz} אינה כפולה שלמה של 50 Hz50\,\text{Hz} (n=3.5n=3.5).

קביעה: לא ייווצר גל עומד.

נימוק: בשני הקצות הקשורים חייבים להיות צמתים, ולכן גל עומד נוצר רק כאשר לאורך המיתר נכנס מספר שלם של חצאי אורכי גל. המהירות קבועה, ולכן התדירויות האפשריות הן כפולות שלמות של התדירות היסודית:

fn=nv2ℓ=n⋅50 Hzf_n=n\frac{v}{2\ell}=n\cdot 50\,\text{Hz}

עבור 175 Hz175\,\text{Hz}:

n=17550=3.5n=\frac{175}{50}=3.5

זה אינו מספר שלם (בקצה המיתר היה צריך להיות טבור ולא צומת), ולכן לא ייווצר גל עומד.

שאלה 7 · שני פולסים זהים בחבל וגל עומד במיתרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני פולסים זהים נעים זה לקראת זה בחבל מתוח. גודל המהירות של כל פולס הוא v=1 cmsv=1\,\frac{\text{cm}}{\text{s}}.

בתרשים שלפניכם מתואר מצב החבל ברגע t=0t=0. אורך הצלע של כל משבצת הוא 1 cm1\,\text{cm}.

א.

סרטטו את צורת החבל ברגע t=1 st=1\,\text{s} וברגע t=3 st=3\,\text{s} (תרשים נפרד לכל רגע).

ב.

מה ההעתק של הנקודה שבקטע MNMN, במרחק 2 cm2\,\text{cm} מ־MM (אמצע הקטע), ברגע t=3 st=3\,\text{s}? כמה זמן אחרי t=3 st=3\,\text{s} היא חוזרת למקומה? נמקו.

ג.

במקרה אחר, מיתר שאורכו ℓ=1.5 m\ell=1.5\,\text{m} קשור בקצהו האחד לקיר ובקצהו השני למחולל גלים (גם שם יש צומת). כאשר תדירות המחולל היא f=60 Hzf=60\,\text{Hz} נוצר במיתר הגל העומד שבתרשים (קו מלא וקו מקווקו – שני מצבי הקיצון של המיתר).

חשבו את אורך הגל ואת מהירות ההתפשטות של הגל במיתר.

ד.

חשבו את התדירות הנמוכה ביותר של המחולל שבה נוצר גל עומד במיתר, ואת התדירות הבאה אחרי 60 Hz60\,\text{Hz} שבה נוצר גל עומד.

ה.

כאשר תדירות המחולל היא 60 Hz60\,\text{Hz}, חשבו את פרק הזמן הקצר ביותר שבו נקודה במיתר עוברת משיא הגובה שלה לשיא השפל.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

t=1 st=1\,\text{s}: פולס בין −1-1 ל־1 cm1\,\text{cm} ופולס בין 33 ל־5 cm5\,\text{cm} (גובה 1 cm1\,\text{cm}); t=3 st=3\,\text{s}: פולס אחד בין 11 ל־3 cm3\,\text{cm} בגובה 2 cm2\,\text{cm}.

נמדוד מקום מהנקודה MM (x=0x=0). ברגע t=0t=0 הפולס השמאלי נמצא בין −2-2 ל־00 והימני בין 44 ל־6 cm6\,\text{cm}; גובה כל אחד 1 cm1\,\text{cm}. כל פולס מתקדם vΔt=1 cmv\Delta t=1\,\text{cm} בשנייה.

t=1 st=1\,\text{s}: השמאלי זז ימינה ל־[−1,1][-1,1], הימני זז שמאלה ל־[3,5][3,5]. הם עדיין לא נפגשו:

x (cm)y (cm)-4-3-2-112345678-1123MN

t=3 st=3\,\text{s}: השמאלי ב־[1,3][1,3] והימני גם ב־[1,3][1,3] – חפיפה מלאה. לפי עקרון הסופרפוזיציה ההעתק הוא 1+1=2 cm1+1=2\,\text{cm} (התאבכות בונה):

x (cm)y (cm)-4-3-2-112345678-1123MN

סעיף ב

תשובה:

2 cm2\,\text{cm}; היא חוזרת למקומה אחרי 1 s1\,\text{s} (ברגע t=4 st=4\,\text{s}).

ברגע t=3 st=3\,\text{s} שני הפולסים נמצאים בקטע [1,3][1,3], ולכן בנקודה x=2 cmx=2\,\text{cm}:

y=y1+y2=1+1=2 cmy=y_1+y_2=1+1=2\,\text{cm}

מכאן כל פולס ממשיך בכיוון שלו בלי שינוי. השמאלי נמצא ברגע tt ב־[t−2, t][t-2,\ t], והימני ב־[4−t, 6−t][4-t,\ 6-t]. הנקודה x=2x=2 יוצאת מהשמאלי כאשר t−2=2t-2=2, כלומר t=4 st=4\,\text{s}, ומהימני כאשר 6−t=26-t=2, כלומר גם ב־t=4 st=4\,\text{s}. לכן ב־t=4 st=4\,\text{s} – שנייה אחת אחרי t=3 st=3\,\text{s} – הנקודה חוזרת למקומה.

סעיף ג

תשובה:

λ=1.0 m\lambda=1.0\,\text{m}, v=60 m/sv=60\,\text{m/s}

בסרטוט רואים שלושה גבנונים, וכל גבנון הוא חצי אורך גל. מדף הנוסחאות (גל עומד במיתר שקצותיו קשורים):

ℓ=nλ2  ⇒  λ=2ℓn=2⋅1.53=1.0 m\ell=n\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{2\ell}{n}=\frac{2\cdot 1.5}{3}=1.0\,\text{m}

מהירות הגל:

v=λf=1.0⋅60=60 m/sv=\lambda f=1.0\cdot 60=60\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

f1=20 Hzf_1=20\,\text{Hz}; התדירות הבאה 80 Hz80\,\text{Hz}

מהירות הגל נקבעת על ידי המיתר (המתיחות והחומר), ולכן היא 60 m/s60\,\text{m/s} בכל תדירות. מ־ℓ=nλ2\ell=n\frac{\lambda}{2} ו־v=λfv=\lambda f:

fn=nv2ℓ=n⋅602⋅1.5=20n Hzf_n=\frac{nv}{2\ell}=\frac{n\cdot 60}{2\cdot 1.5}=20n\,\text{Hz}

התדירות הנמוכה ביותר (n=1n=1, גבנון אחד): f1=20 Hzf_1=20\,\text{Hz}.

ב־60 Hz60\,\text{Hz} יש n=3n=3; התדירות הבאה היא n=4n=4:

f4=4⋅20=80 Hzf_4=4\cdot 20=80\,\text{Hz}

סעיף ה

תשובה:

Δt=T2=1120 s≈8.3⋅10−3 s\Delta t=\frac{T}{2}=\frac{1}{120}\,\text{s}\approx 8.3\cdot 10^{-3}\,\text{s}

כל נקודה במיתר (פרט לצמתים) מתנודדת למעלה ולמטה בתדירות המחולל:

T=1f=160 sT=\frac{1}{f}=\frac{1}{60}\,\text{s}

המעבר משיא הגובה לשיא השפל הוא חצי תנודה:

Δt=T2=1120≈8.3⋅10−3 s\Delta t=\frac{T}{2}=\frac{1}{120}\approx 8.3\cdot 10^{-3}\,\text{s}

טעות נפוצה: לחלק מרחק לאורך המיתר במהירות הגל – בגל עומד הצורה אינה מתקדמת, והשאלה היא על תנודה של נקודה במקומה.

שאלה 8 · גלים עומדים במיתר באורך 1.8 m: אורך גל ותדירויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מיתר שאורכו L=1.8 mL=1.8\,\text{m} מחובר בקצה אחד למרטט ובקצהו השני להדק קבוע. משנים את תדירות המרטט, ובכל פעם נוצר במיתר גל עומד אחר. בתרשים מתוארים ארבעה גלים עומדים (1)–(4). בכל מקרה הקו הרציף והקו המקווקו הם שני המצבים הקיצוניים של המיתר, ושני קצות המיתר הם צמתים.

א.

מצאו את אורך הגל בכל אחד מארבעת המקרים.

ב.

במקרה (2) תדירות המרטט היא 15 Hz15\,\text{Hz}. חשבו את מהירות הגלים במיתר ואת תדירות המרטט בכל אחד משלושת המקרים האחרים.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

(1) 1.2 m1.2\,\text{m}\; (2) 3.6 m3.6\,\text{m}\; (3) 0.9 m0.9\,\text{m}\; (4) 1.8 m1.8\,\text{m}

בגל עומד המרחק בין שני צמתים סמוכים הוא חצי אורך גל, ולכן כל "קמר" (קטע בין שני צמתים) הוא λ2\frac{\lambda}{2}. מדף הנוסחאות, עבור מיתר ששני קצותיו צמתים:

ℓ=nλ2  ⇒  λ=2Ln\ell=n\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{2L}{n}

כאשר nn הוא מספר הקמרים.

מקרהמספר קמרים nnλ=2Ln\lambda=\frac{2L}{n}
(1)33.63=1.2 m\frac{3.6}{3}=1.2\,\text{m}
(2)13.6 m3.6\,\text{m}
(3)43.64=0.9 m\frac{3.6}{4}=0.9\,\text{m}
(4)21.8 m1.8\,\text{m}

טעות נפוצה: לספור קמר אחד כאורך גל שלם – אורך גל שלם הוא שני קמרים.

סעיף ב

תשובה:

v=54 m/sv=54\,\text{m/s}\; (1) 45 Hz45\,\text{Hz}, (3) 60 Hz60\,\text{Hz}, (4) 30 Hz30\,\text{Hz}

מהירות הגלים – מהמקרה (2):

v=λf=3.6⋅15=54 m/sv=\lambda f=3.6\cdot 15=54\,\text{m/s}

המיתר והמתיחות זהים בכל המקרים, ולכן זו המהירות בכולם.

התדירויות, f=vλf=\frac{v}{\lambda}:

- (1): f=541.2=45 Hzf=\frac{54}{1.2}=45\,\text{Hz}

- (3): f=540.9=60 Hzf=\frac{54}{0.9}=60\,\text{Hz}

- (4): f=541.8=30 Hzf=\frac{54}{1.8}=30\,\text{Hz}

שימו לב: התדירות גדלה ביחס ישר למספר הקמרים, fn=n⋅15 Hzf_n=n\cdot 15\,\text{Hz}.

שאלה 9 · גלים עומדים במיתר: טבלה, תדירויות וגרף f כפונקציה של 1/λבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מיתר שאורכו L=1.5 mL=1.5\,\text{m} מחובר בקצה אחד למרטט ובקצהו השני להדק קבוע (שני הקצות צמתים). משנים את תדירות המרטט, ובכל פעם נוצר במיתר גל עומד אחר.

א.

העתיקו והשלימו את הטבלה, וסרטטו סרטוט עקרוני של המיתר בכל אחד מהמצבים.

מצבמספר הקמריםאורך הגל λ\lambda
12?
23?
3?0.75 m0.75\,\text{m}
4?0.5 m0.5\,\text{m}
ב.

מהירות התפשטות הגלים במיתר היא 30 m/s30\,\text{m/s}.

חשבו לכל מצב את התדירות ואת זמן המחזור.

ג.

סרטטו גרף של התדירות ff כפונקציה של 1λ\frac{1}{\lambda} עבור ארבעת המצבים.

ד.

הראו בעזרת הגרף שמהירות הגלים במיתר היא 30 m/s30\,\text{m/s}.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

מצב 1: λ=1.5 m\lambda=1.5\,\text{m}\; מצב 2: λ=1 m\lambda=1\,\text{m}\; מצב 3: 4 קמרים\; מצב 4: 6 קמרים

מדף הנוסחאות, לגל עומד במיתר ששני קצותיו קשורים: ℓ=nλ2\ell=n\frac{\lambda}{2}, כאשר nn הוא מספר הקמרים. לכן

λ=2Ln=3nn=2Lλ=3λ\lambda=\frac{2L}{n}=\frac{3}{n}\qquad n=\frac{2L}{\lambda}=\frac{3}{\lambda}
מצבמספר הקמריםאורך הגל λ\lambda
1232=1.5 m\frac{3}{2}=1.5\,\text{m}
2333=1 m\frac{3}{3}=1\,\text{m}
330.75=4\frac{3}{0.75}=40.75 m0.75\,\text{m}
430.5=6\frac{3}{0.5}=60.5 m0.5\,\text{m}

הסרטוט העקרוני: בכל מצב מספר הקמרים שבטבלה, עם צמתים בשני הקצות.

סעיף ב

תשובה:

מצב 1: 20 Hz20\,\text{Hz}, 0.05 s0.05\,\text{s}\; מצב 2: 30 Hz30\,\text{Hz}, 0.033 s0.033\,\text{s}\; מצב 3: 40 Hz40\,\text{Hz}, 0.025 s0.025\,\text{s}\; מצב 4: 60 Hz60\,\text{Hz}, 0.017 s0.017\,\text{s}

מדף הנוסחאות v=λfv=\lambda f, ולכן f=vλf=\frac{v}{\lambda} ו־T=1fT=\frac1f:

מצבλ\lambdaf=30λf=\frac{30}{\lambda}T=1fT=\frac1f
11.5 m1.5\,\text{m}20 Hz20\,\text{Hz}0.05 s0.05\,\text{s}
21 m1\,\text{m}30 Hz30\,\text{Hz}0.033 s0.033\,\text{s}
30.75 m0.75\,\text{m}40 Hz40\,\text{Hz}0.025 s0.025\,\text{s}
40.5 m0.5\,\text{m}60 Hz60\,\text{Hz}0.017 s0.017\,\text{s}

המהירות זהה בכל המצבים, כי המיתר והמתיחות לא משתנים.

סעיף ג

תשובה:

ארבע נקודות על קו ישר שעובר בראשית: (0.67, 20)(0.67,\,20), (1, 30)(1,\,30), (1.33, 40)(1.33,\,40), (2, 60)(2,\,60)

מחשבים את 1λ\frac1\lambda לכל מצב:

מצב1λ\frac1\lambdaff
10.67 m−10.67\,\text{m}^{-1}20 Hz20\,\text{Hz}
21 m−11\,\text{m}^{-1}30 Hz30\,\text{Hz}
31.33 m−11.33\,\text{m}^{-1}40 Hz40\,\text{Hz}
42 m−12\,\text{m}^{-1}60 Hz60\,\text{Hz}

הנקודות נמצאות על קו ישר שעובר בראשית הצירים (הקו המקווקו):

1/λ (1/m)f (Hz)0.00.51.01.52.0010203040506070

סעיף ד

תשובה:

שיפוע הגרף הוא 30 m/s30\,\text{m/s}, והוא שווה למהירות.

מ־v=λfv=\lambda f מקבלים

f=v⋅1λf=v\cdot\frac{1}{\lambda}

זו משוואה של קו ישר שעובר בראשית, והשיפוע שלו הוא vv.

מחשבים את השיפוע משתי נקודות רחוקות על הקו, (0, 0)(0,\,0) ו־(2, 60)(2,\,60):

v=ΔfΔ(1/λ)=60−02−0=30 m/sv=\frac{\Delta f}{\Delta(1/\lambda)}=\frac{60-0}{2-0}=30\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשב שיפוע מנקודות שאינן על הקו המותאם, או לשכוח שיחידות השיפוע הן Hz1/m=m/s\frac{\text{Hz}}{1/\text{m}}=\text{m/s}.

שאלה 10 · מיתר של צ'לו: צליל יסודי, גלים עומדים נוספים ולחיצת אצבעבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מיתר של צ'לו קשור בשני קצותיו, ואורך החלק הרוטט שלו הוא ℓ=0.70 m\ell=0.70\,\text{m}. כאשר פורטים על המיתר בלי ללחוץ עליו, הוא רוטט בגל העומד הפשוט ביותר (שני הקצות צמתים, וביניהם קמר אחד), בתדירות f1=220 Hzf_1=220\,\text{Hz}.

א.

חשבו את אורך הגל של הגל העומד הפשוט ביותר, ואת מהירות ההתפשטות של הגלים במיתר.

ב.

חשבו את התדירויות של הגל העומד השני והשלישי שיכולים להיווצר במיתר (שני קמרים ושלושה קמרים).

ג.

כאשר במיתר נוצר גל עומד עם שלושה קמרים, כמה צמתים וכמה בטנים יש לאורך המיתר (כולל הקצוות)? חשבו את המרחק בין שני צמתים סמוכים.

ד.

נגן לוחץ באצבעו על המיתר במרחק 0.14 m0.14\,\text{m} מאחד מקצותיו, כך שהחלק הרוטט מתקצר. חשבו את תדירות הגל העומד הפשוט ביותר בחלק הרוטט.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

λ1=1.4 m\lambda_1=1.4\,\text{m}; v=308 m/sv=308\,\text{m/s}

בגל העומד הפשוט ביותר יש במיתר קמר אחד, n=1n=1. מדף הנוסחאות, עבור מיתר ששני קצותיו קשורים:

ℓ=nλ2  ⇒  λ1=2ℓ=2⋅0.70=1.4 m\ell=n\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda_1=2\ell=2\cdot0.70=1.4\,\text{m}

מהירות הגל ממהירות גל מחזורי:

v=λf=1.4⋅220=308 m/sv=\lambda f=1.4\cdot220=308\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לקחת את אורך המיתר כאורך הגל. בקמר אחד יש רק חצי אורך גל.

סעיף ב

תשובה:

f2=440 Hzf_2=440\,\text{Hz}; f3=660 Hzf_3=660\,\text{Hz}

המיתר והמתיחות לא משתנים, ולכן מהירות הגלים נשארת v=308 m/sv=308\,\text{m/s}.

שני קמרים (n=2n=2): λ2=2ℓ2=0.70 m\lambda_2=\frac{2\ell}{2}=0.70\,\text{m}, ולכן

f2=vλ2=3080.70=440 Hzf_2=\frac{v}{\lambda_2}=\frac{308}{0.70}=440\,\text{Hz}

שלושה קמרים (n=3n=3): λ3=2ℓ3≈0.467 m\lambda_3=\frac{2\ell}{3}\approx0.467\,\text{m}, ולכן

f3=vλ3=308⋅31.4=660 Hzf_3=\frac{v}{\lambda_3}=\frac{308\cdot3}{1.4}=660\,\text{Hz}

כלומר fn=nf1f_n=n f_1: התדירויות הן כפולות שלמות של 220 Hz220\,\text{Hz}.

סעיף ג

תשובה:

44 צמתים, 33 בטנים; המרחק בין צמתים סמוכים ≈0.23 m\approx0.23\,\text{m}

בכל קמר יש בטן אחת באמצעו, ולכן יש 33 בטנים. הקמרים מופרדים בצמתים, ושני הקצות הם צמתים: 00, ℓ3\frac{\ell}{3}, 2ℓ3\frac{2\ell}{3}, ℓ\ell, כלומר 44 צמתים.

המרחק בין צמתים סמוכים הוא חצי אורך גל:

λ32=ℓ3=0.703≈0.23 m\frac{\lambda_3}{2}=\frac{\ell}{3}=\frac{0.70}{3}\approx0.23\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

f1′=275 Hzf_1'=275\,\text{Hz}

אורך החלק הרוטט:

ℓ′=0.70−0.14=0.56 m\ell'=0.70-0.14=0.56\,\text{m}

המיתר והמתיחות זהים, ולכן מהירות הגלים לא השתנתה: v=308 m/sv=308\,\text{m/s}. בגל העומד הפשוט ביותר λ1′=2ℓ′=1.12 m\lambda_1'=2\ell'=1.12\,\text{m}, ולכן:

f1′=vλ1′=3081.12=275 Hzf_1'=\frac{v}{\lambda_1'}=\frac{308}{1.12}=275\,\text{Hz}

הקיצור מעלה את הצליל: התדירות הפוכה לאורך החלק הרוטט.

טעות נפוצה: לחשוב שגם מהירות הגל משתנה כשמקצרים את המיתר. המהירות נקבעת על ידי המיתר ומתיחותו, ומה שמשתנה הוא אורך הגל.

שאלה 11 · גלים עומדים במיתר: סונומטר עם מרטט וגיטרהבאורך בגרות · ברמת בגרות

גלים עומדים נוצרים לא רק בכלי נגינה אלא גם בחבל ארוך ומתוח.

שני תלמידים מחזיקים בשני קצותיו של חבל ארוך ומתוח, וכל אחד מהם מניע את הקצה שלו מעלה ומטה באופן מחזורי. כך משוגרים לאורך החבל 22 גלים מחזוריים, אחד מכל קצה.

א.

פרטו מה צריך להתקיים בתנועות הידיים של שני התלמידים כדי שייווצר גל עומד בחבל.

ב.

להדגמת גלים עומדים הורכב במעבדה סונומטר: קצה אחד של מיתר חובר למרטט חשמלי (מחולל תנודות), המיתר עובר מעל גלגלת שבקצה השולחן, ובקצהו השני תלויה משקולת שמותחת אותו במתיחות קבועה (ראו תרשים א). אורך המיתר בין המרטט לבין הגלגלת הוא L=1.5 mL=1.5\,\text{m}. הניחו שבשני קצות קטע זה (במרטט ועל הגלגלת) נוצרים צמתים.

כאשר תדירות המרטט הייתה 40 Hz40\,\text{Hz}, נצפה במיתר גל עומד כמתואר בתרשים ב.

חשבו את מהירות התפשטות הגל במיתר.

ג.

הגדילו את תדירות המרטט עד למצב שבו נצפה במיתר גל עומד כמתואר בתרשים ג. המשקולת לא הוחלפה.

קבעו אם בעקבות שינוי התדירות, מהירות התפשטות הגל במיתר גדלה, קטנה או לא השתנתה. נמקו את קביעתכם.

ד.

חשבו את תדירות המרטט שיצרה את הגל העומד המתואר בתרשים ג.

ה.

קבעו אם כאשר ישנו את תדירות המרטט ל־60 Hz60\,\text{Hz}, ייווצר גל עומד במיתר. נמקו את קביעתכם.

ו.

בגיטרה הנגן לוחץ באצבעו על מיתר ומצמיד אותו לצוואר הגיטרה ליד אחד השריגים (פסי מתכת לרוחב הצוואר). כאשר הנגן פורט על המיתר, רק החלק של המיתר שבין האצבע לבין הגשר רוטט, ונוצר בו גל עומד המפיק צליל. ככל שהתדירות גבוהה יותר, הצליל גבוה יותר. הניחו שהלחיצה אינה משנה את מתיחות המיתר.

הנגן רוצה להפיק מאותו המיתר צליל גבוה יותר. קבעו אם עליו להזיז את האצבע לכיוון הגשר או לכיוון האוכף. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

שני התלמידים צריכים להניע את הידיים באותה תדירות (ולכן הגלים באותו אורך גל), באותה משרעת ובהפרש מופע קבוע ביניהם; הגלים מתקדמים זה לקראת זה לאורך אותו חבל.

גל עומד נוצר מהתאבכות (סופרפוזיציה) של שני גלים מחזוריים זהים המתקדמים בכיוונים מנוגדים באותו תווך. לכן כל תלמיד הוא "מקור", ונדרש:

1. אותה תדירות של תנועת היד. שני הגלים מתקדמים באותו חבל, ולכן באותה מהירות vv. לפי v=λfv=\lambda f תדירות שווה פירושה גם אורך גל שווה, ורק כך הצמתים והטבורים נשארים במקום קבוע.

2. אותה משרעת (אותו גובה תנועה של היד). כך בצמתים הגלים מבטלים זה את זה לגמרי.

3. הפרש מופע קבוע בין שתי הידיים (מקורות קוהרנטיים). אם אחד התלמידים "מקדים" פעם יותר ופעם פחות, הצמתים נודדים לאורך החבל ואין תבנית עומדת.

4. כיווני התקדמות מנוגדים: כל תלמיד משגר מקצה אחר, ולכן הגלים נעים זה לקראת זה לאורך אותו קו.

טעות נפוצה: לכתוב רק "אותו אורך גל". התדירות היא תכונה של המקור (קצב תנועת היד), ואורך הגל נקבע ממנה ומהתווך.

סעיף ב

תשובה:

v=60 m/sv=60\,\text{m/s}

בתרשים ב רואים שתי "בטנים" בין שני הקצוות: צומת בכל קצה וצומת נוסף באמצע. כל בטן היא חצי אורך גל, ולכן זהו המצב n=2n=2.

מדף הנוסחאות, גל עומד במיתר שקצותיו קשורים:

ℓ=nλ2  ⇒  λ=2ℓn\ell=n\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{2\ell}{n}

הצבה, ℓ=L=1.5 m\ell=L=1.5\,\text{m}, n=2n=2:

λ=2⋅1.52=1.5 m\lambda=\frac{2\cdot 1.5}{2}=1.5\,\text{m}

מהירות גל מחזורי:

v=λf=1.5⋅40=60 m/sv=\lambda f=1.5\cdot 40=60\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לספור את שתי הבטנים כשני אורכי גל ולקבל λ=0.75 m\lambda=0.75\,\text{m}. כל בטן היא חצי אורך גל, ולכן שתי בטנים הן אורך גל אחד.

סעיף ג

תשובה:

המהירות לא השתנתה.

קביעה: מהירות התפשטות הגל במיתר לא השתנתה.

נימוק: מהירות ההתפשטות של גל מכני נקבעת על ידי התווך. במיתר היא תלויה במתיחות המיתר ובמסה ליחידת אורך שלו. המשקולת לא הוחלפה, ולכן המתיחות לא השתנתה, וזה אותו מיתר. שינוי תדירות המרטט אינו משנה אף אחד מאלה.

לפי v=λfv=\lambda f, כאשר vv קבוע והתדירות גדלה, אורך הגל קטן, ולכן נכנסות למיתר יותר בטנים (חמש במקום שתיים).

טעות נפוצה: להסיק מ־v=λfv=\lambda f שהמהירות גדלה עם התדירות. vv נקבע על ידי התווך, ו־λ\lambda הוא שמשתנה.

סעיף ד

תשובה:

f5=100 Hzf_5=100\,\text{Hz}

בתרשים ג יש חמש בטנים, כלומר n=5n=5. מדף הנוסחאות:

ℓ=nλ2  ⇒  λ5=2ℓ5=2⋅1.55=0.6 m\ell=n\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda_5=\frac{2\ell}{5}=\frac{2\cdot 1.5}{5}=0.6\,\text{m}

המהירות לא השתנתה (סעיף ג), v=60 m/sv=60\,\text{m/s}:

v=λf  ⇒  f5=vλ5=600.6=100 Hzv=\lambda f\;\Rightarrow\;f_5=\frac{v}{\lambda_5}=\frac{60}{0.6}=100\,\text{Hz}

(בדיקה: fn=nv2ℓ=n⋅20 Hzf_n=n\frac{v}{2\ell}=n\cdot 20\,\text{Hz}, ולכן f5=5⋅20=100 Hzf_5=5\cdot 20=100\,\text{Hz}.)

סעיף ה

תשובה:

כן ייווצר גל עומד: 60 Hz=3⋅20 Hz60\,\text{Hz}=3\cdot 20\,\text{Hz}, גל עומד עם 33 בטנים (n=3n=3).

קביעה: ייווצר גל עומד.

נימוק: בשני קצות המיתר יש צמתים, ולכן לאורך המיתר נכנס מספר שלם של חצאי אורכי גל:

ℓ=nλ2,n=1,2,3,…\ell=n\frac{\lambda}{2},\qquad n=1,2,3,\dots

המהירות קבועה (v=60 m/sv=60\,\text{m/s}), ולכן התדירויות שבהן נוצר גל עומד הן:

fn=vλn=nv2ℓ=n⋅602⋅1.5=n⋅20 Hzf_n=\frac{v}{\lambda_n}=n\frac{v}{2\ell}=n\cdot\frac{60}{2\cdot 1.5}=n\cdot 20\,\text{Hz}

כלומר 20, 40, 60, 80, 100,… Hz20,\ 40,\ 60,\ 80,\ 100,\dots\,\text{Hz}. עבור 60 Hz60\,\text{Hz}:

n=6020=3n=\frac{60}{20}=3

זה מספר שלם, ולכן ייווצר גל עומד עם שלוש בטנים. (אורך הגל λ=6060=1 m\lambda=\frac{60}{60}=1\,\text{m}, ואכן 1.5 m=3⋅12 m1.5\,\text{m}=3\cdot\frac{1}{2}\,\text{m}.)

טעות נפוצה: להניח שהתדירויות האפשריות הן כפולות של 40 Hz40\,\text{Hz} (התדירות שנמדדה בתרשים ב) ולקבוע שלא ייווצר גל עומד. 40 Hz40\,\text{Hz} היא ההרמוניה השנייה; התדירות היסודית היא 20 Hz20\,\text{Hz}.

סעיף ו

תשובה:

לכיוון הגשר - כך החלק הרוטט של המיתר קצר יותר, והתדירות גבוהה יותר.

קביעה: עליו להזיז את האצבע לכיוון הגשר.

נימוק: זה אותו מיתר באותה מתיחות, ולכן מהירות התפשטות הגל בו לא משתנה (היא נקבעת על ידי התווך). הצליל נקבע לפי התדירות היסודית של הגל העומד בחלק הרוטט (n=1n=1):

ℓ=λ2  ⇒  λ=2ℓ,f=vλ=v2ℓ\ell=\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda=2\ell,\qquad f=\frac{v}{\lambda}=\frac{v}{2\ell}

כאשר vv קבוע, התדירות הפוכה לאורך החלק הרוטט ℓ\ell. צליל גבוה יותר פירושו תדירות גבוהה יותר, ולכן ℓ\ell צריך לקטון. החלק הרוטט הוא מהאצבע עד הגשר, ולכן מקרבים את האצבע אל הגשר.

שאלה 12 · פולסים בקפיץ ארוך, גל עומד במיתר בתחום תדירויותבאורך בגרות · ברמת בגרות

קפיץ ארוך ורך מונח מתוח על רצפה חלקה. שני תלמידים יוצרים בו זמנית פולס רוחב בכל אחד מקצות הקפיץ, והפולסים נעים זה לקראת זה. גודל מהירות ההתקדמות של כל פולס הוא v=20 cmsv=20\,\frac{\text{cm}}{\text{s}}.

בתרשים 1 שלפניכם מתואר מבט על הקפיץ מלמעלה ברגע t=0t=0. אורך הצלע של כל משבצת הוא 10 cm10\,\text{cm}. הפולס השמאלי נע ימינה והפולס הימני נע שמאלה.

א.

לפניכם שלושה רגעים (1)-(3).

(1) t1=1 st_1=1\,\text{s}

(2) t2=1.5 st_2=1.5\,\text{s}

(3) t3=2.5 st_3=2.5\,\text{s}

סרטטו במחברתכם את צורת הקפיץ בכל אחד מן הרגעים – לכל רגע תרשים נפרד. הקפידו על קנה מידה שבו כל משבצת בתרשים 1 מיוצגת על ידי משבצת במחברתכם.

ב.

קבעו אם בקטע הקפיץ MNMN המתואר בתרשים 1 קיימת נקודה שאינה זזה כלל במשך הזמן 0≤t≤2.5 s0\le t\le 2.5\,\text{s}.

אם לא קיימת – הסבירו מדוע, אם כן – ציינו את המרחק של נקודה זו מן הנקודה MM.

ג.

נתון חבל מתוח אחר, שבו קיים גל. בתרשים 2 מתוארת צורת החבל ברגע מסוים (קו 1, מלא), וכעבור פרק זמן קצר, שקטן מרבע זמן מחזור (קו 2, מקווקו).

הסבירו מדוע הגל המתואר בתרשים 2 הוא גל עומד ולא גל מתקדם.

ד.

במקרה אחר, מיתר שאורכו 1.2 m1.2\,\text{m} מתוח בין שתי נקודות: בקצה אחד הוא קשור לקיר, ובקצה השני מחובר למחולל גלים. גם הקצה המחובר למחולל הוא נקודת צומת.

מהירות ההתפשטות של גל רוחב במיתר היא v=48 msv=48\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

משנים בהדרגה את התדירות ff של המחולל מ־50 Hz50\,\text{Hz} עד 130 Hz130\,\text{Hz}.

חשבו את ערכי התדירויות ff שעבורן נוצר גל עומד במיתר.

ה.

ענו על התת־סעיפים (1)-(2) עבור התדירות הגבוהה ביותר שחישבתם בסעיף ד.

(1)

סרטטו באופן איכותי את המיתר.

(2)

כמה נקודות צומת יש במיתר, לא כולל שני הקצוות?

ו.

עבור התדירות הנמוכה ביותר שחישבתם בסעיף ד, חשבו את פרק הזמן Δt\Delta t הקצר ביותר שבו נקודה שנמצאת בהעתק המרבי שלה מגיעה למצב שבו המיתר כולו ישר.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

t1t_1: הפולסים צמודים (העתק +20 cm+20\,\text{cm} בין 00 ל־20 cm20\,\text{cm} מ־MM, העתק −10 cm-10\,\text{cm} בין 2020 ל־40 cm40\,\text{cm}); t2t_2: חפיפה מלאה – פולס אחד בגובה +10 cm+10\,\text{cm} בין 1010 ל־30 cm30\,\text{cm}; t3t_3: הפולסים חלפו זה על פני זה (−10 cm-10\,\text{cm} בין −10-10 ל־10 cm10\,\text{cm}, +20 cm+20\,\text{cm} בין 3030 ל־50 cm50\,\text{cm}).

נתוני תרשים 1. נמדוד מקום לאורך הקפיץ מהנקודה MM (x=0x=0), בסנטימטרים:

•הפולס השמאלי (נע ימינה): בין x=−20x=-20 ל־x=0x=0, העתק +20 cm+20\,\text{cm} (שתי משבצות).

•הפולס הימני (נע שמאלה): בין x=40x=40 (הנקודה NN) ל־x=60x=60, העתק −10 cm-10\,\text{cm} (משבצת אחת).

כל פולס מתקדם Δx=vΔt=20 cm\Delta x=v\Delta t=20\,\text{cm} בכל שנייה (שתי משבצות). ברגע tt הפולס השמאלי נמצא בין −20+20t-20+20t ל־20t20t, והימני בין 40−20t40-20t ל־60−20t60-20t. באזור שבו הפולסים חופפים, לפי עקרון הסופרפוזיציה ההעתק הוא סכום ההעתקים.

(1) t1=1 st_1=1\,\text{s}: השמאלי בין 00 ל־2020, הימני בין 2020 ל־4040. הפולסים נוגעים זה בזה ב־x=20 cmx=20\,\text{cm} ואינם חופפים:

x (cm)y (cm)-60-50-40-30-20-10102030405060708090100-30-20-10102030MN

(2) t2=1.5 st_2=1.5\,\text{s}: שני הפולסים נמצאים בדיוק באותו קטע, בין x=10x=10 ל־x=30x=30. ההעתק בקטע הוא (+20)+(−10)=+10 cm(+20)+(-10)=+10\,\text{cm}: רואים פולס אחד ברוחב 20 cm20\,\text{cm} ובגובה 10 cm10\,\text{cm}. הפולסים אינם מבטלים זה את זה, כי ההעתקים שלהם אינם שווים בגודלם.

x (cm)y (cm)-60-50-40-30-20-10102030405060708090100-30-20-10102030MN

(3) t3=2.5 st_3=2.5\,\text{s}: השמאלי בין 3030 ל־5050, הימני בין −10-10 ל־1010. הפולסים חלפו זה על פני זה וחזרו לצורתם המקורית:

x (cm)y (cm)-60-50-40-30-20-10102030405060708090100-30-20-10102030MN

טעות נפוצה: לסרטט ברגע t2t_2 קפיץ ישר (כמו בפולסים שווים והפוכים) או פולס בגובה 30 cm30\,\text{cm} – מחברים את ההעתקים עם הסימנים שלהם: 20−10=1020-10=10.

סעיף ב

תשובה:

לא קיימת. כל נקודה בקטע נמצאת זמן מה בתוך הפולס השמאלי, ואז ההעתק שלה +20 cm+20\,\text{cm} או (בחפיפה) +10 cm+10\,\text{cm} – אף פעם לא אפס.

קביעה: לא קיימת נקודה כזו.

נימוק: הפולס השמאלי מגיע לכל נקודה xx בקטע MNMN (0≤x≤40 cm0\le x\le 40\,\text{cm}) ברגע t=x20≤2 st=\frac{x}{20}\le 2\,\text{s}, כלומר בתוך פרק הזמן הנתון. כל עוד הנקודה נמצאת בתוך הפולס השמאלי, ההעתק שלה הוא:

- +20 cm+20\,\text{cm} – אם הפולס הימני לא נמצא שם באותו רגע;

- +20+(−10)=+10 cm+20+(-10)=+10\,\text{cm} – אם גם הפולס הימני נמצא שם.

בשני המקרים ההעתק שונה מאפס, ולכן כל נקודה בקטע זזה.

למשל, הנקודה שבאמצע הקטע (x=20 cmx=20\,\text{cm}), שבה הפולסים נפגשים: שני הפולסים נמצאים בה בדיוק באותו זמן, 1≤t≤2 s1\le t\le 2\,\text{s}, אבל העתקם השקול +10 cm+10\,\text{cm} – היא עולה ב־10 cm10\,\text{cm}.

טעות נפוצה: לענות שאמצע הקטע נשאר במקומו – זה נכון רק כאשר שני הפולסים זהים בגודלם והפוכים בסימנם.

סעיף ג

תשובה:

נקודות האפס נשארות באותם מקומות, וכל הצורה רק "מתכווצת" במקומה (ההעתק של כל נקודה קטן באותו יחס) – כך משתנה גל עומד; גל מתקדם היה זז הצידה בלי לשנות את גובהו.

איך משתנה גל מתקדם: בגל מתקדם הצורה כולה זזה לאורך החבל בלי לשנות את גובהה: אחרי זמן קצר מקבלים אותה צורה, באותה משרעת, מוזזת ימינה או שמאלה. בפרט, נקודות החיתוך עם ציר xx זזות יחד עם הצורה.

מה רואים בתרשים 2:

•נקודות החיתוך של קו 1 ושל קו 2 עם ציר xx זהות – הצורה לא זזה לאורך החבל. נקודות אלה הן צמתים, שנמצאים במנוחה כל הזמן.

•השיאים והשפל נמצאים באותם מקומות, אבל גובהם קטן: כל הנקודות שבין שני צמתים סמוכים נעו יחד לכיוון ציר xx (בגבנונים העליונים כלפי מטה ובגבנון התחתון כלפי מעלה), וההעתק של כל נקודה קטן באותו יחס.

•גבנונים סמוכים נעים בכיוונים מנוגדים (במופע הפוך).

אלה בדיוק המאפיינים של גל עומד, הנוצר מסופרפוזיציה של שני גלים זהים הנעים בכיוונים מנוגדים: כל נקודה מתנודדת במקומה, במשרעת שתלויה במקומה, והצורה אינה מתקדמת.

טעות נפוצה: להסיק "גל מתקדם שהמשרעת שלו דועכת" – בגל מתקדם נקודות האפס היו זזות.

סעיף ד

תשובה:

f=60, 80, 100, 120 Hzf=60,\ 80,\ 100,\ 120\,\text{Hz}

שני קצות המיתר קשורים, ולכן בשניהם יש צמתים. גל עומד נוצר רק כאשר אורך המיתר מכיל מספר שלם של חצאי אורכי גל. מדף הנוסחאות (גל עומד במיתר שקצותיו קשורים):

ℓ=nλ2,n=1,2,3,…\ell=n\frac{\lambda}{2},\qquad n=1,2,3,\dots

ולפי v=λfv=\lambda f:

λn=2ℓn  ⇒  fn=vλn=nv2ℓ\lambda_n=\frac{2\ell}{n}\;\Rightarrow\;f_n=\frac{v}{\lambda_n}=\frac{nv}{2\ell}

הצבה, ℓ=1.2 m\ell=1.2\,\text{m}, v=48 m/sv=48\,\text{m/s}:

fn=n⋅482⋅1.2=20n Hzf_n=\frac{n\cdot 48}{2\cdot 1.2}=20n\,\text{Hz}

התדירויות האפשריות: 20, 40, 60, 80, 100, 120, 140,… Hz20,\ 40,\ 60,\ 80,\ 100,\ 120,\ 140,\dots\,\text{Hz}. בתחום 5050–130 Hz130\,\text{Hz}:

f3=60 Hz,f4=80 Hz,f5=100 Hz,f6=120 Hzf_3=60\,\text{Hz},\quad f_4=80\,\text{Hz},\quad f_5=100\,\text{Hz},\quad f_6=120\,\text{Hz}

טעות נפוצה: להתחיל מ־n=1n=1 ולכלול את 2020 ו־40 Hz40\,\text{Hz} – הן מחוץ לתחום שבו שינו את התדירות.

סעיף ה(1)

תשובה:

גל עומד עם 66 גבנונים (λ=0.4 m\lambda=0.4\,\text{m}), צמתים כל 0.2 m0.2\,\text{m}.

התדירות הגבוהה ביותר היא f6=120 Hzf_6=120\,\text{Hz}, כלומר n=6n=6:

λ=vf=48120=0.4 m,ℓ=6⋅λ2=6⋅0.2=1.2 m\lambda=\frac{v}{f}=\frac{48}{120}=0.4\,\text{m},\qquad \ell=6\cdot\frac{\lambda}{2}=6\cdot 0.2=1.2\,\text{m}

על המיתר שישה גבנונים, כל אחד באורך λ2=0.2 m\frac{\lambda}{2}=0.2\,\text{m}. מסרטטים את המיתר בשני מצבי הקיצון שלו (קו מלא וקו מקווקו); גבנונים סמוכים הפוכים זה לזה.

x (m)y0.20.40.60.81.01.2

סעיף ה(2)

תשובה:

55

ל־nn גבנונים יש n+1n+1 צמתים, כולל שני הקצוות (כל גבנון תחום בין שני צמתים, וגבנונים סמוכים חולקים צומת). עבור n=6n=6 יש 77 צמתים, ובלי שני הקצוות:

n+1−2=6−1=5n+1-2=6-1=5

הצמתים הפנימיים נמצאים במרחקים 0.2, 0.4, 0.6, 0.8, 1.0 m0.2,\ 0.4,\ 0.6,\ 0.8,\ 1.0\,\text{m} מהקיר.

סעיף ו

תשובה:

Δt=T4=1240 s≈4.2⋅10−3 s\Delta t=\frac{T}{4}=\frac{1}{240}\,\text{s}\approx 4.2\cdot 10^{-3}\,\text{s}

התדירות הנמוכה ביותר בתחום היא f3=60 Hzf_3=60\,\text{Hz} (ולא 20 Hz20\,\text{Hz}). כל נקודה במיתר (פרט לצמתים) מתנודדת בתדירות המחולל:

T=1f=160 sT=\frac{1}{f}=\frac{1}{60}\,\text{s}

בגל עומד כל הנקודות מגיעות להעתק המרבי שלהן באותו רגע, ועוברות בנקודת שיווי המשקל (המיתר ישר) באותו רגע. המעבר מהעתק מרבי לשיווי משקל הוא רבע תנודה:

Δt=T4=14⋅60=1240≈4.2⋅10−3 s\Delta t=\frac{T}{4}=\frac{1}{4\cdot 60}=\frac{1}{240}\approx 4.2\cdot 10^{-3}\,\text{s}

טעות נפוצה: לחשב זמן שבו "הגל עובר" מרחק לאורך המיתר – בגל עומד הצורה אינה מתקדמת; שואלים על תנודה של נקודה במקומה.

שאלה 13 · גלים במיתר של סונומטר: אורך גל, אורך המיתר ותדירויות של גל עומדבאורך בגרות · בינונית

מיתר מתוח של סונומטר מחובר למרטט, ונוצרים בו גלי רוחב שמתקדמים לאורך המיתר.

א.

הסבירו בקצרה מהו ההבדל בין גלי רוחב לגלי אורך, והביאו דוגמה אחת לכל סוג.

ב.

המרטט פועל בתדירות f=240 Hzf=240\,\text{Hz}, ומהירות ההתקדמות של הגלים במיתר 96 m/s96\,\text{m/s}. חשבו את אורך הגל.

ג.

שני קצות המיתר קבועים. הגלים המתקדמים במיתר מתאבכים עם הגלים המוחזרים מן הקצוות, ונוצר במיתר גל עומד: שני הקצוות הם נקודות צומת, ולאורך המיתר יש שלוש נקודות קמר.

חשבו את אורך המיתר.

ד.

מקטינים בהדרגה את תדירות המרטט, עד שנוצר שוב גל עומד במיתר.

(1) חשבו מהי תדירות זו.

(2) כמה נקודות צומת יש במיתר במצב זה (כולל הקצוות)?

(3) האם מהירות ההתקדמות של הגלים במיתר השתנתה? נמקו.

ה.

מהי התדירות הנמוכה ביותר שבה יכול להיווצר גל עומד במיתר הזה? כמה גלים עומדים שונים אפשר ליצור במיתר כשמשנים את תדירות המרטט בתחום 150150–420 Hz420\,\text{Hz}?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

בגל רוחב החלקיקים מתנודדים בניצב לכיוון התקדמות הגל (גל במיתר); בגל אורך הם מתנודדים בכיוון התקדמות הגל (גל קול באוויר).

- גל רוחב: כל נקודה בתווך מתנודדת בניצב לכיוון התקדמות הגל. דוגמה: גל במיתר או בחבל, גל אלקטרומגנטי.

- גל אורך: כל נקודה בתווך מתנודדת לאורך הכיוון שבו הגל מתקדם, ונוצרים בתווך אזורי דחיסה ומיהול. דוגמה: גל קול באוויר, פולס דחיסה בקפיץ ארוך.

סעיף ב

תשובה:

λ=0.4 m\lambda=0.4\,\text{m}

v=λf  ⇒  λ=vf=96240=0.4 mv=\lambda f\;\Rightarrow\;\lambda=\frac vf=\frac{96}{240}=0.4\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

L=0.6 mL=0.6\,\text{m}

בין שני צמתים סמוכים יש מרחק של חצי אורך גל, וכל קמר נמצא באמצע קטע כזה. שלושה קמרים פירושם שלושה חצאי אורך גל לאורך המיתר:

L=3⋅λ2=3⋅0.42=0.6 mL=3\cdot\frac\lambda2=3\cdot\frac{0.4}{2}=0.6\,\text{m}

טעות נפוצה: לספור את הצמתים (4) במקום את הקמרים ולכתוב L=4⋅λ2L=4\cdot\frac\lambda2.

סעיף ד

תשובה:

(1) f=160 Hzf=160\,\text{Hz} (2) 33 צמתים (3) לא – היא 96 m/s96\,\text{m/s} גם עכשיו.

(1) במיתר שקצותיו קבועים נוצר גל עומד כאשר L=nλ2L=n\frac\lambda2, כלומר בתדירויות

fn=nv2L=n⋅962⋅0.6=n⋅80 Hzf_n=\frac{nv}{2L}=n\cdot\frac{96}{2\cdot0.6}=n\cdot80\,\text{Hz}

התדירות הנתונה, 240 Hz240\,\text{Hz}, מתאימה ל־n=3n=3. הגל העומד הבא כשמקטינים את התדירות הוא n=2n=2:

f2=2⋅80=160 Hzf_2=2\cdot80=160\,\text{Hz}

(2) ל־n=2n=2 יש שני קמרים, ולכן שלושה צמתים: שני הקצוות ונקודה באמצע המיתר.

(3) מהירות הגל במיתר תלויה בתכונות המיתר (המתיחות והמסה ליחידת אורך), ולא בתדירות המרטט. לכן היא נשארת 96 m/s96\,\text{m/s}; מה שמשתנה הוא אורך הגל: λ=96160=0.6 m\lambda=\frac{96}{160}=0.6\,\text{m}.

טעות נפוצה: לחשוב שכל תדירות קטנה מ־240 Hz240\,\text{Hz} יוצרת גל עומד. גל עומד נוצר רק בתדירויות שהן כפולות שלמות של התדירות היסודית.

סעיף ה

תשובה:

80 Hz80\,\text{Hz}; ארבעה גלים עומדים: 160, 240, 320, 400 Hz160,\,240,\,320,\,400\,\text{Hz}.

התדירות הנמוכה ביותר מתקבלת ב־n=1n=1 – קמר אחד באמצע המיתר, L=λ2L=\frac\lambda2:

f1=v2L=961.2=80 Hzf_1=\frac{v}{2L}=\frac{96}{1.2}=80\,\text{Hz}

התדירויות של גלים עומדים הן כפולות של 80 Hz80\,\text{Hz}. בתחום 150150–420 Hz420\,\text{Hz}: 160, 240, 320, 400 Hz160,\,240,\,320,\,400\,\text{Hz} (n=2,3,4,5n=2,3,4,5) – ארבעה גלים עומדים.

שאלה 14 · חוט מעל גלגלת עם משקולת: אורך גל, גרף 1/λ כפונקציה של f ומופעבאורך בגרות · בינונית

נועה ערכה שני ניסויים עם אותו חבל אלסטי. בניסוי הראשון היא קשרה קצה אחד של החבל לנקודה קבועה, מתחה אותו והניעה את קצהו החופשי מעלה ומטה בתדירות קבועה, ולאורך החבל התקדם גל. בניסוי השני היא הניעה את הקצה בתדירות גדולה פי 2.52.5. המתיחות של החבל זהה בשני הניסויים.

א.

האם אורך הגל בניסוי השני שווה לאורך הגל בניסוי הראשון? אם כן – נמקו; אם לא – קבעו באיזה ניסוי אורך הגל גדול יותר, ופי כמה.

ב.

בניסוי אחר קושרים קצה אחד של חוט למשקולת שמסתה mm, מעבירים את החוט מעל גלגלת, ואת קצהו האחר מחברים למרטט VV (ראו תרשים). אורך החוט בין המרטט לבין הגלגלת L=1.2 mL=1.2\,\text{m}, ושתי הנקודות האלה הן צמתים. מגדילים בהדרגה את תדירות המרטט, ובכל פעם שנוצר בחוט גל עומד רושמים את מספר הקמרים nn ואת התדירות ff:

nn12345
f (Hz)f\,(\text{Hz})1325384963

העתיקו את הטבלה והוסיפו לה שתי שורות: אורך הגל λ\lambda בחוט, וההפכי שלו 1λ\frac1\lambda. עגלו את 1λ\frac1\lambda לשתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

ג.

סרטטו גרף של 1λ\frac1\lambda כפונקציה של התדירות ff.

ד.

חשבו, על פי הגרף, את מהירות הגלים בחוט. פרטו את השיקולים.

ה.

בתרשים מתואר החוט כשבו גל עומד עם 3 קמרים; הקו הרציף והקו המקווקו הם שני המצבים הקיצוניים של החוט. AA, BB ו־CC הן נקודות של החוט.

מהו הפרש המופע בין התנודות של הנקודות AA ו־BB? ומהו הפרש המופע בין התנודות של AA ו־CC?

ו.

מחליפים את המשקולת במשקולת שמסתה 4m4m. גודל המהירות של גל בחוט מתוח הוא v=Fμv=\sqrt{\frac{F}{\mu}}, כאשר FF הוא כוח המתיחות ו־μ\mu המסה ליחידת אורך של החוט. באיזו תדירות ייווצר עכשיו בחוט גל עומד עם 3 קמרים?

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

לא. אורך הגל בניסוי הראשון גדול פי 2.52.5.

מהירות הגל תלויה רק בחבל ובמתיחות שלו, ולכן היא שווה בשני הניסויים. מ־v=λfv=\lambda f:

λ=vf\lambda=\frac{v}{f}

התדירות בניסוי השני גדולה פי 2.52.5, ולכן אורך הגל בו קטן פי 2.52.5 – כלומר אורך הגל בניסוי הראשון גדול פי 2.52.5.

סעיף ב

תשובה:

λ\lambda (m): 2.42.4, 1.21.2, 0.80.8, 0.60.6, 0.480.48. 1λ\frac1\lambda (1/m): 0.420.42, 0.830.83, 1.251.25, 1.671.67, 2.082.08.

מדף הנוסחאות: L=nλ2L=n\frac{\lambda}{2}, ולכן λ=2Ln=2.4n m\lambda=\frac{2L}{n}=\frac{2.4}{n}\,\text{m}:

nn12345
f (Hz)f\,(\text{Hz})1325384963
λ (m)\lambda\,(\text{m})2.41.20.80.60.48
1λ (m−1)\frac1\lambda\,(\text{m}^{-1})0.420.831.251.672.08

סעיף ג

תשובה:

חמש נקודות שנמצאות בקירוב על קו ישר שעובר בראשית הצירים.

מסמנים את חמש הנקודות (f,1λ)(f,\frac1\lambda) ומעבירים קו ישר מראשית הצירים, קרוב ככל האפשר לכל הנקודות (הקו המקווקו):

f (Hz)1/λ (1/m)0102030405060700.00.51.01.52.02.5

סעיף ד

תשובה:

v≈30 m/sv\approx30\,\text{m/s}

מ־v=λfv=\lambda f:

1λ=1v⋅f\frac1\lambda=\frac1v\cdot f

הגרף של 1λ\frac1\lambda כפונקציה של ff הוא קו ישר דרך הראשית, והשיפוע שלו הוא 1v\frac1v.

משתי נקודות רחוקות על הקו – (0, 0)(0,\,0) ו־(60 Hz, 2.0 m−1)(60\,\text{Hz},\,2.0\,\text{m}^{-1}):

slope=2.0−060−0=0.0333 smv=1slope=602.0=30 m/s\text{slope}=\frac{2.0-0}{60-0}=0.0333\,\frac{\text{s}}{\text{m}}\qquad v=\frac{1}{\text{slope}}=\frac{60}{2.0}=30\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לקחת את השיפוע עצמו כמהירות. כאן הציר האנכי הוא 1λ\frac1\lambda והאופקי ff, ולכן השיפוע הוא 1v\frac1v (היחידות: 1/m1/s=sm\frac{1/\text{m}}{1/\text{s}}=\frac{\text{s}}{\text{m}}).

סעיף ה

תשובה:

AA ו־BB: באותו מופע (הפרש מופע אפס). AA ו־CC: במופע הפוך (הפרש של חצי מחזור).

בגל עומד כל הנקודות שבין שני צמתים סמוכים (באותו קמר) נעות יחד: הן מגיעות לשיא באותו רגע, עוברות באפס באותו רגע ומגיעות לשפל באותו רגע – רק המשרעות שלהן שונות. לכן AA ו־BB, שבאותו קמר, נמצאות באותו מופע.

כשעוברים צומת, כיוון התנועה מתהפך: כשהקמר הראשון למעלה, הקמר השני למטה (ראו את הקו הרציף). CC נמצאת בקמר הסמוך, ולכן AA ו־CC נמצאות במופע הפוך – הפרש של חצי מחזור: כש־AA בהעתק המרבי שלה למעלה, CC בהעתק המרבי שלה למטה.

טעות נפוצה: לחשב את הפרש המופע מן המרחק בין הנקודות, כמו בגל מתקדם. בגל עומד המופע לא משתנה בהדרגה לאורך החוט – יש רק שני מצבים: אותו מופע (אותו קמר, או קמרים שביניהם מספר זוגי של צמתים) או מופע הפוך.

סעיף ו

תשובה:

f≈75 Hzf\approx75\,\text{Hz}

המשקולת תלויה במנוחה, ולכן כוח המתיחות בחוט שווה למשקלה: F=mgF=mg. במשקולת שמסתה 4m4m המתיחות גדלה פי 4, והמהירות גדלה פי 4=2\sqrt4=2:

v′=2⋅30=60 m/sv'=2\cdot30=60\,\text{m/s}

אורך הגל של גל עומד עם 3 קמרים לא משתנה (0.8 m0.8\,\text{m}), כי הוא נקבע על ידי אורך החוט:

f′=v′λ3=600.8=75 Hzf'=\frac{v'}{\lambda_3}=\frac{60}{0.8}=75\,\text{Hz}

(פי 2 מן התדירות המתאימה לפני ההחלפה, 37.5 Hz37.5\,\text{Hz} לפי הקו הישר.)

טעות נפוצה: להכפיל את המהירות ב־4. המהירות פרופורציונית לשורש של כוח המתיחות.

שאלה 15 · מיתר של פסנתר: גל רוחב במיתר וגל קול באווירבאורך בגרות · בינונית

פטיש קטן בתוך פסנתר מכה במיתר מתוח, ובמיתר נוצרים גלים שמתקדמים לאורכו ומוחזרים מן הקצוות. המיתר מרעיד את האוויר שסביבו, ומן הפסנתר מתפשט גל קול באותה תדירות שבה המיתר רוטט. אורך החלק הרוטט של המיתר, בין שתי נקודות הקיבוע שלו, הוא L=0.40 mL=0.40\,\text{m}. מהירות הקול באוויר 340 m/s340\,\text{m/s}.

א.

הגל במיתר הוא גל רוחב, וגל הקול באוויר הוא גל אורך. הסבירו מה ההבדל בין שני סוגי הגלים, ותנו דוגמה נוספת לכל סוג.

ב.

כשמכים במיתר בעדינות, הוא רוטט בגל העומד הפשוט ביותר: שני הקצות צמתים, ובמרכז המיתר קמר (בטן) יחיד. התדירות של צליל זה 340 Hz340\,\text{Hz}.

חשבו את אורך הגל של הגלים במיתר ואת מהירות ההתקדמות שלהם במיתר.

ג.

חשבו את אורך הגל של גל הקול שמגיע מן המיתר לאוזן. מדוע הוא שונה מאורך הגל במיתר, אף שהתדירות זהה?

ד.

הפטיש מכה במיתר בנקודה אחרת, ובמיתר נוצר הגל העומד הבא אחרי הפשוט ביותר.

(1) מהי התדירות שלו?

(2) כמה צמתים יש עכשיו במיתר (כולל הקצוות)?

ה.

באיזו תדירות ייווצר במיתר גל עומד עם 55 צמתים (כולל הקצוות)? מה יהיו אז המרחק בין שני צמתים סמוכים במיתר, ואורך הגל של הקול באוויר?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

בגל רוחב נקודות התווך מתנודדות בניצב לכיוון ההתקדמות (למשל גל בחבל, גל אלקטרומגנטי); בגל אורך הן מתנודדות לאורך כיוון ההתקדמות, ונוצרים אזורי דחיסה ומיהול (למשל פולס דחיסה בקפיץ ארוך).

בשני סוגי הגלים נקודות התווך מתנודדות סביב מקום שיווי המשקל שלהן ואינן מתקדמות עם הגל; ההבדל הוא בכיוון התנודה ביחס לכיוון ההתקדמות:

- גל רוחב – התנודה בניצב לכיוון ההתקדמות. במיתר: הגל מתקדם לאורך המיתר, ונקודות המיתר נעות הצידה. דוגמאות נוספות: גל בחבל מתוח, גל אלקטרומגנטי (השדות מאונכים לכיוון ההתקדמות).

- גל אורך – התנודה לאורך כיוון ההתקדמות, והגל מורכב מאזורי דחיסה ומיהול. בקול: שכבות האוויר נעות קדימה ואחורה בכיוון שבו הקול מתקדם. דוגמה נוספת: קפיץ ארוך שדוחפים ומושכים את קצהו לאורכו.

סעיף ב

תשובה:

λ=0.80 m\lambda=0.80\,\text{m}; v=272 m/sv=272\,\text{m/s}

בקמר אחד יש חצי אורך גל, ולכן (מדף הנוסחאות, L=nλ2L=n\frac{\lambda}{2} עם n=1n=1):

λ1=2L=2⋅0.40=0.80 m\lambda_1=2L=2\cdot0.40=0.80\,\text{m}
v=λ1f1=0.80⋅340=272 m/sv=\lambda_1 f_1=0.80\cdot340=272\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לקחת את אורך המיתר כאורך הגל.

סעיף ג

תשובה:

λair=1.0 m\lambda_{air}=1.0\,\text{m}; התדירות נקבעת על ידי המקור (המיתר) ושווה בשני התווכים, אבל מהירות הגל שונה (340 m/s340\,\text{m/s} באוויר, 272 m/s272\,\text{m/s} במיתר), ולכן גם אורך הגל.

המיתר מרעיד את האוויר בקצב שבו הוא עצמו רוטט, ולכן תדירות הקול שווה לתדירות המיתר, 340 Hz340\,\text{Hz}. באוויר:

λair=vairf=340340=1.0 m\lambda_{air}=\frac{v_{air}}{f}=\frac{340}{340}=1.0\,\text{m}

מהירות הגל נקבעת על ידי התווך: במיתר היא תלויה במתיחות ובמסה ליחידת אורך שלו (272 m/s272\,\text{m/s}), ובאוויר – בתכונות האוויר (340 m/s340\,\text{m/s}). לפי λ=vf\lambda=\frac{v}{f}, באותה תדירות ובמהירות שונה מתקבל אורך גל שונה: באוויר אורך הגל גדול יותר, כי הקול מהיר יותר מן הגל במיתר.

טעות נפוצה: לחשוב שגל הקול "יורש" מן המיתר את אורך הגל. מה שעובר מתווך לתווך הוא התדירות.

סעיף ד

תשובה:

(1) 680 Hz680\,\text{Hz} (2) 33 צמתים

הגל העומד הבא הוא עם שני קמרים (n=2n=2): לאורך המיתר נכנס אורך גל שלם.

λ2=L=0.40 mf2=vλ2=2720.40=680 Hz\lambda_2=L=0.40\,\text{m}\qquad f_2=\frac{v}{\lambda_2}=\frac{272}{0.40}=680\,\text{Hz}

מהירות הגלים במיתר לא השתנתה – אותו מיתר באותה מתיחות. עם שני קמרים יש שלושה צמתים: שני הקצות ונקודה באמצע המיתר.

טעות נפוצה: לחשוב שמספר הצמתים שווה למספר הקמרים. מספר הצמתים תמיד גדול באחד ממספר הקמרים, כי שני הקצות הם צמתים.

סעיף ה

תשובה:

f=1360 Hzf=1360\,\text{Hz}; 0.10 m0.10\,\text{m}; λair=0.25 m\lambda_{air}=0.25\,\text{m}

55 צמתים מחלקים את המיתר ל־44 קמרים, n=4n=4:

f4=4⋅340=1360 Hzf_4=4\cdot340=1360\,\text{Hz}

המרחק בין צמתים סמוכים הוא חצי אורך גל, כלומר אורך קמר אחד:

L4=0.404=0.10 m\frac{L}{4}=\frac{0.40}{4}=0.10\,\text{m}

(בדיקה: λ4=2721360=0.20 m\lambda_4=\frac{272}{1360}=0.20\,\text{m}, וחצי ממנו 0.10 m0.10\,\text{m}.)

אורך הגל של הקול באוויר:

λair=3401360=0.25 m\lambda_{air}=\frac{340}{1360}=0.25\,\text{m}

שאלה 16 · גל עומד במיתר: גשר נייד ומרטט בתדירות קבועהבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעבדה בודקים היווצרות של גלים עומדים במיתר. קצה אחד של המיתר מחובר למרטט, המיתר עובר מעל גשר נייד ומעל גלגלת שבקצה השולחן, ובקצהו השני תלויה משקולת שמסתה 100 g100\,\text{g}. המשקולת מותחת את המיתר במתיחות קבועה (ראו תרשים א).

המרטט מתנודד בתדירות קבועה f=50 Hzf=50\,\text{Hz}. רק קטע המיתר שבין המרטט לבין הגשר רוטט; הקצה המחובר למרטט והנקודה שבה המיתר נוגע בגשר הם נקודות צומת. את הגשר אפשר להזיז לאורך השולחן, וכך לשנות את אורך הקטע הרוטט, LL.

א.

כאשר הגשר הוצב במקום מסוים, נוצר בקטע הרוטט גל עומד. תרשים ב מתאר את צורת הקטע הרוטט ברגע מסוים, שבו המיתר אינו בהעתק המרבי שלו. על המיתר מסומנות ארבע נקודות: KK, MM, NN ו־PP. נתון שברגע זה הנקודה KK נעה כלפי מעלה.

ענו על התת־סעיפים (1)-(2).

(1)

קבעו את כיוון התנועה של הנקודה MM ושל הנקודה NN ברגע זה. נמקו.

(2)

קבעו איזו מן הנקודות KK, MM, NN, PP אינה נעה כלל, ואילו מהן מתנודדות במשרעת הגדולה ביותר. נמקו.

ב.

בתחילת הניסוי הגשר הוצב סמוך למרטט. התלמידים הרחיקו את הגשר מן המרטט בהדרגה, ובכל פעם שנוצר בקטע הרוטט גל עומד יציב, הם מדדו את אורך הקטע LL ורשמו את מספר הבטנים nn שנראו בו. התוצאות מוצגות בטבלה:

nn1122334455
L (m)L\,(\text{m})0.250.250.470.470.710.710.970.971.201.20

סרטטו גרף של אורך הקטע הרוטט, LL, כפונקצייה של מספר הבטנים, nn. העבירו קו מגמה.

ג.

היעזרו בשיפוע הגרף שסרטטתם, וחשבו את אורך הגל ואת מהירות ההתפשטות של הגל במיתר.

ד.

אחד התלמידים הציב את הגשר כך שאורך הקטע הרוטט הוא L=0.65 mL=0.65\,\text{m} (המרטט עדיין מתנודד בתדירות 50 Hz50\,\text{Hz}).

קבעו אם ייווצר במיתר גל עומד. אם לא - חשבו מהו המרחק הקטן ביותר שיש להזיז את הגשר כדי שייווצר גל עומד, ציינו לאיזה כיוון (לעבר המרטט או הרחק ממנו), וכמה בטנים יהיו אז בקטע הרוטט.

ה.

החליפו את המשקולת במשקולת שמסתה 400 g400\,\text{g}, וכך הגדילו את מתיחות המיתר. תדירות המרטט נשארה 50 Hz50\,\text{Hz}. כאשר הגשר הוצב כך ש־L=0.96 mL=0.96\,\text{m}, נוצר בקטע הרוטט גל עומד ובו 22 בטנים.

ענו על התת־סעיפים (1)-(2).

(1)

חשבו את מהירות ההתפשטות של הגל במיתר לאחר החלפת המשקולת.

(2)

תלמידה טוענת כי מהירות ההתפשטות של גל במיתר נמצאת ביחס ישר למסת המשקולת התלויה בו. קבעו אם תוצאות הניסוי מתיישבות עם טענתה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א(1)

תשובה:

MM נעה כלפי מעלה (כמו KK); NN נעה כלפי מטה.

בגל עומד הנקודות אינן "מעבירות" את הצורה ימינה או שמאלה: כל נקודה מתנודדת במקומה, וכל הנקודות מתנודדות באותה תדירות.

•כל הנקודות שבין שתי נקודות צומת סמוכות (באותה "בטן") מתנודדות באותו מופע: הן מגיעות יחד להעתק המרבי, עוברות יחד בקו שיווי המשקל ונעות יחד באותו כיוון.

•נקודות בשתי בטנים סמוכות מתנודדות במופע הפוך: כשאלה נעות מעלה, אלה נעות מטה.

MM נמצאת באותה בטן כמו KK (הבטן הראשונה, ליד המרטט), ולכן היא נעה כלפי מעלה, כמו KK.

NN נמצאת בבטן השנייה, הסמוכה, ולכן היא נעה בכיוון ההפוך - כלפי מטה. (זה מתיישב עם התרשים: KK נמצאת מעל קו שיווי המשקל ונעה מעלה, כלומר ברגע זה המיתר כולו מתרחק מקו שיווי המשקל - הבטן הראשונה כלפי מעלה, והבטן השנייה, שמתחת לקו, כלפי מטה.)

טעות נפוצה: לקבוע את הכיוונים לפי כלל של גל מתקדם (למשל "הגל נע ימינה ולכן הנקודה שלפני השיא עולה"). בגל עומד אין התקדמות של הצורה, ולכן MM ו־KK נעות באותו כיוון, אף ש־MM נמצאת "לפני" השיא.

סעיף א(2)

תשובה:

PP אינה נעה (צומת). KK ו־NN מתנודדות במשרעת הגדולה ביותר - משרעת שווה (שתיהן בטבורים). MM מתנודדת במשרעת קטנה יותר.

- PP נמצאת בין הבטן השנייה לבטן השלישית, על קו שיווי המשקל, במקום שבו המיתר "מתהפך". זוהי נקודת צומת: שני הגלים שמרכיבים את הגל העומד (הגל מהמרטט והגל המוחזר מהגשר) מבטלים בה זה את זה בכל רגע, ולכן היא אינה נעה כלל.

- KK נמצאת באמצע הבטן הראשונה ו־NN באמצע הבטן השנייה. אמצע בטן הוא טבור - נקודה שבה הגלים מתאבכים בהתאבכות בונה, ולכן המשרעת בה מרבית. בכל הטבורים של אותו גל עומד המשרעת שווה, ולכן ל־KK ול־NN אותה משרעת, אף שברגע המתואר KK נמצאת מעל קו שיווי המשקל ו־NN מתחתיו.

- MM נמצאת קרוב לצומת שליד המרטט, ולכן המשרעת שלה קטנה יותר.

טעות נפוצה: להשוות את ההעתקים שבתרשים במקום את המשרעות. התרשים מראה רגע אחד; המשרעת היא ההעתק המרבי שהנקודה מגיעה אליו במהלך התנודה.

סעיף ב

תשובה:

גרף של נקודות כמעט על קו ישר דרך הראשית; קו המגמה L≈0.24 nL\approx 0.24\,n (ב־m).

ציר אופקי: מספר הבטנים nn (מספר שלם, ללא יחידות). ציר אנכי: LL במטרים. מסמנים את חמש הנקודות מן הטבלה, ומעבירים קו ישר שעובר קרוב ככל האפשר לכל הנקודות (חלק מעליו וחלק מתחתיו). הקו עובר (בקירוב) דרך ראשית הצירים, כצפוי: כאשר אורך הקטע אפס - אין בטנים.

nL (m)01234560.00.20.40.60.81.01.21.4

מדוע הגרף ישר: לפי דף הנוסחאות, במיתר שקצותיו קשורים ℓ=nλ2\ell=n\frac{\lambda}{2}. התדירות קבועה (50 Hz50\,\text{Hz}) והמיתר והמתיחות לא השתנו, ולכן מהירות ההתפשטות ואורך הגל קבועים. מכאן ש־LL פרופורציוני ל־nn, והשיפוע הוא λ2\frac{\lambda}{2}.

סעיף ג

תשובה:

λ=0.48 m\lambda=0.48\,\text{m}, v=24 m/sv=24\,\text{m/s}

בוחרים שתי נקודות על קו המגמה (לא מן הטבלה), רחוקות זו מזו: (1, 0.24 m)(1,\ 0.24\,\text{m}) ו־(5, 1.20 m)(5,\ 1.20\,\text{m}).

שיפוע=ΔLΔn=1.20−0.245−1=0.964=0.24 m\text{שיפוע}=\frac{\Delta L}{\Delta n}=\frac{1.20-0.24}{5-1}=\frac{0.96}{4}=0.24\,\text{m}

מדף הנוסחאות, גל עומד במיתר שקצותיו קשורים:

ℓ=nλ2\ell=n\frac{\lambda}{2}

בגרף של LL כפונקצייה של nn השיפוע הוא λ2\frac{\lambda}{2} (אורך בטן אחת), ולכן:

λ2=0.24 m  ⇒  λ=0.48 m\frac{\lambda}{2}=0.24\,\text{m}\;\Rightarrow\;\lambda=0.48\,\text{m}

מהירות גל מחזורי:

v=λf=0.48⋅50=24 m/sv=\lambda f=0.48\cdot 50=24\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לקבוע שהשיפוע הוא אורך הגל עצמו ולקבל v=12 m/sv=12\,\text{m/s}. כל בטן היא חצי אורך גל, ולכן כל בטן נוספת מאריכה את הקטע ב־λ2\frac{\lambda}{2} בלבד.

סעיף ד

תשובה:

לא ייווצר גל עומד (Lλ/2≈2.7\frac{L}{\lambda/2}\approx 2.7). יש להרחיק את הגשר מן המרטט ב־7 cm7\,\text{cm} (אל L=0.72 mL=0.72\,\text{m}), ואז יהיו 33 בטנים.

קביעה: לא ייווצר גל עומד.

נימוק: בשני קצות הקטע הרוטט חייבים להיות צמתים, ולכן אורכו חייב להיות מספר שלם של חצאי אורכי גל: ℓ=nλ2\ell=n\frac{\lambda}{2}. התדירות והמיתר לא השתנו, ולכן λ2=0.24 m\frac{\lambda}{2}=0.24\,\text{m} (סעיף ג).

n=Lλ/2=0.650.24≈2.71n=\frac{L}{\lambda/2}=\frac{0.65}{0.24}\approx 2.71

זה אינו מספר שלם, ולכן לא ייווצר גל עומד.

המקום הקרוב ביותר: האורכים שבהם נוצר גל עומד הם כפולות של 0.24 m0.24\,\text{m}. הקרובים ל־0.65 m0.65\,\text{m} הם:

n=2: L=2⋅0.24=0.48 mn=3: L=3⋅0.24=0.72 mn=2:\ L=2\cdot 0.24=0.48\,\text{m}\qquad n=3:\ L=3\cdot 0.24=0.72\,\text{m}

המרחקים מ־0.65 m0.65\,\text{m}: 0.65−0.48=0.17 m0.65-0.48=0.17\,\text{m} ו־0.72−0.65=0.07 m0.72-0.65=0.07\,\text{m}.

לכן יש להזיז את הגשר 0.07 m=7 cm0.07\,\text{m}=7\,\text{cm} הרחק מן המרטט, אל L=0.72 mL=0.72\,\text{m}, ואז ייווצרו בקטע הרוטט 33 בטנים.

סעיף ה(1)

תשובה:

v′=48 m/sv'=48\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות, ℓ=nλ2\ell=n\frac{\lambda}{2}, עם n=2n=2 ו־ℓ=0.96 m\ell=0.96\,\text{m}:

λ′=2ℓn=2⋅0.962=0.96 m\lambda'=\frac{2\ell}{n}=\frac{2\cdot 0.96}{2}=0.96\,\text{m}

תדירות הגל נקבעת על ידי המרטט ולכן לא השתנתה:

v′=λ′f=0.96⋅50=48 m/sv'=\lambda' f=0.96\cdot 50=48\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להניח שאורך הגל נשאר 0.48 m0.48\,\text{m} ושרק "מספר הבטנים השתנה". המתיחות שינתה את התווך, ולכן השתנתה מהירות ההתפשטות; התדירות נשארה זו של המרטט, ולכן אורך הגל הוא שהשתנה. (באורך 0.96 m0.96\,\text{m} היו לפני ההחלפה 44 בטנים, ועכשיו רק 22.)

סעיף ה(2)

תשובה:

לא. מסת המשקולת גדלה פי 44, אך המהירות גדלה רק פי 22 (24→48 m/s24\to 48\,\text{m/s}).

קביעה: התוצאות אינן מתיישבות עם הטענה.

נימוק: המשקולת תלויה במנוחה, ולכן המתיחות במיתר שווה למשקלה, T=mgT=mg. כשמסת המשקולת גדלה פי 400100=4\frac{400}{100}=4, גם המתיחות גדלה פי 44.

אילו המהירות הייתה ביחס ישר למסת המשקולת, היא הייתה גדלה פי 44, ל־4⋅24=96 m/s4\cdot 24=96\,\text{m/s}. בפועל:

v′v=4824=2\frac{v'}{v}=\frac{48}{24}=2

כלומר המהירות אכן גדלה כשהמתיחות גדלה (מיתר מתוח יותר "מעביר" את ההפרעה מהר יותר), אבל לא ביחס ישר: הגדלה פי 44 של המתיחות הגדילה את המהירות רק פי 22. (התוצאה מתאימה לכך שהמהירות גדלה כשורש המתיחות.)

שאלה 17 · מרטט בתחום תדירויות: תדירויות עוקבות, מופע הנקודות במיתר ותדירויות נוספותבאורך בגרות · ברמת בגרות

מיתר שאורכו ℓ=1.2 m\ell=1.2\,\text{m} מחובר בקצה אחד למרטט ובקצהו השני למוט קבוע. הקצה שמחובר למרטט כמעט אינו זז, ולכן אפשר להתייחס לשני הקצות כאל צמתים.

תלמידה משנה את תדירות המרטט בהדרגה מ־80 Hz80\,\text{Hz} עד 160 Hz160\,\text{Hz}. בתחום הזה היא מקבלת גל עומד במיתר רק בשלוש תדירויות: 90 Hz90\,\text{Hz}, 120 Hz120\,\text{Hz} ו־150 Hz150\,\text{Hz}.

א.

הסבירו מדוע ההפרש בין שתי תדירויות עוקבות שבהן נוצר גל עומד שווה לתדירות הגל העומד הפשוט ביותר במיתר, וחשבו תדירות זו.

ב.

מצאו את מספר הקמרים במיתר בכל אחת משלוש התדירויות, וחשבו את מהירות ההתפשטות של הגלים במיתר.

ג.

בתרשים מתואר המיתר כאשר תדירות המרטט היא 120 Hz120\,\text{Hz}. הקו הרציף מתאר את המיתר ברגע מסוים שבו ההעתק שלו מרבי, והקו המקווקו מתאר אותו חצי זמן מחזור מאוחר יותר. על המיתר מסומנות ארבע נקודות: RR, KK, MM ו־PP.

1. איזו מהנקודות אינה זזה כלל? נמקו.

2. איזו נקודה נעה כל הזמן באותו כיוון כמו KK, ואיזו נקודה נעה כל הזמן בכיוון הפוך לכיוון התנועה של KK? נמקו.

ד.

המרטט עדיין בתדירות 120 Hz120\,\text{Hz}. חשבו את משך הזמן שעובר בין שני רגעים עוקבים שבהם המיתר כולו ישר.

ה.

מרחיבים את תחום התדירויות של המרטט ל־20 Hz20\,\text{Hz} עד 200 Hz200\,\text{Hz}. רשמו את כל התדירויות בתחום שבהן ייווצר גל עומד במיתר, וחשבו את המרחק בין שני צמתים סמוכים בתדירות הגבוהה ביותר מביניהן.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

f1=30 Hzf_1=30\,\text{Hz}

במיתר ששני קצותיו צמתים נכנס מספר שלם של חצאי אורכי גל (מדף הנוסחאות):

ℓ=nλ2  ⇒  λn=2ℓn\ell=n\frac{\lambda}{2}\;\Rightarrow\;\lambda_n=\frac{2\ell}{n}

המיתר והמתיחות קבועים, ולכן מהירות הגלים vv קבועה, ומ־v=λfv=\lambda f:

fn=vλn=nv2ℓ=nf1f_n=\frac{v}{\lambda_n}=n\frac{v}{2\ell}=n f_1

התדירויות הן כפולות שלמות של f1f_1. בין שתי תדירויות עוקבות (nn ו־n+1n+1) ההפרש הוא:

fn+1−fn=(n+1)f1−nf1=f1f_{n+1}-f_n=(n+1)f_1-nf_1=f_1

בתחום שנסרק אין תדירויות נוספות, ולכן 9090, 120120 ו־150 Hz150\,\text{Hz} עוקבות:

f1=120−90=150−120=30 Hzf_1=120-90=150-120=30\,\text{Hz}

סעיף ב

תשובה:

90 Hz90\,\text{Hz}: 33 קמרים; 120 Hz120\,\text{Hz}: 44 קמרים; 150 Hz150\,\text{Hz}: 55 קמרים; v=72 m/sv=72\,\text{m/s}

מ־fn=nf1f_n=nf_1:

n=ff1:9030=3,12030=4,15030=5n=\frac{f}{f_1}:\qquad \frac{90}{30}=3,\quad\frac{120}{30}=4,\quad\frac{150}{30}=5

מספר הקמרים שווה ל־nn.

המהירות – למשל מהמצב n=4n=4: λ4=2ℓ4=2⋅1.24=0.6 m\lambda_4=\frac{2\ell}{4}=\frac{2\cdot1.2}{4}=0.6\,\text{m}, ולכן

v=λf=0.6⋅120=72 m/sv=\lambda f=0.6\cdot120=72\,\text{m/s}

(ובאופן כללי v=2ℓf1=2⋅1.2⋅30=72 m/sv=2\ell f_1=2\cdot1.2\cdot30=72\,\text{m/s}.)

סעיף ג

תשובה:

1. PP (נמצאת בצומת). 2. RR נעה באותו כיוון כמו KK (אותו קמר); MM נעה בכיוון הפוך (קמר סמוך).

1. הנקודה PP נמצאת באמצע המיתר, על צומת: בשני המצבים הקיצוניים (הרציף והמקווקו) היא נמצאת במקום שבו המיתר אינו זז. בצומת הגלים מתאבכים בהתאבכות הורסת כל הזמן, ולכן ההעתק שם תמיד אפס.

2. בגל עומד כל הנקודות שבתוך אותו קמר נעות באותו מופע: כולן עולות יחד ויורדות יחד, וכולן מגיעות לשיא ברגע אחד (המשרעת שלהן שונה). נקודות בשני קמרים סמוכים נעות במופע הפוך: כשאחת למעלה, השנייה למטה.

- RR ו־KK נמצאות באותו קמר (הראשון, ליד המרטט). ברגע המתואר שתיהן מעל קו שיווי המשקל, ולכן RR נעה כל הזמן באותו כיוון כמו KK. המשרעת של RR קטנה מזו של KK, כי KK נמצאת בבטן.

- MM נמצאת בקמר השני. ברגע המתואר היא מתחת לקו שיווי המשקל כש־KK מעליו, ולכן היא נעה תמיד בכיוון הפוך לכיוון התנועה של KK.

טעות נפוצה: לחשוב, כמו בגל מתקדם, שלכל נקודה במיתר יש מופע אחר. בגל עומד יש רק שני מופעים: מופע של קמר אחד ומופע הפוך של הקמר הסמוך.

סעיף ד

תשובה:

T2=1240 s≈4.2⋅10−3 s\frac{T}{2}=\frac{1}{240}\,\text{s}\approx4.2\cdot10^{-3}\,\text{s}

כל נקודה במיתר מבצעת תנודה בזמן מחזור של המרטט:

T=1f=1120 sT=\frac{1}{f}=\frac{1}{120}\,\text{s}

כל הנקודות עוברות בקו שיווי המשקל באותו רגע (חלקן כלפי מעלה וחלקן כלפי מטה), וברגע זה המיתר ישר. במהלך מחזור אחד כל נקודה עוברת בשיווי המשקל פעמיים, ולכן המיתר ישר פעמיים בכל מחזור:

Δt=T2=1240≈4.2⋅10−3 s\Delta t=\frac{T}{2}=\frac{1}{240}\approx4.2\cdot10^{-3}\,\text{s}

טעות נפוצה: לענות TT. בין שני מצבים "ישרים" עוקבים עובר רק חצי מחזור.

סעיף ה

תשובה:

30, 60, 90, 120, 150, 180 Hz30,\ 60,\ 90,\ 120,\ 150,\ 180\,\text{Hz}; בתדירות 180 Hz180\,\text{Hz} המרחק בין צמתים סמוכים 0.2 m0.2\,\text{m}

גל עומד נוצר רק בתדירויות fn=n⋅30 Hzf_n=n\cdot30\,\text{Hz} (סעיף א). בתחום 2020–200 Hz200\,\text{Hz}:

30, 60, 90, 120, 150, 180 Hz(n=1,…,6)30,\ 60,\ 90,\ 120,\ 150,\ 180\,\text{Hz}\qquad(n=1,\dots,6)

(n=7n=7 נותן 210 Hz210\,\text{Hz}, מחוץ לתחום.)

בתדירות 180 Hz180\,\text{Hz} (n=6n=6) יש במיתר 66 קמרים, והמרחק בין צמתים סמוכים הוא חצי אורך גל:

λ62=ℓ6=1.26=0.2 m\frac{\lambda_6}{2}=\frac{\ell}{6}=\frac{1.2}{6}=0.2\,\text{m}

(בדיקה: λ6=vf=72180=0.4 m\lambda_6=\frac{v}{f}=\frac{72}{180}=0.4\,\text{m}.)

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.