תזכורת: תנועה מעגלית קצובה
ירח שמקיף כוכב לכת, או לוויין שמקיף את כדור הארץ, נעים בקירוב במעגל, במהירות שגודלה קבוע. גודל המהירות לא משתנה, אבל הכיוון שלה משתנה כל הזמן, ולכן יש להם תאוצה.
במדויק: בתנועה מעגלית קצובה במסלול שרדיוסו וזמן המחזור שלה , גודל המהירות קבוע, והתאוצה רדיאלית: היא מכוונת אל מרכז המעגל וגודלה , כאשר . לפי החוק השני של ניוטון, סכום הרכיבים הרדיאליים של הכוחות שפועלים על הגוף שווה ל-.
תזכורת: כוח משמר ואנרגיה פוטנציאלית
כשמעלים ספר ממדף נמוך למדף גבוה, לא משנה באיזו דרך מעלים אותו: העבודה של כוח הכובד תלויה רק בנקודת ההתחלה ובנקודת הסוף. כוח כזה נקרא משמר, ולו מתאימים אנרגיה פוטנציאלית.
במדויק: כוח הוא משמר כשהעבודה שלו על גוף שעובר בין שתי נקודות לא תלויה במסלול. לכוח משמר מתאימים אנרגיה פוטנציאלית , כך שהעבודה של הכוח שווה ל-. רק הפרשים באנרגיה הפוטנציאלית מוגדרים, ואת רמת האפס בוחרים. כשהכוחות הלא משמרים לא מבצעים עבודה, האנרגיה המכנית נשמרת; כשהם מבצעים עבודה, היא שווה לשינוי ב-.
1. חוק הכבידה ושדה הכבידה
חוק הכבידה האוניברסלי
תפוח שנופל מעץ והירח שמקיף את כדור הארץ נמשכים בגלל אותו כוח: כדור הארץ מושך את שניהם, והמשיכה נחלשת ככל שמתרחקים ממנו. ולא רק כדור הארץ: כל שני גופים מושכים זה את זה, גם שני ספרים על שולחן. בין גופים קטנים הכוח פשוט זעיר.
במדויק: כל שני גופים נקודתיים שמסותיהם ו-, במרחק זה מזה, מושכים זה את זה בכוח שגודלו , לאורך הקו שמחבר ביניהם. הוא קבוע הגרביטציה. החוק תקף גם לכדורים שצפיפותם אחידה, כאשר הוא המרחק בין מרכזי הכדורים. הכוח שגוף 1 מפעיל על גוף 2 והכוח שגוף 2 מפעיל על גוף 1 שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם.
המסות מופיעות בחוק באופן סימטרי, בהתאמה לחוק השלישי של ניוטון (): כדור הארץ מושך את הירח בכוח שגודלו שווה בדיוק לגודל הכוח שהירח מושך בו את כדור הארץ. ההשפעה של שני הכוחות שונה מאוד: מסת כדור הארץ גדולה פי כ- ממסת הירח, ולכן התאוצה שהכוח נותן לו קטנה פי .
חוק הכבידה
- הוא המרחק בין המרכזים, לא בין פני הגופים. לגוף בגובה מעל פני כדור שרדיוסו : .
•הכוח הפוך לריבוע המרחק: כשהמרחק גדל פי הכוח קטן פי , וכשהמרחק גדל פי הכוח קטן פי .
•הכוח יחסי לכל אחת משתי המסות.
•כשכמה גופים מושכים את אותו גוף, מחשבים כל כוח לחוד ומחברים את הכוחות כווקטורים.
שדה הכבידה ועוצמתו
כדור הארץ משפיע על כל נקודה סביבו, גם כשאין בה שום גוף. נוח לתאר את זה כשדה: לכל נקודה במרחב מתאים וקטור שאומר איזה כוח יפעל על כל קילוגרם שנשים שם.
במדויק: עוצמת שדה הכבידה בנקודה היא כוח הכבידה שפועל על גוף שנמצא בנקודה, חלקי מסת הגוף: , ביחידות (שהן ). מחוץ לגרם שמיים כדורי שמסתו ורדיוסו , במרחק ממרכזו (), גודלה וכיוונה אל מרכז הגרם: זה שדה רדיאלי. גוף שהכוח היחיד שפועל עליו הוא כוח הכבידה של הגרם נע בתאוצה ששווה לעוצמת השדה במקומו. לכן על פני הגרם היא תאוצת הנפילה החופשית שם.
עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ כפונקציה של המרחק ממרכזו, מהפנים () והלאה. במרחק (בגובה מעל הפנים) היא רבע מזו שעל הפנים, וב- היא ממנה:
בגבהים קטנים ביחס ל- השדה כמעט לא משתנה: זה שדה אחיד, ולכן ליד פני הארץ משתמשים ב- עם קבוע.
עוצמת שדה הכבידה של גרם שמיים
- היא מסת הגרם שיוצר את השדה, לא מסת הגוף שנמצא בשדה.
•על פני הגרם , ו- היא תאוצת הנפילה החופשית שם. בכדור הארץ: .
- מסת גרם שמיים מתאוצת הנפילה על פניו: .
- כוח הכבידה על גוף שמסתו במקום מסוים: , עם של אותו מקום.
•גרף של כפונקציה של הוא קו ישר דרך הראשית, ושיפועו .
שקול כוחות הכבידה של שני גרמי שמיים
כשגוף נמשך על ידי שני גרמי שמיים (למשל חללית בדרך מכדור הארץ לירח):
1. מסמנים את המרחק של הגוף ממרכז כל אחד מהגרמים.
2. מחשבים כל כוח לחוד לפי . הכיוון של כל כוח: אל מרכז הגרם שמפעיל אותו.
3. מחברים את הכוחות כווקטורים. על הקו שמחבר את המרכזים, בין שני הגרמים, הכוחות מנוגדים, וגודל השקול הוא ההפרש בין הגדלים.
4. נקודה שבה גודלי הכוחות שווים: , כאשר המרחק בין המרכזים. מוציאים שורש: . הנקודה קרובה יותר לגרם הקל מביניהם.
המרחק בחוק הכבידה ובעוצמת השדה נמדד ממרכז גרם השמיים. מי שמציב את הגובה מעל הפנים, או את רדיוס הגרם במקום רדיוס המסלול, מקבל תשובה שגויה.
תקפה רק מחוץ לגרם השמיים ועל פניו (). בגרף של כפונקציה של הערך הגדול ביותר של מתאים ל-, כלומר לפני הגרם.
התאוצה של כוכב לכת בתנועתו סביב כוכב נקבעת לפי מסת הכוכב והמרחק ממנו. היא לא תאוצת הנפילה על פני כוכב הלכת: המשקל של גוף על פני כוכב הלכת נקבע לפי השדה של כוכב הלכת עצמו, עם המסה והרדיוס של כוכב הלכת.
דוגמה א - מסה ורדיוס של כוכב לכת מגרף השדה
סביב כוכב לכת דמיוני שמסתו ורדיוסו נעים לוויינים אחדים. הגרף מתאר את עוצמת שדה הכבידה, , כפונקצייה של , עבור . הוא המרחק ממרכז כוכב הלכת. הגרף הוא קו ישר מהראשית, והוא מסתיים בנקודה , .
ג. חשבו את המסה של כוכב הלכת הדמיוני.
ה. היעזרו בגרף וחשבו את הרדיוס של כוכב הלכת הדמיוני.
1. ג: לפי , הגרף של כפונקציה של הוא קו ישר דרך הראשית, והשיפוע שלו הוא .
2. השיפוע, מהנקודות ו-: . שימו לב לגורם של הציר האופקי.
3. .
4. ה: הגרף מתאר רק את התחום . ככל ש- קטן, גדל, ולכן נקודת הקצה של הגרף מתאימה ל-: .
5. .
6. בדיקה: .
ג. . ה. .
דוגמה ב - הנקודה שבה משיכת כדור הארץ והירח שוות
חללית משוגרת מכדור הארץ על גבי טיל ונעה לעבר הירח. נתונים מהנוסחאון: מסת כדור הארץ , מסת הירח , ורדיוס מסלול הירח סביב כדור הארץ (המרחק בין המרכזים) .
א. חשבו באיזה מרחק ממרכז כדור הארץ הגודל של כוח המשיכה שמפעיל כדור הארץ על הטיל שווה לגודל של כוח המשיכה שמפעיל הירח על הטיל.
1. נתון ומטרה: הנקודה על הקו שמחבר את המרכזים, בין כדור הארץ לירח. נסמן ב- את המרחק שלה ממרכז כדור הארץ, ו-; המרחק ממרכז הירח .
2. לפי , עם מסת הטיל : . ו- מצטמצמים.
3. מוציאים שורש: .
4. .
5. המרחק ממרכז הירח: . הנקודה קרובה לירח, כי מסתו קטנה פי כ- ממסת כדור הארץ.
א. ממרכז כדור הארץ.
2. לוויינים במסלול מעגלי
לוויין במסלול מעגלי
לוויין שמקיף את כדור הארץ נופל כל הזמן לעברו: כוח הכבידה מושך אותו פנימה. אבל יש לו מהירות משיקית גדולה, ולכן בזמן שהוא נופל הוא גם מתקדם הצידה. במהירות המתאימה הוא נשאר כל הזמן באותו מרחק ממרכז כדור הארץ.
במדויק: גוף נע במסלול מעגלי סביב גרם שמיים כשהכוח היחיד שפועל עליו הוא כוח הכבידה של הגרם, ובמרחק ממרכז הגרם יש לו מהירות ניצבת לקו שמחבר אותו למרכז, בגודל המתאים ל- ולמסת הגרם . התנועה מעגלית קצובה: כוח הכבידה הוא הכוח השקול, הוא מכוון אל מרכז המסלול, והוא שגורם לתאוצה הרדיאלית: . גודל המהירות קבוע, אבל כיוונה משתנה, ולכן הלוויין מואץ. זו נפילה חופשית: התאוצה שווה לעוצמת שדה הכבידה במסלול.
לוויין שמסתו סביב גרם שמסתו : הכוח היחיד הוא כוח הכבידה , מכוון אל המרכז, והמהירות משיקה למסלול, ניצבת לכוח:
רדיוס המסלול נמדד ממרכז הגרם: לוויין בגובה מעל פני כדור שרדיוסו נע במסלול שרדיוסו .
המשוואה של מסלול מעגלי
החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, כשכוח הכבידה הוא הכוח השקול:
מסת הלוויין מצטמצמת. מהמשוואה מפתחים (התוצאות לא בדף הנוסחאות):
•אף אחד מהגדלים האלה לא תלוי במסת הלוויין.
•ככל שרדיוס המסלול גדול יותר: התאוצה קטנה, גודל המהירות קטן, וזמן המחזור גדל.
•מ- ו- של לוויין אחד אפשר לחשב את מסת הגרם שהוא מקיף.
לוויין שנמצא תמיד מעל אותה נקודה
לוויין תקשורת שנמצא כל הזמן מעל אותה נקודה על פני כדור הארץ מסתובב באותה מהירות זוויתית כמו הנקודה שמתחתיו. לכן זמן המחזור שלו הוא יממה: .
•רדיוס המסלול שלו (מהמשוואה של מסלול מעגלי) כ-, כלומר כ- מעל פני כדור הארץ.
•המהירות הזוויתית שלו שווה לזו של הנקודה, אבל המהירות הקווית שלו, , גדולה בהרבה, כי רדיוס המסלול שלו גדול בהרבה.
חישוב במסלול מעגלי
1. מזהים את הגרם המרכזי (מסה ) ואת רדיוס המסלול ממרכזו: .
2. כותבים את החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי: .
3. בוחרים ביטוי ל- לפי מה שנתון ונשאל: כשמדובר במהירות, כשמדובר בזמן מחזור.
4. מפתחים ביטוי לגודל המבוקש, ורק אחר כך מציבים.
5. יחידות SI: זמן בשניות (ממירים דקות, שעות וימים), מרחקים במטרים (ממירים קילומטרים).
6. נשאלים על גובה מעל הפנים: מחסרים את רדיוס הגרם מרדיוס המסלול.
, ו- לא בדף הנוסחאות. בכל תשובה מפתחים אותם מחוק הכבידה ומהחוק השני של ניוטון. חלק מהניקוד ניתן על הפיתוח.
בתרשים הכוחות של לוויין יש כוח אחד: כוח הכבידה. לא מוסיפים "כוח צנטריפטלי": כוח הכבידה הוא עצמו הכוח השקול שמכוון אל המרכז.
לוויין במסלול מעגלי לא במצב התמדה. גודל המהירות שלו קבוע, אבל כיוונה משתנה, ולכן יש לו תאוצה ושקול הכוחות עליו אינו אפס. "מהירות שגודלה קבוע" אינה "מהירות קבועה".
אסטרונאוטים בתחנת חלל נראים מרחפים לא כי אין שם כבידה: בגובה עוצמת השדה היא כ- מזו שעל פני הארץ. הם והתחנה נמצאים יחד בנפילה חופשית, באותה תאוצה, ולכן התחנה לא מפעילה עליהם כוח מגע.
כשגודל המהירות של לוויין משתנה (למשל כשמנוע פועל לרגע), המסלול שלו נעשה אליפטי, ולא מעגלי ברדיוס אחר.
דוגמה - תאוצה וזמן מחזור של ירח סביב כוכב לכת
הירח מירנדה מקיף את כוכב הלכת אורנוס. הניחו שמסלולו מעגלי. רדיוס המסלול , וזמן המחזור . מסת אורנוס, מהנוסחאון: .
ב. חשבו את גודל התאוצה הרדיאלית של מירנדה בתנועתו סביב אורנוס.
ג. חשבו את זמן המחזור של מירנדה בתנועתו סביב אורנוס.
1. ב: הכוח היחיד שפועל על מירנדה הוא כוח הכבידה של אורנוס, והוא הכוח השקול הרדיאלי. לפי והחוק השני של ניוטון: , ולכן .
2. הצבה: , אל מרכז אורנוס.
3. ג: מהדף, ו-. לכן , ומכאן .
4. הצבה: , כ- שעות.
ב. . ג. (כ- שעות).
3. חוקי קפלר
שלושת חוקי קפלר
קפלר ניתח שנים של תצפיות מדויקות בכוכבי הלכת ומצא בהן שלושה כללים. הכללים מתארים איך כוכבי הלכת נעים, בלי להסביר למה. ההסבר בא אחר כך, מחוק הכבידה של ניוטון.
במדויק: חוקי קפלר מתארים תנועה של גופים סביב גרם שמיים מרכזי, בהשפעת הכבידה שלו בלבד:
1. החוק הראשון: המסלול של כל גוף הוא אליפסה, והגרם המרכזי נמצא באחד ממוקדי האליפסה, ולא במרכזה. מעגל הוא מקרה פרטי של אליפסה.
2. החוק השני: הקו שמחבר את הגרם המרכזי לגוף מכסה שטחים שווים בפרקי זמן שווים.
3. החוק השלישי: לכל הגופים שמקיפים אותו גרם מרכזי, היחס זהה. הוא זמן המחזור, ו- הוא רדיוס המסלול הממוצע (במסלול מעגלי: רדיוס המסלול).
מסלול אליפטי, והשמש באחד המוקדים. היא הנקודה הקרובה ביותר לשמש, ו- הרחוקה ביותר. שני השטחים הצבועים שווים, ולכן כוכב הלכת עובר את הקשת שלהם באותו זמן: ליד קשת ארוכה, וליד קשת קצרה.
החוק השלישי של קפלר
•תקף רק לשני גופים שמקיפים אותו גרם שמיים.
•ביחס אפשר להשאיר יחידות שאינן SI (ימים, ), בתנאי ששני הגופים באותן יחידות.
•בידוד: , ו-.
- הקשר לחוק הכבידה: במסלול מעגלי, מ- מקבלים . היחס תלוי רק במסת הגרם המרכזי: הוא זהה לכל הגופים שמקיפים אותו, ושונה בין גרמים מרכזיים שונים.
מהירות במסלול אליפטי
•הגוף נע מהר יותר כשהוא קרוב לגרם המרכזי, ולאט יותר כשהוא רחוק ממנו. גודל המהירות הגדול ביותר בנקודה הקרובה ביותר, והקטן ביותר בנקודה הרחוקה ביותר.
- נימוק לפי החוק השני: בפרק זמן קצר השטח שהקו מכסה הוא בקירוב משולש. כשהגוף רחוק, "הגובה" של המשולש גדול, ולכן כדי שהשטח יהיה שווה הקשת (הבסיס) קצרה יותר.
- נימוק לפי שימור אנרגיה: . רחוק יותר: אנרגיה פוטנציאלית גדולה יותר, ולכן אנרגיה קינטית קטנה יותר.
•במסלול אליפטי כוח הכבידה לא ניצב למהירות (חוץ משתי הנקודות הקיצוניות), ולכן הוא מבצע עבודה: חיובית כשהגוף מתקרב, שלילית כשהוא מתרחק.
איפה הגרם המרכזי: נימוק לפי חוקי קפלר
כשנתון מסלול אליפטי ונקודות שהגוף עובר ביניהן בפרקי זמן שווים:
1. החוק הראשון: הגרם המרכזי באחד ממוקדי האליפסה. לכן הוא לא במרכז האליפסה ולא בשום נקודה אחרת.
2. החוק השני: משווים את הקשתות שהגוף עובר בזמנים שווים. קשת ארוכה פירושה מהירות ממוצעת גדולה, כלומר קרוב לגרם; קשת קצרה פירושה רחוק מהגרם.
3. בוחרים את המוקד שקרוב לקשת הארוכה ורחוק מהקשת הקצרה.
בנימוק על מיקום הגרם המרכזי חייבים להשתמש גם בחוק הראשון. החוק השני לבדו לא פוסל את מרכז האליפסה.
וכל מסקנה אחרת מ- תקפות רק במסלול מעגלי. במסלול אליפטי משווים מהירויות לפי החוק השני של קפלר או לפי שימור אנרגיה.
החוק השלישי משווה רק גופים שמקיפים אותו גרם. אי אפשר לחשב את רדיוס מסלול הירח סביב כדור הארץ מנתונים של ירחי מאדים. לעומת זאת, היחס בין זמני המחזור של שני גופים סביב אותו גרם תלוי רק ביחס הרדיוסים, ולא במסת הגרם.
דוגמה א - השלמת טבלה לפי החוק השלישי
שבעה כוכבי לכת מקיפים את הכוכב הננסי Trappist-1. הניחו שהמסלולים שלהם מעגליים, ושההשפעה של כוכבי הלכת זה על זה זניחה. בטבלה חלק מהנתונים של רדיוס המסלול ושל זמן המחזור של שלושת כוכבי הלכת הקרובים ביותר לכוכב:
א. חשבו את הערכים החסרים בטבלה.
1. כל כוכבי הלכת מקיפים את אותו כוכב, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר: . אלה יחסים, ולכן אפשר לעבוד ביחידות של הטבלה.
2. : ימים.
3. : , כלומר .
4. בדיקה: ככל שכוכב הלכת רחוק יותר, זמן המחזור שלו ארוך יותר, כמו בטבלה.
א. ימים; .
דוגמה ב - מיקום כוכב הלכת לפי החוק הראשון והשני
סביב כוכב לכת דמיוני נעים לוויינים אחדים. אחד הלוויינים מבצע תנועה שמסלולה אליפטי. על מסלול תנועתו מסומנות הנקודות , , . הנקודות ו- הן מוקדי האליפסה, והנקודה היא מרכזה.
משך זמן תנועת הלוויין במעבר מנקודה לנקודה שווה למשך זמן תנועתו במעבר מנקודה לנקודה .
א. קבעו באיזו מן הנקודות הנתונות ממוקם כוכב הלכת הדמיוני. נמקו קביעתכם.
1. החוק הראשון: המסלול אליפסה, וכוכב הלכת נמצא באחד ממוקדיה. לכן הוא ב- או ב-, ולא במרכז .
2. החוק השני: הקו שמחבר את כוכב הלכת ללוויין מכסה שטחים שווים בזמנים שווים. לכן הלוויין נע מהר יותר כשהוא קרוב לכוכב הלכת, ולאט יותר כשהוא רחוק ממנו.
3. הקשת ארוכה מהקשת , והלוויין עובר את שתיהן באותו זמן. לכן המהירות הממוצעת שלו ב- גדולה יותר, והקשת קרובה יותר לכוכב הלכת מהקשת .
4. הקשת קרובה ל- ורחוקה מ-. אילו כוכב הלכת היה ב-, הלוויין היה נע ב- מהר יותר מאשר ב-, בסתירה לנתון. לכן כוכב הלכת ב-.
א. בנקודה .
4. אנרגיה במסלול ומהירות מילוט
אנרגיה פוטנציאלית כובדית בשדה רדיאלי
ליד פני הארץ התרגלנו ל-. אבל לוויין נמצא בשדה שנחלש עם המרחק, ושם כבר לא מתאים. צריך ביטוי שנכון בכל מרחק מגרם השמיים.
במדויק: האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית של גוף שמסתו , במרחק ממרכז גרם שמיים כדורי שמסתו (), היא , כאשר רמת האפס נבחרה במרחק אינסופי (). היא שלילית בכל מרחק סופי, וגדלה (מתקרבת לאפס) ככל שהגוף מתרחק. כוח הכבידה הוא כוח משמר, ולכן העבודה שלו בין שתי נקודות היא , ולא תלויה במסלול.
הסימן השלילי לא אומר שיש "פחות מכלום" אנרגיה: הוא נובע מבחירת האפס באינסוף. כדי להרחיק גוף מהגרם צריך לבצע עליו עבודה חיובית, ולכן בכל מרחק סופי האנרגיה הפוטנציאלית קטנה מזו שבאינסוף, כלומר שלילית.
אנרגיה פוטנציאלית, עבודה ושימור אנרגיה
- נמדד ממרכז הגרם.
- העבודה של כוח הכבידה כשהגוף עובר מ- ל-: . היא חיובית כשהגוף מתקרב, ושלילית כשהוא מתרחק.
- שימור אנרגיה מכנית כשרק הכבידה פועלת (בכל מסלול, גם אליפטי): .
אנרגיה של לוויין במסלול מעגלי
מהמשוואה של מסלול מעגלי, , מקבלים . לכן:
•ככל ש- גדל: קטנה, גדלה, ו- גדלה (מתקרבת לאפס).
•האנרגיה הכוללת שלילית: הלוויין קשור לגרם המרכזי.
•הביטויים ל- ול- תקפים רק במסלול מעגלי.
אנרגיית קשר ומהירות מילוט
כדי ששיגור יוציא גוף מהשפעת הכבידה של כדור הארץ לתמיד, צריך לתת לו מספיק אנרגיה כדי "לטפס" עד מרחק עצום. אם הוא מקבל פחות, הוא חוזר, או נשאר במסלול סביב כדור הארץ.
במדויק: גוף נמלט מהשפעת הכבידה של גרם שמיים כשהוא מגיע למרחק אינסופי. האנרגיה הכוללת המזערית שמאפשרת זאת היא אפס: באינסוף , ובמקרה הגבולי הגוף מגיע לשם במהירות אפס. אנרגיית הקשר של גוף שהאנרגיה הכוללת שלו שלילית היא האנרגיה המזערית שצריך להוסיף לו כדי שיימלט, ; ללוויין במסלול מעגלי היא . מהירות המילוט מפני גרם השמיים היא גודל המהירות המזערי שצריך לתת לגוף על פני הגרם כדי שיימלט, בלי הנעה נוספת ובלי התנגדות אוויר.
האנרגיות של לוויין במסלול מעגלי כפונקציה של רדיוס המסלול, ביחידות של (רדיוס המסלול ביחידות של ). ו- שוות בגודלן ומנוגדות בסימן, ושתיהן מחצית מגודל . ככל שהמסלול רחוק יותר, אנרגיית הקשר קטנה:
מהירות המילוט מפני כדור הארץ: . היא לא תלויה במסת הגוף.
מהירות מילוט ותוספת אנרגיה למילוט
הביטויים האלה לא בדף. מפתחים אותם משימור אנרגיה:
- מהירות המילוט מפני הגרם: בין פני הגרם () לאינסוף, , ולכן .
- תוספת האנרגיה המזערית לגוף במסלול מעגלי: . רק מחצית מ-, כי לגוף במסלול כבר יש אנרגיה קינטית.
מעבר בין מסלולים מעגליים
העבודה של הכוחות הלא משמרים (המנועים) שווה לשינוי באנרגיה המכנית הכוללת, . בין שני מסלולים מעגליים:
•מעבר למסלול גבוה יותר דורש עבודה חיובית.
•העבודה היא מחצית מ-, כי במסלול הגבוה האנרגיה הקינטית קטנה.
בעיות אנרגיה בשדה כבידה
1. מזהים את המצבים (נקודות במסלול, פני הגרם, אינסוף) ואת המרחקים שלהם ממרכז הגרם.
2. לכל מצב כותבים , עם . במסלול מעגלי אפשר ישר ; במסלול אליפטי לא.
3. כשרק הכבידה פועלת: . כשפועל גם מנוע: .
4. באינסוף , ובמקרה המזערי (הגוף בדיוק נמלט) גם .
5. פותרים, ושומרים על הסימנים: האנרגיה הפוטנציאלית והאנרגיה הכוללת של גוף קשור שליליות.
"גדולה יותר" באנרגיה שלילית פירושה קרובה יותר לאפס. ללוויין במסלול שרדיוסו אנרגיה כוללת גדולה יותר מללוויין זהה במסלול : , אף שהגודל המוחלט שלה קטן יותר.
מתאים רק לשדה אחיד, קרוב לפני הגרם. בשאלות על לוויינים ועל מילוט משתמשים ב-.
העבודה הדרושה כדי להעביר לוויין למסלול מעגלי גבוה יותר אינה : גם האנרגיה הקינטית משתנה (קטנה). מחשבים לפי השינוי באנרגיה הכוללת.
לוויין כבד יותר באותו מסלול מעגלי נע באותה מהירות, אבל האנרגיה הכוללת שלו קטנה יותר (שלילית יותר), כי יחסית למסה .
דוגמה א - מהירות במסלול אליפטי ועבודה להעלאת מסלול
הלוויין אקספלורר 1, שמסתו , נע סביב כדור הארץ במסלול אליפטי. הגובה המרבי שלו מעל פני כדור הארץ , והגובה המזערי . הניחו כי הלוויין נע רק בהשפעת כוח הכבידה של כדור הארץ. ו- הן שתי נקודות על המסלול: בחלק הרחוק של המסלול, סמוך לנקודת הגובה המרבי, ו- בחלק הקרוב, סמוך לנקודת הגובה המזערי.
א. קבעו אם כאשר הלוויין עובר בנקודה של המסלול האליפטי, גודל המהירות שלו גדול מגודל מהירותו כאשר הוא עובר בנקודה , שווה לו או קטן ממנו. נמקו את קביעתכם.
לוויין אחר, שמסתו זהה, נע סביב כדור הארץ במסלול מעגלי שרדיוסו . מסת כדור הארץ, מהנוסחאון: .
ד. חשבו את העבודה הדרושה כדי להעביר לוויין זה למסלול מעגלי אחר, הגבוה ב- ממסלולו הקודם.
1. א: רחוקה ממרכז כדור הארץ יותר מ-: .
2. הכוח היחיד הוא כוח הכבידה, והוא משמר, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת: .
3. ב- האנרגיה הפוטנציאלית גדולה יותר (פחות שלילית), ולכן האנרגיה הקינטית קטנה יותר: . המסלול אליפטי, ולכן אי אפשר לנמק לפי .
4. ד: העבודה של המנועים שווה לשינוי באנרגיה הכוללת. מהדף, , ולכן .
5. ו-:
.
א. גודל המהירות ב- קטן מגודל המהירות ב-. ד. .
דוגמה ב - ביטוי למהירות המילוט מכוכב לכת
סביב כוכב לכת דמיוני שמסתו ורדיוסו נעים לוויינים אחדים.
ד. בטאו את גודל מהירות המילוט מפניו של כוכב הלכת הדמיוני באמצעות , וקבועים פיזיקליים.
1. מהירות המילוט היא גודל המהירות המזערי שצריך לתת לגוף על פני כוכב הלכת כדי שיגיע למרחק אינסופי.
2. רק כוח הכבידה פועל, והוא משמר, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת בין פני הכוכב () לאינסוף.
3. מהדף, . על הפנים: . באינסוף, במקרה המזערי: ו-.
4. , ולכן . מסת הגוף מצטמצמת.
ד. .