בגרות באזרחות 34281 - חורף 2021, מועד נבצרים
אזרחות – שאלון 34281 · חורף, מועד נבצרים · 20 שאלות · 2:30 שעות
בחינת הבגרות באזרחות, חורף 2021, מועד נבצרים, כל 20 השאלות כמו בשאלון, והקטעים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
שים לב: בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות.
יש לענות על השאלות על פי הנחיות אלה.
הוראות לנבחן
א. משך הבחינה: שעתיים וחצי.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה ארבעה פרקים.
פרק ראשון – (14×1) – 14 נקודות
פרק שני – (10×2) + (14×1) – 34 נקודות
פרק שלישי – (13×2) – 26 נקודות
פרק רביעי – (13×2) – 26 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראות מיוחדות: אין.
כתוב במחברת הבחינה בלבד. רשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
בהצלחה!
פרק ראשון (14 נקודות)
ענה על שני סעיפים מן השאלות 1–2 (לכל סעיף – 7 נקודות).
אפשר לבחור בסעיף אחד מכל שאלה או בשני סעיפים מאותה השאלה.
שאלה 1 · הממצאים הארכאולוגיים בתוואי הכביש
השאלה זהה לשאלה 1 בשאלון 34281 (קיץ 2018).
ציין והצג את סוג הלאומיות (אתנית־תרבותית או אזרחית־פוליטית), שעליו התבססה הדרישה של הארכאולוגים.
הסבר כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
ציין והצג את הזכות שמשרד התחבורה ביקש לממש בתכנון הכביש.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
לאומיות אתנית־תרבותית. הצגה: השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במדינה ריבונית או לניהול עצמי בתוך מדינה אחרת; מבוססת על יסודות משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים דת; אין בהכרח חפיפה בין לאומיות לאזרחות, והלאום קודם למדינה. ציטוט: "לדבריהם, הממצאים שהתגלו הם שרידים מן העבר היהודי בארץ־ישראל, לכן יש להקים במקום גן לאומי ובו יוכלו אזרחי המדינה להתבונן בממצאים וללמוד על העבר." / "בחפירות שערכו ארכאולוגים שהוזעקו למקום התגלו שרידי בית כנסת קדום, אבני בניין שעליהן חרותות מנורות וכתובות בכתב עברי עתיק." קישור: הדרישה מתבססת על היסטוריה, דת ושפה משותפות של העם היהודי – יסודות אתניים־תרבותיים.
מה נדרש: "ציין והצג" – לבחור בין שני סוגי הלאומיות ולהגדיר את הסוג הנכון על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.
תשובה מלאה:
ציון: הדרישה של הארכאולוגים התבססה על לאומיות אתנית־תרבותית.
הצגה:
– לאומיות היא השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת מדינה ריבונית, או לניהול עצמי בתוך מדינה.
– בלאומיות האתנית־תרבותית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת.
– אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות, והלאום קודם למדינה.
ציטוט: "לדבריהם, הממצאים שהתגלו הם שרידים מן העבר היהודי בארץ־ישראל, לכן יש להקים במקום גן לאומי ובו יוכלו אזרחי המדינה להתבונן בממצאים וללמוד על העבר."
(ציטוט אפשרי נוסף: "בחפירות שערכו ארכאולוגים שהוזעקו למקום התגלו שרידי בית כנסת קדום, אבני בניין שעליהן חרותות מנורות וכתובות בכתב עברי עתיק.")
הסבר: הארכאולוגים דורשים לשמור על הממצאים משום שהם "שרידים מן העבר היהודי בארץ־ישראל" – כלומר הם מבססים את דרישתם על ההיסטוריה המשותפת של העם היהודי. הממצאים עצמם – בית כנסת קדום, מנורות וכתובות בכתב עברי עתיק – מבטאים גם דת, תרבות ושפה משותפות לבני העם היהודי. היסטוריה, דת, תרבות ושפה משותפות הן בדיוק היסודות האתניים־תרבותיים שסביבם מתלכדים בני הלאום בלאומיות האתנית־תרבותית. נוסף על כך, מדובר בעבר של העם היהודי בארצו מלפני אלפי שנים, הרבה לפני שקמה המדינה – ביטוי לכך שהלאום קודם למדינה. הקמת גן לאומי שבו "יוכלו אזרחי המדינה להתבונן בממצאים וללמוד על העבר" נועדה לחזק את הזיקה של בני הלאום לעברם המשותף.
טעות נפוצה: לענות לאומיות אזרחית־פוליטית. בלאומיות אזרחית־פוליטית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות פוליטיים משותפים – האזרחות, הערכים והחוקים של המדינה – וכל מי שמקבל אזרחות הוא חלק מהלאום. בקטע ההדגשה היא על העבר, הדת והשפה של העם היהודי. טעות נוספת: לבלבל בין סוג הלאומיות ובין מושגים קרובים כמו "מדינת לאום", "לאום" או "קבוצת לאום" – השאלה מבקשת את סוג הלאומיות. וגם: לנסח את רכיב היסודות כ"יסודות שאינם פרי בחירה" – זה ניסוח ישן ושגוי; היסודות הם מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה ולפעמים דת.
מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: השאיפה לשלטון עצמי (או לניהול עצמי), היסודות האתניים־תרבותיים המשותפים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, דת), והלאום קודם למדינה / אין חפיפה בין לאום לאזרחות. בהסבר: "העבר היהודי בארץ־ישראל", בית הכנסת והכתובות בכתב עברי עתיק = היסטוריה, דת ושפה משותפות – יסודות אתניים־תרבותיים.
סעיף ב
הזכות לחיים ולביטחון (לשלמות הגוף). הצגה: זכותו של אדם לחיות בלי חשש מפגיעה בחייו ובגופו – אסור לפגוע בחייו ובגופו; חובת המדינה להגן על כל החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם. ציטוט: "התכנון המקורי של הכביש הכרחי לשמירה על שלום הנוסעים, וכל שינוי עלול לסכן אותם." קישור: משרד התחבורה – גוף של המדינה – מקיים את חובת המדינה להגן על חייהם ועל גופם של הנוסעים.
מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את הזכות שמשרד התחבורה ביקש לממש ולהגדיר אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.
תשובה מלאה:
ציון: משרד התחבורה ביקש לממש את הזכות לחיים ולביטחון (לשלמות הגוף).
הצגה: הזכות לחיים ולביטחון היא זכות טבעית. לכל אדם יש זכות לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית, ואסור לפגוע בחייו ובגופו. על המדינה מוטלת החובה להגן על חייהם ועל גופם של כל החיים בשטחה מפני פגיעה בידי אחרים. (בישראל הזכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.)
ציטוט: "התכנון המקורי של הכביש הכרחי לשמירה על שלום הנוסעים, וכל שינוי עלול לסכן אותם."
(ציטוט אפשרי נוסף: "בסופו של דבר הוחלט שהממצאים הארכאולוגיים יועברו למוזאון מתאים והכביש ייסלל כמתוכנן.")
הסבר: משרד התחבורה הוא חלק מן הרשות המבצעת, כלומר הוא פועל בשם המדינה. המשרד הודיע שהתכנון המקורי של הכביש הכרחי "לשמירה על שלום הנוסעים", ושכל שינוי בתוואי עלול לסכן אותם. כלומר המשרד מתכנן את הכביש כך שהנוסעים יוכלו לנסוע בלי חשש מפגיעה בחייהם ובגופם – וזה מימוש של חובת המדינה להגן על חייהם ועל ביטחונם של בני האדם בשטחה. לכן גם הוחלט שהכביש ייסלל כמתוכנן.
טעות נפוצה: לכתוב שהזכות לחיים ולביטחון "נפגעת" – משרד התחבורה אינו פוגע בזכות אלא מבקש לממש אותה. טעות נוספת: לחשוב שיש קישור רק משום שבקטע מופיעות המילים "שלום הנוסעים" – זה אינו קישור. הקישור צריך להיות לרכיב בהגדרה: התכנון המקורי של הכביש נועד לממש את חובת המדינה להגן על החיים בשטחה, או לאפשר לנוסעים לחיות בלי חשש מפגיעה בחייהם ובגופם.
מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: זכותו של אדם לחיות בלי חשש מפגיעה בחייו ובגופו (אין לפגוע בחייו ובגופו), וחובת המדינה להגן על כל החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם. בהסבר: התכנון המקורי של הכביש נועד לממש את חובת המדינה (משרד התחבורה) להגן על הנוסעים.
שאלה 2 · חובת ליווי לנהג חדש צעיר
ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בחובה של נהג חדש צעיר לנהוג בלילה בליווי נהג ותיק.
הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
ציין והצג את המאפיין היהודי של מדינת ישראל שעליו התבסס הנהג בטענתו.
הסבר כיצד מאפיין זה בא לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
עקרון שלטון החוק: חובת הציות לחוק חלה על כולם – אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו (לאדם מותר כל מה שהחוק אינו אוסר, לרשות – רק מה שהוסמכה); החוק נחקק בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם וברור, מגדיר את המותר והאסור ומאזן בין טובת הכלל והפרט. ציטוט: "נהג חדש צעיר שינהג בלילה בלי ליווי של נהג ותיק, צפוי לקבל קנס ורישיונו יישלל." קישור: הכלל מחייב כל נהג חדש צעיר, מגדיר בבירור את האסור (נהיגה בלילה בלי מלווה בששת החודשים הראשונים) וקובע סנקציה למי שמפר אותו.
מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העיקרון ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.
תשובה מלאה:
ציון: בחובה של נהג חדש צעיר לנהוג בלילה בליווי נהג ותיק בא לידי ביטוי עקרון שלטון החוק.
הצגה: עקרון שלטון החוק קובע כי חובת הציות לחוק חלה על כולם: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק. לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק לא אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק.
כדי שהחוק ישלוט, הוא צריך לעמוד בכמה תנאים: הוא נחקק על ידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (מה מותר ומה אסור), ומאזן בין טובת הכלל ובין טובת הפרט.
ציטוט: "נהג חדש צעיר שינהג בלילה בלי ליווי של נהג ותיק, צפוי לקבל קנס ורישיונו יישלל."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "לכן הוחלט שנהג חדש צעיר (שגילו פחות מ־24 שנים) יהיה חייב בליווי של נהג ותיק בעת נהיגה בלילה, בששת החודשים הראשונים מיום קבלת רשיון הנהיגה." או: "נהג חדש צעיר נתפס נוהג בלילה ללא מלווה.")
הסבר: לפי הרכיב בהגדרה, חובת הציות לחוק חלה על כולם, וכולם שווים בפני החוק; החוק מפורסם וברור ומגדיר מה מותר ומה אסור. בקטע נקבע כלל ברור ומפורסם: כל נהג חדש צעיר (מתחת לגיל 24) חייב בליווי של נהג ותיק בנהיגה בלילה בששת החודשים הראשונים – החובה חלה על כל מי שנמצא בקבוצה זו, בלי יוצא מן הכלל. הכלל מגדיר בדיוק מה אסור, וקובע סנקציה למי שמפר אותו: "צפוי לקבל קנס ורישיונו יישלל". הנהג שנתפס נוהג בלי מלווה מובא לבית המשפט, כלומר המדינה אוכפת את הכלל. (בקטע כתוב "הוחלט", ולא "נחקק חוק", אבל זהו כלל מחייב שנקבע במסגרת דיני התעבורה של המדינה, ולכן גם הוא חלק מן החוק שכולם חייבים לציית לו.) בנוסף, הכלל מאזן בין טובת הכלל – צמצום תאונות הדרכים – ובין טובת הפרט, משום שההגבלה חלה רק בלילה ורק לתקופה קצרה.
טעות נפוצה: להציג רק את חובת הציות לחוק, בלי שאר רכיבי ההגדרה (כולם שווים בפני החוק, ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק). אפשרות פחות מדויקת: לענות "הזכות לחיים ולביטחון" – אמנם מטרת החובה היא להגן על חייהם של הנהגים ושל משתמשי הדרך, אבל השאלה שואלת על העיקרון שבא לידי ביטוי בחובה עצמה: כלל מחייב, שחל על כולם ונאכף בסנקציה.
מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: חובת הציות חלה על כולם (אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו), ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק. בהסבר: הכלל חל על כל נהג חדש צעיר, מגדיר את האסור וקובע סנקציה (קנס ושלילת רישיון) למי שמפר אותו.
סעיף ב
הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה (אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי). הצגה: במרחב הציבורי באים לידי ביטוי מאפיינים יהודיים – לוח השנה, ימי המנוחה, השפה והסמלים; לפי חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה, ולצדו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי. ציטוט: "לדבריו, יש לחשב את תקופת הליווי על פי חודשי השנה העבריים, כפי שבכל מסמך רשמי של המדינה מצוין תאריך עברי." קישור: הנהג טוען שמאחר שהלוח העברי הוא לוח רשמי, שמופיע בכל מסמך רשמי, אפשר לחשב לפיו את התקופה.
מה נדרש: "ציין והצג" – לציין את המאפיין היהודי ולהציג אותו; "הסבר" – לצטט את טענת הנהג ולקשר אותה למאפיין.
תשובה מלאה:
ציון: הנהג התבסס על המאפיין היהודי של המדינה במרחב הציבורי: הלוח העברי הוא לוח רשמי של מדינת ישראל.
הצגה: אופייה היהודי של מדינת ישראל בא לידי ביטוי במרחב הציבורי – בתחומים הגלויים והמשותפים לכל האזרחים: לוח השנה, ימי המנוחה, השפה והסמלים. לפי חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה, ולצדו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק. לוח השנה העברי מבוסס על המסורת היהודית, ולפיו נקבעים גם החגים ומועדי ישראל, שהם ימי המנוחה הקבועים במדינה.
ציטוט: "לדבריו, יש לחשב את תקופת הליווי על פי חודשי השנה העבריים, כפי שבכל מסמך רשמי של המדינה מצוין תאריך עברי."
(ציטוט אפשרי נוסף: "הנהג הצעיר טען בבית המשפט כי אין לקנוס אותו או לשלול את רישיונו משום שאומנם על פי התאריך הלועזי היה עליו לנהוג בליווי של נהג ותיק במשך יומיים נוספים, אך על פי חודשי השנה העבריים כבר עברו שישה חודשים מיום קבלת הרישיון.")
הסבר: הנהג טוען שאת ששת החודשים יש לחשב לפי חודשי השנה העבריים ולא לפי התאריך הלועזי, ומנמק זאת בכך ש"בכל מסמך רשמי של המדינה מצוין תאריך עברי". כלומר, הוא מתבסס על כך שהלוח העברי הוא לוח רשמי של מדינת ישראל, שמופיע במסמכיה הרשמיים לצד הלוח הלועזי – ביטוי לאופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי. לטענתו, מאחר שהלוח העברי הוא לוח רשמי, חישוב התקופה לפיו לגיטימי, ולפיו כבר עברו שישה חודשים.
שימו לב: השאלה מבקשת להציג את המאפיין שעליו התבסס הנהג, ולא להכריע אם טענתו צריכה להתקבל בבית המשפט.
טעות נפוצה: לענות "השבת כיום המנוחה" או "חוק שעות עבודה ומנוחה". הקטע אינו עוסק בימי מנוחה, אלא בחישוב התאריך לפי הלוח העברי.
מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי; הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה (ולצדו הלוח הלועזי). בהסבר: הנהג מבקש לחשב את התקופה לפי חודשי השנה העבריים, משום שהתאריך העברי מופיע בכל מסמך רשמי של המדינה.
פרק שני (34 נקודות) – שאלות 3–7
ההוראות לפרק זה
בפרק זה עליך לענות על שלוש שאלות:
על שתיים מן השאלות 3–7 (לכל שאלה – 10 נקודות)
ועל אחת מן השאלות 8–12 (14 נקודות).
ענה על שתיים מן השאלות 3–7 (לכל שאלה – 10 נקודות).
כתוב לפחות שניים–שלושה משפטים בכל תשובה.
שאלה 3 · המחויבות והאחריות של מדינת ישראל ליהודי התפוצות
הצג שני ביטויים למחויבות ולאחריות של מדינת ישראל ליהודי התפוצות.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
שניים מאלה, כל אחד מוצג: חוק השבות / חוק האזרחות / הכרזת העצמאות מאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל בה אזרחות; מוסדות מטעם המדינה מטפלים בחיזוק הזהות היהודית של יהדות התפוצות ובעלייתם לישראל (למשל ההסתדרות הציונית העולמית שמעמדה מעוגן בחוק, כהונה של שרים לענייני התפוצות ולענייני קליטת עלייה); התגייסות המדינה לטובת יהודים המצויים במצוקה ברחבי העולם / מבצעים להעלאת יהודים מארצות שונות / הסיוע למסורבי העלייה; החוק הפלילי מאפשר ענישה של מי שפגע ביהודי על רקע יהדותו גם אם עשה זאת מחוץ לשטח המדינה וכלפי יהודי שאיננו אזרח המדינה; החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם מאפשר ענישה של מי שביצע פשעים נגד העם היהודי בשנות השואה.
מה נדרש: שני ביטויים שונים למחויבות ולאחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות (בכיוון אחד בלבד: מה המדינה עושה למענם). כל ביטוי צריך להיות מוצג ומוסבר (לא רק שם), בשניים–שלושה משפטים לפחות.
תשובה מלאה:
רקע: בין מדינת ישראל ובין העם היהודי בתפוצות יש קשר של ערבות הדדית – מחויבות של המדינה כלפי יהודי העולם, ומחויבות של יהודי העולם כלפי המדינה.
ביטוי ראשון – זכות העלייה: חוק השבות (וכן חוק האזרחות והכרזת העצמאות, שבה נאמר שמדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות) מאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל בה אזרחות. כך המדינה משמשת בית לכל יהודי, ובמיוחד מקלט ליהודים שנמצאים בסכנה במקום מושבם.
ביטוי שני – התגייסות המדינה לטובת יהודים שנמצאים במצוקה ברחבי העולם: מבצעים להעלאת יהודים מארצות שונות, והסיוע למסורבי העלייה. (גם חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע בסעיף 6: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם".)
ביטויים אפשריים נוספים למחויבות המדינה:
– מוסדות מטעם המדינה מטפלים בחיזוק הזהות היהודית של יהדות התפוצות ובעלייתם לישראל – למשל ההסתדרות הציונית העולמית, שמעמדה מעוגן בחוק; כהונה של שרים לענייני התפוצות ולענייני קליטת עלייה.
– החוק הפלילי של מדינת ישראל מאפשר להעניש מי שפגע ביהודי על רקע יהדותו, גם אם עשה זאת מחוץ לשטח המדינה וגם כלפי יהודי שאינו אזרח המדינה.
– החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם מאפשר להעניש את מי שביצע פשעים נגד העם היהודי בשנות השואה.
טעות נפוצה: להציג ביטוי למחויבות של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל (למשל תמיכה פוליטית או כלכלית בישראל). השאלה מבקשת רק את הכיוון ההפוך – המחויבות והאחריות של המדינה ליהודי התפוצות. טעות נוספת: לכתוב רק כותרת ("ערבות הדדית", "חוק השבות") בלי להסביר מה הביטוי כולל.
מה הבודק מחפש: שני ביטויים שונים למחויבות המדינה כלפי יהדות התפוצות, כל אחד מוצג בבירור (מה הוא כולל), ולא רק כשם או כסיסמה.
שאלה 4 · חקיקת משנה / חקיקת תקנות לשעת חירום
הצג אחד משני תפקידי הממשלה:
– חקיקת משנה
או:
– חקיקת תקנות לשעת חירום
◂ פתרון מלא לשאלה 4
חקיקת משנה: חקיקה של הרשות המבצעת (ממשלה, שרים, רשויות מקומיות); בצווים, תקנות וחוקי עזר עירוניים; כדי לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, באמצעות פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית; כפופה לחקיקה הראשית ואסור שתסתור אותה. או תקנות לשעת חירום: בתקופה שבה הוכרז במדינה מצב חירום (הכרזה של הכנסת), הממשלה רשאית להתקין תקנות לשעת חירום, במידה שמצב החירום מחייב, כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים; אף שהן חקיקה של הרשות המבצעת, התקנות יכולות לשנות זמנית חוקים של הכנסת – פרט לחוקים מוגנים (חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק־יסוד: חופש העיסוק, חוק־יסוד: הכנסת); הן מוגשות לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ופוקעות לאחר שלושה חודשים, אלא אם הוארכו בחוק; אסור שימנעו פנייה לערכאות, יקבעו ענישה למפרע או יתירו פגיעה בכבוד האדם.
מה נדרש: לבחור תפקיד אחד ולהציג אותו עם כל רכיביו – לא רק לחזור על שמו. שניים–שלושה משפטים לפחות.
תשובה מלאה:
עונים על אחד משני התפקידים. להלן הצגה של כל אחד מהם:
אפשרות א – חקיקת משנה:
חקיקת משנה היא חקיקה שנעשית בידי הרשות המבצעת: הממשלה, השרים ורשויות מקומיות. היא נעשית בדרך של צווים, תקנות וחוקי עזר עירוניים. מטרתה לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, באמצעות פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית של הכנסת. חקיקת המשנה כפופה לחקיקה הראשית: אסור שתסתור אותה.
הרחבה: הכנסת קובעת בחוק את העקרונות הכלליים, ומסמיכה את השר האחראי להתקין תקנות שיפרטו כיצד החוק יבוצע בפועל. למשל, שר מתקין תקנות שקובעות את גובה הקנס על הפרת החוק, או רשות מקומית מחוקקת חוק עזר עירוני בעניין חניה בתחומה.
אפשרות ב – חקיקת תקנות לשעת חירום:
תקנות לשעת חירום הן סמכות מיוחדת של הממשלה, שמוסדרת בחוק־יסוד: הממשלה. הממשלה רשאית להתקין תקנות לשעת חירום רק בתקופה שבה הוכרז במדינה מצב חירום (את ההכרזה על מצב חירום עושה הכנסת, לתקופה של עד שנה; בפועל, מאז קום המדינה הכנסת מחדשת אותה מדי פעם), ורק במידה שמצב החירום מחייב זאת – כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים.
– כוחן: התקנות מאפשרות לממשלה לפעול במהירות בעת משבר. אף שהן חקיקה של הרשות המבצעת (ולא של הכנסת), הן יכולות לשנות זמנית חוקים של הכנסת, להשעות את תוקפם או לקבוע בהם תנאים – פרט לחוקים מוגנים: למשל, אין בכוחן לשנות את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (אם כי בזמן מצב חירום מותר להגביל מכוחן זכויות לפי חוק יסוד זה, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש), את חוק יסוד: חופש העיסוק או את חוק יסוד: הכנסת.
– מגבלות: התקנות מוגשות מיד לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והכנסת יכולה לבטל אותן; תוקפן פוקע לאחר שלושה חודשים לכל היותר, אלא אם הוארך בחוק; והן אינן יכולות למנוע פנייה לערכאות (לבתי המשפט), לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.
טעות נפוצה: לכתוב שחקיקת משנה היא חוק שהכנסת מחוקקת "בדרגה נמוכה". את חקיקת המשנה מחוקקת הרשות המבצעת, לא הכנסת. טעות נוספת: לבלבל בין שני התפקידים – חקיקת משנה היא תפקיד שגרתי שנועד לבצע חוק קיים ואסור לה לסתור אותו, ואילו תקנות לשעת חירום מותרות רק במצב חירום מוכרז, והן יכולות לשנות זמנית חוקים.
מה הבודק מחפש: בחקיקת משנה – מי מחוקק (הרשות המבצעת); באיזו צורה (תקנות, צווים, חוקי עזר); לשם מה (ביצוע החוק ופירוט החקיקה הראשית); הכפיפות לחקיקה הראשית. בתקנות לשעת חירום – הממשלה מתקינה אותן בעת מצב חירום מוכרז; מטרתן (הגנה על המדינה, ביטחון הציבור והשירותים החיוניים); כוחן לשנות זמנית חוקים, פרט לחוקים מוגנים; ומגבלותיהן (פיקוח הכנסת, פקיעה לאחר שלושה חודשים, איסור פגיעה בכבוד האדם).
שאלה 5 · אי־תלות הרשות השופטת
השאלה זהה לשאלה 8 בשאלון 34281 (קיץ 2024).
הצג שני ביטויים של אי־תלות (עצמאות) של הרשות השופטת.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
שני כללים, למשל: (1) אופן בחירת שופטים – ועדה לבחירת שופטים בת תשעה חברים, עם נציגות לשלוש הרשויות (3 שופטי העליון ובהם הנשיא, 2 שרים ובהם שר המשפטים כיו"ר, 2 חברי כנסת) ו־2 נציגי לשכת עורכי הדין; רוב לנציגות המקצועית־משפטית (5 מתוך 9). (2) תנאי העסקת שופטים – שכר שנקבע בוועדת הכספים של הכנסת; כהונה עד גיל 70; איסור על תפקיד פוליטי ועל עיסוק אחר; חסינות על פסק דין; אין מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא העליון או לפי החלטת בית הדין המשמעתי.
מה נדרש: "הצג שני ביטויים" – שני ביטויים (כללים) שונים לאי־תלותה של הרשות השופטת, וכל אחד מוצג ברכיביו כך שיהיה ברור כיצד הוא מבטיח את עצמאות השופטים.
תשובה מלאה:
כלל ראשון – אופן בחירת שופטים:
– השופטים נבחרים על ידי ועדה לבחירת שופטים, ולא על ידי גורם פוליטי אחד.
– בוועדה תשעה חברים, ויש בה נציגות לשלוש הרשויות: שלושה שופטי בית המשפט העליון, ובהם נשיא בית המשפט העליון (הרשות השופטת); שני שרים, ובהם שר המשפטים, שהוא יושב ראש הוועדה (הרשות המבצעת); שני חברי כנסת (הרשות המחוקקת); ולצדם שני נציגים של לשכת עורכי הדין.
– בוועדה יש רוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין (חמישה מתוך תשעה) – על פני נציגי הפוליטיקה. כך השופטים אינם חייבים את מינויים לפוליטיקאי מסוים, ולכן הם יכולים לפסוק בלי לחשוש מן השלטון.
(הרכב הוועדה מעוגן בחוק יסוד: השפיטה. בשנת 2025 קיבלה הכנסת תיקון לחוק היסוד שמשנה את הרכב הוועדה, ונקבע שיחול מהכנסת הבאה; התשובה כאן מציגה את ההרכב כפי שהוא נלמד.)
כלל שני – תנאי העסקת שופטים:
– שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת (ולא על ידי הממשלה, שהשופטים דנים בעניינה).
– משך כהונת שופט הוא עד גיל 70 (גיל הפרישה), כך שאין צורך "לרצות" גורם כלשהו כדי להמשיך בתפקיד.
– אסור לשופט לשמש בתפקיד פוליטי, ואסור לו לעבוד בעבודות אחרות או למלא תפקידים ציבוריים.
– לשופטים יש חסינות: אי־אפשר להעמיד שופט לדין בגלל פסק דין שנתן.
– אין מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או לפי החלטת בית הדין המשמעתי.
כל אלה מבטיחים שהשופט אינו תלוי בשלטון או בגורם אחר, ויכול לפסוק רק על פי החוק ועל פי מצפונו.
טעות נפוצה: לכתוב "השופטים עצמאיים" או "אף אחד לא יכול להשפיע עליהם" בלי לפרט כלל מסוים. צריך להציג את הכלל עצמו (מי בוחר את השופטים והרכב הוועדה; מהם תנאי ההעסקה) ולהסביר כיצד הוא שומר על אי־התלות.
מה הבודק מחפש: שני כללים שונים, כל אחד מוצג במלואו: באופן בחירת שופטים – ועדה לבחירת שופטים והרכבה (נציגות לשלוש הרשויות, ורוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין); בתנאי העסקה – רכיבים מפורטים (שכר, משך כהונה, איסור עיסוק פוליטי ואחר, חסינות, העברה ממקום כהונה). אפשר גם להציג שני כללים מתוך תנאי ההעסקה (למשל שכר וחסינות), אם כל אחד מוסבר.
שאלה 6 · חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח
השאלה זהה לשאלה 5 בשאלון 34281 (קיץ 2023).
הצג חובה אחת של האדם כאדם, וחובה אחת של האדם כאזרח.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
חובת האדם כאדם (חלה על כל אדם באשר הוא אדם): לכבד את זכויות הזולת ולא לפגוע בהן (בחייו, בגופו, ברכושו, בכבודו). חובת האדם כאזרח (חלה על אדם משום שהוא אזרח המדינה): לציית לחוקי המדינה – לשלם מסים, לשרת בצבא; או מעורבות אזרחית ותרומה לחברה ולמדינה / חובת הנאמנות למדינה.
מה נדרש: "הצג חובה אחת... וחובה אחת..." – שתי חובות: אחת מסוג חובות האדם כאדם ואחת מסוג חובות האדם כאזרח. לכל חובה כדאי לכתוב מהו סוג החובה (על מי היא חלה ומדוע) ומהי החובה עצמה, עם דוגמה.
תשובה מלאה:
חובה של האדם כאדם – החובה לכבד את זכויות הזולת ולא לפגוע בהן: חובות האדם כאדם חלות על כל אדם באשר הוא אדם, בלי קשר לאזרחותו, משום שהן הצד השני של זכויות האדם: כשם שלכל אדם יש זכויות טבעיות, כך מוטלת על כל אדם החובה לכבד את זכויותיהם של אחרים ולא לפגוע בהן. למשל, אסור לאדם לפגוע בחייו, בגופו, ברכושו או בכבודו של אדם אחר, וגם תייר או תושב שאינו אזרח חייב בכך.
חובה של האדם כאזרח – החובה לציית לחוקי המדינה: חובות האדם כאזרח הן החובות שחלות על אדם משום שהוא אזרח המדינה, כחלק מן הקשר בינו ובין המדינה, שמעניקה לו זכויות. הן כוללות את החובה לציית לחוקי המדינה, למשל לשלם מסים ולשרת בצבא. הן כוללות גם ערכים של מעורבות אזרחית ותרומה לחברה, לקהילה ולמדינה, למשל הצבעה בבחירות, השתתפות בדיון הציבורי והתנדבות.
(חובה אפשרית נוספת של האדם כאזרח: חובת הנאמנות למדינה – האזרח מחויב לשמור על קיומה ועל ביטחונה של המדינה, לא לפגוע בה, לא לבגוד בה ולא לסייע לאויביה.)
טעות נפוצה: להציג שתי חובות מאותו סוג, או להציג חובה בלי להסביר מדוע היא שייכת לסוג שנבחר – למשל לכתוב "לשלם מסים" בלי לציין שזו חובה שחלה על האדם משום שהוא אזרח המדינה.
מה הבודק מחפש: חובה אחת של האדם כאדם (חלה על כל אדם באשר הוא אדם – כיבוד זכויות הזולת ואי־פגיעה בהן), וחובה אחת של האדם כאזרח (חלה על אדם משום שהוא אזרח – ציות לחוק, למשל תשלום מסים ושירות צבאי, או מעורבות אזרחית / נאמנות למדינה), כל אחת מוסברת.
שאלה 7 · הבדלים בין הבחנה ובין העדפה מתקנת
הצג שני הבדלים בין מדיניות הבחנה ובין העדפה מתקנת.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
שניים מאלה, כל אחד לפי קריטריון אחד בשני המושגים: למי – העדפה מתקנת ניתנת לקבוצה שקופחה / חלשה, הבחנה – לאדם (לפרט) בגלל שוני רלוונטי שלו; הסיבה / המטרה – העדפה מתקנת נועדה לצמצם פערים שנוצרו בשל קיפוח או אפליה של קבוצה, הבחנה נותנת יחס שונה כאשר השונות רלוונטית לנושא הנדון; משך הזמן – העדפה מתקנת לפרק זמן מסוים עד לצמצום הפער, הבחנה – כל עוד השוני קיים ורלוונטי; מה ניתן – בהעדפה מתקנת הטבה, בהבחנה יחס שונה (שאינו בהכרח הטבה).
מה נדרש: "הצג שני הבדלים" – שאלת השוואה. כל הבדל צריך להיות לפי קריטריון אחד, ושני המושגים מוצגים זה מול זה ("ואילו", "לעומת"). שני ההבדלים צריכים להיות לפי שני קריטריונים שונים.
תשובה מלאה:
הבחנה היא מתן יחס שונה לאדם (או לבני אדם) על בסיס שוני רלוונטי לעניין הנדון. העדפה מתקנת היא מתן הטבה לקבוצה שקופחה או הופלתה בעבר, לפרק זמן מסוים, כדי לצמצם את הפערים בינה ובין שאר החברה.
הבדל ראשון – למי ניתן: העדפה מתקנת ניתנת לקבוצה מקופחת או חלשה, ואילו בהבחנה ניתן יחס שונה לאדם (לפרט), בגלל שוני רלוונטי שלו.
הבדל שני – הסיבה/המטרה: מטרת ההעדפה המתקנת היא לצמצם פערים שנוצרו כתוצאה מקיפוח או מאפליה של קבוצה, ואילו בהבחנה ניתן יחס שונה לפרט כאשר השונות רלוונטית לנושא הנדון.
הבדלים אפשריים נוספים:
– משך הזמן: העדפה מתקנת ניתנת לפרק זמן מסוים – עד לצמצום הפער; ההבחנה מתקיימת כל עוד השוני קיים ורלוונטי.
– מה ניתן: בהעדפה מתקנת ניתנת הטבה; בהבחנה ניתן יחס שונה (שאינו בהכרח הטבה).
טעות נפוצה: לכתוב שההבדל הוא שהעדפה מתקנת מוגבלת בזמן ואילו הבחנה היא תמיד קבועה. זה לא נכון – יש דוגמאות רבות לכך שהבחנה יכולה להיות לזמן מוגבל: למשל, יחס שונה לחיילים בשירות סדיר או במילואים, או הקלות בבחינת בגרות לשנה אחת לתלמידים שגרים בישובי העוטף. הבחנה נמשכת כל עוד השוני קיים ורלוונטי – וזה יכול להיות גם זמן קצר.
טעות נפוצה נוספת: לכתוב את ההגדרה של כל מושג בנפרד בלי להשוות, או להציג פעמיים את אותו הבדל במילים אחרות.
מה הבודק מחפש: שני הבדלים לפי שני קריטריונים שונים (למשל "למי ניתן" – לקבוצה לעומת לאדם; "הסיבה/המטרה" – צמצום פערים שנוצרו מקיפוח לעומת שוני רלוונטי), כל אחד מוצג בשני המושגים.
פרק שני (34 נקודות) – שאלות 8–12
ענה על אחת מן השאלות 8–12 על פי אחד מן האשכולות שלמדת (14 נקודות לשאלה).
שאלה 8 · אשכול העולם היהודי
השאלה זהה לשאלה 8 בשאלון 34281 (קיץ 2025).
אשכול: העולם היהודי
הצג שני מאפיינים של החברה החרדית בישראל.
הצג את הסדר הסטטוס־קוו.
הסבר כיצד הסדר הסטטוס־קוו מאפשר את המימוש של אחד המאפיינים של החברה החרדית.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
חלק 1
שניים מאלה: מאמינים בעיקרי האמונה של הדת היהודית ומקפידים על שמירת מצוות; לימוד תורה ערך עליון (העדפה של לימוד תורה על פני שירות צבאי); נמנעים משימוש בבתי דין כלליים ויש להם בתי דין משלהם; נשמעים למרות רבניהם בכל תחומי החיים; שואפים להתנהלות המדינה על פי ההלכה; מורכבים מתתי־קבוצות (חסידים, ליטאים, ספרדים); מגמה של התבדלות במגורים והסתגרות; מערכת חינוך נפרדת המדגישה לימודי קודש; חלק מהקבוצות אינן ציוניות; הקפדה על לבוש המבטא השתייכות לקבוצה.
מה נדרש: "הצג שני מאפיינים" – שני מאפיינים שונים, כל אחד מוסבר במשפט מלא.
תשובה מלאה:
מאפיין ראשון – מערכת חינוך נפרדת: לחברה החרדית יש מערכת חינוך נפרדת משלה, שמדגישה את לימודי הקודש. לימוד תורה הוא ערך עליון בחברה זו, ולכן גברים רבים מעדיפים ללמוד תורה בישיבות על פני שירות צבאי.
מאפיין שני – מחויבות להלכה ולרבנים: החרדים מאמינים בעיקרי האמונה של הדת היהודית ומקפידים מאוד על שמירת המצוות. הם נשמעים למרות רבניהם בכל תחומי החיים, ושואפים שגם המדינה תתנהל על פי ההלכה.
מאפיינים נוספים: התבדלות והסתגרות במגורים, לבוש שמבטא השתייכות לקבוצה, חלוקה לתתי־קבוצות (חסידים, ליטאים, ספרדים), ועמדה לא ציונית של חלק מהקבוצות.
מה הבודק מחפש: שני מאפיינים נפרדים ומוסברים.
חלק 2
הסדר שהושג ערב הקמת המדינה (יסודו במכתב ששלחה הנהלת הסוכנות היהודית לאגודת ישראל ב־1947); בין דתיים לחילונים; להסדרת מחלוקות בענייני דת ומדינה, כדי למנוע העמקת מחלוקות ולאפשר חיים משותפים; ארבע סוגיות: השבת כיום המנוחה הרשמי (ליהודים), כשרות במוסדות ממלכתיים, נישואין וגירושין של יהודים לפי ההלכה, אוטונומיה לזרם החינוך החרדי.
מה נדרש: "הצג את הסדר" – מהו, בין מי למי, מה מטרתו ובאילו סוגיות הוא עוסק.
תשובה מלאה: הסדר הסטטוס קוו הוא הסדר בענייני דת ומדינה שהושג ערב הקמת המדינה. יסודו במכתב ששלחה הנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל בשנת 1947. זהו הסדר בין דתיים לחילונים, ומטרתו להסדיר את המחלוקות בענייני דת ומדינה, למנוע את העמקתן ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. ההסדר עוסק בארבע סוגיות מרכזיות:
1. השבת תהיה יום המנוחה הרשמי במדינה (ליהודים).
2. במטבחים של מוסדות ממלכתיים תישמר הכשרות.
3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה.
4. לזרם החינוך החרדי תינתן אוטונומיה.
מה הבודק מחפש: מועד (ערב הקמת המדינה, 1947) ובין מי (דתיים וחילונים); המטרה (הסדרת מחלוקות דת ומדינה ואפשרות לחיים משותפים); ארבע הסוגיות.
חלק 3
למשל: הסדר הסטטוס קוו מבטיח אוטונומיה לחינוך החרדי, וכך מאפשר את קיומה של מערכת חינוך חרדית נפרדת המדגישה לימודי קודש (ואת ההסתגרות כלפי החברה הכללית).
מה נדרש: "הסבר כיצד" – לקשר בין סעיף מסוים בהסדר הסטטוס קוו ובין אחד המאפיינים של החברה החרדית.
תשובה מלאה: בחרתי במאפיין "מערכת חינוך נפרדת המדגישה את לימודי הקודש". אחת מארבע הסוגיות בהסדר הסטטוס קוו היא מתן אוטונומיה לזרם החינוך החרדי. בזכות האוטונומיה הזאת החברה החרדית יכולה לקיים מערכת חינוך נפרדת משלה, ולקבוע בה את תוכני הלימוד ואת האופי שלה. לכן בתי הספר החרדיים יכולים להדגיש את לימודי הקודש. כך ההסדר מאפשר לחברה החרדית לממש את המאפיין הזה. הוא גם מאפשר לה לשמור על אורח חייה הנבדל מהחברה הכללית.
(אפשרות נוספת: המאפיין "שאיפה להתנהלות המדינה על פי ההלכה" מתממש באמצעות סעיפי ההסדר על השבת כיום מנוחה, על הכשרות במוסדות ממלכתיים ועל נישואין וגירושין לפי ההלכה.)
מה הבודק מחפש: קישור ברור בין סעיף מוגדר בהסדר ובין מאפיין שהוצג קודם.
שאלה 9 · אשכול תקשורת ופוליטיקה
השאלה זהה לשאלה 9 בשאלון 34281 (קיץ 2025).
אשכול: תקשורת ופוליטיקה בישראל
הצג את המושג תקשורת המונים.
הצג את עקרון הפלורליזם.
הסבר כיצד עקרון הפלורליזם מתממש בקיומה של תקשורת המונים.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
חלק 1
פונה אל קהל רחב ומגוון בו בזמן; פומבית וגלויה; אין קרבה פיזית / היכרות בין הקהל למעביר המסר; מהירה ואקטואלית; מועברים מסרים רבים קצרים וקליטים; תפקידה העיקרי לעדכן את הציבור במידע, לפרש את המידע ולפקח על הרשויות; דוגמאות: עיתונות כתובה, רדיו, טלוויזיה, אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות.
מה נדרש: "הצג את המושג" – הגדרה עם כל רכיביה.
תשובה מלאה: תקשורת המונים היא תקשורת שפונה אל קהל רחב ומגוון בו בזמן. היא פומבית וגלויה, ואין בה קרבה פיזית או היכרות בין הקהל ובין מי שמעביר את המסר. היא מהירה ואקטואלית, ומועברים בה מסרים רבים, קצרים וקליטים. תפקידה העיקרי הוא לעדכן את הציבור במידע ולפרש אותו, וגם לפקח על רשויות השלטון. דוגמאות לאמצעי תקשורת המונים: עיתונות כתובה, רדיו, טלוויזיה, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.
מה הבודק מחפש: קהל רחב ומגוון בו בזמן; פומביות; היעדר קרבה בין הקהל למעביר המסר; מהירות ואקטואליות; תפקידיה (עדכון, פרשנות, פיקוח).
חלק 2
הכרה בערך של ריבוי – מגוון דעות, עמדות של אנשים וקבוצות; עידוד ותמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות ועמדות של אנשים או קבוצות בחברה; לפיכך יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.
מה נדרש: "הצג את עקרון" – הגדרה מלאה.
תשובה מלאה: עקרון הפלורליזם הוא הכרה בערך של ריבוי: ריבוי דעות ועמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. העיקרון אינו מסתפק בהכרה בריבוי, אלא גם מעודד ותומך בקיום ובביטוי של מגוון הדעות והעמדות. לכן יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול כדי להשיג את האינטרסים שלה.
מה הבודק מחפש: הכרה בערך הריבוי; עידוד ותמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות; מתן אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול.
חלק 3
תקשורת ההמונים פונה אל קהל מגוון ומשתמשת באמצעים רבים; היא מאפשרת ומעודדת ביטוי לדעות שונות ומאפשרת לקבוצות שונות לפעול להשגת האינטרסים שלהן, ובכך מבטאת הכרה בקיום ריבוי דעות.
מה נדרש: "הסבר כיצד" – לקשר בין רכיב בהגדרת הפלורליזם ובין מאפיין של תקשורת ההמונים.
תשובה מלאה: עקרון הפלורליזם מעודד ביטוי למגוון דעות ומאפשר לכל קבוצה לפעול כדי להשיג את האינטרסים שלה. תקשורת ההמונים פונה לקהל רחב ומגוון, ויש בה אמצעי תקשורת רבים ושונים: עיתונים, ערוצי טלוויזיה ורדיו, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. אמצעים שונים מבטאים קווי מערכת ועמדות שונים. כך תקשורת ההמונים נותנת במה לדעות של קבוצות שונות בחברה, ומאפשרת להן להגיע לציבור הרחב ולהשפיע. בזה מתממש עקרון הפלורליזם: מוכרים בערך של ריבוי הדעות, ומעודדים את ביטוין.
מה הבודק מחפש: קישור בין רכיב בפלורליזם (ביטוי למגוון דעות, אפשרות לקבוצות לפעול) ובין מאפיין של תקשורת ההמונים (קהל מגוון, ריבוי אמצעים ובמה לדעות שונות). דוגמה מוחשית מתקבלת.
שאלה 10 · אשכול בחירות ומפלגות
השאלה זהה לשאלה 10 בשאלון 34281 (חורף 2022).
אשכול: בחירות ומפלגות
הצג את המושג בחירות מקדימות (פריימריז).
הצג המושג זכויות פוליטיות.
הסבר כיצד קיום בחירות מקדימות מאפשר מימוש של זכויות פוליטיות.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
חלק 1
שיטה לגיבוש רשימת המועמדים של מפלגה: כל חברי המפלגה הרשומים (המתפקדים) בוחרים בבחירות פנימיות את המועמדים לרשימת המפלגה לכנסת ואת מקומם ברשימה; כל מועמד מתמודד על קולות חברי המפלגה, ומקומו נקבע לפי מספר הקולות שקיבל.
מה נדרש: "הצג את המושג" – הגדרה מלאה: מי בוחר, את מה בוחרים, ואיך נקבע מקומו של מועמד ברשימה.
תשובה מלאה: בחירות מקדימות הן שיטה לגיבוש רשימת המועמדים של מפלגה, שבה כל חברי המפלגה הרשומים (המתפקדים) בוחרים, בבחירות פנימיות, את המועמדים לרשימת המפלגה לכנסת ואת מקומם ברשימה. כל מועמד מתמודד על קולותיהם של חברי המפלגה, ומקומו ברשימה נקבע לפי מספר הקולות שקיבל. השיטה מאפשרת לחברי המפלגה להשפיע ישירות על הרכב הרשימה, והמועמדים שנבחרו חבים את מקומם לחברי המפלגה ולא למנהיג או לגוף מצומצם. (שיטות אחרות לגיבוש רשימה: בחירה בידי מנהיג המפלגה, או בחירה בידי גוף בוחר – מרכז המפלגה או ועדה מסדרת.)
טעות נפוצה: להציג את שיטת הבחירות לכנסת (שיטה יחסית־ארצית־רשימתית) במקום את השיטה שבה המפלגה מגבשת את רשימת המועמדים שלה. בחירות מקדימות הן בחירות פנימיות בתוך המפלגה, לפני הבחירות לכנסת.
מה הבודק מחפש: חברי המפלגה הרשומים (המתפקדים) בוחרים; בבחירות פנימיות; את המועמדים ואת מקומם ברשימה לכנסת; המועמדים מתמודדים על קולות חברי המפלגה.
חלק 2
זכויות הקשורות ליחסים בין האזרח לרשויות השלטון ולשותפות בניהול המסגרת המדינית; חלקן זכויות אזרח (הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות) וחלקן נובעות מזכויות טבעיות (חופש ההפגנה והמחאה, האפשרות לבקר את השלטון).
מה נדרש: "הצג המושג" – הגדרה מלאה של זכויות פוליטיות, עם דוגמאות לזכויות.
תשובה מלאה: זכויות פוליטיות הן זכויות הקשורות ליחסים בין האזרח לרשויות השלטון ולשותפות בניהול המסגרת המדינית. חלקן זכויות אזרח בלבד, וחלקן מבוססות על הזכויות הטבעיות של כל אדם:
– זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח: הזכות לבחור ולהיבחר, והזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות (בבחירות לכנסת – מוענקות לאזרחי המדינה בלבד; בבחירות לרשויות המקומיות רשאים להצביע גם תושבי קבע שאינם אזרחים).
– זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות: חופש ההפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון (אינן מוגבלות לאזרחי המדינה).
מה הבודק מחפש: יחסי אזרח–שלטון ושותפות בניהול המסגרת המדינית; זכויות אזרח (לבחור ולהיבחר, להתארגן במפלגה) לעומת זכויות הנובעות מזכויות טבעיות (הפגנה ומחאה, ביקורת על השלטון).
חלק 3
בבחירות מקדימות חברי המפלגה מממשים את הזכות לבחור – הם בוחרים את המועמדים ואת סדרם ברשימה; המתמודדים מממשים את הזכות להיבחר – הם מתמודדים על קולות חברי המפלגה; וההתפקדות למפלגה היא מימוש של הזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות.
מה נדרש: "הסבר כיצד" – לקשר בין רכיב בהגדרת הבחירות המקדימות ובין זכות פוליטית מסוימת.
תשובה מלאה: זכויות פוליטיות כוללות את הזכות לבחור ולהיבחר ואת הזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות. בבחירות מקדימות כל חברי המפלגה הרשומים בוחרים בעצמם את המועמדים לרשימת המפלגה לכנסת ואת מקומם ברשימה. כך כל אזרח שהתפקד למפלגה שותף בבחירת נבחרי הציבור כבר בשלב גיבוש הרשימה, ולא רק ביום הבחירות לכנסת – וזה מימוש של הזכות לבחור. בנוסף, כל חבר מפלגה העומד בתנאי המפלגה יכול להציג את מועמדותו ולהתמודד על קולות חברי המפלגה – וזה מימוש של הזכות להיבחר. גם עצם ההתפקדות למפלגה, כדי להשתתף בבחירות המקדימות, היא מימוש של הזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות. כך הבחירות המקדימות מרחיבות את השותפות של האזרחים בניהול המסגרת המדינית.
טעות נפוצה: לכתוב באופן כללי ש"בבחירות מקדימות יש בחירות ולכן יש זכויות פוליטיות", בלי לציין איזו זכות פוליטית מתממשת ובאיזה אופן.
מה הבודק מחפש: קישור בין רכיב בבחירות המקדימות (חברי המפלגה בוחרים את המועמדים; המועמדים מתמודדים על קולותיהם) ובין זכות פוליטית מסוימת (לבחור, להיבחר, להתארגן במפלגה).
שאלה 11 · אשכול רשויות מקומיות
השאלה זהה לשאלה 11 בשאלון 34281 (קיץ 2025).
אשכול: רשויות מקומיות
הצג את שיטת הבחירות לשלטון המקומי.
הצג את עקרון הפלורליזם.
הסבר כיצד עקרון הפלורליזם מתממש בשיטת הבחירות לשלטון המקומי.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
חלק 1
ההצבעה נערכת באמצעות שני פתקים: פתק לבחירה אישית של ראש הרשות ופתק למועצה; הבחירות לראש הרשות הן אישיות ורוביות, והבחירות למועצת הרשות הן רשימתיות יחסיות, עם אחוז חסימה (רשימה צריכה לקבל לפחות 75% מן המודד – מספר הקולות הדרוש למושב אחד); כדי להיבחר לראש הרשות צריך לקבל לפחות 40% מהקולות הכשרים, ואם אף מועמד לא קיבל זאת – נערכות בחירות חוזרות בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר.
מה נדרש: "הצג את שיטת הבחירות" – איך בוחרים את ראש הרשות ואת המועצה.
תשובה מלאה: בבחירות לרשויות המקומיות כל בוחר מצביע בשני פתקים: פתק אחד לבחירת ראש הרשות ופתק אחד לבחירת מועצת הרשות. הבחירות לראש הרשות הן אישיות ורוביות: הבוחר בוחר במועמד מסוים. כדי להיבחר, מועמד צריך לקבל לפחות 40% מהקולות הכשרים. אם אף מועמד לא הגיע לכך, נערכות בחירות חוזרות בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. הבחירות למועצת הרשות הן רשימתיות ויחסיות: הבוחר מצביע לרשימה, וכל רשימה מקבלת מושבים במועצה ביחס למספר הקולות שקיבלה. גם במועצה יש אחוז חסימה: רשימה משתתפת בחלוקת המושבים רק אם קיבלה לפחות 75% מן המודד (מספר הקולות הדרוש למושב אחד). בבחירות לרשויות המקומיות רשאים להצביע גם תושבי קבע שאינם אזרחים (בבחירות לכנסת מצביעים אזרחים בלבד).
מה הבודק מחפש: שני פתקים; ראש הרשות – בחירה אישית ורובית, סף 40% וסיבוב שני; המועצה – בחירה רשימתית ויחסית, עם אחוז חסימה.
חלק 2
הכרה בערך של ריבוי – מגוון דעות, עמדות של אנשים וקבוצות; עידוד / תמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות ועמדות של אנשים או קבוצות בחברה; לפיכך יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.
מה נדרש: "הצג את עקרון" – הגדרה מלאה.
תשובה מלאה: עקרון הפלורליזם הוא הכרה בערך של ריבוי: ריבוי דעות ועמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. העיקרון גם מעודד ותומך בקיום ובביטוי של מגוון הדעות והעמדות. לכן יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול כדי להשיג את האינטרסים שלה.
מה הבודק מחפש: הכרה בערך הריבוי; עידוד ותמיכה בביטוי של מגוון דעות; מתן אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול.
חלק 3
הבחירות למועצת הרשות הן רשימתיות יחסיות – הייצוג של כל רשימה הוא ביחס ישיר למספר הקולות שקיבלה; כך מיוצגים במועצה רשימות ומפלגות שונות, דעות שונות ואינטרסים של קבוצות שונות בחברה, וזה מבטא הכרה בגיוון הדעות.
מה נדרש: "הסבר כיצד" – לקשר רכיב בפלורליזם לרכיב בשיטת הבחירות.
תשובה מלאה: הבחירות למועצת הרשות המקומית הן רשימתיות ויחסיות. כל רשימה מקבלת ייצוג במועצה ביחס ישיר למספר הקולות שקיבלה. אחוז החסימה במועצה (75% מן המודד, כלומר שלושה רבעים מן הקולות הדרושים למושב אחד) נמוך יחסית, ולכן יכולות להיבחר למועצה גם רשימות קטנות, שמייצגות קבוצות שונות ביישוב, דעות שונות ואינטרסים שונים. השיטה מאפשרת לכל קבוצה להתארגן ברשימה, להתמודד ולפעול במועצה לקידום האינטרסים שלה. בזה מתבטא עקרון הפלורליזם: הכרה בערך של ריבוי הדעות והקבוצות, ומתן אפשרות לכל אחת מהן לפעול.
מה הבודק מחפש: הבחירות למועצה רשימתיות ויחסיות → ייצוג מגוון רשימות, דעות וקבוצות → הכרה בגיוון ומתן אפשרות לכל קבוצה לפעול.
שאלה 12 · אשכול מעורבות אזרחית ופיקוח על רשויות השלטון
אשכול: מעורבות אזרחית ופיקוח על רשויות השלטון
הצג את המושג ארגונים חוץ ממשלתיים (המגזר השלישי).
הצג את עקרון הפלורליזם.
הסבר כיצד עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בקיום של ארגונים אלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
חלק 1
ארגונים התנדבותיים (וולונטריים) שקמים ביוזמת אזרחים – לרוב כעמותות; אינם חלק מן השלטון ואינם פועלים למטרות רווח; פועלים לקידום מטרות ציבוריות וחברתיות: מתן שירותים (רווחה, חינוך, בריאות, סיוע לנזקקים), קידום זכויות של קבוצות שונות והשפעה על המדיניות, ופיקוח וביקורת על רשויות השלטון; מקורות המימון: תרומות, דמי חבר, ולעיתים גם תמיכה של המדינה. "המגזר השלישי" – לצד המגזר הציבורי (המדינה) והמגזר העסקי.
מה נדרש: "הצג את המושג" – מהם הארגונים, מה מייחד אותם, ובמה הם עוסקים.
תשובה מלאה: ארגונים חוץ־ממשלתיים הם ארגונים התנדבותיים (וולונטריים) שקמים ביוזמת אזרחים, ובישראל רובם רשומים כעמותות. הם אינם חלק מן השלטון, ואינם פועלים למטרות רווח. לכן הם מכונים "המגזר השלישי" – לצד המגזר הציבורי (המדינה ומוסדותיה) והמגזר העסקי (חברות הפועלות למטרות רווח). הארגונים פועלים לקידום מטרות ציבוריות וחברתיות, למשל:
– מתן שירותים לאזרחים בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והסיוע לנזקקים, לעיתים במקום המדינה או לצידה.
– קידום זכויות ואינטרסים של קבוצות שונות בחברה והשפעה על המדיניות.
– פיקוח וביקורת על רשויות השלטון, למשל באמצעות דוחות, עתירות לבית המשפט ופעילות ציבורית.
מקורות המימון שלהם הם תרומות, דמי חבר, ולעיתים גם תמיכה של המדינה.
טעות נפוצה: לבלבל בין ארגונים חוץ־ממשלתיים ובין מפלגות – הארגונים אינם מתמודדים בבחירות ואינם מבקשים להיכנס לשלטון. טעות נוספת: להגדיר רק "ארגונים שאינם של הממשלה" בלי לפרט במה הם עוסקים ומה מייחד אותם (התנדבותיים, ללא מטרות רווח).
מה הבודק מחפש: ארגונים התנדבותיים ביוזמת אזרחים; אינם חלק מן השלטון ואינם למטרות רווח; תחומי פעולה (שירותים, קידום זכויות ואינטרסים, פיקוח על השלטון).
חלק 2
הכרה בערך של ריבוי – מגוון דעות, עמדות של אנשים וקבוצות; עידוד ותמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות ועמדות של אנשים או קבוצות בחברה; לפיכך יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.
מה נדרש: "הצג את עקרון" – הגדרה מלאה.
תשובה מלאה: עקרון הפלורליזם הוא הכרה בערך של ריבוי: ריבוי דעות ועמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. העיקרון גם מעודד ותומך בקיום ובביטוי של מגוון הדעות והעמדות. לכן יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול כדי להשיג את האינטרסים שלה.
מה הבודק מחפש: הכרה בערך הריבוי; עידוד ותמיכה בביטוי של מגוון דעות; מתן אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול.
חלק 3
בחברה פועלים ארגונים חוץ־ממשלתיים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מבטא עמדות, ערכים ואינטרסים של קבוצה אחרת – ביטוי להכרה בערך הריבוי; כל קבוצת אזרחים יכולה להתארגן בארגון כזה ולפעול לקידום מטרותיה – מימוש הרכיב שלפיו יש לאפשר לכל קבוצה להתארגן ולפעול להשגת האינטרסים שלה.
מה נדרש: "הסבר כיצד" – לקשר רכיב בפלורליזם לקיומם של ארגונים חוץ־ממשלתיים.
תשובה מלאה: בישראל פועלים ארגונים חוץ־ממשלתיים רבים ושונים: ארגונים לסיוע לנזקקים, ארגונים להגנת הסביבה, ארגונים לקידום זכויות של קבוצות שונות, ארגונים דתיים וחילוניים, וארגונים בעלי עמדות פוליטיות וחברתיות שונות ואף מנוגדות. כל אחד מהם מבטא עמדות, ערכים ואינטרסים של קבוצה אחרת בחברה. עצם קיומם של ארגונים רבים ומגוונים כאלה מבטא הכרה בערך של ריבוי הדעות והעמדות. בנוסף, כל קבוצת אזרחים רשאית להקים ארגון כזה, להתארגן בו ולפעול – בשירותים, בהשפעה על המדיניות או בביקורת על השלטון – כדי לקדם את מטרותיה. בזה מתממש הרכיב בעקרון הפלורליזם שלפיו יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול להשגת האינטרסים שלה.
מה הבודק מחפש: קישור בין רכיב בפלורליזם (הכרה בריבוי, אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול) ובין קיומם ופעילותם של ארגונים חוץ־ממשלתיים רבים ומגוונים.
פרק שלישי (26 נקודות)
ההוראות לפרק זה
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 13–15 (לכל שאלה – 13 נקודות).
ענה על שתיים מן השאלות 13–15 (לכל שאלה – 13 נקודות).
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) עליך לענות על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
שאלה 13 · התנאים לקיום בחירות דמוקרטיות
הצג שני תנאים לקיום בחירות דמוקרטיות.
הסבר כיצד אחד התנאים לקיום בחירות דמוקרטיות בא לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
הצגה (שניים מאלה, כל אחד מוסבר): כלליות – לכל אזרח זכות לבחור ולהיבחר; שוות – לכל בוחר קול אחד בעל משקל שווה; חשאיות – רק הבוחר יודע במי בחר; מחזוריות – בחירות בפרקי זמן קבועים בחוק; חופשיות – בחירה על פי רצון חופשי, בלי לחץ, עם חופש ביטוי והתארגנות פוליטית והתמודדות של שתי מפלגות / שני מועמדים לפחות. ציטוט: "החוק בישראל קובע כי בחירות לכנסת ייערכו בכל ארבע שנים, אולם תדירות הבחירות בעשורים האחרונים מעידה על אי־יציבות: בחירות 1988 היו הבחירות האחרונות שנערכו במועדן, ומאז 1992 נערכו בישראל בחירות בכל שנתיים ושמונה חודשים בממוצע." קישור: מחזוריות – החוק קובע שהבחירות לכנסת נערכות בפרקי זמן קבועים (אחת לארבע שנים), והאזרחים שבים ובוחרים את נציגיהם; בפועל, לפי הכותב, הבחירות אף נערכו בתדירות גבוהה יותר.
מה נדרש: החלק הראשון – "הצג שני תנאים", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע): שני תנאים שונים, וכל אחד מוסבר במשפט מלא. החלק השני – "הסבר כיצד אחד התנאים בא לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בתנאי.
תשובה מלאה:
הצגה:
תנאי ראשון – בחירות מחזוריות (תקופתיות): הבחירות חוזרות ונערכות בפרקי זמן קבועים בחוק; בישראל הבחירות לכנסת מתקיימות, ככלל, אחת לארבע שנים.
תנאי שני – בחירות כלליות: לכל אזרח בגיר יש זכות לבחור ולהיבחר, בלי הבדל מין, דת, לאום, מעמד או השכלה (בכפוף לתנאים כלליים שנקבעו בחוק, כמו גיל).
תנאים נוספים שאפשר להציג:
– בחירות חשאיות: רק הבוחר יודע במי בחר. ננקטים אמצעים המבטיחים את החשאיות – הבחירה נעשית בקלפי, מאחורי פרגוד ובמעטפה סגורה – כדי שהבוחר יוכל לבחור בחופשיות, בלי לחץ ובלי חשש מפגיעה.
– בחירות שוות: לכל בוחר יש קול אחד, ולקולו של כל בוחר יש משקל שווה לקולו של כל בוחר אחר.
– בחירות חופשיות: הבוחר בוחר על פי רצונו החופשי, בלי לחץ, איום או פיתוי; מתקיימים חופש הביטוי והדעה וחופש ההתאגדות וההתארגנות הפוליטית, ובבחירות מתמודדות לפחות שתי מפלגות או שני מועמדים, כך שלאזרח יש אפשרות לבחור בין חלופות.
ציטוט: "החוק בישראל קובע כי בחירות לכנסת ייערכו בכל ארבע שנים, אולם תדירות הבחירות בעשורים האחרונים מעידה על אי־יציבות: בחירות 1988 היו הבחירות האחרונות שנערכו במועדן, ומאז 1992 נערכו בישראל בחירות בכל שנתיים ושמונה חודשים בממוצע."
הסבר: בקטע בא לידי ביטוי תנאי המחזוריות. לפי התנאי, הבחירות חוזרות ונערכות בפרקי זמן קבועים בחוק, כך שהנבחרים מכהנים לזמן קצוב, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים. הכותב מציין ש"החוק בישראל קובע כי בחירות לכנסת ייערכו בכל ארבע שנים" – זה בדיוק פרק הזמן הקבוע בחוק. הכותב מוסיף שבפועל, מאז 1992, נערכו בחירות בתדירות גבוהה יותר – "בכל שנתיים ושמונה חודשים בממוצע" – כלומר האזרחים חזרו ובחרו את נציגיהם בפרקי זמן קצרים אף יותר. (הכותב רואה בתדירות הגבוהה ביטוי לאי־יציבות, אבל עצם קיומן של בחירות שחוזרות ונערכות בפרקי זמן שנקבעו בחוק הוא ביטוי לתנאי המחזוריות.)
טעות נפוצה: לערבב בין התנאים לבחירות דמוקרטיות ובין מאפייני שיטת הבחירות בישראל (ארציות, יחסיות, רשימתיות). ארציות ויחסיות הן מאפיינים של שיטת הבחירות לכנסת, ולא תנאים הכרחיים לכל בחירות דמוקרטיות. טעות נוספת: לכתוב רק את שם התנאי בלי להסביר אותו, או בחלק השני להסביר תנאי שלא הוצג בחלק הראשון.
מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: שני תנאים שונים, כל אחד עם הסבר. בהסבר: הקישור בין "בחירות לכנסת ייערכו בכל ארבע שנים" ובין עריכת הבחירות בפרקי זמן קבועים בחוק (מחזוריות).
שאלה 14 · עקרון שלטון העם
הצג את העיקרון הדמוקרטי שלטון העם.
הסבר כיצד עקרון שלטון העם עשוי להתחזק לטענת הכותב על פי הקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
הצגה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון; האזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות נציגים שפועלים בשמם ולמענם; השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב הקבוע בחוק. ציטוט: "כך יוכלו הבוחרים להצביע למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יבוא לידי ביטוי באחד מן הגושים הגדולים. כמו כן, אזרחים רבים יותר ירצו להשתתף בהליך הדמוקרטי." קישור: לפי הכותב, אם ראש הגוש (הסיעה) הגדול יהיה ראש הממשלה, הבוחרים יידעו מראש למי ילך קולם, וקולם ישפיע ישירות על זהות השלטון; בנוסף, אזרחים רבים יותר ישתתפו בבחירות – כך העם יממש את ריבונותו באופן מלא יותר.
מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את העיקרון", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבר כיצד... עשוי להתחזק לטענת הכותב": להראות, לפי הקטע, מה לדעת הכותב יחזק את שלטון העם ומדוע – לצטט ולקשר לרכיב בהגדרה.
תשובה מלאה:
הצגה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. השלטון מקבל את סמכותו מהעם, והאזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים.
ציטוט: "כך יוכלו הבוחרים להצביע למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יבוא לידי ביטוי באחד מן הגושים הגדולים. כמו כן, אזרחים רבים יותר ירצו להשתתף בהליך הדמוקרטי."
(ציטוט אפשרי נוסף: "צעד זה יחייב הרכבה של גושים מפלגתיים גדולים מכמה מפלגות קטנות עוד לפני הבחירות, ואלה יבטיחו שהעומד בראש אחד הגושים יהיה ראש הממשלה.")
הסבר: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא מקור הסמכות של השלטון, והוא בוחר נציגים שיפעלו בשמו ולמענו. הכותב מציע חוק שלפיו ראש הסיעה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה, ולכן המפלגות יתאחדו לגושים גדולים עוד לפני הבחירות. לטענתו, כך הבוחרים יצביעו "בידיעה שקולם יבוא לידי ביטוי באחד מן הגושים הגדולים" – כלומר הם יידעו מראש איזו ממשלה ואיזה ראש ממשלה הם בוחרים, והקול שלהם יקבע ישירות מי יעמוד בראש השלטון. כך רצון העם, כפי שהוא מתבטא בבחירות, יהיה מקור הסמכות של הממשלה באופן ישיר יותר. בנוסף, לדבריו "אזרחים רבים יותר ירצו להשתתף בהליך הדמוקרטי" – וככל שיותר אזרחים משתתפים בבחירות, השלטון הנבחר נשען על חלק גדול יותר מן העם הריבון. לכן לטענת הכותב עקרון שלטון העם עשוי להתחזק.
(רקע: כיום החוק אינו קובע שראש הסיעה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה. לפי חוק־יסוד: הממשלה, נשיא המדינה מטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות, והממשלה מתכוננת כשהכנסת מביעה בה אמון.)
שימו לב: השאלה מבקשת להסביר את טענת הכותב, ולא להכריע אם הצעתו נכונה.
טעות נפוצה: להציג את עקרון הכרעת הרוב במקום את עקרון שלטון העם, או להסביר רק את טענת הכותב על יציבות הממשלה ועל המשילות – בלי לקשר לרכיבים "העם מקור הסמכות" ו"בחירת נציגים שפועלים בשמו".
מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; האזרחים בוחרים נציגים (לזמן קצוב) שפועלים בשמם ולמענם. בהסבר: לפי הכותב, הבוחרים יידעו שקולם יבוא לידי ביטוי בבחירת ראש הממשלה, ויותר אזרחים ישתתפו בבחירות.
שאלה 15 · תפקיד הכנסת: פיקוח וביקורת
הצג את תפקיד הכנסת: פיקוח וביקורת.
הסבר כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
הצגה: מנגנון פיקוח פורמלי: הכנסת מפקחת ומבקרת את מדיניותה ואת פעולותיה של הרשות המבצעת (הממשלה); אמצעים: אופוזיציה, ועדות, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום. ציטוט: "הסחטנות מקשה על הממשלה לאשר את תקציב המדינה, ובעקבות זאת מתערער אמון הציבור במוסדות השלטון, ואף בדמוקרטיה עצמה." / "כיום אי־אישור התקציב משמעותו הכרזה על סיום כהונתה של הכנסת." קישור: תקציב המדינה צריך לקבל את אישור הכנסת בחוק – אישור התקציב הוא אחד מאמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה; בלי אישור הכנסת הממשלה אינה יכולה לבצע את מדיניותה.
מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את תפקיד הכנסת", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבר כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.
תשובה מלאה:
הצגה:
– הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)
– לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.
ציטוט: "הסחטנות מקשה על הממשלה לאשר את תקציב המדינה, ובעקבות זאת מתערער אמון הציבור במוסדות השלטון, ואף בדמוקרטיה עצמה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "כיום אי־אישור התקציב משמעותו הכרזה על סיום כהונתה של הכנסת.")
הסבר: אחד מאמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה הוא אישור התקציב: הממשלה מכינה את תקציב המדינה, אבל התקציב נקבע בחוק, ולכן הוא צריך לקבל את אישור הכנסת. כך הכנסת בודקת את מדיניות הממשלה, שמתבטאת בחלוקת הכסף בין התחומים השונים, ויכולה לבקר אותה ולהשפיע עליה. בקטע הכותב מתאר כמה קשה לממשלה "לאשר את תקציב המדינה" – כלומר להשיג לו את אישור הכנסת – משום שחברי הכנסת ממפלגות הקואליציה מתנים את תמיכתם בתביעות תקציביות. בנוסף, לפי הקטע, "אי־אישור התקציב משמעותו הכרזה על סיום כהונתה של הכנסת": אם התקציב אינו מאושר, הכנסת מתפזרת ונערכות בחירות חדשות – כלומר הממשלה אינה יכולה להמשיך לממש את מדיניותה בלי אישור הכנסת. (לפי חוק־יסוד: הכנסת, אם חוק התקציב לא התקבל בתוך שלושה חודשים מתחילת שנת הכספים, רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה, ונערכות בחירות.) כל אלה מראים שהממשלה תלויה באישור הכנסת לתקציב – ביטוי לפיקוח ולביקורת של הכנסת על הרשות המבצעת.
שימו לב: הכותב מבקר את האופן שבו הדבר מתנהל ("סחטנות") ומציע לנתק את הקשר בין אישור התקציב ובין המשך כהונת הכנסת. השאלה אינה מבקשת להכריע בעניין, אלא להראות כיצד תפקיד הפיקוח בא לידי ביטוי בקטע.
טעות נפוצה: לענות שזהו תפקיד החקיקה בלבד ("הכנסת מחוקקת את חוק התקציב") בלי לקשר לפיקוח על הממשלה. טעות נוספת: לצטט את המשפט ולחזור עליו במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב "אישור התקציב" כאמצעי של הכנסת לפקח על מדיניות הממשלה.
מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מנגנון פיקוח פורמלי של הכנסת על מדיניות הממשלה ופעולותיה, והאמצעים (ובהם אישור התקציב). בהסבר: הממשלה זקוקה לאישור הכנסת לתקציב המדינה, ואי־אישורו מביא לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות.
פרק רביעי (26 נקודות) – שאלות 16–18
בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 16–18, ועל אחת מן השאלות 19–20 (לכל שאלה – 13 נקודות).
ענה על אחת מן השאלות 16–18 (13 נקודות לשאלה).
שאלה 16 · הבחירות בשני סיבובים
ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בשיטת הבחירות במדינה הזו.
הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
חלק 1
עקרון הכרעת הרוב. הצגה: מתוך כמה אפשרויות נבחרת (מתקבלת) ההחלטה שבה תומכים הרוב – רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים; אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד או בזכויות המיעוט. ציטוט: "על פי שיטת הבחירות במדינה זו, כדי לנצח המועמד חייב לקבל יותר ממחצית הקולות." קישור: מתוך חמישה מועמדים, רק מועמד שתומך בו רוב המצביעים (יותר ממחצית הקולות) ינצח; לכן נערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים, עד שאחד מהם זוכה ברוב.
מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העיקרון ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.
תשובה מלאה:
ציון: בשיטת הבחירות במדינה זו בא לידי ביטוי עקרון הכרעת הרוב.
הצגה: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים. ההכרעה צריכה להיעשות בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד, ובייחוד בזכויות המיעוט.
ציטוט: "על פי שיטת הבחירות במדינה זו, כדי לנצח המועמד חייב לקבל יותר ממחצית הקולות."
(ציטוט אפשרי נוסף: "בתום יום הבחירות התברר כי איש מן המועמדים לא זכה במספר הקולות הדרוש כדי לנצח, ולכן נערך סיבוב בחירות נוסף ובו התמודדו שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר.")
הסבר: לפי הרכיב בהגדרה, כאשר יש כמה אפשרויות, נבחרת האפשרות שבה תומכים רוב המצביעים. בבחירות התמודדו חמישה מועמדים – כמה אפשרויות – ולפי השיטה מנצח רק מועמד שקיבל "יותר ממחצית הקולות", כלומר מועמד שרוב המצביעים תמכו בו. מאחר שאף מועמד לא קיבל רוב כזה בסיבוב הראשון, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. בסיבוב השני יש רק שתי אפשרויות, ולכן המנצח בהכרח קיבל את תמיכתם של רוב המצביעים. כך השיטה מבטיחה שההכרעה מי יהיה הנבחר תתקבל לפי רצון הרוב.
טעות נפוצה: לענות "שלטון העם" או "בחירות דמוקרטיות" בלי לזהות את הרכיב המרכזי בקטע – הדרישה ש"המועמד חייב לקבל יותר ממחצית הקולות", כלומר שההכרעה תתקבל לפי הרוב. טעות נוספת: להשמיט מן ההגדרה את המגבלה – שאסור לרוב לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט.
מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מתוך כמה אפשרויות; ההחלטה לפי הרוב (האוכלוסייה, הנציגים או המצביעים); והמגבלה – בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. בהסבר: "יותר ממחצית הקולות" וסיבוב שני בין שני המועמדים = הנבחר הוא מי שתומך בו רוב המצביעים.
שאלה 17 · עלייה בזכות סבא יהודי
ציין והצג את החוק שבני המשפחה התבססו עליו בבקשתם לעלות לארץ.
הסבר כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
חלק 1
חוק השבות. הצגה: החוק (1950) קובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ (אשרת עולה לכל יהודי שהביע רצונו להשתקע בארץ). תחולת החוק: גם בני זוג של יהודים, ילדיהם ונכדיהם של יהודים, ובני הזוג של הילדים והנכדים – גם אם הם עצמם אינם יהודים. הגדרת יהודי בחוק: מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת. ציטוט: "בבקשתם לעלות לארץ הם טענו שסבא שלהם היה יהודי, והציגו אישורים ומסמכים המוכיחים זאת." קישור: בני המשפחה הם נכדים של יהודי, ולכן החוק מקנה להם זכות לעלות לארץ גם אם הם עצמם אינם נחשבים יהודים.
מה נדרש: "ציין והצג" – לציין את שם החוק ולהציג את עיקריו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בחוק.
תשובה מלאה:
ציון: בני המשפחה התבססו על חוק השבות.
הצגה:
חוק השבות נחקק בשנת 1950. החוק קובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ: אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל.
תחולת החוק: החוק מאפשר לעלות לארץ גם לבני משפחה של יהודים. הזכאים הם בן או בת הזוג של יהודי, ילדיו ונכדיו של יהודי, ובני הזוג של הילדים ושל הנכדים. הם זכאים לעלות גם אם הם עצמם אינם נחשבים יהודים.
הגדרת "יהודי": לפי החוק, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.
ציטוט: "בבקשתם לעלות לארץ הם טענו שסבא שלהם היה יהודי, והציגו אישורים ומסמכים המוכיחים זאת."
(ציטוט אפשרי נוסף: "משרד הפנים קיבל את בקשתם ואִפשר למשפחה לעלות לארץ.")
הסבר: לפי הרכיב בחוק שעוסק בתחולתו, הזכות לעלות לארץ ניתנת לא רק ליהודים, אלא גם לבני משפחה של יהודים – ובהם הנכדים של יהודי. בני המשפחה טענו ש"סבא שלהם היה יהודי" והציגו מסמכים שמוכיחים זאת, כלומר הם נכדים של יהודי. לכן, גם אם הם עצמם אינם נחשבים יהודים לפי הגדרת החוק, הם זכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות, ומשרד הפנים אפשר להם לעלות.
טעות נפוצה: לכתוב שבני המשפחה "נחשבים יהודים" משום שסבם היה יהודי. זה לא נכון: לפי החוק יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת; הנכדים זכאים לעלות בזכות הקשר המשפחתי שלהם ליהודי. טעות נוספת: לענות "חוק האזרחות" – בני המשפחה ביקשו לעלות לארץ, והזכות לעלות נקבעת בחוק השבות.
מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: כל יהודי זכאי לעלות לארץ; תחולת החוק על בני זוג, ילדים, נכדים ובני זוגם; הגדרת יהודי. בהסבר: "סבא שלהם היה יהודי" = הם נכדים של יהודי, ולכן זכאים לעלות לפי סעיף התחולה.
שאלה 18 · שופט שפסל את עצמו
ציין והצג את הזכות שעליה ביקש השופט להגן בהחלטתו לפסול את עצמו מלשפוט מקרה זה.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 18
חלק 1
הזכות להליך הוגן. הצגה: זכותו של אדם שבעת הליך משפטי (חקירה, מעצר, משפט) תינתן לו הגנה מפני פגיעה בזכויותיו מעבר לנדרש; אמצעים: חזקת החפות, אין עונש בלא חוק, אין חיפוש בלא צו, זכות לייצוג משפטי, שופטים בלתי תלויים, זכות לדעת במה מואשמים ולראות את הראיות, זכות ערעור, משפט פומבי. ציטוט: "לדבריו קרבה זו עלולה לפגוע בזכות יסוד של הצדדים במשפט ולכן ראוי ששופט אחר ישפוט במקומו." קישור: שופט בלתי תלוי ונטול פניות הוא אחד האמצעים להבטחת הליך הוגן; קרבה משפחתית לאחד הצדדים עלולה להטות את שיקול דעתו, ולכן הוא פוסל את עצמו.
מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את הזכות ולהגדיר אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט מדברי השופט ולקשר לרכיב בהגדרה.
תשובה מלאה:
ציון: השופט ביקש להגן על הזכות להליך הוגן.
הצגה: הזכות להליך הוגן היא זכותו של אדם שבעת הליך משפטי (חקירה, מעצר ומשפט) תינתן לו הגנה מפני פגיעה בזכויותיו מעבר לנדרש, כלומר מפני פגיעה לא מוצדקת ולא מידתית. אדם שעומד מול רשויות האכיפה והמשפט נמצא בעמדה חלשה מולן, ולכן נקבעו אמצעים שנועדו להבטיח שההליך יהיה הוגן.
אמצעים להבטחת הזכות, למשל: חזקת החפות – אדם נחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו בבית המשפט; הזכות לייצוג משפטי – לנאשם יש זכות להיות מיוצג בידי עורך דין, שיגן על זכויותיו לאורך ההליך. אמצעים נוספים: אין עונש בלא חוק; אין לערוך חיפוש בלא צו; שופטים בלתי תלויים; זכות לדעת במה אדם מואשם ולראות את הראיות נגדו; זכות ערעור; משפט פומבי; ככלל, אין לעצור אדם יותר מ־24 שעות בלי להביאו לפני שופט.
ציטוט: "לדבריו קרבה זו עלולה לפגוע בזכות יסוד של הצדדים במשפט ולכן ראוי ששופט אחר ישפוט במקומו."
(ציטוט אפשרי נוסף: "אחד השופטים שהיה אמור לדון במקרה ביקש לפסול את עצמו ולא להיות בהרכב השופטים משום שיש קרבה משפחתית בינו לבין אחד ממנהלי החברה הנתבעת.")
הסבר: אחד האמצעים להבטחת הליך הוגן הוא שופטים בלתי תלויים, שמכריעים לפי החוק בלבד, בלי משוא פנים ובלי לחץ או השפעה של אינטרס זר. לשופט בקטע יש קרבה משפחתית לאחד ממנהלי החברה הנתבעת, ולכן קיים חשש שלא יוכל לשפוט באופן נטול פניות – שיעדיף, ולו שלא במודע, את הצד שקרוב אליו. השופט עצמו אומר שהקרבה "עלולה לפגוע בזכות יסוד של הצדדים במשפט", ולכן הוא פוסל את עצמו ומבקש ששופט אחר ישפוט במקומו. כך הוא מבטיח ששני הצדדים – התובע והחברה הנתבעת – יזכו להכרעה של שופט בלתי תלוי, כלומר להליך הוגן.
טעות נפוצה: לענות "אי־תלות הרשות השופטת" – זהו עיקרון שנוגע למעמד הרשות השופטת מול הרשויות האחרות, ואילו השאלה שואלת על הזכות של הצדדים במשפט. טעות נוספת: לענות "הזכות לשוויון" בלי לקשר לרכיב של שופט נטול פניות כאמצעי להבטחת הליך משפטי הוגן.
מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הגנה על אדם בהליך משפטי מפני פגיעה בזכויותיו מעבר לנדרש, ואמצעים להבטחתה (ובהם שופטים בלתי תלויים). בהסבר: הקרבה המשפחתית עלולה לפגוע בניטרליות של השופט, ולכן פסילתו מבטיחה לצדדים הכרעה של שופט נטול פניות.
פרק רביעי (26 נקודות) – שאלות 19–20
ענה על אחת מן השאלות 19–20 (13 נקודות לשאלה).
שאלה 19 · תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים
הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתך ונימוק אחד אחר לעמדה המנוגדת לשלך.
בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה:
טענה – הצג את עמדתך באופן ברור.
הנמקת עמדתך – הצג נימוק לעמדתך המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
הנמקת העמדה המנוגדת – הצג נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתך, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
טענה ברורה במשפט אחד, למשל: "אני תומך/ת בהפעלת תחבורה ציבורית בכל ימות השבוע, גם בשבתות ובחגים, בערים שרוב תושביהן יהודים."
מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.
תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני תומך/ת בהפעלת תחבורה ציבורית בכל ימות השבוע – גם בשבתות ובחגים היהודיים – בערים בישראל שרוב תושביהן יהודים.
מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.
סעיף ב
מושגים מקובלים בעד הפעלת התחבורה הציבורית: חופש התנועה (נגזרת של הזכות לחירות), חופש מדת, הזכות לשוויון (מי שאין לו רכב פרטי), פלורליזם. דוגמה: חופש התנועה – הצגה וקישור לסוגיה.
מה נדרש: נימוק לעמדתי – לציין מושג מתחום האזרחות שתומך בעמדה, להציג אותו (להגדיר) ולהסביר כיצד הוא קשור לסוגיה שבמחלוקת.
תשובה מלאה:
ציון המושג: נימוק התומך בעמדתי מבוסס על חופש התנועה, הנגזר מן הזכות לחירות.
הצגת המושג: חופש התנועה הוא זכותו של כל אדם לנוע כרצונו ובאופן חופשי ממקום למקום, להימצא בכל מקום, ולצאת מן המדינה ולהיכנס אליה. זו אחת החירויות הנגזרות מן הזכות לחירות.
הסבר (קישור לסוגיה): כאשר התחבורה הציבורית אינה פועלת בשבתות ובחגים, מי שאין ברשותו רכב פרטי – למשל צעירים, קשישים, משפחות שאין להן רכב וחיילים – אינו יכול להגיע בימים אלה למקומות מרוחקים ממקום מגוריו: לבקר בני משפחה, להגיע לבילוי או לטיול, או לחזור לבסיס. כלומר, יכולתו לנוע ממקום למקום כרצונו מוגבלת דווקא בימי המנוחה, שבהם יש לרוב האנשים זמן פנוי. הפעלת תחבורה ציבורית בכל ימות השבוע תאפשר לכל אדם לנוע באופן חופשי ממקום למקום גם בשבת ובחג, ולכן היא מממשת את חופש התנועה.
מושגים נוספים שאפשר להשתמש בהם בעד: חופש מדת (מי שאינו שומר שבת לא ייאלץ לנהוג לפי מצוות הדת), הזכות לשוויון (מי שאין לו רכב פרטי אינו יכול לנוע בשבת, ואילו מי שיש לו רכב – יכול).
מה הבודק מחפש: מושג אחד שמוצג על כל רכיביו (ציין → הצג → הסבר), וקישור ברור להפעלת תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה).
סעיף ג
מושגים מקובלים נגד הפעלת התחבורה הציבורית: הסדר הסטטוס קוו (השבת כיום המנוחה הרשמי), אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי, חוק שעות עבודה ומנוחה (איסור העסקת עובד ביום המנוחה השבועי שלו בלי היתר; ליהודי – השבת), חופש הדת, הסכמיות. דוגמה: הסדר הסטטוס קוו – הצגה וקישור לסוגיה. אין להשתמש במושג זהה או קרוב לזה של סעיף ב.
מה נדרש: נימוק לעמדה המנוגדת – לציין מושג אחר, שתומך בעמדה ההפוכה, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה. אסור להשתמש באותו מושג או במושג קרוב לזה של הנימוק הקודם.
תשובה מלאה:
ציון המושג: נימוק התומך בעמדה המנוגדת לעמדתי מבוסס על הסדר הסטטוס קוו.
הצגת המושג: הסדר הסטטוס קוו הוא הסדר בענייני דת ומדינה שהושג ערב הקמת המדינה. יסודו במכתב ששלחה הנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל בשנת 1947. זהו הסדר בין דתיים לחילונים, ומטרתו להסדיר את המחלוקות בענייני דת ומדינה, למנוע את העמקתן ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. ההסדר עוסק בארבע סוגיות מרכזיות:
1. השבת תהיה יום המנוחה הרשמי במדינה (ליהודים).
2. במטבחים של מוסדות ממלכתיים תישמר הכשרות.
3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה.
4. לזרם החינוך החרדי תינתן אוטונומיה.
הסבר (קישור לסוגיה): המתנגדים יטענו שלפי הסדר הסטטוס קוו, השבת היא יום המנוחה הרשמי במדינה, והמצב שבו התחבורה הציבורית ברוב הערים היהודיות אינה פועלת בשבת ובחג הוא חלק מן המצב שנשמר מאז קום המדינה. ההסדר נועד להסדיר את המחלוקות בענייני דת ומדינה בין דתיים לחילונים ולאפשר חיים משותפים. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת תשנה את צביון השבת במרחב הציבורי, ועלולה לפגוע באיזון שהושג ולהעמיק את המחלוקת בין הקבוצות. לכן לדעתם יש לשמור על המצב הקיים ולא להפעיל תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים.
מושגים נוספים שאפשר להשתמש בהם נגד: אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי (שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה), חוק שעות עבודה ומנוחה (הפעלת התחבורה תחייב להעסיק נהגים יהודים ביום המנוחה שלהם).
הערה: אפשר לכתוב תשובה מלאה גם לעמדה ההפוכה. מי שמתנגד להפעלת התחבורה הציבורית בשבת יכתוב בסעיף ב נימוק נגדה (למשל הסדר הסטטוס קוו), ובסעיף ג נימוק בעדה (למשל חופש התנועה). אין להעמיד זה מול זה מושגים קרובים, כמו "חופש הדת" ו"חופש מדת".
מה הבודק מחפש: מושג שונה מזה שבסעיף ב, מוצג על רכיביו, וקישור ברור לסוגיה מנקודת המבט של המתנגדים להפעלת התחבורה הציבורית בשבת. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה).
שאלה 20 · הגבלת העלאת שכר הדירה
הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתך ונימוק אחד אחר לעמדה המנוגדת לשלך.
בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה:
טענה – הצג את עמדתך באופן ברור.
הנמקת עמדתך – הצג נימוק לעמדתך המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
הנמקת העמדה המנוגדת – הצג נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתך, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
טענה ברורה במשפט אחד, למשל: "אני מתנגד/ת להצעה לאסור על בעלי הדירות להעלות בכל שנה את שכר הדירה בשיעור גבוה, ולהתיר להם להעלותו רק בשיעור נמוך שתקבע הכנסת מראש."
מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.
תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת להצעה לאסור על בעלי הדירות להעלות בכל שנה את שכר הדירה בשיעור גבוה, ולהתיר להם להעלות אותו רק בשיעור נמוך שתקבע הכנסת מראש.
מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.
סעיף ב
מושגים מקובלים נגד ההצעה: הזכות לקניין, הגישה הכלכלית־חברתית הליברלית (שוק חופשי, מעורבות מינימלית של המדינה), חופש העיסוק. דוגמה: הזכות לקניין – הצגה וקישור לסוגיה.
מה נדרש: נימוק לעמדתי – לציין מושג מתחום האזרחות שתומך בעמדה, להציג אותו (להגדיר) ולהסביר כיצד הוא קשור לסוגיה שבמחלוקת.
תשובה מלאה:
ציון המושג: נימוק התומך בעמדתי מבוסס על הזכות לקניין.
הצגת המושג: הזכות לקניין היא זכות טבעית. זו זכותו של אדם לרכוש רכוש, חומרי או רוחני, להחזיק בו ולעשות בו כרצונו: להשתמש בו, ליהנות ממנו, למכור אותו, להשכיר אותו, להוריש אותו או לתת אותו במתנה. המדינה אינה רשאית לפגוע בקניינו של אדם, ועליה להגן על רכושו מפני פגיעה בידי אחרים. בישראל הזכות מעוגנת בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו: "אין פוגעים בקניינו של אדם".
הסבר (קישור לסוגיה): הדירה היא רכושו של בעל הדירה, ולפי הזכות לקניין הוא רשאי לעשות בה כרצונו – ובכלל זה להשכיר אותה ולקבוע את התנאים ואת המחיר שבהם יסכים להשכיר אותה. ההצעה מגבילה את בעלי הדירות ומתירה להם להעלות את שכר הדירה רק בשיעור נמוך שתקבע הכנסת מראש, גם כאשר הוצאותיהם עולות או כאשר ערך הדירה עולה. בכך המדינה מתערבת באופן שבו אדם משתמש ברכושו ופוגעת ביכולתו ליהנות ממנו, ולכן ההצעה פוגעת בזכות לקניין, ויש להתנגד לה.
מושגים נוספים שאפשר להשתמש בהם נגד ההצעה: הגישה הליברלית (המחיר צריך להיקבע בשוק חופשי, לפי ההיצע והביקוש, בלי התערבות של המדינה).
מה הבודק מחפש: מושג אחד שמוצג על כל רכיביו (ציין → הצג → הסבר), וקישור ברור להגבלת העלאת שכר הדירה. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה).
סעיף ג
מושגים מקובלים בעד ההצעה: הגישה הסוציאל־דמוקרטית (מעורבות המדינה בכלכלה, אחריות כלפי החלש, צמצום פערים), הזכות לכבוד (קיום בכבוד וקורת גג). דוגמה: הגישה הסוציאל־דמוקרטית – הצגה וקישור לסוגיה. אין להשתמש במושג זהה או קרוב לזה של סעיף ב.
מה נדרש: נימוק לעמדה המנוגדת – לציין מושג אחר, שתומך בעמדה ההפוכה, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה. אסור להשתמש באותו מושג או במושג קרוב לזה של הנימוק הקודם.
תשובה מלאה:
ציון המושג: נימוק התומך בעמדה המנוגדת לעמדתי מבוסס על הגישה הכלכלית־חברתית הסוציאל־דמוקרטית.
הצגת המושג:
– ערך מרכזי: הגישה מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת את הסולידריות ואת צמצום הפערים.
– אחריות המדינה: במקרה הצורך, הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, שמחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם.
– מידת מעורבות המדינה: המדינה מעורבת בתחום החברתי־כלכלי במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה, ותמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים.
הסבר (קישור לסוגיה): התומכים בהצעה יטענו שלפי הגישה הסוציאל־דמוקרטית, המדינה צריכה להתערב בשוק ולשאת באחריות לרווחת אזרחיה, ובמיוחד לחלשים. לפי הקטע, בעלי הדירות "מנצלים את מצוקת הדיור" ומעלים את שכר הדירה בכל שנה בשיעור גבוה, ושוכרים רבים – בדרך כלל מי שאין בבעלותם דירה – מתקשים לעמוד בכך. הגבלת שיעור ההעלאה בחוק היא כלי של מעורבות המדינה בכלכלה (פיקוח על מחירים), שנועד להגן על השוכרים, להבטיח להם קורת גג בכבוד ולצמצם את הפערים בין בעלי דירות ובין מי שאין להם דירה. לכן לדעתם יש לתמוך בהצעה.
מושגים נוספים שאפשר להשתמש בהם בעד ההצעה: הזכות לכבוד (קיום בכבוד וקורת גג), אחריות המדינה כלפי החלש.
הערה: אפשר לכתוב תשובה מלאה גם לעמדה ההפוכה. מי שתומך בהצעה יכתוב בסעיף ב נימוק בעדה (למשל הגישה הסוציאל־דמוקרטית), ובסעיף ג נימוק נגדה (למשל הזכות לקניין או הגישה הליברלית).
מה הבודק מחפש: מושג שונה מזה שבסעיף ב, מוצג על רכיביו, וקישור ברור לסוגיה מנקודת המבט של התומכים בהצעה. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה).