דילוג לתוכן המרכזי

סיכום תנע ומתקף

פיזיקה לבגרות · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בתנע ומתקף: המושגים, הנוסחאות, דרכי פתרון בצעדים, גרפים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף נוסחאות.

תנע

משאית ואופניים שנוסעים באותה מהירות: את מי קשה יותר לעצור? את המשאית. וכדור טניס שנע לאט מול כדור טניס שנורה מתותח: קשה יותר לעצור את המהיר. התנע הוא הגודל שמשלב את שני הדברים: מסה ומהירות.

במדויק: תנע של גוף הוא מכפלת המסה שלו במהירות שלו: p→=mv→\vec p=m\vec v. התנע הוא גודל וקטורי, והכיוון שלו הוא כיוון המהירות. היחידה: kg⋅m/s\text{kg}\cdot\text{m/s}. בתנועה על ישר הסימן של התנע הוא הכיוון שלו ביחס לציר. התנע הכולל של מערכת גופים הוא הסכום הווקטורי של התנעים של הגופים: P→=p→1+p→2+…\vec P=\vec p_1+\vec p_2+\dots

שני גופים זהים שנעים זה לקראת זה באותו גודל מהירות: לכל אחד מהם יש תנע, אבל התנע הכולל של שניהם אפס, כי התנעים מנוגדים בכיוונם. לכן לא מחברים גדלים של תנעים, אלא תנעים עם סימן (או וקטורים).

תזכורת: החוק השני והשלישי של ניוטון

כל הנושא נשען על שני חוקים מהדינמיקה. החוק השני אומר מה כוח עושה לגוף אחד. החוק השלישי אומר שכוח תמיד בא בזוג: כשאתם דוחפים קיר, הקיר דוחף אתכם.

במדויק: החוק השני: ΣF→=ma→\Sigma\vec F=m\vec a, כאשר ΣF→\Sigma\vec F הוא הכוח השקול על הגוף. החוק השלישי: אם גוף 11 מפעיל כוח על גוף 22, גם גוף 22 מפעיל כוח על גוף 11, והכוחות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם בכל רגע: F→1,2=−F→2,1\vec F_{1,2}=-\vec F_{2,1}. שני הכוחות פועלים על גופים שונים, והם שווים בגודלם גם כשהמסות שונות מאוד.

תזכורת: אנרגיה קינטית

בהתנגשויות שואלים לא רק על התנע אלא גם על האנרגיה: האם משהו "הלך לאיבוד" בזמן המכה?

במדויק: אנרגיה קינטית של גוף היא Ek=12mv2E_k=\frac12mv^2. בניגוד לתנע, היא גודל סקלרי: היא תמיד חיובית (או אפס) ולא תלויה בכיוון התנועה. האנרגיה הקינטית הכוללת של מערכת היא סכום רגיל של האנרגיות הקינטיות של הגופים.

1. מתקף וכוח ממוצע

מתקף

כדי לעצור כדור אפשר להפעיל כוח גדול לזמן קצר, או כוח קטן לזמן ארוך. מה שקובע את התוצאה הוא לא רק הכוח, אלא גם כמה זמן הוא פועל. המתקף מודד את שניהם יחד.

במדויק: מתקף של כוח קבוע הוא מכפלת הכוח במשך הזמן שבו הוא פועל: J→=F→Δt\vec J=\vec F\Delta t. מתקף של כוח שמשתנה בגודלו הוא השטח הכלוא בין עקומת כוח-זמן לבין ציר הזמן (שטח מתחת לציר נחשב שלילי). המתקף הוא גודל וקטורי, בכיוון הכוח, ויחידתו N⋅s\text{N}\cdot\text{s}. המתקף הכולל על גוף הוא המתקף של הכוח השקול עליו, כלומר הסכום הווקטורי של המתקפים של כל הכוחות שפועלים עליו.

כוח של מכה נמשך זמן קצר ומשתנה מרגע לרגע: עולה מאפס לשיא וחוזר לאפס. כאן הכוח עולה ל-400 N400\,\text{N} ב-5 ms5\,\text{ms} הראשונות ויורד לאפס עד 10 ms10\,\text{ms}. השטח המוצלל הוא המתקף: משולש, J=12⋅0.010⋅400=2 N⋅sJ=\frac12\cdot0.010\cdot400=2\,\text{N}\cdot\text{s}.

t (ms)F (N)0246810120100200300400

את השטח מוצאים בנוסחה של צורה פשוטה (משולש, מלבן, טרפז), או בספירת משבצות: מספר המשבצות כפול השטח של משבצת אחת (בשניות כפול ניוטון).

מתקף של כוח קבוע ושל כוח משתנה

הכוחהמתקףאיך מחשבים
קבועJ→=F→Δt\vec J=\vec F\Delta tמכפלה
משתנה בגודלוJ→=∫t1t2F→(t) dt\vec J=\int_{t_1}^{t_2}\vec F(t)\,dtהשטח בין גרף כוח-זמן לציר הזמן

- יחידה: 1 N⋅s=1 kg⋅m/s1\,\text{N}\cdot\text{s}=1\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, כמו יחידת התנע.

- כוח ממוצע בפרק זמן: הכוח הקבוע שהיה נותן באותו פרק זמן את אותו מתקף. לפי J→=F→Δt\vec J=\vec F\Delta t: Fˉ=JΔt\bar F=\frac{J}{\Delta t}.

•זמן ב-ms\text{ms} ממירים לשניות לפני החישוב: 1 ms=10−3 s1\,\text{ms}=10^{-3}\,\text{s}.

נוסחת מתקף-תנע

המתקף הכולל שפועל על גוף שווה לשינוי בתנע שלו:

J→=Δp→=mu→−mv→\vec J=\Delta\vec p=m\vec u-m\vec v

כאשר v→\vec v המהירות לפני פעולת הכוחות ו-u→\vec u המהירות אחריה.

- הפיתוח לכוח קבוע: לפי ΣF→=ma→\Sigma\vec F=m\vec a ובתאוצה קבועה a→=u→−v→Δt\vec a=\frac{\vec u-\vec v}{\Delta t}, ולכן ΣF→Δt=mu→−mv→\Sigma\vec F\Delta t=m\vec u-m\vec v. הקשר נכון גם לכוח משתנה.

- החוק השני במונחי תנע: הכוח השקול שווה לקצב שינוי התנע, ΣF→=dp→dt\Sigma\vec F=\frac{d\vec p}{dt}. הנוסחה הזו לא בדף.

- מתקף חיצוני ותנע: תנע של גוף משתנה רק כשפועל עליו מתקף כולל שאינו אפס.

דרך הפתרון

חישוב מתקף וכוח ממוצע

1. בוחרים כיוון חיובי ורושמים את המהירויות עם סימן, לפני (vv) ואחרי (uu).

2. מתקף מתנע: J=Δp=mu−mvJ=\Delta p=mu-mv. הסימן של התוצאה הוא כיוון המתקף.

3. מתקף מגרף כוח-זמן: השטח בין הגרף לציר הזמן, אחרי המרת הזמן לשניות.

4. כוח ממוצע: Fˉ=JΔt\bar F=\frac{J}{\Delta t}, כאשר Δt\Delta t הוא משך פעולת הכוח בלבד (משך המגע), לא כל הזמן שבגרף.

5. מהירות אחרי: מ-J=mu−mvJ=mu-mv, u=J+mvmu=\frac{J+mv}{m}. בודקים שהכיוון שיצא מתאים לנתונים.

שים לב

גוף שפוגע בקיר וחוזר באותו גודל מהירות שינה את התנע שלו: התנע הוא וקטור, והכיוון שלו התהפך. כדור של 1 kg1\,\text{kg} שפוגע ב-1 m/s1\,\text{m/s} וחוזר ב-1 m/s1\,\text{m/s}: Δp=1⋅(−1)−1⋅1=−2 kg⋅m/s\Delta p=1\cdot(-1)-1\cdot1=-2\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, ולא אפס.

שים לב

מזרן, או כיפוף ברכיים בנחיתה, לא מקטין את המתקף: שינוי התנע עד עצירה זהה. הוא מאריך את זמן העצירה Δt\Delta t, ולכן מקטין את הכוח הממוצע Fˉ=JΔt\bar F=\frac{J}{\Delta t}.

שים לב

בהתנגשות של שני גופים, המתקפים שהם מפעילים זה על זה שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם, בלי קשר למסות: הכוחות שווים בכל רגע (החוק השלישי) ופועלים אותו זמן. המסה משפיעה רק על שינוי המהירות: הגוף הקל משנה את מהירותו יותר.

שים לב

זמן נתון ב-ms\text{ms}? ממירים לשניות לפני שמחשבים שטח או כוח ממוצע. שכחה של ההמרה נותנת תוצאה גדולה או קטנה פי 10001000.

דוגמה א - מתקף משטח גרף כוח-זמן ומהירות אחרי

תיבה שמסתה m=2 kgm=2\,\text{kg} נעה ימינה על משטח חסר חיכוך במהירות שגודלה v=0.8 m/sv=0.8\,\text{m/s}. התיבה התנגשה בקיר שמותקן עליו חיישן כוח. לאחר ההתנגשות התיבה נעה שמאלה. הציר החיובי ימינה. הגרף מתאר (בקירוב) את גודל הכוח שמדד החיישן במהלך ההתנגשות כפונקציה של הזמן. שימו לב: הזמן במילי-שניות.

t (ms)F (N)010203040506070809010011001020304050

א. קבעו מהו הגודל הפיזיקלי שמבטא השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר הזמן, חשבו את גודלו ורשמו את כיוונו (ימינה או שמאלה).

ג. חשבו את גודל המהירות של התיבה לאחר ההתנגשות.

ה. חשבו את גודלו של כוח קבוע, שיגרום לאותו השינוי במהירות התיבה אם הוא יפעל במהלך התנגשות זו.

פתרון

1. א: לפי J→=∫t1t2F→(t) dt\vec J=\int_{t_1}^{t_2}\vec F(t)\,dt, השטח בין גרף כוח-זמן לציר הזמן הוא המתקף שהחיישן הפעיל על התיבה.

2. מחלקים את השטח לשלוש צורות (זמן בשניות): משולש 12⋅0.010⋅40=0.2 N⋅s\frac12\cdot0.010\cdot40=0.2\,\text{N}\cdot\text{s}; מלבן 0.020⋅40=0.8 N⋅s0.020\cdot40=0.8\,\text{N}\cdot\text{s}; משולש 12⋅0.060⋅40=1.2 N⋅s\frac12\cdot0.060\cdot40=1.2\,\text{N}\cdot\text{s}. סך הכול J=2.2 N⋅sJ=2.2\,\text{N}\cdot\text{s}.

3. הקיר דוחף את התיבה הרחק ממנו, כלומר שמאלה. עם הציר החיובי ימינה: J=−2.2 N⋅sJ=-2.2\,\text{N}\cdot\text{s}.

4. ג: הכוח האופקי היחיד על התיבה הוא כוח החיישן, ולכן הוא המתקף הכולל. לפי J→=Δp→\vec J=\Delta\vec p: J=mu−mvJ=mu-mv, ומכאן u=J+mvm=−2.2+2⋅0.82=−0.3 m/su=\frac{J+mv}{m}=\frac{-2.2+2\cdot0.8}{2}=-0.3\,\text{m/s}. הסימן השלילי מתאים לתנועה שמאלה; גודל המהירות 0.3 m/s0.3\,\text{m/s}.

5. ה: כוח קבוע ייתן אותו שינוי מהירות אם ייתן אותו מתקף באותו זמן. הכוח פועל מ-10 ms10\,\text{ms} עד 100 ms100\,\text{ms}: Δt=0.09 s\Delta t=0.09\,\text{s} (לפני 10 ms10\,\text{ms} התיבה עוד לא נגעה בחיישן).

6. לפי J→=F→Δt\vec J=\vec F\Delta t: F=JΔt=2.20.09≈24.4 NF=\frac{J}{\Delta t}=\frac{2.2}{0.09}\approx24.4\,\text{N}, שמאלה.

תשובה

א. המתקף שהחיישן הפעיל על התיבה: J=2.2 N⋅sJ=2.2\,\text{N}\cdot\text{s}, שמאלה. ג. u=0.3 m/su=0.3\,\text{m/s} (שמאלה). ה. F≈24.4 NF\approx24.4\,\text{N} (שמאלה).

דוגמה ב - מתקף משינוי התנע וכוח ממוצע בהתנגשות

שתי תיבות AA ו-BB נעות זו לקראת זו על משטח אופקי חסר חיכוך ומתנגשות. mA=0.14 kgm_A=0.14\,\text{kg} ו-mB=0.04 kgm_B=0.04\,\text{kg}. הכיוון החיובי ימינה. חיישן מדד את מהירויות התיבות כפונקציה של הזמן (הזמן במילי-שניות): תיבה AA נעה ב-3 m/s3\,\text{m/s}, ובין t=5 mst=5\,\text{ms} ל-t=10 mst=10\,\text{ms} מהירותה ירדה ל-1 m/s1\,\text{m/s}; תיבה BB נעה ב-−1.5 m/s-1.5\,\text{m/s}, ובאותו פרק זמן מהירותה עלתה ל-5.5 m/s5.5\,\text{m/s}.

תיבה Aתיבה B
t (ms)v (m/s)0123456789101112131415-2-1123456

ג. חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהפעילה תיבה BB על תיבה AA.

ד. חשבו את הכוח הממוצע (גודל וכיוון) שהפעילה תיבה BB על תיבה AA.

ה. תלמיד א' טען שעל התיבה שמסתה גדולה יותר פעל מתקף שגודלו גדול יותר. תלמיד ב' טען שעל כל אחת משתי התיבות פעל מתקף בגודל שווה, ללא קשר למסה. מי צודק? הסבירו.

פתרון

1. ג: הכוח האופקי היחיד על AA הוא הכוח של BB (אין חיכוך), ולכן הוא המתקף הכולל על AA. לפי J→=Δp→\vec J=\Delta\vec p: J=mAuA−mAvA=0.14⋅1−0.14⋅3=−0.28 N⋅sJ=m_Au_A-m_Av_A=0.14\cdot1-0.14\cdot3=-0.28\,\text{N}\cdot\text{s}. גודל 0.28 N⋅s0.28\,\text{N}\cdot\text{s}, הסימן השלילי: שמאלה.

2. ד: משך ההתנגשות לפי הגרף: מ-5 ms5\,\text{ms} עד 10 ms10\,\text{ms}, כלומר Δt=5⋅10−3 s\Delta t=5\cdot10^{-3}\,\text{s}.

3. לפי J→=F→Δt\vec J=\vec F\Delta t לכוח הממוצע: Fˉ=JΔt=−0.285⋅10−3=−56 N\bar F=\frac{J}{\Delta t}=\frac{-0.28}{5\cdot10^{-3}}=-56\,\text{N}. גודל 56 N56\,\text{N}, שמאלה.

4. ה: לפי F→1,2=−F→2,1\vec F_{1,2}=-\vec F_{2,1}, בכל רגע הכוחות ההדדיים שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם, והם פועלים באותו פרק זמן. לכן המתקפים שווים בגודלם, בלי קשר למסות: תלמיד ב' צודק.

5. בדיקה: JB=mB(uB−vB)=0.04⋅(5.5−(−1.5))=+0.28 N⋅sJ_B=m_B(u_B-v_B)=0.04\cdot(5.5-(-1.5))=+0.28\,\text{N}\cdot\text{s}, אותו גודל וכיוון הפוך. התיבה הקלה שינתה את מהירותה ב-7 m/s7\,\text{m/s}, והכבדה רק ב-2 m/s2\,\text{m/s}.

תשובה

ג. J=−0.28 N⋅sJ=-0.28\,\text{N}\cdot\text{s}: גודל 0.28 N⋅s0.28\,\text{N}\cdot\text{s}, שמאלה. ד. Fˉ=−56 N\bar F=-56\,\text{N}: גודל 56 N56\,\text{N}, שמאלה. ה. תלמיד ב' צודק.

2. שימור תנע והתנגשות פלסטית

מערכת סגורה ושימור תנע

שתי עגלות מתנגשות על מסילה חלקה. כל אחת דוחפת את השנייה, ולכן לכל אחת התנע משתנה. אבל מה שאחת "מפסידה" השנייה "מרוויחה" בדיוק, והתנע הכולל של שתיהן נשאר כשהיה.

במדויק: מערכת סגורה היא מערכת גופים ששקול הכוחות החיצוניים הפועלים עליה הוא אפס; פועלים בה, אם בכלל, רק כוחות פנימיים, שחלקי המערכת מפעילים זה על זה. חוק שימור התנע: התנע הכולל של מערכת סגורה קבוע (בגודל ובכיוון), גם כשהתנעים של הגופים עצמם משתנים.

למה התנע נשמר: לפי החוק השלישי, הכוח ש-AA מפעיל על BB שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו לכוח ש-BB מפעיל על AA, בכל רגע, ושניהם פועלים אותו זמן. לכן המתקפים הפנימיים מתקזזים: Δp→A=−Δp→B\Delta\vec p_A=-\Delta\vec p_B, ו-ΔP→=0\Delta\vec P=0.

בשני ממדים התנע נשמר כווקטור, ומחברים את התנעים כחצים. גוף של 2 kg2\,\text{kg} שנע מזרחה ב-3 m/s3\,\text{m/s} (p1=6 kg⋅m/sp_1=6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}) מתנגש בגוף של 1 kg1\,\text{kg} שנע צפונה ב-8 m/s8\,\text{m/s} (p2=8 kg⋅m/sp_2=8\,\text{kg}\cdot\text{m/s}), והם נצמדים. התנע הכולל הוא היתר במשולש: p=62+82=10 kg⋅m/sp=\sqrt{6^2+8^2}=10\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, בזווית 53∘53^\circ מכיוון מזרח (tan⁡θ=86\tan\theta=\frac86). אחרי ההתנגשות הגוף המשותף נע בכיוון הזה, ב-u=103≈3.3 m/su=\frac{10}{3}\approx3.3\,\text{m/s}.

p₁p₂OABp₁+p₂53°

חוק שימור התנע

במערכת סגורה של שני גופים:

mAv→A+mBv→B=mAu→A+mBu→Bm_A\vec v_A+m_B\vec v_B=m_A\vec u_A+m_B\vec u_B

v→\vec v = מהירויות לפני, u→\vec u = מהירויות אחרי. בתנועה על ישר כותבים כל מהירות עם סימן לפי הציר.

מתי מותר להשתמש בו:

המצבמה נשמר
שקול הכוחות החיצוניים אפסכל וקטור התנע
שקול הכוחות החיצוניים בכיוון אחד בלבד אפסרק רכיב התנע בכיוון הזה
התנגשות או התפוצצות קצרה מאוד, כשהכוחות החיצוניים קטנים ביחס לכוחות ההדדייםהתנע מייד לפני ומייד אחרי (המתקף החיצוני זניח)

סוגי התנגשויות

בכל התנגשות במערכת סגורה התנע נשמר. מה שמבדיל בין הסוגים הוא האנרגיה הקינטית:

ההתנגשותהאנרגיה הקינטית הכוללתאחרי ההתנגשות
אלסטיתנשמרתהגופים נפרדים
אי-אלסטיתקטנההגופים נפרדים או נצמדים
פלסטית (מקרה מיוחד של אי-אלסטית)קטנההגופים נצמדים ונעים יחד

האנרגיה הקינטית ש"אובדת" בהתנגשות הופכת לאנרגיה פנימית של הגופים המתנגשים.

התנגשות פלסטית

אחרי התנגשות פלסטית לשני הגופים מהירות משותפת uu. משימור התנע (על ישר, עם סימנים):

mAvA+mBvB=(mA+mB)u  ⇒  u=mAvA+mBvBmA+mBm_Av_A+m_Bv_B=(m_A+m_B)u\;\Rightarrow\;u=\frac{m_Av_A+m_Bv_B}{m_A+m_B}

- גוף שפוגע בגוף נח (vB=0v_B=0): u=mAvAmA+mBu=\frac{m_Av_A}{m_A+m_B}, קטנה מ-vAv_A.

- האנרגיה הקינטית תמיד קטנה (אלא אם הגופים נעו יחד מלכתחילה). כשגוף פוגע בגוף נח: Ek,2Ek,1=mAmA+mB\frac{E_{k,2}}{E_{k,1}}=\frac{m_A}{m_A+m_B}, כאשר Ek,1E_{k,1} לפני ו-Ek,2E_{k,2} אחרי.

- התנגשות שאחריה הגופים נעצרים: האנרגיה הקינטית אחרי היא אפס, ולכן גם התנע הכולל לפני היה אפס: mAvA=−mBvBm_Av_A=-m_Bv_B.

הנוסחאות של uu ושל יחס האנרגיות לא בדף: מפתחים אותן משימור התנע.

דרך הפתרון

בעיית התנגשות: שימור תנע

1. מגדירים את המערכת (למשל קליע + גוף) ואת הרגעים: מייד לפני ההתנגשות ומייד אחריה.

2. מנמקים למה התנע נשמר: מונים את הכוחות החיצוניים ומראים ששקולם אפס (כובד ונורמל מתאזנים, אין חיכוך, כוח בכיוון ניצב), או שההתנגשות קצרה והמתקף החיצוני זניח.

3. בוחרים כיוון חיובי ורושמים כל מהירות עם סימן.

4. כותבים mAvA+mBvB=mAuA+mBuBm_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B ומחלצים את הנעלם. בהתנגשות פלסטית uA=uB=uu_A=u_B=u.

5. בשני ממדים: משוואה נפרדת לכל רכיב (או חיבור וקטורי של התנעים).

6. כששואלים על אנרגיה: משווים ΣEk\Sigma E_k לפני ואחרי.

שים לב

בכל שימוש בשימור תנע כותבים למה התנע נשמר. "מערכת סגורה" פירושה שקול כוחות חיצוניים אפס, לא "פועלים רק כוחות משמרים" (זה תנאי לשימור אנרגיה) ולא "הגופים מחוברים ונעים יחד".

שים לב

שימור תנע ושימור אנרגיה הם שני חוקים שונים, עם תנאים שונים. בהתנגשות פלסטית התנע נשמר והאנרגיה הקינטית לא. בגוף שנע במעגל קבוע גודל המהירות ואיתו האנרגיה הקינטית, אבל התנע משתנה, כי הכיוון שלו משתנה.

שים לב

האנרגיה הקינטית שאובדת בהתנגשות הופכת לאנרגיה פנימית של הגופים (עיוות, חימום), ולא "לחום".

דוגמה - קליע ננעץ בגוף: אנרגיה ותנע

גוף שמסתו MM מונח על רצפה אופקית וחלקה, וקשור בחוט שאורכו LL לקיר החדר. בשלושה מקרים יורים קליע לעבר הגוף. הקליע פוגע במרכז הגוף במהירות אופקית שכיוונה ניצב לחוט, חודר לתוך הגוף ונתקע בו. משך זמן החדירה קצר מאוד. מסת הגוף MM בכל המקרים.

במקרה הראשון מסת הקליע mm ומהירות הפגיעה vv; במקרה השני 2m2m ו-0.5v0.5v; במקרה השלישי 0.5m0.5m ו-2v2v.

א. קבעו אם במקרה הראשון התקיים שימור אנרגיה מכנית במהלך ההתנגשות.

ב. בטאו באמצעות נתוני השאלה את גודל המהירות המשותפת של הגוף והקליע מייד לאחר ההתנגשות בכל אחד משלושת המקרים.

ה. אחרי ההתנגשות הגוף והקליע נעים בתנועה מעגלית סביב נקודת הקשירה. קבעו אם במהלך רבע סיבוב, לפני הפגיעה בקיר, מתקיים שימור תנע. נמקו.

פתרון

1. א: הקליע נתקע בגוף: זו התנגשות פלסטית. בזמן החדירה פועלים בין הקליע לגוף כוחות חיכוך ועיוות שאינם משמרים, וחלק מהאנרגיה הקינטית הופך לאנרגיה פנימית. הרצפה אופקית, ולכן אין שינוי באנרגיה הפוטנציאלית: האנרגיה המכנית לא נשמרת.

2. ב, למה התנע נשמר: בכיוון מהירות הקליע, הכובד והנורמל אנכיים ומתאזנים, אין חיכוך, והחוט ניצב לכיוון הזה ולכן המתיחות לא נותנת מתקף בכיוון הזה. הכוחות בין הקליע לגוף פנימיים. לכן התנע של מערכת קליע + גוף בכיוון מהירות הקליע נשמר.

3. לפי mAvA+mBvB=mAuA+mBuBm_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B, עם הגוף נח לפני ותנועה משותפת אחרי: mkvk=(M+mk)um_{k}v_{k}=(M+m_{k})u, כאשר mkm_k ו-vkv_k מסת הקליע ומהירותו. מכאן u=mkvkM+mku=\frac{m_kv_k}{M+m_k}.

4. מקרה ראשון: u1=mvM+mu_1=\frac{mv}{M+m}. מקרה שני: 2m⋅0.5v=mv2m\cdot0.5v=mv, ולכן u2=mvM+2mu_2=\frac{mv}{M+2m}. מקרה שלישי: 0.5m⋅2v=mv0.5m\cdot2v=mv, ולכן u3=mvM+0.5mu_3=\frac{mv}{M+0.5m}.

5. ה: התנע הוא וקטור, p→=mv→\vec p=m\vec v. במעגל גודל המהירות קבוע, אבל הכיוון שלה משתנה כל הזמן, ולכן וקטור התנע משתנה. הסיבה: על המערכת פועל כוח חיצוני, מתיחות החוט, שנותן מתקף (J→=Δp→≠0\vec J=\Delta\vec p\neq0). התנע לא נשמר.

תשובה

א. לא; זו התנגשות פלסטית, וחלק מהאנרגיה הקינטית הפך לאנרגיה פנימית. ב. u1=mvM+mu_1=\frac{mv}{M+m}, u2=mvM+2mu_2=\frac{mv}{M+2m}, u3=mvM+0.5mu_3=\frac{mv}{M+0.5m}. ה. לא; כיוון המהירות משתנה, כי המתיחות היא כוח חיצוני שקול שאינו אפס.

3. התנגשות אלסטית

התנגשות אלסטית

כדורי ביליארד שמתנגשים נשמעים "נקי": הם לא נמעכים ולא נצמדים, וכמעט כל האנרגיה הקינטית נשארת בתנועה. זו התנגשות אלסטית.

במדויק: התנגשות אלסטית היא התנגשות שבה האנרגיה הקינטית הכוללת של הגופים נשמרת: ΣEk\Sigma E_k אחרי ההתנגשות שווה ל-ΣEk\Sigma E_k לפניה. אם המערכת סגורה, נשמר בה גם התנע. התנגשות מצח (חד-ממדית) היא התנגשות שבה כל המהירויות, לפני ואחרי, על אותו ישר.

בזמן ההתנגשות עצמה הגופים נמעכים מעט, ולרגע קצר חלק מהאנרגיה הקינטית אגור בעיוות. בהתנגשות אלסטית הגופים חוזרים לצורתם, וכל האנרגיה הזאת חוזרת להיות קינטית. לכן משווים את האנרגיה הקינטית לפני ההתנגשות ואחריה, לא באמצע.

התנגשות אלסטית חד-ממדית

בהתנגשות מצח אלסטית של שני גופים במערכת סגורה יש שתי משוואות:

1. שימור תנע: mAvA+mBvB=mAuA+mBuBm_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B.

2. המהירות היחסית מתהפכת: vA−vB=−(uA−uB)v_A-v_B=-(u_A-u_B).

בהתנגשות חד-ממדית, יחד עם שימור התנע, המשוואה השנייה שקולה לשימור האנרגיה הקינטית, והיא לינארית ולכן נוחה יותר. במקומה אפשר לכתוב 12mAvA2+12mBvB2=12mAuA2+12mBuB2\frac12m_Av_A^2+\frac12m_Bv_B^2=\frac12m_Au_A^2+\frac12m_Bu_B^2.

•גודל המהירות היחסית לפני שווה לגודל המהירות היחסית אחרי: הגופים מתרחקים זה מזה באותו קצב שבו התקרבו.

גוף שפוגע בגוף נח

כש-mAm_A פוגע ב-vAv_A ב-mBm_B הנח (vB=0v_B=0) בהתנגשות מצח אלסטית, מהמשוואה השנייה uB=uA+vAu_B=u_A+v_A. מציבים בשימור התנע mAvA=mAuA+mB(uA+vA)m_Av_A=m_Au_A+m_B(u_A+v_A) ומקבלים:

uA=mA−mBmA+mBvAuB=2mAmA+mBvAu_A=\frac{m_A-m_B}{m_A+m_B}v_A\qquad u_B=\frac{2m_A}{m_A+m_B}v_A
המסותהגוף הפוגע AAהגוף הנח BB
mA>mBm_A>m_Bממשיך קדימה, לאט יותרנע קדימה, מהר מ-vAv_A
mA=mBm_A=m_Bנעצרנע ב-vAv_A (הגופים "מחליפים" מהירויות)
mA<mBm_A<m_Bחוזר אחורהנע קדימה, לאט מ-vAv_A
קיר מקובע (mBm_B גדולה מאוד)חוזר באותו גודל מהירות, uA=−vAu_A=-v_Aלא זז

הנוסחאות של uAu_A ו-uBu_B לא בדף: מפתחים אותן מהמשוואות שבדף.

דרך הפתרון

פתרון התנגשות אלסטית

1. מנמקים למה התנע נשמר (מערכת סגורה) ולמה ההתנגשות אלסטית (נתון בשאלה, או אנרגיה קינטית שנשמרת).

2. בוחרים כיוון חיובי ורושמים את כל המהירויות עם סימן. גוף שנע בכיוון ההפוך: מהירות שלילית.

3. כותבים את שתי המשוואות: שימור תנע ו-vA−vB=−(uA−uB)v_A-v_B=-(u_A-u_B).

4. מחלצים נעלם אחד מהמשוואה הלינארית ומציבים בשימור התנע.

5. בודקים: התנע והאנרגיה הקינטית לפני ואחרי שווים, והכיוונים מתאימים לנתונים.

שים לב

vA−vB=−(uA−uB)v_A-v_B=-(u_A-u_B) נכונה רק בהתנגשות אלסטית חד-ממדית. בהתנגשות פלסטית או אי-אלסטית משתמשים רק בשימור התנע.

שים לב

גוף שהפך כיוון בהתנגשות: המהירות שלו אחרי מקבלת סימן הפוך. הצבה של גודל המהירות בלי הסימן היא טעות נפוצה בשאלות התנגשות.

שים לב

בהתנגשות אלסטית נשמרת האנרגיה הקינטית הכוללת, לא של כל גוף לחוד. אנרגיה יכולה לעבור מגוף לגוף. בהתנגשות אלסטית בקיר מקובע הקיר לא מקבל אנרגיה, ולכן הגוף חוזר באותו גודל מהירות.

דוגמה - מהירויות אחרי פגיעה אלסטית בגוף נח

על שולחן אופקי חלק דסקית שמסתה m1m_1 נעה במהירות v1v_1 ופוגעת בדסקית נחה שמסתה m2m_2. אחרי ההתנגשות (המצחית) הדסקית הנחה מתחילה לנוע בכיוון התנועה של הדסקית הפוגעת. ההתנגשות אלסטית.

א. נתון: m1=60 gm_1=60\,\text{g}, m2=30 gm_2=30\,\text{g}, v1=0.3 m/sv_1=0.3\,\text{m/s}. חשבו את:

(1) מהירות הדסקית הפוגעת לאחר ההתנגשות, u1u_1 (גודל וכיוון).

(2) מהירות הדסקית השנייה לאחר ההתנגשות, u2u_2 (גודל וכיוון).

ב. פתחו ביטוי עבור u2u_2 באמצעות m1m_1, m2m_2 ו-v1v_1.

פתרון

1. כיוון חיובי: כיוון התנועה של m1m_1 לפני ההתנגשות; v2=0v_2=0. השולחן חלק, ולכן התנע נשמר.

2. שימור תנע: m1v1+m2v2=m1u1+m2u2m_1v_1+m_2v_2=m_1u_1+m_2u_2, כלומר m1v1=m1u1+m2u2m_1v_1=m_1u_1+m_2u_2.

3. התנגשות אלסטית חד-ממדית: v1−v2=−(u1−u2)v_1-v_2=-(u_1-u_2), ולכן u2=u1+v1u_2=u_1+v_1.

4. א(1): מציבים בשימור התנע: m1v1=m1u1+m2(u1+v1)m_1v_1=m_1u_1+m_2(u_1+v_1), ומכאן u1=m1−m2m1+m2v1=60−3090⋅0.3=0.1 m/su_1=\frac{m_1-m_2}{m_1+m_2}v_1=\frac{60-30}{90}\cdot0.3=0.1\,\text{m/s}. חיובי: באותו כיוון כמו לפני ההתנגשות (יחס המסות לא תלוי ביחידות, ולכן אפשר להשאיר גרמים).

5. א(2): u2=u1+v1=0.1+0.3=0.4 m/su_2=u_1+v_1=0.1+0.3=0.4\,\text{m/s}, בכיוון התנועה של הדסקית הפוגעת.

6. בדיקה: תנע לפני 0.06⋅0.3=0.0180.06\cdot0.3=0.018, אחרי 0.06⋅0.1+0.03⋅0.4=0.018 kg⋅m/s0.06\cdot0.1+0.03\cdot0.4=0.018\,\text{kg}\cdot\text{m/s}. אנרגיה קינטית לפני 12⋅0.06⋅0.32=2.7⋅10−3 J\frac12\cdot0.06\cdot0.3^2=2.7\cdot10^{-3}\,\text{J}, אחרי 0.3⋅10−3+2.4⋅10−3=2.7⋅10−3 J0.3\cdot10^{-3}+2.4\cdot10^{-3}=2.7\cdot10^{-3}\,\text{J}.

7. ב: מהמשוואה של סעיף 3: u1=u2−v1u_1=u_2-v_1. מציבים בשימור התנע: m1v1=m1(u2−v1)+m2u2m_1v_1=m_1(u_2-v_1)+m_2u_2, כלומר 2m1v1=(m1+m2)u22m_1v_1=(m_1+m_2)u_2, ולכן u2=2m1m1+m2v1u_2=\frac{2m_1}{m_1+m_2}v_1.

תשובה

א. (1) u1=0.1 m/su_1=0.1\,\text{m/s}, בכיוון התנועה המקורי. (2) u2=0.4 m/su_2=0.4\,\text{m/s}, בכיוון התנועה של הדסקית הפוגעת. ב. u2=2m1m1+m2v1u_2=\frac{2m_1}{m_1+m_2}v_1.

4. התפרקות והתנתקות (קפיץ בין גופים)

התפרקות ורתע

שני מחליקים עומדים על הקרח ודוחפים זה את זה: שניהם נעים, כל אחד לכיוון אחר. רובה "בועט" אחורה כשהקליע יוצא קדימה. אלה התפרקויות: גוף אחד, או גופים צמודים, נפרדים בגלל כוח פנימי.

במדויק: התפרקות (התנתקות, התפוצצות) היא תהליך שבו גופים שנעו יחד (או נחו יחד) נפרדים זה מזה בגלל כוחות פנימיים, למשל קפיץ מכווץ ביניהם או פיצוץ. אם המערכת סגורה, התנע הכולל אחרי ההתפרקות שווה לתנע הכולל לפניה. רתע הוא התנועה לאחור של גוף שפלט ממנו גוף אחר קדימה.

בהתפרקות התנע נשמר, אבל האנרגיה הקינטית גדלה: היא באה מאנרגיה שהייתה אגורה במערכת (בקפיץ המכווץ, בחומר הנפץ).

הנעה רקטית: רקטה פולטת גזים לאחור, והגזים "דוחפים" אותה קדימה, כמו רתע של רובה. לאוויר שמסביב אין שום תפקיד בזה: רקטה מאיצה גם בחלל הריק.

פגז שמתפוצץ באוויר: כוח הכובד הוא כוח חיצוני, אבל בזמן הפיצוץ הקצר המתקף שלו זניח לעומת המתקפים שהרסיסים מפעילים זה על זה. לכן התנע מייד לפני הפיצוץ שווה לתנע מייד אחריו.

שימור תנע בהתפרקות

לפני ההתפרקות שני הגופים נעים יחד במהירות vv. לפי שימור התנע (על ישר, עם סימנים):

(mA+mB)v=mAuA+mBuB(m_A+m_B)v=m_Au_A+m_Bu_B

התפרקות ממנוחה (v=0v=0): התנע הכולל אפס לפני ואחרי, ולכן

mAuA=−mBuB  ⇒  ∣uA∣∣uB∣=mBmAm_Au_A=-m_Bu_B\;\Rightarrow\;\frac{|u_A|}{|u_B|}=\frac{m_B}{m_A}

הגופים נעים לכיוונים מנוגדים, והגוף הקל נע מהר יותר. התנעים שלהם שווים בגודלם.

הנוסחאות האלה לא בדף: כותבים את חוק שימור התנע מהדף ומציבים.

דרך הפתרון

בעיית התפרקות

1. מערכת: כל הגופים שנפרדים, יחד עם הקפיץ (או חומר הנפץ). מנמקים שהמערכת סגורה: הכוחות האנכיים מתאזנים, אין חיכוך, וכוח הקפיץ פנימי.

2. לפני: כל הגופים באותה מהירות vv (או במנוחה). אחרי: כל גוף במהירות משלו.

3. בוחרים כיוון חיובי וכותבים (mA+mB)v=mAuA+mBuB(m_A+m_B)v=m_Au_A+m_Bu_B עם סימנים.

4. מחלצים את הנעלם. סימן התוצאה הוא כיוון התנועה.

5. אם שואלים על אנרגיה: האנרגיה הקינטית אחרי גדולה מלפני; ההפרש בא מהאנרגיה שאגורה בקפיץ.

שים לב

מערכת סגורה היא מערכת ששקול הכוחות החיצוניים עליה אפס. גם כשהגופים נפרדים ונעים בנפרד, הם עדיין אותה מערכת, והתנע הכולל שלה נשמר.

שים לב

רקטה לא מאיצה כי הגז "דוחף את האוויר": היא מאיצה בגלל הרתע מהגז שהיא פולטת. היא מאיצה גם בחלל, שבו אין אוויר.

דוגמה - התנתקות גופים שנעים יחד

על מסילה אופקית חלקה מונחים שני גופים AA ו-BB, שמוצמדים זה לזה באמצעות קפיץ מכווץ שמחבר ביניהם. mA=0.1 kgm_A=0.1\,\text{kg}, mB=0.2 kgm_B=0.2\,\text{kg}, ומסת הקפיץ זניחה. החיכוך עם המסילה זניח. אין צורך להתייחס לאנרגיית הקפיץ. הגופים הצמודים והקפיץ נעים יחד, כגוף אחד, ימינה במהירות v=0.6 m/sv=0.6\,\text{m/s}.

א. הסבירו מדוע גוף AA, גוף BB והקפיץ שביניהם מהווים מערכת סגורה.

ב. ברגע מסוים הקפיץ השתחרר, ניתק מן הגופים והפעיל עליהם כוח כך שהם התנתקו זה מזה: גוף AA נעצר וגוף BB המשיך לנוע. חשבו את המהירות uBu_B של גוף BB (גודל וכיוון) מייד לאחר ההתנתקות.

פתרון

1. א: מערכת סגורה היא מערכת ששקול הכוחות החיצוניים עליה אפס. הכוחות החיצוניים: כוח הכובד על כל גוף והכוח הנורמל מהמסילה. התנועה אופקית, ולכן הכוחות האנכיים מתאזנים. אין חיכוך, ולכן אין כוח חיצוני אופקי. השקול אפס.

2. הכוחות שהקפיץ מפעיל על AA ועל BB הם פנימיים: הם לא משנים את התנע הכולל. לכן המערכת סגורה ותנעה נשמר.

3. ב: כיוון חיובי ימינה. לפי mAvA+mBvB=mAuA+mBuBm_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B, עם vA=vB=vv_A=v_B=v ו-uA=0u_A=0: (mA+mB)v=mBuB(m_A+m_B)v=m_Bu_B.

4. uB=(mA+mB)vmB=(0.1+0.2)⋅0.60.2=0.9 m/su_B=\frac{(m_A+m_B)v}{m_B}=\frac{(0.1+0.2)\cdot0.6}{0.2}=0.9\,\text{m/s}. הסימן חיובי: ימינה.

תשובה

א. שקול הכוחות החיצוניים אפס: הכובד והנורמל מתאזנים ואין חיכוך; כוח הקפיץ פנימי. ב. uB=0.9 m/su_B=0.9\,\text{m/s}, ימינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.