דילוג לתוכן המרכזי

כוחות ושיווי משקל בקפיץ אנכי - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנועה הרמונית פשוטה · 10 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מאזני מזוודות: מההתארכות לזמן המחזורקצרה · קלה

תולים שקית תפוחים שמסתה 2 kg2\,\text{kg} על מאזני קפיץ שתלויים על וו. כשהשקית נחה, הקפיץ מתארך ב-10 cm10\,\text{cm} לעומת אורכו הרפוי. מסת הקפיץ זניחה.

א.

מהו קבוע הקפיץ?

ב.

מושכים את השקית מעט כלפי מטה ומשחררים, והיא מתנודדת למעלה ולמטה. מהו זמן המחזור של התנודות? האם הוא היה משתנה אילו השקית הייתה כבדה יותר, ובהתאם הקפיץ היה מתארך יותר בשיווי משקל? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

k=200 N/mk=200\,\text{N/m}

כשהשקית נחה היא בשיווי משקל: כוח הקפיץ כלפי מעלה שווה למשקל כלפי מטה.

kΔℓ=mg  ⇒  k=mgΔℓ=2⋅100.1=200 N/mk\Delta\ell=mg\;\Rightarrow\;k=\frac{mg}{\Delta\ell}=\frac{2\cdot10}{0.1}=200\,\text{N/m}

סעיף ב

תשובה:

T=0.2π≈0.63 sT=0.2\pi\approx0.63\,\text{s}; כן – T=2πΔℓgT=2\pi\sqrt{\frac{\Delta\ell}{g}}, ולכן זמן המחזור גדל עם ההתארכות בשיווי משקל

כוח הכובד קבוע, והוא רק מזיז את נקודת שיווי המשקל; קבוע הכוח המחזיר הוא c=kc=k:

T=2πmk=2π2200=0.2π≈0.63 sT=2\pi\sqrt{\frac{m}{k}}=2\pi\sqrt{\frac{2}{200}}=0.2\pi\approx0.63\,\text{s}

משיווי המשקל mk=Δℓg\frac{m}{k}=\frac{\Delta\ell}{g}, ולכן אפשר לכתוב T=2πΔℓgT=2\pi\sqrt{\frac{\Delta\ell}{g}}. שקית כבדה יותר מותחת את אותו קפיץ יותר, ולכן זמן המחזור שלה ארוך יותר (למשל, התארכות של 40 cm40\,\text{cm} – פי 4 – תכפיל את זמן המחזור).

שאלה 2 · גוף משוחרר מנקודה שבה הקפיץ רפויקצרה · בינונית

גוף שמסתו 50 g50\,\text{g} תלוי מהתקרה בקפיץ אנכי שקבועו 5 N/m5\,\text{N/m}. מחזיקים את הגוף בנקודה שבה הקפיץ רפוי, ומשחררים אותו ממנוחה ברגע t=0t=0.

א.

היכן נמצאת נקודת שיווי המשקל ביחס לנקודת השחרור?

ב.

רשמו את מקום הגוף ביחס לנקודת שיווי המשקל כפונקציה של הזמן, כשהכיוון החיובי כלפי מטה. מהי הנקודה הנמוכה ביותר שהגוף מגיע אליה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

10 cm10\,\text{cm} מתחת לנקודת השחרור

בשיווי משקל kΔℓ=mgk\Delta\ell=mg:

Δℓ=mgk=0.05⋅105=0.1 m\Delta\ell=\frac{mg}{k}=\frac{0.05\cdot10}{5}=0.1\,\text{m}

בנקודת השחרור הקפיץ רפוי, ולכן נקודת שיווי המשקל נמצאת 10 cm10\,\text{cm} מתחתיה.

סעיף ב

תשובה:

x(t)=−0.1cos⁡(10t)=0.1cos⁡(10t+π) mx(t)=-0.1\cos(10t)=0.1\cos(10t+\pi)\,\text{m}; הנקודה הנמוכה ביותר: 20 cm20\,\text{cm} מתחת לנקודת השחרור

ω=km=50.05=10 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{5}{0.05}}=10\,\text{rad/s}

הגוף משוחרר ממנוחה, ולכן נקודת השחרור היא קצה התנועה. היא נמצאת 0.1 m0.1\,\text{m} מעל שיווי המשקל, כלומר x(0)=−0.1 mx(0)=-0.1\,\text{m} ו-A=0.1 mA=0.1\,\text{m}, ϕ=π\phi=\pi:

x(t)=0.1cos⁡(10t+π)=−0.1cos⁡(10t) (m)x(t)=0.1\cos(10t+\pi)=-0.1\cos(10t)\ \text{(m)}

הקצה התחתון: x=+0.1 mx=+0.1\,\text{m}, כלומר 10+10=20 cm10+10=20\,\text{cm} מתחת לנקודת השחרור.

טעות נפוצה: לחשוב שהגוף "נעצר" בנקודת שיווי המשקל. הוא מגיע אליה במהירות מרבית, ממשיך הלאה, ומתארך עד פעמיים Δℓ\Delta\ell.

שאלה 3 · כוח הקפיץ בנקודה הגבוהה ובנקודה הנמוכהקצרה · בינונית

משקולת שמסתה 0.5 kg0.5\,\text{kg} תלויה בקפיץ אנכי שקבועו 50 N/m50\,\text{N/m}, ומתנודדת למעלה ולמטה בתנועה הרמונית פשוטה במשרעת 6 cm6\,\text{cm}. התנגדות האוויר זניחה.

א.

מהו גודל הכוח שהקפיץ מפעיל על המשקולת בנקודה הנמוכה ביותר של התנועה, ומהו גודלו בנקודה הגבוהה ביותר? מה כיוון הכוח בכל אחת מהנקודות?

ב.

תלמיד טוען: "בנקודה הנמוכה המשקולת נעצרת לרגע, ולכן ברגע זה הכוחות עליה מאזנים זה את זה." חשבו את שקול הכוחות ואת התאוצה של המשקולת בשתי נקודות הקצה, וקבעו אם התלמיד צודק.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

בנקודה הנמוכה 8 N8\,\text{N}, בנקודה הגבוהה 2 N2\,\text{N}; בשתיהן כלפי מעלה

התארכות הקפיץ בשיווי משקל:

Δℓ0=mgk=0.5⋅1050=0.1 m=10 cm\Delta\ell_0=\frac{mg}{k}=\frac{0.5\cdot10}{50}=0.1\,\text{m}=10\,\text{cm}

בנקודה הנמוכה הקפיץ מתארך ב-10+6=16 cm10+6=16\,\text{cm}, ובנקודה הגבוהה ב-10−6=4 cm10-6=4\,\text{cm}. בשתי הנקודות הקפיץ מתוח, ולכן הוא מושך את המשקולת כלפי מעלה:

Flow=k⋅0.16=50⋅0.16=8 N,Fhigh=k⋅0.04=50⋅0.04=2 NF_{\text{low}}=k\cdot0.16=50\cdot0.16=8\,\text{N},\qquad F_{\text{high}}=k\cdot0.04=50\cdot0.04=2\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

בשתי נקודות הקצה ∣ΣF∣=3 N|\Sigma F|=3\,\text{N} ו-∣a∣=6 m/s2|a|=6\,\text{m/s}^2: בנקודה הנמוכה כלפי מעלה, בגבוהה כלפי מטה. התלמיד טועה

על המשקולת פועלים משקל mg=5 Nmg=5\,\text{N} כלפי מטה וכוח הקפיץ כלפי מעלה.

בנקודה הנמוכה: ΣF=8−5=3 N\Sigma F=8-5=3\,\text{N} כלפי מעלה.

בנקודה הגבוהה: ΣF=5−2=3 N\Sigma F=5-2=3\,\text{N} כלפי מטה.

∣a∣=∣ΣF∣m=30.5=6 m/s2|a|=\frac{|\Sigma F|}{m}=\frac{3}{0.5}=6\,\text{m/s}^2

בדיקה: ∣ΣF∣=kA=50⋅0.06=3 N|\Sigma F|=kA=50\cdot0.06=3\,\text{N}, ו-amax⁡=ω2A=kmA=100⋅0.06=6 m/s2a_{\max}=\omega^2A=\frac{k}{m}A=100\cdot0.06=6\,\text{m/s}^2. בשתי הנקודות השקול מכוון אל נקודת שיווי המשקל.

התלמיד טועה: מהירות אפס אינה אומרת שהשקול אפס. בנקודות הקצה המהירות אפס, אבל דווקא שם גודל השקול והתאוצה מרבי – ולכן המשקולת מתחילה מיד לנוע חזרה. השקול מתאפס רק בנקודת שיווי המשקל, שבה המהירות מרבית.

טעות נפוצה: לחשוב שכוח הקפיץ בנקודה הגבוהה מכוון כלפי מטה. כל עוד המשרעת קטנה מההתארכות בשיווי משקל, הקפיץ נשאר מתוח לאורך כל התנועה ומושך תמיד כלפי מעלה; רק השקול מחליף כיוון.

שאלה 4 · קפיץ אנכי: תוספת משקולת ותנודות סביב שיווי משקל חדשביניים · בינונית

גוף שמסתו 0.4 kg0.4\,\text{kg} תלוי מהתקרה בקפיץ אנכי שקבועו 40 N/m40\,\text{N/m} ואורכו הרפוי 25 cm25\,\text{cm}.

א.

מה המרחק מהתקרה לנקודת שיווי המשקל של הגוף?

ב.

תולים מתחת לגוף משקולת נוספת שמסתה 1.2 kg1.2\,\text{kg}, המחוברת אליו היטב. מה המרחק מהתקרה לנקודת שיווי המשקל החדשה?

ג.

מושכים את שני הגופים יחד 6 cm6\,\text{cm} מתחת לנקודת שיווי המשקל החדשה, ומשחררים אותם ממנוחה ברגע t=0t=0.

מהי התדירות הזוויתית של התנודות?

ד.

רשמו את מקום הגופים ביחס לנקודת שיווי המשקל החדשה כפונקציה של הזמן, פעם כשהכיוון החיובי של הציר הוא כלפי מטה ופעם כשהוא כלפי מעלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

35 cm35\,\text{cm}

בשיווי משקל כוח הקפיץ (כלפי מעלה) מאזן את כוח הכובד:

kΔℓ=mg  ⇒  Δℓ=mgk=0.4⋅1040=0.1 m=10 cmk\Delta\ell=mg\;\Rightarrow\;\Delta\ell=\frac{mg}{k}=\frac{0.4\cdot10}{40}=0.1\,\text{m}=10\,\text{cm}

המרחק מהתקרה: אורך רפוי ועוד ההתארכות, 25+10=35 cm25+10=35\,\text{cm}.

טעות נפוצה: לענות 10 cm10\,\text{cm} – זו ההתארכות, ולא המרחק מהתקרה.

סעיף ב

תשובה:

65 cm65\,\text{cm}

המסה התלויה עכשיו היא 0.4+1.2=1.6 kg0.4+1.2=1.6\,\text{kg}:

Δℓ′=1.6⋅1040=0.4 m=40 cm\Delta\ell'=\frac{1.6\cdot10}{40}=0.4\,\text{m}=40\,\text{cm}

המרחק מהתקרה: 25+40=65 cm25+40=65\,\text{cm}.

סעיף ג

תשובה:

ω=5 rad/s\omega=5\,\text{rad/s}

נמדוד את xx מנקודת שיווי המשקל החדשה, כלפי מטה. במקום xx ההתארכות היא Δℓ′+x\Delta\ell'+x, והכוח השקול (חיובי כלפי מטה):

ΣF=mg−k(Δℓ′+x)=−kx\Sigma F=mg-k(\Delta\ell'+x)=-kx

כי mg=kΔℓ′mg=k\Delta\ell'. כוח הכובד הקבוע רק מזיז את נקודת שיווי המשקל, והכוח המחזיר הוא −kx-kx: c=kc=k.

ω=cm=401.6=5 rad/s\omega=\sqrt{\frac{c}{m}}=\sqrt{\frac{40}{1.6}}=5\,\text{rad/s}

סעיף ד

תשובה:

כלפי מטה: x(t)=0.06cos⁡(5t) mx(t)=0.06\cos(5t)\,\text{m}; כלפי מעלה: x(t)=−0.06cos⁡(5t)=0.06cos⁡(5t+π) mx(t)=-0.06\cos(5t)=0.06\cos(5t+\pi)\,\text{m}

השחרור ממנוחה, ולכן נקודת השחרור היא קצה: A=0.06 mA=0.06\,\text{m}.

חיובי כלפי מטה: הגוף מתחיל בקצה החיובי, x(0)=+0.06x(0)=+0.06, ϕ=0\phi=0:

x(t)=0.06cos⁡(5t) (m)x(t)=0.06\cos(5t)\ \text{(m)}

חיובי כלפי מעלה: הגוף מתחיל בקצה השלילי, x(0)=−0.06x(0)=-0.06, cos⁡ϕ=−1\cos\phi=-1, ϕ=π\phi=\pi:

x(t)=0.06cos⁡(5t+π)=−0.06cos⁡(5t) (m)x(t)=0.06\cos(5t+\pi)=-0.06\cos(5t)\ \text{(m)}

התנועה עצמה זהה; רק הסימון התהפך.

שאלה 5 · כוח קבוע מזיז את מרכז התנודותביניים · בינונית

גוף שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} מחובר לקפיץ אופקי שקבועו 8 N/m8\,\text{N/m}, ונח על משטח אופקי חלק בנקודה שבה הקפיץ רפוי. ראשית הציר בנקודה זו. ברגע t=0t=0 מתחיל לפעול על הגוף כוח אופקי קבוע שגודלו 0.4 N0.4\,\text{N} בכיוון החיובי, לאורך ציר הקפיץ.

א.

מצאו את נקודת שיווי המשקל החדשה.

ב.

מהי התדירות הזוויתית של התנועה? האם הכוח הקבוע משנה אותה?

ג.

מהם תנאי ההתחלה של התנודות ביחס לנקודת שיווי המשקל החדשה? מהי המשרעת?

ד.

רשמו את מקום הגוף ביחס לראשית (הנקודה שבה הקפיץ רפוי) כפונקציה של הזמן. בין אילו נקודות הגוף נע?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

xe=0.05 mx_e=0.05\,\text{m}

בנקודת שיווי המשקל כוח הקפיץ מאזן את הכוח הקבוע:

kxe=F  ⇒  xe=Fk=0.48=0.05 mkx_e=F\;\Rightarrow\;x_e=\frac{F}{k}=\frac{0.4}{8}=0.05\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

ω=4 rad/s\omega=4\,\text{rad/s}; הכוח הקבוע אינו משנה אותה

הכוח השקול במקום xx:

ΣF=F−kx=−k(x−Fk)=−k(x−xe)\Sigma F=F-kx=-k\left(x-\frac Fk\right)=-k(x-x_e)

ביחס לנקודה xex_e הכוח השקול מחזיר ויחסי להתרחקות ממנה, עם אותו קבוע c=kc=k. הכוח הקבוע רק מזיז את מרכז התנודות.

ω=km=80.5=4 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{8}{0.5}}=4\,\text{rad/s}

סעיף ג

תשובה:

x(0)−xe=−0.05 mx(0)-x_e=-0.05\,\text{m}, v(0)=0v(0)=0; A=0.05 mA=0.05\,\text{m}

ברגע t=0t=0 הגוף בראשית, כלומר 0.05 m0.05\,\text{m} לפני מרכז התנודות החדש (בצד השלילי שלו), והוא במנוחה. נקודה שבה המהירות אפס היא קצה, ולכן

A=0.05 mA=0.05\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

x(t)=0.05−0.05cos⁡(4t) mx(t)=0.05-0.05\cos(4t)\,\text{m}; בין x=0x=0 ל-x=0.1 mx=0.1\,\text{m}

ביחס למרכז xex_e הגוף מתחיל בקצה השלילי: x−xe=−0.05cos⁡(4t)x-x_e=-0.05\cos(4t). ביחס לראשית:

x(t)=0.05−0.05cos⁡(4t) (m)x(t)=0.05-0.05\cos(4t)\ \text{(m)}

הגוף נע בין x=0x=0 (הנקודה שממנה יצא) לבין x=0.1 mx=0.1\,\text{m} – פעמיים המרחק לנקודת שיווי המשקל.

שאלה 6 · כוח קבוע מפסיק לפעול: המשרעת החדשהביניים · קשה

גוף מחובר לקפיץ אופקי שקבועו 10 N/m10\,\text{N/m}, ונע על משטח אופקי חלק. ראשית הציר בנקודה שבה הקפיץ רפוי. על הגוף פועל כוח אופקי קבוע שגודלו 1.5 N1.5\,\text{N} בכיוון החיובי, והגוף מתנודד בתנועה הרמונית במשרעת 0.2 m0.2\,\text{m}. ברגע מסוים הכוח הקבוע מפסיק לפעול בפתאומיות.

א.

היכן נמצא מרכז התנודות כשהכוח פועל, והיכן הוא יהיה אחרי שהכוח יפסיק לפעול?

ב.

מה תהיה המשרעת החדשה אם הכוח יפסיק לפעול ברגע שבו הגוף בקצה החיובי של התנועה?

ג.

מה תהיה המשרעת החדשה אם הכוח יפסיק לפעול ברגע שבו הגוף בקצה השלילי של התנועה?

ד.

בניסוי אחר הכוח מפסיק לפעול ברגע שבו הגוף עובר במרכז התנודות (כשהכוח עוד פועל), ומהירותו ברגע זה 1.2 m/s1.2\,\text{m/s}. מה תהיה המשרעת החדשה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

כשהכוח פועל: x=0.15 mx=0.15\,\text{m}; אחרי שהוא מפסיק: x=0x=0

כשהכוח פועל, מרכז התנודות הוא הנקודה שבה kx=Fkx=F:

xe=Fk=1.510=0.15 mx_e=\frac{F}{k}=\frac{1.5}{10}=0.15\,\text{m}

אחרי שהכוח מפסיק, הכוח היחיד בכיוון התנועה הוא כוח הקפיץ, ומרכז התנודות הוא הנקודה שבה הקפיץ רפוי: x=0x=0.

סעיף ב

תשובה:

A′=0.35 mA'=0.35\,\text{m}

הקצה החיובי: x=0.15+0.2=0.35 mx=0.15+0.2=0.35\,\text{m}, והמהירות שם אפס. אחרי שהכוח מפסיק, הגוף נמצא 0.35 m0.35\,\text{m} ממרכז התנודות החדש (x=0x=0) ובמנוחה – זו נקודת קצה:

A′=0.35 mA'=0.35\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

A′=0.05 mA'=0.05\,\text{m}

הקצה השלילי: x=0.15−0.2=−0.05 mx=0.15-0.2=-0.05\,\text{m}, במנוחה. המרחק ממרכז התנודות החדש x=0x=0:

A′=0.05 mA'=0.05\,\text{m}

המשרעת תלויה ברגע שבו הכוח הפסיק: אותה תנועה התחלתית יכולה להפוך לתנודה גדולה או קטנה.

סעיף ד

תשובה:

A′=0.25 mA'=0.25\,\text{m}

התדירות הזוויתית: במרכז התנודות המהירות מרבית, vmax⁡=ωAv_{\max}=\omega A:

ω=1.20.2=6 rad/s\omega=\frac{1.2}{0.2}=6\,\text{rad/s}

ω=k/m\omega=\sqrt{k/m} אינו תלוי בכוח הקבוע, ולכן הוא אותו ערך גם אחרי שהכוח מפסיק.

אחרי שהכוח מפסיק: הגוף ב-x0=0.15 mx_0=0.15\,\text{m} מהמרכז החדש, עם מהירות 1.2 m/s1.2\,\text{m/s}:

A′=x02+v02ω2=0.152+0.22=0.0225+0.04=0.25 mA'=\sqrt{x_0^2+\frac{v_0^2}{\omega^2}}=\sqrt{0.15^2+0.2^2}=\sqrt{0.0225+0.04}=0.25\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשוב שהמשרעת נשארת 0.2 m0.2\,\text{m} כי הגוף "באמצע". הוא באמצע התנודה הישנה, אבל 0.15 m0.15\,\text{m} מהמרכז החדש.

שאלה 7 · קופסה נופלת על משטח קפיציביניים · קשה

קפיץ אנכי שקבועו 200 N/m200\,\text{N/m} מחובר בקצהו התחתון לרצפה, ועל קצהו העליון מחובר משטח קל. קופסה שמסתה 0.8 kg0.8\,\text{kg} משוחררת ממנוחה מגובה 0.48 m0.48\,\text{m} מעל המשטח, נופלת עליו ונדבקת אליו. מסת המשטח והקפיץ וגם התנגדות האוויר זניחות.

א.

מהי ההתכווצות המרבית של הקפיץ?

ב.

היכן נמצאת נקודת שיווי המשקל של התנודות? מהי תדירות התנודות?

ג.

מהי משרעת התנודות? האם הקופסה עוברת שוב בגובה שבו פגעה במשטח? נמקו.

ד.

מהו גודל המהירות המרבית של הקופסה בזמן התנודות? היכן היא מתקבלת?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Δℓmax⁡=0.24 m\Delta\ell_{\max}=0.24\,\text{m}

מרגע השחרור ועד ההתכווצות המרבית (שם הקופסה רגעית נחה) האנרגיה המכנית נשמרת. נסמן ב־dd את ההתכווצות המרבית; הקופסה ירדה h+dh+d:

mg(h+d)=12kd2⇒100d2−8d−3.84=0mg(h+d)=\tfrac12kd^2\Rightarrow 100d^2-8d-3.84=0
d=8+64+4⋅100⋅3.84200=8+40200=0.24 md=\frac{8+\sqrt{64+4\cdot100\cdot3.84}}{200}=\frac{8+40}{200}=0.24\,\text{m}

טעות נפוצה: לשכוח את הירידה הנוספת dd בזמן ההתכווצות, ולכתוב mgh=12kd2mgh=\frac12kd^2.

סעיף ב

תשובה:

4 cm4\,\text{cm} מתחת לגובה המשטח הרפוי; f≈2.52 Hzf\approx2.52\,\text{Hz}

בשיווי המשקל כוח הקפיץ מאזן את המשקל: kΔℓ0=mg⇒Δℓ0=0.8⋅10200=0.04 mk\Delta\ell_0=mg\Rightarrow\Delta\ell_0=\frac{0.8\cdot10}{200}=0.04\,\text{m}.

סביב נקודה זו שקול הכוחות הוא −kx-kx (המשקל רק מזיז את נקודת שיווי המשקל), ולכן c=kc=k:

ω=km=2000.8=250≈15.8 rad/s,f=ω2π≈2.52 Hz\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{200}{0.8}}=\sqrt{250}\approx15.8\,\text{rad/s},\qquad f=\frac{\omega}{2\pi}\approx2.52\,\text{Hz}

סעיף ג

תשובה:

A=0.2 mA=0.2\,\text{m}; כן – היא עולה עד 16 cm16\,\text{cm} מעל גובה המשטח הרפוי

הנקודה הנמוכה (התכווצות 0.24 m0.24\,\text{m}) היא נקודת קיצון, ושיווי המשקל בהתכווצות 0.04 m0.04\,\text{m}:

A=0.24−0.04=0.2 mA=0.24-0.04=0.2\,\text{m}

הנקודה העליונה של התנודה נמצאת AA מעל שיווי המשקל, כלומר 0.2−0.04=0.16 m0.2-0.04=0.16\,\text{m} מעל גובה המשטח הרפוי. הקופסה דבוקה למשטח, ולכן היא עוברת בנקודת הפגיעה ומגיעה עד שם (הקפיץ נמתח שם ב־16 cm16\,\text{cm}).

סעיף ד

תשובה:

vmax⁡=ωA≈3.16 m/sv_{\max}=\omega A\approx3.16\,\text{m/s}, בנקודת שיווי המשקל

vmax⁡=ωA=250⋅0.2≈3.16 m/sv_{\max}=\omega A=\sqrt{250}\cdot0.2\approx3.16\,\text{m/s}

בנקודת שיווי המשקל, 4 cm4\,\text{cm} מתחת לנקודת הפגיעה. בדיקה: ברגע הפגיעה v=2gh≈3.10 m/sv=\sqrt{2gh}\approx3.10\,\text{m/s}, וגם אחריה הקופסה ממשיכה להאיץ עד שכוח הקפיץ משתווה למשקל – לכן המהירות המרבית גדולה מעט ממהירות הפגיעה.

טעות נפוצה: לחשוב שמהירות הפגיעה היא המהירות המרבית. מיד אחרי הפגיעה כוח הקפיץ עדיין קטן מהמשקל, והקופסה ממשיכה להאיץ.

שאלה 8 · משטח מושב על קפיץ אנכי: תנועה הרמונית ותוספת מסהבאורך בגרות · ברמת בגרות

במודל של מושב בולם זעזועים, משטח שמסתו m1=250 gm_1=250\,\text{g} מחובר לראשו של קפיץ אידיאלי אנכי, שקצהו התחתון מחובר לרצפה. ערכו שני ניסויים.

בניסוי הראשון לחצו את המשטח כלפי מטה ממצב שיווי המשקל של המערכת, למרחק 4 cm4\,\text{cm} (ראו תרשים).

בזמן t=0t=0 שחררו את המשטח, והוא התחיל לנוע בתנועה הרמונית פשוטה שזמן מחזורה T1=0.4 sT_1=0.4\,\text{s}.

קבעו את ראשית הצירים בנקודת שיווי המשקל של המשטח, ואת הכיוון החיובי של הציר האנכי, yy, כלפי מעלה.

יש להזניח את התנגדות האוויר, את מסת הקפיץ ואת החיכוך בין חלקי המערכת.

א.

בטאו את המיקום yy של המשטח כפונקציה של הזמן tt, על פי נתוני השאלה.

ב.

חשבו את מהירות המשטח (גודל וכיוון) ברגע שבו הוא עובר בפעם הראשונה דרך הנקודה y=+2 cmy=+2\,\text{cm}.

ג.

בניסוי השני הדביקו למשטח משקולת נוספת, שמסתה m2m_2. גרמו למערכת לנוע שוב בתנועה הרמונית פשוטה, אך הפעם זמן המחזור גדל ב־25%25\%.

חשבו את m2m_2, מסת המשקולת שהודבקה בניסוי השני.

ד.

חשבו את המרחק בין נקודת שיווי המשקל בניסוי השני לבין נקודת שיווי המשקל בניסוי הראשון.

ה.

קבעו איזה מן הגרפים 1–5 שלפניכם מתאר נכון את התאוצה aa של המשטח בניסוי הראשון כפונקציה של המיקום yy.

נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

y=−0.04cos⁡(5πt) my=-0.04\cos(5\pi t)\ \text{m} (כלומר y≈−0.04cos⁡(15.7 t)y\approx -0.04\cos(15.7\,t))

בתנועה הרמונית פשוטה (מדף הנוסחאות): y=Acos⁡(ωt+φ)y=A\cos(\omega t+\varphi).

תדירות זוויתית:

ω=2πT1=2π0.4=5π≈15.7 rad/s\omega=\frac{2\pi}{T_1}=\frac{2\pi}{0.4}=5\pi\approx 15.7\,\text{rad/s}

משרעת: המשטח שוחרר ממנוחה במרחק 4 cm4\,\text{cm} מנקודת שיווי המשקל, ולכן A=0.04 mA=0.04\,\text{m}.

מופע: ב־t=0t=0 המשטח בנקודה הנמוכה ביותר, y(0)=−0.04 my(0)=-0.04\,\text{m} (הכיוון החיובי כלפי מעלה). לכן cos⁡φ=−1\cos\varphi=-1, φ=π\varphi=\pi:

y=0.04cos⁡(5πt+π)=−0.04cos⁡(5πt) my=0.04\cos(5\pi t+\pi)=-0.04\cos(5\pi t)\ \text{m}

טעות נפוצה: לכתוב y=0.04cos⁡(5πt)y=0.04\cos(5\pi t) – זה מתאים להתחלה בנקודה העליונה; כאן המשטח התחיל מתחת לראשית.

סעיף ב

תשובה:

v≈+0.544 m/sv\approx +0.544\,\text{m/s}, כלומר 0.544 m/s0.544\,\text{m/s} כלפי מעלה.

גודל המהירות – מדף הנוסחאות:

v=±ωA2−y2v=\pm\omega\sqrt{A^2-y^2}
∣v∣=5π0.042−0.022=15.71⋅1.2⋅10−3=15.71⋅0.0346≈0.544 m/s|v|=5\pi\sqrt{0.04^2-0.02^2}=15.71\cdot\sqrt{1.2\cdot 10^{-3}}=15.71\cdot 0.0346\approx 0.544\,\text{m/s}

כיוון: המשטח יוצא מהנקודה הנמוכה ביותר (y=−4 cmy=-4\,\text{cm}) ונע כלפי מעלה, עובר בנקודת שיווי המשקל וממשיך לעלות עד y=+4 cmy=+4\,\text{cm}. בדרך הוא עובר בפעם הראשונה ב־y=+2 cmy=+2\,\text{cm} – כשהוא עולה. לכן v>0v>0: 0.544 m/s0.544\,\text{m/s} כלפי מעלה.

(בדרך אחרת: −0.04cos⁡(5πt)=0.02  ⇒  5πt=2π3-0.04\cos(5\pi t)=0.02\;\Rightarrow\;5\pi t=\frac{2\pi}{3}, t≈0.133 st\approx 0.133\,\text{s}; v=0.04⋅5πsin⁡2π3≈+0.544 m/sv=0.04\cdot 5\pi\sin\frac{2\pi}{3}\approx +0.544\,\text{m/s}.)

סעיף ג

תשובה:

m2≈141 gm_2\approx 141\,\text{g}

זמן המחזור של מערכת מסה–קפיץ (מדף הנוסחאות): T=2πmkT=2\pi\sqrt{\frac{m}{k}}. אותו קפיץ בשני הניסויים, ולכן:

T2T1=m1+m2m1\frac{T_2}{T_1}=\sqrt{\frac{m_1+m_2}{m_1}}

זמן המחזור גדל ב־25%25\%: T2T1=1.25\frac{T_2}{T_1}=1.25:

m1+m2m1=1.252=1.5625  ⇒  m2=0.5625 m1=0.5625⋅250≈141 g\frac{m_1+m_2}{m_1}=1.25^2=1.5625\;\Rightarrow\;m_2=0.5625\,m_1=0.5625\cdot 250\approx 141\,\text{g}

טעות נפוצה: להסיק שהמסה גדלה ב־25%25\% – זמן המחזור יחסי ל־m\sqrt m.

סעיף ד

תשובה:

Δy≈2.3 cm\Delta y\approx 2.3\,\text{cm} (נקודת שיווי המשקל החדשה נמוכה יותר)

קבוע הקפיץ מהניסוי הראשון:

T1=2πm1k  ⇒  k=4π2m1T12=4π2⋅0.250.42≈61.7 N/mT_1=2\pi\sqrt{\frac{m_1}{k}}\;\Rightarrow\;k=\frac{4\pi^2m_1}{T_1^2}=\frac{4\pi^2\cdot 0.25}{0.4^2}\approx 61.7\,\text{N/m}

בשיווי משקל כוח הקפיץ מאזן את המשקל: kΔℓ=mgk\Delta\ell=mg. המשקל גדל ב־m2gm_2g, ולכן הקפיץ נדחס עוד:

Δy=m2gk=0.1406⋅1061.7≈0.0228 m≈2.3 cm\Delta y=\frac{m_2g}{k}=\frac{0.1406\cdot 10}{61.7}\approx 0.0228\,\text{m}\approx 2.3\,\text{cm}

נקודת שיווי המשקל החדשה נמוכה ב־2.3 cm2.3\,\text{cm} מהקודמת.

(בדיקה: Δy=g (T22−T12)4π2=10 (0.52−0.42)39.48≈0.0228 m\Delta y=\frac{g\,(T_2^2-T_1^2)}{4\pi^2}=\frac{10\,(0.5^2-0.4^2)}{39.48}\approx 0.0228\,\text{m}.)

סעיף ה

תשובה:

גרף 3 – ישר יורד העובר דרך הראשית (a=−ω2ya=-\omega^2y).

קביעה: גרף 3.

נימוק: בתנועה הרמונית פשוטה הכוח השקול הוא כוח מחזיר, ΣF=−ky\Sigma F=-ky (מדף הנוסחאות), כאשר yy נמדד מנקודת שיווי המשקל. לכן

a=−kmy=−ω2ya=-\frac{k}{m}y=-\omega^2y

התאוצה יחסית ישר להעתק ומכוונת נגדו: גרף a(y)a(y) הוא ישר יורד העובר דרך הראשית – גרף 3.

•גרף 1 (ישר עולה) – התאוצה בכיוון ההעתק; זה אינו כוח מחזיר.

•גרף 2 (ישר יורד שאינו עובר בראשית) – מתאים לחשבון שגוי שבו "מוסיפים" את −g-g: כוח הכובד כבר מאוזן בנקודת שיווי המשקל, ושם a=0a=0.

•גרף 4 – התאוצה אינה מחליפה סימן.

•גרף 5 – הקשר בין aa ל־yy אינו סינוסי אלא קווי (סינוס הוא התלות בזמן).

שאלה 9 · מדידת מסה של סלע בדלי התלוי על קפיץבאורך בגרות · ברמת בגרות

כדי למדוד מסה של דגימות סלע בלי מאזניים, בנו תלמידים את המערכת שבתרשים: קפיץ שקבועו kk תלוי מהתקרה, ובקצהו התחתון תלוי דלי AA שמסתו mAm_A. מסת הקפיץ זניחה.

מכניסים לדלי סלע BB, שאת מסתו mBm_B רוצים למדוד, ומקבעים אותו כך שהסלע והדלי נעים יחד בכל מהלך הניסוי.

מושכים את הדלי מעט מטה ממצב שיווי המשקל ומשחררים אותו, כך שהמערכת מבצעת תנועה הרמונית פשוטה אנכית. מודדים את הזמן של 2020 מחזורי תנודה ומחשבים ממנו את זמן המחזור TT.

א.

הסבירו מהו היתרון במדידת הזמן של 2020 מחזורים לעומת מדידת הזמן של מחזור אחד.

ב.

בטאו את מסת הסלע mBm_B באמצעות זמן המחזור TT.

ג.

בעזרת הגרף שלפניכם אפשר לקבוע את מסת הסלע mBm_B לפי זמן המחזור TT שנמדד.

הסבירו מדוע במערכת זו לא יכול להתקבל זמן מחזור הקטן מ־0.5 s0.5\,\text{s}.

ד.

נתון כי מסת הדלי היא mA=0.5 kgm_A=0.5\,\text{kg}. חשבו את קבוע הקפיץ kk.

ה.

נסמן: m=mA+mBm=m_A+m_B, ו־FspF_{sp} – הכוח שהקפיץ מפעיל על המסה mm. הקפיץ יכול להימתח וגם להתכווץ.

לפניכם ארבעה תרשימי כוחות הפועלים על המסה mm בנקודות שונות במהלך תנועתה.

התייחסו לכל אחד מהתרשימים (1)–(4), וקבעו אם המסה mm נמצאת בנקודת שיווי המשקל, מעליה או מתחתיה.

העתיקו את הטבלה למחברתכם וסמנו בה את קביעותיכם.

מיקום המסה התרשים(1)(2)(3)(4)
מעל נקודת שיווי המשקל
בנקודת שיווי המשקל
מתחת לנקודת שיווי המשקל
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

שגיאת המדידה (בעיקר זמן התגובה בהפעלה ובעצירה של שעון העצר) מתחלקת ב־2020, ולכן השגיאה בזמן המחזור קטנה פי 2020.

במדידת זמן ידנית יש שגיאה כמעט קבועה שאינה תלויה במשך המדידה – זמן התגובה בהפעלת שעון העצר ובעצירתו, והקושי לזהות בדיוק את תחילת התנודה ואת סופה.

•במדידת מחזור אחד שגיאה זו מתווספת לזמן קצר, ולכן השגיאה היחסית גדולה.

•במדידת 2020 מחזורים מודדים זמן ארוך פי 2020 עם אותה שגיאה בערך, ומחלקים: T=t2020T=\frac{t_{20}}{20} – כך שגם השגיאה בזמן המחזור מתחלקת ב־2020.

לדוגמה, שגיאה של כ־0.2 s0.2\,\text{s} בזמן התגובה נותנת שגיאה של 0.2 s0.2\,\text{s} במדידת מחזור אחד, אבל רק כ־0.01 s0.01\,\text{s} ב־TT כשמודדים 2020 מחזורים.

סעיף ב

תשובה:

mB=kT24π2−mAm_B=\dfrac{kT^2}{4\pi^2}-m_A

הסלע והדלי נעים יחד, ולכן המסה המתנודדת היא mA+mBm_A+m_B (מסת הקפיץ זניחה). מדף הנוסחאות, עבור גוף על קפיץ (c=kc=k):

T=2πmk=2πmA+mBkT=2\pi\sqrt{\frac{m}{k}}=2\pi\sqrt{\frac{m_A+m_B}{k}}

מעלים בריבוע ומבודדים:

mA+mB=kT24π2  ⇒  mB=kT24π2−mAm_A+m_B=\frac{kT^2}{4\pi^2}\;\Rightarrow\;m_B=\frac{kT^2}{4\pi^2}-m_A

(כוח הכובד רק מזיז את נקודת שיווי המשקל ואינו משפיע על זמן המחזור.)

סעיף ג

תשובה:

T=0.5 sT=0.5\,\text{s} הוא זמן המחזור של הדלי הריק (mB=0m_B=0); כל סלע מגדיל את המסה המתנודדת ולכן את TT. זמן קצר יותר מחייב mB<0m_B<0.

לפי סעיף ב, T=2πmA+mBkT=2\pi\sqrt{\frac{m_A+m_B}{k}} – זמן המחזור גדל עם המסה המתנודדת.

הזמן הקצר ביותר מתקבל כשהמסה המתנודדת הכי קטנה – כשהדלי ריק (mB=0m_B=0):

T0=2πmAkT_0=2\pi\sqrt{\frac{m_A}{k}}

בגרף זו הנקודה mB=0m_B=0 ב־T=0.5 sT=0.5\,\text{s}, כלומר T0=0.5 sT_0=0.5\,\text{s}.

את הדלי אי אפשר להוציא מהמערכת (הסלע נמצא בתוכו), וכל סלע מוסיף מסה חיובית ומאריך את זמן המחזור. זמן מחזור קצר מ־0.5 s0.5\,\text{s} היה מחייב, לפי mB=kT24π2−mAm_B=\frac{kT^2}{4\pi^2}-m_A, מסה שלילית – וזה בלתי אפשרי.

סעיף ד

תשובה:

k=8π2≈79 N/mk=8\pi^2\approx 79\,\text{N/m}

נקודה על הגרף: mB=0m_B=0 ב־T0=0.5 sT_0=0.5\,\text{s}. לפי הקשר מסעיף ג:

T0=2πmAk  ⇒  k=4π2mAT02T_0=2\pi\sqrt{\frac{m_A}{k}}\;\Rightarrow\;k=\frac{4\pi^2m_A}{T_0^2}

הצבה:

k=4π2⋅0.50.52=8π2≈79 Nmk=\frac{4\pi^2\cdot 0.5}{0.5^2}=8\pi^2\approx 79\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

בדיקה בנקודה אחרת בגרף, T=1 sT=1\,\text{s}: mB=79⋅124π2−0.5=2−0.5=1.5 kgm_B=\frac{79\cdot 1^2}{4\pi^2}-0.5=2-0.5=1.5\,\text{kg} – מתאים לגרף ✓ (וכן ב־T=1.5 sT=1.5\,\text{s}: mB=2⋅2.25−0.5=4 kgm_B=2\cdot 2.25-0.5=4\,\text{kg} ✓).

סעיף ה

תשובה:

(1) מתחת; (2) מעל; (3) בנקודת שיווי המשקל; (4) מעל.

העיקרון: בתנועה הרמונית פשוטה שקול הכוחות הוא ΣF=−cx\Sigma F=-cx – הוא מכוון תמיד אל נקודת שיווי המשקל, וגודלו יחסי למרחק ממנה. בנקודת שיווי המשקל ΣF=0\Sigma F=0.

•בנקודת שיווי המשקל: Fsp=mgF_{sp}=mg, כלפי מעלה (הקפיץ מתוח).

•מעל נקודת שיווי המשקל: השקול כלפי מטה – Fsp<mgF_{sp}<mg כלפי מעלה, או FspF_{sp} כלפי מטה (הקפיץ מכווץ).

•מתחת לנקודת שיווי המשקל: השקול כלפי מעלה – Fsp>mgF_{sp}>mg.

בכל התרשימים חץ mgmg זהה (שתי משבצות כלפי מטה):

מיקום המסה התרשים(1)(2)(3)(4)
מעל נקודת שיווי המשקל✓✓
בנקודת שיווי המשקל✓
מתחת לנקודת שיווי המשקל✓

- (1) FspF_{sp} כלפי מעלה, שלוש משבצות – גדול מ־mgmg; השקול כלפי מעלה: מתחת לנקודת שיווי המשקל.

- (2) FspF_{sp} כלפי מטה (הקפיץ מכווץ ודוחף את הדלי מטה), ושני הכוחות כלפי מטה – השקול כלפי מטה: מעל נקודת שיווי המשקל (ואף מעל האורך הרפוי של הקפיץ).

- (3) FspF_{sp} כלפי מעלה ושווה באורכו ל־mgmg – השקול אפס: בנקודת שיווי המשקל.

- (4) FspF_{sp} כלפי מעלה אך קטן מ־mgmg (משבצת אחת) – השקול כלפי מטה: מעל נקודת שיווי המשקל (הקפיץ מתוח פחות מאשר בשיווי משקל).

טעות נפוצה: לקבוע את המיקום לפי כיוון התנועה – תרשים כוחות אינו מראה את כיוון המהירות, אלא רק את כיוון השקול, והשקול מצביע תמיד אל נקודת שיווי המשקל.

שאלה 10 · גוף מונח על משטח מתנודד: מתי הוא מתנתקבאורך בגרות · מעל רמת בגרות

משטח שמסתו M=0.3 kgM=0.3\,\text{kg} מחובר לראשו של קפיץ אידיאלי אנכי שקבועו k=120 Nmk=120\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, וקצהו התחתון של הקפיץ מחובר לרצפה. על המשטח מונחת (ואינה מחוברת) תיבה קטנה שמסתה m=0.1 kgm=0.1\,\text{kg} (ראו תרשים).

ראשית הציר yy בנקודת שיווי המשקל של המערכת, והכיוון החיובי כלפי מעלה. הזניחו את התנגדות האוויר ואת מסת הקפיץ.

א.

לוחצים את המשטח והתיבה מעט מטה ומשחררים, והם נעים יחד בתנועה הרמונית פשוטה. חשבו את זמן המחזור של התנועה.

ב.

המשרעת היא 2 cm2\,\text{cm}. חשבו את הגודל המרבי ואת הגודל המזערי של הכוח שהמשטח מפעיל על התיבה במהלך התנועה, וציינו היכן מתקבל כל אחד מהם.

ג.

חשבו את המשרעת המרבית שבה התיבה אינה מתנתקת מהמשטח, והראו שבמשרעת זו, כשהמערכת בנקודה העליונה, הקפיץ באורכו הרפוי.

ד.

בניסוי אחר לוחצים את המשטח והתיבה 5 cm5\,\text{cm} מתחת לנקודת שיווי המשקל ומשחררים ממנוחה.

קבעו באיזה מקום yy התיבה מתנתקת מהמשטח, חשבו את גודל מהירותה ברגע זה, וחשבו לאיזה גובה מעל נקודת הניתוק היא מגיעה.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

T≈0.363 sT\approx 0.363\,\text{s}

כל עוד התיבה אינה מתנתקת, המשטח והתיבה נעים כגוף אחד שמסתו M+m=0.4 kgM+m=0.4\,\text{kg}:

ω=kM+m=1200.4=300≈17.3 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{M+m}}=\sqrt{\frac{120}{0.4}}=\sqrt{300}\approx 17.3\,\text{rad/s}
T=2πω=2π0.4120≈0.363 sT=\frac{2\pi}{\omega}=2\pi\sqrt{\frac{0.4}{120}}\approx 0.363\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

מרבי 1.6 N1.6\,\text{N} בנקודה התחתונה; מזערי 0.4 N0.4\,\text{N} בנקודה העליונה.

על התיבה פועלים כוח הכובד mg=1 Nmg=1\,\text{N} (מטה) והכוח הנורמלי NN מהמשטח (מעלה). לפי החוק השני של ניוטון (חיובי מעלה), עם התאוצה ההרמונית a=−ω2ya=-\omega^2y:

N−mg=ma=−mω2y  ⇒  N=m(g−ω2y)N-mg=ma=-m\omega^2y\;\Rightarrow\;N=m\left(g-\omega^2y\right)

ω2A=300⋅0.02=6 m/s2\omega^2A=300\cdot 0.02=6\,\text{m/s}^2.

- בנקודה התחתונה (y=−Ay=-A, התאוצה 6 m/s26\,\text{m/s}^2 כלפי מעלה): Nmax⁡=0.1 (10+6)=1.6 NN_{\max}=0.1\,(10+6)=1.6\,\text{N}

- בנקודה העליונה (y=+Ay=+A, התאוצה 6 m/s26\,\text{m/s}^2 כלפי מטה): Nmin⁡=0.1 (10−6)=0.4 NN_{\min}=0.1\,(10-6)=0.4\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

Amax⁡=gω2≈3.33 cmA_{\max}=\frac{g}{\omega^2}\approx 3.33\,\text{cm}; שווה לדחיסת הקפיץ בשיווי משקל, ולכן בנקודה העליונה הקפיץ רפוי.

התיבה מתנתקת כאשר NN מגיע לאפס. N=m(g−ω2y)N=m(g-\omega^2y) קטן ביותר בנקודה העליונה, y=Ay=A. התנאי לכך שהמגע נשמר לאורך כל התנועה:

g−ω2A≥0  ⇒  A≤gω2=10300≈0.0333 m=3.33 cmg-\omega^2A\ge 0\;\Rightarrow\;A\le\frac{g}{\omega^2}=\frac{10}{300}\approx 0.0333\,\text{m}=3.33\,\text{cm}

כלומר תאוצת המערכת כלפי מטה אינה יכולה לעלות על gg – תיבה מונחת אינה יכולה להיות מואצת כלפי מטה מהר יותר מגוף בנפילה חופשית.

הקפיץ בנקודה העליונה: בשיווי משקל הקפיץ דחוס ב־

Δℓ0=(M+m)gk=0.4⋅10120≈0.0333 m\Delta\ell_0=\frac{(M+m)g}{k}=\frac{0.4\cdot 10}{120}\approx 0.0333\,\text{m}

וזה בדיוק Amax⁡A_{\max} (כי (M+m)gk=gω2\frac{(M+m)g}{k}=\frac{g}{\omega^2}). לכן בנקודה העליונה, 3.33 cm3.33\,\text{cm} מעל שיווי המשקל, הקפיץ באורכו הרפוי: הוא אינו מפעיל כוח, ועל המערכת פועל רק כוח הכובד – התאוצה בדיוק gg.

סעיף ד

תשובה:

מתנתקת ב־y≈+3.33 cmy\approx +3.33\,\text{cm} (הקפיץ רפוי); v≈0.65 m/sv\approx 0.65\,\text{m/s}; עולה עוד כ־2.1 cm2.1\,\text{cm}.

מקום הניתוק. עד הניתוק התיבה והמשטח נעים יחד בתנועה הרמונית (A=5 cmA=5\,\text{cm}) סביב y=0y=0. התיבה מתנתקת כאשר N=0N=0, כלומר כאשר תאוצת המערכת כלפי מטה מגיעה ל־gg:

ω2y=g  ⇒  y=gω2≈0.0333 m\omega^2y=g\;\Rightarrow\;y=\frac{g}{\omega^2}\approx 0.0333\,\text{m}

זוהי הנקודה שבה הקפיץ באורכו הרפוי (סעיף ג). y=3.33 cm<A=5 cmy=3.33\,\text{cm}<A=5\,\text{cm}, ולכן הנקודה אכן מושגת – התיבה מתנתקת בדרכה למעלה. מעליה הקפיץ נמתח ומאט את המשטח מהר יותר מ־gg, והתיבה ממשיכה בנפילה חופשית.

המהירות ברגע הניתוק (מדף הנוסחאות, v=±ωA2−y2v=\pm\omega\sqrt{A^2-y^2}):

v=17.32⋅0.052−0.03332=17.32⋅0.0373≈0.65 m/s(כלפי מעלה)v=17.32\cdot\sqrt{0.05^2-0.0333^2}=17.32\cdot 0.0373\approx 0.65\,\text{m/s}\quad(\text{כלפי מעלה})

הגובה מעל נקודת הניתוק. מרגע הניתוק התיבה נעה בנפילה חופשית עם מהירות התחלתית 0.65 m/s0.65\,\text{m/s} כלפי מעלה:

v2=v02−2gh  ⇒  h=v22g=0.645220≈0.021 m≈2.1 cmv^2=v_0^2-2gh\;\Rightarrow\;h=\frac{v^2}{2g}=\frac{0.645^2}{20}\approx 0.021\,\text{m}\approx 2.1\,\text{cm}

טעות נפוצה: להניח שהתיבה מתנתקת בנקודה העליונה של המשרעת (y=5 cmy=5\,\text{cm}) או בנקודת שיווי המשקל – הניתוק קורה כש־N=0N=0, כלומר כשהתאוצה כלפי מטה מגיעה ל־gg.

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.