דילוג לתוכן המרכזי

התאבכות משני מקורות (גלי מים) - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · גלים מכניים ואלקטרומגנטיים · 21 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · נקודות שקטות על הקטע שבין שני המקורותקצרה · קלה

באמבט גלים מוט מתנודד נוגע במים בשתי נקודות, S1S_1 ו־S2S_2, ויוצר שני מקורות נקודתיים שווי מופע בתדירות f=20 Hzf=20\,\text{Hz}. תלמיד מסתכל על הקטע S1S2S_1S_2 ומוצא עליו נקודות שבהן המים כמעט אינם זזים. המרחק בין שתי נקודות שקטות סמוכות על הקטע הוא 0.90 cm0.90\,\text{cm}.

א.

חשבו את אורך הגל ואת מהירות הגלים במים.

ב.

מגדילים את תדירות המוט ל־30 Hz30\,\text{Hz} (מהירות הגלים לא משתנה). מה יהיה עכשיו המרחק בין שתי נקודות שקטות סמוכות על הקטע S1S2S_1S_2?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

λ=1.8 cm\lambda=1.8\,\text{cm}; v=36 cm/sv=36\,\text{cm/s}

הנקודות השקטות הן נקודות צומת. כשזזים על הקטע S1S2S_1S_2 מרחק xx לכיוון S2S_2, המרחק מ־S1S_1 גדל ב־xx והמרחק מ־S2S_2 קטן ב־xx, ולכן הפרש הדרכים ∣r1−r2∣|r_1-r_2| משתנה ב־2x2x. בין שתי נקודות צומת סמוכות הפרש הדרכים משתנה ב־λ\lambda (מ־(n−12)λ\left(n-\tfrac12\right)\lambda ל־(n+12)λ\left(n+\tfrac12\right)\lambda), ולכן

2x=λ  ⇒  λ=2⋅0.90 cm=1.8 cm2x=\lambda\;\Rightarrow\;\lambda=2\cdot0.90\,\text{cm}=1.8\,\text{cm}
v=λf=1.8 cm⋅20 Hz=36 cm/sv=\lambda f=1.8\,\text{cm}\cdot20\,\text{Hz}=36\,\text{cm/s}

טעות נפוצה: לקבוע שהמרחק בין צמתים סמוכים על הקטע שווה ל־λ\lambda. על הקטע שבין המקורות הוא λ2\frac{\lambda}{2}, כמו בגל עומד.

סעיף ב

תשובה:

0.60 cm0.60\,\text{cm}

λ′=vf′=36 cm/s30 Hz=1.2 cm  ⇒  λ′2=0.60 cm\lambda'=\frac{v}{f'}=\frac{36\,\text{cm/s}}{30\,\text{Hz}}=1.2\,\text{cm}\;\Rightarrow\;\frac{\lambda'}{2}=0.60\,\text{cm}

התדירות גדלה פי 1.51.5, אורך הגל קטן פי 1.51.5, והנקודות השקטות מתקרבות זו לזו.

שאלה 2 · קריאת תמונת שיאים ושפלים: סדר הקווים ונקודות המקסימום שבין המקורותקצרה · בינונית

באמבט גלים שני מקורות נקודתיים, S1S_1 ו־S2S_2, מתנודדים באותה תדירות, באותו מופע ובאותה משרעת. המרחק בין המקורות הוא 2.2λ2.2\lambda, כאשר λ\lambda הוא אורך הגל במים.

בתרשים מתוארים פני המים במבט מלמעלה ברגע מסוים: קו מלא – שיא של גל, קו מקווקו – שפל של גל. המעגלים השחורים שייכים לגל של S1S_1, והמעגלים הכחולים – לגל של S2S_2. במים מסומנות שלוש נקודות: AA, BB ו־CC.

א.

לכל אחת מן הנקודות AA, BB ו־CC: מצאו בעזרת התרשים את מרחקיה מן המקורות ביחידות של λ\lambda, וקבעו אם היא נמצאת על קו מקסימום, על קו צומת, או שהיא נקודת ביניים. לנקודה שעל קו מקסימום או על קו צומת ציינו גם את סדר הקו.

ב.

כל קו מקסימום חוצה את הקטע S1S2S_1S_2 בנקודה אחת. כמה נקודות מקסימום יש על הקטע שבין המקורות, ומהו המרחק בין שתי נקודות מקסימום סמוכות על הקטע? בטאו באמצעות λ\lambda.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

AA: 4λ4\lambda ו־3λ3\lambda – קו מקסימום מסדר 11. BB: 3.5λ3.5\lambda ו־1.5λ1.5\lambda – קו מקסימום מסדר 22. CC: 3λ3\lambda ו־4.25λ4.25\lambda בקירוב – נקודת ביניים.

סופרים מעגלים מכל מקור: המעגל המלא הראשון סביב מקור נמצא במרחק λ\lambda ממנו, המקווקו הראשון במרחק 0.5λ0.5\lambda, וכל מעגל נוסף מאותו סוג רחוק עוד λ\lambda.

נקודה AA: עליה עובר המעגל המלא הרביעי של S1S_1 והמעגל המלא השלישי של S2S_2 – שיא עם שיא. r1=4λr_1=4\lambda, r2=3λr_2=3\lambda:

Δr=∣r1−r2∣=1⋅λ\Delta r=|r_1-r_2|=1\cdot\lambda

מספר שלם של אורכי גל – התאבכות בונה, קו מקסימום מסדר n=1n=1.

נקודה BB: עליה עוברים מעגל מקווקו של S1S_1 (r1=3.5λr_1=3.5\lambda) ומעגל מקווקו של S2S_2 (r2=1.5λr_2=1.5\lambda) – שפל עם שפל:

Δr=3.5λ−1.5λ=2λ\Delta r=3.5\lambda-1.5\lambda=2\lambda

קו מקסימום מסדר n=2n=2.

נקודה CC: עליה עובר המעגל המלא השלישי של S1S_1 (r1=3λr_1=3\lambda), אבל היא נמצאת בין המעגל המלא הרביעי של S2S_2 (4λ4\lambda) לבין המעגל המקווקו שאחריו (4.5λ4.5\lambda), בערך באמצע: r2≈4.25λr_2\approx4.25\lambda.

Δr≈4.25λ−3λ=1.25λ\Delta r\approx4.25\lambda-3\lambda=1.25\lambda

לא מספר שלם של אורכי גל ולא חצי שלם – CC אינה על קו מקסימום ואינה על קו צומת: נקודת ביניים (בין קו הצומת מסדר 22, Δr=1.5λ\Delta r=1.5\lambda, לבין קו המקסימום מסדר 11, Δr=λ\Delta r=\lambda).

טעות נפוצה: לקבוע ש־BB היא נקודת צומת "כי יש בה שפלים" – שפל עם שפל הוא התאבכות בונה, בדיוק כמו שיא עם שיא.

סעיף ב

תשובה:

55 נקודות מקסימום; המרחק בין נקודות סמוכות הוא λ2\frac{\lambda}{2}.

נקודה על הקטע, במרחק xx מ־S1S_1, נמצאת במרחק d−xd-x מ־S2S_2, ולכן הפרש הדרכים שלה הוא:

Δr=x−(d−x)=2x−d\Delta r=x-(d-x)=2x-d

בנקודת מקסימום Δr=nλ\Delta r=n\lambda:

2x−d=nλ  ⇒  x=d2+nλ22x-d=n\lambda\;\Rightarrow\;x=\frac{d}{2}+n\frac{\lambda}{2}

כאשר xx גדל ב־λ2\frac{\lambda}{2}, הפרש הדרכים גדל ב־λ\lambda (מתקרבים לאחד המקורות ומתרחקים מהשני באותו מרחק) – לכן המרחק בין נקודות מקסימום סמוכות הוא λ2\frac{\lambda}{2}.

כמה יש? צריך ∣nλ∣<d=2.2λ|n\lambda|<d=2.2\lambda, כלומר n=0,±1,±2n=0,\pm1,\pm2 – חמש נקודות (במרחקים 0.1λ, 0.6λ, 1.1λ, 1.6λ, 2.1λ0.1\lambda,\,0.6\lambda,\,1.1\lambda,\,1.6\lambda,\,2.1\lambda מ־S1S_1). זהו גם מספר קווי המקסימום באמבט כולו: 55 (ובין כל שני קווי מקסימום סמוכים עובר קו צומת – 44 קווי צומת).

שאלה 3 · הקרן שמאחורי אחד המקורות: תדירויות של קו שקטקצרה · קשה

באמבט גלים שני מקורות נקודתיים, S1S_1 ו־S2S_2, מתנודדים באותו מופע ובאותה תדירות. המרחק ביניהם d=5.0 cmd=5.0\,\text{cm}, ומהירות הגלים במים v=25 cm/sv=25\,\text{cm/s}. אפשר לכוון את תדירות המקורות בתחום 1010–30 Hz30\,\text{Hz}. מתבוננים בנקודות שעל הישר S1S2S_1S_2, מחוץ לקטע שבין המקורות, מעבר ל־S2S_2 (בצד של S2S_2 שרחוק מ־S1S_1).

א.

הראו שלכל הנקודות האלה אותו הפרש דרכים מן המקורות, ומצאו אותו. מה אפשר להסיק על סוג ההתאבכות בנקודות האלה?

ב.

באילו תדירויות בתחום 1010–30 Hz30\,\text{Hz} המים בכל הקרן הזאת יהיו שקטים?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

r1−r2=d=5.0 cmr_1-r_2=d=5.0\,\text{cm} לכל הנקודות; כולן מאותו סוג – כולן מקסימום, כולן צומת או כולן נקודות ביניים.

נקודה PP במרחק r2r_2 מ־S2S_2 על הקרן נמצאת במרחק r1=r2+dr_1=r_2+d מ־S1S_1, כי S2S_2 נמצא בין S1S_1 לבין PP על אותו ישר. לכן

r1−r2=d=5.0 cmr_1-r_2=d=5.0\,\text{cm}

בלי תלות במיקום של PP. סוג ההתאבכות נקבע רק על ידי הפרש הדרכים ביחס ל־λ\lambda, ולכן כל הנקודות על הקרן הן מאותו סוג: אם d=nλd=n\lambda – כולן נקודות מקסימום; אם d=(n−12)λd=\left(n-\tfrac12\right)\lambda – כולן נקודות צומת (בהנחה ששני הגלים מגיעים בקירוב באותה משרעת); אחרת – כולן נקודות ביניים.

סעיף ב

תשובה:

12.512.5, 17.517.5, 22.522.5 ו־27.5 Hz27.5\,\text{Hz}

דרוש d=(n−12)λd=\left(n-\tfrac12\right)\lambda עם λ=vf\lambda=\frac{v}{f}:

d=(n−12)vf  ⇒  f=(n−12)vd=(n−12)⋅25 cm/s5.0 cm=(n−12)⋅5 Hzd=\left(n-\tfrac12\right)\frac{v}{f}\;\Rightarrow\;f=\left(n-\tfrac12\right)\frac{v}{d}=\left(n-\tfrac12\right)\cdot\frac{25\,\text{cm/s}}{5.0\,\text{cm}}=\left(n-\tfrac12\right)\cdot5\,\text{Hz}

n=1,2n=1,2: 2.52.5 ו־7.5 Hz7.5\,\text{Hz} – מתחת לתחום. n=3n=3: 12.5 Hz12.5\,\text{Hz}; n=4n=4: 17.5 Hz17.5\,\text{Hz}; n=5n=5: 22.5 Hz22.5\,\text{Hz}; n=6n=6: 27.5 Hz27.5\,\text{Hz}. n=7n=7: 32.5 Hz32.5\,\text{Hz} – מעל לתחום.

לכן ארבע תדירויות: 12.512.5, 17.517.5, 22.522.5 ו־27.5 Hz27.5\,\text{Hz}. (בתדירויות 1010, 1515, 2020, 2525 ו־30 Hz30\,\text{Hz}, שבהן d=nλd=n\lambda, הקרן כולה היא קו מקסימום.)

הערה: במים אמיתיים המשרעת של כל גל קטנה עם המרחק מהמקור שלו, והגל מ־S1S_1 עובר דרך ארוכה יותר, ולכן המים לא יהיו שקטים לגמרי – אבל התנודה בקרן תהיה חלשה מאוד.

שאלה 4 · שני מקורות במופע מנוגד: סיווג נקודות, ספירת קווים ותדירות שהופכת צומת למקסימוםביניים · בינונית

מוט קל תלוי במרכזו על ציר ומתנדנד כמו נדנדה מעל אמבט גלים. בשני קצות המוט מחוברים שני חודים, S1S_1 ו־S2S_2, שנוגעים במים ויוצרים שני מקורות נקודתיים של גלים מעגליים, בתדירות f=16 Hzf=16\,\text{Hz} ובאותה משרעת. בגלל הנדנוד, כשחוד אחד יורד – החוד השני עולה: המקורות מתנודדים במופע מנוגד. המרחק בין המקורות d=6.6 cmd=6.6\,\text{cm}, ומהירות הגלים במים v=24 cm/sv=24\,\text{cm/s}.

מרחקיהן של ארבע נקודות במים מן המקורות:

נקודהמרחק מ־S1S_1 (cm\text{cm})מרחק מ־S2S_2 (cm\text{cm})
PP7.87.84.84.8
QQ5.05.07.257.25
RR10.410.46.26.2
TT8.08.08.08.0
א.

חשבו את אורך הגל של הגלים במים.

ב.

קבעו לכל אחת מן הנקודות PP, QQ, RR ו־TT אם היא נקודת מקסימום, נקודת צומת או נקודת ביניים. נמקו.

ג.

כמה קווי מקסימום וכמה קווי צומת (כולל האנך האמצעי) יש באמבט?

ד.

מגדילים בהדרגה את תדירות הנדנוד (מהירות הגלים לא משתנה, והמקורות לא זזים). מהי התדירות הקטנה ביותר, הגדולה מ־16 Hz16\,\text{Hz}, שבה הנקודה PP תהיה נקודת מקסימום?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

λ=1.5 cm\lambda=1.5\,\text{cm}

מדף הנוסחאות:

v=λf  ⇒  λ=vf=24 cm/s16 Hz=1.5 cmv=\lambda f\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{v}{f}=\frac{24\,\text{cm/s}}{16\,\text{Hz}}=1.5\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

PP – צומת (Δr=2λ\Delta r=2\lambda); QQ – מקסימום (Δr=1.5λ\Delta r=1.5\lambda); RR – נקודת ביניים (Δr=2.8λ\Delta r=2.8\lambda); TT – צומת (Δr=0\Delta r=0).

כשהמקורות במופע מנוגד, הגל של S2S_2 יוצא "הפוך" מהגל של S1S_1: ברגע שבו S1S_1 יוצר שיא, S2S_2 יוצר שפל. לכן התנאים מתהפכים לעומת מקורות שווי מופע:

•כאשר Δr=nλ\Delta r=n\lambda (מספר שלם, כולל 00) – הגלים מגיעים במופע מנוגד: צומת.

•כאשר Δr=(n−12)λ\Delta r=\left(n-\tfrac12\right)\lambda – חצי אורך הגל הנוסף "מתקן" את ההיפוך, והגלים מגיעים באותו מופע: מקסימום.

- PP: Δr=7.8−4.8=3.0 cm=3.01.5λ=2λ\Delta r=7.8-4.8=3.0\,\text{cm}=\frac{3.0}{1.5}\lambda=2\lambda – מספר שלם: צומת.

- QQ: Δr=7.25−5.0=2.25 cm=1.5λ\Delta r=7.25-5.0=2.25\,\text{cm}=1.5\lambda – חצי שלם: מקסימום.

- RR: Δr=10.4−6.2=4.2 cm=2.8λ\Delta r=10.4-6.2=4.2\,\text{cm}=2.8\lambda – לא שלם ולא חצי שלם: נקודת ביניים.

- TT: מרחקים שווים, Δr=0\Delta r=0. שני הגלים עוברים אותה דרך ומגיעים במופע מנוגד, כמו שיצאו: צומת. TT נמצאת על האנך האמצעי לקטע S1S2S_1S_2, וכל האנך הזה הוא קו צומת.

טעות נפוצה: להשתמש בתנאים של מקורות שווי מופע ולקבוע ש־PP ו־TT הן נקודות מקסימום.

סעיף ג

תשובה:

88 קווי מקסימום ו־99 קווי צומת.

הפרש הדרכים של כל נקודה במים קטן מהמרחק בין המקורות (אי־שוויון המשולש), ולכן קווים קיימים רק אם ∣Δr∣<d|\Delta r|<d:

dλ=6.61.5=4.4\frac{d}{\lambda}=\frac{6.6}{1.5}=4.4

צומת (Δr=nλ\Delta r=n\lambda): n=0,1,2,3,4n=0,1,2,3,4 – האנך האמצעי ועוד 44 קווים מכל צד: 1+2⋅4=91+2\cdot4=9.

מקסימום (Δr=(n−12)λ\Delta r=(n-\tfrac12)\lambda): 0.5, 1.5, 2.5, 3.50.5,\,1.5,\,2.5,\,3.5 – 44 קווים מכל צד: 2⋅4=82\cdot4=8.

בהשוואה למקורות שווי מופע (באותו מרחק ובאותו אורך גל), הקווים נמצאים באותם מקומות, אבל קווי המקסימום וקווי הצומת התחלפו.

סעיף ד

תשובה:

f′=20 Hzf'=20\,\text{Hz}

הפרש הדרכים של PP קבוע: Δr=3.0 cm\Delta r=3.0\,\text{cm} (הוא תלוי רק במיקום). הגדלת התדירות מקטינה את אורך הגל, ולכן היחס Δrλ\frac{\Delta r}{\lambda} גדל מהערך 22.

במקורות במופע מנוגד PP תהיה נקודת מקסימום כאשר Δrλ′\frac{\Delta r}{\lambda'} יגיע לחצי השלם הבא, 2.52.5:

Δr=2.5λ′  ⇒  λ′=3.0 cm2.5=1.2 cm\Delta r=2.5\lambda'\;\Rightarrow\;\lambda'=\frac{3.0\,\text{cm}}{2.5}=1.2\,\text{cm}
f′=vλ′=24 cm/s1.2 cm=20 Hzf'=\frac{v}{\lambda'}=\frac{24\,\text{cm/s}}{1.2\,\text{cm}}=20\,\text{Hz}

טעות נפוצה: לבחור Δr=1.5λ′\Delta r=1.5\lambda' – זה נותן λ′=2 cm\lambda'=2\,\text{cm} ו־f′=12 Hzf'=12\,\text{Hz}, כלומר הקטנה של התדירות.

שאלה 5 · נקודות על אנך דרך אחד המקורותביניים · בינונית

באמבט גלים שני מקורות נקודתיים, S1S_1 ו־S2S_2, מתנודדים באותו מופע ובאותה משרעת בתדירות f=15 Hzf=15\,\text{Hz}. המרחק ביניהם d=6.0 cmd=6.0\,\text{cm}, ומהירות הגלים במים v=30 cm/sv=30\,\text{cm/s}. דרך S1S_1 עובר ישר ℓ\ell המאונך לקטע S1S2S_1S_2. מתבוננים בנקודות שעל ℓ\ell, בצד אחד של S1S_1; המרחק של נקודה כזאת מ־S1S_1 מסומן yy (ראו תרשים).

א.

חשבו את אורך הגל.

ב.

הנקודה PP על ℓ\ell נמצאת במרחק y=8.0 cmy=8.0\,\text{cm} מ־S1S_1. קבעו אם PP היא נקודת מקסימום, נקודת צומת או נקודת ביניים. אם היא על קו מקסימום או על קו צומת, ציינו את סדר הקו.

ג.

הסבירו מדוע כשמתרחקים על ℓ\ell מ־S1S_1, הפרש הדרכים ∣r1−r2∣|r_1-r_2| קטן מ־dd ושואף ל־00. בעזרת זה קבעו כמה נקודות צומת יש על ℓ\ell (בצד אחד של S1S_1).

ד.

מהו המרחק מ־S1S_1 של נקודת הצומת הרחוקה ביותר מ־S1S_1 על ℓ\ell?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

λ=2.0 cm\lambda=2.0\,\text{cm}

λ=vf=30 cm/s15 Hz=2.0 cm\lambda=\frac{v}{f}=\frac{30\,\text{cm/s}}{15\,\text{Hz}}=2.0\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

∣r1−r2∣=2.0 cm=λ|r_1-r_2|=2.0\,\text{cm}=\lambda: נקודת מקסימום על הקו מסדר 11.

r1=y=8.0 cmr_1=y=8.0\,\text{cm}. המשולש S1S2PS_1S_2P ישר זווית ב־S1S_1, ולכן לפי משפט פיתגורס:

r2=d2+y2=6.02+8.02=10.0 cmr_2=\sqrt{d^2+y^2}=\sqrt{6.0^2+8.0^2}=10.0\,\text{cm}
∣r1−r2∣=10.0−8.0=2.0 cm=1⋅λ|r_1-r_2|=10.0-8.0=2.0\,\text{cm}=1\cdot\lambda

הפרש הדרכים הוא כפולה שלמה של אורך הגל, ולכן PP נקודת מקסימום על הקו מסדר 11.

סעיף ג

תשובה:

33 נקודות צומת (עם הפרשי דרכים 11, 33 ו־5 cm5\,\text{cm}).

בנקודה שעל ℓ\ell: ∣r1−r2∣=d2+y2−y|r_1-r_2|=\sqrt{d^2+y^2}-y. ליד S1S_1 (y→0y\to0) ההפרש קרוב ל־d=6.0 cmd=6.0\,\text{cm}. במשולש S1S2PS_1S_2P צלע גדולה מהפרש שתי הצלעות האחרות, ולכן תמיד r2−r1<dr_2-r_1<d. כש־yy גדל מאוד, שתי הצלעות r1r_1 ו־r2r_2 כמעט שוות (הקטע dd קטן ביחס אליהן), וההפרש שואף ל־00. לכן כשמתרחקים מ־S1S_1 הפרש הדרכים יורד ברציפות מ־6.0 cm6.0\,\text{cm} ועד קרוב ל־00, ועובר דרך כל ערך שבתחום.

נקודת צומת: ∣r1−r2∣=(n−12)λ=1, 3, 5, 7,… cm|r_1-r_2|=\left(n-\tfrac12\right)\lambda=1,\,3,\,5,\,7,\dots\,\text{cm}. בתחום 0<∣r1−r2∣<6 cm0<|r_1-r_2|<6\,\text{cm} יש שלושה ערכים כאלה: 11, 33 ו־5 cm5\,\text{cm}. לכן יש על ℓ\ell שלוש נקודות צומת.

סעיף ד

תשובה:

y=17.5 cmy=17.5\,\text{cm}

הנקודה הרחוקה ביותר היא זו שבה הפרש הדרכים הקטן ביותר, 1.0 cm1.0\,\text{cm} (סדר 11):

d2+y2=y+1.0  ⇒  d2+y2=y2+2.0y+1.0  ⇒  36=2.0y+1.0  ⇒  y=17.5 cm\sqrt{d^2+y^2}=y+1.0\;\Rightarrow\;d^2+y^2=y^2+2.0y+1.0\;\Rightarrow\;36=2.0y+1.0\;\Rightarrow\;y=17.5\,\text{cm}

בדיקה: r2=36+306.25=18.5 cmr_2=\sqrt{36+306.25}=18.5\,\text{cm}, ו־18.5−17.5=1.0 cm=λ218.5-17.5=1.0\,\text{cm}=\frac{\lambda}{2}.

טעות נפוצה: לחשוב שנקודות הצומת על ℓ\ell מרוחקות זו מזו במרווחים שווים של λ2\frac{\lambda}{2}, כמו על הקטע שבין המקורות. על ℓ\ell הפרש הדרכים אינו משתנה בקצב קבוע, והנקודות נמצאות ב־y=1.1y=1.1, 4.54.5 ו־17.5 cm17.5\,\text{cm}.

שאלה 6 · התאבכות משני מקורות באמבט גלים: הפרש דרכיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

באמבט גלים שני מקורות נקודתיים, S1S_1 ו־S2S_2, המחוברים לאותו מנוע ומתנודדים באותה תדירות f=8 Hzf=8\,\text{Hz}, באותו מופע ובאותה משרעת. המרחק בין המקורות d=8 cmd=8\,\text{cm}, ומהירות ההתפשטות של הגלים במים v=24 cm/sv=24\,\text{cm/s}.

בתרשים שלפניכם (מבט מלמעלה) מסומנים שני המקורות ושתי נקודות במים, PP ו־QQ, שעליהן נשאל בהמשך.

א.

חשבו את אורך הגל של הגלים באמבט.

ב.

נקודה PP נמצאת במרחק 20 cm20\,\text{cm} מ־S1S_1 ובמרחק 14 cm14\,\text{cm} מ־S2S_2.

חשבו את הפרש הדרכים של PP מן המקורות, וקבעו אם נוצרת ב־PP התאבכות בונה או התאבכות הורסת. נמקו.

ג.

נקודה QQ נמצאת במרחק 17.5 cm17.5\,\text{cm} מ־S1S_1 ובמרחק 13 cm13\,\text{cm} מ־S2S_2.

קבעו אם נוצרת ב־QQ התאבכות בונה או התאבכות הורסת, ותארו מה רואים במים בנקודה QQ.

ד.

קווי המקסימום חוצים את הקטע S1S2S_1S_2 שבין המקורות. בכל נקודה על הקטע הפרש הדרכים מן המקורות קטן מ־dd.

כמה קווי מקסימום (כולל הקו המרכזי) חוצים את הקטע S1S2S_1S_2? נמקו.

ה.

מכפילים את תדירות המנוע ל־16 Hz16\,\text{Hz} (מהירות הגלים במים לא משתנה).

קבעו אם עתה נוצרת התאבכות בונה או הורסת בכל אחת מן הנקודות PP ו־QQ. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

λ=3 cm\lambda=3\,\text{cm}

מדף הנוסחאות:

v=λf  ⇒  λ=vf=24 cm/s8 Hz=3 cmv=\lambda f\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{v}{f}=\frac{24\,\text{cm/s}}{8\,\text{Hz}}=3\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

הפרש הדרכים 6 cm=2λ6\,\text{cm}=2\lambda – התאבכות בונה (קו מקסימום מסדר שני).

הפרש הדרכים:

Δr=∣S1P−S2P∣=20−14=6 cm\Delta r=|S_1P-S_2P|=20-14=6\,\text{cm}

ביחידות של אורך גל:

Δrλ=63=2\frac{\Delta r}{\lambda}=\frac{6}{3}=2

הפרש הדרכים הוא מספר שלם של אורכי גל, ולכן שני הגלים מגיעים ל־PP באותו מופע (שיא עם שיא, שפל עם שפל) – התאבכות בונה. PP נמצאת על קו המקסימום מסדר שני (n=2n=2).

סעיף ג

תשובה:

Δr=4.5 cm=1.5λ\Delta r=4.5\,\text{cm}=1.5\lambda – התאבכות הורסת; המים ב־QQ כמעט אינם נעים.

הפרש הדרכים:

Δr=17.5−13=4.5 cm,Δrλ=4.53=1.5\Delta r=17.5-13=4.5\,\text{cm},\qquad \frac{\Delta r}{\lambda}=\frac{4.5}{3}=1.5

הפרש הדרכים הוא חצי־שלם מספר אורכי גל, (n−12)λ(n-\tfrac12)\lambda עם n=2n=2. כאשר שיא של גל אחד מגיע ל־QQ, מגיע אליה שפל של הגל השני: ההעתקים שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם ומבטלים זה את זה בכל רגע. זו התאבכות הורסת – QQ נמצאת על קו צומת, והמים בה כמעט אינם נעים (בעוד שסביבה המים עולים ויורדים).

סעיף ד

תשובה:

55 קווים: n=0,±1,±2n=0,\pm1,\pm2.

על קו מקסימום הפרש הדרכים הוא nλn\lambda. בנקודה על הקטע S1S2S_1S_2 הפרש הדרכים יכול להיות כל ערך בין 00 (באמצע) לבין כמעט dd (ליד אחד המקורות), ולכן קו מקסימום מסדר nn חוצה את הקטע אם

nλ<d  ⇒  n<dλ=83≈2.67n\lambda<d\;\Rightarrow\;n<\frac{d}{\lambda}=\frac{8}{3}\approx 2.67

כלומר n=0,1,2n=0,1,2. קו מסדר 00 הוא קו האמצע, וכל קו מסדר 11 ו־22 מופיע פעמיים – פעם מכל צד של קו האמצע:

1+2+2=5 קווים1+2+2=5\ \text{קווים}

טעות נפוצה: לספור רק n=0,1,2n=0,1,2 (שלושה קווים) ולשכוח שהתבנית סימטרית – לכל סדר n≥1n\geq1 יש שני קווים.

סעיף ה

תשובה:

λ′=1.5 cm\lambda'=1.5\,\text{cm}: ב־PP – בונה (4λ′4\lambda'); ב־QQ – גם בונה (3λ′3\lambda').

אורך הגל החדש:

λ′=vf′=2416=1.5 cm\lambda'=\frac{v}{f'}=\frac{24}{16}=1.5\,\text{cm}

הפרשי הדרכים לא משתנים, כי המקורות והנקודות לא זזו:

- PP: 61.5=4\frac{6}{1.5}=4 – מספר שלם, ולכן התאבכות בונה (קו מקסימום מסדר רביעי).

- QQ: 4.51.5=3\frac{4.5}{1.5}=3 – מספר שלם, ולכן גם ב־QQ התאבכות בונה: הנקודה שהייתה על קו צומת נמצאת עתה על קו מקסימום מסדר שלישי.

המסקנה: סוג ההתאבכות בנקודה תלוי ביחס בין הפרש הדרכים לבין אורך הגל, ולא בהפרש הדרכים לבדו.

טעות נפוצה: להניח שנקודת צומת נשארת נקודת צומת בכל תדירות.

שאלה 7 · שני מקורות שווי מופע: נקודת צומת, נקודת מקסימום והקטנת התדירותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני מוטות דקים, S1S_1 ו־S2S_2, מחוברים לאותו מנוע ומתנודדים מעלה־מטה במופע זהה, כך שהם יוצרים במים שבבריכה גלים מעגליים. תדירות התנודות f=5 Hzf=5\,\text{Hz}, ומהירות ההתפשטות של הגלים במים v=0.30 m/sv=0.30\,\text{m/s}. המרחק בין המוטות d=21 cmd=21\,\text{cm}.

המשרעת של כל אחד מהגלים בנקודות שבשאלה היא 0.5 cm0.5\,\text{cm}.

א.

חשבו את אורך הגל λ\lambda של הגלים.

ב.

הנקודה PP נמצאת במרחק 45 cm45\,\text{cm} מהמוט S1S_1 ובמרחק 36 cm36\,\text{cm} מהמוט S2S_2.

קבעו אם בנקודה PP מתרחשת התאבכות בונה או הורסת, ומצאו את משרעת התנודות של פני המים ב־PP. נמקו.

ג.

הנקודה QQ נמצאת במרחק 50 cm50\,\text{cm} מהמוט S1S_1 ובמרחק 32 cm32\,\text{cm} מהמוט S2S_2.

קבעו את סוג ההתאבכות בנקודה QQ, ומהו הסדר nn של קו ההתאבכות שעליו היא נמצאת. מצאו את משרעת התנודות ב־QQ.

ד.

מקטינים את תדירות המנוע ל־f′=2.5 Hzf'=2.5\,\text{Hz}. מהירות הגלים אינה משתנה.

קבעו מה קורה עתה בנקודה PP ובנקודה QQ: התאבכות בונה, התאבכות הורסת או אף אחת מהן. נמקו.

ה.

חוזרים לתדירות f=5 Hzf=5\,\text{Hz}.

מצאו כמה קווי מקסימום (קווי התאבכות בונה), כולל קו המקסימום המרכזי, מתקבלים במים סביב שני המקורות.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

λ=0.06 m=6 cm\lambda=0.06\,\text{m}=6\,\text{cm}

מדף הנוסחאות:

v=λf  ⇒  λ=vf=0.305=0.06 m=6 cmv=\lambda f\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{v}{f}=\frac{0.30}{5}=0.06\,\text{m}=6\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

התאבכות הורסת (ΔL=1.5λ\Delta L=1.5\lambda); המשרעת ב־PP היא 00 (נקודת צומת).

הפרש הדרכים:

ΔL=PS1−PS2=45−36=9 cm\Delta L=PS_1-PS_2=45-36=9\,\text{cm}

ביחידות של אורך גל:

ΔLλ=96=1.5  ⇒  ΔL=1.5λ\frac{\Delta L}{\lambda}=\frac{9}{6}=1.5\;\Rightarrow\;\Delta L=1.5\lambda

הפרש הדרכים הוא מספר שלם ועוד חצי של אורכי גל: ΔL=(n−12)λ\Delta L=\left(n-\tfrac12\right)\lambda עם n=2n=2. לכן כשמגיע ל־PP שיא מגל אחד, מגיע אליה שפל מהגל השני – התאבכות הורסת.

המשרעות של שני הגלים ב־PP שוות (0.5 cm0.5\,\text{cm}), ולכן הן מבטלות זו את זו:

AP=0.5−0.5=0A_P=0.5-0.5=0

הנקודה PP נמצאת במנוחה – נקודת צומת (על קו מינימום מסדר n=2n=2).

סעיף ג

תשובה:

התאבכות בונה, n=3n=3; המשרעת ב־QQ היא 1 cm1\,\text{cm}.

ΔL=QS1−QS2=50−32=18 cm=186λ=3λ\Delta L=QS_1-QS_2=50-32=18\,\text{cm}=\frac{18}{6}\lambda=3\lambda

הפרש הדרכים הוא מספר שלם של אורכי גל, והמקורות שווי מופע – הגלים מגיעים ל־QQ תמיד באותו מופע. לכן ב־QQ מתרחשת התאבכות בונה, והיא נמצאת על קו מקסימום מסדר n=3n=3 (ΔL=nλ\Delta L=n\lambda). המשרעת ב־QQ:

AQ=0.5+0.5=1 cmA_Q=0.5+0.5=1\,\text{cm}

סעיף ד

תשובה:

λ′=12 cm\lambda'=12\,\text{cm}: ב־QQ – הורסת (ΔL=1.5λ′\Delta L=1.5\lambda'); ב־PP – לא בונה ולא הורסת (ΔL=0.75λ′\Delta L=0.75\lambda', נקודת ביניים).

אורך הגל החדש:

λ′=vf′=0.302.5=0.12 m=12 cm\lambda'=\frac{v}{f'}=\frac{0.30}{2.5}=0.12\,\text{m}=12\,\text{cm}

המרחקים של הנקודות מהמקורות לא השתנו, ולכן גם הפרשי הדרכים לא השתנו – אבל מספר אורכי הגל שהם מכילים השתנה.

הנקודה QQ: ΔL=18 cm=1812λ′=1.5λ′\Delta L=18\,\text{cm}=\frac{18}{12}\lambda'=1.5\lambda' – מספר שלם ועוד חצי: התאבכות הורסת. הנקודה, שהייתה על קו מקסימום, נמצאת עתה על קו צומת.

הנקודה PP: ΔL=9 cm=912λ′=0.75λ′\Delta L=9\,\text{cm}=\frac{9}{12}\lambda'=0.75\lambda' – לא מספר שלם ולא מספר שלם ועוד חצי. בנקודה זו אין התאבכות בונה מלאה ואין התאבכות הורסת מלאה: המים בה מתנודדים במשרעת שבין 00 ל־1 cm1\,\text{cm} (נקודת ביניים).

טעות נפוצה: לחשוב שסוג ההתאבכות בנקודה נקבע רק לפי מיקומה – הוא נקבע לפי היחס בין הפרש הדרכים לאורך הגל, ולכן תלוי בתדירות.

סעיף ה

תשובה:

77 קווי מקסימום (n=0,±1,±2,±3n=0,\pm1,\pm2,\pm3).

מדף הנוסחאות, קווי מקסימום בהתאבכות משני מקורות שווי מופע:

sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=\frac{n\lambda}{d}

לכל קו מתקיים sin⁡θn≤1\sin\theta_n\le1, ולכן:

n≤dλ=216=3.5n\le\frac{d}{\lambda}=\frac{21}{6}=3.5

nn שלם, ולכן n=0,1,2,3n=0,1,2,3. קו n=0n=0 הוא קו המקסימום המרכזי (האנך האמצעי), ולכל n≥1n\ge1 יש קו אחד בכל צד שלו:

1+2⋅3=7 קווי מקסימום1+2\cdot3=7\ \text{קווי מקסימום}

(גם בלי זוויות: הפרש הדרכים של כל נקודה קטן מהמרחק בין המקורות או שווה לו, ∣ΔL∣≤d=3.5λ|\Delta L|\le d=3.5\lambda, ולכן ∣ΔL∣|\Delta L| יכול להיות 00, λ\lambda, 2λ2\lambda או 3λ3\lambda בלבד. הנקודה QQ מסעיף ג נמצאת על אחד הקווים מסדר 33.)

טעות נפוצה: לספור רק את הקווים בצד אחד (4), או לשכוח את קו המקסימום המרכזי.

שאלה 8 · זיהוי קווי מקסימום וצומת מתמונת שיאים ושפליםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

באמבט גלים שני מקורות נקודתיים, S1S_1 ו־S2S_2, מתנודדים באותה תדירות ובאותו מופע. התרשים הוא "צילום" של פני המים ברגע מסוים (מבט מלמעלה):

•קו מלא – שיא של גל; קו מקווקו – שפל של גל;

•המעגלים השחורים שייכים לגל של S1S_1, והמעגלים הכחולים – לגל של S2S_2.

המרחק בין שני שיאים סמוכים של אותו גל הוא אורך הגל λ\lambda, והמרחק בין המקורות הוא S1S2=2.8λS_1S_2=2.8\lambda. במים מסומנות ארבע נקודות: AA, BB, CC ו־DD.

א.

מה קורה בנקודה שבה נפגשים שיא של גל אחד ושיא של הגל השני? ומה קורה בנקודה שבה נפגשים שיא של גל אחד ושפל של הגל השני?

ב.

לכל אחת מן הנקודות AA, BB, CC ו־DD: מצאו בעזרת התרשים את מרחקיה מן המקורות ביחידות של λ\lambda, חשבו את הפרש הדרכים וקבעו אם היא נקודת מקסימום או נקודת צומת.

ג.

קבעו את הסדר של הקו שעליו נמצאת כל אחת מן הנקודות, ותארו את הקו שעליו נמצאת הנקודה AA.

ד.

כמה קווי מקסימום וכמה קווי צומת יש באמבט כולו (כולל הקו המרכזי)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

שיא עם שיא (או שפל עם שפל) – התאבכות בונה, נקודת מקסימום; שיא עם שפל – התאבכות הורסת, נקודת צומת.

לפי עקרון הסופרפוזיציה ההעתק בכל נקודה הוא סכום ההעתקים של שני הגלים.

- שיא עם שיא: שני ההעתקים כלפי מעלה ומצטרפים – משרעת כפולה. חצי מחזור אחר כך באותה נקודה נפגשים שפל עם שפל. הנקודה מתנודדת במשרעת מרבית: התאבכות בונה.

- שיא עם שפל: ההעתקים שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם ומבטלים זה את זה, וכך גם בכל רגע אחר. הנקודה כמעט אינה זזה: התאבכות הורסת (נקודת צומת).

סעיף ב

תשובה:

AA: 4λ,4λ4\lambda,4\lambda, Δr=0\Delta r=0 – מקסימום. BB: 5λ,3λ5\lambda,3\lambda, Δr=2λ\Delta r=2\lambda – מקסימום. CC: 3λ,4.5λ3\lambda,4.5\lambda, Δr=1.5λ\Delta r=1.5\lambda – צומת. DD: 5.5λ,5λ5.5\lambda,5\lambda, Δr=0.5λ\Delta r=0.5\lambda – צומת.

סופרים מעגלים מכל מקור: השיא ה־kk נמצא במרחק kλk\lambda מן המקור, והשפל שביניהם – במרחק (k−12)λ(k-\tfrac12)\lambda.

נקודהמרחק מ־S1S_1מרחק מ־S2S_2Δr\Delta rסוג
AA4λ4\lambda (שיא)4λ4\lambda (שיא)00מקסימום
BB5λ5\lambda (שיא)3λ3\lambda (שיא)2λ2\lambdaמקסימום
CC3λ3\lambda (שיא)4.5λ4.5\lambda (שפל)1.5λ1.5\lambdaצומת
DD5.5λ5.5\lambda (שפל)5λ5\lambda (שיא)0.5λ0.5\lambdaצומת

הפרש דרכים שהוא מספר שלם של אורכי גל, nλn\lambda – הגלים מגיעים באותו מופע (מקסימום). הפרש דרכים של (n−12)λ(n-\tfrac12)\lambda – הגלים מגיעים במופע הפוך (צומת). זה מתאים לסעיף א: ב־AA ו־BB נפגשים שיא עם שיא, וב־CC ו־DD שיא של גל אחד עם שפל של הגל השני.

סעיף ג

תשובה:

AA – קו מקסימום מסדר 00 (הקו המרכזי, האנך האמצעי ל־S1S2S_1S_2); BB – קו מקסימום מסדר 22; CC – קו צומת מסדר 22; DD – קו צומת מסדר 11.

קווי מקסימום: Δr=nλ\Delta r=n\lambda, והסדר הוא nn:

- AA: Δr=0⇒n=0\Delta r=0\Rightarrow n=0. כל הנקודות ששוות מרחק משני המקורות נמצאות על האנך האמצעי לקטע S1S2S_1S_2 – זהו קו המקסימום המרכזי, והוא ישר.

- BB: Δr=2λ⇒n=2\Delta r=2\lambda\Rightarrow n=2. BB קרובה יותר ל־S2S_2, ולכן הקו נמצא בצד של S2S_2.

קווי צומת: Δr=(n−12)λ\Delta r=(n-\tfrac12)\lambda:

- CC: 1.5λ=(2−12)λ⇒n=21.5\lambda=(2-\tfrac12)\lambda\Rightarrow n=2 (בצד של S1S_1);

- DD: 0.5λ=(1−12)λ⇒n=10.5\lambda=(1-\tfrac12)\lambda\Rightarrow n=1 – קו הצומת הסמוך לקו המרכזי, בצד של S2S_2.

טעות נפוצה: לתת לקו צומת עם Δr=1.5λ\Delta r=1.5\lambda את הסדר 1.51.5 – הסדר של קווי צומת הוא מספר שלם nn לפי (n−12)λ(n-\tfrac12)\lambda.

סעיף ד

תשובה:

55 קווי מקסימום ו־66 קווי צומת.

בכל נקודה הפרש הדרכים קטן מן המרחק בין המקורות, Δr<d=2.8λ\Delta r<d=2.8\lambda (אי־שוויון המשולש).

מקסימום: nλ<2.8λ⇒n=0,1,2n\lambda<2.8\lambda\Rightarrow n=0,1,2. הקו מסדר 00 יחיד, ולכל סדר אחר יש קו מכל צד של הקו המרכזי:

1+2⋅2=51+2\cdot2=5

צומת: (n−12)λ<2.8λ⇒n<3.3⇒n=1,2,3(n-\tfrac12)\lambda<2.8\lambda\Rightarrow n<3.3\Rightarrow n=1,2,3, ולכל סדר שני קווים:

2⋅3=62\cdot3=6

כל הקווים הם עקומות (היפרבולות) שעוברות בין המקורות ומתרחקות מהם; קווי המקסימום עוברים דרך נקודות המפגש של שיא עם שיא (ושפל עם שפל), וקווי הצומת – דרך נקודות המפגש של שיא עם שפל, והם מתחלפים לסירוגין.

שאלה 9 · אורך גל מנקודת מקסימום ומנקודת צומת בשני ניסוייםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמידה עורכת שני ניסויים באמבט גלים. בכל ניסוי שני מקורות נקודתיים מתנודדים באותה תדירות ובאותו מופע. מהירות הגלים במים זהה בשני הניסויים: v=18 cm/sv=18\,\text{cm/s}.

- ניסוי 1: הנקודה PP נמצאת על קו המקסימום מסדר 33. מרחקיה מן המקורות הם 9.0 cm9.0\,\text{cm} ו־12.6 cm12.6\,\text{cm}.

- ניסוי 2 (בתדירות אחרת): הנקודה QQ היא נקודת צומת על קו הצומת מסדר 22. מרחקיה מן המקורות הם 6.0 cm6.0\,\text{cm} ו־7.5 cm7.5\,\text{cm}.

א.

חשבו את אורך הגל בניסוי 1.

ב.

חשבו את אורך הגל בניסוי 2.

ג.

בניסוי 1: כמה קווי צומת עוברים בין הקו המרכזי לבין הנקודה PP (באותו צד של הקו המרכזי)? בניסוי 2: כמה קווי מקסימום עוברים בין הקו המרכזי לבין QQ (לא כולל הקו המרכזי)?

ד.

חשבו את תדירות המקורות בכל אחד מן הניסויים. האם בניסוי 2 התדירות הוגדלה או הוקטנה?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

λ1=1.2 cm\lambda_1=1.2\,\text{cm}

על קו מקסימום מסדר nn הפרש הדרכים הוא מספר שלם של אורכי גל:

Δr=nλ\Delta r=n\lambda
12.6−9.0=3λ1  ⇒  λ1=3.63=1.2 cm12.6-9.0=3\lambda_1\;\Rightarrow\;\lambda_1=\frac{3.6}{3}=1.2\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

λ2=1.0 cm\lambda_2=1.0\,\text{cm}

על קו צומת מסדר nn:

Δr=(n−12)λ\Delta r=\left(n-\tfrac12\right)\lambda
7.5−6.0=(2−12)λ2  ⇒  λ2=1.51.5=1.0 cm7.5-6.0=\left(2-\tfrac12\right)\lambda_2\;\Rightarrow\;\lambda_2=\frac{1.5}{1.5}=1.0\,\text{cm}

טעות נפוצה: להשתמש ב־Δr=nλ\Delta r=n\lambda גם לנקודת צומת (1.5=2λ1.5=2\lambda, λ=0.75 cm\lambda=0.75\,\text{cm}) – בנקודת צומת הפרש הדרכים הוא מספר חצי־שלם של אורכי גל.

סעיף ג

תשובה:

ניסוי 1: 33 קווי צומת. ניסוי 2: קו מקסימום אחד (מסדר 11).

ככל שמתרחקים מן הקו המרכזי הפרש הדרכים גדל, והקווים מתחלפים: מקסימום 00, צומת 11, מקסימום 11, צומת 22, מקסימום 22, צומת 33, מקסימום 33...

ניסוי 1: PP על קו מקסימום מסדר 33 (Δr=3λ\Delta r=3\lambda). קווי הצומת שלפניו הם אלה עם Δr=0.5λ, 1.5λ, 2.5λ\Delta r=0.5\lambda,\,1.5\lambda,\,2.5\lambda – כלומר 33 קווי צומת (סדרים 1,2,31,2,3).

ניסוי 2: QQ על קו צומת מסדר 22 (Δr=1.5λ\Delta r=1.5\lambda). בין הקו המרכזי (Δr=0\Delta r=0) לבינו יש קו מקסימום אחד – מסדר 11 (Δr=λ\Delta r=\lambda) – וקו צומת אחד מסדר 11.

סעיף ד

תשובה:

f1=15 Hzf_1=15\,\text{Hz}, f2=18 Hzf_2=18\,\text{Hz} – התדירות הוגדלה.

מדף הנוסחאות v=λfv=\lambda f, והמהירות זהה בשני הניסויים:

f1=vλ1=181.2=15 Hzf2=vλ2=181.0=18 Hzf_1=\frac{v}{\lambda_1}=\frac{18}{1.2}=15\,\text{Hz}\qquad f_2=\frac{v}{\lambda_2}=\frac{18}{1.0}=18\,\text{Hz}

התדירות הוגדלה, ולכן אורך הגל קטן (המהירות נקבעת על ידי התווך ולא משתנה).

שאלה 10 · גל ישר העובר דרך שני פתחים צרים במחסוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

באמבט גלים מתקדם גל מחזורי ישר, שאורך הגל שלו λ=1.5 cm\lambda=1.5\,\text{cm}, לעבר מחסום המקביל לחזיתות הגל. במחסום שני פתחים צרים, O1O_1 ו־O2O_2, ורוחב כל פתח קטן מאורך הגל. המרחק בין הפתחים d=5.0 cmd=5.0\,\text{cm} (ראו תרשים, מבט מלמעלה).

א.

תארו את צורת הגלים מאחורי המחסום, בסמוך לכל אחד מן הפתחים. מהו שם התופעה?

ב.

הסבירו מדוע שני הפתחים מתנהגים כמו שני מקורות שמתנודדים באותה תדירות ובאותו מופע. מהו אורך הגל של הגלים המעגליים?

ג.

מאחורי המחסום שני הגלים המעגליים מתאבכים. כמה קווי מקסימום (כולל הקו המרכזי) וכמה קווי צומת יש מאחורי המחסום? נמקו.

ד.

מגדילים את תדירות הגל הפוגע (המהירות לא משתנה). האם מספר קווי הצומת מאחורי המחסום יגדל, יקטן או לא ישתנה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

מכל פתח יוצא גל מעגלי (חצי מעגל) – עקיפה.

רוחב כל פתח קטן מאורך הגל, ולכן כל פתח מתנהג כמו מקור נקודתי: הגל שעובר דרכו מתפשט לכל הכיוונים מאחורי המחסום, וחזיתותיו הן חצאי מעגלים שמרכזם בפתח. זו עקיפה – התפשטות הגל אל מאחורי מכשול, מחוץ ל"צל" הגאומטרי.

סעיף ב

תשובה:

חזית ישרה המקבילה למחסום מגיעה לשני הפתחים באותו רגע; אורך הגל 1.5 cm1.5\,\text{cm}.

חזיתות הגל מקבילות למחסום, ולכן כל שיא מגיע לשני הפתחים באותו רגע: המים בשני הפתחים עולים ויורדים יחד – אותו מופע. שני הפתחים מקבלים את הגל מאותו מקור, ולכן התדירות שלהם זהה לתדירות הגל הפוגע.

המים מאחורי המחסום הם אותו תווך, ולכן מהירות הגל לא משתנה. התדירות לא משתנה, ולכן גם אורך הגל נשאר λ=1.5 cm\lambda=1.5\,\text{cm}.

סעיף ג

תשובה:

77 קווי מקסימום ו־66 קווי צומת.

בכל נקודה הפרש הדרכים מן הפתחים קטן מ־dd:

dλ=5.01.5≈3.33\frac{d}{\lambda}=\frac{5.0}{1.5}\approx3.33

מקסימום (Δr=nλ\Delta r=n\lambda): n<3.33⇒n=0,1,2,3n<3.33\Rightarrow n=0,1,2,3. קו אחד מסדר 00 ושני קווים לכל סדר אחר:

1+2⋅3=71+2\cdot3=7

צומת (Δr=(n−12)λ\Delta r=(n-\tfrac12)\lambda): n−12<3.33⇒n≤3n-\tfrac12<3.33\Rightarrow n\le3:

2⋅3=62\cdot3=6

סעיף ד

תשובה:

יגדל.

לפי v=λfv=\lambda f, כשהתדירות גדלה והמהירות קבועה – אורך הגל קטן. היחס dλ\frac{d}{\lambda} גדל, ולכן יש יותר ערכים שלמים של nn שמקיימים (n−12)λ<d(n-\tfrac12)\lambda<d: מספר קווי הצומת (וגם קווי המקסימום) גדל, והקווים צפופים יותר.

שאלה 11 · סיווג נקודות באמבט גלים לפי הפרש הדרכיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

באמבט גלים שני מקורות נקודתיים, המרוחקים d=7.5 cmd=7.5\,\text{cm} זה מזה, מתנודדים באותו מופע בתדירות f=25 Hzf=25\,\text{Hz}. אורך הגל של הגלים במים λ=2 cm\lambda=2\,\text{cm}.

בטבלה מרחקיהן של חמש נקודות במים מן המקורות:

נקודהמרחק מ־S1S_1 (cm\text{cm})מרחק מ־S2S_2 (cm\text{cm})
AA5599
BB6677
CC141499
DD441010
EE888.68.6
א.

חשבו את מהירות הגלים במים.

ב.

קבעו לכל נקודה אם היא נקודת מקסימום, נקודת צומת או נקודת ביניים. לנקודות מקסימום ולנקודות צומת ציינו גם את סדר הקו.

ג.

כמה קווי מקסימום (כולל הקו המרכזי) יש באמבט?

ד.

כמה קווי צומת יש באמבט?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

v=0.5 m/sv=0.5\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות:

v=λf=0.02 m⋅25 Hz=0.5 m/sv=\lambda f=0.02\,\text{m}\cdot25\,\text{Hz}=0.5\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

AA – מקסימום מסדר 22; BB – צומת מסדר 11; CC – צומת מסדר 33; DD – מקסימום מסדר 33; EE – נקודת ביניים.

מחשבים את הפרש הדרכים ומחלקים ב־λ=2 cm\lambda=2\,\text{cm}:

נקודהΔr\Delta r (cm\text{cm})Δrλ\frac{\Delta r}{\lambda}סוג
AA4422מקסימום, n=2n=2
BB110.50.5צומת, n=1n=1
CC552.52.5צומת, n=3n=3
DD6633מקסימום, n=3n=3
EE0.60.60.30.3ביניים

•מספר שלם nn: Δr=nλ\Delta r=n\lambda – מקסימום מסדר nn.

•מספר חצי־שלם: Δr=(n−12)λ\Delta r=(n-\tfrac12)\lambda – צומת מסדר nn (למשל 2.5=3−122.5=3-\tfrac12, סדר 33).

•ב־EE היחס 0.30.3 אינו שלם ואינו חצי־שלם: הנקודה מתנודדת במשרעת שבין אפס למרבית.

טעות נפוצה: לקבוע לנקודה CC סדר 22 (כי 2.52.5 "מתחיל ב־22") – לפי (n−12)(n-\tfrac12), הפרש של 2.5λ2.5\lambda מתאים ל־n=3n=3.

סעיף ג

תשובה:

77

בכל נקודה Δr<d\Delta r<d (אי־שוויון המשולש), ולכן על קו מקסימום:

nλ<d  ⇒  n<7.52=3.75  ⇒  n=0,1,2,3n\lambda<d\;\Rightarrow\;n<\frac{7.5}{2}=3.75\;\Rightarrow\;n=0,1,2,3

קו אחד מסדר 00 ושני קווים לכל סדר אחר:

1+2⋅3=71+2\cdot3=7

סעיף ד

תשובה:

88

על קו צומת:

(n−12)λ<d  ⇒  n−12<3.75  ⇒  n<4.25  ⇒  n=1,2,3,4\left(n-\tfrac12\right)\lambda<d\;\Rightarrow\;n-\tfrac12<3.75\;\Rightarrow\;n<4.25\;\Rightarrow\;n=1,2,3,4

לכל סדר שני קווים, אחד מכל צד של הקו המרכזי:

2⋅4=82\cdot4=8

טעות נפוצה: לעצור ב־n=3n=3 כי 3.753.75 "קטן מ־44" – יש להשוות את n−12n-\tfrac12 (ולא את nn) ל־dλ\frac{d}{\lambda}.

שאלה 12 · גלים אלקטרומגנטיים: התאבכות גלי רדיו משתי אנטנותבאורך בגרות · ברמת בגרות

א.

לפניכם ארבעה היגדים 11–44. קבעו איזה מן ההיגדים לא נכון. נמקו את קביעתכם.

1. בריק, כל הגלים האלקטרומגנטיים מתפשטים באותה מהירות, ללא תלות בתדירותם.

2. כאשר גל אלקטרומגנטי עובר מאוויר לזכוכית, תדירותו אינה משתנה.

3. כאשר גל אלקטרומגנטי עובר מאוויר לזכוכית, אורך הגל שלו גדל.

4. גלים אלקטרומגנטיים יכולים להתפשט גם בריק.

ב.

תחנות רדיו בתחום ה־FM משדרות בתדירויות שבין 88⋅106 Hz88\cdot 10^6\,\text{Hz} ובין 108⋅106 Hz108\cdot 10^6\,\text{Hz}.

חשבו את אורך הגל המרבי של גלי רדיו בתחום השידור הזה, בריק.

ג.

בתרשים שלפניכם (מבט מלמעלה) מתוארת מערכת לבדיקת התאבכות של גלי רדיו. שתי אנטנות זהות מוזנות מאותו משדר באמצעות כבלים שאורכם שווה, ומשדרות גל באורך גל יחיד. המרחק בין האנטנות הוא d=7.0 md=7.0\,\text{m}.

במקביל לקו המחבר את האנטנות, במרחק L=40 mL=40\,\text{m} ממנו, עובר כביש ישר ארוך מאוד. במכונית הנוסעת לאורך הכביש מותקן מקלט המציג את עוצמת האות הנקלט. הנקודה CC נמצאת על הכביש מול אמצע הקטע שבין האנטנות (ראו תרשים).

המכונית נסעה לאורך הכביש, והנהגת הבחינה בנקודות שבהן עוצמת האות הייתה במקסימום ובנקודות שבהן היא הייתה במינימום.

הסבירו מדוע כאשר המכונית נמצאת בנקודה CC, עוצמת האות הנקלט היא במקסימום.

ד.

המכונית יצאה מן הנקודה CC, ובמרחק של 19.0 m19.0\,\text{m} ממנה נקלט לראשונה שוב אות בעוצמה מקסימלית.

חשבו את אורך הגל של הגלים שהאנטנות משדרות. שימו לב: המרחק 19.0 m19.0\,\text{m} אינו קטן בהשוואה ל־LL.

ה.

חשבו את המספר המרבי של הנקודות לאורך הכביש הארוך מאוד שבהן נקלט אות בעוצמה מקסימלית.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

היגד 3 אינו נכון: בזכוכית מהירות הגל קטנה (v=cnv=\frac{c}{n}) והתדירות לא משתנה, ולכן אורך הגל קטן.

קביעה: היגד 3 אינו נכון.

נימוק: כשהגל עובר לזכוכית התדירות נשמרת, כי היא נקבעת על ידי המקור (היגד 2 נכון). מקדם השבירה של הזכוכית גדול מ־11, ולכן לפי n=cvn=\frac{c}{v} המהירות בזכוכית קטנה מהמהירות באוויר. לפי v=λfv=\lambda f:

λ=vf\lambda=\frac{v}{f}

ff קבועה ו־vv קטנה, ולכן אורך הגל קטן ולא גדל.

שאר ההיגדים נכונים:

- היגד 1: בריק כל הגלים האלקטרומגנטיים, מגלי רדיו ועד קרינת גמא, מתפשטים במהירות c=3⋅108 m/sc=3\cdot 10^8\,\text{m/s}.

- היגד 2: התדירות נקבעת על ידי המקור ואינה משתנה במעבר בין תווכים.

- היגד 4: גל אלקטרומגנטי הוא תנודה של שדה חשמלי ושדה מגנטי, והוא אינו זקוק לתווך חומרי (כך מגיע אלינו אור השמש).

סעיף ב

תשובה:

λmax⁡≈3.41 m\lambda_{\max}\approx 3.41\,\text{m}

בריק v=c=3⋅108 m/sv=c=3\cdot 10^8\,\text{m/s}. לפי v=λfv=\lambda f:

λ=cf\lambda=\frac{c}{f}

אורך הגל הפוך לתדירות, ולכן אורך הגל המרבי מתאים לתדירות המזערית בתחום, fmin⁡=88⋅106 Hzf_{\min}=88\cdot 10^6\,\text{Hz}:

λmax⁡=3⋅10888⋅106≈3.41 m\lambda_{\max}=\frac{3\cdot 10^8}{88\cdot 10^6}\approx 3.41\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב את התדירות המרבית (108 MHz108\,\text{MHz}), שנותנת את אורך הגל המזערי, 2.78 m2.78\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

שתי האנטנות הן מקורות שווי־מופע (מוזנות מאותו משדר בכבלים שווים), ו־CC נמצאת במרחקים שווים משתיהן (הפרש דרכים אפס). הגלים מגיעים אליה באותו מופע ומתאבכים בהתאבכות בונה, ולכן העוצמה מרבית.

1. האנטנות הן מקורות שווי־מופע. שתיהן מוזנות מאותו משדר בכבלים שאורכם שווה, ולכן הן משדרות באותה תדירות ובאותו מופע (מקורות קוהרנטיים שווי־מופע).

2. הפרש הדרכים ב־CC הוא אפס. CC נמצאת מול אמצע הקטע שבין האנטנות, ולכן במרחק שווה משתיהן: Δr=r1−r2=0\Delta r=r_1-r_2=0.

3. התאבכות בונה. הגלים יוצאים באותו מופע ועוברים דרכים שוות, ולכן מגיעים ל־CC באותו מופע: "שיא" נפגש עם "שיא". המשרעות מתחברות, ועוצמת האות מרבית. זהו המקסימום המרכזי (n=0n=0, Δr=0⋅λ\Delta r=0\cdot\lambda).

סעיף ד

תשובה:

λ≈3.0 m\lambda\approx 3.0\,\text{m}

המקסימום הראשון אחרי CC הוא קו המקסימום מסדר n=1n=1. מדף הנוסחאות, קווי מקסימום בהתאבכות משני מקורות שווי־מופע:

sin⁡θn=XnLn=nλd  ⇒  λ=d Xnn Ln\sin\theta_n=\frac{X_n}{L_n}=n\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{d\,X_n}{n\,L_n}

X1=19.0 mX_1=19.0\,\text{m} הוא המרחק מ־CC לאורך הכביש, ו־L1L_1 הוא המרחק מאמצע הקטע שבין האנטנות אל המכונית (יתר במשולש ישר זווית שניצביו LL ו־X1X_1):

L1=L2+X12=402+192≈44.3 mL_1=\sqrt{L^2+X_1^2}=\sqrt{40^2+19^2}\approx 44.3\,\text{m}
sin⁡θ1=19.044.3≈0.429\sin\theta_1=\frac{19.0}{44.3}\approx 0.429

הצבה, d=7.0 md=7.0\,\text{m}, n=1n=1:

λ=dsin⁡θ1=7.0⋅0.429≈3.0 m\lambda=d\sin\theta_1=7.0\cdot 0.429\approx 3.0\,\text{m}

אורך הגל נמצא בתחום ה־FM (בין 2.78 m2.78\,\text{m} ל־3.41 m3.41\,\text{m}), כמצופה; התדירות f=cλ≈100 MHzf=\frac{c}{\lambda}\approx 100\,\text{MHz}.

הערה: הזווית אינה קטנה (כ־25∘25^\circ), ולכן אין להחליף את L1L_1 ב־LL. (גם חישוב מדויק של הפרש הדרכים מכל אנטנה בנפרד נותן 3.0 m3.0\,\text{m}.)

טעות נפוצה: להשתמש בנוסחת יאנג ΔXL=λd\frac{\Delta X}{L}=\frac{\lambda}{d}, המבוססת על קירוב זוויות קטנות. כאן היא נותנת λ≈7.0⋅19.040≈3.3 m\lambda\approx\frac{7.0\cdot 19.0}{40}\approx 3.3\,\text{m} - שגיאה של כ־11%11\%.

סעיף ה

תשובה:

55 נקודות (המרכזית ו־22 מכל צד).

קווי המקסימום מקיימים (מדף הנוסחאות):

sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}

הכביש ארוך מאוד, ולכן אפשר לקלוט מקסימום בכל זווית θn<90∘\theta_n<90^\circ. התנאי: sin⁡θn<1\sin\theta_n<1, כלומר

n<dλ=7.03.0≈2.33n<\frac{d}{\lambda}=\frac{7.0}{3.0}\approx 2.33

לכן הסדר המרבי הוא n=2n=2.

קווי המקסימום סימטריים משני צדי CC: n=0n=0 (הנקודה CC) ו־n=1,2n=1,2 מכל צד:

Nmax⁡=2⋅2+1=5N_{\max}=2\cdot 2+1=5

טעות נפוצה: לשכוח את המקסימום המרכזי ב־CC, או לספור רק צד אחד.

שאלה 13 · התאבכות גלי ים מאחורי שני פתחים בשובר גליםבאורך בגרות · ברמת בגרות

נמל קטן מוגן מפני גלי הים על ידי שובר גלים ישר, ובו שני פתחים צרים S1S_1 ו־S2S_2. גלי ים ישרים מגיעים מן הים הפתוח בניצב לשובר הגלים ועוברים דרך שני הפתחים. בתוך הנמל כל פתח פועל כמקור נקודתי של גלים מעגליים, ושני המקורות הם שווי מופע ושווי משרעת. עומק המים בנמל אחיד, והמים רדודים: הניחו כי מהירות ההתפשטות של הגלים בנמל תלויה רק בעומק המים.

בתרשימים א, ב שלפניכם מתוארים במבט מלמעלה השיאים של הגלים בנמל בשני ימים שונים: ביום הראשון תדירות הגלים היא f1f_1 (תרשים א), וביום השני תדירות הגלים היא f2f_2 (תרשים ב). בשני התרשימים המרחק dd בין הפתחים זהה.

א.

קבעו על פי תרשים א ותרשים ב אם התדירות f1f_1 גדולה מן התדירות f2f_2, קטנה ממנה או שווה לה. נמקו את קביעתכם.

תבנית ההתאבכות שנוצרת בנמל ביום השני מתוארת באופן סכמטי בתרשים ג. השיאים של כל אחד משני הגלים מסומנים בקווים מלאים, והשפלים מסומנים בקווים מקווקוים.

שימו לב: תרשים ג אינו בקנה מידה.

ענו על הסעיפים ב–ה לפי תרשים ג.

מצוף AA המסומן בתרשים ג נמצא על קו המקסימום מסדר שני (n=2n=2).

נתון: S2A=172 mS_2A=172\,\text{m}, S1A=132 mS_1A=132\,\text{m} .

ב.

חשבו את אורך הגל λ\lambda של הגלים שבתרשים ג. פרטו את חישוביכם.

ג.

בנוגע לכל אחת מן הנקודות BB ו־CC שבתרשים ג, קבעו אם נוצרת בה התאבכות בונה, התאבכות הורסת או אם היא נקודת ביניים. נמקו את קביעותיכם.

ד.

נתון: מהירות ההתפשטות של הגלים בנמל היא v=5 m/sv=5\,\text{m/s} .

חשבו את התדירות f2f_2 של הגלים ביום השני.

ה.

מהנדסי הנמל רוצים שקווי המקסימום בנמל יהיו צפופים יותר: הציעו שינוי במבנה של שובר הגלים שיקטין את רוחב הפס (המרחק בין קו המקסימום מסדר אפס לבין קו המקסימום מסדר ראשון), כאשר תדירות הגלים אינה משתנה.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

f1<f2f_1<f_2

קביעה: התדירות f1f_1 קטנה מהתדירות f2f_2.

נימוק: בשני הימים הגלים מתפשטים באותם מים רדודים, בנמל שעומקו אחיד. לפי הנתון מהירות ההתפשטות תלויה רק בעומק המים, ולכן vv זהה בשני המקרים.

בתרשים א המרחק בין שני שיאים סמוכים (בין שני מעגלים סמוכים סביב אותו פתח) גדול יותר מאשר בתרשים ב, כלומר אורך הגל ביום הראשון גדול יותר: λ1>λ2\lambda_1>\lambda_2. המרחק dd בין הפתחים זהה, ובתרשים ב רואים יותר שיאים על אותו קטע.

לפי הנוסחה מדף הנוסחאות:

v=λf  ⇒  f=vλv=\lambda f\;\Rightarrow\;f=\frac{v}{\lambda}

כאשר vv קבוע, אורך גל גדול יותר פירושו תדירות קטנה יותר. לכן f1<f2f_1<f_2.

טעות נפוצה: לחשוב שגלים "גדולים" (אורך גל גדול) הם גלים בתדירות גבוהה – בתווך נתון התדירות ואורך הגל יחסיים הפוך.

סעיף ב

תשובה:

λ=20 m\lambda=20\,\text{m}

מצוף AA נמצא על קו המקסימום מסדר שני (n=2n=2). בנקודה על קו מקסימום של שני מקורות שווי מופע, הפרש הדרכים מן המקורות שווה למספר שלם של אורכי גל:

∣S2A−S1A∣=nλ|S_2A-S_1A|=n\lambda

עם n=2n=2:

λ=S2A−S1A2\lambda=\frac{S_2A-S_1A}{2}

הצבה:

λ=172 m−132 m2=40 m2=20 m\lambda=\frac{172\,\text{m}-132\,\text{m}}{2}=\frac{40\,\text{m}}{2}=20\,\text{m}

(אפשר לוודא בתרשים: דרך AA עוברים שיא של הגל מ־S1S_1 ושיא של הגל מ־S2S_2, והשיא מ־S2S_2 רחוק ממנו בשני מעגלים נוספים.)

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב־n=2n=2 ולקבל λ=40 m\lambda=40\,\text{m} – זו התשובה של קו מקסימום מסדר ראשון.

סעיף ג

תשובה:

BB – התאבכות בונה (שפל עם שפל). CC – התאבכות הורסת (שיא עם שפל).

בתרשים הקווים המלאים הם שיאים והקווים המקווקוים הם שפלים, וכל קשת שייכת לגל של אחד הפתחים.

נקודה BB – התאבכות בונה.

דרך BB עוברים שני קווים מקווקוים: שפל של הגל מ־S1S_1 ושפל של הגל מ־S2S_2. שני הגלים מגיעים לנקודה באותו מופע, ולפי עקרון הסופרפוזיציה ההעתקים מתחברים: ברגע המתואר המים ב־BB נמצאים בשפל שעומקו כפול ממשרעת של גל בודד. המקורות שווי מופע ושווי תדירות, ולכן ההתאמה נשמרת בכל רגע (חצי מחזור אחר כך יגיעו לשם שני שיאים). BB נמצאת על קו מקסימום – הפרש הדרכים שלה מן הפתחים הוא מספר שלם של אורכי גל (כאן λ\lambda אחד: היא רחוקה מ־S1S_1 בקשת אחת יותר מאשר מ־S2S_2).

נקודה CC – התאבכות הורסת.

דרך CC עוברים קו מלא (שיא של הגל מ־S2S_2) וקו מקווקו (שפל של הגל מ־S1S_1). שני הגלים מגיעים לנקודה בהפרש מופע של חצי מחזור, והמשרעות שוות – ולכן ההעתקים מבטלים זה את זה בכל רגע, והמים ב־CC כמעט אינם נעים. CC נמצאת על קו צומת, והפרש הדרכים שלה הוא (n−12)λ(n-\tfrac12)\lambda (כאן 1.5λ1.5\lambda).

טעות נפוצה: לקבוע שב־BB ההתאבכות הורסת "כי יש שם שפלים" – שפל עם שפל הוא התאבכות בונה בדיוק כמו שיא עם שיא.

סעיף ד

תשובה:

f2=0.25 Hzf_2=0.25\,\text{Hz}

תדירות הגלים בנמל שווה לתדירות גלי הים המגיעים לפתחים (מעבר דרך פתח אינו משנה את התדירות). מדף הנוסחאות:

v=λf  ⇒  f2=vλv=\lambda f\;\Rightarrow\;f_2=\frac{v}{\lambda}

עם λ=20 m\lambda=20\,\text{m} (סעיף ב) ו־v=5 m/sv=5\,\text{m/s}:

f2=5 m/s20 m=0.25 Hzf_2=\frac{5\,\text{m/s}}{20\,\text{m}}=0.25\,\text{Hz}

כלומר זמן מחזור של 4 s4\,\text{s} – ערך סביר לגלי ים.

סעיף ה

תשובה:

להרחיק את שני הפתחים זה מזה – להגדיל את dd.

הצעה: לפתוח את הפתחים רחוק יותר זה מזה – להגדיל את המרחק dd בין הפתחים.

הסבר: לפי הנוסחה לקווי מקסימום מדף הנוסחאות:

sin⁡θn=XnLn=nλd\sin\theta_n=\frac{X_n}{L_n}=n\frac{\lambda}{d}

קו המקסימום מסדר ראשון נמצא בזווית sin⁡θ1=λd\sin\theta_1=\frac{\lambda}{d} מקו המקסימום המרכזי. התדירות לא משתנה, והמים (עומקם) לא משתנים, ולכן אורך הגל λ=vf\lambda=\frac{v}{f} לא משתנה. הגדלת dd מקטינה את sin⁡θ1\sin\theta_1, וקו המקסימום מסדר ראשון מתקרב לקו המרכזי – רוחב הפס קטן (בהתאם ל־ΔXL=λd\frac{\Delta X}{L}=\frac{\lambda}{d}).

טעות נפוצה: להציע לקרב את הפתחים זה לזה – זה דווקא מגדיל את רוחב הפס.

שאלה 14 · התאבכות גלי מים משני פתחים בשובר גליםבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעבדה לחקר חופים בנו מודל של נמל בבריכת גלים. מחולל גלים יוצר גלים ישרים בתדירות ff, והגלים פוגעים בשובר גלים שיש בו שני פתחים צרים, O1O_1 ו־O2O_2. חזיתות הגל הישרות מגיעות לשני הפתחים בו־זמנית, ולכן כל פתח פועל כמקור נקודתי של גלים מעגליים, ושני המקורות שווי מופע.

בתרשים שלפניכם מוצג מבט־על על הבריכה ברגע מסוים (התרשים אינו בקנה מידה מדויק). מסומנות בו שתי נקודות על פני המים, AA ו־BB.

שימו לב: בתרשים, קו מלא מייצג שיא של גל (מקסימום) וקו מקווקו מייצג שפל של גל (מינימום). הקווים השחורים שייכים לגלים היוצאים מהפתח O1O_1, והקווים האפורים – לגלים היוצאים מהפתח O2O_2.

א.

קבעו באמצעות התרשים מהו הסדר nn של קו ההתאבכות שעליו נמצאת הנקודה AA.

נמקו את תשובתכם.

ב.

ΔL\Delta L הוא הפרש המרחקים של הנקודה AA משני הפתחים (ΔL=AO2−AO1\Delta L=AO_2-AO_1).

רשמו ביטוי של ΔL\Delta L כפונקצייה של התדירות ff ומהירות ההתפשטות vv של הגלים, עבור התאבכות בונה.

ג.

החוקרים שינו את תדירות מחולל הגלים. בכל תדירות הם מצאו נקודה שנמצאת על אותו קו התאבכות מסדר nn – הסדר שמצאתם בסעיף א – ומדדו את המרחקים שלה משני הפתחים. הם חישבו את הפרש המרחקים ΔL\Delta L, סימנו את נקודות המדידה במערכת צירים והעבירו דרכן את הישר המתאים להן ביותר, כמוצג בגרף שלפניכם.

על פי שיפוע הגרף, חשבו את vv, מהירות ההתפשטות של הגלים בבריכה.

ד.

קבעו אם בנקודה BB, המסומנת בתרשים, מתרחשת התאבכות בונה או התאבכות הורסת, או שהנקודה BB היא נקודת ביניים. נמקו.

ה.

נתון: המשרעת של כל אחד משני הגלים בנקודה BB היא 0.25 cm0.25\,\text{cm}.

עבור התדירות f=10 Hzf=10\,\text{Hz}, סרטטו גרף של ההעתק האנכי של פני המים בנקודה BB כפונקצייה של הזמן במשך זמן מחזור אחד. ההעתק של הנקודה BB ברגע t=0t=0 הוא ההעתק שמתואר בתרשים.

ו.

החוקרים הטו את מחולל הגלים, כך שחזיתות הגל הישרות מגיעות לפתח O2O_2 באיחור של חצי זמן מחזור לעומת הפתח O1O_1. כעת שני הפתחים פועלים כמקורות הפוכי מופע.

קבעו אם וכיצד היה משתנה סוג ההתאבכות בנקודות AA ו־BB הנתונות בתרשים. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

n=2n=2 (קו מקסימום מסדר שני).

קביעה: הנקודה AA נמצאת על קו התאבכות בונה מסדר n=2n=2.

נימוק: בתרשים המרחק בין שני קווים מלאים סמוכים של אותו מקור הוא אורך גל אחד λ\lambda, ובין קו מלא לקו מקווקו סמוך – חצי אורך גל.

- פתח O1O_1 (קווים שחורים): הנקודה AA נמצאת על הקו המלא השלישי סביב O1O_1 (סופרים את הקשתות המלאות השחורות מ־O1O_1 החוצה: 1, 2, 3). לכן AO1=3λAO_1=3\lambda.

- פתח O2O_2 (קווים אפורים): הנקודה AA נמצאת על הקו המלא החמישי של הגלים היוצאים מ־O2O_2. לכן AO2=5λAO_2=5\lambda.

הפרש הדרכים:

ΔL=AO2−AO1=5λ−3λ=2λ\Delta L=AO_2-AO_1=5\lambda-3\lambda=2\lambda

בנקודה AA נפגשים שיא של גל אחד ושיא של הגל השני – התאבכות בונה. התנאי להתאבכות בונה ממקורות שווי מופע הוא ΔL=nλ\Delta L=n\lambda, ולכן n=2n=2.

טעות נפוצה: לספור גם את הקווים המקווקווים כאורכי גל שלמים – בין קו מלא לקו מקווקו סמוך יש רק חצי אורך גל.

סעיף ב

תשובה:

ΔL=2vf\Delta L=\dfrac{2v}{f}

בנקודה AA מתקיימת התאבכות בונה מסדר n=2n=2 (סעיף א), ולכן:

ΔL=nλ=2λ\Delta L=n\lambda=2\lambda

לפי הקשר מדף הנוסחאות:

v=λf  ⇒  λ=vfv=\lambda f\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{v}{f}

מציבים:

ΔL=2vf\Delta L=\frac{2v}{f}

סעיף ג

תשובה:

v≈0.24 m/sv\approx 0.24\,\text{m/s} (≈24 cm/s\approx 24\,\text{cm/s})

לפי סעיף ב:

ΔL=2v⋅1f\Delta L=2v\cdot\frac{1}{f}

זהו קשר קווי בין ΔL\Delta L ל־1f\frac1f (קו ישר דרך הראשית), ושיפוע הגרף שווה ל־2v2v.

חישוב השיפוע משתי נקודות על הקו (לא נקודות מדידה):

(0.050 s,  2.40 cm),(0.125 s,  6.05 cm)\left(0.050\,\text{s},\;2.40\,\text{cm}\right),\qquad\left(0.125\,\text{s},\;6.05\,\text{cm}\right)
שיפוע=6.05−2.400.125−0.050=3.650.075≈48.7 cm/s\text{שיפוע}=\frac{6.05-2.40}{0.125-0.050}=\frac{3.65}{0.075}\approx 48.7\,\text{cm/s}

חישוב המהירות:

2v=48.7  ⇒  v≈24.3 cm/s≈0.24 m/s2v=48.7\;\Rightarrow\;v\approx 24.3\,\text{cm/s}\approx 0.24\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לזהות את השיפוע עם vv עצמה ולשכוח את המקדם n=2n=2.

סעיף ד

תשובה:

התאבכות בונה (על קו המקסימום המרכזי, n=0n=0).

קביעה: בנקודה BB מתרחשת התאבכות בונה.

נימוק: הנקודה BB נמצאת על קו מקווקו שחור (שפל של הגל מ־O1O_1) ובאותו מקום גם על קו מקווקו אפור (שפל של הגל מ־O2O_2) – נפגשים בה שפל ושפל.

BB נמצאת על הקו המקווקו הרביעי של כל אחד מהפתחים (קווים מקווקווים במרחקים 0.5λ, 1.5λ, 2.5λ, 3.5λ0.5\lambda,\,1.5\lambda,\,2.5\lambda,\,3.5\lambda), ולכן

BO1=BO2=3.5λ  ⇒  ΔL=0BO_1=BO_2=3.5\lambda\;\Rightarrow\;\Delta L=0

הפרש הדרכים הוא אפס, כלומר מספר שלם של אורכי גל (n=0n=0), והמקורות שווי מופע – לכן הגלים מגיעים ל־BB תמיד באותו מופע, ומתקיימת התאבכות בונה. BB נמצאת על קו המקסימום המרכזי (האנך האמצעי לקטע O1O2O_1O_2).

טעות נפוצה: לחשוב שמפגש של שני שפלים הוא התאבכות הורסת – הורסת היא מפגש של שיא עם שפל; שפל עם שפל יוצר שפל עמוק פי שניים.

סעיף ה

תשובה:

y(t)=−0.5cos⁡(2πt0.1) cmy(t)=-0.5\cos\left(\dfrac{2\pi t}{0.1}\right)\,\text{cm}: מתחיל ב־−0.5 cm-0.5\,\text{cm}, 00 ב־t=0.025 st=0.025\,\text{s}, +0.5 cm+0.5\,\text{cm} ב־t=0.05 st=0.05\,\text{s}, 00 ב־0.075 s0.075\,\text{s} וחוזר ל־−0.5 cm-0.5\,\text{cm} ב־t=0.1 st=0.1\,\text{s}.

המשרעת בנקודה BB: ב־BB מתרחשת התאבכות בונה (סעיף ד), ולכן המשרעות מתחברות:

AB=0.25+0.25=0.5 cmA_B=0.25+0.25=0.5\,\text{cm}

זמן המחזור:

T=1f=110=0.1 sT=\frac1f=\frac{1}{10}=0.1\,\text{s}

המצב ההתחלתי: ברגע t=0t=0 (הרגע שבתרשים) נפגשים ב־BB שני שפלים, ולכן BB נמצאת בהעתק המינימלי:

y(0)=−0.5 cmy(0)=-0.5\,\text{cm}

ההעתק משתנה הרמונית:

y(t)=−0.5cos⁡(2π0.1t) cmy(t)=-0.5\cos\left(\frac{2\pi}{0.1}t\right)\,\text{cm}
t (s)t\,(\text{s})000.0250.0250.050.050.0750.0750.10.1
y (cm)y\,(\text{cm})−0.5-0.5000.50.500−0.5-0.5
t (s)y (cm)0.000.010.020.030.040.050.060.070.080.090.100.11-0.5-0.4-0.3-0.2-0.10.10.20.30.40.50.6

טעות נפוצה: לסרטט משרעת של 0.25 cm0.25\,\text{cm} – בנקודת התאבכות בונה המשרעת היא סכום המשרעות.

סעיף ו

תשובה:

בשתי הנקודות ההתאבכות הופכת להורסת; BB נשארת במנוחה.

קביעה: גם בנקודה AA וגם בנקודה BB ההתאבכות הופכת מבונה להורסת.

נימוק: כשהמקורות הפוכי מופע, כל פתח יוצר שיא ברגע שהאחר יוצר שפל, כאילו גל אחד "הוזז" בחצי אורך גל. לכן תנאי ההתאבכות מתחלפים:

•הורסת: ΔL=nλ\Delta L=n\lambda

•בונה: ΔL=(n−12)λ\Delta L=\left(n-\tfrac12\right)\lambda

בנקודה AA: ΔL=2λ\Delta L=2\lambda – מספר שלם של אורכי גל, ולכן כעת מגיעים אליה שיא מגל אחד ושפל מהגל השני: התאבכות הורסת.

בנקודה BB: ΔL=0\Delta L=0 – הגלים מגיעים במופע הפוך, התאבכות הורסת. המשרעות של שני הגלים ב־BB שוות (0.25 cm0.25\,\text{cm}), ולכן BB נשארת במנוחה.

שאלה 15 · אמבט גלים מצולם: אורך גל מסרגל, מהירות, ותבנית של שני מקורותבאורך בגרות · בינונית

תלמידה מצלמת מלמעלה אמבט גלים. מקור נקודתי SS מתנודד בתדירות f=20 Hzf=20\,\text{Hz} ויוצר גלים מעגליים. על קרקעית האמבט מונח סרגל המדורג בסנטימטרים, שהאפס שלו מתחת למקור. בתרשים 1 מתוארים השיאים של הגלים ברגע הצילום (הקשתות העבות). הנקודות AA, BB ו־CC מסומנות על הסרגל, כל אחת על שיא.

א.

התלמידה רוצה לחשב את אורך הגל מתרשים 1. היא יכולה למדוד את אורך הקטע ABAB או את אורך הקטע ACAC.

1. איזו מבין שתי המדידות מאפשרת חישוב מדויק יותר של אורך הגל? הסבירו.

2. חשבו את אורך הגל.

ב.

חשבו את מהירות ההתפשטות של הגלים.

ג.

קבעו על פי תרשים 1 אם מהירות הגלים זהה בכל חלקי האמבט שבתרשים. נמקו.

ד.

בניסוי אחר התלמידה מפעילה שני מקורות נקודתיים, S1S_1 ו־S2S_2, שמתנודדים באותה תדירות, באותו מופע ובאותה משרעת. תרשים 2 מתאר את פני המים ברגע מסוים: קו מלא – שיא, קו מקווקו – שפל; המעגלים השחורים שייכים לגל של S1S_1, והכחולים – לגל של S2S_2. בתרשים מסומנות שלוש נקודות: AA, BB ו־CC.

1. קבעו לכל אחת מן הנקודות AA, BB ו־CC שבתרשים 2 את סוג ההתאבכות: בונה, הורסת או אחרת (נקודת ביניים).

2. בטאו לכל נקודה את הפרש הדרכים ∣r1−r2∣|r_1-r_2| ממנה אל המקורות באמצעות λ\lambda.

ה.

דרגו את שלוש הנקודות לפי משרעת התנודה של המים בהן, מן הגדולה לקטנה. הסבירו.

ו.

משנים את המקורות כך שביניהם הפרש מופע של חצי זמן מחזור (כשאחד בשיא, השני בשפל). שאר הנתונים לא משתנים. קבעו מה יהיה עכשיו סוג ההתאבכות בכל אחת מן הנקודות AA, BB ו־CC.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

1. מדידת ACAC. 2. λ=1.6 cm\lambda=1.6\,\text{cm}

1. בין AA ל־BB יש אורך גל אחד, ובין AA ל־CC יש חמישה אורכי גל (בין שני השיאים יש עוד ארבעה שיאים). שגיאת הקריאה בסרגל (כחצי מילימטר בכל קצה) זהה בשתי המדידות, אבל ב־ACAC היא מתחלקת בחמישה אורכי גל – השגיאה היחסית קטנה פי 55 בערך. לכן מדידת ACAC מדויקת יותר.

2. מהסרגל: AA בשנתה 1.6 cm1.6\,\text{cm} ו־CC בשנתה 9.6 cm9.6\,\text{cm}:

AC=9.6−1.6=8.0 cm=5λ  ⇒  λ=8.0 cm5=1.6 cmAC=9.6-1.6=8.0\,\text{cm}=5\lambda\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{8.0\,\text{cm}}{5}=1.6\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

v=32 cm/s=0.32 m/sv=32\,\text{cm/s}=0.32\,\text{m/s}

v=λf=1.6 cm⋅20 Hz=32 cm/s=0.32 m/sv=\lambda f=1.6\,\text{cm}\cdot20\,\text{Hz}=32\,\text{cm/s}=0.32\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

כן – המרחקים בין שיאים סמוכים שווים לכל אורך הסרגל, ולכן גם המהירות זהה.

התדירות נקבעת על ידי המקור, והיא זהה בכל נקודה במים. בתרשים המרחק בין כל שני שיאים סמוכים הוא אותו מרחק (1.6 cm1.6\,\text{cm}) לכל אורך הסרגל – אורך הגל לא משתנה. לפי v=λfv=\lambda f, כאשר ff ו־λ\lambda קבועים גם המהירות קבועה: התווך אחיד (עומק המים אחיד).

אילו המים היו רדודים יותר באזור מסוים, הגלים היו מאטים שם, והשיאים היו מתקרבים זה לזה.

סעיף ד

תשובה:

AA – בונה, Δr=λ\Delta r=\lambda; BB – הורסת, Δr=0.5λ\Delta r=0.5\lambda; CC – נקודת ביניים, Δr=0.25λ\Delta r=0.25\lambda.

סופרים מעגלים: כל מעגל מלא רחוק λ\lambda מהקודם, וכל מקווקו נמצא באמצע בין שני מלאים.

- AA: המעגל המלא הרביעי של S1S_1 והמעגל המלא השלישי של S2S_2 – שיא עם שיא. Δr=4λ−3λ=λ\Delta r=4\lambda-3\lambda=\lambda, מספר שלם: התאבכות בונה.

- BB: המעגל המלא השלישי של S1S_1 (3λ3\lambda) והמעגל המקווקו של S2S_2 שברדיוס 3.5λ3.5\lambda – שיא עם שפל. Δr=0.5λ\Delta r=0.5\lambda: התאבכות הורסת.

- CC: על המעגל המלא החמישי של S1S_1 (5λ5\lambda), ובין המקווקו (4.5λ4.5\lambda) למלא (5λ5\lambda) של S2S_2, בערך באמצע – r2≈4.75λr_2\approx4.75\lambda. Δr≈0.25λ\Delta r\approx0.25\lambda – לא שלם ולא חצי שלם: נקודת ביניים.

סעיף ה

תשובה:

AA (משרעת מרבית), אחריה CC, ואחריה BB (כמעט אינה נעה).

ב־AA שני הגלים מגיעים תמיד באותו מופע: שיא עם שיא, ואחרי חצי מחזור שפל עם שפל. המשרעת שם היא סכום המשרעות – הגדולה ביותר.

ב־BB הגלים מגיעים בהפרש של חצי מחזור: כשאחד בשיא, השני בשפל. המשרעות כמעט שוות, ולכן הם מבטלים זה את זה – המים כמעט לא נעים.

ב־CC הפרש הדרכים הוא רבע אורך גל – הגלים לא מתחזקים במלואם ולא מתבטלים במלואם, והמשרעת בין שני המקרים.

הדירוג: A>C>BA>C>B.

סעיף ו

תשובה:

AA – הורסת; BB – בונה; CC – נקודת ביניים (באותה משרעת כמו קודם).

הפרש מופע של חצי מחזור בין המקורות שקול להוספת חצי אורך גל להפרש הדרכים: הגל של S2S_2 מגיע לכל נקודה "הפוך" ממה שהיה מגיע קודם.

- AA: קודם שיא עם שיא – עכשיו שיא עם שפל: הורסת.

- BB: קודם שיא עם שפל – עכשיו שיא עם שיא (או שפל עם שפל): בונה.

- CC: הפרש אפקטיבי של 0.25λ+0.5λ=0.75λ0.25\lambda+0.5\lambda=0.75\lambda – עדיין לא שלם ולא חצי שלם: נקודת ביניים. רבע אורך גל מההרסנית (0.5λ0.5\lambda) כמו קודם רבע אורך גל מהבונה (00), ולכן המשרעת שלה לא משתנה.

כל קווי המקסימום הופכים לקווי צומת ולהפך, והקו המרכזי הופך לקו צומת.

שאלה 16 · שני כדורים מתנודדים: אורך גל מן התרשים, קו מקסימום אחד ושני צילומיםבאורך בגרות · בינונית

באמבט גלים שני כדורים קטנים, S1S_1 ו־S2S_2, נוגעים במים ומתנודדים באותה תדירות, f=12 Hzf=12\,\text{Hz}, ובאותו מופע. המרחק בין הכדורים הוא 4.5 cm4.5\,\text{cm}.

בתרשים מתוארים פני המים במבט מלמעלה ברגע מסוים: קו מלא – שיא, קו מקווקו – שפל; המעגלים השחורים שייכים לגל של S1S_1, והכחולים – לגל של S2S_2. במים מסומנות הנקודות AA, BB ו־CC.

א.

מצאו על פי התרשים את אורך הגל λ\lambda. פרטו.

ב.

חשבו את מהירות הגלים באמבט.

ג.

1. בטאו באמצעות λ\lambda את הפרש הדרכים r1−r2r_1-r_2 (המרחק מ־S1S_1 פחות המרחק מ־S2S_2) של כל אחת מן הנקודות AA, BB ו־CC.

2. קבעו את סוג ההתאבכות בכל נקודה. מה משותף לשלוש הנקודות?

ד.

נקודה DD (לא מסומנת בתרשים) נמצאת על קו הצומת מסדר 22. המרחק של DD מן הכדור S1S_1 הוא 6.0 cm6.0\,\text{cm}. חשבו את המרחק של DD מן הכדור S2S_2. שימו לב: יש שתי תשובות אפשריות; מצאו את שתיהן.

ה.

מצלמים את פני המים מלמעלה. בצילום, על קווי המקסימום רואים לסירוגין אזורים בהירים (שיאים) ואזורים כהים (שפלים), וביניהם פסים אפורים אחידים שבהם המים כמעט אינם נעים. מצלמים את האמבט פעם נוספת, 0.625 s0.625\,\text{s} אחרי הצילום הראשון.

1. האם מקומם של הפסים האפורים בצילום השני שונה ממקומם בצילום הראשון? נמקו.

2. האם מקומם של האזורים הבהירים בצילום השני שונה ממקומם בצילום הראשון? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

λ=1.5 cm\lambda=1.5\,\text{cm}

המעגל המלא השלישי סביב S1S_1 עובר בדיוק דרך S2S_2 (וגם המעגל המלא השלישי סביב S2S_2 עובר דרך S1S_1). לכן המרחק בין הכדורים הוא שלושה אורכי גל:

3λ=4.5 cm  ⇒  λ=1.5 cm3\lambda=4.5\,\text{cm}\;\Rightarrow\;\lambda=1.5\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

v=18 cm/sv=18\,\text{cm/s}

v=λf=1.5 cm⋅12 Hz=18 cm/sv=\lambda f=1.5\,\text{cm}\cdot12\,\text{Hz}=18\,\text{cm/s}

סעיף ג

תשובה:

1. AA: 3λ−2λ=λ3\lambda-2\lambda=\lambda; BB: 4.5λ−3.5λ=λ4.5\lambda-3.5\lambda=\lambda; CC: 7λ−6λ=λ7\lambda-6\lambda=\lambda. 2. בכולן התאבכות בונה; שלושתן על אותו קו מקסימום – מסדר 11.

1. סופרים מעגלים:

- AA: מלא שלישי של S1S_1 ומלא שני של S2S_2: r1−r2=3λ−2λ=λr_1-r_2=3\lambda-2\lambda=\lambda.

- BB: מקווקו של S1S_1 ברדיוס 4.5λ4.5\lambda ומקווקו של S2S_2 ברדיוס 3.5λ3.5\lambda: r1−r2=λr_1-r_2=\lambda.

- CC: מלא שביעי של S1S_1 ומלא שישי של S2S_2: r1−r2=λr_1-r_2=\lambda.

2. בכל שלוש הנקודות הפרש הדרכים הוא מספר שלם של אורכי גל, ושני הגלים מגיעים באותו מופע (שיא עם שיא ב־AA וב־CC, שפל עם שפל ב־BB) – התאבכות בונה. לשלושתן אותו הפרש דרכים, λ\lambda, ולכן הן נמצאות על אותו קו – קו המקסימום מסדר 11, בצד של S2S_2.

טעות נפוצה: לקבוע שב־BB ההתאבכות הורסת כי יש שם שפלים.

סעיף ד

תשובה:

DS2=3.75 cmDS_2=3.75\,\text{cm} או DS2=8.25 cmDS_2=8.25\,\text{cm}

על קו צומת מסדר nn של מקורות שווי מופע:

∣r1−r2∣=(n−12)λ=1.5⋅1.5 cm=2.25 cm|r_1-r_2|=\left(n-\tfrac12\right)\lambda=1.5\cdot1.5\,\text{cm}=2.25\,\text{cm}

יש שני קווי צומת מסדר 22 – אחד בכל צד של הקו המרכזי:

•בצד של S2S_2 (DD קרובה יותר ל־S2S_2): DS2=6.0−2.25=3.75 cmDS_2=6.0-2.25=3.75\,\text{cm};

•בצד של S1S_1: DS2=6.0+2.25=8.25 cmDS_2=6.0+2.25=8.25\,\text{cm}.

שתי האפשרויות אפשריות גאומטרית: הפרש הדרכים 2.25 cm2.25\,\text{cm} קטן מהמרחק בין הכדורים, וסכום המרחקים (9.759.75 או 14.25 cm14.25\,\text{cm}) גדול ממנו.

סעיף ה

תשובה:

1. לא – קווי הצומת קבועים במקומם. 2. כן – אחרי 7.57.5 מחזורים במקום כל שיא יש שפל, והאזורים הבהירים זזו לאורך קווי המקסימום.

1. הפסים האפורים הם קווי הצומת – נקודות שבהן הגלים מבטלים זה את זה בכל רגע. מקומם נקבע רק לפי Δr=(n−12)λ\Delta r=(n-\tfrac12)\lambda, כלומר לפי מקום המקורות ואורך הגל, שלא השתנו. לכן הם באותו מקום בשני הצילומים.

2. זמן המחזור:

T=1f=112 s  ⇒  ΔtT=0.625⋅12=7.5T=\frac1f=\frac{1}{12}\,\text{s}\;\Rightarrow\;\frac{\Delta t}{T}=0.625\cdot12=7.5

חלפו שבעה מחזורים וחצי. אחרי מספר שלם של מחזורים התמונה הייתה חוזרת בדיוק, וחצי המחזור הנוסף הופך כל שיא לשפל ולהפך. לכן במקומות שבהם בצילום הראשון היו אזורים בהירים (שיאים) יש בצילום השני אזורים כהים, והאזורים הבהירים נמצאים עכשיו במקום שבו היו הכהים – מוזזים בערך בחצי אורך גל לאורך קווי המקסימום (הרחק מהמקורות).

שאלה 17 · תבנית התאבכות באמבט: סיווג נקודות, מספר קווי המקסימום ונקודות על הקו המרכזיבאורך בגרות · בינונית

באמבט גלים שני מקורות נקודתיים, S1S_1 ו־S2S_2, מתנודדים באותה תדירות, f=20 Hzf=20\,\text{Hz}, באותו מופע ובאותה משרעת. המרחק בין המקורות הוא 4.8 cm4.8\,\text{cm}, והגלים מתפשטים במים במהירות v=30 cm/sv=30\,\text{cm/s}.

בתרשים מתוארים פני המים במבט מלמעלה ברגע מסוים: קו מלא – שיא, קו מקווקו – שפל; המעגלים השחורים שייכים לגל של S1S_1, והכחולים – לגל של S2S_2. הנקודות A1A_1, A2A_2 ו־A3A_3 נמצאות על האנך האמצעי לקטע S1S2S_1S_2. התרשים אינו בקנה מידה מדויק.

א.

חשבו את אורך הגל λ\lambda של הגלים שיוצר כל אחד מן המקורות.

ב.

בתרשים מסומנות הנקודות A1A_1, BB ו־CC. קבעו בכל אחת מהן אם נוצרת התאבכות בונה, התאבכות הורסת, או שהיא נקודת ביניים. נמקו.

ג.

1. כמה קווי מקסימום יש בתבנית ההתאבכות (כולל הקו המרכזי)?

2. מהו הסדר המרבי של קווי המקסימום?

ד.

הנקודות A1A_1 ו־A3A_3 הן שתי נקודות סמוכות על האנך האמצעי שבהן נפגשים שני שיאים. קבעו אם המרחק A1A3A_1A_3 גדול מאורך הגל λ\lambda, קטן ממנו או שווה לו. נמקו.

ה.

הניחו שאין איבוד אנרגיה לסביבה. קבעו אם ברגע המתואר בתרשים גובה פני המים בנקודה A3A_3 גדול מגובה פני המים בנקודה A1A_1, קטן ממנו או שווה לו. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

λ=1.5 cm\lambda=1.5\,\text{cm}

λ=vf=30 cm/s20 Hz=1.5 cm\lambda=\frac{v}{f}=\frac{30\,\text{cm/s}}{20\,\text{Hz}}=1.5\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

A1A_1 – בונה; BB – הורסת; CC – נקודת ביניים.

- A1A_1: נמצאת על האנך האמצעי, ולכן מרחקיה משני המקורות שווים, Δr=0\Delta r=0. בתרשים עוברים דרכה שני קווים מלאים – שיא עם שיא: התאבכות בונה (קו המקסימום המרכזי).

- BB: דרכה עוברים קו מלא של S1S_1 (המעגל הרביעי, r1=4λr_1=4\lambda) וקו מקווקו של S2S_2 (r2=5.5λr_2=5.5\lambda) – שיא עם שפל. Δr=1.5λ=(2−12)λ\Delta r=1.5\lambda=(2-\tfrac12)\lambda: התאבכות הורסת.

- CC: נמצאת על קו מלא של S1S_1 (r1=5λr_1=5\lambda), אבל בין קו מלא לקו מקווקו של S2S_2 – לא שיא ולא שפל של הגל השני (r2≈3.25λr_2\approx3.25\lambda, Δr≈1.75λ\Delta r\approx1.75\lambda). זו נקודת ביניים: הגלים לא מתחזקים במלואם ולא מתבטלים.

סעיף ג

תשובה:

1. 77 קווי מקסימום. 2. סדר 33.

על קו מקסימום ∣Δr∣=nλ|\Delta r|=n\lambda, והפרש הדרכים של כל נקודה קטן מהמרחק בין המקורות:

nλ<d  ⇒  n<dλ=4.81.5=3.2n\lambda<d\;\Rightarrow\;n<\frac{d}{\lambda}=\frac{4.8}{1.5}=3.2

לכן n=0,1,2,3n=0,1,2,3: הקו המרכזי ועוד שלושה קווים מכל צד – 1+2⋅3=71+2\cdot3=7 קווי מקסימום, והסדר המרבי הוא 33.

(אפשר לראות זאת גם בתרשים: לאורך הקטע S1S2S_1S_2 יש קצת יותר משלושה אורכי גל.)

סעיף ד

תשובה:

גדול מ־λ\lambda.

נקודה על האנך האמצעי נמצאת במרחק rr משני המקורות. ב־A1A_1 נפגשים השיאים שבמרחק r=2λr=2\lambda, וב־A3A_3 – השיאים הבאים, במרחק r=3λr=3\lambda: כל מקור רחוק מ־A3A_3 ב־λ\lambda יותר מאשר מ־A1A_1.

אבל הקו מן המקור אל הנקודות אינו האנך האמצעי – הוא נטוי אליו. לאורך האנך (נסמן yy את המרחק מאמצע הקטע, ו־d2=1.6λ\tfrac d2=1.6\lambda):

y=r2−(d2)2  ⇒  y1=4−2.56 λ=1.2λ,y3=9−2.56 λ≈2.54λy=\sqrt{r^2-\left(\tfrac d2\right)^2}\;\Rightarrow\;y_1=\sqrt{4-2.56}\,\lambda=1.2\lambda,\quad y_3=\sqrt{9-2.56}\,\lambda\approx2.54\lambda
A1A3=y3−y1≈1.34λ>λA_1A_3=y_3-y_1\approx1.34\lambda>\lambda

באופן כללי, כדי שהמרחק מכל מקור יגדל ב־λ\lambda, צריך להתקדם לאורך האנך יותר מ־λ\lambda, כי רק חלק מההתקדמות הוא בכיוון ההתרחקות מהמקור. רחוק מאוד מהמקורות המרחק A1A3A_1A_3 שואף ל־λ\lambda.

סעיף ה

תשובה:

קטן ממנו.

ברגע המתואר בשתי הנקודות נפגשים שני שיאים, וגובה פני המים הוא סכום הגבהים של שני השיאים.

כל גל מעגלי מפזר את האנרגיה שלו על חזית גל שאורכה 2πr2\pi r. גם בלי איבוד אנרגיה לסביבה, האנרגיה ליחידת אורך של חזית הגל קטנה כשהמרחק מהמקור גדל, ולכן גם משרעת הגל קטנה. A3A_3 רחוקה מהמקורות יותר מ־A1A_1 (3λ3\lambda לעומת 2λ2\lambda), ולכן השיאים המגיעים אליה נמוכים יותר: גובה המים ב־A3A_3 קטן מגובהם ב־A1A_1.

טעות נפוצה: לענות "שווה" כי "אין איבוד אנרגיה" – המשרעת קטנה בגלל ההתפשטות של האנרגיה על מעגל גדל, לא בגלל חיכוך.

שאלה 18 · אורך גל מנקודת צומת, מקורות במופע מנוגד, והתאבכות אורבאורך בגרות · בינונית

תלמידה מציבה על שולחן אמבט גלים ובו שני כדורים קטנים, S1S_1 ו־S2S_2. הכדורים מתנודדים יחד בתדירות f=20 Hzf=20\,\text{Hz}, ומשמשים שני מקורות נקודתיים שווי מופע ושווי משרעת של גלי מים.

התלמידה מצלמת את תבנית ההתאבכות. היא מזהה בצילום נקודה AA שנמצאת על קו הצומת השני מן הקו המרכזי, ומודדת: AS1=21.0 cmAS_1=21.0\,\text{cm}, AS2=18.3 cmAS_2=18.3\,\text{cm}.

א.

מהו אורך הגל של הגלים שיוצר כל אחד מן המקורות?

ב.

נקודה BB נמצאת על קו המקסימום מסדר 33. מהו הפרש המרחקים של BB משני המקורות?

ג.

מהי מהירות ההתפשטות של הגלים?

ד.

משנים את המערכת כך ששני הכדורים מתנודדים במופע מנוגד (כש־S1S_1 בשיא, S2S_2 בשפל). התדירות והמשרעת לא משתנות. האם תבנית ההתאבכות תהיה שונה מן התבנית שבצילום? אם לא – הסבירו מדוע. אם כן – מה יהיה ההבדל? מה יקרה בנקודה AA?

ה.

תארו מערכת ניסוי שבעזרתה אפשר לראות תבנית התאבכות של אור על מסך.

ו.

מדוע אי־אפשר לראות תבנית התאבכות על מסך המואר על ידי שתי נורות נפרדות, גם אם שתיהן פולטות אור באותו צבע והן קרובות מאוד זו לזו?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

λ=1.8 cm\lambda=1.8\,\text{cm}

קו הצומת השני מן הקו המרכזי הוא קו הצומת מסדר n=2n=2. על קו צומת של מקורות שווי מופע:

∣r1−r2∣=(n−12)λ|r_1-r_2|=\left(n-\tfrac12\right)\lambda
21.0−18.3=2.7 cm=1.5λ  ⇒  λ=2.7 cm1.5=1.8 cm21.0-18.3=2.7\,\text{cm}=1.5\lambda\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{2.7\,\text{cm}}{1.5}=1.8\,\text{cm}

טעות נפוצה: להשתמש בתנאי של קו מקסימום (2λ=2.7 cm2\lambda=2.7\,\text{cm}) או לשכוח את החצי.

סעיף ב

תשובה:

Δr=5.4 cm\Delta r=5.4\,\text{cm}

על קו מקסימום מסדר nn:

∣r1−r2∣=nλ=3⋅1.8 cm=5.4 cm|r_1-r_2|=n\lambda=3\cdot1.8\,\text{cm}=5.4\,\text{cm}

סעיף ג

תשובה:

v=36 cm/s=0.36 m/sv=36\,\text{cm/s}=0.36\,\text{m/s}

v=λf=1.8 cm⋅20 Hz=36 cm/sv=\lambda f=1.8\,\text{cm}\cdot20\,\text{Hz}=36\,\text{cm/s}

סעיף ד

תשובה:

כן: כל קווי המקסימום יהפכו לקווי צומת ולהפך; הקו המרכזי יהיה קו צומת; AA תהיה נקודת מקסימום.

במופע מנוגד, הגל של S2S_2 מגיע לכל נקודה הפוך ממה שהגיע קודם – כאילו נוסף להפרש הדרכים חצי אורך גל.

•נקודה שבה קודם הגלים התחזקו (Δr=nλ\Delta r=n\lambda) – עכשיו שיא מגיע עם שפל: התאבכות הורסת.

•נקודה שבה קודם הגלים התבטלו (Δr=(n−12)λ\Delta r=(n-\tfrac12)\lambda) – עכשיו הם מתחזקים.

לכן מיקום הקווים לא זז, אבל הם מתחלפים: קווי המקסימום הופכים לקווי צומת וקווי הצומת לקווי מקסימום. על האנך האמצעי (Δr=0\Delta r=0) יהיה עכשיו קו צומת. הנקודה AA, שהייתה על קו צומת, תהיה על קו מקסימום – המים בה יתנודדו במשרעת מרבית.

סעיף ה

תשובה:

ניסוי יאנג: אור חד־צבעי (לייזר) פוגע בלוחית ובה שני סדקים צרים וקרובים זה לזה, ועל מסך רחוק מתקבלים פסים מוארים וחשוכים לסירוגין.

מאירים באור חד־צבעי – למשל בקרן לייזר – לוחית אטומה ובה שני סדקים צרים וקרובים מאוד זה לזה (מרחק של עשיריות מילימטר). מאחורי הלוחית, במרחק של מטר או יותר, מציבים מסך במקביל ללוחית.

שני הסדקים מוארים על ידי אותה קרן, ולכן הם מתנהגים כמו שני מקורות שווי מופע ושווי תדירות – בדומה לשני הכדורים באמבט. על המסך מתקבלים פסים מוארים וחשוכים לסירוגין: הפסים המוארים במקומות שבהם הפרש הדרכים מהסדקים הוא nλn\lambda, והחשוכים – במקומות שבהם הוא (n−12)λ(n-\tfrac12)\lambda.

סעיף ו

תשובה:

שתי נורות נפרדות אינן קוהרנטיות: הפרש המופע ביניהן משתנה באקראי ובמהירות רבה, ולכן התבנית זזה כל הזמן והעין רואה רק תאורה ממוצעת אחידה.

כדי שתתקבל תבנית התאבכות קבועה, הפרש המופע בין שני המקורות צריך להיות קבוע בזמן (מקורות קוהרנטיים) – כמו שני הכדורים, שמתנודדים יחד.

בנורה, האור נפלט מאטומים רבים, כל אחד בנפרד ובפרצים קצרים מאוד. לכן הפרש המופע בין האור של נורה אחת לאור של הנורה השנייה משתנה באקראי מיליוני פעמים בשנייה. בכל רגע יש אמנם התאבכות, אבל מקום הפסים המוארים והחשוכים מתחלף כל הזמן, והעין (או המצלמה) רואה רק את הממוצע – תאורה אחידה, בלי פסים.

בניסוי יאנג הבעיה נפתרת כי שני הסדקים מוארים על ידי אותה קרן: כל שינוי מופע במקור מגיע לשני הסדקים יחד, והפרש המופע ביניהם נשאר קבוע.

שאלה 19 · שני כדורים טובלים באמבט: סיווג נקודות וגרף העתק–זמן של נקודת מקסימוםבאורך בגרות · בינונית

שני כדורים קטנים טובלים באמבט גלים ומתנודדים באותו מופע, כל אחד בתדירות f=20 Hzf=20\,\text{Hz}. הכדורים משמשים שני מקורות נקודתיים, S1S_1 ו־S2S_2, לגלים מעגליים. המרחק בין המקורות הוא 6 cm6\,\text{cm}.

התרשים מתאר את חזיתות הגלים ברגע t=0t=0: הקווים הם השיאים של הגלים (המעגלים השחורים – של S1S_1, הכחולים – של S2S_2). השפלים אינם מסורטטים, וכל שפל נמצא באמצע בין שני שיאים סמוכים של אותו גל. ברגע זה כל אחד מן הכדורים נמצא בשיא.

א.

הסבירו על פי התרשים מדוע אורך הגל שיוצר כל אחד מן המקורות הוא 1.5 cm1.5\,\text{cm}.

ב.

לגבי כל אחת מן הנקודות הבאות, קבעו אם נוצרת בה התאבכות בונה, התאבכות הורסת, או שהיא נקודת ביניים. נמקו.

1. הנקודה AA המסומנת בתרשים.

2. הנקודה BB המסומנת בתרשים.

3. הנקודה CC המסומנת בתרשים.

4. נקודה EE שמרחקה מ־S1S_1 הוא 22.5 cm22.5\,\text{cm} ומ־S2S_2 – 25.5 cm25.5\,\text{cm}.

5. נקודה FF שמרחקה מ־S1S_1 הוא 14.0 cm14.0\,\text{cm} ומ־S2S_2 – 16.25 cm16.25\,\text{cm}.

6. נקודה GG שמרחקה מ־S1S_1 הוא 9.0 cm9.0\,\text{cm} ומ־S2S_2 – 9.9 cm9.9\,\text{cm}.

ג.

1. חשבו את זמן המחזור TT של הגלים.

2. משרעת הגל שיוצר כל אחד מן המקורות בנקודה AA היא 0.3 cm0.3\,\text{cm}. סרטטו גרף של ההעתק של פני המים בנקודה AA כפונקציה של הזמן, מרגע t=0t=0 ועד רגע t=Tt=T. רשמו מספרים על הצירים. ההעתק אפס הוא גובה פני המים כשאין גלים באמבט.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

בין המקורות יש בדיוק 44 אורכי גל: 4λ=6 cm⇒λ=1.5 cm4\lambda=6\,\text{cm}\Rightarrow\lambda=1.5\,\text{cm}.

המרחק בין שני שיאים סמוכים של אותו גל הוא אורך גל אחד. בתרשים, המעגל הרביעי סביב S1S_1 עובר בדיוק דרך S2S_2 (ובאותו אופן המעגל הרביעי סביב S2S_2 עובר דרך S1S_1). לכן:

4λ=6 cm  ⇒  λ=6 cm4=1.5 cm4\lambda=6\,\text{cm}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{6\,\text{cm}}{4}=1.5\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

1. AA – בונה. 2. BB – בונה. 3. CC – הורסת. 4. EE – בונה. 5. FF – הורסת. 6. GG – נקודת ביניים.

1. AA נמצאת על שיא של S1S_1 (המעגל החמישי) ועל שיא של S2S_2 (המעגל הרביעי): שיא עם שיא, Δr=5λ−4λ=λ\Delta r=5\lambda-4\lambda=\lambda – בונה.

2. BB נמצאת באמצע בין שני שיאים סמוכים של S1S_1 וגם באמצע בין שני שיאים סמוכים של S2S_2 – כלומר על שפל של כל אחד מהגלים (r1=3.5λr_1=3.5\lambda, r2=5.5λr_2=5.5\lambda). שפל עם שפל, Δr=2λ\Delta r=2\lambda – בונה.

3. CC נמצאת על שיא של S1S_1 (r1=6λr_1=6\lambda) ובאמצע בין שני שיאים של S2S_2 – על שפל שלו (r2=4.5λr_2=4.5\lambda). שיא עם שפל, Δr=1.5λ\Delta r=1.5\lambda – הורסת.

4. EE: Δr=25.5−22.5=3.0 cm=3.01.5λ=2λ\Delta r=25.5-22.5=3.0\,\text{cm}=\frac{3.0}{1.5}\lambda=2\lambda – מספר שלם: בונה (קו מקסימום מסדר 22).

5. FF: Δr=16.25−14.0=2.25 cm=1.5λ\Delta r=16.25-14.0=2.25\,\text{cm}=1.5\lambda – חצי שלם: הורסת (קו צומת מסדר 22).

6. GG: Δr=9.9−9.0=0.9 cm=0.6λ\Delta r=9.9-9.0=0.9\,\text{cm}=0.6\lambda – לא שלם ולא חצי שלם: נקודת ביניים.

סעיף ג

תשובה:

1. T=0.05 sT=0.05\,\text{s}. 2. קוסינוס במשרעת 0.6 cm0.6\,\text{cm}: yA=0.6cos⁡(2πt0.05) cmy_A=0.6\cos\left(\frac{2\pi t}{0.05}\right)\,\text{cm} – מתחיל ב־+0.6 cm+0.6\,\text{cm}, אפס ב־0.0125 s0.0125\,\text{s}, −0.6 cm-0.6\,\text{cm} ב־0.025 s0.025\,\text{s}, אפס ב־0.0375 s0.0375\,\text{s} וחזרה ל־+0.6 cm+0.6\,\text{cm} ב־0.05 s0.05\,\text{s}.

1.

T=1f=120 Hz=0.05 sT=\frac1f=\frac{1}{20\,\text{Hz}}=0.05\,\text{s}

2. ב־AA שני הגלים מגיעים תמיד באותו מופע (התאבכות בונה), ולכן ההעתק בכל רגע הוא סכום ההעתקים, והמשרעת היא:

2⋅0.3 cm=0.6 cm2\cdot0.3\,\text{cm}=0.6\,\text{cm}

ברגע t=0t=0 נפגשים ב־AA שני שיאים, ולכן ההעתק מרבי וחיובי: +0.6 cm+0.6\,\text{cm}. אחרי רבע מחזור המים עוברים במצב שיווי המשקל, אחרי חצי מחזור מגיעים שני שפלים (−0.6 cm-0.6\,\text{cm}), ואחרי מחזור שלם – שוב שיא:

yA(t)=0.6cos⁡(2π0.05t)  cmy_A(t)=0.6\cos\left(\frac{2\pi}{0.05}t\right)\;\text{cm}
t (s)y (cm)0.000.010.020.030.040.050.06-0.8-0.6-0.4-0.20.20.40.60.8

טעות נפוצה: לסרטט משרעת של 0.3 cm0.3\,\text{cm} (של גל אחד) או להתחיל מאפס – ב־t=0t=0 יש ב־AA שיא כפול.

שאלה 20 · גלי מיקרו דרך שני סדקים: גלאי על מסילהבאורך בגרות · בינונית

מקור של גלי מיקרו שולח אלומה צרה ומקבילה אל לוחית מתכת שיש בה שני סדקים זהים. המרחק בין מרכזי הסדקים הוא d=5 cmd=5\,\text{cm}, ו־CC היא הנקודה שבאמצע ביניהם. מאחורי הלוחית יש מסילה ישרה ABAB שאורכה 2.4 m2.4\,\text{m}, מקבילה ללוחית ובמרחק 3.0 m3.0\,\text{m} ממנה. OO היא נקודת האמצע של המסילה, והקטע COCO מאונך ללוחית. גלאי של גלי מיקרו נע לאורך המסילה (ראו תרשים).

כאשר מזיזים את הגלאי מהנקודה OO לכיוון BB, הנקודה PP היא הנקודה הראשונה שבה הגלאי קולט עוצמה מזערית. המרחק OPOP הוא 18 cm18\,\text{cm}.

א.

הראו שתדירות הקרינה של המקור היא בקירוב 5⋅1010 Hz5\cdot10^{10}\,\text{Hz}.

ב.

בכמה נקודות בין AA ל־BB (כולל OO) יקלוט הגלאי עוצמה מרבית?

ג.

מה צריך להיות המרחק המזערי בין המסילה ללוחית, כדי שהגלאי יקלוט עוצמה מרבית (התאבכות בונה) בין AA ל־BB רק בנקודה OO? הסבירו.

ד.

מכסים את אחד הסדקים. רוחב הסדק שנשאר פתוח הוא 2.0 cm2.0\,\text{cm}. מזיזים את הגלאי מ־OO לכיוון AA. באיזה מרחק מ־OO יקלוט הגלאי לראשונה עוצמה מזערית? (הניחו שהסדק הפתוח נמצא מול OO.)

ה.

מסירים את הכיסוי (שני הסדקים פתוחים שוב), ומגדילים את תדירות המקור פי 22. מה יקלוט עכשיו הגלאי בנקודה PP: עוצמה מרבית, עוצמה מזערית, או עוצמה ביניים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

λ≈6 mm\lambda\approx6\,\text{mm}, ולכן f≈5⋅1010 Hzf\approx5\cdot10^{10}\,\text{Hz}.

שני הסדקים מוארים באותה אלומה, ולכן הם מקורות קוהרנטיים שווי מופע. ב־OO הפרש הדרכים אפס (מקסימום), ו־PP היא נקודת המינימום הראשונה – קו מינימום עם n=1n=1, שבו הפרש הדרכים הוא λ2\frac{\lambda}{2}:

sin⁡θ1=X1L1=(1−12)λd\sin\theta_1=\frac{X_1}{L_1}=\left(1-\tfrac12\right)\frac{\lambda}{d}

כאן X1=OP=0.18 mX_1=OP=0.18\,\text{m} ו־L1=CP=0.182+3.02≈3.005 mL_1=CP=\sqrt{0.18^2+3.0^2}\approx3.005\,\text{m}, ולכן sin⁡θ1≈0.060\sin\theta_1\approx0.060:

λ=2dsin⁡θ1=2⋅0.05⋅0.060=6.0⋅10−3 m\lambda=2d\sin\theta_1=2\cdot0.05\cdot0.060=6.0\cdot10^{-3}\,\text{m}
f=cλ=3⋅1086⋅10−3=5⋅1010 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^{8}}{6\cdot10^{-3}}=5\cdot10^{10}\,\text{Hz}

סעיף ב

תשובה:

ב־77 נקודות.

קווי המקסימום מקיימים sin⁡θn=nλd=0.12 n\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}=0.12\,n.

הזווית הגדולה ביותר שהמסילה רואה היא בקצוות AA ו־BB, במרחק 1.2 m1.2\,\text{m} מ־OO:

sin⁡θA=1.21.22+3.02=1.23.23≈0.371\sin\theta_A=\frac{1.2}{\sqrt{1.2^2+3.0^2}}=\frac{1.2}{3.23}\approx0.371

צריך 0.12 n≤0.3710.12\,n\le0.371, כלומר n≤3.09n\le3.09, ולכן n=0,1,2,3n=0,1,2,3.

בכל צד של OO יש 33 נקודות מקסימום (n=1,2,3n=1,2,3), ועוד המקסימום המרכזי ב־OO: סך הכול 2⋅3+1=72\cdot3+1=7 נקודות.

טעות נפוצה: להשתמש בקירוב sin⁡θ≈XL=1.23.0=0.4\sin\theta\approx\frac{X}{L}=\frac{1.2}{3.0}=0.4. הזווית כאן אינה קטנה, ובקירוב מקבלים n≤3.33n\le3.33 – במקרה זה אותה תשובה, אבל באופן כללי הקירוב עלול להוסיף נקודה שאינה על המסילה.

סעיף ג

תשובה:

יותר מ־9.9 m9.9\,\text{m} בקירוב.

מקסימום מסדר ראשון מתקבל בכיוון sin⁡θ1=λd=0.12\sin\theta_1=\frac{\lambda}{d}=0.12. הכיוון הזה לא תלוי במרחק המסילה, אבל ככל שהמסילה רחוקה יותר, הקו הזה פוגע בה רחוק יותר מ־OO. כדי שבין AA ל־BB יהיה רק המקסימום המרכזי, הכיוון לקצה המסילה צריך להיות בזווית קטנה מ־θ1\theta_1:

1.21.22+L2<0.12  ⇒  1.44+L2>10  ⇒  L>100−1.44≈9.93 m\frac{1.2}{\sqrt{1.2^2+L^2}}<0.12\;\Rightarrow\;\sqrt{1.44+L^2}>10\;\Rightarrow\;L>\sqrt{100-1.44}\approx9.93\,\text{m}

כלומר המסילה צריכה להיות במרחק של יותר מכ־9.9 m9.9\,\text{m} מהלוחית.

סעיף ד

תשובה:

כ־0.94 m0.94\,\text{m} מ־OO.

עכשיו יש עקיפה מסדק יחיד. צומת ראשון מתקבל בזווית:

sin⁡θ1=λw=6⋅10−32⋅10−2=0.30  ⇒  θ1≈17.5∘\sin\theta_1=\frac{\lambda}{w}=\frac{6\cdot10^{-3}}{2\cdot10^{-2}}=0.30\;\Rightarrow\;\theta_1\approx17.5^\circ

הזווית אינה קטנה, ולכן מחשבים את המיקום בעזרת הטנגנס:

X1=Ltan⁡θ1=3.0⋅tan⁡17.5∘≈3.0⋅0.315≈0.94 mX_1=L\tan\theta_1=3.0\cdot\tan17.5^\circ\approx3.0\cdot0.315\approx0.94\,\text{m}

(הנקודה נמצאת על המסילה, כי 0.94 m<1.2 m0.94\,\text{m}<1.2\,\text{m}.)

סעיף ה

תשובה:

עוצמה מרבית.

הפרש הדרכים מהסדקים לנקודה PP נקבע לפי הגאומטריה בלבד, ולכן לא השתנה: Δr=dsin⁡θP=λold2=3 mm\Delta r=d\sin\theta_P=\frac{\lambda_{old}}{2}=3\,\text{mm}.

בתדירות כפולה אורך הגל קטן פי 22: λnew=3 mm\lambda_{new}=3\,\text{mm}. עכשיו Δr=1⋅λnew\Delta r=1\cdot\lambda_{new} – מספר שלם של אורכי גל, ולכן ב־PP מתקבלת התאבכות בונה: עוצמה מרבית (מקסימום מסדר ראשון).

עוד 1 שאלות על התאבכות משני מקורות (גלי מים)

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. התאבכות גלי מיקרו: מרחק סדקים לא ידוע ותחום תדירויות (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מקור גלי מיקרו פולט קרינה בתדירות יחידה f=12.5 GHzf=12.5\,\text{GHz} (1 GHz=109 Hz1\,\text{GHz}=10^9\,\text{Hz}). לפני המקור מוצב לוח מתכת ובו שני סדקים…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.