התפרקות והתנתקות (קפיץ בין גופים) - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנע ומתקף · 24 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · רתע של תותח על מסילהקצרה · קלה
תותח שמסתו (בלי הפגז) עומד על מסילה אופקית, והחיכוך בין גלגליו למסילה זניח. התותח יורה אופקית, לאורך המסילה, פגז שמסתו , והפגז יוצא מהקנה במהירות .
מה מהירות הרתע של התותח מיד אחרי הירי?
פי כמה גדולה האנרגיה הקינטית של הפגז מזו של התותח מיד אחרי הירי?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, בכיוון הפוך לכיוון הפגז
לפני הירי התותח והפגז במנוחה, והתנע הכולל אפס. כוחות ההדף בזמן הירי פנימיים, ובכיוון האופקי אין כוחות חיצוניים – לכן התנע הכולל נשאר אפס:
הסימן השלילי: התותח נרתע לאחור.
סעיף ב
פי
היחס – כמו היחס ההפוך בין המסות : לשני הגופים תנע שווה בגודלו, ו־, ולכן הגוף הקל מקבל את רוב האנרגיה.
שאלה 2 · גשושית חלל מתפרקת לשלושה חלקיםקצרה · בינונית
גשושית שמסתה נעה בחלל, הרחק מכל כוכב ומכל כוח חיצוני, במהירות בכיוון החיובי של ציר . ברגע מסוים פיצוץ פנימי מפרק אותה לשלושה חלקים (ראו תרשים):
•חלק 1, שמסתו , נע במהירות בזווית של מעל הכיוון החיובי של ציר ;
•חלק 2, שמסתו , נע במהירות בזווית של מעל הכיוון השלילי של ציר ;
•חלק 3 הוא שאר הגשושית.
נתון: , .

חשבו את גודל המהירות של חלק 3 ואת כיוונה.
כמה אנרגיה שחרר הפיצוץ (בכמה גדלה האנרגיה הקינטית של המערכת)?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
, בזווית מתחת לכיוון החיובי של ציר
אין כוחות חיצוניים, ולכן וקטור התנע של המערכת נשמר בפיצוץ (הכוחות של הפיצוץ פנימיים). מסת חלק 3: .
התנע לפני הפיצוץ: .
התנע של חלקים 1 ו־2:
הרכיבים שווים בגודלם, הרכיב האופקי חיובי והאנכי שלילי – לכן הכיוון מתחת לכיוון החיובי של ציר .
טעות נפוצה: לשכוח שלפני הפיצוץ יש תנע – הגשושית נעה, ולכן סכום התנעים של החלקים שווה ל־ ולא לאפס.
סעיף ב
בפיצוץ התנע נשמר, אבל האנרגיה הקינטית גדלה – אנרגיה כימית של חומר הנפץ הפכה לאנרגיה קינטית.
שאלה 3 · שני מחליקים נדחפים זה מזה: ממהירות ההתרחקות אל מהירות כל אחדקצרה · בינונית
שני מחליקים על קרח, שמסותיהם ו־, עומדים במנוחה פנים אל פנים. הם דוחפים זה את זה בכפות הידיים ונעים בכיוונים מנוגדים לאורך קו ישר. מדידה מראה שאחרי הדחיפה המרחק ביניהם גדל ב־ בכל . החיכוך בין המחליקים לקרח זניח.
מה גודל המהירות של כל אחד מהמחליקים אחרי הדחיפה?
כמה עבודה עשו המחליקים בסך הכול בזמן הדחיפה?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
המחליק הכבד , המחליק הקל
הכוחות שהמחליקים מפעילים זה על זה פנימיים, ובכיוון האופקי אין כוחות חיצוניים – לכן התנע הכולל נשמר ונשאר אפס. בגדלים:
הם נעים בכיוונים מנוגדים, ולכן מהירות ההתרחקות היא סכום גודלי המהירויות:
מהמשוואה הראשונה , ולכן :
טעות נפוצה: לייחס את לאחד המחליקים. זו המהירות היחסית ביניהם, והיא מתחלקת ביניהם ביחס הפוך למסות.
סעיף ב
לפני הדחיפה האנרגיה הקינטית אפס. כל האנרגיה הקינטית שלהם אחריה באה מעבודת השרירים:
התנע נשמר, אבל האנרגיה הקינטית גדלה – מקור האנרגיה הוא אנרגיה כימית בשרירים.
שאלה 4 · רחפת צעצוע משגרת חלק ממנהביניים · בינונית
רחפת צעצוע שמסתה נעה על כרית אוויר מעל רצפה אופקית במהירות בכיוון החיובי של ציר (הצירים ו־ במישור הרצפה). החיכוך והתנגדות האוויר זניחים. ברגע מסוים מנגנון קפיצי שבתוכה משגר ממנה חלק A שמסתו , ושאר הרחפת – חלק B שמסתו – ממשיך לנוע לבדו. המהירויות נמדדות ביחס לרצפה.
במקרה הראשון, חלק A נע אחרי השיגור במהירות בכיוון השלילי של ציר . מצאו את מהירות חלק B.
כמה אנרגיה שחרר המנגנון הקפיצי במקרה הראשון?
במקרה השני, חלק A נע אחרי השיגור במהירות בכיוון החיובי של ציר , ניצב לכיוון התנועה המקורי. מצאו את גודל המהירות של חלק B ואת כיוונה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, בכיוון החיובי של ציר
במישור הרצפה אין כוחות חיצוניים (כוח הכובד וכוח כרית האוויר אנכיים ומאזנים זה את זה), וכוחות המנגנון פנימיים – ולכן התנע הכולל נשמר:
סעיף ב
בהתפרקות האנרגיה הקינטית גדלה – על חשבון האנרגיה האלסטית שהייתה אגורה במנגנון, בעוד שהתנע נשמר.
סעיף ג
, בזווית מתחת לכיוון החיובי של ציר (לכיוון השלילי)
שימור תנע בכל ציר:
ציר :
ציר :
מתחת לציר (בכיוון השלילי), בצד הנגדי לחלק A.
טעות נפוצה: לחשוב שאם A נע בניצב, B ממשיך במהירות המקורית לאורך . בציר כל התנע עובר ל־B (ולכן גדולה מ־), ובציר הוא חייב לאזן את A.
שאלה 5 · שתי תיבות וקפיץ: מתיחה בשני כוחות ושחרורביניים · בינונית
על שולחן אופקי חלק מונחות שתי תיבות, שמסותיהן ו־, המחוברות זו לזו בקפיץ קל שקבוע הקפיץ שלו ואורכו הרפוי .
מושכים את התיבות זו מזו בשני כוחות אופקיים , שווים בגודלם והפוכים בכיוונם, כך שהקפיץ מתוח והמערכת נמצאת במנוחה (ראו תרשים).

מה אורך הקפיץ כאשר ?
במקרה אחר מותחים את הקפיץ עד שאורכו , ומשחררים את שתי התיבות בו־זמנית ממנוחה. מה יהיה אורך הקפיץ ברגע שהוא מגיע לכיווץ המרבי? נמקו.
בתנאים של סעיף ב, מה המהירות המרבית של התיבה ?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
כל תיבה במנוחה, ולכן הכוח השקול עליה אפס: הכוח שהקפיץ מפעיל על כל תיבה שווה ל־. לכן המתיחות בקפיץ היא (ולא ).
לפי חוק הוק:
טעות נפוצה: לחבר את שני הכוחות ולחשב התארכות של . קפיץ שמושכים בשני קצותיו ב־ מתארך כמו קפיץ שקצהו האחד קשור לקיר ומושכים בקצה השני ב־.
סעיף ב
אחרי השחרור הכוחות האופקיים היחידים הם כוחות הקפיץ – כוחות פנימיים. לכן התנע של המערכת נשמר ונשאר אפס (המערכת שוחררה ממנוחה):
מכאן שאם תיבה אחת נעצרת, גם השנייה נעצרת באותו רגע. בכיווץ המרבי התיבות אינן מתקרבות עוד, ולכן שתיהן במנוחה – בדיוק כמו ברגע השחרור. אין חיכוך, והאנרגיה המכנית נשמרת, ולכן האנרגיה האלסטית בכיווץ המרבי שווה לזו שבהתחלה:
אורך הקפיץ: .
סעיף ג
מהירויות התיבות מרביות כשהקפיץ רפוי: אז כל האנרגיה האלסטית הפכה לאנרגיה קינטית (וכוח הקפיץ מחליף כיוון, כך שהתיבות מתחילות להאט).
האנרגיה האלסטית ההתחלתית:
שימור תנע: (בכיוונים הפוכים).
שימור אנרגיה:
ומהירות התיבה הקלה באותו רגע .
התיבה הקלה מקבלת פי מהמהירות ו־ מהאנרגיה.
שאלה 6 · עגלת צעצוע יורה שני כדורים ונרתעת במעלה מדרוןביניים · קשה
עגלת צעצוע ועליה משגר נמצאת במנוחה על מדרון חלק שזווית שיפועו (ראו תרשים). מסת העגלה עם המשגר היא , ובמשגר שני כדורים, כל אחד במסה .
ברגע המשגר יורה את הכדור הראשון, ואחרי – את הכדור השני. כל כדור נורה במקביל למדרון, במורד המדרון, במהירות ביחס לקרקע.
משכי הירי קצרים מאוד. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים.

חשבו את מהירות העגלה מיד אחרי הירי הראשון.
חשבו את מהירות העגלה מיד אחרי הירי השני.
מה המרחק המרבי, לאורך המדרון, שאליו מגיעה העגלה ממקומה ההתחלתי? מתי היא מגיעה אליו?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
במעלה המדרון
הירי קצר מאוד. בכיוון המקביל למדרון פועל עליה רכיב הכובד , אבל המתקף שלו בזמן קצר כל כך זניח; הכוח הנורמלי מאונך למדרון. לכן רכיב התנע המקביל למדרון נשמר בירי.
נבחר את כיוון מעלה המדרון כחיובי. לפני הירי המערכת במנוחה:
העגלה (עם הכדור שנשאר) נרתעת ב־ במעלה המדרון.
סעיף ב
במעלה המדרון
בין הירי הראשון לשני העגלה עולה במדרון חלק בהאטה קבועה:
(העגלה עדיין עולה.) ברגע הירי השני העגלה והכדור שעליה נעים יחד ב־ במעלה המדרון. שימור תנע לאורך המדרון:
טעות נפוצה: לכתוב שהתנע לפני הירי השני הוא אפס, או להשתמש במהירות – בזמן שעבר בין היריות הכובד האט את העגלה.
סעיף ג
(כ־), ברגע
שלב 2 (מהירי השני ועד העצירה): העגלה מאטה מ־ עד בתאוצה :
אחר כך העגלה מתחילה לרדת במדרון.
שאלה 7 · עגלות על מסילה: פיצוץ קפיץ והתנגשות פלסטיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
על מסילה אופקית חלקה נמצאות שלוש עגלות שמסותיהן , ו־ (ראו תרשים).
בין עגלות ו־ יש קפיץ מכווץ קל, והן מוחזקות במנוחה באמצעות חוט. עגלה נמצאת במנוחה משמאל להן.
שורפים את החוט, הקפיץ מתפשט, והעגלות ו־ נדחפות זו מזו. לאחר מכן עגלה נעה ימינה במהירות .

מהו התנע הכולל של העגלות ו־ לפני שריפת החוט? הסבירו מדוע התנע הכולל שלהן לאחר ההתנתקות שווה לו.
חשבו את מהירות העגלה (גודל וכיוון) לאחר ההתנתקות.
כל האנרגייה שהייתה אגורה בקפיץ הפכה לאנרגייה קינטית של העגלות. חשבו את האנרגייה שהייתה אגורה בקפיץ.
העגלה פוגעת בעגלה ונצמדת אליה. חשבו את מהירות שתי העגלות הצמודות.
חשבו כמה אנרגייה קינטית "אבדה" בהתנגשות שבסעיף ד, וקבעו אם ההתנגשות אלסטית. לאן הלכה האנרגייה?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
התנע הכולל לפני – אפס; אחרי – גם אפס, כי המערכת סגורה (כוחות הקפיץ פנימיים, אין חיכוך, כובד ונורמל מתאזנים).
לפני שריפת החוט שתי העגלות במנוחה, ולכן .
על המערכת (שתי העגלות והקפיץ) פועלים כוחות חיצוניים אנכיים בלבד – כוחות הכובד והכוחות הנורמליים – והם מתאזנים; אין חיכוך. כוחות הקפיץ על שתי העגלות הם כוחות פנימיים, שווים בגודלם והפוכים בכיוונם. לכן שקול הכוחות החיצוניים אפס, והתנע הכולל נשמר: גם לאחר ההתנתקות הוא אפס.
סעיף ב
שמאלה
שימור תנע (כיוון חיובי ימינה):
הסימן השלילי: נעה שמאלה במהירות . העגלה הקלה יותר נעה מהר יותר.
סעיף ג
שימו לב: התנע של שתי העגלות שווה בגודלו, אבל האנרגייה הקינטית של העגלה הקלה גדולה פי 2.
סעיף ד
שמאלה
בזמן ההתנגשות הקצר המערכת סגורה, והתנע נשמר. לאחר ההתנגשות שתי העגלות נעות יחד במהירות משותפת :
כלומר שמאלה.
סעיף ה
אבדה; ההתנגשות אינה אלסטית (פלסטית).
לפני ההתנגשות: .
אחרי ההתנגשות: .
מחצית מהאנרגייה הקינטית אבדה, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית – זו התנגשות פלסטית (הגופים נצמדו). האנרגייה הפכה לחום, לעיוות של מנגנון ההצמדה ולקול.
טעות נפוצה: להסיק שאם התנע נשמר גם האנרגייה הקינטית נשמרת – התנע נשמר בכל התנגשות במערכת סגורה, האנרגייה הקינטית רק באלסטית.
שאלה 8 · עגלות על מסילה: קפיץ, קיר והתנגשות פלסטיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
על מסילה אופקית חלקה נמצאות שלוש עגלות , ו־, ובקצה המסילה קיר (ראו תרשים). בין העגלות ו־ קפיץ דחוס שמסתו זניחה, והן קשורות זו לזו בחוט. העגלה במנוחה.
נתון: , , .
שורפים את החוט, הקפיץ משתחרר, ועגלה נעה לכיוון הקיר במהירות .

מהו התנע הכולל של העגלות ו־ לפני שחרור הקפיץ ומייד אחריו? נמקו.
השתמשו בשימור התנע, וחשבו את מהירות עגלה (גודל וכיוון) מייד אחרי שחרור הקפיץ.
חשבו את האנרגייה הפוטנציאלית האלסטית שהייתה אגורה בקפיץ.
עגלה מתנגשת בקיר התנגשות אלסטית. מה מהירותה מייד אחרי ההתנגשות? חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהקיר מפעיל עליה.
עגלה מתנגשת בעגלה , והן נצמדות זו לזו. חשבו את מהירותן המשותפת, ואת האנרגייה הקינטית שאבדה בהתנגשות.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
אפס – לפני השחרור ומייד אחריו.
לפני השחרור שתי העגלות במנוחה – התנע הכולל אפס.
הכוחות שהקפיץ מפעיל על ועל הם כוחות פנימיים של המערכת. הכוחות החיצוניים (כובד ונורמלי) מאזנים זה את זה, ואין חיכוך. לכן המתקף החיצוני הכולל אפס, והתנע נשמר – גם מייד אחרי השחרור התנע הכולל אפס.
סעיף ב
, הרחק מהקיר (לעבר )
כיוון חיובי – הרחק מהקיר; .
עגלה נעה הרחק מהקיר, לעבר עגלה .
סעיף ג
אין חיכוך, ולכן כל האנרגייה האלסטית של הקפיץ הפכה לאנרגייה קינטית של העגלות:
(לעגלה הקלה יותר – אנרגייה קינטית גדולה יותר, אף שהתנעים שווים בגודלם.)
סעיף ד
הרחק מהקיר; הרחק מהקיר.
בהתנגשות אלסטית בקיר נייח האנרגייה הקינטית של העגלה נשמרת, ולכן גודל מהירותה נשאר , וכיוונה מתהפך – הרחק מהקיר.
נוסחת מתקף–תנע (כיוון חיובי – הרחק מהקיר):
כיוון המתקף – הרחק מהקיר.
טעות נפוצה: לקבל כי גודל המהירות לא השתנה – שינוי הכיוון הוא שינוי בתנע.
סעיף ה
; אבדו .
שימור תנע בהתנגשות ( במנוחה):
אנרגייה קינטית לפני ואחרי:
בהתנגשות פלסטית התנע נשמר, אבל חלק מהאנרגייה הקינטית (כאן שליש) הופך לחום ולעבודת עיוות.
שאלה 9 · ילד הולך על רפסודה צפהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
ילד שמסתו עומד בקצה רפסודה שמסתה ואורכה . הרפסודה צפה במנוחה על מי אגם שקטים. ברגע מסוים הילד מתחיל ללכת לעבר הקצה השני של הרפסודה במהירות קבועה של ביחס למים.
הזניחו את החיכוך בין הרפסודה למים.
מהו התנע הכולל של מערכת ילד–רפסודה בזמן שהילד הולך? נמקו.
חשבו את מהירות הרפסודה (גודל וכיוון) בזמן שהילד הולך.
תוך כמה זמן יגיע הילד לקצה השני של הרפסודה?
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
על המערכת פועלים כוחות חיצוניים אנכיים בלבד (כובד ועילוי), והחיכוך עם המים זניח. הכוחות שהילד והרפסודה מפעילים זה על זה (חיכוך בין כפות הרגליים לרפסודה) הם כוחות פנימיים. לכן התנע האופקי של המערכת נשמר. בהתחלה הכול במנוחה, ולכן התנע הכולל נשאר אפס כל הזמן:
כלומר כשהילד נע קדימה, הרפסודה חייבת לנוע אחורה.
סעיף ב
(בכיוון הפוך לכיוון הליכת הילד)
נבחר כיוון חיובי בכיוון הליכת הילד. משימור תנע (שתי המהירויות ביחס למים):
הרפסודה נעה בכיוון ההפוך לכיוון הליכת הילד.
סעיף ג
הילד צריך לעבור את אורך הרפסודה ביחס לרפסודה. הילד נע קדימה ב־ והרפסודה נעה אחורה ב־ (שתיהן ביחס למים), ולכן המהירות של הילד ביחס לרפסודה:
בדיקה: בזמן זה הילד זז ביחס למים והרפסודה בכיוון ההפוך; יחד , אורך הרפסודה.
טעות נפוצה: לחשב , כאילו הרפסודה עומדת במקום.
שאלה 10 · גוף נע המתפרק לשני חלקים: שני פתרונות אפשרייםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
דאון שמסתו נע על מסילת אוויר אופקית וישרה במהירות . החיכוך זניח.
בתוך הדאון מותקן מטען נפץ קטן. ברגע מסוים המטען מתפוצץ, והדאון מתפרק לשני חלקים: חלק 1 שמסתו וחלק 2 שמסתו .
מיד לאחר הפיצוץ שני החלקים ממשיכים לנוע לאורך המסילה. הפיצוץ מוסיף לאנרגייה הקינטית של המערכת .
אילו חוקי שימור מתקיימים בתהליך הפיצוץ, ואילו לא? נמקו.
חשבו את מהירויות שני החלקים מיד לאחר הפיצוץ. כמה פתרונות יש לבעיה? (התייחסו לכיוון התנועה של כל חלק.)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
התנע הקווי של המערכת נשמר; האנרגייה הקינטית אינה נשמרת (גדלה ב־), אבל האנרגייה הכוללת נשמרת: האנרגייה הכימית של המטען הופכת לאנרגייה קינטית.
תנע: הכוחות שהחלקים מפעילים זה על זה בפיצוץ הם כוחות פנימיים. לפי החוק השלישי של ניוטון הם שווים בגודלם והפוכים בכיוונם, ולכן המתקפים שלהם מבטלים זה את זה. הכוחות החיצוניים (כוח הכובד וכוח הנורמל של המסילה) אנכיים ומאזנים זה את זה, וחיכוך אין. לכן לפי נוסחת המתקף–תנע (, והמתקף החיצוני אפס) התנע הכולל לאורך המסילה נשמר.
אנרגייה קינטית: אינה נשמרת. כוחות הפיצוץ עושים עבודה חיובית על שני החלקים, והאנרגייה הקינטית הכוללת גדלה ב־.
אנרגייה כוללת: נשמרת – האנרגייה הכימית האצורה במטען הנפץ הופכת לאנרגייה קינטית (ומעט לחום ולקול, שזנחנו).
טעות נפוצה: לחשוב שאם התנע נשמר גם האנרגייה הקינטית נשמרת. שני החוקים בלתי תלויים זה בזה.
סעיף ב
שני פתרונות: (שניהם בכיוון התנועה המקורי), או (חלק 1 נע אחורה),
ציר חיובי בכיוון התנועה המקורית.
אנרגייה: האנרגייה הקינטית אחרי הפיצוץ גדולה ב־:
ומ־:
יש שני פתרונות, ושניהם מקיימים את שני התנאים. בפתרון 1 שני החלקים ממשיכים קדימה, וחלק 1 (הקל) מהיר יותר – כלומר חלק 1 היה החלק הקדמי של הדאון. בפתרון 2 חלק 1 נע אחורה במהירות וחלק 2 מקדים אותו – כלומר חלק 1 היה החלק האחורי. משוואות השימור אינן "יודעות" איזה חלק נמצא מלפנים; אם היה נתון סדר החלקים, רק אחד הפתרונות היה מתאים (החלק הקדמי חייב להיות מהיר יותר).
בדיקה (פתרון 2): ✓, ✓.
שאלה 11 · פגז מתפצל בשיא מסלולו, ורסיס אחד ממשיך אנכית כלפי מעלהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
בניסוי במטווח, מתותח הניצב בנקודה O על קרקע אופקית יורים פגז שמסתו במהירות , בזווית מעל האופק (ראו תרשים).
כשהפגז מגיע לנקודה P, שיא מסלולו, הוא מתפצל בפיצוץ קצר לשני רסיסים: רסיס 1 שמסתו ורסיס 2 שמסתו . מיד לאחר הפיצוץ רסיס 1 נע אנכית כלפי מעלה במהירות שגודלה .
התנגדות האוויר זניחה. נתון: , .

חשבו את הגובה של הנקודה P מעל הקרקע.
חשבו את המרחק האופקי בין הנקודה O לבין הנקודה שבה רסיס 1 פוגע בקרקע.
חשבו את גודל המהירות של רסיס 2 מיד לאחר הפיצוץ, ואת הזווית בין כיוון מהירותו לבין האופק.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
רכיבי המהירות ההתחלתית:
בשיא המסלול רכיב המהירות האנכי מתאפס. בציר האנכי התאוצה כלפי מטה, ולכן מ־:
סעיף ב
זמן העלייה ל־P: מ־:
המרחק האופקי של P מ־O: רכיב המהירות האופקי קבוע עד הפיצוץ:
רסיס 1 יוצא מ־P במהירות אנכית בלבד, ואחרי הפיצוץ פועל עליו רק כוח הכובד, שהוא אנכי. לכן רכיב המהירות האופקי שלו נשאר אפס כל הזמן: הוא עולה, נעצר וחוזר ונופל לאורך אותו קו אנכי, ופוגע בקרקע בדיוק מתחת ל־P, במרחק מ־O.
טעות נפוצה: לחשוב שהרסיס "ממשיך" את התנועה האופקית של הפגז. אחרי הפיצוץ לכל רסיס מהירות משלו, ולרסיס 1 אין רכיב אופקי.
סעיף ג
, בזווית מתחת לאופק, קדימה (בכיוון ההתקדמות של הפגז)
משך הפיצוץ קצר מאוד, ולכן המתקף של כוח הכובד בזמן הפיצוץ זניח, והתנע הכולל מיד לפני הפיצוץ שווה לתנע הכולל מיד אחריו – בכל ציר בנפרד.
מיד לפני הפיצוץ (בשיא) מהירות הפגז אופקית: . ציר קדימה, ציר כלפי מעלה.
ציר : לרסיס 1 אין רכיב אופקי:
ציר : לפני הפיצוץ התנע האנכי אפס:
(הסימן השלילי: כלפי מטה.)
רסיס 2 נע קדימה, בזווית מתחת לאופק.
שאלה 12 · גוף מתפוצץ לשלושה רסיסים על משטח קרחבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוש קרח שמסתו נמצא במנוחה על משטח קרח אופקי וחלק. מטען נפץ קטן שהוטמן בתוכו מפרק אותו לשלושה רסיסים, שנעים על המשטח (ראו תרשים, מבט מלמעלה; ראשית הצירים O היא המקום שבו היה הגוש):
•רסיס 1, שמסתו , נע בכיוון החיובי של ציר במהירות ;
•רסיס 2, שמסתו , נע בכיוון החיובי של ציר במהירות ;
•רסיס 3 הוא שאר הגוש. הוא אינו מופיע בתרשים.

מצאו את גודל המהירות של רסיס 3 (בטאו באמצעות ) ואת כיוון תנועתו.
האנרגייה הקינטית שהשתחררה בפיצוץ היא . חשבו את .
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
, בזווית מהכיוון החיובי של ציר (כלומר מתחת לכיוון השלילי של ציר )
הכוחות בפיצוץ פנימיים, ובמישור המשטח אין כוח חיצוני (המשטח חלק; הכובד והנורמל אנכיים ומתאזנים). לכן התנע הכולל במישור נשמר, והוא אפס – כמו לפני הפיצוץ.
מסת רסיס 3: .
כיוון: שני הרכיבים שליליים, ולכן רסיס 3 נע ברביע השלישי:
מתחת לכיוון השלילי של ציר , כלומר בזווית מהכיוון החיובי של ציר .
טעות נפוצה: לשכוח שגם לרסיס 3 יש שני רכיבים – התנע של רסיס 3 צריך לבטל גם את התנע של רסיס 1 וגם את התנע של רסיס 2.
סעיף ב
לפני הפיצוץ הגוש במנוחה, ולכן כל האנרגייה הקינטית של הרסיסים באה מהפיצוץ:
הצבה:
שאלה 13 · גוף מתפרק לשני חלקים ומשגר נרתעבאורך בגרות · בדרך לבגרות
חלק 1. גוף שמסתו נמצא במנוחה על רצפה אופקית חלקה. פיצוץ פנימי מפרק אותו לשני חלקים הנעים אופקית: מסת חלק B גדולה פי 2 ממסת חלק A (). מיד לאחר הפיצוץ חלק A נע שמאלה במהירות שגודלה .
חלק 2. משגר כדורים לאימון טניס עומד על משטח אופקי חלק. המשגר יורה כדור שמסתו במהירות אופקית של , ומיד לאחר השיגור המשגר נרתע לאחור במהירות . לפני השיגור המשגר והכדור היו במנוחה.
חשבו את גודל המהירות של חלק B מיד לאחר הפיצוץ, וקבעו את כיוונה.
חשבו את האנרגיה שהשתחררה בפיצוץ (האנרגיה הקינטית שקיבלו שני החלקים).
חשבו את מסת המשגר שבחלק 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
ימינה
המסות: , ולכן ו־.
כוחות הפיצוץ פנימיים, והרצפה חלקה, ולכן התנע האופקי של המערכת נשמר. לפני הפיצוץ הגוף במנוחה, כלומר התנע הכולל אפס. נבחר כיוון חיובי ימינה:
הסימן חיובי: חלק B נע ימינה, בכיוון הפוך לחלק A.
סעיף ב
לפני הפיצוץ האנרגיה הקינטית אפס, ולכן האנרגיה שהשתחררה שווה לסכום האנרגיות הקינטיות של החלקים:
החלק הקל מקבל יותר אנרגיה: התנעים שווים בגודלם, ו־ גדולה יותר כשהמסה קטנה.
טעות נפוצה: לחשוב שגם האנרגיה הקינטית "נשמרת" ולכן אפס. בפיצוץ אנרגיה כימית (או אלסטית) הופכת לאנרגיה קינטית; רק התנע נשמר.
סעיף ג
על המשגר והכדור לא פועל כוח חיצוני אופקי (המשטח חלק), והכוח בין המשגר לכדור פנימי. לכן התנע האופקי נשמר, ולפני השיגור הוא אפס:
כיוון חיובי בכיוון הכדור: , :
שאלה 14 · גוף מתפרק על עגלה וחלק אחד נדבק לדופן העגלהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
עגלה שמסתה עומדת במנוחה על רצפה אופקית חלקה. בקצה השמאלי של העגלה יש דופן אנכית, ומשטח העגלה חלק (ראו תרשים).
על משטח העגלה מונח במנוחה גוף שמסתו . קפיץ דחוס בתוך הגוף משתחרר, והגוף מתפרק לשני חלקים הנעים אופקית בכיוונים מנוגדים: חלק A שמאלה וחלק B ימינה.
חלק A מחליק על המשטח החלק, פוגע בדופן העגלה במהירות ונדבק אליה. לאחר מכן העגלה וחלק A נעים יחד שמאלה במהירות .
חלק B מחליק ימינה ויוצא מהעגלה.

חשבו את מסת חלק A.
חשבו את המהירות של חלק B מיד לאחר ההתפרקות.
חשבו את האנרגיה שהשתחררה מהקפיץ בהתפרקות.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
משטח העגלה חלק, ולכן עד שחלק A פוגע בדופן לא פועל על העגלה כוח אופקי, והיא נשארת במנוחה.
ההתנגשות של חלק A בדופן היא התנגשות פלסטית. הרצפה חלקה, ולכן התנע האופקי של מערכת (חלק A + עגלה) נשמר:
סעיף ב
ימינה
מסת חלק B: .
בזמן ההתפרקות הכוחות בין החלקים פנימיים, ומשטח העגלה חלק, ולכן התנע האופקי של הגוף נשמר. לפני ההתפרקות התנע אפס. כיוון חיובי ימינה:
ימינה.
טעות נפוצה: להשתמש במהירות של העגלה במשוואת ההתפרקות. ברגע ההתפרקות העגלה אינה משתתפת; היא מתחילה לנוע רק כשחלק A פוגע בה.
סעיף ג
לפני ההתפרקות הגוף במנוחה, ולכן האנרגיה האלסטית שהשתחררה הפכה כולה לאנרגיה קינטית של שני החלקים:
שאלה 15 · גוף מתפרק בין קפיץ למסילה מעוקלתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוף שמסתו נמצא במנוחה על רצפה אופקית חלקה (ראו תרשים). משמאלו קפיץ רפוי המחובר לקיר, וקבוע הקפיץ הוא . מימינו הרצפה ממשיכה למסילה חלקה שצורתה רבע מעגל ברדיוס , המסתיימת בנקודה C, שבה המסילה אנכית.
פיצוץ קטן מפרק את הגוף לשני חלקים הנעים אופקית: חלק גדול שמסתו נע שמאלה, לעבר הקפיץ, וחלק קטן שמסתו נע ימינה, לעבר המסילה.
ידוע שהכיווץ המרבי של הקפיץ, לאחר שהחלק הגדול פוגע בו, הוא .

חשבו את מהירות החלק הגדול מיד לאחר הפיצוץ.
חשבו את מהירות החלק הקטן מיד לאחר הפיצוץ.
מהו הרדיוס הקטן ביותר של המסילה שעבורו החלק הקטן לא יעבור את נקודה C?
המסילה מוחלפת במסילה שרדיוסה . חשבו את מהירות החלק הקטן בנקודה C, ואת הגובה המרבי שאליו יגיע מעל הרצפה.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
שמאלה
לאחר הפיצוץ החלק הגדול נע על רצפה חלקה ופוגע בקפיץ. בכיוון התנועה פועל עליו רק כוח הקפיץ (משמר), ולכן האנרגיה המכנית נשמרת. בכיווץ המרבי הוא נעצר לרגע:
סעיף ב
ימינה
כוחות הפיצוץ פנימיים והרצפה חלקה, ולכן התנע האופקי נשמר. לפני הפיצוץ התנע אפס, ולכן התנעים של שני החלקים שווים בגודלם והפוכים בכיוונם:
ימינה.
סעיף ג
המסילה חלקה וכוח הנורמל מאונך למהירות, ולכן האנרגיה המכנית של החלק הקטן נשמרת. אם המסילה גבוהה מספיק, החלק עולה עד שמהירותו מתאפסת:
נקודה C נמצאת בגובה מעל הרצפה. כדי שהחלק לא יעבור אותה, הגובה המרבי שהוא יכול להגיע אליו צריך להיות לכל היותר :
ברדיוס זה החלק מגיע בדיוק עד C ונעצר בה לרגע.
סעיף ד
כלפי מעלה;
שימור אנרגיה בין הרצפה לנקודה C (בגובה ):
בנקודה C המסילה אנכית, ולכן המהירות שם אנכית כלפי מעלה. החלק עוזב את המסילה, עולה ישר למעלה ונעצר כשכל האנרגיה הקינטית שלו הפכה לאנרגיה פוטנציאלית כובדית:
כלומר מעל C. אחר כך הוא נופל בחזרה אל המסילה.
טעות נפוצה: לחשוב שהגובה המרבי תלוי ברדיוס המסילה. המסילה רק מכוונת את התנועה; האנרגיה נשמרת, והגובה המרבי נקבע רק על ידי המהירות בתחתית.
שאלה 16 · קרונות רכבת: התנתקות בעזרת קפיץ והתנגשות אלסטיתבאורך בגרות · ברמת בגרות
במגרש תמרון של רכבת נמצאים על מסילה ישרה ואופקית שלושה קרונות משא: , ו־, שמסותיהם , ו־ בהתאמה.
קרונות ו־ מחוברים זה לזה בצימוד, וביניהם קפיץ חוצץ מכווץ (ראו תרשים).
בתשובותיכם אין צורך להתייחס לאנרגיית הקפיץ. כוחות החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה.
נתון: , , מסת הקפיץ זניחה.
הקרונות ו־ והקפיץ המכווץ ביניהם נעים יחד ימינה במהירות .

הסבירו מדוע קרון , קרון והקפיץ שביניהם מהווים מערכת סגורה.
ברגע מסוים שחררו את הצימוד. הקפיץ התפשט, דחף את שני הקרונות ונפל מהם, והקרונות התנתקו זה מזה:
לאחר ההתנתקות קרון נע שמאלה במהירות שגודלה .
חשבו את המהירות של קרון (גודל וכיוון) מייד לאחר ההתנתקות של שני הקרונות.
חשבו את העבודה שהתבצעה על קרון במהלך ההתנתקות.
לאחר ההתנתקות קרון המשיך לנוע, והתנגש התנגשות אלסטית חד־ממדית בקרון שעמד במנוחה על המסילה.
לאחר ההתנגשות קרון המשיך לנוע באותו הכיוון, וגודל מהירותו קטן פי .
חשבו את , גודל מהירותו של קרון לאחר התנגשותו בקרון .
חשבו את , המסה של קרון .
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
שקול הכוחות החיצוניים על המערכת אפס: הכובד מאוזן על ידי הכוח הנורמלי מהמסילה, אין חיכוך; כוחות הקפיץ פנימיים. לכן התנע נשמר.
מערכת סגורה (לעניין תנע) היא מערכת ששקול הכוחות החיצוניים הפועלים עליה הוא אפס.
הכוחות החיצוניים על המערכת קפיץ:
- כוח הכובד על כל קרון – אנכי כלפי מטה, מאוזן על ידי הכוח הנורמלי שהמסילה מפעילה על הגלגלים (אין תנועה אנכית).
- חיכוך והתנגדות האוויר – זניחים לפי הנתון.
הכוחות שהקפיץ מפעיל על ועל , והכוחות בצימוד, הם כוחות פנימיים – הם פועלים בין חלקי המערכת, וזוגות הכוחות מבטלים זה את זה (החוק השלישי של ניוטון).
לכן שקול הכוחות החיצוניים אפס, והתנע הכולל של המערכת נשמר גם כשהקפיץ מתפשט.
סעיף ב
ימינה
המערכת סגורה, ולכן התנע נשמר. כיוון חיובי: ימינה. לאחר ההתנתקות (שמאלה).
התוצאה חיובית – נע ימינה במהירות .
טעות נפוצה: להציב את מהירות כחיובית – נע שמאלה, ולכן מהירותו שלילית.
סעיף ג
לפי משפט עבודה–אנרגייה, העבודה הכוללת על קרון שווה לשינוי באנרגייה הקינטית שלו (הכוח האופקי היחיד עליו הוא כוח הקפיץ):
הצבה:
העבודה שלילית: גודל מהירות קטן מ־ ל־ (הקפיץ דחף אותו נגד כיוון תנועתו, עצר אותו והאיץ אותו מעט בכיוון ההפוך).
טעות נפוצה: לחשב – השינוי באנרגייה הקינטית הוא הפרש האנרגיות, לא אנרגיית הפרש המהירויות.
סעיף ד
(ימינה)
לפני ההתנגשות: , . לאחר ההתנגשות ממשיך ימינה במהירות קטנה פי 3:
בהתנגשות אלסטית חד־ממדית, מדף הנוסחאות:
הצבה:
התוצאה חיובית – נע ימינה.
סעיף ה
שימור תנע בהתנגשות (כיוון חיובי ימינה):
בדיקה באנרגייה: לפני – ; אחרי – . האנרגייה הקינטית נשמרה, כמצופה בהתנגשות אלסטית.
(ואכן – רק כך הקרון הפוגע ממשיך באותו כיוון.)
שאלה 17 · מחליק, מזחלת ודופן משטח הקרח: תנע, מתקף והתנגשות פלסטיתבאורך בגרות · ברמת בגרות
בתרשים 1 שלפניכם מוצג משטח קרח אופקי, ובקצהו דופן. על הקרח נמצאים מזחלת , מחליק העומד צמוד אליה, ומחליק נוסף . החיכוך בין הקרח לבין המזחלת והמחליקים זניח.

בתחילה המזחלת והמחליק במנוחה. המחליק דוחף את המזחלת בידיו.
נתון:
המחליק דוחף את המזחלת, והמזחלת והמחליק מתחילים לנוע.
מהו התנע של המערכת "מזחלת ומחליק " מייד לאחר הדחיפה? הסבירו.
מייד לאחר הדחיפה, המזחלת נעה לכיוון הדופן במהירות שגודלה .
חשבו את המהירות של המחליק (גודל וכיוון) מייד לאחר הדחיפה.
המזחלת מתנגשת בדופן. לחזית המזחלת מחובר פגוש גומי, וההתנגשות בדופן אלסטית.
מצאו את המהירות של המזחלת (גודל וכיוון) מייד לאחר ההתנגשות בדופן. הסבירו.
חשבו את גודל המתקף שמפעילה הדופן על המזחלת, וציינו את כיוונו.
הגרף שלפניכם מתאר את גודל הכוח שמפעילה הדופן על המזחלת, כפונקציה של הזמן.

קבעו איזה גודל פיזיקלי מייצג השטח הכלוא בין הגרף ובין הציר האופקי (ציר הזמן).
חשבו בעזרת הגרף את הגודל המרבי של הכוח שהפעילה הדופן על המזחלת במהלך ההתנגשות.
המחליק , שאת מהירותו חישבתם בתת־סעיף א (2), מתנגש במחליק שמסתו , הנע לקראתו במהירות שגודלה .
שני המחליקים נאחזים זה בזה ונעים יחד.
נתון שהאנרגייה הקינטית של שני המחליקים יחד אחרי ההתנגשות היא אפס.
חשבו את , המהירות של המחליק לפני ההתנגשות.
אם גודל המהירות של המחליק לפני ההתנגשות יהיה גדול מגודל המהירות שחישבתם בתת־סעיף ד (1), לאיזה כיוון ינועו שני המחליקים יחד? קבעו והסבירו בלי חישוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א(1)
תנע המערכת הוא אפס.
לפני הדחיפה המזחלת והמחליק במנוחה, ולכן תנע המערכת היה אפס.
הכוחות החיצוניים על המערכת (כוח הכובד והכוח הנורמלי מהקרח) אנכיים ומאזנים זה את זה, ואין חיכוך. הכוחות שהמחליק והמזחלת מפעילים זה על זה בזמן הדחיפה הם כוחות פנימיים (זוג כוחות לפי החוק השלישי של ניוטון). לפי נוסחת מתקף–תנע, , וכשהמתקף החיצוני הכולל אפס – התנע נשמר.
לכן גם מייד לאחר הדחיפה תנע המערכת הוא אפס: התנעים של המזחלת ושל המחליק שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם.
סעיף א(2)
, בכיוון ההפוך לדופן (הרחק מהדופן)
כיוון חיובי – הרחק מהדופן (ימינה בתרשים); המזחלת נעה לכיוון הדופן, ולכן .
שימור תנע (תת־סעיף (1)):
הצבה:
הסימן חיובי: המחליק נע הרחק מהדופן (ימינה, לעבר המחליק ) במהירות .
סעיף ב(1)
, הרחק מהדופן
בהתנגשות אלסטית האנרגייה הקינטית הכוללת נשמרת. הדופן מקובעת (אינה זזה), ולכן אינה מקבלת אנרגייה קינטית, וכל האנרגייה הקינטית נשארת אצל המזחלת:
הדופן אינה מאפשרת למזחלת להמשיך דרכה, ולכן המזחלת מוחזרת: מייד אחרי ההתנגשות היא נעה הרחק מהדופן במהירות .
(זהו גם מקרה פרטי של הנוסחה מדף הנוסחאות עם : .)
סעיף ב(2)
, בכיוון הרחק מהדופן
מדף הנוסחאות, נוסחת מתקף–תנע (הדופן היא הכוח האופקי היחיד על המזחלת בזמן ההתנגשות):
כיוון חיובי – הרחק מהדופן: , :
גודל המתקף , וכיוונו הרחק מהדופן.
טעות נפוצה: לקבל מכיוון שגודל המהירות לא השתנה – התנע הוא וקטור, וכיוונו התהפך.
סעיף ג(1)
את גודל המתקף שהדופן מפעילה על המזחלת.
מדף הנוסחאות, מתקף של כוח משתנה:
האינטגרל הוא השטח הכלוא בין גרף הכוח כפונקציה של הזמן לבין ציר הזמן. לכן השטח מייצג את (גודל) המתקף שהדופן מפעילה על המזחלת במהלך ההתנגשות – והוא שווה לשינוי בתנע של המזחלת.
סעיף ג(2)
השטח מתחת לגרף הוא טרפז שגובהו : הבסיס התחתון הוא משך ההתנגשות כולו, , והבסיס העליון הוא משך הזמן שבו הכוח מרבי, . לפי תת־סעיף (1) השטח שווה למתקף מסעיף ב(2):
הצבה:
טעות נפוצה: לחשב את השטח כמשולש או כמלבן שבסיסו – יש לחשב את שטח הטרפז (או מלבן ושני משולשים).
סעיף ד(1)
(לכיוון הדופן, לקראת )
האנרגייה הקינטית אחרי ההתנגשות אפס, ולכן שני המחליקים יחד במנוחה: . כלומר התנע הכולל אחרי ההתנגשות הוא אפס.
בזמן ההתנגשות אין כוחות חיצוניים אופקיים, והתנע נשמר. כיוון חיובי – כיוון התנועה של (הרחק מהדופן); נע לקראתו, ולכן מהירותו :
הצבה:
המחליק נע לקראת (לכיוון הדופן) במהירות .
סעיף ד(2)
בכיוון התנועה של לפני ההתנגשות – לכיוון הדופן.
קביעה: שני המחליקים ינועו בכיוון שבו נע לפני ההתנגשות (לכיוון הדופן).
נימוק: בתת־סעיף (1) התנע של היה שווה בגודלו לתנע של ומנוגד לו, ולכן התנע הכולל היה אפס. אם מהירות גדולה יותר (ומסתו לא השתנתה), גודל התנע שלו גדול מגודל התנע של , . לכן התנע הכולל של המערכת לפני ההתנגשות אינו אפס, וכיוונו ככיוון התנע של .
התנע נשמר בהתנגשות, ולכן גם התנע של שני המחליקים יחד אחרי ההתנגשות בכיוון זה – הם נעים לכיוון הדופן.
שאלה 18 · שתי עגלות וקפיץ דחוס: הדחיפה, המדרון והמטוטלתבאורך בגרות · בינונית
שתי עגלות, ו-, שמסותיהן ו-, נמצאות במנוחה על מסילה אופקית חלקה. בין העגלות קפיץ קל דחוס, והעגלות קשורות זו לזו בחוט שמונע מהן לנוע (הקפיץ אינו מחובר לעגלות). משמאל, המסילה האופקית ממשיכה במעבר חלק אל מדרון.

ברגע מסוים שורפים את החוט. הקפיץ חוזר לאורכו הרפוי, ותוך כך דוחף את העגלות לכיוונים מנוגדים. אחרי שהעגלות נפרדות מהקפיץ, הן נעות על המסילה האופקית במהירויות קבועות שגודלן ו-, והקפיץ נופל הצידה. האנרגייה שהייתה אגורה בקפיץ הדחוס היא .
בסעיפים א-ג דנים במערכת שתי העגלות והקפיץ, בפרק הזמן שמרגע שריפת החוט ועד הרגע שבו העגלות נפרדות מהקפיץ.
קבעו אם בפרק הזמן הזה התנע של המערכת נשמר. נמקו.
קבעו אם בפרק הזמן הזה האנרגייה המכנית הכוללת של המערכת נשמרת. נמקו.
חשבו את ואת .
עגלה מגיעה אל המדרון, עולה עליו עד לנקודה , שגובהה מעל המסילה האופקית, וחוזרת למטה.
הוכיחו שבין העגלה למדרון יש חיכוך.
חשבו את העבודה שביצע כוח החיכוך על העגלה בעלייתה מתחתית המדרון עד הנקודה .
על עגלה מחובר מוט אנכי, ובקצהו העליון תלויה מטוטלת קטנה. המטוטלת קלה מאוד, והיא אינה משפיעה על תנועת העגלה.
בתרשים מוצגים שלושה מצבים אפשריים של המטוטלת, I עד III. איזה מהם מתאר נכון את המטוטלת אחרי שעגלה נפרדה מהקפיץ ונעה ימינה על המסילה האופקית (אחרי שהתנודות דעכו)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
כן. הכוחות החיצוניים (כובד ונורמל) אנכיים ומאזנים זה את זה, ואין חיכוך – הכוח החיצוני השקול אפס.
התנע של מערכת נשמר כאשר הכוח החיצוני השקול עליה אפס.
•הכוחות שהקפיץ מפעיל על העגלות הם כוחות פנימיים במערכת, והם אינם משנים את התנע הכולל (לפי החוק השלישי, הם שווים ומנוגדים).
•הכוחות החיצוניים: כוח הכובד והכוח הנורמלי שהמסילה מפעילה. שניהם אנכיים, והעגלות אינן מאיצות אנכית, ולכן הם מאזנים זה את זה.
•המסילה חלקה – אין כוח חיכוך אופקי.
הכוח החיצוני השקול אפס, ולכן התנע של המערכת נשמר: הוא היה אפס לפני שריפת החוט, ונשאר אפס.
סעיף ב
כן. האנרגייה האלסטית של הקפיץ הופכת לאנרגייה קינטית של העגלות, ואין חיכוך שהופך אנרגייה לחום.
האנרגייה המכנית של המערכת כוללת את האנרגייה הקינטית של העגלות ואת האנרגייה האלסטית של הקפיץ (אנרגיית הגובה לא משתנה – התנועה אופקית).
כוח הקפיץ הוא כוח משמר, והמסילה חלקה, כך שאין כוח שמבצע עבודה שהופכת אנרגייה מכנית לחום. לכן האנרגייה המכנית הכוללת נשמרת: של אנרגייה אלסטית הופכים כולם לאנרגייה קינטית של העגלות.
טעות נפוצה: לחשוב שאם התנע נשמר אז גם האנרגייה נשמרת (או להפך). אלה שני תנאים שונים – כאן שניהם מתקיימים, מסיבות שונות.
סעיף ג
(שמאלה), (ימינה)
שימור תנע (התנע ההתחלתי אפס):
העגלה הקלה נעה מהר יותר: הקפיץ מפעיל על שתיהן מתקף שווה בגודלו.
סעיף ד
בלי חיכוך העגלה הייתה עולה לגובה ; היא הגיעה רק ל-, ולכן חלק מהאנרגייה המכנית אבד – יש חיכוך.
נניח שהמדרון חלק. אז רק כוח הכובד מבצע עבודה (הנורמל מאונך לתנועה), והאנרגייה המכנית של העגלה נשמרת. בגובה המרבי מהירותה אפס:
בפועל העגלה עצרה בגובה . כלומר האנרגייה המכנית שלה קטנה בדרך, וזה קורה רק אם פועל כוח שאינו משמר שמבצע עבודה שלילית – חיכוך. לכן המדרון אינו חלק.
סעיף ה
משפט עבודה–אנרגיה: עבודת החיכוך שווה לשינוי באנרגייה המכנית של העגלה.
העבודה שלילית: החיכוך מכוון נגד כיוון התנועה.
סעיף ו
מצב II: החוט אנכי.
אחרי ההיפרדות מהקפיץ העגלה נעה על מסילה חלקה במהירות קבועה, כלומר התאוצה שלה – וגם של המטוטלת שנעה איתה – אפס.
על גוף המטוטלת פועלים רק כוח הכובד (אנכי כלפי מטה) והמתיחות בחוט (לאורך החוט). כדי שהכוח השקול יהיה אפס, המתיחות צריכה להיות אנכית כלפי מעלה – כלומר החוט אנכי: מצב II.
אילו החוט היה נטוי (מצבים I או III), לרכיב האופקי של המתיחות לא היה כוח שמאזן אותו, והמטוטלת הייתה מאיצה אופקית – בסתירה למהירות הקבועה.
טעות נפוצה: לחשוב שהמטוטלת "נשארת מאחור" כי העגלה נעה ימינה. נטייה כזו קורית רק בזמן שינוי מהירות (למשל בזמן שהקפיץ דוחף), ולא בתנועה במהירות קבועה.
שאלה 19 · דסקיות על שולחן אוויר: קפיץ, דופן והתנגשות פלסטיתבאורך בגרות · בינונית
על שולחן אוויר אופקי נמצאות שלוש דסקיות, , ו-. החיכוך בין הדסקיות לשולחן זניח. בקצה השמאלי של השולחן יש דופן קשיחה.
בין הדסקיות ו- דחוס קפיץ קל, ושתי הדסקיות קשורות זו לזו בחוט. בתחילה ו- במנוחה.

נתון: , .
שורפים את החוט, הקפיץ מתארך, והדסקיות ו- מתחילות לנוע. מהו התנע של המערכת "דסקית ודסקית " מייד אחרי שהקפיץ השתחרר? הסבירו.
מייד אחרי השחרור דסקית נעה לעבר הדופן במהירות שגודלה . חשבו את המהירות של דסקית (גודל וכיוון), ואת האנרגיה האלסטית שהייתה אגורה בקפיץ.
דסקית פוגעת בדופן וחוזרת ממנה במהירות שגודלה . חשבו את גודל המתקף שהדופן מפעילה על דסקית , וציינו את כיוונו.
האם ההתנגשות של דסקית בדופן אלסטית? חשבו כמה אנרגיה קינטית אבדה בהתנגשות.
הגרף שלפניכם (הזמן במילישניות) מתאר את גודל הכוח שהדופן מפעילה על דסקית כפונקציה של הזמן, במהלך ההתנגשות:
מה מייצג השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר הזמן? חשבו בעזרת הגרף את הגודל המרבי של הכוח שהדופן הפעילה על .
דסקית , שמהירותה חושבה בסעיף ב, מתנגשת בדסקית שמסתה , הנעה לקראתה. שתי הדסקיות נצמדות זו לזו. נתון שהאנרגיה הקינטית של שתי הדסקיות הצמודות אחרי ההתנגשות היא אפס. חשבו את המהירות של לפני ההתנגשות.
אילו גודל המהירות של לפני ההתנגשות היה קטן מזה שחישבתם בסעיף ו, לאיזה כיוון היו נעות שתי הדסקיות הצמודות? קבעו בלי חישוב והסבירו.
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
אפס.
לפני שריפת החוט שתי הדסקיות במנוחה, ולכן תנע המערכת אפס.
הכוחות החיצוניים על המערכת – כוח הכובד והכוח שהשולחן (כרית האוויר) מפעיל – אנכיים ומאזנים זה את זה, ואין חיכוך. הכוחות שהקפיץ מפעיל על שתי הדסקיות הם כוחות פנימיים של המערכת. המתקף החיצוני הכולל אפס, ולכן התנע נשמר: גם אחרי השחרור תנע המערכת אפס – לשתי הדסקיות תנעים שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם.
סעיף ב
, הרחק מהדופן (לעבר );
כיוון חיובי – הרחק מהדופן (ימינה). . משימור תנע:
הסימן חיובי: נעה הרחק מהדופן, לעבר .
אין חיכוך, ולכן כל האנרגיה האלסטית של הקפיץ הפכה לאנרגיה קינטית של הדסקיות:
סעיף ג
, הרחק מהדופן
בזמן הפגיעה הכוח האופקי היחיד על הוא הכוח של הדופן, ולכן המתקף שלו שווה לשינוי התנע של . כיוון חיובי – הרחק מהדופן: לפני הפגיעה , אחריה .
המתקף חיובי: בכיוון הרחק מהדופן.
טעות נפוצה: לחשב – להפחית גדלים במקום מהירויות עם סימן. כיוון התנועה התהפך, ולכן השינוי בתנע הוא סכום הגדלים.
סעיף ד
לא אלסטית; אבדו
הדופן קשיחה ואינה זזה, ולכן בהתנגשות אלסטית הייתה חוזרת באותו גודל מהירות, . היא חזרה ב- בלבד, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית.
לפני הפגיעה: ; אחרי הפגיעה: .
האנרגיה הזו הפכה לחום, לקול ולעיוות של הדסקית והדופן.
סעיף ה
השטח מייצג את המתקף;
מתקף של כוח משתנה הוא , כלומר השטח בין גרף הכוח–זמן לבין ציר הזמן. לכן השטח מייצג את גודל המתקף שהדופן מפעילה על , והוא שווה ל- (סעיף ג).
השטח הוא משולש: הבסיס הוא משך ההתנגשות, , והגובה הוא :
המקום של השיא על ציר הזמן () אינו משפיע על השטח: שטח משולש תלוי רק בבסיס ובגובה.
סעיף ו
, לעבר הדופן
אנרגיה קינטית אפס פירושה ששתי הדסקיות במנוחה אחרי ההתנגשות, ולכן התנע הכולל אחרי ההתנגשות אפס. בזמן ההתנגשות אין כוחות חיצוניים אופקיים, ולכן גם התנע לפני ההתנגשות היה אפס: התנעים של ו- שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם.
נעה לעבר הדופן (שמאלה), לקראת .
סעיף ז
בכיוון התנועה של , הרחק מהדופן.
התנע של לא השתנה, והתנע של (בכיוון ההפוך) קטן יותר מבסעיף ו. לכן התנע הכולל לפני ההתנגשות כבר אינו אפס: הוא בכיוון התנע של , הרחק מהדופן. התנע נשמר בהתנגשות, ולכן גם הדסקיות הצמודות נעות הרחק מהדופן.
שאלה 20 · מחליק על קרח זורק כדור לעבר קיר ותופס אותובאורך בגרות · ברמת בגרות
מחליק שמסתו עומד במנוחה על משטח קרח חלק, במרחק מקיר אנכי. המחליק מחזיק כדור כבד שמסתו , וזורק אותו אופקית לעבר הקיר במהירות (ביחס לקרח). הכדור פוגע בקיר בהתנגשות אלסטית, חוזר, והמחליק תופס אותו.
הזניחו את התנגדות האוויר, את מידות המחליק והכדור, ואת התנועה האנכית של הכדור. בחרו את הכיוון אל הקיר כחיובי.
חשבו את מהירות המחליק מיד לאחר זריקת הכדור.
מהו התנע הכולל של מערכת מחליק–כדור מיד לאחר הזריקה? נמקו.
חשבו את מהירות המחליק מיד לאחר שתפס את הכדור.
איזה מרחק עובר המחליק מרגע זריקת הכדור ועד שהוא תופס אותו?
האם התנע של מערכת מחליק–כדור נשמר לאורך כל התהליך (מהזריקה ועד אחרי התפיסה)? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
(מתרחק מהקיר)
לפני הזריקה המחליק והכדור במנוחה, והתנע הכולל אפס. בזמן הזריקה הכוחות בין המחליק לכדור פנימיים, והקרח חלק, ולכן התנע האופקי של המערכת נשמר:
המחליק נרתע ונע בכיוון ההפוך לקיר.
סעיף ב
התנע הכולל הוא סכום התנעים של שני הגופים (כיוון חיובי: אל הקיר):
זה צפוי: לפני הזריקה המערכת במנוחה (), ובזמן הזריקה פעלו על המערכת בכיוון האופקי רק כוחות פנימיים, ולכן התנע הכולל נשאר אפס. לכדור ולמחליק תנעים שווים בגודלם והפוכים בכיוונם, אף שכל אחד מהם נע.
טעות נפוצה: לחשוב שאם שני הגופים נעים, התנע הכולל אינו אפס. התנע הוא וקטור, והתנעים מבטלים זה את זה.
סעיף ג
(מתרחק מהקיר)
הפגיעה בקיר. ההתנגשות בקיר אלסטית והקיר קבוע, ולכן הכדור חוזר באותו גודל מהירות: .
התפיסה. בזמן התפיסה הכוחות בין המחליק לכדור פנימיים, ולכן התנע נשמר. אחרי התפיסה הם נעים יחד (התנגשות פלסטית):
המחליק מתרחק מהקיר מהר יותר מאשר אחרי הזריקה.
סעיף ד
הדרך אל הקיר. הכדור עובר במהירות :
נמדוד מקום מהקיר (מרחק מהקיר). ברגע (מרגע הזריקה) המחליק נמצא ב:
הכדור, אחרי הפגיעה בקיר (), מתרחק מהקיר במהירות :
טעות נפוצה: לחשב את זמן החזרה כאילו המחליק נשאר במקום (). בזמן שהכדור בדרך, המחליק מתרחק.
סעיף ה
לא: הקיר הפעיל מתקף חיצוני על הכדור
התנע הכולל לפני הזריקה היה אפס, ואחרי התפיסה הוא:
התנע אינו נשמר. בזמן הפגיעה בקיר, הקיר (שאינו חלק מהמערכת) הפעיל על הכדור כוח חיצוני, ומתקף זה שינה את תנע הכדור מ־ ל־, כלומר שינוי של – בדיוק התנע הכולל של המערכת בסוף. התנע נשמר רק בשלבים שבהם פעלו כוחות פנימיים בלבד: בזריקה ובתפיסה.
עוד 4 שאלות על התפרקות והתנתקות (קפיץ בין גופים)
השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.
- כדור פוגע בכדור כבד שמתפרק לשלושה רסיסים (באורך בגרות · ברמת בגרות)
על שולחן אופקי חלק נמצא במנוחה כדור חרס שמסתו . כדור קטן שמסתו נע לעברו במהירות ומתנגש בו. בעקבות ההתנגשות הכדור הקטן נרתע…
- פגז זיקוקים מתפצל בשיא מסלולו (באורך בגרות · ברמת בגרות)
פגז זיקוקים שמסתו נורה באלכסון מנקודה O על קרקע אופקית. בנקודה P, הנקודה הגבוהה ביותר במסלולו, הפגז נמצא בגובה…
- פיצוץ קפיץ ידוע־אנרגייה והתנגשות אלסטית: האם תהיה התנגשות נוספת (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
על מסילה אופקית חלקה וארוכה מונחות שלוש עגלות: שמסתה , שמסתה ו־ שמסתה (ראו…
- דאונים, קפיץ ופגוש: האם הדאון המוחזר ישיג את השני (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
על מסלול אוויר אופקי נמצאים שני דאונים, ו־, ובקצה המסלול פגוש קבוע. בין הדאונים קפיץ דחוס שמסתו זניחה, והם קשורים זה לזה בחוט. הדאון…
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- מסילת אוויר: התנתקות והתנגשות אלסטית · קיץ 2025, שאלה 4
- גופים על מסילה: קפיץ, התנגשות בקיר והתנגשות פלסטית · קיץ 2022 מועד מיוחד, שאלה 5