זמן מחזור וקבוע הקפיץ - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנועה הרמונית פשוטה · 17 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · מטוטלת של שעון קיר: אורך החוטקצרה · קלה
בשעון קיר ישן יש מטוטלת שאפשר להתייחס אליה כמטוטלת מתמטית. המשקולת עוברת מקצה אחד של התנופה לקצה השני בזמן של . התנודות קטנות.
מה אורך המטוטלת?
שעונאי מחליף את המטוטלת במטוטלת שאורכה גדול פי 4. כמה זמן יימשך עכשיו המעבר מקצה לקצה?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
מעבר מקצה לקצה הוא חצי מחזור: מהקצה הימני לשמאלי ובחזרה לימני – מחזור שלם. לכן
מנוסחת זמן המחזור של מטוטלת מתמטית:
טעות נפוצה: להציב . התוצאה קטנה פי 4 מהנכון.
סעיף ב
זמן המחזור יחסי ל-. כשהאורך גדל פי 4, זמן המחזור גדל פי , וכך גם חצי המחזור:
(זמן המחזור אינו תלוי במסת המשקולת, ולכן אין צורך לדעת אותה.)
שאלה 2 · דסקית בין שני מעקות: מה נחשב מחזורקצרה · בינונית
דסקית קטנה מחליקה על שולחן אוויר אופקי, הלוך ושוב בין שני מעקות מקבילים. המרחק בין המעקות הוא , והדסקית נעה בניצב למעקות במהירות שגודלה . ההתנגשויות במעקות אלסטיות, החיכוך זניח, וממדי הדסקית זניחים.

חשבו את זמן המחזור של תנועת הדסקית.
ברגע מסוים הדסקית נמצאת מהמעקה השמאלי ונעה ימינה. תלמידה מודדת את הזמן שעובר עד שהדסקית חוזרת לראשונה לאותה נקודה, ומסמנת אותו .
חשבו את , הסבירו מדוע אינו זמן המחזור, וקבעו מה הייתה התלמידה צריכה למדוד כדי לקבל את זמן המחזור.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
בין ההתנגשויות לא פועל על הדסקית כוח אופקי, ולכן היא נעה במהירות קבועה. בהתנגשות אלסטית במעקה כבד גודל המהירות נשמר והכיוון מתהפך.
מחזור אחד הוא הזמן עד שהדסקית חוזרת לאותה נקודה ונעה שוב באותו כיוון: היא עוברת את המרחק בין המעקות פעמיים, הלוך וחזור.
סעיף ב
. ברגע החזרה הדסקית נעה שמאלה ולא ימינה, ולכן המצב לא חזר על עצמו; צריך למדוד עד שהדסקית חוזרת לנקודה ונעה שוב ימינה ().
המרחק מהנקודה למעקה הימני הוא . הדסקית מגיעה למעקה וחוזרת לנקודה:
למה זה לא מחזור: מחזור הוא הזמן שאחריו כל מצב התנועה חוזר על עצמו – גם המקום וגם המהירות (גודל וכיוון). אחרי הדסקית באותו מקום, אבל נעה שמאלה. מכאן היא תמשיך שמאלה, ולא ימינה כמו ברגע ההתחלה.
מה למדוד: את הזמן עד שהדסקית חוזרת לנקודה ונעה ימינה. אחרי היא נעה עוד עד המעקה השמאלי ו- חזרה, כלומר עוד , ובסך הכול , כמו בסעיף א.
טעות נפוצה: להגדיר מחזור כ"זמן עד שהגוף חוזר לאותו מקום". רק בנקודות הקצה של תנועה כזו (כאן – ליד המעקות) החזרה הראשונה לאותו מקום נמשכת מחזור שלם.
שאלה 3 · כדור דביק פוגע במטוטלת נחהקצרה · בינונית
מטוטלת מתמטית בנויה מגוף קטן שמסתו התלוי בחוט שאורכו , והיא תלויה במנוחה. כדור דביק קטן שמסתו נע אופקית במהירות , פוגע בגוף ונדבק אליו. התנגדות האוויר זניחה.
מהי מהירות הגופים מיד אחרי ההתנגשות, ומהי הזווית המרבית שאליה יוסט החוט מהאנך?
כמה זמן עובר מרגע ההתנגשות עד שהמטוטלת מגיעה בפעם הראשונה לשיא הגובה?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
;
שימור תנע בהתנגשות הפלסטית:
אחרי ההתנגשות האנרגיה המכנית נשמרת (המתיחות אינה מבצעת עבודה):
טעות נפוצה: להשתמש בשימור אנרגיה גם בהתנגשות עצמה. בהתנגשות פלסטית אנרגיה קינטית הולכת לאיבוד; שם נשמר רק התנע.
סעיף ב
הזווית קטנה, ולכן התנודות הרמוניות עם
ההתנגשות קורית בנקודת שיווי המשקל, והשיא הוא נקודת קיצון – רבע מחזור:
זמן המחזור לא תלוי במסה, ולכן ההידבקות לא משנה אותו.
שאלה 4 · גוף קל על קפיץ: זמן מחזור שאינו תלוי במשרעתביניים · קלה
גוף שמסתו מחובר לקפיץ אופקי שקבועו , ונע ללא חיכוך על משטח אופקי. הגוף מתנודד בתנועה הרמונית פשוטה, והמרחק בין שתי נקודות הקצה של התנועה הוא .
מהי משרעת התנועה?
חשבו את התדירות הזוויתית ואת זמן המחזור.
מתחילים למדוד את הזמן כשהגוף נמצא בקצה החיובי של התנועה. רשמו את מקום הגוף ואת מהירותו כפונקציה של הזמן.
עוצרים את הגוף, ומפעילים אותו מחדש כך שהמרחק בין נקודות הקצה הוא . האם זמן המחזור משתנה? האם המהירות המרבית משתנה? אם כן – מה ערכה החדש?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נקודת שיווי המשקל נמצאת באמצע בין נקודות הקצה, והמשרעת היא המרחק ממנה לקצה – מחצית המרחק בין הקצוות:
סעיף ב
,
הכוח המחזיר הוא כוח הקפיץ, ולכן :
טעות נפוצה: להציב את המסה בגרמים () – המסה ביחידות SI היא .
סעיף ג
,
לפי : ברגע הגוף בקצה החיובי, , ולכן , :
סעיף ד
זמן המחזור אינו משתנה (); המהירות המרבית גדלה מ- ל-.
זמן המחזור תלוי רק במסה ובקבוע הקפיץ, ולא במשרעת, ולכן הוא נשאר . במשרעת גדולה יותר הגוף עובר דרך ארוכה יותר, אבל גם הכוח המחזיר גדול יותר בהתאם, והוא נע מהר יותר.
המשרעת החדשה , ו- לא השתנתה:
שאלה 5 · גרף תאוצה–מקום: קבוע הכוח ומשרעתביניים · קלה
גוף שמסתו מחובר לקפיץ ונע הלוך ושוב לאורך ציר . הגרף שלפניכם מתאר את תאוצת הגוף כפונקציה של מקומו לאורך כל התנועה (ראשית הציר בנקודת שיווי המשקל).
האם התנועה היא תנועה הרמונית פשוטה? נמקו לפי הגרף.
מהו קבוע הכוח המחזיר ? מהו זמן המחזור?
מהי משרעת התנועה, ומהי המהירות המרבית של הגוף?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
כן
הגרף הוא קו ישר דרך הראשית עם שיפוע שלילי: . אם נכפיל במסה, – שקול הכוחות יחסי למרחק משיווי המשקל ומכוון תמיד אליו. זה התנאי לתנועה הרמונית פשוטה.
סעיף ב
;
השיפוע: . לפי : , .
טעות נפוצה: לכתוב . השיפוע הוא , לא .
סעיף ג
;
הגרף מתאר את כל התנועה, והוא מסתיים ב־ – אלה נקודות הקיצון, ולכן .
שאלה 6 · מטוטלת שאוספת גוש פלסטלינהביניים · בינונית
מטוטלת מתמטית בנויה מכדור קטן שמסתו התלוי בחוט שאורכו . מסיטים את המטוטלת בזווית של מהאנך ומשחררים אותה ממנוחה. התנודות קטנות, והתנגדות האוויר זניחה.
בנקודה הנמוכה של המסלול מונח על מדף דק גוש פלסטלינה שמסתו . כשהכדור מגיע לנקודה הנמוכה הוא פוגע בגוש, הגוש נדבק אליו והם ממשיכים יחד.
מהי התדירות הזוויתית של התנודות? כמה זמן עובר מרגע השחרור עד הפגיעה בגוש?
מהו גודל מהירות הכדור רגע לפני הפגיעה?
מהי מהירות הכדור והגוש מיד אחרי ההתנגשות?
מהי התדירות הזוויתית של התנודות אחרי ההתנגשות? מהי הזווית המרבית שאליה תגיע המטוטלת אחרי ההתנגשות?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
;
למטוטלת מתמטית בתנודות קטנות:
מנקודת קיצון (שם שוחרר הכדור) עד נקודת שיווי המשקל עובר רבע מחזור:
סעיף ב
שימור אנרגיה מכנית (המתיחות מאונכת למהירות ואינה מבצעת עבודה). הגובה שממנו ירד הכדור: .
(אותה תוצאה מ־ עם משרעת קשת : .)
סעיף ג
בזמן ההתנגשות הקצר התנע האופקי נשמר (הכוחות החיצוניים אנכיים):
כלומר .
סעיף ד
(ללא שינוי);
אינה תלויה במסה, ולכן התדירות לא משתנה: .
שימור אנרגיה אחרי ההתנגשות:
דרך מהירה: בתנודות קטנות , ו־ לא השתנתה, לכן הזווית קטנה פי כמו המהירות: .
טעות נפוצה: לחשוב שהמסה הגדולה יותר משנה את זמן המחזור. זמן המחזור של מטוטלת מתמטית תלוי רק באורך החוט וב־.
שאלה 7 · עגלה בין שני קפיצים מתוחיםביניים · בינונית
עגלה שמסתה נמצאת על מסילה אופקית חסרת חיכוך בין שני קירות. העגלה מחוברת לקיר השמאלי בקפיץ שקבועו ולקיר הימני בקפיץ שקבועו (ראו איור). כשהעגלה בשיווי משקל שני הקפיצים מתוחים.
מזיזים את העגלה מרחק קטן ימינה משיווי המשקל ומשחררים.

הסבירו מדוע בשיווי המשקל ההתארכות של הקפיץ השמאלי גדולה מזו של הימני. האם ההתארכויות האלה משפיעות על הכוח המחזיר?
הראו שכשהעגלה במרחק משיווי המשקל שקול הכוחות עליה הוא .
מהו זמן המחזור של התנודות? פי כמה יגדל זמן המחזור אם ננתק את הקפיץ השמאלי ונשאיר רק את הימני?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
ו־, ולכן . הן אינן משפיעות על הכוח המחזיר (ראו סעיף ב).
בשיווי משקל שני כוחות הקפיצים שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם: . הקפיץ השמאלי רך יותר, ולכן הוא צריך להתארך יותר כדי להפעיל אותו כוח.
הכוחות בשיווי המשקל מבטלים זה את זה, ולכן הם לא תורמים לשקול הכוחות; התשובה המלאה בסעיף הבא.
סעיף ב
נבחר כיוון חיובי ימינה. כשהעגלה זזה ימינה, הקפיץ השמאלי מתארך ל־ ומושך שמאלה, והקפיץ הימני מתקצר להתארכות ומושך ימינה:
זו הצורה עם , ולכן התנועה הרמונית פשוטה. המתיחות ההתחלתיות מתבטלות – התוצאה זהה למקרה שבו הקפיצים רפויים בשיווי המשקל.
טעות נפוצה: לחשוב שהקפיצים ״נלחמים״ זה בזה ולכן . כשהעגלה זזה ימינה, הקפיץ השמאלי מושך שמאלה יותר והקפיץ הימני מושך ימינה פחות – השינויים בשני הכוחות מכוונים לאותו כיוון, חזרה לשיווי המשקל.
סעיף ג
; עם הקפיץ הימני בלבד – גדול פי
עם הקפיץ הימני בלבד :
(שיווי המשקל זז לנקודה שבה הקפיץ הימני רפוי, אבל זמן המחזור תלוי רק ב־ וב־.)
שאלה 8 · מים מתנודדים בצינור Uביניים · קשה
צינור זכוכית דק בצורת האות U מכיל מים (צפיפות ). שטח החתך של הצינור קבוע, . בשיווי משקל פני המים בשתי הזרועות באותו גובה.
נושפים בזרוע הימנית עד שפני המים בה יורדים (ופני המים בזרוע השמאלית עולים ), ומרפים. החיכוך זניח.

תארו במילים את תנועת המים אחרי ההרפיה. מה מחזיר את המים לשיווי המשקל?
כשפני המים בזרוע אחת נמצאים מעל גובה שיווי המשקל (ובזרוע השנייה מתחתיו), הראו ששקול הכוחות על כל המים הוא , כאשר שטח החתך. חשבו את קבוע הכוח המחזיר .
מצאו את זמן המחזור של התנודות. הראו שאפשר לכתוב אותו כ־, כאשר אורך עמודת המים בצינור, ושהוא אינו תלוי בצפיפות הנוזל.
מהו גודל המהירות המרבית של המים?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
המים מתנודדים הלוך ושוב: פני המים עולים ויורדים לסירוגין בשתי הזרועות סביב גובה שיווי המשקל. הכוח המחזיר – משקל עמודת המים העודפת.
כשפני המים בזרוע אחת גבוהים מאשר בזרוע השנייה, משקל עמודת המים העודפת דוחף את כל המים לעבר הצד הנמוך. המים מאיצים עד שהמפלסים משתווים, ובשל התמד ממשיכים הלאה עד שהמפלס בזרוע הימנית גבוה ב־ משיווי המשקל. אז התהליך מתהפך. בלי חיכוך התנודות נמשכות באותה משרעת.
סעיף ב
הפרש הגבהים בין שני המפלסים הוא . אם נדמיין קו אופקי בגובה המפלס הנמוך, המים מתחתיו מאוזנים (לחץ שווה משני הצדדים), ומה שלא מאוזן הוא עמודה בגובה בזרוע הגבוהה:
( – מסת המים העודפים.)
הכוח מכוון כך שהוא מקטין את הפרש המפלסים, כלומר נגד ההעתק: .
סעיף ג
כל המים נעים יחד, ולכן המסה המתנודדת היא כל המסה, :
ו־ מצטמצמים. אורך העמודה: .
(או ישירות: .)
טעות נפוצה: לקחת כמסה רק את המים העודפים. הכוח המחזיר נוצר מהמים העודפים, אבל הוא מאיץ את כל המים שבצינור.
סעיף ד
המשרעת היא ההעתק ההתחלתי של המפלס, (כאן מסמן את שטח החתך, ולכן נסמן את המשרעת ב־), ו־.
המהירות מרבית כשהמפלסים בשתי הזרועות שווים.
שאלה 9 · גוף על קפיץ אופקי: קבוע, זמן מחזור ומהירויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוף שמסתו מונח על שולחן אופקי חסר חיכוך ומחובר לקיר באמצעות קפיץ אופקי. נקודת שיווי המשקל היא , והכיוון החיובי – ימינה (ראו תרשים).
מושכים את הגוף ימינה עד ומשחררים אותו ממנוחה. הגוף נע בתנועה הרמונית פשוטה.
חיישן מראה שכאשר הגוף נמצא בנקודה , הקפיץ מפעיל עליו כוח .

חשבו את הקבוע בביטוי עבור תנועת הגוף, והסבירו את משמעות הסימן השלילי של הכוח הנמדד.
חשבו את המהירות הזוויתית ואת זמן המחזור של התנודות.
קבעו באיזו נקודה מהירות הגוף מרבית, וחשבו את גודלה.
חשבו את גודל מהירות הגוף ואת גודל תאוצתו כאשר הוא נמצא בנקודה .
מחליפים את הגוף בגוף שמסתו (פי 4), ומשחררים אותו ממנוחה מאותה נקודה, . קבעו פי כמה משתנים זמן המחזור והמהירות המרבית. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
; הסימן השלילי – הכוח מכוון שמאלה, אל נקודת שיווי המשקל.
כוח הקפיץ הוא הכוח השקול על הגוף (הכובד והנורמל מתאזנים, אין חיכוך):
הגוף נמצא מימין לנקודת שיווי המשקל (), והכוח שלילי – מכוון שמאלה, אל נקודת שיווי המשקל. זה הכוח המחזיר שמאפיין תנועה הרמונית.
סעיף ב
,
מדף הנוסחאות:
סעיף ג
ב־;
מ־: הביטוי מרבי כאשר , בנקודת שיווי המשקל. המשרעת (הגוף שוחרר ממנוחה ב־):
סעיף ד
, (שמאלה)
תאוצה (מדף הנוסחאות ):
גודל התאוצה , וכיוונה שמאלה – אל נקודת שיווי המשקל.
סעיף ה
זמן המחזור גדל פי 2 (לכ־); המהירות המרבית קטנה פי 2 (ל־).
הקפיץ זהה, ולכן לא השתנה.
זמן המחזור: יחסי ל־. המסה גדלה פי 4, ולכן גדל פי : .
המהירות המרבית: . המשרעת זהה (), ו־ קטנה פי 2, ולכן – קטנה פי 2.
בדיקה באנרגייה: בשני המקרים האנרגייה האלסטית ההתחלתית זהה, ו־ – בהתאם.
שאלה 10 · גוף על קפיץ אופקי: משוואת תנועה ומשרעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוף שמסתו מחובר לקפיץ אידיאלי אופקי שקבועו , וקצהו השני של הקפיץ מחובר לקיר (ראו תרשים). הגוף מונח על משטח אופקי חלק. ראשית הציר בנקודת שיווי המשקל, והכיוון החיובי ימינה.
מושכים את הגוף ימינה עד , ובזמן משחררים אותו ממנוחה.

חשבו את זמן המחזור של תנועת הגוף.
בטאו את מיקום הגוף כפונקציה של הזמן.
חשבו את המהירות המרבית של הגוף, וציינו באיזו נקודה הוא נע במהירות זו.
חשבו את גודל התאוצה המרבית של הגוף, וציינו באילו נקודות היא מתקבלת.
חוזרים על הניסוי, אך הפעם מושכים את הגוף עד לפני השחרור.
קבעו פי כמה משתנה זמן המחזור, ופי כמה משתנה המהירות המרבית. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
מדף הנוסחאות:
סעיף ב
.
הגוף שוחרר ממנוחה במרחק מימין לשיווי המשקל, ולכן , והתנועה מתחילה בנקודה הימנית ביותר ():
סעיף ג
, בנקודת שיווי המשקל .
המהירות מרבית בנקודת שיווי המשקל (), שם הכוח השקול אפס ואנרגיית הקפיץ אפס – כל האנרגייה קינטית.
(בדיקה באנרגייה: .)
סעיף ד
, בנקודות הקיצון .
, ולכן גודל התאוצה מרבי כאשר מרבי – בנקודות הקיצון :
(או .)
סעיף ה
זמן המחזור אינו משתנה (); המהירות המרבית גדלה פי 2 ().
זמן המחזור: תלוי רק במסה ובקבוע הקפיץ, ולא במשרעת – לכן הוא נשאר . הגוף עובר דרך ארוכה פי , אבל גם במהירויות גדולות פי .
המהירות המרבית: ; לא השתנתה והמשרעת גדלה פי , ולכן – פי .
טעות נפוצה: לחשוב שמשרעת גדולה יותר פירושה זמן מחזור ארוך יותר.
שאלה 11 · גוף על קפיץ אנכי: קריאת גרף מקום–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוף שמסתו תלוי בקצהו התחתון של קפיץ אנכי ומתנודד בתנועה הרמונית פשוטה.
הגרף שלפניכם מציג את מקום הגוף ביחס לנקודת שיווי המשקל שלו כפונקציה של הזמן. הכיוון החיובי של ציר המקום הוא כלפי מעלה.

קראו מן הגרף את המשרעת ואת זמן המחזור של התנודות, וחשבו את תדירותן.
חשבו את התדירות הזוויתית ואת המהירות המרבית של הגוף. באילו רגעים בין ל־ מהירות הגוף מרבית, ומה כיוונה בכל אחד מהם?
חשבו את גודל התאוצה המרבית של הגוף. באילו מקומות התאוצה מרבית, ומה כיוונה בכל אחד מהם?
חשבו את קבוע הקפיץ.
חשבו את גודל מהירות הגוף כשהוא נמצא מעל נקודת שיווי המשקל.
תלמיד טוען: "המהירות קטנה באופן אחיד מן המהירות המרבית בשיווי המשקל עד אפס בנקודת הקיצון. הנקודה נמצאת מן הדרך אל הקיצון, ולכן המהירות בה היא מן המהירות המרבית." האם הוא צודק? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
, ,
משרעת: המרחק המרבי משיווי המשקל – .
זמן מחזור: הגרף חוזר על עצמו כל (למשל מקסימום ב־ ושוב ב־).
טעות נפוצה: לקרוא את המשרעת כ־ (המרחק בין הנקודה העליונה לתחתונה) – המשרעת היא מחצית ממנו.
סעיף ב
, ; ב־ ו־ – כלפי מעלה, ב־ – כלפי מטה.
המהירות מרבית בנקודת שיווי המשקל, ולפי עם :
מתי? כשהגוף עובר ב־: ב־, ו־. הכיוון נקבע לפי שיפוע הגרף: ב־ ו־ גדל – הגוף נע כלפי מעלה; ב־ קטן – כלפי מטה.
סעיף ג
; בנקודות הקיצון, מכוונת תמיד אל שיווי המשקל.
לפי , התאוצה מרבית בגודלה כאשר , כלומר בנקודות הקיצון:
כיוון: הסימן השלילי ב־ מראה שהתאוצה מכוונת תמיד אל נקודת שיווי המשקל: בנקודה העליונה () – כלפי מטה, ובנקודה התחתונה () – כלפי מעלה.
סעיף ד
מדף הנוסחאות (כאשר קבוע הכוח המחזיר; לגוף על קפיץ אנכי הוא שווה לקבוע הקפיץ ):
סעיף ה
– מן המהירות המרבית; התלמיד טועה.
לפי דף הנוסחאות:
היחס למהירות המרבית: .
התלמיד טועה. המהירות אינה פונקציה קווית של המקום: היא תלויה ב־. ליד שיווי המשקל הכוח המחזיר והתאוצה קטנים, ולכן המהירות כמעט אינה משתנה שם; היא יורדת בעיקר בקרבת נקודות הקיצון, שם התאוצה גדולה. לכן ב־ המהירות היא עדיין מן המרבית ולא .
שאלה 12 · עגלה על קפיץ אופקי: זמן מחזור ומסהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
עגלה שמסתה מחוברת לקפיץ אופקי שקבועו , שקצהו השני מחובר לקיר. העגלה נעה על משטח אופקי חלק (ראו תרשים). הנקודה היא מקום העגלה כשהקפיץ רפוי.
מסיטים את העגלה ימינה ממקום זה ומשחררים אותה ממנוחה. תלמידה מודדת שזמנם של מחזורי תנודה הוא .

חשבו את זמן המחזור של התנודה ואת התדירות הזוויתית שלה.
חשבו את מסת העגלה.
חשבו את גודל המהירות המרבית של העגלה, וציינו באיזו נקודה היא מתקבלת.
חשבו את שקול הכוחות (גודל וכיוון) ואת תאוצת העגלה כשהיא נמצאת ב־.
מעמיסים על העגלה משקולת שמסתה ושוב מסיטים אותה ומשחררים. קבעו פי כמה ישתנה זמן המחזור, וקבעו אם המהירות המרבית תגדל, תקטן או לא תשתנה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
;
מדף הנוסחאות:
סעיף ב
מדף הנוסחאות ():
הצבה:
סעיף ג
, בנקודה
המשרעת היא ההסטה שממנה שוחררה העגלה ממנוחה: . מדף הנוסחאות, , והמהירות מרבית ב־ (נקודת שיווי המשקל):
סעיף ד
(שמאלה, אל );
מדף הנוסחאות, בתנועה הרמונית פשוטה:
הסימן השלילי: הכוח מכוון שמאלה, אל נקודת שיווי המשקל.
לפי החוק השני של ניוטון:
(בדיקה: ✓.)
סעיף ה
זמן המחזור גדל פי (ל־); המהירות המרבית קטנה (פי , ל־).
זמן המחזור: המסה המתנודדת גדלה מ־ ל־, כלומר פי . לפי זמן המחזור גדל פי :
המהירות המרבית: המשרעת לא השתנתה (), אבל קטנה פי , ולכן קטנה פי – לכ־.
(בדיקה באנרגייה: האנרגייה האלסטית ההתחלתית זהה, והיא הופכת לאנרגייה קינטית של מסה גדולה פי – המהירות קטנה פי .)
שאלה 13 · גוף מחובר לקפיץ: חישובי תנועה הרמוניתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוף שמסתו מונח על משטח אופקי חלק ומחובר לקפיץ אופקי שקבועו . הקצה האחר של הקפיץ מחובר לקיר.
הנקודה היא מקום הגוף כשהקפיץ רפוי. מושכים את הגוף הרחק מן הקיר ומשחררים אותו ממנוחה (ראו תרשים). הגוף נע בתנועה הרמונית פשוטה.

חשבו את התדירות הזוויתית ואת זמן המחזור של התנועה.
קבעו באיזו נקודה מהירות הגוף מרבית, וחשבו את גודלה.
חשבו את גודל מהירות הגוף כשהוא נמצא במרחק מן הנקודה .
חשבו את הכוח השקול (גודל וכיוון) הפועל על הגוף ואת תאוצתו, ברגע השחרור.
חוזרים על הניסוי, אך הפעם מושכים את הגוף הרחק מן הנקודה לפני השחרור.
קבעו אם זמן המחזור והמהירות המרבית גדלים, קטנים או לא משתנים, וחשבו את ערכיהם החדשים. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
;
הכוח השקול על הגוף הוא כוח הקפיץ, ולכן . מדף הנוסחאות:
סעיף ב
בנקודה ;
המשרעת היא (הגוף משוחרר ממנוחה במרחק זה מ־). לפי , המהירות מרבית כאשר , כלומר בנקודת שיווי המשקל :
(בנקודה הכוח השקול אפס, ולכן הגוף מפסיק להאיץ ומתחיל להאט.)
סעיף ג
מדף הנוסחאות:
(בדיקה באנרגייה: ✓.)
טעות נפוצה: להניח שהמהירות יחסית למרחק מנקודת הקצה () – הקשר אינו לינארי.
סעיף ד
לעבר (לעבר הקיר);
ברגע השחרור הגוף בנקודת הקצה, מ־, והקפיץ מתוח ב־. לפי חוק הוק:
כיוון: הקפיץ המתוח מושך את הגוף לעבר הקיר, כלומר לעבר .
(או .) זו התאוצה המרבית בתנועה – אף שהמהירות ברגע זה אפס.
סעיף ה
זמן המחזור לא משתנה (); המהירות המרבית גדלה פי 2 – .
זמן המחזור – לא משתנה. לפי זמן המחזור תלוי רק במסה ובקבוע הקפיץ, ולא במשרעת: .
המהירות המרבית – גדלה. , ו־ לא השתנתה, לכן משרעת כפולה נותנת מהירות מרבית כפולה:
(הגוף עובר דרך כפולה באותו זמן, ולכן נע מהר יותר.)
שאלה 14 · דאון על מסילת אוויר בין שני קפיצים: תנועה הרמוניתבאורך בגרות · ברמת בגרות
בתנועה הרמונית פשוטה שקול הכוחות הפועלים על הגוף מקיים בכל רגע , כאשר הוא ההעתק של הגוף מנקודת שיווי המשקל ו־ קבוע חיובי.
כדור קטן מחליק ללא חיכוך הלוך ושוב בתעלה שצורתה האות V: שני מישורים משופעים חלקים, באותה זווית שיפוע, הנפגשים בתחתית. הכדור משוחרר ממנוחה מגובה מסוים על אחד המישורים, ותנועתו חוזרת על עצמה.
קבעו אם תנועת הכדור היא תנועה הרמונית פשוטה. נמקו את קביעתכם.
תלמידים ערכו שני ניסויים עם דאון שמסתו , הנע על מסילת אוויר אופקית (החיכוך זניח). הדאון מחובר לשני קפיצים, אחד מכל צד, שקצותיהם האחרים קשורים לקצות המסילה (ראו תרשים). הכיוון החיובי של ציר המקום – ימינה, ו־ היא נקודת שיווי המשקל של הדאון.
בניסוי הראשון משכו התלמידים את הדאון ימינה, למרחק של מנקודת שיווי המשקל, ושחררו אותו ממנוחה. הדאון נע הלוך ושוב בתנועה הרמונית פשוטה. בעזרת חיישני כוח מדדו התלמידים את הכוח השקול ששני הקפיצים מפעילים יחד על הדאון, כתלות במיקומו .

תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלפניכם.
סרטטו דיאגרמת פיזור (נקודות במערכת צירים) של הכוח כפונקציה של מיקום הדאון .
הוסיפו לדיאגרמת הפיזור את הישר המתאים לה ביותר (קו המגמה).
היעזרו בגרף שסרטטתם, וחשבו את המהירות הזוויתית, , שמאפיינת את תנועת הדאון.
חשבו את גודל מהירות הדאון ברגע שהוא עובר בנקודה .
בניסוי השני משכו התלמידים את הדאון שמאלה, לנקודה , ושחררו אותו ממנוחה.
קבעו אם הזמן שחלף מרגע השחרור ועד הרגע שבו הדאון עבר לראשונה בנקודת שיווי המשקל בניסוי השני ארוך מהזמן המתאים בניסוי הראשון, קצר ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
לא. על כל מישור שקול הכוחות על הכדור קבוע בגודלו () ואינו יחסי להעתק – התנועה מחזורית אך לא הרמונית.
קביעה: התנועה מחזורית, אבל אינה תנועה הרמונית פשוטה.
נימוק: כשהכדור על אחד המישורים, פועלים עליו כוח הכובד והכוח הנורמלי. שקולם מכוון לאורך המישור, כלפי התחתית, וגודלו
– קבוע, ואינו תלוי במרחק של הכדור מהתחתית. בתנועה הרמונית פשוטה שקול הכוחות חייב להיות יחסי להעתק (): קטן בקרבת נקודת שיווי המשקל וגדל ככל שמתרחקים ממנה. כאן הכוח זהה בגודלו בכל נקודה (ומשנה כיוון בבת אחת בתחתית), ולכן הוא אינו מהצורה .
(ואכן, זמן המחזור בתעלה כזו תלוי בגובה השחרור – בניגוד לתנועה הרמונית שבה זמן המחזור אינו תלוי במשרעת.)
סעיף ב(1)
שבע נקודות: , , , , , , ( במטרים).
ציר אופקי: המיקום , כדאי במטרים (טווח מ־ עד ). ציר אנכי: הכוח בניוטון (מ־ עד ). הראשית באמצע, כי יש ערכים חיוביים ושליליים בשני הצירים.
הנקודות :
, , , , , , .
הנקודות מסתדרות בקירוב לאורך קו ישר יורד דרך הראשית: הכוח מכוון תמיד אל נקודת שיווי המשקל.
סעיף ב(2)
קו ישר דרך הראשית בשיפוע : .
מעבירים קו ישר אחד כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו בערך באופן שווה. הקו עובר דרך הראשית – בנקודת שיווי המשקל הכוח השקול אפס.
שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו, למשל ו־:
משוואת הקו: ( בניוטון, במטרים).
טעות נפוצה: לחשב את השיפוע משתי נקודות מהטבלה, או להשאיר את בסנטימטרים בלי לשים לב ליחידות.
סעיף ג
הוא הכוח השקול על הדאון (הכובד והכוח מכרית האוויר מתאזנים, החיכוך זניח). לפי , שיפוע הגרף הוא :
מדף הנוסחאות:
(השיפוע שתקבלו מהקו שלכם עשוי להיות מעט שונה, וכל התוצאות הבאות משתנות בהתאם.)
טעות נפוצה: לנסות לחשב את כסכום של קבועי שני הקפיצים – הם אינם נתונים, ואין בכך צורך: הגרף נותן ישירות את הקבוע של הכוח השקול.
סעיף ד
המשרעת היא ההסטה ההתחלתית (הדאון שוחרר ממנוחה): .
מדף הנוסחאות:
הצבה ():
(לשם השוואה, המהירות המרבית, בנקודת שיווי המשקל, היא .)
טעות נפוצה: להציב בסנטימטרים, או לחשוב שהסימן השלילי של משנה את גודל המהירות – מופיע בריבוע.
סעיף ה
הזמן שווה – בשני הניסויים הוא רבע זמן מחזור, כ־.
קביעה: הזמן שווה.
נימוק: בשני הניסויים הדאון משוחרר ממנוחה בנקודת קיצון של התנודה, ומגיע לנקודת שיווי המשקל לאחר רבע זמן מחזור. מדף הנוסחאות:
זמן המחזור תלוי רק במסה ובקבוע , שלא השתנו (אותו דאון ואותם קפיצים), ואינו תלוי במשרעת. בניסוי השני המשרעת קטנה יותר () וגם הדרך קצרה יותר – אבל הדאון גם נע לאט יותר, ושני האפקטים מתקזזים בדיוק.
בשני הניסויים.
טעות נפוצה: לטעון שהדרך הקצרה נעברת בזמן קצר יותר – בתנועה הרמונית המהירות קטנה באותו יחס.
שאלה 15 · משטח מושב על קפיץ אנכי: תנועה הרמונית ותוספת מסהבאורך בגרות · ברמת בגרות
במודל של מושב בולם זעזועים, משטח שמסתו מחובר לראשו של קפיץ אידיאלי אנכי, שקצהו התחתון מחובר לרצפה. ערכו שני ניסויים.
בניסוי הראשון לחצו את המשטח כלפי מטה ממצב שיווי המשקל של המערכת, למרחק (ראו תרשים).
בזמן שחררו את המשטח, והוא התחיל לנוע בתנועה הרמונית פשוטה שזמן מחזורה .
קבעו את ראשית הצירים בנקודת שיווי המשקל של המשטח, ואת הכיוון החיובי של הציר האנכי, , כלפי מעלה.

יש להזניח את התנגדות האוויר, את מסת הקפיץ ואת החיכוך בין חלקי המערכת.
בטאו את המיקום של המשטח כפונקציה של הזמן , על פי נתוני השאלה.
חשבו את מהירות המשטח (גודל וכיוון) ברגע שבו הוא עובר בפעם הראשונה דרך הנקודה .
בניסוי השני הדביקו למשטח משקולת נוספת, שמסתה . גרמו למערכת לנוע שוב בתנועה הרמונית פשוטה, אך הפעם זמן המחזור גדל ב־.
חשבו את , מסת המשקולת שהודבקה בניסוי השני.
חשבו את המרחק בין נקודת שיווי המשקל בניסוי השני לבין נקודת שיווי המשקל בניסוי הראשון.
קבעו איזה מן הגרפים 1–5 שלפניכם מתאר נכון את התאוצה של המשטח בניסוי הראשון כפונקציה של המיקום .
נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(כלומר )
בתנועה הרמונית פשוטה (מדף הנוסחאות): .
משרעת: המשטח שוחרר ממנוחה במרחק מנקודת שיווי המשקל, ולכן .
מופע: ב־ המשטח בנקודה הנמוכה ביותר, (הכיוון החיובי כלפי מעלה). לכן , :
טעות נפוצה: לכתוב – זה מתאים להתחלה בנקודה העליונה; כאן המשטח התחיל מתחת לראשית.
סעיף ב
, כלומר כלפי מעלה.
גודל המהירות – מדף הנוסחאות:
כיוון: המשטח יוצא מהנקודה הנמוכה ביותר () ונע כלפי מעלה, עובר בנקודת שיווי המשקל וממשיך לעלות עד . בדרך הוא עובר בפעם הראשונה ב־ – כשהוא עולה. לכן : כלפי מעלה.
(בדרך אחרת: , ; .)
סעיף ג
זמן המחזור של מערכת מסה–קפיץ (מדף הנוסחאות): . אותו קפיץ בשני הניסויים, ולכן:
זמן המחזור גדל ב־: :
טעות נפוצה: להסיק שהמסה גדלה ב־ – זמן המחזור יחסי ל־.
סעיף ד
(נקודת שיווי המשקל החדשה נמוכה יותר)
קבוע הקפיץ מהניסוי הראשון:
בשיווי משקל כוח הקפיץ מאזן את המשקל: . המשקל גדל ב־, ולכן הקפיץ נדחס עוד:
נקודת שיווי המשקל החדשה נמוכה ב־ מהקודמת.
(בדיקה: .)
סעיף ה
גרף 3 – ישר יורד העובר דרך הראשית ().
קביעה: גרף 3.
נימוק: בתנועה הרמונית פשוטה הכוח השקול הוא כוח מחזיר, (מדף הנוסחאות), כאשר נמדד מנקודת שיווי המשקל. לכן
התאוצה יחסית ישר להעתק ומכוונת נגדו: גרף הוא ישר יורד העובר דרך הראשית – גרף 3.
•גרף 1 (ישר עולה) – התאוצה בכיוון ההעתק; זה אינו כוח מחזיר.
•גרף 2 (ישר יורד שאינו עובר בראשית) – מתאים לחשבון שגוי שבו "מוסיפים" את : כוח הכובד כבר מאוזן בנקודת שיווי המשקל, ושם .
•גרף 4 – התאוצה אינה מחליפה סימן.
•גרף 5 – הקשר בין ל־ אינו סינוסי אלא קווי (סינוס הוא התלות בזמן).
שאלה 16 · מדידת מסה של סלע בדלי התלוי על קפיץבאורך בגרות · ברמת בגרות
כדי למדוד מסה של דגימות סלע בלי מאזניים, בנו תלמידים את המערכת שבתרשים: קפיץ שקבועו תלוי מהתקרה, ובקצהו התחתון תלוי דלי שמסתו . מסת הקפיץ זניחה.
מכניסים לדלי סלע , שאת מסתו רוצים למדוד, ומקבעים אותו כך שהסלע והדלי נעים יחד בכל מהלך הניסוי.

מושכים את הדלי מעט מטה ממצב שיווי המשקל ומשחררים אותו, כך שהמערכת מבצעת תנועה הרמונית פשוטה אנכית. מודדים את הזמן של מחזורי תנודה ומחשבים ממנו את זמן המחזור .
הסבירו מהו היתרון במדידת הזמן של מחזורים לעומת מדידת הזמן של מחזור אחד.
בטאו את מסת הסלע באמצעות זמן המחזור .
בעזרת הגרף שלפניכם אפשר לקבוע את מסת הסלע לפי זמן המחזור שנמדד.

הסבירו מדוע במערכת זו לא יכול להתקבל זמן מחזור הקטן מ־.
נתון כי מסת הדלי היא . חשבו את קבוע הקפיץ .
נסמן: , ו־ – הכוח שהקפיץ מפעיל על המסה . הקפיץ יכול להימתח וגם להתכווץ.
לפניכם ארבעה תרשימי כוחות הפועלים על המסה בנקודות שונות במהלך תנועתה.

התייחסו לכל אחד מהתרשימים (1)–(4), וקבעו אם המסה נמצאת בנקודת שיווי המשקל, מעליה או מתחתיה.
העתיקו את הטבלה למחברתכם וסמנו בה את קביעותיכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
שגיאת המדידה (בעיקר זמן התגובה בהפעלה ובעצירה של שעון העצר) מתחלקת ב־, ולכן השגיאה בזמן המחזור קטנה פי .
במדידת זמן ידנית יש שגיאה כמעט קבועה שאינה תלויה במשך המדידה – זמן התגובה בהפעלת שעון העצר ובעצירתו, והקושי לזהות בדיוק את תחילת התנודה ואת סופה.
•במדידת מחזור אחד שגיאה זו מתווספת לזמן קצר, ולכן השגיאה היחסית גדולה.
•במדידת מחזורים מודדים זמן ארוך פי עם אותה שגיאה בערך, ומחלקים: – כך שגם השגיאה בזמן המחזור מתחלקת ב־.
לדוגמה, שגיאה של כ־ בזמן התגובה נותנת שגיאה של במדידת מחזור אחד, אבל רק כ־ ב־ כשמודדים מחזורים.
סעיף ב
הסלע והדלי נעים יחד, ולכן המסה המתנודדת היא (מסת הקפיץ זניחה). מדף הנוסחאות, עבור גוף על קפיץ ():
מעלים בריבוע ומבודדים:
(כוח הכובד רק מזיז את נקודת שיווי המשקל ואינו משפיע על זמן המחזור.)
סעיף ג
הוא זמן המחזור של הדלי הריק (); כל סלע מגדיל את המסה המתנודדת ולכן את . זמן קצר יותר מחייב .
לפי סעיף ב, – זמן המחזור גדל עם המסה המתנודדת.
הזמן הקצר ביותר מתקבל כשהמסה המתנודדת הכי קטנה – כשהדלי ריק ():
בגרף זו הנקודה ב־, כלומר .
את הדלי אי אפשר להוציא מהמערכת (הסלע נמצא בתוכו), וכל סלע מוסיף מסה חיובית ומאריך את זמן המחזור. זמן מחזור קצר מ־ היה מחייב, לפי , מסה שלילית – וזה בלתי אפשרי.
סעיף ד
נקודה על הגרף: ב־. לפי הקשר מסעיף ג:
הצבה:
בדיקה בנקודה אחרת בגרף, : – מתאים לגרף ✓ (וכן ב־: ✓).
סעיף ה
(1) מתחת; (2) מעל; (3) בנקודת שיווי המשקל; (4) מעל.
העיקרון: בתנועה הרמונית פשוטה שקול הכוחות הוא – הוא מכוון תמיד אל נקודת שיווי המשקל, וגודלו יחסי למרחק ממנה. בנקודת שיווי המשקל .
•בנקודת שיווי המשקל: , כלפי מעלה (הקפיץ מתוח).
•מעל נקודת שיווי המשקל: השקול כלפי מטה – כלפי מעלה, או כלפי מטה (הקפיץ מכווץ).
•מתחת לנקודת שיווי המשקל: השקול כלפי מעלה – .
בכל התרשימים חץ זהה (שתי משבצות כלפי מטה):
- (1) כלפי מעלה, שלוש משבצות – גדול מ־; השקול כלפי מעלה: מתחת לנקודת שיווי המשקל.
- (2) כלפי מטה (הקפיץ מכווץ ודוחף את הדלי מטה), ושני הכוחות כלפי מטה – השקול כלפי מטה: מעל נקודת שיווי המשקל (ואף מעל האורך הרפוי של הקפיץ).
- (3) כלפי מעלה ושווה באורכו ל־ – השקול אפס: בנקודת שיווי המשקל.
- (4) כלפי מעלה אך קטן מ־ (משבצת אחת) – השקול כלפי מטה: מעל נקודת שיווי המשקל (הקפיץ מתוח פחות מאשר בשיווי משקל).
טעות נפוצה: לקבוע את המיקום לפי כיוון התנועה – תרשים כוחות אינו מראה את כיוון המהירות, אלא רק את כיוון השקול, והשקול מצביע תמיד אל נקודת שיווי המשקל.
שאלה 17 · דאון על מסילת אוויר מחובר לקפיץ: ניתוח טבלת מקום–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות
דאון (גלשון) שמסתו מונח על מסילת אוויר אופקית, והחיכוך בינו לבין המסילה ניתן להזנחה. קפיץ אופקי מחובר בקצהו האחד לדאון ובקצהו האחר לקיר (ראו תרשים). בתחילה הקפיץ מתוח ב־ ביחס למצבו הרפוי.

משחררים את הדאון ממנוחה בנקודה . הדאון נע לעבר הקיר ונעצר רגעית בנקודה , ולאחר מכן ממשיך לנוע בין ל־ בתנועה הרמונית פשוטה.
חיישן תנועה מדד את מיקום הדאון, , בהפרשי זמן של , מרגע השחרור עד העצירה הרגעית ב־. המיקום נמדד לאורך הסרגל שבתרשים. תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלפניכם.
קבעו את זמן המחזור ואת המשרעת (אמפליטודה) של התנועה ההרמונית של הדאון.
על פי נתוני הטבלה, חשבו את המהירות המרבית של הדאון.
נתון: מסת הדאון .
חשבו את קבוע הקפיץ .
הדאון חלף בנקודה בפעם הראשונה ברגע מרגע שחרורו (ראו טבלה).
סרטטו את תרשים כל הכוחות הפועלים על הדאון בנקודה .
חשבו את הכוח השקול (גודל וכיוון) הפועל על הדאון.
ברגע () שוב פעל על הדאון כוח שקול הזהה (בגודל ובכיוון) לזה שחישבתם בתת־סעיף (2).
קבעו מהו הקטן ביותר. הסבירו את קביעתכם.
בכל אחד מן התת־סעיפים (1)–(3) שלפניכם מתואר שינוי שעורכים במערכת שבתחילת השאלה. לאחר כל שינוי מחזירים את המערכת למצבה ההתחלתי.
קבעו בכל אחד מן התת־סעיפים אם בעקבות השינוי זמן המחזור יגדל, יקטן או לא ישתנה. נמקו את כל קביעותיכם.
מעמיסים על הדאון משקולות, כך שמסתו הכוללת גדלה פי .
בתחילת התנועה מותחים את הקפיץ ב־ בלבד ביחס למצבו הרפוי (במקום ).
מחליפים את הקפיץ בקפיץ אחר שקבוע הקפיץ שלו גדול פי .
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
,
זמן המחזור: הדאון משוחרר ממנוחה ב־ () ונעצר רגעית ב־ (). אלה שתי נקודות הקצה, והמעבר מקצה לקצה הוא חצי מחזור:
המשרעת: המרחק בין נקודות הקצה הוא פעמיים המשרעת:
(בהתאם לכך שהקפיץ היה מתוח ב־: נקודת שיווי המשקל – המצב הרפוי של הקפיץ – היא .)
טעות נפוצה: לקבוע ו־ – המעבר מ־ ל־ הוא רק חצי תנודה.
סעיף ב
המהירות מרבית בנקודת שיווי המשקל, (לפי מדף הנוסחאות, כאשר שם נמדד מנקודת שיווי המשקל).
בדיקה ישירה מהטבלה: הדאון עובר בנקודת שיווי המשקל ב־. המהירות הממוצעת בפרק הזמן הסימטרי סביב רגע זה:
גודל (לעבר הקיר) – בהתאמה טובה ל־ (ממוצע על פני פרק זמן סופי מעט קטן מהערך הרגעי המרבי).
סעיף ג
הכוח השקול על הדאון הוא כוח הקפיץ (הכובד והנורמל מתאזנים, אין חיכוך), ולכן בתנועה ההרמונית . מדף הנוסחאות:
הצבה:
(באופן שקול: .)
סעיף ד(1)
(מטה), (מעלה), כוח הקפיץ – אופקי, הרחק מן הקיר (הקפיץ מכווץ).
על הדאון בנקודה () פועלים שלושה כוחות:
1. כוח הכובד – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית מטה.
2. הכוח הנורמלי – מופעל על ידי המסילה (כרית האוויר), אנכית מעלה.
3. הכוח האלסטי – מופעל על ידי הקפיץ, אופקי ומכוון הרחק מן הקיר.
כיוון כוח הקפיץ: המצב הרפוי מתאים ל־. בנקודה הדאון קרוב יותר לקיר, כלומר הקפיץ מכווץ ב־, ולכן הוא דוחף את הדאון הרחק מן הקיר.
טעות נפוצה: לסמן כוח בכיוון התנועה (לעבר הקיר), או לסמן כוח קפיץ "מושך" אל הקיר – ב־ הקפיץ מכווץ, והדאון מאט.
סעיף ד(2)
, אופקי, הרחק מן הקיר.
הכוחות האנכיים מתאזנים (), ולכן הכוח השקול הוא כוח הקפיץ. לפי חוק הוק:
– הכיווץ ביחס למצב הרפוי ():
כיוון: הרחק מן הקיר – אל נקודת שיווי המשקל, כמצופה מ־.
סעיף ד(3)
קביעה: .
הסבר: בתנועה הרמונית פשוטה הכוח השקול תלוי רק במקום: ( נמדד מנקודת שיווי המשקל). לכן אותו כוח פועל בכל פעם שהדאון נמצא באותה נקודה , בלי קשר לכיוון תנועתו.
אחרי הדאון ממשיך ל־, מגיע אליה ב־, נעצר רגעית וחוזר. התנועה סימטרית בזמן סביב נקודת הקצה, ולכן הוא חוזר ל־ כעבור אותו זמן שלקח לו להגיע מ־ ל־ ():
ב־ הדאון נע הרחק מן הקיר (בכיוון ההפוך מאשר ב־), אך הכוח זהה.
טעות נפוצה: לענות – זה הרגע הבא שבו גם המהירות זהה; הכוח חוזר על עצמו כבר קודם לכן.
סעיף ה(1)
יגדל – פי , ל־.
קביעה: זמן המחזור יגדל.
נימוק: מדף הנוסחאות – זמן המחזור יחסי לשורש המסה. מסה גדולה פי 4 (אותו קפיץ) נותנת גדול פי : .
(גוף כבד יותר מקבל תאוצה קטנה יותר מאותו כוח קפיץ.)
סעיף ה(2)
לא ישתנה ().
קביעה: זמן המחזור לא ישתנה.
נימוק: המתיחה ההתחלתית קובעת רק את המשרעת (). לפי זמן המחזור תלוי רק במסה ובקבוע הקפיץ, ולא במשרעת: הדרך קצרה יותר, אבל גם הכוחות והמהירויות קטנים באותו יחס.
טעות נפוצה: להסיק שזמן המחזור קטן כי הדרך קצרה יותר.
סעיף ה(3)
יקטן – פי , ל־.
קביעה: זמן המחזור יקטן.
נימוק: לפי , זמן המחזור יחסי הפוך לשורש קבוע הקפיץ. גדול פי 4 (אותה מסה) נותן קטן פי 2: .
(קפיץ קשיח יותר מפעיל כוח גדול יותר באותה התארכות, ולכן התאוצות גדולות יותר.)
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- תנועה הרמונית פשוטה: גוף מחובר לקפיץ · קיץ 2025, שאלה 5
- משקולת תלויה על קפיץ: תנועה הרמונית ושינוי מסה · קיץ 2020, שאלה 5
- מדידת מסה בעזרת תנודות קפיץ · קיץ 2019, שאלה 5
- עגלה מחוברת לקפיץ: ניתוח טבלת מקום–זמן · קיץ 2018, שאלה 5