שדה מגנטי
מחט של מצפן מסתובבת ליד מגנט, וגם ליד תיל שזורם בו זרם. במרחב סביב מגנט או סביב זרם יש משהו שמשפיע על המחט: שדה מגנטי.
במדויק: שדה מגנטי הוא גודל וקטורי שמוגדר בכל נקודה במרחב סביב מגנטים וזרמים. כיוון השדה בנקודה הוא הכיוון שאליו מצביע הקוטב הצפוני של מחט מגנטית שמונחת בנקודה. השדה מפעיל כוח על מטענים נעים (ולכן על זרם), ולא על מטען נח. יחידת השדה המגנטי היא טסלה (). מקורות השדה הם מגנטים וזרמים חשמליים.
קווי שדה מגנטי
כמו בשדה החשמלי, מציירים את השדה המגנטי בעזרת קווים: מפזרים מצפנים קטנים ומחברים את הכיוונים שלהם לקווים.
במדויק: קו שדה מגנטי הוא קו שהמשיק לו בכל נקודה הוא בכיוון השדה המגנטי בנקודה. הצפיפות של הקווים מראה את עוצמת השדה. קווי השדה המגנטי הם תמיד קווים סגורים: מחוץ למגנט הם יוצאים מהקוטב הצפוני ונכנסים לקוטב הדרומי, ובתוך המגנט הם ממשיכים מהדרומי לצפוני. זה בניגוד לקווי השדה האלקטרוסטטי, שמתחילים במטען חיובי (או באינסוף) ומסתיימים במטען שלילי (או באינסוף).
תזכורת: הכוח החשמלי על מטען
בפרק האלקטרוסטטיקה ראינו ששדה חשמלי מפעיל כוח על כל מטען שנמצא בו: . כדאי לזכור את התכונות שלו, כי הכוח המגנטי שונה ממנו בכמה דברים חשובים.
במדויק: הכוח החשמלי פועל על מטען נע וגם נח. על מטען חיובי הוא בכיוון השדה החשמלי, ועל מטען שלילי בכיוון ההפוך. הוא יכול לעשות עבודה, ולכן לשנות את גודל המהירות של המטען.
תזכורת: תנועה מעגלית קצובה
חלקיק טעון בשדה מגנטי נע הרבה פעמים במעגל. לכן נזכיר מה צריך כדי שגוף ינוע במעגל במהירות שגודלה קבוע.
במדויק: בתנועה מעגלית קצובה ברדיוס ובמהירות יש לגוף תאוצה רדיאלית (אל מרכז המעגל) . לכן סכום הרכיבים הרדיאליים של הכוחות הוא . אין כאן כוח נוסף "צנטריפטלי": בשדה מגנטי (כשכוחות אחרים זניחים), הכוח המגנטי עצמו הוא הכוח השקול שמכוון אל המרכז. זמן המחזור מקיים .
1. שדה מגנטי של תיל ישר, כריכה וסילונית
זרם חשמלי יוצר שדה מגנטי
מניחים מצפן ליד תיל ישר ומפעילים זרם: המחט סוטה. מפסיקים את הזרם: המחט חוזרת לצפון. הזרם עצמו יוצר שדה מגנטי, בדיוק כמו מגנט.
במדויק: כל זרם חשמלי יוצר סביבו שדה מגנטי. סביב תיל ישר וארוך קווי השדה הם מעגלים שמרכזם בתיל, במישורים הניצבים לתיל. גודל השדה בנקודה יחסי ישר לזרם ויחסי הפוך למרחק מהתיל. כיוון השדה הוא המשיק למעגל, לפי כלל יד ימין.
קווי השדה סביב תיל שהזרם בו יוצא מהדף, במבט מלמעלה: מעגלים סביב התיל , והשדה מסתובב נגד כיוון השעון.
גודל השדה של תיל עם זרם כפונקציה של המרחק: לפי , ב- () השדה , ב- () , וב- () . כשהמרחק גדל פי , השדה קטן פי .
השדה של שלושה מקורות
- (מדף הקבועים).
•בסילונית, הוא מספר הכריכות ליחידת אורך ("צפיפות הליפופים", ביחידות ). השדה בתוכה אחיד ומקביל לציר, ולא תלוי ברדיוס.
•שני המקרים הפרטיים יוצאים מהנוסחה הכללית: כש- השורש שווה בקירוב ל-, וכש- הוא שווה בקירוב ל-.
כיוון השדה: כלל יד ימין
•זרם נגד כיוון השעון (כפי שרואים אותו) יוצר במרכז הכריכה שדה אל המתבונן, וזרם בכיוון השעון יוצר שדה הרחק מהמתבונן.
•סילונית מתנהגת כמו מגנט מוט: הקצה שממנו השדה יוצא הוא הקוטב הצפוני שלה.
חישוב שדה של תיל, כריכה או סילונית
1. מזהים את המקור ובודקים את התנאי: תיל ארוך? כריכה דקה ()? סילונית ארוכה ()?
2. ממירים יחידות ל-SI: סנטימטרים למטרים. בסילונית מחשבים את , או משתמשים ישר בצפיפות הליפופים.
3. כותבים את הנוסחה מהדף ומציבים. הגודל לא תלוי בכיוון הזרם.
4. קובעים כיוון לפי כלל יד ימין, ומתארים במילים איך הפעלתם אותו (מה האגודל ומה האצבעות).
5. כשיש כמה מקורות, מחשבים את השדה של כל אחד בנפרד ומחברים כווקטורים.
כיוון השדה בסילונית נקבע לפי כיוון הסיבוב של הזרם בכריכות, ולא לפי הכיוון שבו הזרם "מתקדם" לאורך הסילונית.
בתוך סילונית ארוכה השדה אחיד: אותו גודל ואותו כיוון בכל נקודה בפנים, קרוב לציר וקרוב לדופן. השדה של תיל, לעומת זאת, קטן ככל שמתרחקים ממנו.
דוגמה - שדה של סילונית מול שדה של תיל על צירה
בסילונית ארוכה זורם זרם , וצפיפות הליפופים שלה היא ליפופים למטר. לאורך ציר הסילונית מניחים תיל מוליך ארוך מאוד, שזורם בו זרם .
ד. חשבו באיזה מרחק מציר הסילונית גודל השדה של הסילונית שווה לגודל השדה של התיל.
1. נתון ומטרה: , , . מחפשים מרחק מהציר שבו .
2. השדה של הסילונית: לפי : . הוא אחיד בכל פנים הסילונית.
3. השדה של התיל: לפי : . הוא קטן כשמתרחקים מהתיל.
4. השוואה: , ולכן .
5. הצבה: , כלומר כ- מהציר, בכל נקודה על מעגל ברדיוס זה סביב הציר.
ד. (כ-).
2. מצפן, חיבור שדות והשדה המגנטי של כדור הארץ
השדה המגנטי של כדור הארץ
מצפן שאין לידו מגנטים או זרמים מצביע צפונה. הסיבה: כדור הארץ עצמו מתנהג כמו מגנט ענק.
במדויק: לכדור הארץ יש שדה מגנטי, כמו של מגנט מוט. הקוטב הצפוני הגאוגרפי הוא למעשה קוטב מגנטי דרומי, ולכן הקוטב הצפוני של המחט נמשך אליו. בישראל לשדה יש רכיב אופקי שמכוון צפונה ורכיב אנכי. מצפן רגיל, שמסתובב רק במישור האופקי, מגיב רק לרכיב האופקי. הזווית שבין השדה לאופק נקראת רכינה, ומצפן אנכי מראה אותה.
חיבור שדות מגנטיים
מצפן ליד תיל נושא זרם "מרגיש" שני שדות בבת אחת: של כדור הארץ ושל התיל. הוא לא בוחר אחד מהם, אלא מצביע לכיוון שלישי.
במדויק: שדות מגנטיים מקיימים את עקרון הסופרפוזיציה: השדה השקול בנקודה הוא הסכום הווקטורי של השדות שכל מקור יוצר בה לבד. מחט מצפן מצביעה בכיוון השדה השקול (במישור האופקי), ולא בכיוון השדה של מקור אחד.
מצפן שמצפון לתיל אנכי. במבט מלמעלה, הצפון למעלה. נניח שהרכיב האופקי של השדה הארצי הוא , צפונה, והשדה של התיל ניצב לו (התיל עם זרם , במרחק ). המחט מצביעה לאורך השקול , בזווית מהצפון: , ולכן .
מצפן בשני שדות ניצבים
כשהשדה של המקור אופקי וניצב לרכיב האופקי של השדה הארצי , זווית הסטייה של המחט מהצפון מקיימת:
- תיל אנכי במרחק מהמצפן: , ולכן יחסי ל- ול-.
- כריכות שמישורן בכיוון צפון-דרום והמצפן במרכזן (גלוונומטר טנגנטי): השדה במרכז ניצב למישור הכריכות, כלומר מזרח-מערב, ו-. לכן יחסי לזרם.
•כשהשדות אינם ניצבים, מחברים אותם כווקטורים לפי רכיבים.
•הנוסחה לא בדף: מפתחים אותה ממשולש השדות.
מדידת הרכיב האופקי של השדה הארצי בגרף
1. משרטטים משולש שדות: צפונה, השדה של המקור ניצב לו, והשקול בכיוון המחט.
2. מפתחים ביטוי: , ומציבים את מהדף.
3. בוחרים משתנה חדש שהופך את הקשר לקווי: למשל כפונקציה של (תיל), או של (כריכות).
4. משרטטים קו מגמה ומחשבים שיפוע משתי נקודות על הקו.
5. משווים את השיפוע לביטוי. למשל בתיל השיפוע הוא , ומבודדים את .
6. כשיש נקודת חיתוך עם ציר: בודקים מה המשמעות הפיזיקלית שלה (למשל, : השדות של המקורות מבטלים זה את זה).
7. בדיקת סבירות: לרכיב האופקי של השדה הארצי בישראל מתקבל ערך של כמה עשרות מיקרוטסלה (בסביבות ).
כשהמחט מצביעה בדיוק צפונה, אין זה אומר שאין זרם: ייתכן שהשדות של כמה מקורות מבטלים זה את זה במקום המצפן, ונשאר רק השדה הארצי.
שני זרמים שווים ומנוגדים בשתי כריכות לא מבטלים בהכרח זה את זה: השדה במרכז כריכה תלוי גם ברדיוס (), ולכן הכריכה הקטנה יוצרת שדה חזק יותר.
דוגמה - מצפן בין שני תילים
קבוצת תלמידים רוצה למצוא את הרכיב האופקי של השדה המגנטי הארצי. הם מתחו תיל ישר וארוך, תיל 1, בניצב לשולחן אופקי, והניחו מצפן קטן על השולחן במרחק צפונה מהתיל. כשזרם זורם בתיל, מחט המצפן סוטה מהצפון בזווית .
ב. פתחו ביטוי של כפונקציה של המרחק ושל הפרמטרים , , .
ו. התלמידים מתחו תיל ישר וארוך נוסף, תיל 2, בניצב לשולחן, כך שהמצפן נמצא על הקו הישר שמחבר את התילים, באמצע ביניהם: תיל 2 מצפון למצפן ותיל 1 מדרום לו. בתיל 1 זרם , החוצה מהשולחן (כלפי מעלה). כשבתיל 2 לא זרם זרם, המחט סטתה מהצפון בזווית נגד כיוון השעון (במבט מלמעלה). כשבתיל 2 זרם זרם , המחט סטתה באותה זווית , אבל עם כיוון השעון. קבעו מהו כיוון הזרם בתיל 2, ומהי עוצמתו . נמקו.
1. ב, השדות במקום המצפן: הרכיב האופקי של השדה הארצי מכוון צפונה, לאורך הקו שבין התיל למצפן. השדה של התיל משיק למעגל סביב התיל, ולכן ניצב לקו הזה. לפי : .
2. המחט מצביעה בכיוון השקול. במשולש השדות, הוא הניצב שמול ו- הניצב שליד : .
3. ו, מה משתנה: נסמן ב- את המרחק של המצפן מכל תיל. השדה הארצי לא משתנה. כדי שהמחט תסטה באותה זווית לצד השני, השדה השקול של שני התילים צריך להיות שווה בגודלו ל- והפוך לו בכיוון: , כלומר .
4. עוצמה: שני התילים באותו מרחק , ולכן , ומכאן .
5. כיוון: תיל 1 מדרום למצפן, וזרמו כלפי מעלה. לפי כלל יד ימין לתיל (האגודל בכיוון הזרם, כלפי מעלה), האצבעות מסתובבות סביבו נגד כיוון השעון במבט מלמעלה, ולכן מצפון לו השדה מכוון מערבה. צריך להיות מזרחה. המצפן נמצא מדרום לתיל 2. אגודל כלפי מעלה נותן שוב סיבוב נגד כיוון השעון, ומדרום לתיל הסיבוב הזה מכוון מזרחה. לכן זורם החוצה מהשולחן, באותו כיוון כמו .
ב. . ו. , החוצה מהשולחן (באותו כיוון כמו ).
3. כוח על תיל נושא זרם ומאזני זרם
כוח על תיל נושא זרם
תולים מוט מוליך בין קוטבי מגנט פרסה ומפעילים זרם: המוט זז הצידה, או מתרומם קצת. השדה המגנטי מפעיל כוח על המטענים שנעים בתיל, ולכן על התיל כולו.
במדויק: על קטע תיל באורך שזורם בו זרם , בשדה מגנטי אחיד , פועל כוח שגודלו , כאשר היא הזווית בין כיוון הזרם לכיוון השדה. הכוח ניצב גם לשדה וגם לתיל. הוא מרבי כשהתיל ניצב לשדה, ואפס כשהתיל מקביל לשדה. גודל השדה המגנטי מוגדר בעזרת הכוח הזה: כשהתיל ניצב לשדה, בדומה ל- בשדה החשמלי. מכאן .
הכוח על קטע של עם זרם בשדה , כפונקציה של הזווית בין התיל לשדה: מרבי, , ב-; חצי ממנו ב-; ואפס ב- וב-.
גודל הכוח
- הוא האורך של החלק שנמצא בתוך השדה בלבד.
- היא הזווית בין התיל (כיוון הזרם) לבין השדה. ניצב: . מקביל ( או ): .
•הכוח יחסי לזרם: כשמהפכים את כיוון הזרם, הכוח מתהפך.
כיוון הכוח: כלל יד ימין
הכוח ניצב למישור שבו נמצאים התיל והשדה. כדי לדעת לאיזה צד:
- האצבעות בכיוון הזרם, ומכופפים אותן לכיוון השדה (או: השדה יוצא מכף היד).
- האגודל מראה את כיוון הכוח.
בכתיב וקטורי: . בתשובה בבגרות כותבים מה מראות האצבעות, מה מראה האגודל ומה יוצא מכף היד.
מאזני זרם ותיל תלוי בשדה
1. כיוון הכוח מהמדידה: אם מתיחות החוטים קטנה כשהזרם גדל, הכוח המגנטי על המוט כלפי מעלה. אם הוריית מאזניים שהמגנט מונח עליהם גדלה, הכוח על המגנט כלפי מטה, ולכן (לפי החוק השלישי של ניוטון) הכוח על התיל כלפי מעלה.
2. כיוון השדה או הזרם: מכלל יד ימין, עם תיאור מלא של אופן השימוש.
3. תרשים כוחות ומשוואה: הגוף במנוחה, ולכן . למשל מוט שתלוי בשני חוטים: .
4. ביטוי קווי: מבודדים את הגודל הנמדד כפונקציה של הזרם: .
5. מהגרף: השיפוע ונקודת החיתוך של קו המגמה נותנים את ואת .
כשמשתמשים בכלל יד ימין, לא מספיק לכתוב "לפי כלל יד ימין": חובה לפרט את אופן השימוש (האצבעות בכיוון הזרם, השדה יוצא מכף היד, האגודל בכיוון הכוח).
תיל שמונח לאורך קווי השדה (למשל לאורך ציר של סילונית) לא מרגיש כוח מגנטי, יהיה הזרם בו גדול ככל שיהיה: .
במאזני זרם שבהם אותו זרם עובר בסילונית וגם בקטע התיל שבתוכה, השדה של הסילונית יחסי ל-, והכוח יחסי לשדה וגם לזרם בתיל. לכן יחסי ל-. כשהופכים את קוטביות המקור, גם השדה וגם הזרם בתיל מתהפכים, וכיוון הכוח לא משתנה.
כשהמגנט מונח על מאזניים והתיל מוחזק מעליו, המאזניים מודדים את הכוח שהתיל מפעיל על המגנט. הוא שווה בגודלו לכוח המגנטי על התיל והפוך לו בכיוון.
דוגמה - מוט תלוי בשדה: מתיחות כפונקציה של הזרם
מוט מוליך שמסתו תלוי בשני חוטים מוליכים, והמתיחות בשני החוטים זהה. המוט עובר בין קוטבי מגנט פרסה, בניצב לשדה המגנטי האחיד , ואינו נוגע במגנט. אורך הקטע של המוט שנמצא בשדה הוא . חיישן כוח מודד את המתיחות באחד החוטים. ככל שהזרם במוט גדל, המתיחות קטנה:
ב. פתחו ביטוי של המתיחות בחוט כפונקציה של עוצמת הזרם , בעזרת , , . מחוץ למגנט השדה זניח, ובתוכו הוא אחיד.
ד. קו המגמה של הנקודות בגרף כפונקציה של הוא הישר ( בניוטון, באמפר). חשבו את המסה של המוט ואת עוצמת השדה .
ה. מוציאים את מגנט הפרסה, ומניחים את המוט לאורך הציר של סילונית שזורם בה זרם קבוע. קבעו איך תיראה המתיחות כפונקציה של הזרם במוט. נמקו.
1. ב, הכוחות על המוט: כוח הכובד כלפי מטה; שתי מתיחויות כלפי מעלה; והכוח המגנטי. המתיחות קטנה כשהזרם גדל, ולכן הכוח המגנטי כלפי מעלה.
2. לפי , עם ורק הקטע שבשדה: .
3. המוט במנוחה: , ולכן .
4. ד: קו המגמה חותך את ציר ב-, ושיפועו . משווים לביטוי.
5. המסה, מנקודת החיתוך: , ולכן .
6. השדה, מהשיפוע: , ולכן .
7. ה: בתוך סילונית השדה מקביל לציר, והמוט לאורך הציר, ולכן הזרם מקביל לשדה: . נשארים כוח הכובד והמתיחויות, , קבוע לכל זרם: גרף אופקי.
ב. . ד. , . ה. המתיחות קבועה () ולא תלויה בזרם: קו אופקי.
4. כוח לורנץ ותנועה מעגלית בשדה מגנטי
כוח לורנץ
זרם בתיל הוא מטענים שנעים. אם השדה המגנטי מפעיל כוח על תיל נושא זרם, הוא מפעיל כוח גם על כל מטען בודד שנע בו, ואפילו על פרוטון שעף לבד בחלל.
במדויק: על מטען שנע במהירות בשדה מגנטי פועל כוח מגנטי (כוח לורנץ) שגודלו , כאשר היא הזווית בין המהירות לשדה. הכוח ניצב גם למהירות וגם לשדה. על מטען נח, או על מטען שנע במקביל לשדה, לא פועל כוח מגנטי. מכיוון שהכוח ניצב תמיד למהירות, העבודה שלו אפס: שדה מגנטי קבוע בזמן לא משנה את גודל המהירות של המטען ואת האנרגיה הקינטית שלו, אלא רק את כיוון התנועה.
פרוטון בשדה אחיד שמכוון לתוך הדף (מסומן ). בכל נקודה הכוח ניצב למהירות ומכוון אל מרכז המעגל, והפרוטון מסתובב נגד כיוון השעון. אלקטרון באותו שדה היה מסתובב בכיוון ההפוך.
גודל וכיוון הכוח, והשוואה לכוח החשמלי
כיוון, למטען חיובי: האצבעות בכיוון המהירות, השדה יוצא מכף היד, והאגודל מראה את הכוח (). למטען שלילי הכוח בכיוון ההפוך.
תנועה מעגלית בשדה מגנטי אחיד
כשמטען נכנס לשדה אחיד בניצב לשדה, הכוח המגנטי ניצב תמיד למהירות וגם קבוע בגודלו (). לכן המטען נע בתנועה מעגלית קצובה במישור הניצב לשדה, והכוח המגנטי הוא הכוח השקול הרדיאלי.
הרדיוס (לא בדף; מפתחים): לפי עם ו-:
זמן המחזור (לא בדף; מפתחים): מציבים בביטוי של :
- לא תלוי במהירות ולא ברדיוס: חלקיק מהיר נע במעגל גדול יותר, באותו זמן מחזור.
•בקטע של מסלול (חצי מעגל, רבע מעגל) הזמן הוא החלק המתאים של .
מהירות בזווית לשדה: תנועה בורגית
מפרקים את המהירות לשני רכיבים, ביחס לקווי השדה:
שתי התנועות יחד יוצרות תנועה בורגית (סליל) שהציר שלה מקביל לקווי השדה. תנועה מעגלית היא רק המקרה שבו .
חלקיק טעון בשדה מגנטי
1. כיוון הכוח או השדה: כלל יד ימין, עם תיאור מלא: האצבעות בכיוון המהירות, השדה יוצא מכף היד, האגודל בכיוון הכוח. במטען שלילי הופכים את התוצאה. בתנועה מעגלית הכוח מכוון אל מרכז המעגל: מכאן אפשר למצוא גם את כיוון השדה מתוך צורת המסלול.
2. רדיוס: מפתחים מ-, ומציבים (מסות ומטענים מדף הקבועים).
3. זמן: מפתחים . בחצי מעגל , ברבע מעגל .
4. מעבר בין אזורים: גודל המהירות לא משתנה בשדה מגנטי, ולכן החלקיק נכנס לאזור הבא באותו גודל מהירות. מרחק בין נקודות כניסה ויציאה בחצי מעגל הוא .
דגש מהבגרות: נבחנים רבים לא פירטו את אופן השימוש בכלל יד ימין, וחלקם אף לא ציינו אותו. בכל שימוש בכלל יש לפרט באופן מלא את אופן השימוש בו: לאן מכוונות האצבעות, מה יוצא מכף היד ולאן מצביע האגודל. תשובה בלי הפירוט עלולה לפגוע בציון.
הביטויים ו- אינם בדף הנוסחאות. בכל תשובה מפתחים אותם מ-, מ- ומ-. שימוש בהם בלי פיתוח עלול לפגוע בציון.
המטען נע במעגל לא רק מפני שהכוח ניצב למהירות, אלא מפני שגודל הכוח קבוע (בשדה אחיד ובמהירות ניצבת לשדה). כשיש רכיב מהירות לאורך השדה, המסלול בורגי ולא מעגלי.
דוגמה - פרוטון בשדה אנכי: כוח, רדיוס, מחזור ובורג
שדה מגנטי אחיד מכוון כלפי מטה, במאונך לקרקע. פרוטון נכנס לאזור השדה במהירות , שכיוונה אופקי שמאלה במישור הדף (והשדה כלפי מטה במישור הדף). השפעת הכבידה זניחה.
א. חשבו את הכוח (גודל וכיוון) שפועל על הפרוטון עם כניסתו לשדה.
ב. (1) חשבו את רדיוס הסיבוב של הפרוטון. (2) חשבו את זמן המחזור של תנועתו.
ד. מפסיקים את ומפעילים שדה מגנטי אחיד אחר, , שקווי השדה שלו נמצאים בזווית חדה לקרקע. פרוטון נכנס אליו שוב במהירות אופקית שמאלה, ומבצע תנועה בורגית. הסבירו מדוע. רמז: פרקו את המהירות לרכיב ניצב ולרכיב מקביל לקווי השדה.
1. א, גודל: המהירות אופקית והשדה אנכי, . לפי : .
2. א, כיוון: כלל יד ימין למטען חיובי: האצבעות בכיוון המהירות (שמאלה), השדה (מטה) יוצא מכף היד, והאגודל מצביע החוצה מהדף. הכוח אופקי, ניצב גם למהירות וגם לשדה.
3. ב(1): הכוח המגנטי הוא הכוח השקול, ניצב למהירות וקבוע בגודלו, ולכן התנועה מעגלית קצובה. לפי : , ולכן .
4. ב(2): לפי : . (באופן כללי , בלי תלות במהירות.)
5. ד, הרכיב המקביל לשדה: לפי , ברכיב הזה ולכן אין עליו כוח. גם כל הכוח המגנטי ניצב לשדה, כך שאין לו רכיב לאורך השדה. הרכיב המקביל נשאר קבוע: התקדמות במהירות קבועה לאורך קווי השדה.
6. ד, הרכיב הניצב לשדה: עליו פועל כוח , קבוע בגודלו וניצב תמיד ל-. לכן במישור הניצב לשדה התנועה מעגלית קצובה.
7. שתי התנועות קורות יחד: הפרוטון מסתובב במעגל ובאותו זמן מתקדם בקצב קבוע לאורך קווי השדה. המסלול הוא בורג שצירו מקביל לשדה.
א. , החוצה מהדף. ב. (1) ; (2) . ד. הרכיב המקביל לשדה לא מושפע (תנועה קצובה לאורך השדה), והרכיב הניצב יוצר תנועה מעגלית במישור הניצב לשדה. השילוב הוא תנועה בורגית.
5. בורר מהירויות, ספקטרומטר מסות וציקלוטרון
בורר מהירויות
יש לכם אלומה של חלקיקים במהירויות שונות, ואתם רוצים רק את אלה שנעים במהירות מסוימת. מעבירים אותם בין שני לוחות טעונים, בתוך שדה מגנטי: רק החלקיקים במהירות הנכונה עוברים ישר.
במדויק: בורר מהירויות הוא אזור שיש בו שדה חשמלי ושדה מגנטי אחידים, ניצבים זה לזה וניצבים למהירות החלקיקים. על חלקיק טעון פועלים כוח חשמלי וכוח מגנטי בכיוונים מנוגדים. חלקיק נע בקו ישר רק אם הכוחות מאזנים זה את זה, , כלומר רק במהירות . המהירות הזאת לא תלויה במטען ובמסה של החלקיק.
יון חיובי נע ימינה בין שני לוחות. השדה המגנטי לתוך הדף (): לפי כלל יד ימין הכוח המגנטי כלפי מעלה. לכן הכוח החשמלי צריך להיות כלפי מטה, והשדה החשמלי (על מטען חיובי, בכיוון הכוח) מכוון מטה: הלוח העליון חיובי.
ספקטרומטר מסות
אחרי בורר המהירויות לכל החלקיקים יש אותה מהירות. אם עכשיו נכניס אותם לשדה מגנטי בלבד, כל אחד יסתובב ברדיוס אחר, לפי המסה והמטען שלו.
במדויק: ספקטרומטר מסות (בתכנית: ספקטרוגרף מסות) מפריד בין חלקיקים טעונים לפי היחס . החלקיקים יוצאים מבורר מהירויות באותה מהירות ונכנסים לשדה מגנטי אחיד בניצב לו. שם הם נעים בחצי מעגל ברדיוס : ככל ש- גדול יותר, הרדיוס גדול יותר. המרחק בין נקודת הכניסה לנקודת הפגיעה הוא .
ציקלוטרון
שדה מגנטי לא יכול להאיץ חלקיק, אבל הוא יכול להחזיר אותו שוב ושוב לאותו מקום. הציקלוטרון מנצל את זה: בכל פעם שהחלקיק עובר ברווח קטן, שדה חשמלי מאיץ אותו עוד קצת.
במדויק: ציקלוטרון בנוי משני חצאי עיגול שבהם שדה מגנטי אחיד, ורווח ביניהם שבו שדה חשמלי שמהפך את כיוונו בכל חצי הקפה. בחצאי העיגול החלקיק נע בחצי מעגל במהירות שגודלה קבוע, וברווח השדה החשמלי מאיץ אותו. אחרי כל האצה הרדיוס גדל (), אבל זמן חצי ההקפה לא משתנה: , בלי תלות במהירות. לכן אפשר להפוך את השדה החשמלי במרווחי זמן קבועים.
שלושת המכשירים
בכל השורות הנוסחאות מהדף הן ו-. השדה החשמלי בין לוחות: .
בורר מהירויות: גודל וכיוון השדות
1. כיוון הכוח המגנטי: כלל יד ימין לפי כיוון המהירות, כיוון השדה המגנטי וסימן המטען.
2. כיוון הכוח החשמלי: החלקיק נע בקו ישר, ולכן : הכוח החשמלי הפוך לכוח המגנטי.
3. כיוון השדה החשמלי: על מטען חיובי בכיוון הכוח החשמלי, על שלילי בכיוון ההפוך. הלוח שהשדה יוצא ממנו טעון חיובית.
4. גודל: , ולכן או . כשנתון מתח בין הלוחות: .
5. מה קורה כשמשנים משהו: בלי , הכוח החשמלי מסיט את החלקיק ועושה עליו עבודה; בלי , החלקיק נע בקשת מעגל במהירות שגודלה קבוע.
דגש מהבגרות: נבחנים קבעו את כיוון השדה החשמלי בלי להתייחס לכיוון הכוח ולסימן המטען. קובעים קודם את כיוון הכוח החשמלי, ורק אחר כך את כיוון השדה, לפי סימן המטען.
בורר מהירויות שמכוון ליונים חיוביים מעביר בקו ישר גם יונים שליליים באותה מהירות, בלי שינוי בשדות: כשהמטען מתהפך, שני הכוחות מתהפכים, ועדיין מאזנים זה את זה.
בציקלוטרון רק השדה החשמלי מגדיל את גודל המהירות. השדה המגנטי רק מכופף את המסלול, ולכן בכל חצי עיגול גודל המהירות קבוע.
דוגמה א - אלומת פרוטונים בבורר מהירויות
אלומת פרוטונים נעה במהירות ונכנסת בין שני לוחות מתכת מקבילים ו-. בין הלוחות יש שדה חשמלי אחיד ושדה מגנטי אחיד שכיוונו החוצה מהדף. האלומה נעה בין הלוחות במקביל להם, ימינה ובאלכסון כלפי מטה במישור הדף. הלוח נמצא מעל מסלול האלומה, והלוח מתחתיו. האלומה עוברת בין הלוחות בלי לשנות כיוון, וממשיכה בקו ישר עד שהיא פוגעת במסך שניצב לתנועתה, בנקודה . הכבידה זניחה.
ב. הפרש הפוטנציאלים בין הלוחות הוא , והמרחק ביניהם . חשבו את גודל השדה החשמלי בין הלוחות, וציינו את כיוונו: מהלוח ללוח או להפך.
ג. חשבו את גודל השדה המגנטי .
ד. מפסיקים את . האלומה משנה כיוון, יוצאת מבין הלוחות בלי לפגוע בהם ופוגעת במסך בנקודה אחרת. קבעו אם גודל המהירות של הפרוטונים בפגיעה במסך עכשיו קטן מגודל המהירות בפגיעה ב-, גדול ממנו או שווה לו. נמקו.
1. ב, גודל: לפי , בגודל: .
2. ב, כיוון הכוח המגנטי: כלל יד ימין למטען חיובי: האצבעות בכיוון המהירות (ימינה ומטה), השדה (החוצה מהדף) יוצא מכף היד, והאגודל מצביע בניצב ללוחות, אל הלוח .
3. ב, כיוון השדה: האלומה נעה בקו ישר, ולכן : הכוח החשמלי מכוון אל הלוח . הפרוטונים חיוביים, ולכן השדה החשמלי בכיוון הכוח: מהלוח ללוח .
4. ג: הכוחות שווים בגודלם: , ולכן .
5. ד, כשהשדה פעל: הפרוטונים נעו בניצב לשדה החשמלי, ולכן הכוח החשמלי לא עשה עליהם עבודה, וגם הכוח המגנטי לא עושה עבודה. גודל המהירות ב- נשאר .
6. ד, בלי : פועל רק הכוח החשמלי, והאלומה מתעקמת בכיוון שלו (אל ). לכן הוא עושה עליה עבודה חיובית, והאנרגיה הקינטית גדלה. אחרי הלוחות אין כוח, והמהירות לא משתנה עד המסך: גודל המהירות בפגיעה גדול יותר.
ב. , מהלוח ללוח . ג. . ד. גדול יותר.
דוגמה ב - ציקלוטרון: זמן חצי הקפה ושדה מגרף
בציקלוטרון שני חצאי עיגול ו-, ובהם שדה מגנטי אחיד , ניצב למסלול. ביניהם אזור שבו שדה חשמלי שמאיץ את החלקיקים בכל מעבר. מסת הפרוטון .
ב. הוכיחו כי זמן התנועה של פרוטון בחצי העיגול שווה לזמן התנועה שלו בחצי העיגול .
ג. חוקרים מדדו את גודל מהירות הפרוטון מרגע כניסתו ל-, דרך האזור , ועד יציאתו מ-. בגרף: עד המהירות קבועה, ; מ- עד היא עולה באופן קווי ל-; ומ- עד היא קבועה שוב. חשבו בעזרת הגרף את גודל השדה המגנטי .
1. ב, הרדיוס: בחצי עיגול פועל רק הכוח המגנטי, ניצב למהירות וקבוע בגודלו, ולכן התנועה מעגלית קצובה. לפי עם : , ולכן .
2. ב, הזמן: בחצי עיגול הפרוטון עובר דרך במהירות קבועה : .
3. הביטוי לא תלוי במהירות וברדיוס, ו- שווה בשני חצאי העיגול. לכן : ב- הפרוטון מהיר יותר, אבל גם המסלול שלו ארוך יותר באותו יחס.
4. ג, קריאת הגרף: המהירות קבועה בחצאי העיגול ועולה רק ב-. לכן התנועה ב- נמשכה (וגם ב-, מ- עד ).
5. ג, חישוב: מ-: .
ב. לא תלוי במהירות, ו- שווה בשני חצאי העיגול, ולכן . ג. .