דילוג לתוכן המרכזי

שימושים בקרינה והשפעתה על הבריאות - שאלות ותרגילים

מדע וטכנולוגיה לכיתה ט' - פיזיקה · קרינה ואנרגיה גרעינית · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

רופאה רוצה לבדוק אם יש שבר בעצם כף היד של שחקן כדורסל. באיזו קרינה תשתמש לצילום?

  1. א. גלי מיקרו

  2. ב. קרינה תת-אדומה

  3. ג. קרני רנטגן

  4. ד. גלי רדיו

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

קרני רנטגן עוברות ברקמות הרכות (עור ושריר) ונבלעות הרבה יותר בעצמות. לכן בצילום העצמות נראות בהירות, וקו השבר נראה בהן.

•גלי מיקרו: נבלעים במים שבגוף ומחממים אותו. זה העיקרון של תנור המיקרוגל, ולא של צילום.

•קרינה תת-אדומה: נבלעת כבר בעור ולא מגיעה לעצם. היא מראה רק את חום פני הגוף.

•גלי רדיו: עוברים דרך כל הגוף כמעט בלי הבדל בין עצם לשריר, ולכן לא נוצרת תמונה של העצם.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

קרינה מייננת היא קרינה שיש לה מספיק אנרגיה כדי לתלוש אלקטרונים מאטומים ולשבור מולקולות, גם את ה-DNA. איזו מהקרינות הבאות היא קרינה מייננת?

  1. א. קרינת גמא

  2. ב. גלי המיקרו של טלפון נייד

  3. ג. האור של נורת שולחן

  4. ד. גלי רדיו של תחנת שידור

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

בקרינת גמא (וגם בקרני רנטגן) לכל פוטון יש אנרגיה גבוהה מאוד. היא מייננת: היא יכולה לשבור מולקולות בתאים ולפגוע ב-DNA.

•גלי מיקרו: קרינה בלתי מייננת. ההשפעה הידועה שלה על הגוף היא חימום.

•אור נראה: קרינה בלתי מייננת. האנרגיה של הפוטון שלו לא מספיקה כדי לשבור מולקולות.

•גלי רדיו: לפוטון שלהם האנרגיה הקטנה ביותר בין סוגי הקרינה האלקטרומגנטית. בלתי מייננים.

מי שבחר מסיח חשב כנראה ש"כל קרינה מזיקה באותה מידה". הסוג של הקרינה הוא שקובע אם היא מייננת.

שאלה 3

קלה · פתוחה

יש שלוש דרכים עיקריות להקטין את החשיפה לקרינה: להתרחק מהמקור, לקצר את זמן החשיפה, ולהתמגן (לשים חומר שבולע את הקרינה בין המקור לגוף). במרפאת שיניים מצלמים את השיניים של אורי ברנטגן.

א. לפני הצילום שמים על החזה והבטן של אורי סינר כבד. באיזו דרך מדובר, וממה עשוי הסינר?

תשובה ופתרון לסעיף א

התמגנות. הסינר עשוי עופרת, שבולעת את קרני הרנטגן.

1. הסינר נמצא בין המכשיר לבין הגוף, ולכן זו התמגנות.

2. הוא עשוי עופרת: חומר כבד וצפוף שבולע את רוב קרני הרנטגן, כך שהן לא מגיעות לאיברים שלא צריך לצלם.

ב. הטכנאית יוצאת מהחדר ולוחצת על הכפתור מאחורי קיר. באילו דרכים היא מקטינה את החשיפה שלה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

התרחקות מהמקור והתמגנות מאחורי הקיר.

1. היא יוצאת מהחדר, ולכן היא רחוקה יותר מהמכשיר: התרחקות.

2. הקיר שבינה לבין המכשיר בולע את הקרינה: התמגנות.

ג. הצילום עצמו נמשך פחות משנייה. באיזו דרך מדובר?

תשובה ופתרון לסעיף ג

קיצור זמן החשיפה.

המכשיר פולט קרינה רק בזמן הצילום. ככל שהזמן קצר יותר, הגוף מקבל פחות קרינה.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

רון אומר: "קו המתח הגבוה שעובר ליד השכונה פולט קרינה רדיואקטיבית, כמו כור גרעיני". מה נכון?

  1. א. רון צודק: כל מקור של קרינה מכיל חומר רדיואקטיבי

  2. ב. קו מתח גבוה לא יוצר סביבו שום שדה, כי הזרם זורם בתוך התיל

  3. ג. קו המתח יוצר סביבו שדות בלתי מייננים, והם מתחזקים ככל שמתרחקים מהקו

  4. ד. קו המתח יוצר סביבו שדות חשמליים ומגנטיים בלתי מייננים, ואין בו חומר רדיואקטיבי

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

קרינה רדיואקטיבית נפלטת רק מגרעינים לא יציבים של אטומים. בקו מתח גבוה אין חומר כזה. הזרם בקו יוצר סביבו שדות חשמליים ומגנטיים, שהם בלתי מייננים: אין בהם מספיק אנרגיה כדי לתלוש אלקטרונים מאטומים. העוצמה שלהם יורדת מהר כשמתרחקים מהקו. השפעה אפשרית של חשיפה ממושכת לשדות האלה עדיין נחקרת, ולכן נהוג לשמור מרחק בין קווי מתח גבוה לבין בתים ובתי ספר.

- "כל מקור של קרינה מכיל חומר רדיואקטיבי": זו בדיוק התפיסה השגויה. נורה, שלט רחוק, טלפון וקו מתח פולטים קרינה או יוצרים שדות בלי שום חומר רדיואקטיבי.

- "לא יוצר שום שדה": זרם חשמלי בתיל יוצר סביבו שדה מגנטי, והמתח הגבוה יוצר סביב הקו שדה חשמלי. אלה לא נעצרים בתוך התיל.

- "מתחזקים ככל שמתרחקים": הפוך. השדות חזקים ליד הקו ונחלשים מהר עם המרחק, ולכן מרחק הוא דרך טובה להקטין את החשיפה.

שאלה 5

קלה · פתוחה

בקרינת השמש יש קרינה על-סגולה. רוב הקרינה העל-סגולה נבלעת בשכבת האוזון שבאטמוספרה, וחלק ממנה מגיע אלינו.

א. ציינו תועלת אחת של הקרינה העל-סגולה מהשמש לגוף האדם.

תשובה ופתרון לסעיף א

בעזרתה נוצר ויטמין D בעור.

הקרינה העל-סגולה שמגיעה לעור מאפשרת לגוף לייצר ויטמין D, שחשוב לבריאות העצמות.

ב. ציינו שני נזקים שעלולה לגרום חשיפה רבה לקרינה העל-סגולה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

כוויות שמש ועלייה בסיכון לסרטן עור, ופגיעה בעיניים.

1. בעור: כוויות שמש. בחשיפה של שנים: עלייה בסיכון לסרטן עור, כי הקרינה פוגעת ב-DNA של תאי העור.

2. בעיניים: פגיעה בעין, כמו עכירות של העדשה.

ג. באזורים שבהם שכבת האוזון דלילה, מספר החולים בסרטן עור גבוה יותר. הסבירו מדוע.

תשובה ופתרון לסעיף ג

שכבה דלילה בולעת פחות קרינה על-סגולה, ולכן יותר קרינה מגיעה לעור ופוגעת בתאים.

1. שכבת האוזון בולעת את רוב הקרינה העל-סגולה.

2. כשהשכבה דלילה, היא בולעת פחות, ויותר קרינה מגיעה לפני הקרקע.

3. יותר קרינה פוגעת בעור, ויותר תאים נפגעים. לכן הסיכון לסרטן עור גדל.

שאלה 6

בינונית · אמריקאית

שירה חיממה מרק בתנור מיקרוגל, בקערת זכוכית. הקערה נשארה כמעט קרה, והמרק התחמם. מה ההסבר הנכון?

  1. א. המיקרוגל מחמם את האוויר בתנור, והאוויר החם מחמם את המרק

  2. ב. גלי המיקרו נבלעים במים שבמרק, ואנרגיית הקרינה הופכת לחום

  3. ג. גלי המיקרו הופכים את המרק לרדיואקטיבי לכמה דקות, וכך הוא מתחמם

  4. ד. גלי המיקרו מחממים קודם את הקערה, והקערה מעבירה את החום למרק

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

גלי המיקרו עוברים כמעט בלי להיבלע דרך הזכוכית ודרך האוויר, ונבלעים במים שבמזון. אנרגיית הקרינה שנבלעה הופכת לחום, ולכן המרק מתחמם והקערה נשארת קרה יחסית (היא מתחממת מעט רק מהמרק החם).

- "מחמם את האוויר": אילו כך היה, הקערה הייתה מתחממת לפני המרק.

- "הופכים את המרק לרדיואקטיבי": תפיסה שגויה. גלי מיקרו הם קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, ואין להם שום קשר לגרעיני האטומים. כשמכבים את התנור, הגלים נעלמים, ובמזון לא נשאר דבר.

- "מחממים קודם את הקערה": התצפית מראה את ההפך. הזכוכית כמעט לא בולעת גלי מיקרו.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

מדד הקרינה העל-סגולה מתאר כמה חזקה הקרינה העל-סגולה מהשמש. ההמלצה: מ-33 ומעלה מתגוננים (כובע, קרם הגנה, משקפי שמש), ומ-88 ומעלה נמנעים משהייה בשמש ונשארים בצל. התרשים מראה את המדד ביום קיץ בעיר אחת.

‫מדד הקרינה העל-סגולה ביום קיץ‬024681012124681010864217:008:009:0010:0011:0012:0013:0014:0015:0016:0017:0018:00‫שעה‬‫מדד‬

א. באילו שעות המדד הגבוה ביותר?

תשובה ופתרון לסעיף א

ב-12:0012:00 וב-13:0013:00 (מדד 1010).

קוראים בתרשים: העמודות הגבוהות ביותר הן של 12:0012:00 ושל 13:0013:00, בגובה 1010.

ב. בין אילו שעות כדאי להימנע לגמרי משהייה בשמש, לפי ההמלצה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

בין 11:0011:00 ל-14:0014:00.

1. נמנעים כשהמדד 88 ומעלה.

2. בתרשים: 11:0011:00 (88), 12:0012:00 (1010), 13:0013:00 (1010), 14:0014:00 (88).

3. כלומר מ-11:0011:00 עד 14:0014:00.

ג. הכיתה של עדי מתכננת טיול רגלי של שעתיים, בלי צל בדרך. מתי כדאי לצאת: בשעה 8:008:00 או בשעה 10:0010:00? נמקו לפי התרשים.

תשובה ופתרון לסעיף ג

בשעה 8:008:00: בשעתיים 8:008:00-10:0010:00 המדד 22 עד 66, ובשעתיים 10:0010:00-12:0012:00 הוא מגיע ל-1010.

1. יציאה ב-8:008:00: הטיול נמשך עד 10:0010:00. המדד עולה מ-22 ל-66. צריך כובע וקרם הגנה, אבל אין צורך להימנע מהשמש.

2. יציאה ב-10:0010:00: הטיול נמשך עד 12:0012:00. המדד מגיע ל-88 ול-1010, ולפי ההמלצה צריך להיות בצל.

3. לכן עדיף לצאת בשעה 8:008:00, ועדיין להתגונן, כי המדד עולה על 33 כבר בשעה 9:009:00.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

קבוצת חוקרים רצתה לבדוק אם הקרינה של טלפונים ניידים פוגעת במוח. הם לקחו 3232 חולדות וחילקו אותן לארבע קבוצות של 88. שלוש קבוצות נחשפו במשך שעתיים לקרינה כמו זו של טלפון נייד, כל קבוצה בהספק אחר: 1010, 100100 ו-10001000 מיליוואט. הקבוצה הרביעית לא נחשפה לקרינה. אחרי 5050 יום בדקו את מוחות החולדות במיקרוסקופ וספרו תאים פגועים. בכל הקבוצות שנחשפו נמצאו יותר תאים פגועים מאשר בקבוצה שלא נחשפה, ומספר התאים הפגועים היה גדול יותר ככל שההספק היה גדול יותר.

א. מהי שאלת המחקר?

תשובה ופתרון לסעיף א

האם, ואיך, הספק הקרינה של טלפון נייד משפיע על מספר תאי המוח הפגועים בחולדות?

שאלת מחקר מקשרת בין הגורם שמשנים לגורם שמודדים: איך הספק הקרינה משפיע על מספר תאי המוח הפגועים.

ב. מהי קבוצת הבקרה, ולמה צריך אותה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

הקבוצה שלא נחשפה לקרינה. משווים אליה כדי לדעת כמה תאים פגועים יש גם בלי קרינה.

1. קבוצת הבקרה היא הקבוצה הרביעית, שלא נחשפה.

2. גם במוח של חולדה שלא נחשפה יש תאים פגועים. רק בהשוואה אליה אפשר לדעת אם הקרינה הוסיפה נזק.

ג. מהו הגורם המשפיע (המשתנה הבלתי תלוי), ומהו הגורם המושפע (המשתנה התלוי)?

תשובה ופתרון לסעיף ג

משפיע: הספק הקרינה. מושפע: מספר תאי המוח הפגועים.

1. החוקרים בחרו ושינו את ההספק: 00, 1010, 100100, 10001000 מיליוואט. זה הגורם המשפיע.

2. הם מדדו את מספר התאים הפגועים. זה הגורם המושפע.

ד. ראש הצוות אמר: "זה מחקר אחד, עם מעט חולדות. צריך מחקרים נוספים לפני שמסיקים מסקנה". תנו שתי סיבות לכך שאי אפשר להסיק מהמחקר בוודאות שטלפונים פוגעים במוח של בני אדם.

תשובה ופתרון לסעיף ד

בכל קבוצה רק 88 חולדות, ונעשה רק מחקר אחד. ומוח של חולדה אינו מוח של אדם.

1. מספר קטן של חולדות ומחקר יחיד: התוצאה יכולה לנבוע ממקרה. צריך לחזור על הניסוי עם יותר בעלי חיים.

2. המחקר נעשה בחולדות. ההנחה שמוח של חולדה מגיב כמו מוח של אדם צריכה בדיקה נפרדת.

3. גם ההספק, משך החשיפה והמרחק מהראש בניסוי לא בהכרח דומים לשימוש יומיומי בטלפון.

שאלה 9

בינונית · אמריקאית

איתן מדבר בטלפון הנייד הרבה. אחותו ממליצה לו לדבר דרך אוזניות, כשהמכשיר מונח על השולחן. מדוע זה מקטין את החשיפה של הראש לקרינה?

  1. א. חוט האוזניות בולע את כל הקרינה, כמו סינר עופרת

  2. ב. כשמחוברות אוזניות, הטלפון מפסיק לשדר קרינה

  3. ג. המשדר שבטלפון רחוק מהראש, והקרינה שמגיעה לראש חלשה יותר

  4. ד. האוזניות הופכות את גלי המיקרו לגלי קול

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

הטלפון ממשיך לשדר גלי מיקרו אל אנטנת הממסר גם כשמדברים באוזניות. אבל המשדר נמצא בתוך המכשיר, וכשהמכשיר רחוק מהראש, הקרינה שמגיעה לראש חלשה הרבה יותר. זו הקטנת חשיפה בעזרת מרחק.

- "החוט בולע את הקרינה": החוט לא נמצא בין המכשיר לראש, והוא לא עשוי חומר שבולע קרינה. ההגנה היא מהמרחק.

- "הטלפון מפסיק לשדר": בלי שידור לא הייתה שיחה. הקול של איתן מגיע לצד השני רק בעזרת גלי המיקרו.

- "הופכות את גלי המיקרו לגלי קול": האוזניות מקבלות אותות חשמליים בחוט והופכות אותם לקול. הן לא קולטות את הקרינה.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

בטלפון נייד יש מיקרופון, משדר, מקלט ורמקול. כשדנה מדברת, הקול שלה הופך לאות חשמלי, והטלפון משדר אותו כקרינה אלקטרומגנטית (גלי מיקרו) לאנטנת ממסר. אחר כך האות מגיע לטלפון של חברתה, והופך שם בחזרה לקול.

א. תארו את שרשרת המרות האנרגיה מהרגע שדנה מדברת ועד שהאות יוצא מהטלפון שלה.

תשובה ופתרון לסעיף א

אנרגיית קול, אנרגיה חשמלית במיקרופון, אנרגיית קרינה במשדר.

1. המיקרופון קולט את גלי הקול (אנרגיית קול) והופך אותם לאות חשמלי (אנרגיה חשמלית).

2. המשדר הופך את האנרגיה החשמלית לאנרגיית קרינה, גלי מיקרו שיוצאים מהאנטנה של הטלפון.

ב. תארו את שרשרת ההמרות בטלפון של החברה, מהרגע שגלי המיקרו מגיעים אליו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

אנרגיית קרינה, אנרגיה חשמלית במקלט, אנרגיית קול ברמקול.

1. המקלט קולט את גלי המיקרו (אנרגיית קרינה) והופך אותם לאות חשמלי (אנרגיה חשמלית).

2. הרמקול הופך את האות החשמלי לגלי קול.

ג. האנטנה של תחנת הממסר משדרת בעוצמה גבוהה יותר מהטלפון. ובכל זאת, הראש של דנה מקבל יותר קרינה מהטלפון שלה מאשר מהאנטנה. הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

הטלפון צמוד לראש, והאנטנה רחוקה מאוד. הקרינה נחלשת מאוד עם המרחק.

1. החשיפה תלויה גם בעוצמת המקור וגם במרחק ממנו.

2. האנטנה נמצאת במרחק של עשרות או מאות מטרים, והקרינה שלה נחלשת מאוד עד שהיא מגיעה לראש.

3. הטלפון צמוד לאוזן, כמעט בלי מרחק, ולכן רוב הקרינה שהראש מקבל באה ממנו.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

במפעל מעקרים מזרקים חד-פעמיים ותבלינים בקרינת גמא: מעבירים את האריזות סגורות ליד מקור של קרינה, והחיידקים שבתוכן מתים. מה נכון לגבי המזרקים והתבלינים אחרי העיקור?

  1. א. הם לא רדיואקטיביים, כי הקרינה עברה דרכם ולא נשאר בהם חומר רדיואקטיבי

  2. ב. הם רדיואקטיביים, וצריך לחכות כמה חודשים לפני שמשתמשים בהם

  3. ג. הם רדיואקטיביים רק אם פותחים את האריזה

  4. ד. הם התחממו מאוד, ולכן החיידקים מתו מהחום

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

קרינת גמא היא קרינה מייננת: היא פוגעת ב-DNA של החיידקים, והם מתים. הקרינה עוברת דרך האריזה והתוכן, ולא נשאר בהם חומר רדיואקטיבי. לכן הם בטוחים לשימוש מיד. מה שמסוכן הוא חומר רדיואקטיבי שנכנס לגוף, ולא חפץ שקרינה עברה דרכו.

- "צריך לחכות כמה חודשים": זו התפיסה ש"קרינה מדביקה". רק המקור עצמו רדיואקטיבי, והוא לא נוגע במוצרים.

- "רק אם פותחים את האריזה": האריזה לא שומרת בתוכה קרינה. אין בה מה לשמור.

- "התחממו מאוד": היתרון של עיקור בקרינה הוא שהוא כמעט לא מחמם. כך אפשר לעקר מזרקי פלסטיק שהיו נמסים בחום.

שאלה 12

קשה · פתוחה

לפניכם מקורות קרינה שנפגשים בהם בחיי היום-יום:

מקורסוג הקרינה
נתב אלחוטי בביתגלי מיקרו
שלט רחוקקרינה תת-אדומה
צילום רנטגן של השינייםקרני רנטגן
טיפול בגידול סרטני בבית חוליםקרינת גמא
תנור מיקרוגלגלי מיקרו

א. מיינו את המקורות לשתי קבוצות: קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת.

תשובה ופתרון לסעיף א

מייננת: צילום רנטגן, טיפול בגמא. בלתי מייננת: נתב, שלט רחוק, תנור מיקרוגל.

1. רנטגן וגמא הן קרינות בעלות אנרגיה גבוהה מאוד. הן יכולות לשבור מולקולות בתאים, ולכן הן מייננות.

2. גלי מיקרו וקרינה תת-אדומה הן בעלות אנרגיה קטנה. הן לא שוברות מולקולות, ולכן הן בלתי מייננות.

ב. נועה טוענת: "הנתב פועל כל היום וכל הלילה, וצילום הרנטגן נמשך שנייה. לכן הנתב מסוכן יותר". מה נכון בטענה שלה, ומה לא? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

נכון שמשך החשיפה משפיע על הסיכון. אבל סוג הקרינה משפיע יותר: קרינת הנתב בלתי מייננת וחלשה, ורנטגן מייננת.

1. נכון: הסיכון גדל עם משך החשיפה, ולכן יש היגיון בהשוואת הזמנים.

2. לא נכון: צריך להשוות גם את סוג הקרינה ואת העוצמה. קרינת הנתב בלתי מייננת, וההשפעה הידועה שלה היא חימום קל מאוד, כי העוצמה קטנה והנתב רחוק מהגוף.

3. קרני רנטגן מייננות: גם בזמן קצר הן יכולות לפגוע ב-DNA, והנזק מצטבר. לכן מצלמים רק כשיש צורך רפואי.

4. מסקנה: אי אפשר להשוות סיכון לפי הזמן בלבד.

ג. קרינת גמא פוגעת בתאים, ובכל זאת משתמשים בה לטיפול רפואי. הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

מכוונים את הקרינה אל הגידול, כדי שתהרוס את התאים הסרטניים. התועלת גדולה מהנזק לרקמה הבריאה, ומגינים על שאר הגוף.

1. היכולת של קרינת גמא להרוס תאים היא בדיוק מה שצריך כדי להרוס תאים סרטניים.

2. מכוונים את הקרינה לאזור הגידול בלבד ומגבילים את משך הטיפול, כדי שכמה שפחות רקמה בריאה תיפגע.

3. הרופאים שוקלים סיכון מול תועלת: הנזק האפשרי קטן לעומת הסכנה שבגידול.

שאלה 13

קשה · פתוחה

אחרי פרסום של מחקר על הקרינה מטלפונים ניידים התפרסמו שתי תגובות:

- דובר של חברת טלפונים: "רוב המחקרים לא מצאו נזק בריאותי מטלפון שעומד בתקן. לכן טלפונים ניידים אינם מסוכנים, ואין צורך בשום הגבלה".

- רופאת ילדים: "עדיין אין הוכחה לנזק, אבל ממליצים שילדים ידברו ברמקול או באוזניות ולא ישנו עם הטלפון ליד הראש".

א. מה הבעיה בהסקה של הדובר?

תשובה ופתרון לסעיף א

מכך שלא נמצא נזק עד היום לא נובע שהוכח שאין נזק. השפעות של חשיפה ממושכת לאורך שנים עדיין נבדקות.

1. "לא מצאו נזק" אינו "הוכיחו שאין נזק".

2. הטלפונים נמצאים בשימוש רחב רק כמה עשרות שנים, והשפעות של חשיפה ממושכת עדיין נבדקות.

3. לדובר יש גם עניין כלכלי בתשובה. כדאי לבדוק מי אומר את הדברים ועל מה הם מבוססים.

ב. איזה עיקרון מיישמת הרופאה? הסבירו אותו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

עקרון הזהירות המונעת: כשיש חשש ואין עדיין ודאות, נוקטים צעדים פשוטים וזולים שמקטינים את החשיפה.

1. העיקרון: אם יש חשש לנזק, לא מחכים להוכחה מלאה.

2. הצעדים שהיא מציעה פשוטים ולא פוגעים בשימוש: רמקול, אוזניות, הרחקת המכשיר בלילה.

3. כולם מקטינים את החשיפה בעזרת מרחק מהראש וקיצור זמן החשיפה.

ג. מדוע ההמלצה מכוונת במיוחד לילדים?

תשובה ופתרון לסעיף ג

ילדים רגישים יותר לקרינה: הגוף והמוח שלהם עדיין מתפתחים, ויש להם עוד שנים רבות של חשיפה לפניהם.

1. אצל ילדים התאים מתחלקים מהר, כי הגוף והמוח עדיין גדלים ומתפתחים. תאים כאלה רגישים יותר לפגיעה.

2. ילד שמתחיל להשתמש בטלפון מגיל צעיר ייחשף לאורך שנים רבות יותר, ונזקים יכולים להצטבר.

שאלה 14

קשה · אמריקאית

במרפאה מצלמים ברנטגן את הריאות של מטופל. המטופל נשאר ליד המכשיר, והטכנאי יוצא מהחדר בכל צילום, למרות שבצילום אחד המטופל מקבל הרבה יותר קרינה ממנו. מה ההסבר?

  1. א. קרני רנטגן מזיקות רק למבוגרים, והטכנאי מבוגר יותר מרוב המטופלים

  2. ב. הטכנאי מצלם עשרות אנשים בכל יום במשך שנים, והנזק מקרינה מצטבר

  3. ג. אחרי הצילום החדר נשאר רדיואקטיבי, והטכנאי לא רוצה להישאר בו

  4. ד. המכשיר מכוון את הקרינה אל הדלת, ולכן מסוכן לעמוד שם

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

הנזק מקרינה מייננת מצטבר. המטופל מצולם פעם אחת, והתועלת הרפואית גדולה מהסיכון הקטן. הטכנאי נמצא שם בעשרות צילומים בכל יום, במשך שנים. אם יישאר בחדר, החשיפה הכוללת שלו תהיה גדולה מאוד. לכן הוא יוצא, ועובדי רנטגן גם עוברים בדיקות בריאות תקופתיות.

- "מזיקות רק למבוגרים": להפך, ילדים ועוברים רגישים יותר.

- "החדר נשאר רדיואקטיבי": מכשיר רנטגן אינו רדיואקטיבי. הוא פולט קרינה רק כשהוא פועל, ואחרי הצילום לא נשארת קרינה בחדר.

- "מכוון את הקרינה אל הדלת": המכשיר מכוון אל המטופל. הטכנאי יוצא כדי להתרחק מהמקור ולהתמגן מאחורי קיר, לא בגלל כיוון הקרינה.

שאלה 15

קשה · אמריקאית

לפני צילום רנטגן של הבטן שואלים כל מטופלת אם היא בהיריון. מדוע?

  1. א. קרני הרנטגן הופכות את גוף האם לרדיואקטיבי, והוא מקרין על העובר אחרי הצילום

  2. ב. קרני הרנטגן מחממות את המים שסביב העובר, כמו בתנור מיקרוגל

  3. ג. אי אפשר לשים סינר עופרת על אישה בהיריון

  4. ד. תאי העובר מתחלקים מהר ומתפתחים, ופגיעה ב-DNA שלהם עלולה לפגוע בהתפתחות העובר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

קרני רנטגן הן קרינה מייננת שעלולה לפגוע ב-DNA. אצל עובר התאים מתחלקים מהר והאיברים נבנים, ולכן פגיעה כזו עלולה לשבש את ההתפתחות. לכן בהיריון נמנעים מצילום בטן, אם אפשר, או בוחרים בדיקה בלי קרינה מייננת (כמו אולטרסאונד, שבנוי על גלי קול).

- "הגוף הופך לרדיואקטיבי": תפיסה שגויה. גוף שקרינה עברה דרכו לא נעשה רדיואקטיבי, ואחרי הצילום אין שום קרינה.

- "מחממות את המים כמו מיקרוגל": זה מנגנון של קרינה בלתי מייננת. הנזק של רנטגן הוא שבירת מולקולות, לא חימום.

- "אי אפשר לשים סינר": אפשר, ואף עושים זאת בצילומים של איברים אחרים. בצילום של הבטן עצמה הסינר היה מסתיר את מה שמצלמים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.