דילוג לתוכן המרכזי

סיכום תנועה מעגלית

פיזיקה לבגרות · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בתנועה מעגלית: המושגים, הנוסחאות, דרכי פתרון בצעדים, גרפים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף נוסחאות.

תנועה מעגלית קצובה

ילד על קרוסלה שמסתובבת בקצב קבוע עובר בכל סיבוב את אותו מעגל באותו זמן. גודל המהירות שלו לא משתנה, אבל הכיוון שלה משתנה כל הזמן, ולכן הוא מואץ.

במדויק: תנועה מעגלית קצובה היא תנועה במסלול מעגלי שבה גודל המהירות קבוע. זמן המחזור TT הוא משך של סיבוב אחד, והתדירות f=1Tf=\frac1T היא מספר הסיבובים ביחידת זמן (ביחידות Hz=1s\text{Hz}=\frac{1}{\text{s}}). המהירות הזוויתית ω\omega היא הזווית (ברדיאנים) שהרדיוס אל הגוף מסתובב ביחידת זמן. המהירות (הקווית) v→\vec v תמיד משיקה למסלול, וכיוונה משתנה מרגע לרגע; לכן לגוף יש תאוצה גם כשגודל מהירותו קבוע.

בכל נקודה של המסלול המהירות v→\vec v משיקה למעגל, והתאוצה a→\vec a מכוונת לאורך הרדיוס אל המרכז OO. שני הווקטורים ניצבים זה לזה ומסתובבים יחד עם הגוף: בנקודות PP ו-QQ הגדלים שלהם זהים, והכיוונים שונים.

vavaOPQ

התאוצה הרדיאלית והכוח השקול

כדי שגוף ינוע במעגל, משהו צריך למשוך או לדחוף אותו כל הזמן פנימה: חוט, חיכוך עם הכביש, דופן של מתקן או כוח הכובד. בלי זה הוא היה ממשיך בקו ישר, במשיק.

במדויק: בתנועה מעגלית קצובה התאוצה מכוונת אל מרכז המעגל, וגודלה aR=v2r=ω2ra_R=\frac{v^2}{r}=\omega^2r (תאוצה רדיאלית). לפי החוק השני של ניוטון, סכום הרכיבים הרדיאליים של כל הכוחות שפועלים על הגוף שווה ל-maRma_R ומכוון אל המרכז. זה לא כוח נוסף: יש המכנים את הסכום הזה "כוח צנטריפטלי", אבל בתרשים הכוחות מציירים רק כוחות שגוף כלשהו מפעיל (כובד, נורמל, מתיחות, חיכוך), ואחד מהם, או צירוף שלהם, ממלא את התפקיד.

ברדיוס קבוע, התאוצה הרדיאלית גדלה כמו v2v^2. בגודל מהירות קבוע, היא קטנה כשהרדיוס גדל. אבל כשהמהירות הזוויתית קבועה (כמו בכל הנקודות של דסקה מסתובבת), aR=ω2ra_R=\omega^2r גדלה עם הרדיוס: מטבע שרחוק מהציר צריך כוח גדול יותר כדי להישאר במקומו.

תזכורת: כוח חיכוך סטטי

ספר שמונח על הרצפה של רכב שמאיץ נע יחד עם הרכב בלי להחליק: החיכוך הסטטי הוא שמאיץ אותו. גם בתנועה מעגלית חיכוך סטטי הוא לרוב הכוח שמחזיק גוף במסלול.

במדויק: כוח חיכוך סטטי פועל בין שני משטחים שנוגעים זה בזה ואין ביניהם החלקה. גודלו הוא בדיוק מה שנדרש כדי שלא תהיה החלקה, לכל היותר μsN\mu_sN: fs≤μsNf_s\le\mu_sN. כיוונו נקבע לפי הכוח השקול הדרוש לתנועה, ולא בהכרח מנוגד לכיוון התנועה. רק בסף ההחלקה fs=μsNf_s=\mu_sN.

1. תנועה מעגלית אופקית עם חיכוך (פטיפון, פנייה, רוטור)

חיכוך ונורמל ככוח רדיאלי

מכונית שנכנסת לכיכר אופקית, מטבע שמסתובב עם פטיפון, ואדם שנצמד לדופן של רוטור בפארק שעשועים: בכולם הכוח מהמשטח הוא שמחזיק את הגוף על המעגל.

במדויק: כשגוף נע במעגל אופקי יחד עם המשטח, בלי להחליק עליו, החיכוך ביניהם סטטי. על משטח אופקי (כביש, דסקה), כשאין כוח אופקי אחר (חוט, דחיפה), החיכוך הסטטי הוא הכוח האופקי היחיד, ולכן הוא סכום הרכיבים הרדיאליים: fs=maRf_s=ma_R, מכוון אל המרכז. ברוטור (גליל אנכי מסתובב) התפקידים מתחלפים: הכוח הנורמלי מהדופן אופקי והוא הכוח הרדיאלי, והחיכוך הסטטי אנכי ומאזן את כוח הכובד.

מטבע על דסקה מסתובבת, במבט מהצד. הכובד mg→m\vec g והנורמל N→\vec N מתאזנים, והחיכוך הסטטי f→s\vec f_s אופקי ומכוון אל ציר הסיבוב. חץ החיכוך קצר מחץ הנורמל, כי fs≤μsNf_s\le\mu_sN (באיור fs=0.5Nf_s=0.5N, למשל עם μs=0.6\mu_s=0.6, לפני סף ההחלקה).

Nmgfציר

גדלי התנועה המעגלית

גודלהנוסחהיחידה
מהירות זוויתית (תדירות זוויתית)ω=2πf=2πT\omega=2\pi f=\frac{2\pi}{T}rad/s\text{rad/s}
מהירות זוויתית ממוצעתωˉ=ΔθΔt\bar\omega=\frac{\Delta\theta}{\Delta t}rad/s\text{rad/s}
גודל המהירות הקווית, בתנועה מעגלית קצובהv=2πrT=2πrfv=\frac{2\pi r}{T}=2\pi rfm/s\text{m/s}
הקשר בין מהירות קווית למהירות זוויתיתv=ωrv=\omega rm/s\text{m/s}
תאוצה רדיאליתaR=v2r=ω2ra_R=\frac{v^2}{r}=\omega^2rm/s2\text{m/s}^2

- החוק השני בכיוון הרדיאלי (חיובי אל המרכז): ΣFR=maR=mv2r=mω2r\Sigma F_R=ma_R=m\frac{v^2}{r}=m\omega^2r.

- rr הוא המרחק של הגוף מציר הסיבוב.

- המרת יחידות: תדירות ב"סיבובים לדקה" מחלקים ב-6060 ומקבלים Hz\text{Hz}.

שים לב

הנוסחה ω=2πf=2πT\omega=2\pi f=\frac{2\pi}{T} רשומה בדף הנוסחאות תחת "תנועות מחזוריות" (תדירות זוויתית). בתנועה מעגלית קצובה משתמשים בה למהירות הזוויתית, וכותבים אותה כמו שהיא בדף.

סף ההחלקה על משטח אופקי

כשהחיכוך הסטטי הוא הכוח הרדיאלי היחיד (כביש אופקי, דסקה):

- אנכי: N−mg=0⇒N=mgN-mg=0\Rightarrow N=mg.

- רדיאלי: fs=mv2r=mω2rf_s=m\frac{v^2}{r}=m\omega^2r.

- אין החלקה כל עוד fs≤μsNf_s\le\mu_sN. בסף ההחלקה fs=μsN=μsmgf_s=\mu_sN=\mu_smg, ומפתחים (לא בדף):

•מהירות מרבית בפנייה ברדיוס rr: μsmg=mvmax⁡2r⇒vmax⁡2=μsgr\mu_smg=m\frac{v_{\max}^2}{r}\Rightarrow v_{\max}^2=\mu_sgr.

•מרחק מרבי מהציר על דסקה שמסתובבת במהירות זוויתית ω\omega: μsmg=mω2rmax⁡⇒rmax⁡=μsgω2\mu_smg=m\omega^2r_{\max}\Rightarrow r_{\max}=\frac{\mu_sg}{\omega^2}.

המסה מצטמצמת: התוצאות לא תלויות במסת הגוף.

רוטור: נורמל רדיאלי וחיכוך אנכי

אדם צמוד לדופן הפנימית של גליל אנכי שמסתובב, בלי רצפה מתחתיו:

- רדיאלי: הנורמל מהדופן הוא הכוח היחיד בכיוון הזה: N=mω2rN=m\omega^2r.

- אנכי: אין תאוצה אנכית: fs−mg=0⇒fs=mgf_s-mg=0\Rightarrow f_s=mg.

- אין החלקה כל עוד mg≤μsN=μsmω2rmg\le\mu_sN=\mu_sm\omega^2r. בסף ההחלקה מפתחים את המהירות הזוויתית המזערית: ωmin⁡=gμsr\omega_{\min}=\sqrt{\frac{g}{\mu_sr}}. גם היא לא תלויה במסה.

פנייה בכביש נטוי בלי חיכוך

מכונית נעה במעגל אופקי שרדיוסו rr על כביש חלק (בלי חיכוך) שנטוי בזווית θ\theta לאופק. הנורמל ניצב לכביש ונוטה פנימה, אל מרכז הפנייה. הרכיב האנכי שלו מאזן את הכובד, והרכיב האופקי שלו הוא הכוח הרדיאלי:

- אנכי: Ncos⁡θ=mgN\cos\theta=mg.

- רדיאלי: Nsin⁡θ=mv2rN\sin\theta=m\frac{v^2}{r}.

•מחלקים את המשוואות (מפתחים, לא בדף): tan⁡θ=v2gr\tan\theta=\frac{v^2}{gr}. על כביש חלק זו המהירות היחידה שבה המכונית עוברת את הפנייה בלי להחליק במורד השיפוע או במעלהו.

דרך הפתרון

תנועה מעגלית אופקית: תרשים כוחות ושני צירים

1. מציירים תרשים כוחות עם הכוחות שפועלים על הגוף בלבד (כובד, נורמל, חיכוך, מתיחות), וכותבים מי מפעיל כל כוח.

2. מזהים את מרכז המעגל ואת הרדיוס rr: המרחק מהגוף לציר הסיבוב.

3. בוחרים שני צירים: רדיאלי (חיובי אל המרכז) ואנכי.

4. ציר אנכי: אין תאוצה, ולכן ΣFy=0\Sigma F_y=0.

5. ציר רדיאלי: ΣFR=maR\Sigma F_R=ma_R, עם aR=v2r=ω2ra_R=\frac{v^2}{r}=\omega^2r ו-ω=2πf\omega=2\pi f מהדף.

6. חיכוך סטטי: בודקים ש-fs≤μsNf_s\le\mu_sN. בשאלה על ערך מרבי או מזערי (מהירות, רדיוס, מקדם חיכוך) מציבים את סף ההחלקה, fs=μsNf_s=\mu_sN.

שים לב

בתרשים הכוחות לא מוסיפים "כוח צנטריפטלי", וגם לא "כוח צנטריפוגלי" כלפי חוץ. הכוח השקול אל המרכז הוא אחד הכוחות שכבר בתרשים: החיכוך על דסקה או בכביש, והנורמל ברוטור.

שים לב

fs=μsNf_s=\mu_sN רק בסף ההחלקה. כשהגוף לא על הסף, החיכוך הסטטי שווה למה שנדרש (ברוטור fs=mgf_s=mg), ו-μsN\mu_sN הוא רק הערך המרבי האפשרי.

שים לב

ברוטור הכוח הנורמלי אופקי ולא קשור למשקל: N=mω2rN=m\omega^2r, ולא N=mgN=mg.

שים לב

תדירות שנתונה ב"סיבובים לדקה" ממירים ל-Hz\text{Hz} (מחלקים ב-6060) לפני ההצבה, ומסה בגרמים ממירים ל-kg\text{kg}.

שים לב

מכוניות שנוסעות במהירות המרבית בנתיבים שונים של אותה כיכר: vmax⁡v_{\max} גדלה כמו r\sqrt r, אבל אורך ההקפה גדל כמו rr. לכן זמן ההקפה T=2πrvT=\frac{2\pi r}{v} ארוך יותר בנתיב החיצוני, אף שהמהירות בו גדולה יותר.

דוגמה א - מטבע על דסקה: רדיוס מרבי וסף החלקה

דסקה מסתובבת במישור אופקי בתדירות קבועה של 9090 סיבובים לדקה. על הדסקה מונח מטבע קטן שמסתו 5 g5\,\text{g}, והוא מסתובב יחד עם הדסקה. מקדם החיכוך הסטטי בין הדסקה למטבע הוא μs=0.6\mu_s=0.6.

ב. חשבו את המרחק המרבי מציר הדסקה, שבו המטבע יכול להימצא במנוחה ביחס לדסקה בלי שהוא יחליק על פני הדסקה.

מניחים את המטבע על הדסקה במרחק שחישבתם בסעיף ב. מתחילים לסובב את הדסקה ומגדילים באיטיות את תדירות הסיבוב שלה, החל מאפס. הגרף מתאר את כוח החיכוך הפועל על המטבע כפונקציה של ריבוע תדירות הסיבוב, f2f^2. בתחום התדירויות שבין AA ל-DD המטבע מחליק.

f² (Hz²)F (N)OADB

ג. קבעו את שיעורי הנקודות AA ו-BB. הסבירו.

פתרון

1. ב, נתון: f=9060=1.5 Hzf=\frac{90}{60}=1.5\,\text{Hz}, ולכן לפי ω=2πf\omega=2\pi f: ω=2π⋅1.5=3π≈9.42 rad/s\omega=2\pi\cdot1.5=3\pi\approx9.42\,\text{rad/s}.

2. החיכוך הסטטי הוא הכוח האופקי היחיד, ולכן הוא הכוח הרדיאלי. לפי ΣFR=maR\Sigma F_R=ma_R ו-aR=ω2ra_R=\omega^2r: fs=mω2rf_s=m\omega^2r. ככל שהמטבע רחוק יותר מהציר, נדרש חיכוך גדול יותר.

3. החיכוך מוגבל: fs≤μsNf_s\le\mu_sN, ו-N=mgN=mg (אין תאוצה אנכית). במרחק המרבי החיכוך מרבי: μsmg=mω2rmax⁡⇒rmax⁡=μsgω2=0.6⋅109.422=688.8≈0.0675 m≈6.8 cm\mu_smg=m\omega^2r_{\max}\Rightarrow r_{\max}=\frac{\mu_sg}{\omega^2}=\frac{0.6\cdot10}{9.42^2}=\frac{6}{88.8}\approx0.0675\,\text{m}\approx6.8\,\text{cm}.

4. ג: עד AA המטבע במנוחה ביחס לדסקה, ו-fs=m(2πf)2r=4π2mr⋅f2f_s=m(2\pi f)^2r=4\pi^2mr\cdot f^2: קו ישר דרך הראשית. ב-AA המטבע על סף ההחלקה. המרחק נבחר כך שהסף הוא בדיוק ב-f=1.5 Hzf=1.5\,\text{Hz}, ולכן fA2=1.52=2.25 Hz2f_A^2=1.5^2=2.25\,\text{Hz}^2.

5. BB הוא החיכוך הסטטי המרבי: B=μsmg=0.6⋅0.005⋅10=0.03 NB=\mu_smg=0.6\cdot0.005\cdot10=0.03\,\text{N}. אחרי AA המטבע מחליק, והחיכוך קינטי: קבוע וקטן יותר.

תשובה

ב. rmax⁡≈0.0675 m≈6.8 cmr_{\max}\approx0.0675\,\text{m}\approx6.8\,\text{cm}. ג. fA2=2.25 Hz2f_A^2=2.25\,\text{Hz}^2, B=0.03 NB=0.03\,\text{N}.

דוגמה ב - רוטור: מהירות זוויתית מזערית וחיכוך בפועל

מתקן בפארק שעשועים הוא גליל שרדיוסו r=3 mr=3\,\text{m}, והוא מסתובב סביב צירו האנכי. אדם עומד בתוך הגליל, צמוד בגבו לדופן הפנימית. מקדם החיכוך הסטטי בין האדם לדופן הוא μs=0.6\mu_s=0.6. כשהגליל מסתובב מהר מספיק מורידים את רצפת הגליל, ומיקום האדם ביחס לדופן לא משתנה: אין מגע בין רגלי האדם לרצפה.

ג. חשבו את גודל המהירות הזוויתית המינימלית הדרושה כדי שהאדם יישאר צמוד לדופן הגליל, בלי שמיקומו האנכי ישתנה.

ה. מסובבים את הגליל במהירות זוויתית ω=2.6 1s\omega=2.6\,\frac{1}{\text{s}}, שבה מיקומו של האדם לא משתנה ביחס לדופן. חשבו את גודל כוח החיכוך הסטטי הפועל על אדם שמסתו m=90 kgm=90\,\text{kg} במהירות זו.

פתרון

1. כוחות: כובד mgmg (מטה), חיכוך סטטי fsf_s מהדופן (מעלה), ונורמל NN מהדופן (אופקי, אל הציר).

2. ג, רדיאלי: לפי ΣFR=maR\Sigma F_R=ma_R ו-aR=ω2ra_R=\omega^2r: N=mω2rN=m\omega^2r. אנכי: fs−mg=0f_s-mg=0, ולכן fs=mgf_s=mg.

3. אין החלקה כל עוד fs≤μsNf_s\le\mu_sN: mg≤μsmω2rmg\le\mu_sm\omega^2r. בסף ההחלקה: ωmin⁡=gμsr=100.6⋅3=5.56≈2.36 rad/s\omega_{\min}=\sqrt{\frac{g}{\mu_sr}}=\sqrt{\frac{10}{0.6\cdot3}}=\sqrt{5.56}\approx2.36\,\text{rad/s}.

4. ה: ω=2.6 rad/s\omega=2.6\,\text{rad/s} גדולה מ-ωmin⁡\omega_{\min}, ולכן האדם לא מחליק. מהציר האנכי: fs=mg=90⋅10=900 Nf_s=mg=90\cdot10=900\,\text{N}.

5. בדיקה: N=mω2r=90⋅2.62⋅3≈1825 NN=m\omega^2r=90\cdot2.6^2\cdot3\approx1825\,\text{N}, ו-μsN≈1095 N>900 N\mu_sN\approx1095\,\text{N}>900\,\text{N}. החיכוך בפועל קטן מהמרבי.

תשובה

ג. ωmin⁡≈2.36 rad/s\omega_{\min}\approx2.36\,\text{rad/s}. ה. fs=900 Nf_s=900\,\text{N}.

2. גוף קשור בחוט או בקפיץ במישור אופקי

חוט או קפיץ ככוח רדיאלי

מסובבים כדור שקשור בחוט על שולחן חלק: היד מרגישה שהחוט מושך אותה, והחוט מושך גם את הכדור, פנימה. ברגע שעוזבים את החוט, הכדור ממשיך בקו ישר, במשיק.

במדויק: כשגוף קשור בחוט נע במעגל במישור אופקי, הכוחות האנכיים עליו מתאזנים, ואין עליו כוח אופקי אחר (כמו חיכוך), המתיחות היא הכוח השקול. היא מכוונת לאורך החוט אל מרכז המעגל: T=mω2rT=m\omega^2r. הרדיוס הוא המרחק מהגוף למרכז הסיבוב: אורך החוט כשהוא קשור במרכז.

במבט מלמעלה: המתיחות T→\vec T מכוונת מהגוף אל נקודת הקשירה OO, והמהירות v→\vec v משיקה למעגל. הכובד והנורמל מהשולחן ניצבים למישור האיור ומתאזנים, ולכן לא רואים אותם במבט הזה.

TvOP

מתיחות במעגל אופקי

- ציר אנכי: הכובד מאוזן על ידי הנורמל מהשולחן (N=mgN=mg). הוא לא נכנס למשוואה של המתיחות.

- ציר רדיאלי: ΣFR=T=mv2r=mω2r\Sigma F_R=T=m\frac{v^2}{r}=m\omega^2r.

•ככל שהמהירות גדולה יותר, המתיחות גדולה יותר: חוט נקרע כשהמתיחות הדרושה גדולה מהמתיחות המרבית שהוא יכול לשאת.

שים לב

גוף קשור בקפיץ במקום בחוט: כוח הקפיץ, Fsp=kΔℓF_{sp}=k\Delta\ell (חוק הוק), ממלא את התפקיד של המתיחות במשוואה הרדיאלית. Δℓ\Delta\ell היא ההתארכות מעבר לאורך הרפוי, והרדיוס הוא האורך המתוח של הקפיץ (האורך הרפוי ועוד ההתארכות), לא האורך הרפוי.

חוט דרך חור: גוף תלוי קובע את המתיחות

גוף BB על שולחן מסתובב, קשור בחוט שעובר דרך חור במרכז השולחן לגוף AA שתלוי במנוחה מתחתיו:

- על AA: T−mAg=0⇒T=mAgT-m_Ag=0\Rightarrow T=m_Ag. המתיחות נקבעת לפי הגוף התלוי, ולא לפי הסיבוב.

- על BB (חיובי אל המרכז): T+fs=mBω2ℓT+f_s=m_B\omega^2\ell, כאשר fsf_s הוא רכיב החיכוך עם סימן.

המצבכיוון החיכוך הסטטי על BB
T=mBω2ℓT=m_B\omega^2\ellאין חיכוך
T>mBω2ℓT>m_B\omega^2\ell: BB נוטה להיגרר פנימההחוצה, הרחק מהמרכז
T<mBω2ℓT<m_B\omega^2\ell: BB נוטה להתרחקפנימה, אל המרכז
דרך הפתרון

גוף קשור בחוט במעגל אופקי

1. מציירים תרשים כוחות לכל גוף בנפרד. המתיחות מכוונת לאורך החוט, מהגוף אל נקודת הקשירה.

2. לגוף שתלוי במנוחה: ΣF=0\Sigma F=0, וממנו המתיחות.

3. לגוף שנע במעגל: משוואה בציר האנכי (ΣFy=0\Sigma F_y=0) ומשוואה בציר הרדיאלי, ΣFR=mω2r\Sigma F_R=m\omega^2r עם ω=2πf\omega=2\pi f.

4. כשיש חיכוך: משווים את המתיחות לכוח הרדיאלי הדרוש mω2rm\omega^2r. ההפרש הוא החיכוך הסטטי, והסימן שלו קובע את כיוונו.

5. מקדם חיכוך מזערי: fs≤μsNf_s\le\mu_sN, ולכן μs,min⁡=fsN\mu_{s,\min}=\frac{f_s}{N}.

שים לב

כוח החיכוך הסטטי בתנועה מעגלית לא תמיד מכוון אל המרכז. הוא משלים את מה שחסר, או מבטל את מה שעודף, כדי שהכוח השקול יהיה בדיוק mω2rm\omega^2r. כיוונו נקבע לפי הכיוון שהגוף נוטה לנוע ביחס למשטח.

שים לב

גוף שמסתובב על רצפה אופקית, קשור בחוט אופקי: לא מכניסים את MgMg למתיחות. הכובד מאוזן על ידי הרצפה, והמתיחות היא רק mv2Lm\frac{v^2}{L}, כאשר mm היא המסה שנעה במעגל.

שים לב

בתנועה מעגלית קצובה הכוח השקול ניצב למהירות בכל רגע, ולכן הוא לא מבצע עבודה: הוא משנה רק את כיוון המהירות, ולא את גודלה.

דוגמה - סלסלה תלויה וחיכוך שמכוון החוצה

במרכז שולחן אופקי יש חור. גוף BB מונח על השולחן, וסלסלה AA תלויה מתחת לשולחן בחבל שעובר דרך החור ומחובר לגוף BB. החיכוך בין החבל לשפת החור זניח. המרחק בין BB למרכז החור הוא ℓ\ell. השולחן וגוף BB מסתובבים בתדירות קבועה ff סביב מרכז השולחן, והסלסלה תלויה במנוחה על ציר הסיבוב. ℓ\ell ו-ff קבועים לאורך כל השאלה.

נתון: mA=0.1 kgm_A=0.1\,\text{kg}, mB=0.3 kgm_B=0.3\,\text{kg}, ℓ=0.4 m\ell=0.4\,\text{m}. במצב המתואר לא פועל כוח חיכוך בין גוף BB לשולחן.

ב. חשבו את התדירות ff.

במקרה אחר הוסיפו לסלסלה AA משקולת שמסתה שווה למסת הסלסלה. המרחק ℓ\ell והתדירות ff לא השתנו. במצב זה פועל כוח חיכוך סטטי בין גוף BB לשולחן.

ג. מהו גודלו ומהו כיוונו של כוח החיכוך הסטטי הפועל על גוף BB?

ד. חשבו את מקדם החיכוך הסטטי μs\mu_s המינימלי בין השולחן לגוף BB, המאפשר תנועה זו.

פתרון

1. ב, המתיחות: הסלסלה במנוחה: T−mAg=0⇒T=0.1⋅10=1 NT-m_Ag=0\Rightarrow T=0.1\cdot10=1\,\text{N}. החיכוך בשפת החור זניח, ולכן זו גם המתיחות שהחבל מפעיל על BB.

2. BB במעגל: הכובד והנורמל מתאזנים, והמתיחות היא הכוח הרדיאלי. לפי ΣFR=maR\Sigma F_R=ma_R, aR=ω2ra_R=\omega^2r: T=mBω2ℓ⇒ω=TmBℓ=10.3⋅0.4≈2.89 rad/sT=m_B\omega^2\ell\Rightarrow\omega=\sqrt{\frac{T}{m_B\ell}}=\sqrt{\frac{1}{0.3\cdot0.4}}\approx2.89\,\text{rad/s}.

3. לפי ω=2πf\omega=2\pi f: f=2.892π≈0.46 Hzf=\frac{2.89}{2\pi}\approx0.46\,\text{Hz}.

4. ג: עכשיו המסה התלויה 0.2 kg0.2\,\text{kg}, ולכן T′=0.2⋅10=2 NT'=0.2\cdot10=2\,\text{N}. הכוח הרדיאלי הדרוש לא השתנה (ℓ\ell ו-ff קבועים): mBω2ℓ=1 Nm_B\omega^2\ell=1\,\text{N}.

5. כיוון חיובי אל המרכז: T′+fs=mBω2ℓ⇒fs=1−2=−1 NT'+f_s=m_B\omega^2\ell\Rightarrow f_s=1-2=-1\,\text{N}. גודל החיכוך 1 N1\,\text{N}, והסימן השלילי אומר שהוא מכוון החוצה, הרחק מהחור: בלעדיו BB היה נגרר פנימה.

6. ד: N=mBg=3 NN=m_Bg=3\,\text{N}. לפי fs≤μsNf_s\le\mu_sN, המקדם המזערי הוא כשהחיכוך הדרוש שווה למרבי: μs,min⁡=fsN=13≈0.33\mu_{s,\min}=\frac{f_s}{N}=\frac13\approx0.33.

תשובה

ב. f≈0.46 Hzf\approx0.46\,\text{Hz}. ג. fs=1 Nf_s=1\,\text{N}, מכוון החוצה, הרחק ממרכז החור. ד. μs≈0.33\mu_s\approx0.33.

3. מטוטלת חרוטית וגוף על חוטים מסתובבים

מטוטלת חרוטית

קושרים כדור לחוט ומסובבים את הקצה העליון: הכדור מתרומם ונע במעגל אופקי, והחוט מתאר חרוט. ככל שמסובבים מהר יותר, החוט נוטה יותר מהאנך.

במדויק: מטוטלת חרוטית (קונית) היא גוף שקשור בחוט שאורכו LL לנקודה על ציר אנכי, ונע במעגל אופקי כשהחוט נטוי בזווית קבועה α\alpha לאנך. על הגוף פועלים רק שני כוחות: כוח הכובד והמתיחות. מרכז המעגל נמצא על הציר בגובה הגוף, לא בנקודת התלייה, והרדיוס הוא r=Lsin⁡αr=L\sin\alpha. הרכיב האנכי של המתיחות מאזן את הכובד, והרכיב האופקי שלה הוא הכוח הרדיאלי.

באיור α=37∘\alpha=37^\circ, והחצים בקנה מידה: T=mgcos⁡37∘≈1.25 mgT=\frac{mg}{\cos37^\circ}\approx1.25\,mg, ולכן חץ המתיחות ארוך רק במעט מחץ הכובד. כשהחוט קשור לקצה של זרוע אופקית שאורכה aa, ולא לציר עצמו, הרדיוס הוא r=a+Lsin⁡αr=a+L\sin\alpha.

TmgαrSm

המשוואות של מטוטלת חרוטית

צירהמשוואה
אנכי (אין תאוצה)Tcos⁡α−mg=0T\cos\alpha-mg=0
רדיאלי (אל המרכז)Tsin⁡α=mω2rT\sin\alpha=m\omega^2r

מפתחים מהן (לא בדף):

- T=mgcos⁡αT=\frac{mg}{\cos\alpha}: המתיחות גדולה מ-mgmg, כי רק הרכיב האנכי שלה מאזן את הכובד.

•מחלקים את המשוואות: tan⁡α=ω2rg\tan\alpha=\frac{\omega^2r}{g}.

•כשהחוט קשור לציר עצמו, r=Lsin⁡αr=L\sin\alpha: מהמשוואה הרדיאלית T=mω2LT=m\omega^2L, ומהאנכית cos⁡α=gω2L=g4π2L⋅1f2\cos\alpha=\frac{g}{\omega^2L}=\frac{g}{4\pi^2L}\cdot\frac{1}{f^2}. כשהתדירות גדלה, cos⁡α\cos\alpha קטן: הזווית, הרדיוס והמתיחות גדלים. כי cos⁡α<1\cos\alpha<1, תנועה כזאת אפשרית רק כש-ω2L>g\omega^2L>g, כלומר מעל תדירות מזערית.

גוף על שני חוטים

כדור קשור בשני חוטים למוט אנכי מסתובב: חוט AA נטוי בזווית α\alpha למוט, וחוט BB אופקי.

- אנכי: רק AA מחזיק את הכדור: TAcos⁡α=mgT_A\cos\alpha=mg. לכן TAT_A לא תלוי בתדירות, כל עוד הזווית לא משתנה.

- רדיאלי: TAsin⁡α+TB=mω2rT_A\sin\alpha+T_B=m\omega^2r.

•כשמגדילים את התדירות באותו מסלול, כל התוספת לכוח הרדיאלי באה מ-TBT_B. התדירות הקטנה ביותר לאותו מסלול היא כש-TB=0T_B=0.

דרך הפתרון

מטוטלת חרוטית וחוטים מסתובבים

1. מציירים את הכוחות: כובד ומתיחות לכל חוט, באורכי חצים שמתאימים ליחס בין הגדלים.

2. מוצאים את הרדיוס מהגאומטריה: המרחק האופקי מהגוף לציר הסיבוב.

3. מפרקים כל מתיחות לרכיב אנכי ולרכיב אופקי. כשהזווית נמדדת מהאנך: הרכיב האנכי Tcos⁡αT\cos\alpha, והאופקי Tsin⁡αT\sin\alpha.

4. ציר אנכי: ΣFy=0\Sigma F_y=0, וממנו המתיחות.

5. ציר רדיאלי: ΣFR=m(2πf)2r\Sigma F_R=m(2\pi f)^2r, וממנו התדירות.

6. כשהתדירות משתנה, בודקים מה נשאר קבוע (אורך החוט, הזווית כשחוט נוסף מחזיק אותה) ומה משתנה איתה.

שים לב

בבחירת תרשים כוחות נכון: ההיגד "המתיחות גדולה מהמשקל" נכון, אבל לא מספיק. הרכיב האנכי של המתיחות שווה למשקל, ולכן חץ המתיחות ארוך מחץ הכובד רק פי 1cos⁡α\frac{1}{\cos\alpha}. חץ מתיחות ארוך פי שניים מחץ הכובד פירושו תאוצה כלפי מעלה.

שים לב

הרדיוס הוא המרחק מהגוף לציר הסיבוב: לא אורך החוט, ולא המרחק האנכי בין נקודות קשירה. כשהחוט תלוי מזרוע, מוסיפים את אורך הזרוע.

שים לב

כשהזווית נמדדת מהאנך (מהמוט), הרכיב האנכי של המתיחות הוא Tcos⁡αT\cos\alpha ולא Tsin⁡αT\sin\alpha.

שים לב

במטוטלת חרוטית עם חוט אחד, שינוי התדירות משנה גם את הזווית ואת הרדיוס. אי אפשר להציב את הזווית הקודמת.

דוגמה - כדור על שני חוטים: מתיחות ותדירות

כדור קטן שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} מחובר בשני חוטים, AA ו-BB, למוט אנכי. חוט AA קשור לראש המוט, וחוט BB קשור למוט בנקודה שנמצאת 30 cm30\,\text{cm} מתחת לנקודה שבה קשור חוט AA. מסובבים את המוט כך שהכדור נע במעגל אופקי, וחוט BB אופקי כל זמן התנועה. במהלך התנועה המתיחות בחוט BB היא TB=3 NT_B=3\,\text{N}, והזווית בין חוט AA למוט היא 37∘37^\circ.

AB37°30 cmm

ב. חשבו את המתיחות בחוט AA, TAT_A.

ג. חשבו את תדירות הסיבוב ff.

ה. רוצים לאפס את המתיחות בחוט BB (TB=0T_B=0), ועם זאת לשמור על תנועה מעגלית של הכדור כך שהזווית בין חוט AA למוט תישאר 37∘37^\circ. קבעו אם לשם כך יש להגדיל את תדירות הסיבוב, להקטין אותה או לא לשנות אותה. נמקו.

פתרון

1. ב: הכדור נע במישור אופקי, ולכן ΣFy=0\Sigma F_y=0. TBT_B אופקי, ולכן בציר האנכי פועלים רק הכובד והרכיב האנכי של TAT_A: TAcos⁡37∘−mg=0⇒TA=0.2⋅100.799≈2.50 NT_A\cos37^\circ-mg=0\Rightarrow T_A=\frac{0.2\cdot10}{0.799}\approx2.50\,\text{N}.

2. ג, הרדיוס: חוט BB אופקי, ולכן במשולש ישר הזווית: r=0.3⋅tan⁡37∘=0.3⋅0.754≈0.226 mr=0.3\cdot\tan37^\circ=0.3\cdot0.754\approx0.226\,\text{m}.

3. ציר רדיאלי: שני הרכיבים האופקיים מכוונים אל המוט: TAsin⁡37∘+TB=maRT_A\sin37^\circ+T_B=ma_R, עם aR=ω2ra_R=\omega^2r ו-ω=2πf\omega=2\pi f: f=12πTAsin⁡37∘+TBmrf=\frac{1}{2\pi}\sqrt{\frac{T_A\sin37^\circ+T_B}{mr}}.

4. הצבה: TAsin⁡37∘=2.50⋅0.602≈1.51 NT_A\sin37^\circ=2.50\cdot0.602\approx1.51\,\text{N}, והכוח הרדיאלי 1.51+3=4.51 N1.51+3=4.51\,\text{N}: f=12π4.510.2⋅0.226=9.982π≈1.59 Hzf=\frac{1}{2\pi}\sqrt{\frac{4.51}{0.2\cdot0.226}}=\frac{9.98}{2\pi}\approx1.59\,\text{Hz}.

5. ה: הזווית והרדיוס לא משתנים. מהציר האנכי גם TAT_A לא משתנה, וגם הרכיב האופקי שלו, 1.51 N1.51\,\text{N}. בלי TBT_B הכוח הרדיאלי קטן מ-4.51 N4.51\,\text{N} ל-1.51 N1.51\,\text{N}, ולפי ΣFR=m(2πf)2r\Sigma F_R=m(2\pi f)^2r, עם mm ו-rr קבועים, התדירות צריכה לקטון: f=12π1.510.2⋅0.226≈0.92 Hzf=\frac{1}{2\pi}\sqrt{\frac{1.51}{0.2\cdot0.226}}\approx0.92\,\text{Hz}.

תשובה

ב. TA≈2.5 NT_A\approx2.5\,\text{N}. ג. f≈1.59 Hzf\approx1.59\,\text{Hz}. ה. יש להקטין את התדירות (לכ-0.92 Hz0.92\,\text{Hz}).

4. תנועה מעגלית אנכית (לולאה, שקע וגבעה)

תנועה במעגל אנכי

רכבת הרים שעוברת לולאה מאטה בדרך למעלה ומאיצה בדרך למטה. היא נעה במעגל, אבל לא בקצב קבוע.

במדויק: בתנועה במעגל אנכי גודל המהירות משתנה, כי לכוח הכובד יש רכיב לאורך המשיק. לכן לתאוצה שני רכיבים: רדיאלי, aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r} אל המרכז, ומשיקי, שמשנה את גודל המהירות. החוק השני בכיוון הרדיאלי נכון בכל נקודה: ΣFR=mv2r\Sigma F_R=m\frac{v^2}{r}, עם המהירות באותה נקודה. את המהירות מוצאים משימור אנרגיה מכנית, כשאין חיכוך: הנורמל ניצב לתנועה ולא מבצע עבודה. רק בנקודה הגבוהה ביותר ובנקודה הנמוכה ביותר הרכיב המשיקי אפס, והתאוצה מכוונת בדיוק אל המרכז.

גוף בצד הפנימי של לולאה חלקה שרדיוסה rr ומרכזה OO, ששוחרר ממנוחה מגובה 3r3r מעל תחתית הלולאה. בנקודה העליונה DD (בגובה 2r2r): v2=2g⋅r=2grv^2=2g\cdot r=2gr, והנורמל מכוון כלפי מטה, כמו הכובד: N=mv2r−mg=mgN=m\frac{v^2}{r}-mg=mg. בנקודה CC, בגובה המרכז: v2=2g⋅2r=4grv^2=2g\cdot2r=4gr, הנורמל אופקי אל המרכז, N=mv2r=4mgN=m\frac{v^2}{r}=4mg, והכובד הוא הרכיב המשיקי: התאוצה שם לא מכוונת אל המרכז. בתחתית הלולאה v2=6grv^2=6gr והנורמל, כלפי מעלה, הוא 7mg7mg. אורכי החצים יחסיים לגודלי הכוחות.

NmgNmgOCD

הנקודה העליונה והנקודה התחתונה

החוק השני בכיוון הרדיאלי, חיובי אל המרכז:

המקוםכיוון הנורמלהמשוואה
תחתית לולאה או שקעכלפי מעלה, אל המרכזN−mg=mv2rN-mg=m\frac{v^2}{r}, ולכן N>mgN>mg
ראש הלולאה, מבפניםכלפי מטה, אל המרכזN+mg=mv2rN+mg=m\frac{v^2}{r}
ראש גבעה, מבחוץכלפי מעלה, הרחק מהמרכזmg−N=mv2rmg-N=m\frac{v^2}{r}, ולכן N<mgN<mg

- המהירות בכל נקודה: משימור אנרגיה מכנית, Ek+UGE_k+U_G שווה בכל הנקודות כשאין חיכוך.

•בנקודה שאינה העליונה או התחתונה, לתאוצה יש גם רכיב משיקי, והיא לא מכוונת אל המרכז.

תנאי לאי-התנתקות

המסילה יכולה רק לדחוף את הגוף, לא למשוך אותו. לכן הגוף נשאר צמוד למסילה כל עוד N≥0N\ge0, וסף ההתנתקות הוא N=0N=0.

- בראש לולאה (מבפנים): N=mv2r−mg≥0N=m\frac{v^2}{r}-mg\ge0, ולכן צריך v2≥grv^2\ge gr בנקודה העליונה. במהירות קטנה יותר הגוף מתנתק לפני שהוא מגיע אליה.

- גובה שחרור מזערי ממנוחה, על מסילה חלקה, לגוף שעובר לולאה שתחתיתה בגובה 00 (מפתחים משימור אנרגיה; הנקודה העליונה בגובה 2r2r): mgH=mg⋅2r+12m⋅gr⇒Hmin⁡=2.5rmgH=mg\cdot2r+\frac12m\cdot gr\Rightarrow H_{\min}=2.5r.

- בראש גבעה (מבחוץ): N=mg−mv2r≥0N=mg-m\frac{v^2}{r}\ge0, ולכן הגוף נשאר על המסלול רק כש-v2≤grv^2\le gr.

דרך הפתרון

מעגל אנכי: קודם אנרגיה, אחר כך כוחות

1. המהירות בנקודה: שימור אנרגיה מכנית מנקודה ידועה. בוחרים רמת ייחוס (למשל הקרקע) ומשווים Ek+UGE_k+U_G בשתי הנקודות.

2. תרשים כוחות בנקודה: כובד ונורמל (ומתיחות, אם הגוף קשור בחוט). הנורמל ניצב למסילה ומכוון מהמסילה אל הגוף.

3. החוק השני ברדיאלי: ΣFR=mv2r\Sigma F_R=m\frac{v^2}{r}, חיובי אל המרכז.

4. סף התנתקות: מציבים N=0N=0.

5. הכוח שהגוף מפעיל על המסילה: לפי החוק השלישי, שווה בגודלו ל-NN והפוך לו בכיוון.

שים לב

בראש הלולאה הנורמל מכוון כלפי מטה: המסילה נמצאת מעל הגוף ודוחפת אותו אל המרכז. לא מציירים שם "כוח צנטריפטלי" נוסף.

שים לב

N=0N=0 בראש הלולאה לא אומר v=0v=0. במצב הזה הכובד לבדו הוא הכוח הרדיאלי, ולכן v2=grv^2=gr. גוף עם מהירות קטנה מזו כבר התנתק מהמסילה קודם.

שים לב

גוף עלול לא להגיע לנקודה העליונה של מסלול מעגלי גם כשיש לו מספיק אנרגיה להגיע לגובה שלה: הוא מתנתק מהמסילה לפני כן, ובשיא של התנועה שלו נשארת לו מהירות.

שים לב

בנקודה בצד הלולאה התאוצה בכיוון הכוח השקול mg→+N→m\vec g+\vec N: בין הכיוון אל המרכז לבין האנך כלפי מטה. נימוק לפי רכיב רדיאלי ורכיב משיקי צריך לפסול גם את האפשרות שהתאוצה היא g→\vec g בלבד (שם N≠0N\ne0).

שים לב

"הכוח שהגוף מפעיל על המסלול" הוא לא NN שפועל על הגוף: הגודל שווה, והכיוון הפוך. בתחתית שקע הגוף לוחץ על המסלול כלפי מטה בכוח גדול מ-mgmg.

דוגמה א - גובה שחרור מזערי ללולאה

מסילה חלקה כוללת לולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=10 cmr=10\,\text{cm} ומרכזה OO. הנקודה התחתונה של הלולאה נמצאת על הקרקע, והנקודה DD היא הנקודה הגבוהה ביותר בלולאה. גוף קטן משוחרר ממנוחה מנקודה על המסילה בגובה H1H_1 מעל הקרקע, ונע לאורך המסילה דרך הלולאה. התנגדות האוויר זניחה.

ד. (1) סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הגוף בעוברו בנקודה DD.

(2) חשבו את הגובה המינימלי H1H_1 שממנו יש לשחרר את הגוף, כדי שלא יתנתק מן המסילה במהלך תנועתו בלולאה.

פתרון

1. (1): בנקודה DD פועלים על הגוף כוח הכובד mg→m\vec g (מכדור הארץ, אנכית כלפי מטה) והכוח הנורמלי N→\vec N (מהמסילה, ניצב למסילה, כלומר גם הוא אנכית כלפי מטה, אל OO). המסילה חלקה, ואין חיכוך.

2. (2), הנקודה הקריטית: ב-DD המהירות הכי קטנה בלולאה. הגוף לא מתנתק כל עוד N≥0N\ge0, ובגובה המינימלי N=0N=0 ב-DD.

3. החוק השני ברדיאלי ב-DD, עם aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}: mg+N=mvD2rmg+N=m\frac{v_D^2}{r}. עם N=0N=0: vD2=grv_D^2=gr.

4. שימור אנרגיה (המסילה חלקה, הנורמל לא מבצע עבודה; רמת ייחוס: הקרקע, ו-DD בגובה 2r2r): mgH1=12mvD2+mg⋅2r=12mgr+2mgrmgH_1=\frac12mv_D^2+mg\cdot2r=\frac12mgr+2mgr.

5. לכן H1=2.5r=2.5⋅0.1=0.25 mH_1=2.5r=2.5\cdot0.1=0.25\,\text{m}.

תשובה

ד. (1) כוח הכובד mg→m\vec g (מכדור הארץ, אנכית מטה) והכוח הנורמלי N→\vec N (מהמסילה, אנכית מטה, אל OO). (2) H1=2.5r=0.25 mH_1=2.5r=0.25\,\text{m}.

דוגמה ב - הכוח על המסלול בתחתית שקע

גולש מתחיל לנוע ממנוחה בנקודה AA של מסלול גלישה על קרח, בגובה RR מעל הקרקע, ונע בלי חיכוך ובלי להתנתק מהמסלול. הנקודה EE היא הנקודה הנמוכה ביותר במסלול, בתחתית קשת מעגלית שרדיוסה RR ומרכזה נמצא בגובה RR מעל EE. התנגדות האוויר זניחה.

נתון: R=60 mR=60\,\text{m}, מסת הגולש עם ציוד הגלישה m=80 kgm=80\,\text{kg}, וגובה EE מעל הקרקע h1=32 mh_1=32\,\text{m}.

ג. חשבו את גודל המהירות של הגולש בחולפו בנקודה EE.

ד. חשבו את הכוח (גודל וכיוון) שהגולש מפעיל על המסלול בנקודה EE.

פתרון

1. ג: אין חיכוך, והנורמל ניצב לתנועה, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת. רמת ייחוס: הקרקע. mgR=12mvE2+mgh1⇒vE=2g(R−h1)=2⋅10⋅(60−32)=560≈23.7 m/smgR=\frac12mv_E^2+mgh_1\Rightarrow v_E=\sqrt{2g(R-h_1)}=\sqrt{2\cdot10\cdot(60-32)}=\sqrt{560}\approx23.7\,\text{m/s}.

2. ד: ב-EE המשיק אופקי, ולכן התאוצה רדיאלית בלבד, aR=vE2Ra_R=\frac{v_E^2}{R}, כלפי מעלה, אל מרכז הקשת.

3. על הגולש פועלים mgmg (מטה) ו-NN (מעלה). החוק השני ברדיאלי (חיובי כלפי מעלה): N−mg=mvE2R⇒N=80⋅10+80⋅56060=800+746.7≈1547 NN-mg=m\frac{v_E^2}{R}\Rightarrow N=80\cdot10+80\cdot\frac{560}{60}=800+746.7\approx1547\,\text{N}.

4. זה הכוח שהמסלול מפעיל על הגולש, כלפי מעלה. לפי החוק השלישי, הגולש מפעיל על המסלול כוח שגודלו ≈1547 N\approx1547\,\text{N}, אנכית כלפי מטה.

תשובה

ג. vE≈23.7 m/sv_E\approx23.7\,\text{m/s}. ד. ≈1547 N\approx1547\,\text{N} (כ-1.55⋅103 N1.55\cdot10^3\,\text{N}), אנכית כלפי מטה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.