דילוג לתוכן המרכזי

התנגשות אלסטית - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנע ומתקף · 42 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · דסקית כבדה פוגעת חזיתית בדסקית קלהקצרה · קלה

על משטח קרח אופקי, שהחיכוך בו זניח, נעה דסקית AA שמסתה 0.3 kg0.3\,\text{kg} במהירות 4 m/s4\,\text{m/s}, ופוגעת חזיתית בדסקית BB שמסתה 0.1 kg0.1\,\text{kg} ונמצאת במנוחה. לשתי הדסקיות שוליים מגומי, וההתנגשות אלסטית. אחרי ההתנגשות שתי הדסקיות נעות לאורך אותו קו ישר.

א.

מה מהירויות הדסקיות (גודל וכיוון) מיד אחרי ההתנגשות?

ב.

איזה חלק מהאנרגיה הקינטית של AA עבר אל BB?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

vA′=2 m/sv_A'=2\,\text{m/s}, vB′=6 m/sv_B'=6\,\text{m/s} – שתיהן בכיוון התנועה המקורי של AA

נבחר כיוון חיובי בכיוון התנועה של AA. בהתנגשות אלסטית חזיתית בגוף הנמצא במנוחה, משימור התנע ומשימור האנרגיה הקינטית מתקבל:

vA′=mA−mBmA+mB v=0.3−0.10.4⋅4=2 m/sv_A'=\frac{m_A-m_B}{m_A+m_B}\,v=\frac{0.3-0.1}{0.4}\cdot4=2\,\text{m/s}
vB′=2mAmA+mB v=0.60.4⋅4=6 m/sv_B'=\frac{2m_A}{m_A+m_B}\,v=\frac{0.6}{0.4}\cdot4=6\,\text{m/s}

שתי המהירויות חיוביות: AA הכבדה ממשיכה קדימה לאט יותר, ו־BB הקלה נעה לפניה מהר יותר.

בדיקת שימור התנע: 0.3⋅4=1.20.3\cdot4=1.2 ו־0.3⋅2+0.1⋅6=1.2 kg⋅m/s0.3\cdot2+0.1\cdot6=1.2\,\text{kg}\cdot\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

75%75\%

Ek,A=12⋅0.3⋅42=2.4 J,Ek,B′=12⋅0.1⋅62=1.8 JE_{k,A}=\tfrac12\cdot0.3\cdot4^2=2.4\,\text{J},\qquad E_{k,B}'=\tfrac12\cdot0.1\cdot6^2=1.8\,\text{J}
1.82.4=0.75\frac{1.8}{2.4}=0.75

ל־AA נשארו 12⋅0.3⋅22=0.6 J\tfrac12\cdot0.3\cdot2^2=0.6\,\text{J}, ובסך הכול 1.8+0.6=2.4 J1.8+0.6=2.4\,\text{J} – האנרגיה הקינטית נשמרה, כמו שצריך בהתנגשות אלסטית.

שאלה 2 · מכוניות מתנגשות בלונה פארק: המכונית המשיגה נעצרתקצרה · בינונית

בלונה פארק נוסעות שתי מכוניות מתנגשות באותו כיוון לאורך קו ישר. מכונית A, שמסתה יחד עם הנהג 100 kg100\,\text{kg}, נוסעת במהירות 6 m/s6\,\text{m/s} ומשיגה את מכונית B, הנוסעת לפניה במהירות 1 m/s1\,\text{m/s}. מסת מכונית B יחד עם הנהג שלה אינה ידועה.

לכל מכונית פגוש גומי, וההתנגשות ביניהן מצחית ואלסטית. מיד אחרי ההתנגשות מכונית A עומדת. בזמן ההתנגשות הקצרה אפשר להזניח את החיכוך ואת כוח המנועים.

א.

מצאו את מהירות מכונית B מיד אחרי ההתנגשות ואת המסה שלה (יחד עם הנהג).

ב.

בדקו שהאנרגיה הקינטית נשמרה.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

uB=5 m/su_B=5\,\text{m/s} בכיוון הנסיעה; mB=150 kgm_B=150\,\text{kg}

משני חוקי השימור (תנע ואנרגיה קינטית) נובע שבהתנגשות אלסטית מצחית המהירות היחסית מתהפכת: u2−u1=v1−v2u_2-u_1=v_1-v_2.

כאן uA=0u_A=0, ולכן:

uB−0=6−1  ⇒  uB=5 m/su_B-0=6-1\;\Rightarrow\;u_B=5\,\text{m/s}

שימור תנע (אין כוחות חיצוניים בכיוון התנועה):

mAvA+mBvB=mAuA+mBuB  ⇒  100⋅6+mB⋅1=0+5mB  ⇒  mB=150 kgm_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B\;\Rightarrow\;100\cdot6+m_B\cdot1=0+5m_B\;\Rightarrow\;m_B=150\,\text{kg}

טעות נפוצה: לכתוב mAvA=mBuBm_Av_A=m_Bu_B ולשכוח שגם למכונית B היה תנע לפני ההתנגשות.

סעיף ב

תשובה:

1875 J1875\,\text{J} לפני ואחרי

Ek=12⋅100⋅62+12⋅150⋅12=1800+75=1875 JE_k=\tfrac12\cdot100\cdot6^2+\tfrac12\cdot150\cdot1^2=1800+75=1875\,\text{J}
Ek′=0+12⋅150⋅52=1875 JE_k'=0+\tfrac12\cdot150\cdot5^2=1875\,\text{J}

האנרגיה הקינטית נשמרה, כמו שצריך בהתנגשות אלסטית.

שאלה 3 · גוש יורד במגלשה ומתנגש בגוש כבדקצרה · בינונית

גוש קטן שמסתו 1 kg1\,\text{kg} משתחרר ממנוחה מגובה 1.8 m1.8\,\text{m} על מגלשה חלקה, שבתחתיתה היא ממשיכה בהדרגה למשטח אופקי חלק. על המשטח האופקי עומד גוש שמסתו 3 kg3\,\text{kg}. הגוש הקטן פוגע בו, וההתנגשות אלסטית ומצחית.

א.

מצאו את המהירויות של שני הגושים מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

לאיזה גובה יעלה הגוש הקטן במגלשה? האם הוא יפגע שוב בגוש הכבד אחרי שיירד? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

הגוש הקטן: 3 m/s3\,\text{m/s} לאחור (לכיוון המגלשה); הגוש הכבד: 3 m/s3\,\text{m/s} קדימה

מהירות הגוש הקטן בתחתית (שימור אנרגיה, אין חיכוך):

v=2gh=2⋅10⋅1.8=6 m/sv=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot1.8}=6\,\text{m/s}

בהתנגשות – שימור תנע (הכיוון החיובי: מהמגלשה לעבר הגוש הכבד):

1⋅6=1⋅u1+3u21\cdot6=1\cdot u_1+3u_2

משני חוקי השימור (תנע ואנרגיה קינטית) נובע שבהתנגשות אלסטית מצחית המהירות היחסית מתהפכת: u2−u1=v1−v2u_2-u_1=v_1-v_2.

u2−u1=6u_2-u_1=6

פותרים: u1+3(u1+6)=6⇒4u1=−12⇒u1=−3 m/su_1+3(u_1+6)=6\Rightarrow4u_1=-12\Rightarrow u_1=-3\,\text{m/s}, ו־u2=3 m/su_2=3\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

h′=0.45 mh'=0.45\,\text{m}; לא תהיה פגיעה נוספת

שימור אנרגיה בעלייה:

h′=u122g=920=0.45 mh'=\frac{u_1^2}{2g}=\frac{9}{20}=0.45\,\text{m}

כשהגוש הקטן יחזור לתחתית, מהירותו תהיה שוב 3 m/s3\,\text{m/s}, הפעם קדימה – בדיוק כמו מהירות הגוש הכבד. המרחק ביניהם לא יקטן, ולכן הוא לא ישיג את הגוש הכבד.

שאלה 4 · דסקיות נעות בכיוונים ניצבים ומתנגשות – האם ההתנגשות אלסטית?קצרה · בינונית

על שולחן אוויר אופקי, שהחיכוך בו זניח, נעות שתי דסקיות ומתנגשות (ראו תרשים, מבט מלמעלה): דסקית 1, שמסתה m1=0.4 kgm_1=0.4\,\text{kg}, נעה בכיוון החיובי של ציר xx במהירות v1=6 m/sv_1=6\,\text{m/s}, ודסקית 2, שמסתה m2=0.6 kgm_2=0.6\,\text{kg}, נעה בכיוון החיובי של ציר yy במהירות v2=4 m/sv_2=4\,\text{m/s}.

מיד אחרי ההתנגשות דסקית 1 נעה בכיוון החיובי של ציר yy, ודסקית 2 נעה בזווית 37∘37^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx.

נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

חשבו את גודל המהירות של כל אחת מהדסקיות מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

האם ההתנגשות אלסטית? אם לא, כמה אנרגיה קינטית אבדה בהתנגשות?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

u1=1.5 m/su_1=1.5\,\text{m/s}, u2=5 m/su_2=5\,\text{m/s}

בזמן ההתנגשות הכוחות האופקיים היחידים הם הכוחות שהדסקיות מפעילות זו על זו (כוחות פנימיים). כוח הכובד והכוח הנורמלי אנכיים ומאזנים זה את זה, ולכן התנע של המערכת נשמר – בכל אחד משני הצירים בנפרד.

ציר xx: לפני ההתנגשות רק לדסקית 1 יש תנע בציר xx, ואחריה רק לדסקית 2:

m1v1=m2u2cos⁡37∘  ⇒  0.4⋅6=0.6⋅0.8 u2  ⇒  u2=2.40.48=5 m/sm_1v_1=m_2u_2\cos37^\circ\;\Rightarrow\;0.4\cdot6=0.6\cdot0.8\,u_2\;\Rightarrow\;u_2=\frac{2.4}{0.48}=5\,\text{m/s}

ציר yy:

m2v2=m1u1+m2u2sin⁡37∘  ⇒  0.6⋅4=0.4 u1+0.6⋅5⋅0.6m_2v_2=m_1u_1+m_2u_2\sin37^\circ\;\Rightarrow\;0.6\cdot4=0.4\,u_1+0.6\cdot5\cdot0.6
2.4=0.4 u1+1.8  ⇒  u1=1.5 m/s2.4=0.4\,u_1+1.8\;\Rightarrow\;u_1=1.5\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

לא. אבדו 4.05 J4.05\,\text{J}.

התנגשות אלסטית היא התנגשות שבה האנרגיה הקינטית של המערכת נשמרת. נשווה:

Ek,before=12⋅0.4⋅62+12⋅0.6⋅42=7.2+4.8=12 JE_{k,\text{before}}=\tfrac12\cdot0.4\cdot6^2+\tfrac12\cdot0.6\cdot4^2=7.2+4.8=12\,\text{J}
Ek,after=12⋅0.4⋅1.52+12⋅0.6⋅52=0.45+7.5=7.95 JE_{k,\text{after}}=\tfrac12\cdot0.4\cdot1.5^2+\tfrac12\cdot0.6\cdot5^2=0.45+7.5=7.95\,\text{J}

האנרגיה הקינטית קטנה, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית. האנרגיה שאבדה (הפכה לחום, לעיוות ולקול):

ΔE=12−7.95=4.05 J\Delta E=12-7.95=4.05\,\text{J}

טעות נפוצה: לחבר את גודלי התנע של הדסקיות לפני ההתנגשות (2.4+2.42.4+2.4). התנע הוא וקטור, ולכן משמרים כל רכיב בנפרד; האנרגיה הקינטית, לעומת זאת, היא סקלר ומחברים אותה ישירות.

שאלה 5 · שתי מטוטלות זהות: אלסטית מול פלסטיתביניים · בינונית

שני כדורים קטנים זהים תלויים מאותה נקודה על שני חוטים שאורך כל אחד מהם L=0.9 mL=0.9\,\text{m}, כך שבמנוחה הם נוגעים זה בזה בנקודה הנמוכה. מסיטים את הכדור השמאלי כך שחוטו מתוח ויוצר זווית 60∘60^\circ עם האנך, ומשחררים אותו ממנוחה (ראו איור). התנגדות האוויר זניחה, וההתנגשות מצחית.

א.

מה מהירות הכדור השמאלי רגע לפני שהוא פוגע בכדור הימני?

ב.

נניח שההתנגשות אלסטית. מה מהירויות הכדורים מיד אחריה, ומה הזווית המרבית שאליה יגיע חוטו של הכדור הימני?

ג.

תארו מה יקרה אחר כך (בהתנגשות אלסטית).

ד.

עכשיו נניח שהכדורים נצמדים זה לזה בהתנגשות. מצאו את מהירותם המשותפת, את הזווית המרבית של החוטים, ואיזה חלק מהאנרגיה אבד.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

v=3 m/sv=3\,\text{m/s}

המתיחות ניצבת למסלול ואינה מבצעת עבודה, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת. הירידה בגובה:

h=L(1−cos⁡60∘)=0.9⋅0.5=0.45 mh=L(1-\cos60^\circ)=0.9\cdot0.5=0.45\,\text{m}
v=2gh=2⋅10⋅0.45=3 m/sv=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.45}=3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

השמאלי נעצר, הימני נע ב־3 m/s3\,\text{m/s}; זווית מרבית 60∘60^\circ

שימור תנע: mv=mu1+mu2⇒u1+u2=3mv=mu_1+mu_2\Rightarrow u_1+u_2=3.

משני חוקי השימור (תנע ואנרגיה קינטית) נובע שבהתנגשות אלסטית מצחית המהירות היחסית מתהפכת: u2−u1=v1−v2u_2-u_1=v_1-v_2. כאן u2−u1=3u_2-u_1=3.

לכן u1=0u_1=0 ו־u2=3 m/su_2=3\,\text{m/s}: בהתנגשות אלסטית מצחית של מסות שוות הגופים מחליפים מהירויות.

הכדור הימני מקבל את כל האנרגיה, ולכן מתרומם לאותו גובה 0.45 m0.45\,\text{m} – כלומר לזווית 60∘60^\circ.

סעיף ג

תשובה:

התנועה חוזרת על עצמה: הכדורים מחליפים תפקידים בכל התנגשות, כל אחד עולה בתורו ל־60∘60^\circ

הכדור הימני חוזר לנקודה הנמוכה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s} שמאלה ופוגע בכדור השמאלי העומד. שוב הם מחליפים מהירויות: הימני נעצר, והשמאלי עולה ל־60∘60^\circ בצד שמאל. כך זה ממשיך – בכל רגע רק כדור אחד בתנועה, והאנרגיה עוברת ביניהם הלוך ושוב בלי הפסד.

סעיף ד

תשובה:

V=1.5 m/sV=1.5\,\text{m/s}; cos⁡θ=0.875\cos\theta=0.875, θ≈29∘\theta\approx29^\circ; אבדה מחצית מהאנרגיה

שימור תנע בהתנגשות פלסטית:

mv=2mV  ⇒  V=1.5 m/smv=2mV\;\Rightarrow\;V=1.5\,\text{m/s}

שימור אנרגיה בעלייה:

h′=V22g=1.5220=0.1125 mh'=\frac{V^2}{2g}=\frac{1.5^2}{20}=0.1125\,\text{m}
cos⁡θ=1−h′L=1−0.11250.9=0.875  ⇒  θ≈29∘\cos\theta=1-\frac{h'}{L}=1-\frac{0.1125}{0.9}=0.875\;\Rightarrow\;\theta\approx29^\circ

האנרגיה אחרי ההתנגשות: 12(2m)(v2)2=12⋅12mv2\tfrac12(2m)\big(\frac v2\big)^2=\tfrac12\cdot\tfrac12mv^2 – מחצית מהאנרגיה שלפניה.

טעות נפוצה: לחשוב שהזווית יורדת לחצי (30∘30^\circ). הגובה ירד לרבע (0.11250.1125 לעומת 0.450.45), אבל הקשר בין הגובה לזווית אינו ליניארי.

שאלה 6 · קרונות בחצר מיון: פגושים קפיציים, צימוד ומפגשביניים · בינונית

בחצר מיון של רכבת נמצאים שלושה קרונות על מסילה ישרה ואופקית (ראו תרשים). קרון A, שמסתו mA=4⋅104 kgm_A=4\cdot10^{4}\,\text{kg}, נע ימינה במהירות vA=2.5 m/sv_A=2.5\,\text{m/s} ופוגע בקרון B, שמסתו mB=1⋅104 kgm_B=1\cdot10^{4}\,\text{kg} והוא עומד במנוחה. ההתנגשות בין A ל־B נעשית דרך פגושים קפיציים, והיא אלסטית.

קרון C, שמסתו mC=3⋅104 kgm_C=3\cdot10^{4}\,\text{kg}, נע שמאלה, לקראת B, במהירות vC=2 m/sv_C=2\,\text{m/s}. ברגע ההתנגשות בין A ל־B, קרון C נמצא במרחק D=48 mD=48\,\text{m} מימין לקרון B. כשקרון B פוגש את קרון C, המצמד האוטומטי ביניהם ננעל, והם ממשיכים לנוע יחד.

החיכוך זניח, משכי ההתנגשויות קצרים מאוד, והתייחסו לקרונות כאל גופים נקודתיים. הכיוון החיובי – ימינה.

א.

חשבו את מהירויות הקרונות A ו־B (גודל וכיוון) מיד אחרי ההתנגשות ביניהם.

ב.

חשבו את המהירות המשותפת (גודל וכיוון) של הקרונות B ו־C אחרי הצימוד, ואת האנרגיה הקינטית שאבדה בצימוד.

ג.

קרון A והזוג הצמוד נפגשים. כמה זמן עובר מרגע ההתנגשות הראשונה ועד המפגש, ובאיזה מרחק מהמקום של ההתנגשות הראשונה הוא מתרחש?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

uA=1.5 m/su_A=1.5\,\text{m/s} ימינה, uB=4 m/su_B=4\,\text{m/s} ימינה

במהלך ההתנגשות אין כוחות חיצוניים אופקיים, ולכן התנע נשמר; ההתנגשות אלסטית, ולכן גם האנרגיה הקינטית נשמרת.

שימור תנע (נחלק ב־10410^{4}):

4⋅2.5=4uA+1⋅uB  ⇒  4uA+uB=104\cdot2.5=4u_A+1\cdot u_B\;\Rightarrow\;4u_A+u_B=10

משני חוקי השימור (תנע ואנרגיה קינטית) נובע שבהתנגשות אלסטית מצחית המהירות היחסית מתהפכת: u2−u1=v1−v2u_2-u_1=v_1-v_2.

uB−uA=2.5−0=2.5u_B-u_A=2.5-0=2.5

הצבה: 4uA+uA+2.5=10⇒uA=1.5 m/s4u_A+u_A+2.5=10\Rightarrow u_A=1.5\,\text{m/s}, ו־uB=4 m/su_B=4\,\text{m/s}.

שתי המהירויות חיוביות: קרון A הכבד ממשיך ימינה לאט יותר, וקרון B הקל מתרחק ממנו.

בדיקת אנרגיה: 12⋅4⋅104⋅2.52=1.25⋅105 J\tfrac12\cdot4\cdot10^{4}\cdot2.5^2=1.25\cdot10^{5}\,\text{J} לפני, ו־12⋅4⋅104⋅1.52+12⋅104⋅42=4.5⋅104+8⋅104=1.25⋅105 J\tfrac12\cdot4\cdot10^{4}\cdot1.5^2+\tfrac12\cdot10^{4}\cdot4^2=4.5\cdot10^{4}+8\cdot10^{4}=1.25\cdot10^{5}\,\text{J} אחרי.

סעיף ב

תשובה:

V=0.5 m/sV=0.5\,\text{m/s} שמאלה; אבדו 1.35⋅105 J1.35\cdot10^{5}\,\text{J}

בצימוד התנע של B ו־C נשמר. קרון C נע שמאלה, ולכן מהירותו −2 m/s-2\,\text{m/s}:

mBuB+mCvC=(mB+mC)V  ⇒  104⋅4+3⋅104⋅(−2)=4⋅104 Vm_Bu_B+m_Cv_C=(m_B+m_C)V\;\Rightarrow\;10^{4}\cdot4+3\cdot10^{4}\cdot(-2)=4\cdot10^{4}\,V
V=−2⋅1044⋅104=−0.5 m/sV=\frac{-2\cdot10^{4}}{4\cdot10^{4}}=-0.5\,\text{m/s}

הסימן השלילי: הזוג הצמוד נע שמאלה, לקראת קרון A.

האנרגיה הקינטית לפני ואחרי:

E1=12⋅104⋅42+12⋅3⋅104⋅22=8⋅104+6⋅104=1.4⋅105 JE_1=\tfrac12\cdot10^{4}\cdot4^2+\tfrac12\cdot3\cdot10^{4}\cdot2^2=8\cdot10^{4}+6\cdot10^{4}=1.4\cdot10^{5}\,\text{J}
E2=12⋅4⋅104⋅0.52=5⋅103 JE_2=\tfrac12\cdot4\cdot10^{4}\cdot0.5^2=5\cdot10^{3}\,\text{J}
ΔE=1.4⋅105−5⋅103=1.35⋅105 J\Delta E=1.4\cdot10^{5}-5\cdot10^{3}=1.35\cdot10^{5}\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

t=18 st=18\,\text{s}, במרחק 27 m27\,\text{m} מימין למקום ההתנגשות הראשונה

נמדוד מקומות מנקודת ההתנגשות הראשונה (ימינה חיובי) וזמנים מרגע ההתנגשות הראשונה. בין ההתנגשויות כל קרון נע במהירות קבועה.

שלב 1 – עד הצימוד: B נע ימינה ב־4 m/s4\,\text{m/s} ו־C נע שמאלה ב־2 m/s2\,\text{m/s}, ולכן הם מתקרבים זה לזה ב־6 m/s6\,\text{m/s}:

t1=D4+2=486=8 st_1=\frac{D}{4+2}=\frac{48}{6}=8\,\text{s}

הצימוד מתרחש ב־x=4⋅8=32 mx=4\cdot8=32\,\text{m}. באותו רגע קרון A נמצא ב־xA=1.5⋅8=12 mx_A=1.5\cdot8=12\,\text{m}, והמרחק ביניהם 32−12=20 m32-12=20\,\text{m}.

שלב 2 – המפגש: A נע ימינה ב־1.5 m/s1.5\,\text{m/s} והזוג נע שמאלה ב־0.5 m/s0.5\,\text{m/s}; הם מתקרבים ב־2 m/s2\,\text{m/s}:

t2=202=10 s,t=t1+t2=18 st_2=\frac{20}{2}=10\,\text{s},\qquad t=t_1+t_2=18\,\text{s}

מקום המפגש: x=1.5⋅18=27 mx=1.5\cdot18=27\,\text{m}. בדיקה: 32−0.5⋅10=27 m32-0.5\cdot10=27\,\text{m} – מתאים.

טעות נפוצה: לשכוח שגם קרון C נע בשלב 1, ולחשב t1=484t_1=\frac{48}{4}.

שאלה 7 · התנגשות אלסטית במישור: מה מסת הכדור הפגוע?ביניים · קשה

כדור 1 שמסתו 3 kg3\,\text{kg} נע על משטח אופקי חלק במהירות 10 m/s10\,\text{m/s} בכיוון החיובי של ציר xx, ופוגע בכדור 2 שמסתו אינה ידועה ונמצא במנוחה. מיד אחרי ההתנגשות כדור 1 נע במהירות 6 m/s6\,\text{m/s} בזווית 53∘53^\circ מעל כיוון תנועתו המקורי (ראו איור). ידוע שההתנגשות אלסטית. נתון: sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6.

א.

מצאו את רכיבי התנע של כדור 2 מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

היעזרו בכך שההתנגשות אלסטית, ומצאו את מסת כדור 2 ואת גודל מהירותו.

ג.

מצאו את כיוון התנועה של כדור 2, ואת הזווית בין כיווני התנועה של שני הכדורים אחרי ההתנגשות. מה מיוחד בתוצאה?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

p→2=(19.2, −14.4) kg⋅m/s\vec p_2=(19.2,\,-14.4)\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, גודלו 24 kg⋅m/s24\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

אין כוחות חיצוניים במישור, ולכן התנע נשמר בכל ציר. תנע כדור 1 אחרי ההתנגשות:

p→1′=3⋅(6⋅0.6,  6⋅0.8)=(10.8,  14.4) kg⋅m/s\vec p_1'=3\cdot(6\cdot0.6,\;6\cdot0.8)=(10.8,\;14.4)\,\text{kg}\cdot\text{m/s}
p→2=p→−p→1′=(30, 0)−(10.8, 14.4)=(19.2, −14.4) kg⋅m/s\vec p_2=\vec p-\vec p_1'=(30,\,0)-(10.8,\,14.4)=(19.2,\,-14.4)\,\text{kg}\cdot\text{m/s}
∣p→2∣=19.22+14.42=24 kg⋅m/s|\vec p_2|=\sqrt{19.2^2+14.4^2}=24\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

m2=3 kgm_2=3\,\text{kg}, u2=8 m/su_2=8\,\text{m/s}

בהתנגשות אלסטית האנרגיה הקינטית נשמרת:

Ek2=12⋅3⋅102−12⋅3⋅62=150−54=96 JE_{k2}=\tfrac12\cdot3\cdot10^2-\tfrac12\cdot3\cdot6^2=150-54=96\,\text{J}

את האנרגיה הקינטית אפשר לכתוב בעזרת התנע: Ek=p22mE_k=\frac{p^2}{2m}, ולכן:

m2=p222Ek2=2422⋅96=3 kgm_2=\frac{p_2^2}{2E_{k2}}=\frac{24^2}{2\cdot96}=3\,\text{kg}
u2=p2m2=243=8 m/su_2=\frac{p_2}{m_2}=\frac{24}{3}=8\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

36.9∘36.9^\circ מתחת לציר xx; הזווית בין הכדורים 90∘90^\circ

tan⁡θ2=14.419.2=0.75  ⇒  θ2≈36.9∘\tan\theta_2=\frac{14.4}{19.2}=0.75\;\Rightarrow\;\theta_2\approx36.9^\circ

מתחת לציר xx. הזווית בין הכיוונים: 53∘+36.9∘≈90∘53^\circ+36.9^\circ\approx90^\circ.

זו תכונה כללית: בהתנגשות אלסטית של שני גופים שווי מסה, כשאחד מהם במנוחה, הגופים נעים אחריה בכיוונים ניצבים (אלא אם ההתנגשות מצחית). אפשר לראות זאת כך: משימור התנע v→1=u→1+u→2\vec v_1=\vec u_1+\vec u_2, ומשימור האנרגיה v12=u12+u22v_1^2=u_1^2+u_2^2 – משפט פיתגורס, ולכן u→1⊥u→2\vec u_1\perp\vec u_2.

שאלה 8 · שלוש קרוניות: סקוטש וקפיץ בסדר הפוךביניים · קשה

שלוש קרוניות זהות, כל אחת שמסתה mm, עומדות בשורה על מסילה ישרה וחלקה, במרווחים זו מזו. קרונית 1 (השמאלית) מקבלת מהירות v0v_0 ימינה, לעבר קרונית 2.

בשני הניסויים שלהלן כל ההתנגשויות מצחיות. בהתנגשות עם סקוטש הקרוניות נצמדות זו לזו (פלסטית), ובהתנגשות דרך פגוש קפיצי היא אלסטית.

ניסוי I: בין קרוניות 1 ו־2 יש סקוטש, ובין קרוניות 2 ו־3 – פגוש קפיצי.

ניסוי II: בין קרוניות 1 ו־2 יש פגוש קפיצי, ובין קרוניות 2 ו־3 – סקוטש.

הביעו את התשובות באמצעות mm ו־v0v_0.

א.

בניסוי I: מצאו את מהירויות הקרוניות אחרי ההתנגשות הראשונה ואחרי ההתנגשות השנייה. האם תהיה התנגשות שלישית?

ב.

בניסוי II: מצאו את מהירויות הקרוניות אחרי כל ההתנגשויות.

ג.

באיזה מהניסויים אבד חלק גדול יותר מהאנרגיה הקינטית ההתחלתית? נמקו בחישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

אחרי הראשונה: הזוג 1+2 ב־v02\frac{v_0}{2}. אחרי השנייה: הזוג ב־v06\frac{v_0}{6}, קרונית 3 ב־2v03\frac{2v_0}{3} (שתיהן ימינה). אין התנגשות שלישית

התנגשות ראשונה (פלסטית):

mv0=2mV  ⇒  V=v02mv_0=2mV\;\Rightarrow\;V=\frac{v_0}{2}

התנגשות שנייה (אלסטית): הזוג (2m2m, מהירות v02\frac{v_0}{2}) פוגע בקרונית 3 העומדת. שימור תנע:

2m⋅v02=2mu12+mu3  ⇒  2u12+u3=v02m\cdot\frac{v_0}{2}=2mu_{12}+mu_3\;\Rightarrow\;2u_{12}+u_3=v_0

משני חוקי השימור (תנע ואנרגיה קינטית) נובע שבהתנגשות אלסטית מצחית המהירות היחסית מתהפכת: u2−u1=v1−v2u_2-u_1=v_1-v_2.

u3−u12=v02u_3-u_{12}=\frac{v_0}{2}

מחסירים: 3u12=v023u_{12}=\frac{v_0}{2}, ולכן

u12=v06,u3=v06+v02=2v03u_{12}=\frac{v_0}{6},\qquad u_3=\frac{v_0}{6}+\frac{v_0}{2}=\frac{2v_0}{3}

הזוג ממשיך ימינה לאט מקרונית 3, ואין לפניו או מאחוריו גוף אחר – לא תהיה התנגשות שלישית.

סעיף ב

תשובה:

קרונית 1 נעצרת; קרוניות 2 ו־3 נעות יחד ב־v02\frac{v_0}{2}

התנגשות ראשונה (אלסטית, מסות שוות, אחת במנוחה): שימור תנע: u1+u2=v0u_1+u_2=v_0; היפוך המהירות היחסית: u2−u1=v0u_2-u_1=v_0. לכן u1=0u_1=0, u2=v0u_2=v_0 – הקרוניות מחליפות מהירויות.

התנגשות שנייה (פלסטית):

mv0=2mV′  ⇒  V′=v02mv_0=2mV'\;\Rightarrow\;V'=\frac{v_0}{2}

קרונית 1 עומדת, ולכן לא תהיה התנגשות נוספת.

סעיף ג

תשובה:

בשניהם אבדה בדיוק מחצית מהאנרגיה ההתחלתית

האנרגיה ההתחלתית: E0=12mv02E_0=\tfrac12mv_0^2.

ניסוי I:

EI=12(2m)(v06)2+12m(2v03)2=mv0236+8mv0236=mv024E_I=\tfrac12(2m)\Big(\frac{v_0}{6}\Big)^2+\tfrac12m\Big(\frac{2v_0}{3}\Big)^2=\frac{mv_0^2}{36}+\frac{8mv_0^2}{36}=\frac{mv_0^2}{4}

ניסוי II:

EII=12(2m)(v02)2=mv024E_{II}=\tfrac12(2m)\Big(\frac{v_0}{2}\Big)^2=\frac{mv_0^2}{4}

בשני הניסויים נשארה mv024=12E0\frac{mv_0^2}{4}=\tfrac12E_0: אבדה מחצית מהאנרגיה. הסיבה: בכל ניסוי יש התנגשות פלסטית אחת בדיוק, ובה אבדה מחצית מהאנרגיה של אותו רגע – בניסוי I כבר בהתנגשות הראשונה, ובניסוי II הקפיץ קודם העביר את כל האנרגיה לקרונית 2 ואז אבדה מחציתה.

טעות נפוצה: לחשוב שבניסוי I אבדה יותר אנרגיה כי ההתנגשות הפלסטית קרתה מוקדם יותר. ההתנגשות האלסטית שאחריה אינה מאבדת אנרגיה כלל.

שאלה 9 · עגלה פוגעת בעגלה עם קפיץ: נעילה או שחרורביניים · קשה

על מסילה ישרה וחלקה עומדת עגלה B שמסתה 2 kg2\,\text{kg}. בצידה הפונה אל עגלה A מחובר קפיץ קל וקבוע הקפיץ שלו k=600 N/mk=600\,\text{N/m}. עגלה A שמסתה 1 kg1\,\text{kg} נעה לעברה במהירות v0=3 m/sv_0=3\,\text{m/s} ופוגעת בקפיץ (ראו איור).

א.

מה מהירויות העגלות ברגע שבו הקפיץ מכווץ ביותר? נמקו.

ב.

מה הכיווץ המרבי של הקפיץ?

ג.

בניסוי I תפס נועל את הקפיץ ברגע הכיווץ המרבי, והעגלות ממשיכות צמודות. בניסוי II אין תפס, והקפיץ חוזר לאורכו. מצאו את המהירויות הסופיות של העגלות בכל ניסוי. האם הכיווץ המרבי שונה בין הניסויים?

ד.

מצאו את המתקף שפעל על כל עגלה בכל אחד מהניסויים.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

שתיהן נעות ב־1 m/s1\,\text{m/s} בכיוון התנועה המקורי

כל עוד A מהירה מ־B המרחק ביניהן קטן והקפיץ מתכווץ; כש־B מהירה יותר הקפיץ מתארך. לכן ברגע הכיווץ המרבי המהירויות שוות. משימור תנע:

mAv0=(mA+mB)V  ⇒  V=1⋅33=1 m/sm_Av_0=(m_A+m_B)V\;\Rightarrow\;V=\frac{1\cdot3}{3}=1\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

Δx=0.1 m\Delta x=0.1\,\text{m}

אין חיכוך, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת; ההפרש באנרגיה הקינטית אגור בקפיץ:

12⋅1⋅32−12⋅3⋅12=4.5−1.5=3 J\tfrac12\cdot1\cdot3^2-\tfrac12\cdot3\cdot1^2=4.5-1.5=3\,\text{J}
12k Δx2=3  ⇒  Δx=6600=0.1 m\tfrac12k\,\Delta x^2=3\;\Rightarrow\;\Delta x=\sqrt{\frac{6}{600}}=0.1\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

I: שתיהן 1 m/s1\,\text{m/s} קדימה. II: A ב־1 m/s1\,\text{m/s} לאחור, B ב־2 m/s2\,\text{m/s} קדימה. הכיווץ המרבי זהה – 0.1 m0.1\,\text{m}

ניסוי I – התנגשות פלסטית: העגלות נשארות במהירות המשותפת 1 m/s1\,\text{m/s}.

ניסוי II – הקפיץ מחזיר את כל האנרגיה, וההתנגשות אלסטית. שימור תנע: uA+2uB=3u_A+2u_B=3; משני חוקי השימור (תנע ואנרגיה קינטית) נובע שבהתנגשות אלסטית מצחית המהירות היחסית מתהפכת: u2−u1=v1−v2u_2-u_1=v_1-v_2. uB−uA=3u_B-u_A=3. פותרים: 3uB=63u_B=6, ולכן

uB=2 m/s,uA=−1 m/su_B=2\,\text{m/s},\qquad u_A=-1\,\text{m/s}

בדיקה: 12⋅1⋅1+12⋅2⋅4=4.5 J\tfrac12\cdot1\cdot1+\tfrac12\cdot2\cdot4=4.5\,\text{J} – כמו בהתחלה.

הכיווץ המרבי זהה בשני הניסויים: עד רגע הכיווץ המרבי התהליך זהה, וההבדל מתחיל רק אחריו.

טעות נפוצה: לחשוב שבהתנגשות הפלסטית הקפיץ מתכווץ פחות (או יותר). בשני המקרים הכיווץ המרבי נקבע ברגע שהמהירויות משתוות.

סעיף ד

תשובה:

I: על A −2 N⋅s-2\,\text{N}\cdot\text{s}, על B +2 N⋅s+2\,\text{N}\cdot\text{s}. II: על A −4 N⋅s-4\,\text{N}\cdot\text{s}, על B +4 N⋅s+4\,\text{N}\cdot\text{s}

המתקף שווה לשינוי התנע (הכיוון החיובי – כיוון התנועה המקורי של A):

ניסוי I: JA=1 (1−3)=−2 N⋅sJ_A=1\,(1-3)=-2\,\text{N}\cdot\text{s}, JB=2 (1−0)=+2 N⋅sJ_B=2\,(1-0)=+2\,\text{N}\cdot\text{s}.

ניסוי II: JA=1 (−1−3)=−4 N⋅sJ_A=1\,(-1-3)=-4\,\text{N}\cdot\text{s}, JB=2 (2−0)=+4 N⋅sJ_B=2\,(2-0)=+4\,\text{N}\cdot\text{s}.

בהתנגשות האלסטית המתקף כפול: הקפיץ דוחף גם בשלב ההתארכות, ומוסיף מתקף שווה לזה של שלב הכיווץ.

שאלה 10 · דאון כבד ניתר מפגוש ומשגר דאון קל במעלה רמפהביניים · קשה

על מסילת אוויר אופקית, שהחיכוך בה זניח, נעים ימינה שני דאונים זה אחרי זה, באותה מהירות v=1 m/sv=1\,\text{m/s} (ראו תרשים): מלפנים דאון כבד שמסתו M=0.6 kgM=0.6\,\text{kg}, ומאחוריו, במרחק קטן ממנו, דאון קל שמסתו m=0.15 kgm=0.15\,\text{kg}. בקצה הימני של המסילה יש פגוש קבוע, ובקצה השמאלי המסילה ממשיכה בהדרגה לרמפה חלקה שעולה כלפי מעלה.

הדאון הכבד פוגע בפגוש וניתר ממנו, ומיד אחר כך מתנגש חזיתית בדאון הקל, שעדיין נע ימינה. כל ההתנגשויות אלסטיות וקצרות מאוד, וההתנגשות בפגוש מסתיימת לפני ההתנגשות בין הדאונים. נבחר את הכיוון שמאלה כחיובי.

א.

חשבו את מהירות הדאון הקל ואת מהירות הדאון הכבד (גודל וכיוון) מיד אחרי ההתנגשות ביניהם.

ב.

לאיזה גובה (מעל המסילה האופקית) יעלה הדאון הקל ברמפה? השוו לגובה שאליו היה עולה דאון שנע במהירות vv.

ג.

מחליפים את הדאון הכבד בדאון כבד יותר ויותר (הדאון הקל, vv ושאר התנאים אינם משתנים). האם אפשר לגרום כך לדאון הקל לעלות ברמפה לכל גובה שרוצים? אם לא – מהו הגובה המרבי שאליו אפשר לשאוף? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

הדאון הקל: 2.2 m/s2.2\,\text{m/s} שמאלה; הדאון הכבד: 0.2 m/s0.2\,\text{m/s} שמאלה

הפגוש. ההתנגשות של הדאון הכבד בפגוש אלסטית, ולכן הוא ניתר במהירות 1 m/s1\,\text{m/s} שמאלה, בזמן שהדאון הקל עדיין נע ב־1 m/s1\,\text{m/s} ימינה. לכן: VM=+1 m/sV_M=+1\,\text{m/s}, Vm=−1 m/sV_m=-1\,\text{m/s}.

ההתנגשות בין הדאונים. אין כוחות חיצוניים אופקיים, ולכן התנע נשמר. ההתנגשות אלסטית, ולכן מהירות ההתקרבות שווה למהירות ההתרחקות:

VM−Vm=um−uM  ⇒  um−uM=2V_M-V_m=u_m-u_M\;\Rightarrow\;u_m-u_M=2

שימור תנע:

MVM+mVm=MuM+mum  ⇒  0.6⋅1−0.15⋅1=0.6uM+0.15um  ⇒  0.45=0.6uM+0.15umMV_M+mV_m=Mu_M+mu_m\;\Rightarrow\;0.6\cdot1-0.15\cdot1=0.6u_M+0.15u_m\;\Rightarrow\;0.45=0.6u_M+0.15u_m

הצבה של uM=um−2u_M=u_m-2:

0.45=0.6um−1.2+0.15um  ⇒  um=1.650.75=2.2 m/s,uM=0.2 m/s0.45=0.6u_m-1.2+0.15u_m\;\Rightarrow\;u_m=\frac{1.65}{0.75}=2.2\,\text{m/s},\qquad u_M=0.2\,\text{m/s}

שתי המהירויות חיוביות – שני הדאונים נעים שמאלה.

בדיקת אנרגיה: לפני 12⋅0.6⋅12+12⋅0.15⋅12=0.375 J\tfrac12\cdot0.6\cdot1^2+\tfrac12\cdot0.15\cdot1^2=0.375\,\text{J}, אחרי 12⋅0.6⋅0.22+12⋅0.15⋅2.22=0.012+0.363=0.375 J\tfrac12\cdot0.6\cdot0.2^2+\tfrac12\cdot0.15\cdot2.2^2=0.012+0.363=0.375\,\text{J} – מתאים.

סעיף ב

תשובה:

h=0.242 mh=0.242\,\text{m} – כמעט פי 55 מ־v22g=0.05 m\frac{v^2}{2g}=0.05\,\text{m}

המסילה והרמפה חלקות, והכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה – האנרגיה המכנית של הדאון הקל נשמרת:

12mum2=mgh  ⇒  h=um22g=2.2220=0.242 m\tfrac12mu_m^2=mgh\;\Rightarrow\;h=\frac{u_m^2}{2g}=\frac{2.2^2}{20}=0.242\,\text{m}

דאון במהירות vv היה עולה רק ל־1220=0.05 m\frac{1^2}{20}=0.05\,\text{m}. הדאון הקל קיבל כמעט את כל האנרגיה הקינטית של שני הדאונים: 0.363 J0.363\,\text{J} מתוך 0.375 J0.375\,\text{J}.

סעיף ג

תשובה:

לא. הגובה שואף ל־9⋅v22g=0.45 m9\cdot\frac{v^2}{2g}=0.45\,\text{m} ואינו עובר אותו.

נחזור על החישוב עם מסה כללית MM. מהירות ההתקרבות 2v2v שווה למהירות ההתרחקות, ומשימור תנע מתקבל:

um=3M−mM+m vu_m=\frac{3M-m}{M+m}\,v

(בדיקה: עבור M=4mM=4m מתקבל um=11m5m⋅1=2.2 m/su_m=\frac{11m}{5m}\cdot1=2.2\,\text{m/s} – מתאים.)

כש־M≫mM\gg m, השבר שואף ל־33, ולכן um→3vu_m\to3v ואינה יכולה לעבור את הערך הזה.

נימוק פיזיקלי: כשהדאון הכבד כבד מאוד, מהירותו כמעט אינה משתנה בהתנגשות. במערכת הייחוס שלו (הנעה שמאלה ב־vv) הדאון הקל מתקרב ב־2v2v וחוזר ב־2v2v, ולכן ביחס למסילה מהירותו 2v+v=3v2v+v=3v.

הגובה המרבי:

hmax⁡=(3v)22g=9⋅v22g=9⋅0.05=0.45 mh_{\max}=\frac{(3v)^2}{2g}=9\cdot\frac{v^2}{2g}=9\cdot0.05=0.45\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשוב שדאון כבד פי אלף ישגר את הקל לגובה פי אלף. מהירות היציאה מוגבלת ל־3v3v, ולכן הגובה מוגבל לפי 99.

שאלה 11 · התנגשות קרוניות עם פגוש קפיצי: מתקף ותנעבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרונית 1 שמסתה m1=1 kgm_1=1\,\text{kg} נעה ימינה על מסילה אופקית חלקה במהירות 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, ומתנגשת התנגשות מצח בקרונית 2 שמסתה m2=2 kgm_2=2\,\text{kg}, הנמצאת במנוחה.

הגרף שלפניכם מתאר את הכוח FF שהפעילה קרונית 1 על קרונית 2 במהלך ההתנגשות, כפונקציה של הזמן.

א.

איזה גודל פיזיקלי מייצג השטח שבין הגרף לבין ציר הזמן? חשבו את ערכו.

ב.

היעזרו בנוסחת מתקף–תנע וחשבו את מהירות קרונית 2 מיד אחרי ההתנגשות.

ג.

היעזרו בשימור התנע וחשבו את מהירות קרונית 1 מיד אחרי ההתנגשות.

ד.

קבעו אם ההתנגשות אלסטית. נמקו בעזרת חישוב.

ה.

סרטטו גרף של הכוח שהפעילה קרונית 2 על קרונית 1 במהלך ההתנגשות, כפונקציה של הזמן. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

המתקף שקרונית 1 הפעילה על קרונית 2: J=3 N⋅sJ=3\,\text{N}\cdot\text{s} (ימינה).

השטח שבין גרף F(t)F(t) לציר הזמן הוא ∫F dt\int F\,dt – המתקף של הכוח.

שטח משולש (בסיס 10⋅10−3 s10\cdot 10^{-3}\,\text{s}, גובה 600 N600\,\text{N}):

J=12⋅0.01⋅600=3 N⋅sJ=\tfrac12\cdot 0.01\cdot 600=3\,\text{N}\cdot\text{s}

סעיף ב

תשובה:

u2=1.5 m/su_2=1.5\,\text{m/s}, ימינה

המסילה חלקה ואופקית, ולכן הכוח השקול האופקי על קרונית 2 הוא הכוח FF שבגרף. לפי J=ΔpJ=\Delta p:

J=m2u2−0  ⇒  u2=Jm2=32=1.5 m/sJ=m_2u_2-0\;\Rightarrow\;u_2=\frac{J}{m_2}=\frac{3}{2}=1.5\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

u1=0u_1=0 – קרונית 1 נעצרת.

אין כוח חיצוני אופקי, ולכן התנע הכולל נשמר (כיוון חיובי – ימינה):

m1v1+m2⋅0=m1u1+m2u2m_1v_1+m_2\cdot 0=m_1u_1+m_2u_2
1⋅3=1⋅u1+2⋅1.5  ⇒  u1=01\cdot 3=1\cdot u_1+2\cdot 1.5\;\Rightarrow\;u_1=0

(בדרך אחרת: לפי החוק השלישי, המתקף על קרונית 1 הוא −3 N⋅s-3\,\text{N}\cdot\text{s}, ולכן Δp1=−3\Delta p_1=-3, כלומר u1=3−3=0u_1=3-3=0.)

סעיף ד

תשובה:

לא אלסטית – הולכים לאיבוד 2.25 J2.25\,\text{J} מהאנרגייה הקינטית.

בהתנגשות אלסטית האנרגייה הקינטית הכוללת נשמרת. נבדוק:

לפני: Ek=12⋅1⋅32=4.5 JE_k=\tfrac12\cdot 1\cdot 3^2=4.5\,\text{J}

אחרי: Ek=12⋅1⋅02+12⋅2⋅1.52=2.25 JE_k=\tfrac12\cdot 1\cdot 0^2+\tfrac12\cdot 2\cdot 1.5^2=2.25\,\text{J}

האנרגייה הקינטית קטנה ב־2.25 J2.25\,\text{J}, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית (האנרגייה הפכה לחום, לרעש ולעיוות).

טעות נפוצה: להסיק שההתנגשות אלסטית "כי התנע נשמר" – התנע נשמר בכל התנגשות כשאין כוח חיצוני.

סעיף ה

תשובה:

משולש הפוך מתחת לציר: מ־00 ל־−600 N-600\,\text{N} ב־t=5⋅10−3 st=5\cdot 10^{-3}\,\text{s} וחזרה ל־00 ב־t=10−2 st=10^{-2}\,\text{s}.

לפי החוק השלישי של ניוטון, בכל רגע F2,1=−F1,2F_{2,1}=-F_{1,2}: הכוח על קרונית 1 שווה בגודלו לכוח על קרונית 2 ומנוגד לו בכיוון (שמאלה). לכן הגרף הוא תמונת ראי של הגרף הנתון ביחס לציר הזמן.

t (10⁻³ s)F (N)1234567891011-700-600-500-400-300-200-100100

טעות נפוצה: לסרטט כוח קטן יותר על הקרונית הקלה – גודל הכוחות ההדדיים שווה, ללא קשר למסות.

שאלה 12 · שתי עגלות מתנגשות: תנע, אנרגייה, כוחות הדדיים ומתקףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה 1, שמסתה m1=2 kgm_1=2\,\text{kg}, נעה על מסילה ישרה ואופקית במהירות v1=3 msv_1=3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, ופוגעת בעגלה 2, שמסתה m2=1 kgm_2=1\,\text{kg} והיא נחה (ראו תרשים). החיכוך זניח.

אחרי ההתנגשות נעה עגלה 2 במהירות 4 ms4\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכיוון התנועה המקורי של עגלה 1.

א.

חשבו את התנע הכולל של שתי העגלות לפני ההתנגשות.

ב.

השתמשו בשימור התנע וחשבו את מהירות עגלה 1 אחרי ההתנגשות (גודל וכיוון).

ג.

קבעו אם ההתנגשות אלסטית. נמקו בחישוב.

ד.

במהלך ההתנגשות, הגודל המרבי של הכוח שעגלה 1 הפעילה על עגלה 2 היה 60 N60\,\text{N}.

מה היה הגודל המרבי של הכוח שעגלה 2 הפעילה על עגלה 1? איזו עגלה קיבלה תאוצה מרבית גדולה יותר? חשבו את שתי התאוצות המרביות.

ה.

חשבו את המתקף שקיבלה עגלה 2 בהתנגשות. אם ההתנגשות נמשכה 0.05 s0.05\,\text{s}, מה היה הכוח הממוצע שפעל עליה? מה המתקף שקיבלה עגלה 1?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

6 kg⋅m/s6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, בכיוון תנועת עגלה 1

מדף הנוסחאות p=mvp=mv. עגלה 2 נחה, ולכן:

p=m1v1+m2⋅0=2⋅3=6 kg⋅m/sp=m_1v_1+m_2\cdot 0=2\cdot 3=6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

u1=1 m/su_1=1\,\text{m/s}, בכיוון התנועה המקורי

אין כוח חיצוני אופקי, ולכן התנע נשמר:

m1v1=m1u1+m2u2  ⇒  6=2u1+1⋅4  ⇒  u1=1 m/sm_1v_1=m_1u_1+m_2u_2\;\Rightarrow\;6=2u_1+1\cdot 4\;\Rightarrow\;u_1=1\,\text{m/s}

הסימן חיובי – עגלה 1 ממשיכה באותו כיוון, לאט יותר.

סעיף ג

תשובה:

אלסטית: Ek=9 JE_k=9\,\text{J} לפני ואחרי.

התנגשות אלסטית היא התנגשות שבה האנרגייה הקינטית הכוללת נשמרת.

Ek,לפני=12⋅2⋅32=9 JE_{k,\text{לפני}}=\tfrac12\cdot 2\cdot 3^2=9\,\text{J}
Ek,אחרי=12⋅2⋅12+12⋅1⋅42=1+8=9 JE_{k,\text{אחרי}}=\tfrac12\cdot 2\cdot 1^2+\tfrac12\cdot 1\cdot 4^2=1+8=9\,\text{J}

האנרגייה הקינטית נשמרה, ולכן ההתנגשות אלסטית.

סעיף ד

תשובה:

60 N60\,\text{N}; עגלה 2: a2=60 m/s2a_2=60\,\text{m/s}^2, a1=30 m/s2a_1=30\,\text{m/s}^2.

לפי החוק השלישי של ניוטון, בכל רגע הכוח שעגלה 2 מפעילה על עגלה 1 שווה בגודלו לכוח שעגלה 1 מפעילה על עגלה 2 (והפוך בכיוונו). לכן גם הוא מגיע לכל היותר ל־60 N60\,\text{N}.

התאוצות לפי החוק השני, a=Fma=\frac{F}{m}:

a1=602=30 m/s2,a2=601=60 m/s2a_1=\frac{60}{2}=30\,\text{m/s}^2,\qquad a_2=\frac{60}{1}=60\,\text{m/s}^2

עגלה 2, הקלה יותר, מקבלת תאוצה גדולה יותר – אותו כוח, מסה קטנה יותר.

טעות נפוצה: לחשוב שהעגלה הכבדה "מפעילה כוח גדול יותר" – הכוחות שווים; התאוצות שונות.

סעיף ה

תשובה:

J2=4 N⋅sJ_2=4\,\text{N}\cdot\text{s}; Fˉ=80 N\bar F=80\,\text{N}; J1=−4 N⋅sJ_1=-4\,\text{N}\cdot\text{s}

מנוסחת מתקף–תנע:

J2=Δp2=m2u2−0=1⋅4=4 N⋅sJ_2=\Delta p_2=m_2u_2-0=1\cdot 4=4\,\text{N}\cdot\text{s}

מתקף של כוח ממוצע J=FˉΔtJ=\bar F\Delta t:

Fˉ=40.05=80 N\bar F=\frac{4}{0.05}=80\,\text{N}

עגלה 1: J1=m1(u1−v1)=2(1−3)=−4 N⋅sJ_1=m_1(u_1-v_1)=2(1-3)=-4\,\text{N}\cdot\text{s} – שווה בגודלו והפוך בכיוונו, כמצופה מהחוק השלישי (ומשימור התנע).

שאלה 13 · מגלשה על שולחן: התנגשות אלסטית ונפילה מקצה השולחןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מגלשה חלקה ומעוקלת מחוברת לשולחן אופקי שגובהו H=0.8 mH=0.8\,\text{m} מעל הרצפה. החלק התחתון של המגלשה אופקי ומשיק למשטח השולחן. גוף קטן AA שמסתו mA=0.25 kgm_A=0.25\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מנקודה במגלשה שגובהה h=0.45 mh=0.45\,\text{m} מעל משטח השולחן.

על השולחן, בדיוק בקצהו, מונח במנוחה גוף קטן BB שמסתו mB=0.5 kgm_B=0.5\,\text{kg} (ראו תרשים). משטח השולחן חלק. AA מגיע אל BB ומתנגש בו התנגשות אלסטית לחלוטין וחזיתית.

התנגדות האוויר זניחה, והגופים נחשבים לגופים נקודתיים.

א.

חשבו את מהירות הגוף AA רגע לפני ההתנגשות.

ב.

חשבו את מהירויות שני הגופים (גודל וכיוון) מיד לאחר ההתנגשות.

ג.

לאיזה גובה מעל משטח השולחן יעלה הגוף AA במגלשה לאחר ההתנגשות?

ד.

הגוף BB עוזב את השולחן מיד לאחר ההתנגשות. כמה זמן לאחר ההתנגשות הוא פוגע ברצפה, ובאיזה מרחק אופקי מקצה השולחן?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

vA=3 m/sv_A=3\,\text{m/s}

המגלשה והשולחן חלקים, והכוח הנורמלי מאונך לתנועה ואינו עושה עבודה. לכן האנרגיה המכנית של AA נשמרת:

mAgh=12mAvA2  ⇒  vA=2gh=2⋅10⋅0.45=9=3 m/sm_Agh=\tfrac12m_Av_A^2\;\Rightarrow\;v_A=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.45}=\sqrt9=3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

uA=−1 m/su_A=-1\,\text{m/s} (חוזר לכיוון המגלשה), uB=2 m/su_B=2\,\text{m/s} (קדימה)

נבחר כיוון חיובי בכיוון תנועת AA לפני ההתנגשות. אין כוחות חיצוניים אופקיים, ולכן התנע נשמר; ההתנגשות אלסטית וחד־ממדית, ומדף הנוסחאות:

mAvA+0=mAuA+mBuBm_Av_A+0=m_Au_A+m_Bu_B
vA−0=−(uA−uB)  ⇒  uB=uA+vAv_A-0=-(u_A-u_B)\;\Rightarrow\;u_B=u_A+v_A

מציבים את הקשר השני בראשון:

0.25⋅3=0.25 uA+0.5 (uA+3)  ⇒  0.75=0.75 uA+1.5  ⇒  uA=−1 m/s0.25\cdot3=0.25\,u_A+0.5\,(u_A+3)\;\Rightarrow\;0.75=0.75\,u_A+1.5\;\Rightarrow\;u_A=-1\,\text{m/s}
uB=−1+3=2 m/su_B=-1+3=2\,\text{m/s}

הסימן השלילי פירושו ש־AA (הגוף הקל) ניתר אחורה, לכיוון המגלשה, ו־BB נע קדימה.

בדיקה (שימור אנרגיה): לפני: 12⋅0.25⋅32=1.125 J\tfrac12\cdot0.25\cdot3^2=1.125\,\text{J}; אחרי: 12⋅0.25⋅12+12⋅0.5⋅22=0.125+1=1.125 J\tfrac12\cdot0.25\cdot1^2+\tfrac12\cdot0.5\cdot2^2=0.125+1=1.125\,\text{J}.

סעיף ג

תשובה:

h′=0.05 mh'=0.05\,\text{m}

AA נע אחורה במהירות 1 m/s1\,\text{m/s} ועולה במגלשה החלקה. משימור אנרגיה, עד שהוא נעצר רגעית:

12mAuA2=mAgh′  ⇒  h′=uA22g=122⋅10=0.05 m\tfrac12m_Au_A^2=m_Agh'\;\Rightarrow\;h'=\frac{u_A^2}{2g}=\frac{1^2}{2\cdot10}=0.05\,\text{m}

זו 19\frac19 מהגובה ההתחלתי, כי המהירות קטנה פי 3.

סעיף ד

תשובה:

t=0.4 st=0.4\,\text{s}, x=0.8 mx=0.8\,\text{m}

BB עוזב את קצה השולחן במהירות אופקית uB=2 m/su_B=2\,\text{m/s}, ומכאן הוא נע בזריקה אופקית.

ציר אנכי: מהירות התחלתית אנכית אפס ותאוצה gg:

H=12gt2  ⇒  t=2Hg=2⋅0.810=0.4 sH=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2H}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot0.8}{10}}=0.4\,\text{s}

ציר אופקי: אין כוח אופקי, ולכן התנועה קצובה:

x=uBt=2⋅0.4=0.8 mx=u_Bt=2\cdot0.4=0.8\,\text{m}

שאלה 14 · התנגשות במישור: דסקית כבדה פוגעת בדסקית קלהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

דסקית AA שמסתה mA=0.4 kgm_A=0.4\,\text{kg} מחליקה על משטח אופקי חלק במהירות v0=5 m/sv_0=5\,\text{m/s} ופוגעת בדסקית BB שמסתה mB=0.2 kgm_B=0.2\,\text{kg}, הנמצאת במנוחה.

לאחר ההתנגשות הדסקית BB נעה במהירות שגודלה uB=4 m/su_B=4\,\text{m/s}, בכיוון היוצר זווית של 37∘37^\circ עם כיוון התנועה המקורי של AA (ראו תרשים, מבט מלמעלה). השתמשו ב־sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8.

א.

חשבו את גודל מהירותה של הדסקית AA לאחר ההתנגשות ואת הזווית θ\theta בין כיוון תנועתה לבין כיוון תנועתה המקורי.

ב.

האם ההתנגשות בין הדסקיות אלסטית? נמקו בחישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

uA≈3.61 m/su_A\approx3.61\,\text{m/s}, θ≈19.4∘\theta\approx19.4^\circ (בצד השני של הקו לעומת BB)

המשטח חלק ואופקי, והכוחות בין הדסקיות פנימיים, ולכן התנע הווקטורי של המערכת נשמר בשני הצירים. נבחר ציר xx בכיוון v0v_0, וציר yy מאונך לו, לצד שאליו פונה AA (כך שרכיב ה־yy של BB שלילי).

ציר xx:

mAv0=mAuAx+mBuBcos⁡37∘m_Av_0=m_Au_{Ax}+m_Bu_B\cos37^\circ
0.4⋅5=0.4 uAx+0.2⋅4⋅0.8  ⇒  2=0.4 uAx+0.64  ⇒  uAx=3.4 m/s0.4\cdot5=0.4\,u_{Ax}+0.2\cdot4\cdot0.8\;\Rightarrow\;2=0.4\,u_{Ax}+0.64\;\Rightarrow\;u_{Ax}=3.4\,\text{m/s}

ציר yy: לפני ההתנגשות אין תנע בציר זה:

0=mAuAy−mBuBsin⁡37∘  ⇒  uAy=0.2⋅4⋅0.60.4=1.2 m/s0=m_Au_{Ay}-m_Bu_B\sin37^\circ\;\Rightarrow\;u_{Ay}=\frac{0.2\cdot4\cdot0.6}{0.4}=1.2\,\text{m/s}

גודל וכיוון:

uA=3.42+1.22=13≈3.61 m/s,tan⁡θ=1.23.4  ⇒  θ≈19.4∘u_A=\sqrt{3.4^2+1.2^2}=\sqrt{13}\approx3.61\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{1.2}{3.4}\;\Rightarrow\;\theta\approx19.4^\circ

AA סוטה לצד השני של הקו המקורי (מול BB), כדי שסכום רכיבי התנע המאונכים יישאר אפס.

סעיף ב

תשובה:

לא: האנרגיה הקינטית ירדה מ־5 J5\,\text{J} ל־4.2 J4.2\,\text{J} (אבדו 0.8 J0.8\,\text{J})

בודקים אם האנרגיה הקינטית נשמרה.

לפני:

Ek,1=12mAv02=12⋅0.4⋅52=5 JE_{k,1}=\tfrac12m_Av_0^2=\tfrac12\cdot0.4\cdot5^2=5\,\text{J}

אחרי:

Ek,2=12mAuA2+12mBuB2=12⋅0.4⋅13+12⋅0.2⋅42=2.6+1.6=4.2 JE_{k,2}=\tfrac12m_Au_A^2+\tfrac12m_Bu_B^2=\tfrac12\cdot0.4\cdot13+\tfrac12\cdot0.2\cdot4^2=2.6+1.6=4.2\,\text{J}

Ek,2<Ek,1E_{k,2}<E_{k,1}: אבדו 0.8 J0.8\,\text{J} (16%16\%) לחום ולעיוות, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית.

טעות נפוצה: להסיק שההתנגשות אלסטית כי "התנע נשמר". התנע נשמר בכל התנגשות בין שני גופים ללא כוחות חיצוניים; אלסטיות נבדקת רק לפי האנרגיה הקינטית.

שאלה 15 · כדורי ביליארד: מציאת מהירות הכדור הפגוע וכיוונובאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור ביליארד AA שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} נע על שולחן אופקי במהירות vA=10 m/sv_A=10\,\text{m/s} ופוגע בכדור BB שמסתו זהה, הנמצא במנוחה. לאחר ההתנגשות הכדור AA נע במהירות שגודלה uA=5 m/su_A=5\,\text{m/s} בכיוון שיוצר זווית של 37∘37^\circ עם כיוונו המקורי (ראו תרשים, מבט מלמעלה). הכדור BB נע בכיוון שיוצר זווית θ\theta עם הכיוון המקורי של AA.

התייחסו לכדורים כגופים נקודתיים, והזניחו חיכוך וסיבוב. השתמשו ב־sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8.

א.

חשבו את גודל המהירות של הכדור BB לאחר ההתנגשות.

ב.

חשבו את הזווית θ\theta.

ג.

איזה חלק (באחוזים) מהאנרגיה הקינטית המקורית אבד בהתנגשות?

ד.

חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהפעיל הכדור AA על הכדור BB בזמן ההתנגשות. מהו המתקף שהפעיל BB על AA?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

uB=45≈6.71 m/su_B=\sqrt{45}\approx6.71\,\text{m/s}

אין כוחות חיצוניים אופקיים (החיכוך זניח), והכוחות בין הכדורים פנימיים, ולכן התנע הווקטורי נשמר בשני הצירים. ציר xx בכיוון vAv_A, ציר yy מאונך לו לצד שאליו סוטה AA. המסות שוות, ולכן אפשר לצמצם את mm:

ציר xx:

vA=uAcos⁡37∘+uBx  ⇒  uBx=10−5⋅0.8=6 m/sv_A=u_A\cos37^\circ+u_{Bx}\;\Rightarrow\;u_{Bx}=10-5\cdot0.8=6\,\text{m/s}

ציר yy:

0=uAsin⁡37∘+uBy  ⇒  uBy=−5⋅0.6=−3 m/s0=u_A\sin37^\circ+u_{By}\;\Rightarrow\;u_{By}=-5\cdot0.6=-3\,\text{m/s}

גודל:

uB=62+32=45≈6.71 m/su_B=\sqrt{6^2+3^2}=\sqrt{45}\approx6.71\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

θ≈26.6∘\theta\approx26.6^\circ, בצד השני של הקו המקורי לעומת AA

מרכיבי המהירות שמצאנו בסעיף א:

tan⁡θ=∣uBy∣uBx=36=0.5  ⇒  θ≈26.6∘\tan\theta=\frac{|u_{By}|}{u_{Bx}}=\frac36=0.5\;\Rightarrow\;\theta\approx26.6^\circ

רכיב ה־yy של BB שלילי, כלומר BB נע לצד השני של הקו המקורי לעומת AA, כפי שמתחייב משימור התנע בציר yy.

סעיף ג

תשובה:

30%30\%

לפני:

Ek,1=12mvA2=12⋅0.2⋅102=10 JE_{k,1}=\tfrac12mv_A^2=\tfrac12\cdot0.2\cdot10^2=10\,\text{J}

אחרי:

Ek,2=12muA2+12muB2=12⋅0.2 (25+45)=7 JE_{k,2}=\tfrac12mu_A^2+\tfrac12mu_B^2=\tfrac12\cdot0.2\,(25+45)=7\,\text{J}
Ek,1−Ek,2Ek,1=10−710=0.3=30%\frac{E_{k,1}-E_{k,2}}{E_{k,1}}=\frac{10-7}{10}=0.3=30\%

ההתנגשות אינה אלסטית. (בהתנגשות אלסטית בין מסות שוות, שאחת מהן במנוחה, הזווית בין כיווני התנועה אחרי ההתנגשות היא 90∘90^\circ; כאן היא 37∘+26.6∘≈63.6∘37^\circ+26.6^\circ\approx63.6^\circ.)

סעיף ד

תשובה:

JB=0.245≈1.34 N⋅sJ_B=0.2\sqrt{45}\approx1.34\,\text{N}\cdot\text{s} בכיוון uBu_B (זווית 26.6∘26.6^\circ); על AA: אותו גודל, בכיוון ההפוך

לפי נוסחת מתקף–תנע, המתקף על BB שווה לשינוי התנע שלו. BB היה במנוחה, ולכן:

J→B=mu→B−0  ⇒  JB=muB=0.2⋅6.71≈1.34 N⋅s\vec J_B=m\vec u_B-0\;\Rightarrow\;J_B=mu_B=0.2\cdot6.71\approx1.34\,\text{N}\cdot\text{s}

כיוון המתקף הוא כיוון u→B\vec u_B, בזווית θ≈26.6∘\theta\approx26.6^\circ מהכיוון המקורי של AA.

לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוח ש־BB מפעיל על AA שווה בגודלו והפוך בכיוונו בכל רגע, ולכן גם המתקף: J→A=−J→B\vec J_A=-\vec J_B. בדיקה ברכיבים: ΔpAx=0.2 (4−10)=−1.2\Delta p_{Ax}=0.2\,(4-10)=-1.2, ΔpAy=0.2⋅3=0.6 N⋅s\Delta p_{Ay}=0.2\cdot3=0.6\,\text{N}\cdot\text{s}, שהם בדיוק הנגדיים של J→B=(1.2, −0.6) N⋅s\vec J_B=(1.2,\,-0.6)\,\text{N}\cdot\text{s}.

שאלה 16 · עגלות נעות זו לקראת זו ומתנגשות דרך קפיץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שתי עגלות, A ו־B, נעות זו לקראת זו על מסילה אופקית חלקה (ראו תרשים). מסת עגלה A היא mA=3 kgm_A=3\,\text{kg} והיא נעה ימינה במהירות 5 m/s5\,\text{m/s}; מסת עגלה B היא mB=1 kgm_B=1\,\text{kg} והיא נעה שמאלה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}.

לחזית עגלה A מחובר קפיץ קל (מסתו זניחה) שקבוע הקפיץ שלו k=4800 N/mk=4800\,\text{N/m}. העגלות מתנגשות דרך הקפיץ: הקפיץ מתכווץ, חוזר לאורכו הרפוי, והעגלות נפרדות. אין איבוד אנרגייה בתהליך.

א.

חשבו את המהירות של כל עגלה ברגע שבו הקפיץ מכווץ ביותר.

ב.

חשבו את הכיווץ המרבי של הקפיץ.

ג.

חשבו את המהירות של כל עגלה לאחר שהעגלות נפרדות.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

3 m/s3\,\text{m/s} ימינה (לשתי העגלות)

כל עוד הקפיץ מתכווץ, העגלות מתקרבות זו לזו. כשהכיווץ מרבי הן אינן מתקרבות ואינן מתרחקות – כלומר מהירויותיהן שוות ברגע זה.

הכוחות שהקפיץ מפעיל על העגלות פנימיים, והמסילה חלקה, ולכן התנע הכולל נשמר. ציר חיובי ימינה:

mAvA+mBvB=(mA+mB)Vm_Av_A+m_Bv_B=(m_A+m_B)V
3⋅5+1⋅(−3)=4 V  ⇒  V=124=3 m/s3\cdot5+1\cdot(-3)=4\,V\;\Rightarrow\;V=\frac{12}{4}=3\,\text{m/s}

ימינה.

סעיף ב

תשובה:

Δℓmax⁡=0.1 m\Delta\ell_{\max}=0.1\,\text{m}

אין חיכוך ואין איבוד אנרגייה, ולכן האנרגייה המכנית של המערכת (אנרגייה קינטית של העגלות + אנרגייה אלסטית של הקפיץ) נשמרת.

אנרגייה קינטית לפני ההתנגשות:

Ek=12⋅3⋅52+12⋅1⋅32=37.5+4.5=42 JE_k=\tfrac12\cdot3\cdot5^2+\tfrac12\cdot1\cdot3^2=37.5+4.5=42\,\text{J}

אנרגייה קינטית בכיווץ המרבי:

Ek′=12⋅4⋅32=18 JE_k'=\tfrac12\cdot4\cdot3^2=18\,\text{J}

ההפרש אגור בקפיץ:

12k(Δℓ)2=42−18=24 J  ⇒  (Δℓ)2=2⋅244800=0.01 m2  ⇒  Δℓ=0.1 m\tfrac12k(\Delta\ell)^2=42-18=24\,\text{J}\;\Rightarrow\;(\Delta\ell)^2=\frac{2\cdot24}{4800}=0.01\,\text{m}^2\;\Rightarrow\;\Delta\ell=0.1\,\text{m}

טעות נפוצה: להניח שבכיווץ המרבי העגלות עוצרות. הן נעות יחד במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}, ורק חלק מהאנרגייה הקינטית אגור בקפיץ.

סעיף ג

תשובה:

uA=1 m/su_A=1\,\text{m/s} ימינה,   uB=9 m/s\;u_B=9\,\text{m/s} ימינה

כשהעגלות נפרדות הקפיץ חזר לאורכו הרפוי, ולכן כל האנרגייה חזרה להיות קינטית: זו התנגשות אלסטית. מהנוסחאון:

mAvA+mBvB=mAuA+mBuB;vA−vB=−(uA−uB)m_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B\qquad;\qquad v_A-v_B=-(u_A-u_B)

ציר חיובי ימינה:

15−3=3uA+uB  ⇒  3uA+uB=1215-3=3u_A+u_B\;\Rightarrow\;3u_A+u_B=12
5−(−3)=−(uA−uB)  ⇒  uB−uA=85-(-3)=-(u_A-u_B)\;\Rightarrow\;u_B-u_A=8

חיסור המשוואות: 4uA=4  ⇒  uA=1 m/s4u_A=4\;\Rightarrow\;u_A=1\,\text{m/s}, ולכן uB=9 m/su_B=9\,\text{m/s}.

שתי העגלות נעות ימינה; B הקלה מהירה יותר ומתרחקת מ־A.

בדיקת אנרגייה: 12⋅3⋅12+12⋅1⋅92=1.5+40.5=42 J\tfrac12\cdot3\cdot1^2+\tfrac12\cdot1\cdot9^2=1.5+40.5=42\,\text{J} ✓.

שאלה 17 · ארגז מתנגש בדופן של עגלה ונופל מקצה העגלהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה שמסתה M=8 kgM=8\,\text{kg} נמצאת במנוחה על רצפה אופקית חלקה. משטח העגלה אופקי וחלק, ואורכו L=1.5 mL=1.5\,\text{m}. בקצה הימני של העגלה יש דופן אנכית (ראו תרשים).

ארגז קטן שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מחליק על משטח העגלה מהקצה השמאלי ימינה, במהירות v0=5 m/sv_0=5\,\text{m/s}, ומתנגש בדופן התנגשות אלסטית. אין חיכוך בין הארגז לעגלה.

א.

חשבו את המהירויות של הארגז ושל העגלה מיד לאחר ההתנגשות.

ב.

חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שפעל על הארגז בזמן ההתנגשות.

ג.

חשבו את הזמן שעובר מרגע ההתנגשות ועד שהארגז נופל מהעגלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

ארגז: 3 m/s3\,\text{m/s} שמאלה; עגלה: 2 m/s2\,\text{m/s} ימינה

לפני ההתנגשות הארגז נע והעגלה במנוחה (אין חיכוך ביניהם, ולכן הארגז לא גורר את העגלה). בזמן ההתנגשות הכוחות בין הארגז לדופן פנימיים, ובכיוון האופקי אין כוח חיצוני – התנע נשמר. ההתנגשות אלסטית, ולכן מהנוסחאון (ציר חיובי ימינה):

mv0+0=mu1+Mu2  ⇒  2⋅5=2u1+8u2  ⇒  u1+4u2=5mv_0+0=mu_1+Mu_2\;\Rightarrow\;2\cdot5=2u_1+8u_2\;\Rightarrow\;u_1+4u_2=5
v0−0=−(u1−u2)  ⇒  u2−u1=5v_0-0=-(u_1-u_2)\;\Rightarrow\;u_2-u_1=5

חיבור המשוואות: 5u2=10  ⇒  u2=2 m/s5u_2=10\;\Rightarrow\;u_2=2\,\text{m/s}, ולכן u1=2−5=−3 m/su_1=2-5=-3\,\text{m/s}.

הארגז נע שמאלה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}, והעגלה ימינה במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

J=16 N⋅sJ=16\,\text{N}\cdot\text{s} שמאלה

לפי נוסחת המתקף–תנע, המתקף על הארגז שווה לשינוי התנע שלו (ציר חיובי ימינה):

J=Δp=m(u1−v0)=2⋅(−3−5)=−16 N⋅sJ=\Delta p=m(u_1-v_0)=2\cdot(-3-5)=-16\,\text{N}\cdot\text{s}

המתקף בגודל 16 N⋅s16\,\text{N}\cdot\text{s} ופונה שמאלה – הדופן דחפה את הארגז אחורה.

(לפי החוק השלישי, המתקף על העגלה שווה בגודלו והפוך בכיוונו: 16 N⋅s16\,\text{N}\cdot\text{s} ימינה. בדיקה: Δpcart=8⋅2=16\Delta p_{\text{cart}}=8\cdot2=16 ✓.)

טעות נפוצה: לחשב m(u1−v0)m(u_1-v_0) עם גדלים בלבד, 2⋅(3−5)2\cdot(3-5), ולקבל 4 N⋅s4\,\text{N}\cdot\text{s}. המהירות שינתה כיוון, ולכן חובה להתחשב בסימנים.

סעיף ג

תשובה:

t=0.3 st=0.3\,\text{s}

אחרי ההתנגשות שני הגופים נעים במהירויות קבועות (אין כוחות אופקיים). הארגז נע שמאלה והעגלה ימינה, ולכן הם מתרחקים זה מזה במהירות יחסית:

vrel=2−(−3)=5 m/sv_{\text{rel}}=2-(-3)=5\,\text{m/s}

הארגז נופל כשהוא מגיע לקצה השמאלי של העגלה, כלומר אחרי שעבר ביחס לעגלה את כל אורכה LL:

t=Lvrel=1.55=0.3 st=\frac{L}{v_{\text{rel}}}=\frac{1.5}{5}=0.3\,\text{s}

הערה: בהתנגשות אלסטית חד־ממדית מהירות ההתרחקות שווה למהירות ההתקרבות (v0=5 m/sv_0=5\,\text{m/s}), ולכן התשובה L/v0L/v_0 אינה תלויה במסות.

טעות נפוצה: לחלק את LL במהירות הארגז ביחס לרצפה (3 m/s3\,\text{m/s}) – אבל גם העגלה זזה.

שאלה 18 · עגלה עם קפיץ משיגה עגלה כבדה ממנהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שתי עגלות, A ו־B, נעות ימינה לאורך מסילה אופקית ישרה וחלקה (ראו תרשים). עגלה A, שמסתה mA=4 kgm_A=4\,\text{kg}, נמצאת מלפנים ונעה במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}. עגלה B, שמסתה mB=1 kgm_B=1\,\text{kg}, נמצאת מאחוריה ונעה במהירות 7 m/s7\,\text{m/s}.

לחזית עגלה B מחובר קפיץ קל שקבוע הקפיץ שלו k=2000 N/mk=2000\,\text{N/m}. עגלה B משיגה את עגלה A, הקפיץ מתכווץ ואחר כך משתחרר, והעגלות נפרדות. אין איבוד אנרגייה בתהליך.

א.

חשבו את המהירות של כל אחת מהעגלות לאחר שהן נפרדות.

ב.

כשכיווץ הקפיץ מרבי, מהירויות העגלות שוות. הסבירו מדוע, וחשבו את המהירות הזאת.

ג.

חשבו את הכיווץ המרבי של הקפיץ.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

uA=4 m/su_A=4\,\text{m/s} ימינה,   uB=1 m/s\;u_B=1\,\text{m/s} שמאלה

כשהעגלות נפרדות הקפיץ רפוי, והאנרגייה האלסטית חזרה כולה להיות קינטית – זו התנגשות אלסטית. התנע נשמר (הכוח של הקפיץ פנימי והמסילה חלקה). ציר חיובי ימינה:

mAvA+mBvB=mAuA+mBuB  ⇒  4⋅2+1⋅7=4uA+uB  ⇒  4uA+uB=15m_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B\;\Rightarrow\;4\cdot2+1\cdot7=4u_A+u_B\;\Rightarrow\;4u_A+u_B=15
vA−vB=−(uA−uB)  ⇒  2−7=uB−uA  ⇒  uA−uB=5v_A-v_B=-(u_A-u_B)\;\Rightarrow\;2-7=u_B-u_A\;\Rightarrow\;u_A-u_B=5

חיבור: 5uA=20  ⇒  uA=4 m/s5u_A=20\;\Rightarrow\;u_A=4\,\text{m/s}, ולכן uB=−1 m/su_B=-1\,\text{m/s}.

עגלה A נעה ימינה במהירות 4 m/s4\,\text{m/s}, ועגלה B נרתעת שמאלה במהירות 1 m/s1\,\text{m/s}.

בדיקת אנרגייה: לפני 12⋅4⋅22+12⋅1⋅72=8+24.5=32.5 J\tfrac12\cdot4\cdot2^2+\tfrac12\cdot1\cdot7^2=8+24.5=32.5\,\text{J}; אחרי 12⋅4⋅42+12⋅1⋅12=32+0.5=32.5 J\tfrac12\cdot4\cdot4^2+\tfrac12\cdot1\cdot1^2=32+0.5=32.5\,\text{J} ✓.

סעיף ב

תשובה:

V=3 m/sV=3\,\text{m/s} ימינה

כל עוד B מהירה מ־A, המרחק ביניהן קטן והקפיץ ממשיך להתכווץ. כש־A מהירה מ־B, המרחק גדל והקפיץ מתארך. הכיווץ מרבי ברגע המעבר, כשהמהירות היחסית מתאפסת – כלומר כשמהירויות העגלות שוות.

משימור תנע:

4⋅2+1⋅7=(4+1)V  ⇒  V=155=3 m/s4\cdot2+1\cdot7=(4+1)V\;\Rightarrow\;V=\frac{15}{5}=3\,\text{m/s}

ימינה.

סעיף ג

תשובה:

Δℓmax⁡=0.1 m\Delta\ell_{\max}=0.1\,\text{m}

האנרגייה המכנית נשמרת. האנרגייה הקינטית ברגע הכיווץ המרבי:

Ek′=12⋅5⋅32=22.5 JE_k'=\tfrac12\cdot5\cdot3^2=22.5\,\text{J}

לפני ההתנגשות Ek=32.5 JE_k=32.5\,\text{J} (סעיף א). ההפרש אגור בקפיץ:

12k(Δℓ)2=32.5−22.5=10 J  ⇒  (Δℓ)2=2⋅102000=0.01 m2  ⇒  Δℓ=0.1 m\tfrac12k(\Delta\ell)^2=32.5-22.5=10\,\text{J}\;\Rightarrow\;(\Delta\ell)^2=\frac{2\cdot10}{2000}=0.01\,\text{m}^2\;\Rightarrow\;\Delta\ell=0.1\,\text{m}

שאלה 19 · כדור קל פוגע בכדור כבד הנמצא במנוחהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורי פלדה נמצאים בתוך תעלה ישרה ואופקית, והחיכוך זניח. מסת כדור 1 היא m1=0.1 kgm_1=0.1\,\text{kg}, ומסת כדור 2 היא m2=0.3 kgm_2=0.3\,\text{kg}.

כדור 2 נמצא במנוחה. כדור 1 נע לעברו במהירות v1=4 m/sv_1=4\,\text{m/s} בכיוון החיובי של ציר ה־xx (ראו תרשים).

ההתנגשות בין הכדורים אלסטית לחלוטין, וכל התנועה היא לאורך ציר ה־xx.

א.

חשבו את האנרגיה הקינטית של כל אחד מהכדורים לפני ההתנגשות.

ב.

חשבו את התנע של כל אחד מהכדורים לפני ההתנגשות, ואת התנע הכולל של המערכת.

ג.

חשבו את המהירות של כל אחד מהכדורים אחרי ההתנגשות (גודל וכיוון).

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Ek1=0.8 JE_{k1}=0.8\,\text{J}, Ek2=0E_{k2}=0

מדף הנוסחאות Ek=12mv2E_k=\tfrac12mv^2:

Ek1=12⋅0.1⋅42=0.8 JE_{k1}=\tfrac12\cdot0.1\cdot4^2=0.8\,\text{J}

כדור 2 במנוחה, ולכן Ek2=0E_{k2}=0.

סעיף ב

תשובה:

p1=0.4 kg⋅m/sp_1=0.4\,\text{kg}\cdot\text{m/s} (בכיוון +x+x), p2=0p_2=0, ptotal=0.4 kg⋅m/sp_{\text{total}}=0.4\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

p1=m1v1=0.1⋅4=0.4 kg⋅m/sp_1=m_1v_1=0.1\cdot4=0.4\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

בכיוון החיובי של הציר. כדור 2 במנוחה, ולכן p2=0p_2=0, והתנע הכולל הוא 0.4 kg⋅m/s0.4\,\text{kg}\cdot\text{m/s}.

סעיף ג

תשובה:

u1=−2 m/su_1=-2\,\text{m/s} (כדור 1 חוזר לאחור), u2=+2 m/su_2=+2\,\text{m/s}

בכיוון הציר אין כוח חיצוני שקול (החיכוך זניח), ולכן התנע נשמר; ההתנגשות אלסטית חד־ממדית, ולכן אפשר להשתמש גם בקשר בין המהירויות היחסיות.

מדף הנוסחאות, לשני גופים A ו־B (מהירויות vv לפני ההתנגשות, uu אחריה):

mAvA+mBvB=mAuA+mBuB(1)m_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B\qquad(\text{1})
vA−vB=−(uA−uB)(2)v_A-v_B=-(u_A-u_B)\qquad(\text{2})

הצבה (v1=4v_1=4, v2=0v_2=0):

0.1⋅4+0=0.1u1+0.3u24−0=−(u1−u2)  ⇒  u2=u1+40.1\cdot4+0=0.1u_1+0.3u_2\qquad\qquad 4-0=-(u_1-u_2)\;\Rightarrow\;u_2=u_1+4

מציבים את הקשר השני בראשון:

0.4=0.1u1+0.3(u1+4)=0.4u1+1.2  ⇒  u1=−2 m/s,u2=2 m/s0.4=0.1u_1+0.3(u_1+4)=0.4u_1+1.2\;\Rightarrow\;u_1=-2\,\text{m/s},\quad u_2=2\,\text{m/s}

כדור 1 חוזר לאחור במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}, וכדור 2 נע קדימה במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}.

בדיקה (אנרגיה קינטית נשמרת): 12⋅0.1⋅22+12⋅0.3⋅22=0.2+0.6=0.8 J\tfrac12\cdot0.1\cdot2^2+\tfrac12\cdot0.3\cdot2^2=0.2+0.6=0.8\,\text{J}, כמו לפני ההתנגשות.

טעות נפוצה: להניח שכדור 1 נעצר ומעביר את כל מהירותו לכדור 2. זה קורה רק כשהמסות שוות; כדור קל הפוגע בכדור כבד חוזר לאחור.

שאלה 20 · שתי דסקיות נעות זו לקראת זו ומתנגשותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שתי דסקיות נעות לאורך קו ישר על שולחן אוויר אופקי, והחיכוך זניח. הן נעות זו לקראת זו ומתנגשות התנגשות אלסטית לחלוטין, וכל התנועה היא לאורך ציר ה־xx (ראו תרשים).

נתון: m1=0.3 kgm_1=0.3\,\text{kg}, m2=0.1 kgm_2=0.1\,\text{kg}. לפני ההתנגשות דסקית 1 נעה ימינה (בכיוון +x+x) במהירות שגודלה v1=4 m/sv_1=4\,\text{m/s}, ודסקית 2 נעה שמאלה במהירות שגודלה v2=2 m/sv_2=2\,\text{m/s}.

א.

חשבו את התנע של כל דסקית לפני ההתנגשות, ואת התנע הכולל של המערכת.

ב.

חשבו את המהירות של כל דסקית אחרי ההתנגשות (גודל וכיוון).

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

p1=+1.2 kg⋅m/sp_1=+1.2\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, p2=−0.2 kg⋅m/sp_2=-0.2\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, ptotal=+1 kg⋅m/sp_{\text{total}}=+1\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

דסקית 2 נעה נגד כיוון הציר, ולכן מהירותה −2 m/s-2\,\text{m/s}:

p1=0.3⋅4=+1.2 kg⋅m/sp2=0.1⋅(−2)=−0.2 kg⋅m/sp_1=0.3\cdot4=+1.2\,\text{kg}\cdot\text{m/s}\qquad p_2=0.1\cdot(-2)=-0.2\,\text{kg}\cdot\text{m/s}
ptotal=1.2−0.2=+1 kg⋅m/sp_{\text{total}}=1.2-0.2=+1\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

התנע הכולל מכוון ימינה.

טעות נפוצה: לחבר את גודלי התנעים (1.41.4). תנע הוא וקטור, והתנעים כאן בכיוונים מנוגדים.

סעיף ב

תשובה:

u1=+1 m/su_1=+1\,\text{m/s} (ממשיכה ימינה), u2=+7 m/su_2=+7\,\text{m/s} (ימינה)

על המערכת לא פועל כוח חיצוני שקול בכיוון התנועה, ולכן התנע נשמר, וההתנגשות אלסטית חד־ממדית.

מדף הנוסחאות, לשני גופים A ו־B (מהירויות vv לפני ההתנגשות, uu אחריה):

mAvA+mBvB=mAuA+mBuB(1)m_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B\qquad(\text{1})
vA−vB=−(uA−uB)(2)v_A-v_B=-(u_A-u_B)\qquad(\text{2})

הצבה (v1=4v_1=4, v2=−2v_2=-2):

1=0.3u1+0.1u24−(−2)=−(u1−u2)  ⇒  u2=u1+61=0.3u_1+0.1u_2\qquad\qquad 4-(-2)=-(u_1-u_2)\;\Rightarrow\;u_2=u_1+6
1=0.3u1+0.1(u1+6)=0.4u1+0.6  ⇒  u1=1 m/s,u2=7 m/s1=0.3u_1+0.1(u_1+6)=0.4u_1+0.6\;\Rightarrow\;u_1=1\,\text{m/s},\quad u_2=7\,\text{m/s}

שתי הדסקיות נעות ימינה אחרי ההתנגשות: דסקית 1 במהירות 1 m/s1\,\text{m/s} ודסקית 2, שהחליפה כיוון, במהירות 7 m/s7\,\text{m/s}.

בדיקה: לפני: 12⋅0.3⋅16+12⋅0.1⋅4=2.4+0.2=2.6 J\tfrac12\cdot0.3\cdot16+\tfrac12\cdot0.1\cdot4=2.4+0.2=2.6\,\text{J}; אחרי: 12⋅0.3⋅1+12⋅0.1⋅49=0.15+2.45=2.6 J\tfrac12\cdot0.3\cdot1+\tfrac12\cdot0.1\cdot49=0.15+2.45=2.6\,\text{J}.

עוד 22 שאלות על התנגשות אלסטית

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. קרונית משיגה קרונית איטית ממנה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שתי קרוניות נעות על מסילה ישרה ואופקית באותו כיוון, והחיכוך זניח. בחזית כל קרונית מותקן מגנט, כך שהקרוניות דוחות זו את זו בלי לגעת,…

  2. התנגשות אלסטית במישור: כדור פוגע בכדור הנמצא במנוחה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    על שולחן אופקי חלק נמצא כדור 2, שמסתו m2=0.1 kgm_2=0.1\,\text{kg}, במנוחה בראשית הצירים. כדור 1, שמסתו m1=0.2 kgm_1=0.2\,\text{kg}, נע לעברו לאורך ציר…

  3. התנגשות חזיתית שאחריה הדסקיות מתפזרות בזוויות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שתי דסקיות מחליקות על משטח קרח אופקי, והחיכוך זניח. לפני ההתנגשות הן נעות זו לקראת זו לאורך ציר ה־xx (ראו תרשים, מבט מלמעלה): דסקית 1,…

  4. גוף מחליק במסילה רבע־מעגלית ופוגע בגוף בקצה עמוד (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    מסילה חלקה בצורת רבע מעגל שרדיוסו R=0.8 mR=0.8\,\text{m} בנויה על גבי עמוד, כך שקצה המסילה התחתון אופקי ונמצא בגובה H=1.25 mH=1.25\,\text{m} מעל הקרקע…

  5. שני גופים נעים זה לקראת זה ומתפזרים: מציאת זווית (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני כדורים מחליקים על שולחן אופקי חלק, ונעים זה לקראת זה לאורך ציר ה־yy (ראו תרשים, מבט מלמעלה): כדור 1, שמסתו m1=0.3 kgm_1=0.3\,\text{kg}, נע…

  6. שתי מטוטלות מתנגשות: מציאת המסה של הגוף התלוי (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני גופים קטנים תלויים מאותה נקודה בתקרה בחוטים שאורך כל אחד מהם L=0.8 mL=0.8\,\text{m}. גוף 2 תלוי במנוחה. גוף 1, שמסתו m1=0.4 kgm_1=0.4\,\text{kg},…

  7. קרונות רכבת: התנתקות בעזרת קפיץ והתנגשות אלסטית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במגרש תמרון של רכבת נמצאים על מסילה ישרה ואופקית שלושה קרונות משא: AA, BB ו־CC, שמסותיהם mAm_A, mBm_B ו־mCm_C בהתאמה. קרונות AA ו־BB…

  8. מסילה מעוקלת חלקה ושטיח מחוספס: חיכוך, התנגשות ומתקף (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 שלפניכם מתוארת מערכת המורכבת ממסילה מעוקלת חלקה וממשטח אופקי מחוספס (שטיח). משחררים ממנוחה גוף מנקודה כלשהי על המסילה המעוקלת.…

  9. כדור קפיצי ממרפסת: שימור אנרגייה, מתקף והתנגשות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ילד עומד במרפסת שגובהה 3.23.2 מטרים מעל רצפת החצר, וזורק כדור קפיצי שמסתו 5050 גרם בכיוון אנכי כלפי מעלה. הכדור הגיע לגובה מרבי של 5.05.0…

  10. התנגשות אלסטית של דאונים על מסילת אוויר (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מוצגת מסילת אוויר ABCDABCD, שעליה הדאונים נעים כמעט ללא חיכוך. הקטע ABAB אופקי, הקטע BCBC יורד, והקטע CDCD אופקי ונמוך מ־ABAB.…

  11. דאונים על מסילת אוויר עם פגושים קפיציים: התנגשות אלסטית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים עורכים ניסויים בהתנגשויות של דאונים על מסילת אוויר אופקית; החיכוך זניח. לכל דאון מחובר פגוש קפיצי, כך שההתנגשויות אלסטיות. באחד…

  12. התנגשות אלסטית של דסקיות: ניתוח גרף מהירות–זמן באלפיות שנייה (באורך בגרות · בינונית)

    על שולחן אוויר אופקי (ללא חיכוך) דסקית שמסתה m=0.4 kgm=0.4\,\text{kg} נעה לעבר דסקית שנייה, שמסתה MM, הנמצאת במנוחה. לשתי הדסקיות שוליים גמישים,…

  13. כדור מטוטלת פוגע בתיבה: גרף כוח–זמן, מסה ומהירויות, ושטיח מחוספס (באורך בגרות · בינונית)

    כדור פלדה קטן שמסתו m1=0.3 kgm_1=0.3\,\text{kg} תלוי בחוט קל. מסיטים את הכדור, כשהחוט מתוח, ומשחררים אותו ממנוחה מגובה hh מעל הנקודה הנמוכה של…

  14. ראש מקל גולף פוגע בכדור: התנגשות אלסטית וכוח בזמן המגע (באורך בגרות · בינונית)

    ראש של מקל גולף, שמסתו m1m_1, נע אופקית במהירות vv ופוגע חזיתית בכדור גולף שמסתו m2m_2, המונח במנוחה. משך המגע קצר מאוד, ולכן בזמן…

  15. ארגז על רמפה ופגוש מאונך: זמן הירידה מול זמן העלייה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ארגז קטן שמסתו mm משוחרר ממנוחה על רמפה ישרה שזווית שיפועה ביחס לאופק היא α\alpha. בתחתית הרמפה מותקן פגוש גומי שמשטחו מאונך לרמפה…

  16. שני כדורים מונחים זה על זה ונופלים: הכדור העליון מזנק גבוה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור קטן שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} ורדיוסו r2=0.05 mr_2=0.05\,\text{m} מונח על גבי כדור גדול שמסתו M=0.6 kgM=0.6\,\text{kg} ורדיוסו r1=0.1 mr_1=0.1\,\text{m},…

  17. פיצוץ קפיץ ידוע־אנרגייה והתנגשות אלסטית: האם תהיה התנגשות נוספת (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    על מסילה אופקית חלקה וארוכה מונחות שלוש עגלות: AA שמסתה 0.2 kg0.2\,\text{kg}, BB שמסתה 0.3 kg0.3\,\text{kg} ו־CC שמסתה 0.5 kg0.5\,\text{kg} (ראו…

  18. דאונים, קפיץ ופגוש: האם הדאון המוחזר ישיג את השני (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    על מסלול אוויר אופקי נמצאים שני דאונים, AA ו־BB, ובקצה המסלול פגוש קבוע. בין הדאונים קפיץ דחוס שמסתו זניחה, והם קשורים זה לזה בחוט. הדאון…

  19. התנגשות אלסטית ועלייה למדרגה: מסה נעלמת ותחום מסות (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    על מסילה חלקה ABCDABCD נעות שתי קרוניות. הקטע ABAB אופקי, הקטע BCBC עולה, והקטע CDCD אופקי וגבוה ב־H=0.15 mH=0.15\,\text{m} מהקטע ABAB (ראו תרשים).…

  20. התנגשות אלסטית של שתי דסקיות זהות: עצירה וזווית ישרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שתי דסקיות זהות, שמסת כל אחת מהן mm, נמצאות על שולחן אוויר אופקי, והחיכוך זניח. דסקית 2 נמצאת במנוחה, ודסקית 1 נעה לעברה במהירות v0v_0. כל…

  21. שתי טבעות על חישוק אנכי: התנגשות אלסטית ותנאי להשלמת סיבוב (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שתי טבעות קטנות, שמסותיהן MM ו־mm, מושחלות על חישוק תיל אנכי וחלק שרדיוסו RR. הטבעות יכולות להחליק לאורך התיל בלי חיכוך (ראו תרשים).…

  22. שרשרת התנגשויות ושיגור מרבע מעגל בהשפעת כוח רוח (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} יוצא מראש מדרון חלק (נקודה AA), בגובה H=1.6 mH=1.6\,\text{m} מעל הרצפה, במהירות v1=2 m/sv_1=2\,\text{m/s} במורד המדרון. המעבר…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.