בגרות באזרחות 34281 - חורף 2021

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את הזכות שנפגעת לטענת התושבים ולהגדיר אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: לטענת תושבי מפרץ חיפה נפגעת הזכות לחיים ולביטחון (שלמות הגוף).
הצגה:
– הזכות לחיים ולביטחון היא זכות טבעית. לכל אדם יש זכות לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית, ואסור לפגוע בחייו ובגופו.
– על המדינה מוטלת חובה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים.
(בישראל הזכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו".)
ציטוט: "תושבים המתגוררים באזור מתלוננים כבר זמן רב על מפגעי ריח בלתי נסבלים ועל זיהום המים. לדבריהם, כל אלה גורמים לתחלואה רבה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "כמו כן התושבים מזהירים כי בכמה מן המפעלים יש מכלי דלק ענקיים שעלולים להתפוצץ במקרה של תקלה, ובכך לסכן את תושבי האזור.")
הסבר: לפי ההגדרה, לכל אדם יש זכות לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית. התושבים מסבירים שזיהום האוויר והמים שגורמים המפעלים מביא לתחלואה רבה – כלומר לפגיעה פיזית בגופם ובבריאותם. גם מכלי הדלק הענקיים, שעלולים להתפוצץ, יוצרים חשש מתמיד לפגיעה בחייהם של תושבי האזור. לכן, לטענתם, נפגעת זכותם לחיים ולביטחון.
(אפשר לקשר גם לרכיב השני בהגדרה: המדינה, שמחויבת להגן על החיים בשטחה מפני פגיעה בידי אחרים, אינה ממלאת את חובתה להגן על התושבים מפני המפגעים שיוצרים המפעלים.)

טעות נפוצה: לא להציג את כל רכיבי ההגדרה – גם הזכות לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית, וגם חובת המדינה להגן על החיים בשטחה. טעות נוספת: לא לצטט נכון, או לצטט ואז לחזור במילים אחרות על הציטוט בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה. בהסבר צריך לצטט את המשפט המתאים ולקשר בינו ובין הרכיב המתאים בהגדרה (למשל: תחלואה = פגיעה פיזית).

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: שני רכיבים – הזכות לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית (אין לפגוע בחייו ובגופו של אדם), וחובת המדינה להגן על החיים בשטחה מפני פגיעה בידי אחרים. בהסבר: הזיהום שגורם לתחלואה / מכלי הדלק שעלולים להתפוצץ = חשש מפגיעה פיזית בחייהם של התושבים.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את הזכות של המבקרים שנפגעת לטענתם ולהגדיר אותה; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: לטענת המבקרים נפגעת הזכות לחופש התנועה (הנגזרת מן הזכות לחירות).
הצגה: חופש התנועה הוא זכותו של כל אדם לנוע כרצונו ובאופן חופשי ממקום למקום, להימצא בכל מקום, ולצאת מן המדינה ולהיכנס אליה. זו אחת החירויות הנגזרות מן הזכות לחירות.
ציטוט: "שומרים מטעם הנהלת הקיבוץ עמדו בשער ומנעו ממבקרים ומתושבים של יישובים סמוכים להיכנס לקיבוץ כדי להגיע לקטע הנחל."
(ציטוט אפשרי נוסף: "הם טענו כי השומרים שמונעים מהם את הגישה לנחל פוגעים באחת מזכויות היסוד שלהם.")
הסבר: לפי ההגדרה, לכל אדם יש זכות לנוע באופן חופשי ממקום למקום ולהימצא בכל מקום. השומרים מנעו מן המבקרים להיכנס לקיבוץ ולהגיע לקטע הנחל – כלומר הם מנעו מהם לנוע באופן חופשי אל המקום שבו רצו להימצא. לכן, לטענת המבקרים, נפגע חופש התנועה שלהם.

שימו לב: כדאי לציין את הזכות הספציפית – חופש התנועה – ולא להסתפק בזכות הכללית לחירות, ולהציג את רכיבי חופש התנועה עצמו.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: לנוע כרצונו ובאופן חופשי ממקום למקום / להימצא בכל מקום / לצאת מן המדינה ולהיכנס אליה. בהסבר: מניעת הכניסה והגישה לנחל = פגיעה בזכות לנוע באופן חופשי ממקום למקום ולהימצא בכל מקום.

מה נדרש: "הציגו את שתי ההצדקות" – להציג כל הצדקה: הכללה (מהי ההצדקה) ודוגמה מלאה אחת לפחות מתוך הכרזת העצמאות. שניים–שלושה משפטים לפחות לכל הצדקה.

תשובה מלאה – הצדקה היסטורית:
הכללה: הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל שנשענת על הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ועל אירועים היסטוריים.
דוגמאות מן ההכרזה:
– בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, ובה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים (התנ"ך).
– בתקופת הגלות שמר העם אמונים לארץ, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב אליה.
– בדורות האחרונים שבו היהודים בהמוניהם לארצם (חלוצים, מעפילים ומגינים), והקימו יישוב גדול ומבוסס.
– השואה הוכיחה מחדש את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל.
– היישוב העברי השתתף במלחמת העולם השנייה לצד האומות השוחרות חירות ושלום, וקנה לו בכך את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

מה הבודק מחפש: הכללה (קשר היסטורי ואירועים היסטוריים) + דוגמה מלאה אחת לפחות (או שתי דוגמאות מלאות).

תשובה מלאה – הצדקה בין־לאומית (משפטית):
הכללה: הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל שנובעת מהכרה בין־לאומית בזכותו של העם היהודי למדינה בארץ ישראל – כלומר מהחלטות רשמיות של מדינות ושל גופים בין־לאומיים.
דוגמאות מן ההכרזה:
– הצהרת בלפור (1917), שבה הכירה בריטניה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל.
– כתב המנדט שנתן חבר הלאומים (1922), שאישר את הצהרת בלפור ונתן תוקף בין־לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לארץ ישראל ולזכותו להקים מחדש את ביתו הלאומי.
– החלטת עצרת האומות המאוחדות מ־29 בנובמבר 1947 (החלטה 181), שחייבה הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ההכרזה מדגישה שהכרה זו של האומות המאוחדות "אינה ניתנת להפקעה".

טעות נפוצה: להציג את שתי ההצדקות בלי הכללה – רק רשימת אירועים – או לבלבל ביניהן (למשל לכתוב את החלטת האו"ם כהצדקה היסטורית). כדאי לזכור: הצדקה היסטורית = הקשר והאירועים בתולדות העם; הצדקה בין־לאומית = הכרה רשמית של מדינות וגופים בין־לאומיים. (בהכרזה מופיעה גם הצדקה שלישית – הזכות הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית – אבל השאלה אינה מבקשת אותה.)

מה הבודק מחפש: הכללה (הכרה בין־לאומית / החלטות רשמיות) + דוגמה מלאה אחת לפחות: הצהרת בלפור, כתב המנדט, החלטת האו"ם (181).

מה נדרש: להציג את המאפיין "יחסית" – להסביר מה פירושו בשיטת הבחירות לכנסת, ולא רק לחזור על שמו.

תשובה מלאה:
– שיטת הבחירות בישראל היא יחסית: כל רשימת מועמדים מקבלת מספר מושבים (מנדטים) בכנסת, מתוך 120, ביחס לשיעור הקולות שקיבלה בבחירות. למשל, רשימה שקיבלה כרבע מן הקולות תקבל כרבע מן המושבים – כ־30 מנדטים.
– רק רשימה שעברה את אחוז החסימה – שיעור מסוים מקולות המצביעים, כיום 3.25% מן הקולות הכשרים – זוכה בייצוג בכנסת. המושבים מחולקים בין הרשימות שעברו את אחוז החסימה, ביחס למספר הקולות שקיבלה כל אחת מהן.
– הבחירות בישראל ארציות: כל המדינה היא אזור בחירה אחד, ולכן כל הקולות של כל רשימה, מכל רחבי הארץ, נספרים יחד.
– כך הכנסת משקפת במידה רבה את מגוון הדעות והקבוצות בציבור.

טעות נפוצה: לכתוב ש"כל אחד מקבל קול שווה" – זה המאפיין "שוות", ולא "יחסית". המאפיין "יחסית" עוסק ביחס בין מספר הקולות שקיבלה רשימה לבין מספר המושבים שהיא מקבלת בכנסת.

מה הבודק מחפש: היחס בין שיעור הקולות שקיבלה רשימה לבין מספר המושבים שלה בכנסת; אחוז החסימה כתנאי לייצוג (רכיב משלים).

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהו ההסדר, מתי ובין מי הושג, מה מטרתו ובאילו סוגיות הוא עוסק. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה: הסדר הסטטוס קוו הוא הסדר בענייני דת ומדינה שהושג ערב הקמת המדינה. יסודו במכתב ששלחה הנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל בשנת 1947. זהו הסדר בין דתיים לחילונים, ומטרתו להסדיר את המחלוקות בענייני דת ומדינה, למנוע את העמקתן ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. ההסדר עוסק בארבע סוגיות מרכזיות:
1. השבת תהיה יום המנוחה הרשמי במדינה (ליהודים).
2. במטבחים של מוסדות ממלכתיים תישמר הכשרות.
3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה.
4. לזרם החינוך החרדי תינתן אוטונומיה.
משמעות השם "סטטוס קוו" היא "המצב הקיים": ההסדר שימר בענייני דת ומדינה את המצב שהיה קיים ערב קום המדינה.

טעות נפוצה: לכתוב רק "שמירה על המצב הקיים" בלי לפרט בין מי ומי הושג ההסדר ובאילו סוגיות הוא עוסק.

מה הבודק מחפש: מועד (ערב הקמת המדינה, 1947) ובין מי (דתיים וחילונים); המטרה (הסדרת מחלוקות דת ומדינה ואפשרות לחיים משותפים); ארבע הסוגיות.

מה נדרש: "הצג אחת מן הדרכים" – לבחור דרך אחת (מעצר מנהלי או חקיקת חירום) ולהציג אותה עם כל רכיביה. בכל תשובה יש לכתוב לפחות שניים–שלושה משפטים.

תשובה מלאה:
עונים על אחת משתי הדרכים. להלן הצגה של כל אחת מהן:

אפשרות א – מעצר מנהלי:
– מהו המעצר: מעצר מנהלי הוא מעצר מניעתי של אדם, שנעשה בלי הליך פלילי רגיל נגדו – כלומר בלי כתב אישום ובלי משפט, וגם בלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי. ההחלטה מתקבלת בצו של גורם מוסמך ברשות המבצעת, ולא בפסק דין, ולעיתים קרובות היא מבוססת על חומר מודיעיני חסוי.
– מטרה: המעצר אינו נועד להעניש על מעשה שנעשה בעבר, אלא למנוע פגיעה עתידית בביטחון המדינה או בביטחון הציבור – כלומר להגן על הזכות לחיים ולביטחון של אזרחי המדינה מפני אדם שעלול לסכן אותם.
– מגבלות: מאחר שמעצר מנהלי פוגע קשות בזכויות האדם – בזכות לחירות ובזכות להליך הוגן – הוא נתון לביקורת רבה, ולכן חלות עליו הגבלות בחוק. בישראל הסמכות לעצור אדם במעצר מנהלי לפרק זמן ארוך נתונה לשר הביטחון בלבד, בתקופה שבה הוכרז מצב חירום. הצו תקף לתקופה של עד שישה חודשים, וניתן להאריך אותו. המעצר נתון לביקורת שיפוטית: העצור מובא תוך 48 שעות לפני נשיא בית משפט מחוזי, המעצר נבחן מחדש מעת לעת (לפחות פעם בשלושה חודשים), ואפשר לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

אפשרות ב – חקיקת חירום (תקנות שעת חירום):
– מה היא: הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום (תקנות שעת חירום).
– מטרה: התקנות נועדו להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים.
– ייחודן: אף שתקנות שעת חירום הן חקיקה של הרשות המבצעת (ולא של הכנסת), הן יכולות לשנות חוק, להשעות את תוקפו או לקבוע בו תנאים – פרט לחוקים מוגנים: למשל, אין בכוחן לשנות את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (אם כי בזמן מצב חירום מותר להגביל מכוחן זכויות לפי חוק יסוד זה, לתכלית ראויה, ולתקופה ובמידה שאינן עולות על הנדרש), את חוק יסוד: חופש העיסוק או את חוק יסוד: הכנסת.
– מגבלות: לפי חוק יסוד: הממשלה, אפשר להתקין תקנות שעת חירום רק כאשר הוכרז במדינה מצב חירום (בידי הכנסת). ההכרזה תקפה לתקופה של עד שנה, ובפועל מאז קום המדינה הכנסת מחדשת אותה מדי פעם. תוקפן של התקנות פוקע לאחר שלושה חודשים לכל היותר, אלא אם הוארך בחוק של הכנסת; מותר להתקין אותן רק במידה שמצב החירום מחייב זאת; ואין בכוחן למנוע פנייה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.

טעות נפוצה: לבלבל בין מעצר מנהלי ובין מעצר עד תום ההליכים (שהוא מעצר של נאשם שכבר הוגש נגדו כתב אישום), או בין חקיקת חירום ובין חקיקת משנה רגילה – תקנות רגילות אינן יכולות לסתור חוק, ואילו תקנות שעת חירום יכולות לשנות חוק. טעות נוספת: להציג רק את הפגיעה בזכויות, בלי להסביר מהי הדרך ומה מטרתה.

מה הבודק מחפש: במעצר מנהלי – שלושה רכיבים: (1) מהו המעצר: מעצר מניעתי ללא הליך פלילי רגיל, גם בלי שהעצור מואשם בעבירה; (2) מטרה: מניעת פגיעה בביטחון המדינה או הציבור; (3) מגבלות: סמכות שר הביטחון, תקופה של עד שישה חודשים שניתנת להארכה, וביקורת שיפוטית. בחקיקת חירום – שלושה רכיבים, ושניים מהם חובה: הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום (חובה); מטרתן – הגנה על המדינה, על ביטחון הציבור ועל האספקה והשירותים החיוניים; ייחודן – הן יכולות לשנות חוק, פרט לחוקים מוגנים (חובה); ואפשר להוסיף שאפשר להתקינן רק כשהוכרז מצב חירום.

מה נדרש: "הצג נקודת דמיון אחת והבדל אחד" – שאלת השוואה. נקודת הדמיון צריכה להיות נכונה לשני סוגי העבריינות יחד, ולא לכל סוגי העבריינות; ההבדל צריך להיות לפי קריטריון אחד, ושני המושגים מוצגים זה מול זה ("ואילו", "לעומת").

תשובה מלאה:
נקודת דמיון – המניע: גם בעבריינות פלילית רגילה וגם בעבריינות שלטונית אישית המניע לעבירה הוא אינטרס אישי – טובת הנאה לעבריין עצמו (או למקורביו), למשל רווח כספי.
(נקודות דמיון אפשריות נוספות: בשני הסוגים מבצע העבירה אינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו – הוא פועל בהסתר ומנסה להימנע מעונש; בשני הסוגים החברה רואה בעבירה תופעה שלילית, והמדינה מפעילה נגדה אמצעי אכיפה – חקירה, העמדה לדין וענישה.)
הבדל – מבצע העבירה: בעבריינות פלילית רגילה מבצע העבירה יכול להיות כל אדם, ואילו בעבריינות שלטונית אישית מבצע העבירה הוא נושא משרה ציבורית – נבחר ציבור (כמו שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית) או עובד ציבור – והוא מבצע אותה במסגרת מילוי תפקידו, תוך ניצול לרעה של כוחו, מעמדו וסמכויותיו (למשל לקיחת שוחד, מעילה בכספי ציבור או מינויים פסולים).
(הבדל אפשרי נוסף – יחס החברה והסכנה שבעבירה: עבריינות פלילית רגילה מסכנת את הסדר הציבורי ואת שלום הציבור, ואילו עבריינות שלטונית מסכנת במיוחד את אמון הציבור ברשויות השלטון ואת עקרון שלטון החוק.)

טעות נפוצה: לכתוב כנקודת דמיון "בשניהם יש עבירה על החוק". עבירה על החוק קיימת בכל סוגי העבריינות, ולכן היא אינה מאפיינת דווקא את שני הסוגים האלה. טעות נוספת: בעבריינות השלטונית האישית לא לכתוב את ניצול המעמד של נושא המשרה הציבורית. וגם: לכתוב את ההגדרה של כל סוג בנפרד בלי להשוות ביניהם.

מה הבודק מחפש: נקודת דמיון אחת שנכונה לשני הסוגים (המניע – אינטרס אישי / אי־נכונות לשאת בתוצאות / יחס שלילי ואכיפה מצד המדינה), והבדל אחד לפי קריטריון ברור (מבצע העבירה: כל אדם, ואילו בעבריינות שלטונית – נושא משרה ציבורית תוך ניצול מעמדו), עם מילות השוואה.

מה נדרש: "הציגו את המחלוקת" – להציג את שני הצדדים ואת הנימוק של כל צד.

תשובה מלאה: חקיקה דתית היא חקיקה של הכנסת שמבוססת על ההלכה היהודית או שנותנת לה תוקף בחוק (למשל: נישואין וגירושין של יהודים בבתי הדין הרבניים, חוק חג המצות, השבת כיום מנוחה בחוק שעות עבודה ומנוחה). בחברה הישראלית יש מחלוקת בשאלה אם לשלב חקיקה כזו בחוקי המדינה:
– התומכים בשילוב חקיקה דתית רואים בה אמצעי לעיצוב דמותה של ישראל כמדינה בעלת ערכים יהודיים דתיים ולאומיים במרחב הציבורי, כלומר לעיצוב אופייה היהודי של המדינה. לדעתם החקיקה גם מאפשרת לציבור הדתי לקיים אורח חיים על פי ההלכה ולהשתלב בחברה בישראל.
– המתנגדים לשילוב חקיקה דתית שואפים לעצב את ישראל כמדינה ליברלית חילונית. הם אינם רוצים חקיקה שמבוססת על ההלכה, משום שלדעתם היא עלולה לפגוע בזכויות מסוימות, לגרום לכפייה דתית על מי שאינו דתי, ואף להביא להשנאת הדת.

מה הבודק מחפש: שני הצדדים במחלוקת, ולכל צד הנימוק שלו (עיצוב האופי היהודי של המדינה לעומת מדינה ליברלית חילונית, חשש מכפייה ומפגיעה בזכויות).

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהי תרבות פוליטית דמוקרטית, דוגמאות לביטוייה (שתיים לפחות), ותרומתה.

תשובה מלאה: תרבות פוליטית־דמוקרטית היא מכלול של ערכים, אמונות וצורות התנהגות של אזרחים, שמבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה. ביטויים לה הם, למשל, רמה גבוהה של השתתפות בבחירות ושל מעורבות אזרחית, קבלת הכרעת הרוב, הכרה בשלטון החוק, והפנמת ערכים כמו פלורליזם וסובלנות. תרבות פוליטית דמוקרטית, והחינוך אליה, מחזקים את היציבות של המדינה הדמוקרטית.

טעות נפוצה: להגדיר את המושג באופן כללי ("תרבות של דמוקרטיה") בלי הרכיבים: ערכים, אמונות והתנהגות שמבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה, ודוגמאות.

מה הבודק מחפש: ערכים, אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה; שתי דוגמאות; תרומה ליציבות המדינה הדמוקרטית.

מה נדרש: "הציגו את שיטת" – מאפייני השיטה (שניים לפחות, מוסברים).

תשובה מלאה: בשיטת ממשל נשיאותי (כמו בארצות הברית) הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת, והוא גם ראש המדינה. הנשיא נבחר בבחירות ישירות (או כמעט ישירות) בידי האזרחים, ובנפרד הם בוחרים גם את חברי הפרלמנט (בארצות הברית – הקונגרס). הנשיא ממנה בעצמו את חברי הרשות המבצעת (השרים), והם אחראים בפניו ולא בפני הפרלמנט; הם אינם חברי הפרלמנט. הנשיא אינו יכול לפזר את הפרלמנט, והפרלמנט אינו יכול להפיל את הנשיא בהצבעת אי־אמון (הדחה אפשרית רק בהליך מיוחד בשל עבירות חמורות). לנשיא יש סמכויות ייחודיות: הטלת וטו על חוקים שהפרלמנט חוקק, פיקוד עליון על הצבא, ומינוי שופטים לבית המשפט העליון (באישור הסנאט).

מה הבודק מחפש: שניים לפחות מן המאפיינים: הנשיא ראש הרשות המבצעת; נבחר ישירות ובנפרד מן הפרלמנט; ממנה את חברי הרשות המבצעת, שאחראים בפניו; אין פיזור הפרלמנט ואין הפלת הנשיא בהצבעת אי־אמון; סמכויות ייחודיות (וטו, מפקד הצבא, מינוי שופטים).

מה נדרש: להציג תפקיד אחד של ראש הרשות המקומית ותפקיד אחד של מועצת הרשות המקומית – כל אחד מוסבר במשפט מלא.

תשובה מלאה:
תפקיד של ראש הרשות המקומית: ראש הרשות (ראש העירייה או ראש המועצה) נבחר בבחירות ישירות בידי תושבי הרשות. ראש הרשות וסגניו הם הגוף המבצע של הרשות המקומית: ראש הרשות אחראי על ניהול ענייני הרשות, על מינוי עובדים ועל הפעלתם, והוא אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה.
תפקיד של מועצת הרשות המקומית: מועצת הרשות היא בית הנבחרים המקומי – חבריה נבחרים בידי תושבי הרשות בבחירות רשימתיות ויחסיות. המועצה משמשת כגוף מחוקק של הרשות: היא מתקינה חוקי עזר החלים על תושבי הרשות. היא גם מתווה את מדיניות הרשות, מנחה את ראש הרשות ומבקרת את פעולותיו – למשל, היא מאשרת את תקציב הרשות, ופועלות בה ועדות שונות.

טעות נפוצה: לא לענות, או לענות באופן חלקי, על תפקיד ראש הרשות ועל תפקיד המועצה – למשל לכתוב רק "ראש הרשות מנהל את העיר" בלי לפרט שהוא הגוף המבצע שאחראי לביצוע החלטות המועצה, או לבלבל בין תפקידי שני הגופים.

מה הבודק מחפש: תפקיד אחד של ראש הרשות (הגוף המבצע; ניהול ענייני הרשות, מינוי עובדים והפעלתם; ביצוע החלטות המועצה) ותפקיד אחד של המועצה (בית הנבחרים המקומי; גוף מחוקק – חוקי עזר; התוויית מדיניות, הנחיה וביקורת).

מה נדרש: "הצג את שני התפקידים" – שני תפקידים שונים, כל אחד מוסבר במשפט מלא.

תשובה מלאה:
תפקיד ראשון – ייעוץ משפטי לממשלה: היועץ המשפטי לממשלה מייעץ לממשלה ולמשרדי הממשלה בענייני משפט, ונותן להם חוות דעת משפטיות. חוות דעתו לגבי פירוש החוק מחייבת את הרשות המבצעת (כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת). כך הוא משמש "שומר סף": הוא בודק אם פעולות הממשלה והצעות החוק שלה חוקיות, ומונע פעולות שאינן חוקיות.
תפקיד שני – ייצוג המדינה בבתי המשפט: היועץ המשפטי לממשלה מייצג את המדינה ואת רשויותיה בבתי המשפט, ובהם בעתירות לבג"ץ נגד הממשלה. הוא רשאי לסרב להגן על פעולה שהוא סבור שאינה חוקית.
תפקיד נוסף שאפשר להציג – עומד בראש התביעה הכללית: הוא קובע את מדיניות התביעה ומפקח על גופי התביעה, ומחליט על העמדה לדין במקרים מסוימים – למשל, הגשת כתב אישום נגד חבר כנסת טעונה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
(היועץ המשפטי לממשלה ממונה על ידי הממשלה מקרב מועמדים שמציעה ועדה מקצועית־ציבורית, כדי לשמור על עצמאותו.)

טעות נפוצה: לבלבל בין היועץ המשפטי לממשלה ובין מבקר המדינה או נציב תלונות הציבור. היועץ המשפטי לממשלה פועל בתוך הרשות המבצעת ומייעץ לה, ואילו מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת ומבקר את הרשות המבצעת מבחוץ.

מה הבודק מחפש: שני תפקידים שונים, כל אחד מוסבר (ייעוץ משפטי מחייב / ייצוג המדינה בבתי המשפט / ראש התביעה הכללית / שמירה על שלטון החוק).

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את הגישה", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבר כיצד גישה כלכלית־חברתית זו באה לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הגישה הסוציאל־דמוקרטית היא גישה כלכלית־חברתית שעוסקת ביחסים בין המדינה ובין הפרט בתחום הכלכלי־חברתי.
– ערך מרכזי: הגישה מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת את הסולידריות ואת צמצום הפערים.
– אחריות המדינה: במקרה הצורך, הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, שמחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם.
– מידת מעורבות המדינה: המדינה מעורבת בתחום החברתי־כלכלי במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה, ותמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים.

ציטוט: "אני סבור כי על המדינה להעדיף ייצור מקומי על פני ייבוא של תוצרת חוץ, להגן על העובדים השכירים ולספק תמיכה כלכלית ראויה לעצמאים."
(ציטוט אפשרי נוסף: "כמו כן על המדינה להגדיל את היקף השירותים שהיא מעניקה לתושבים ולצמצם את היקף השירותים שהיא מעבירה לידי גופים פרטיים ועמותות.")

הסבר: הכותב עוסק בפן הכלכלי – בדרך שבה המדינה צריכה להתמודד עם המשבר הכלכלי. לדעתו, המדינה צריכה להתערב בשוק: להעדיף ייצור מקומי על פני ייבוא, ולא להשאיר את התחרות לכוחות השוק החופשי; להגן על העובדים השכירים; ולספק תמיכה כלכלית לעצמאים שנפגעו מן המשבר. אלה דוגמאות למעורבות רבה של המדינה בתחום הכלכלי־חברתי, וגם ביטוי לאחריות המדינה כלפי מי שנפגע ונזקק לסיוע – רכיבים מרכזיים בגישה הסוציאל־דמוקרטית. (אם בוחרים בציטוט השני: הגדלת היקף השירותים שהמדינה עצמה מעניקה לתושבים, וצמצום ההעברה של שירותים לגופים פרטיים – כלומר הימנעות מהפרטה – הם ביטוי למעורבות רבה של המדינה ולהענקת שירותים חברתיים.)

טעות נפוצה: לצטט משפט כללי שלפיו "על הממשלה לנקוט צעדים לפתרון בעיות אלה". גם בגישה הליברלית המדינה נוקטת צעדים, ולכן משפט כזה אינו מבטא דווקא את הגישה הסוציאל־דמוקרטית; צריך לצטט את הצעדים עצמם, שמבטאים מעורבות רבה של המדינה. טעות נוספת: לקשר לרכיב של צמצום פערים או שוויון כלכלי – בקטע אין התייחסות לרכיב זה, אלא רק לאחריות המדינה ולמעורבותה בכלכלה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה שלושה רכיבים: הערך המרכזי (שוויון חברתי־כלכלי לפני חירות כלכלית / סולידריות וצמצום פערים); אחריות המדינה כלפי החלש; מעורבות רבה של המדינה בתחום החברתי־כלכלי, עם דוגמאות (שתי דוגמאות יכולות לבוא במקום ההכללה). בהסבר: הקישור בין העדפת ייצור מקומי / הגנה על השכירים / תמיכה בעצמאים / הגדלת השירותים ובין המעורבות הרבה של המדינה בכלכלה (או אחריותה כלפי מי שנפגע).

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את העמדה", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע), על שני חלקיה: הצד היהודי־אתני־תרבותי והצד הדמוקרטי. החלק השני – "הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיבים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– המדינה היא מדינת הלאום של העם היהודי: היא מממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במדינה ריבונית משלו, ככל עם ועם.
– הלאום מוגדר על בסיס אתני־תרבותי: בני הלאום מתלכדים סביב יסודות משותפים של מוצא, היסטוריה, תרבות, שפה ולעיתים גם דת. לכן אין חפיפה בין ההשתייכות ללאום ובין האזרחות – יהודי התפוצות הם חלק מן הלאום, ואילו אזרחים בני המיעוטים אינם חלק ממנו.
– אופייה היהודי של המדינה בא לידי ביטוי במרחב הציבורי ובחקיקה: בסמלי המדינה, בשפה העברית, בלוח השנה העברי ובחגים, בחוק השבות ובזיקה ליהודי התפוצות. לפי עמדה זו יש לשמור על רוב יהודי במדינה, כדי שאופייה היהודי יישמר בדרך דמוקרטית.
– המדינה היא גם דמוקרטית: כל אזרחיה, ובהם בני המיעוטים, זכאים לשוויון מלא בזכויות האזרח והאדם. בני המיעוטים זכאים גם לזכויות קבוצתיות־תרבותיות – לשמור על שפתם, דתם, תרבותם ומערכת החינוך שלהם – אבל המדינה אינה מדינת הלאום שלהם, ואין להם בה זכות להגדרה עצמית לאומית.

ציטוט: "ישראל היא מדינה יהודית והיא מבוססת על הערכים והמסורת של העם היהודי, אך בצד היותה יהודית היא גם מחויבת לזכויותיהם של כל האזרחים החיים בה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "לדעתי, יש לחזק את המחויבות הזאת ולשתף את האזרחים הערבים שותפות מלאה בכלכלה ובפוליטיקה.")

הסבר: לפי העמדה, המדינה היא מדינת הלאום של העם היהודי, ואופייה היהודי נשען על יסודות אתניים־תרבותיים משותפים של העם היהודי – היסטוריה, תרבות, מסורת. הכותב קובע ש"ישראל היא מדינה יהודית והיא מבוססת על הערכים והמסורת של העם היהודי" – זה ביטוי לצד היהודי־אתני־תרבותי של העמדה. בה בעת הוא קובע שהמדינה "מחויבת לזכויותיהם של כל האזרחים החיים בה", ומציע לשתף את האזרחים הערבים "שותפות מלאה בכלכלה ובפוליטיקה" – זה ביטוי לצד הדמוקרטי של העמדה: שוויון מלא בזכויות לכל אזרחי המדינה, ובהם בני המיעוטים. השילוב בין שני החלקים – מדינה יהודית שמבוססת על ערכי העם היהודי ומסורתו, שמחויבת גם לשוויון זכויות לכל אזרחיה – הוא העמדה של מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית דמוקרטית.

טעות נפוצה: להגדיר את העמדה באופן חלקי, לצטט באופן חלקי ולקשר באופן חלקי. בשאלה זו יש להתייחס בהצגה, בציטוט ובקישור לשני החלקים: אתנית־תרבותית יהודית, ודמוקרטית. טעות נוספת: לבלבל בין עמדה זו ובין "מדינת כל אזרחיה" (מדינת לאום אזרחית), שבה הלאום מוגדר על פי האזרחות ואין למדינה זיקה מיוחדת לעם היהודי.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: שני רכיבים לפחות – אחד על הלאומיות האתנית־תרבותית היהודית (מדינת הלאום של העם היהודי; ביטוי לאופייה היהודי בסמלים, בשפה, בחוק השבות ובזיקה ליהודי התפוצות) ואחד על הצד הדמוקרטי (מחויבות לשוויון מלא בין כל אזרחיה ללא הבדל השתייכות לאומית, אתנית או דתית; זכויות קבוצתיות לבני המיעוטים). בהסבר: "הערכים והמסורת של העם היהודי" = היסודות האתניים־תרבותיים היהודיים; "מחויבת לזכויותיהם של כל האזרחים" / שיתוף האזרחים הערבים = המחויבות לשוויון מלא לכל האזרחים.

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג שני תפקידים של הכנסת", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבר כיצד אחד מתפקידי הכנסת בא לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרת התפקיד.

תשובה מלאה:
הצגת שני תפקידים:
– ייצוג האזרחים: הכנסת מייצגת את ריבונות העם ואת כלל האזרחים. בבחירות האזרחים בוחרים במפלגות שמבטאות את העמדות האידיאולוגיות ואת האינטרסים שלהם, ולכן בכנסת – במליאה ובוועדות – מיוצגות העמדות והאינטרסים השונים שיש בחברה.
– חקיקה: הכנסת היא הרשות המחוקקת. היא מחוקקת חוקים (חקיקה ראשית), שקובעים את הכללים המחייבים את כל האזרחים ואת כל רשויות השלטון. הכנסת יכולה גם להסמיך בחוק את הממשלה ואת השרים להתקין תקנות (חקיקת משנה), ותקנות אלה אסור שיסתרו את החוק.
(תפקידים אפשריים נוספים: פיקוח וביקורת – מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן, באמצעות האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום. כינון הממשלה – הממשלה נכנסת לכהונתה לאחר שהכנסת הביעה בה אמון, והכנסת מוסמכת גם להביע אי־אמון בממשלה. מינוי בעלי תפקידים – הכנסת בוחרת את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה, וחברי כנסת משתתפים בגופים שבוחרים בעלי תפקידים, כמו הוועדה לבחירת שופטים. רשות מכוננת – הכנסת היא הגוף שאחראי לכינון החוקה של המדינה, באמצעות חקיקת חוקי יסוד.)

בחרתי בתפקיד ייצוג האזרחים.
ציטוט: "באופן זה, בכל אזור במדינה יהיו חברי כנסת שיפעלו למען בוחריהם ויבטאו את האינטרסים והרצונות שלהם, וכך יתחזק הקשר בין הציבור לבין נבחריו"
הסבר: לפי ההגדרה, הכנסת מייצגת את האזרחים: חברי הכנסת מבטאים את העמדות ואת האינטרסים של בוחריהם. הכותב מציע שחלק מחברי הכנסת ייבחרו על פי אזורים, כך שבכל אזור יהיו חברי כנסת "שיפעלו למען בוחריהם ויבטאו את האינטרסים והרצונות שלהם". כלומר לדעתו, הרפורמה תחזק את תפקיד הכנסת כמייצגת של האזרחים ושל האינטרסים השונים שבחברה.

טעות נפוצה: לצטט משפט שאינו מבטא תפקיד של הכנסת – למשל משפט על כך ששיטת הבחירות אינה מאפשרת תמיד להקים ממשלה יציבה, או על המשימות של הממשלה. בקטע זה הציטוט מתאים רק לתפקיד ייצוג האזרחים. טעות נוספת: להציג את התפקידים על פי הקטע במקום על פי מה שלמדת.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: שני תפקידים של הכנסת, כל אחד עם רכיביו (למשל ייצוג: הכנסת מייצגת את האינטרסים ואת העמדות השונות בחברה, האזרחים בוחרים במפלגות שמבטאות את עמדותיהם; חקיקה: חוקים המחייבים את האזרחים ואת רשויות השלטון). בהסבר: חברי הכנסת האזוריים שיפעלו למען בוחריהם ויבטאו את האינטרסים והרצונות שלהם = ייצוג האינטרסים והעמדות של האזרחים.

מה נדרש: "ציין והצג" – לציין את שם חוק היסוד ולהציג אותו: הכללה (מה החוק מעגן) ולפחות סעיף מלא אחד; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לסעיף בחוק.

תשובה מלאה:
ציון: הפנייה לאנשי הקהילה היהודית מתבססת על חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (חוק הלאום, 2018).
הצגה: החוק מעגן את אופייה היהודי של מדינת ישראל (הכללה). עיקרי התוכן שלו:
– עקרונות יסוד (סעיף 1): (א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל. (ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית. (ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
– הקשר עם העם היהודי (סעיף 6): (א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבייה בשל יהדותם או בשל אזרחותם. (ב) המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי. (ג) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
(סעיפים נוספים בחוק: סמלי המדינה – שם המדינה, הדגל, הסמל וההמנון "התקווה"; ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל; עברית היא שפת המדינה, ולשפה הערבית מעמד מיוחד; המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; התיישבות יהודית כערך לאומי; הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה; יום העצמאות וימי הזיכרון; שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; ואין לשנות את חוק היסוד אלא בחוק יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת.)
ציטוט: "בעקבות ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, השרה העומדת בראש משרד התפוצות פנתה לאנשי הקהילה היהודית שם, ואמרה להם כי מדינת ישראל מעוניינת לסייע להם בתחום החינוך היהודי."
(ציטוט אפשרי נוסף: "תוכנית זו תתרום לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל ליהודים ברחבי העולם ולביסוס ייחודה של ישראל בהיותה מדינה יהודית.")
הסבר: לפי סעיף 6 בחוק, המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי, ולשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות. השרה פונה לקהילה יהודית בתפוצות ומציעה לסייע לה בתחום החינוך היהודי – כלומר המדינה פועלת לשימור המורשת היהודית בקרב יהדות התפוצות. התוכנית נועדה גם "לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל ליהודים ברחבי העולם" – וזה שימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי. כך הפנייה מבטאת גם את עקרון היסוד של החוק – מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ("ביסוס ייחודה של ישראל בהיותה מדינה יהודית").

טעות נפוצה: לא לזהות את חוק היסוד (למשל לענות "חוק השבות", שאינו חוק יסוד), או לציין נכון ולא להכיר את ההכללה ואת הסעיפים. יש להכיר את ההכללה שבחוק ולהציג לפחות סעיף מלא אחד, ולא רק כותרת של נושא.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הכללה (החוק מעגן את אופייה היהודי של המדינה / ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) ודוגמה מלאה – סעיף שלם (למשל סעיף עקרונות היסוד או סעיף הקשר עם העם היהודי). בהסבר: הסיוע בחינוך היהודי לקהילה בתפוצות = שימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות / חיזוק הקשר = שימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.

מה נדרש: "ציין והצג" – לבחור בין שני סוגי המדיניות ולהגדיר את הסוג הנכון על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: החלטת המועצה להשכלה גבוהה מתבססת על מדיניות של העדפה מתקנת.
הצגה: העדפה מתקנת היא מתן יחס מועדף (הטבה) לקבוצה שהופלתה בעבר או שנמצאת במצב של נחיתות (קבוצה מקופחת או חלשה), בתחומים כמו ייצוג, תעסוקה, השכלה או מגורים. ההעדפה נועדה לתקן את העוול ולצמצם את הפערים בינה ובין שאר הקבוצות בחברה, כדי להגיע לשוויון מהותי. ההעדפה המתקנת היא אמצעי זמני: היא ניתנת לפרק זמן מסוים, ואמורה להסתיים כשהפערים מצטמצמים.
(יש ויכוח ציבורי על היקף השימוש הראוי במדיניות זו, בין השאר משום שיש הטוענים שהיא יוצרת אפליה כלפי פרטים אחרים.)
ציטוט: "כדי לעודד מוסדות אלה לקדם נשים לתפקידים בכירים, החליטה המועצה להשכלה גבוהה להעניק בכל שנה תגמול כספי לכל מוסד אקדמי שיגדיל את מספר הנשים בתפקידים בכירים."
(ציטוט אפשרי נוסף: "תוכנית זו היא לחמש שנים.")
הסבר: לפי הקטע, שיעור הנשים בתפקידים בכירים באקדמיה נמוך מן השיעור שלהן באוכלוסייה – כלומר נשים הן קבוצה שנמצאת במצב של נחיתות בתחום זה. המועצה להשכלה גבוהה מעודדת את המוסדות לקדם נשים לתפקידים בכירים באמצעות תגמול כספי למוסד שיגדיל את מספרן. זו הטבה שנועדה לקדם את הקבוצה הזאת ולצמצם את הפער – את אי־השוויון – בין נשים לגברים בתפקידים הבכירים באקדמיה. בנוסף, התוכנית היא "לחמש שנים" – וזה הרכיב שלפיו העדפה מתקנת ניתנת לפרק זמן מוגבל, עד לצמצום הפער.

טעות נפוצה: לכתוב "אפליה מתקנת" – זה מונח לא מדויק, שמקבל ניקוד חלקי בלבד (מחצית מן הניקוד על הציון). טעות נוספת: לזהות "הבחנה". הבחנה היא יחס שונה לאדם בגלל שוני רלוונטי שלו לעניין הנדון; כאן ניתנת הטבה כדי לקדם קבוצה שנמצאת במצב של נחיתות ולצמצם פער – וזו העדפה מתקנת. וגם: להציג רק חלק מן הרכיבים (בלי "לפרק זמן מסוים" או בלי מטרת צמצום הפערים).

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה ארבעה רכיבים: הענקת הטבה; לקבוצה מקופחת / מופלית / חלשה; לפרק זמן מסוים; במטרה לצמצם פערים / אי־שוויון. בהסבר: התגמול הכספי לעידוד קידום נשים לתפקידים בכירים = הטבה שנועדה לצמצם את הפער בין נשים לגברים באקדמיה; או: התוכנית לחמש שנים = הטבה לפרק זמן מוגבל, עד לצמצום הפער.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את סוג הזכויות ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: באמצעות הקמת המרכז העולמי למורשת הדרוזים מתממשות זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט).
הצגה:
– זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט) הן זכויות קיבוציות, שניתנות לקבוצה ולא לפרט: לקבוצות אתניות־תרבותיות, לקבוצות דתיות או למיעוטים לאומיים.
– מטרתן לאפשר לקבוצה לשמר את זהותה הייחודית ולהסדיר אותה בצורה מוסדית במדינה. הן באות לידי ביטוי בתחומים כמו שפה, חינוך, תרבות, דת וייצוג כקבוצה. למשל: מערכת חינוך נפרדת המתנהלת בשפת הקבוצה ובהתאם לתרבותה, הכרה בשפת הקבוצה במרחב הציבורי, בתי דין דתיים משלה בענייני המעמד האישי, והכרה בחגיה כימי מנוחה.
– המדינה היא שקובעת את היקף הזכויות הקבוצתיות שהיא מעניקה ואת מידת התמיכה המוסדית בהן. בכך הן שונות מזכויות הפרט של בני המיעוט (כמו שוויון וחופש הדת), שהן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה.
ציטוט: "המרכז יוקם בישראל ויתוקצב מתקציב המדינה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "במרכז זה יפעלו ספרייה ומוזאון ויוצגו בהם אוספים ופריטים היסטוריים, וכן תיערך בו פעילות להעמקת הידע על העדה הדרוזית ומורשתה.")
הסבר: המרכז מוקם עבור העדה הדרוזית כקבוצה – מיעוט אתני־דתי בישראל – ולא עבור פרט מסוים. המדינה מקצה לו תקציב, כלומר היא קובעת את מידת התמיכה המוסדית שהיא מעניקה לזכות הקבוצתית. בנוסף, הספרייה, המוזיאון והפעילות להעמקת הידע על העדה ומורשתה נועדו לשמר את הזהות התרבותית הייחודית של הדרוזים ולתת לה ביטוי מוסדי בתחום התרבות.

טעות נפוצה: לציין נכון את סוג הזכויות אך לא לדעת להגדיר אותו – בלי מטרת הזכויות הקבוצתיות (שימור הזהות הייחודית של הקבוצה בצורה מוסדית) ובלי הרכיב שהמדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן. טעות נוספת: לבלבל בין זכויות קבוצתיות ובין הזכות לחופש הדת כזכות אדם של כל פרט.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה שלושה רכיבים: (1) זכויות הניתנות לקבוצה (אתנית־תרבותית / מיעוט לאומי); (2) מטרתן – הסדרה מוסדית ושימור של הזהות הייחודית, עם שתי דוגמאות לתחומים (שפה, חינוך, תרבות, ייצוג); (3) המדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן. בהסבר: הקמת המרכז ותקצובו בידי המדינה = התמיכה המוסדית של המדינה בקבוצת מיעוט; הספרייה, המוזיאון והפעילות להעמקת הידע = שימור הזהות התרבותית הייחודית.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני תומך/ת בקיום הפגנות המוניות ללא הגבלה על מספר המשתתפים גם בזמן מגפת הקורונה.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת להצעה שנשיא בית המשפט העליון ייבחר בידי הכנסת, ולא כפי שהוא ממונה כיום.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.