בגרות באזרחות 34281 - חורף 2022

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העיקרון הדמוקרטי ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: ארגון "כבאות והצלה לישראל" פעל על פי עקרון שלטון החוק.
הצגה: עקרון שלטון החוק קובע כי חובת הציות לחוק חלה על כולם: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק. לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק לא אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק.
כדי שהחוק ישלוט, הוא צריך לעמוד בכמה תנאים: הוא נחקק על ידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (מה מותר ומה אסור), ומאזן בין טובת הכלל ובין טובת הפרט.
ציטוט: "לוחמי האש המועסקים בארגון מחויבים להשתמש בפריטי הלבוש ובאמצעים על פי ההנחיות."
(ציטוטים אפשריים נוספים: ""כבאות והצלה לישראל" הוא ארגון רשמי של מדינת ישראל המספק שירותי כבאות, חילוץ והצלה, והוא פועל על פי תקני בטיחות בין־לאומיים בנוגע לביגוד, למסכות פנים ולאמצעי מיגון." או "בשנה האחרונה הודיע נציב "כבאות והצלה לישראל" כי מעתה ייאסר על לוחמי האש לגדל זקן משום ששיער הזקן מפריע לאטימת מסכת הפנים, כפי שנדרש על פי ההנחיות.")
הסבר: "כבאות והצלה לישראל" הוא ארגון רשמי של המדינה, והוא פועל במסגרת כללים מחייבים: תקני בטיחות והנחיות מוגדרות בנוגע לביגוד, למסכות פנים ולאמצעי מיגון. הכללים האלה מגדירים מה מותר ומה אסור – למשל, מעתה ייאסר על לוחמי האש לגדל זקן, משום שהזקן מפריע לאטימת המסכה "כפי שנדרש על פי ההנחיות". חובת הציות לכללים חלה על כל לוחמי האש המועסקים בארגון ("מחויבים"), ואין לוחם אש שפטור מהם. כך גם הארגון וגם לוחמיו כפופים לכללים המחייבים ופועלים על פיהם – וזה הרכיב בעקרון שלטון החוק שלפיו חובת הציות לכללים המחייבים חלה על כולם, גם על רשויות השלטון. ההנחיות אינן חוק של הכנסת, אבל הן כללים מחייבים ומפורסמים שקבע ארגון ממלכתי, ולכן גם הן חלק מן הכללים שכולם חייבים לציית להם.

שימו לב: יש שיציינו את הזכות לחיים ולביטחון, משום שתקני הבטיחות נועדו להגן על לוחמי האש. זו מטרת התקנים, אבל השאלה שואלת על העיקרון שעל פיו פעל הארגון – פעולה על פי כללים מחייבים החלים על כולם – ולכן התשובה המדויקת היא שלטון החוק.
טעות נפוצה: להציג רק את חובת הציות לחוק, בלי שאר רכיבי ההגדרה (כולם שווים בפני החוק, ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק). טעות נוספת: להסביר את טענת לוחמי האש (סעיף ב) במקום את פעולת הארגון.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: חובת הציות חלה על כולם (אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו), ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק. בהסבר: הארגון ולוחמיו פועלים על פי כללים מחייבים ("מחויבים... על פי ההנחיות"), והכללים מגדירים את המותר והאסור.

מה נדרש: "ציין והצג" – לציין את שם החוק ולהציג את עיקריו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בחוק.

תשובה מלאה:
ציון: התיירת התבססה על חוק השבות.
הצגה: חוק השבות נחקק בשנת 1950. החוק קובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ: אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל.
תחולת החוק: החוק מאפשר לעלות לארץ גם לבני משפחה של יהודים. הזכאים הם בן או בת הזוג של יהודי, ילדיו ונכדיו של יהודי, ובני הזוג של הילדים ושל הנכדים. הם זכאים לעלות גם אם הם עצמם אינם נחשבים יהודים.
הגדרת "יהודי": לפי החוק, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.
(לפי החוק, הזכאות של בני המשפחה קיימת גם אם היהודי שמכוחו נתבעת הזכות כבר אינו בחיים.)
ציטוט: "הסיבה לבקשתה זו היא שבעלה, שנפטר, היה זכאי למעמד עולה חדש משום שאביו היה יהודי."
(ציטוט אפשרי נוסף: "לטענתה, עקב כך גם היא רשאית לקבל מעמד זה.")
הסבר: לפי הרכיב בחוק העוסק בתחולתו, הזכות לעלות מוקנית גם לילדו של יהודי ולבן הזוג של ילד של יהודי, גם אם הם עצמם אינם יהודים. אביו של בעלה של התיירת היה יהודי, ולכן הבעל – ילד של יהודי – היה זכאי למעמד עולה (זכאותו נבעה מהיותו ילד של יהודי, לפי סעיף התחולה). התיירת, שאינה יהודייה, היא בת זוגו של ילד של יהודי, ולכן היא טוענת שגם היא זכאית למעמד עולה מכוח הרכיב בחוק שמרחיב את הזכאות לבני הזוג של ילדי יהודים.

טעות נפוצה: לכתוב שהתיירת "נחשבת יהודייה" לפי החוק. התיירת אינה יהודייה; הזכאות שהיא טוענת לה נובעת מן הקשר המשפחתי – היא בת זוגו של ילד של יהודי. טעות נוספת: לציין את "חוק האזרחות" – התיירת מבקשת מעמד של עולה, וזכות העלייה נקבעה בחוק השבות.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: כל יהודי זכאי לעלות לארץ; תחולת החוק על בני זוג, ילדים, נכדים ובני זוגם; הגדרת יהודי. בהסבר: הבעל הוא ילד של יהודי, והתיירת היא בת זוגו – ולכן היא בתחולת החוק.

מה נדרש: "הצג את הסדר הסטטוס קוו" – מהו ההסדר, מתי ובין מי הושג, מה מטרתו ובאילו סוגיות הוא עוסק. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה: הסדר הסטטוס קוו הוא הסדר בענייני דת ומדינה שהושג ערב הקמת המדינה. יסודו במכתב ששלחה הנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל בשנת 1947. זהו הסדר בין דתיים לחילונים, ומטרתו להסדיר את המחלוקות בענייני דת ומדינה, למנוע את העמקתן ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. ההסדר עוסק בארבע סוגיות מרכזיות:
1. השבת תהיה יום המנוחה הרשמי במדינה (ליהודים).
2. במטבחים של מוסדות ממלכתיים תישמר הכשרות.
3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה.
4. לזרם החינוך החרדי תינתן אוטונומיה.
משמעות השם "סטטוס קוו" היא "המצב הקיים": ההסדר שימר בענייני דת ומדינה את המצב שהיה קיים ערב קום המדינה.

טעות נפוצה: לכתוב רק "שמירה על המצב הקיים" בלי לפרט בין מי ומי הושג ההסדר ובאילו סוגיות הוא עוסק.

מה הבודק מחפש: מועד (ערב הקמת המדינה, 1947) ובין מי (דתיים וחילונים); המטרה (הסדרת מחלוקות דת ומדינה ואפשרות לחיים משותפים); ארבע הסוגיות.

מה נדרש: "הצג שני ביטויים" – שני ביטויים (כללים) שונים, וכל אחד מוצג ברכיביו כך שיהיה ברור כיצד הוא מבטיח את עצמאות השופטים.

תשובה מלאה:
כלל ראשון – אופן בחירת שופטים:
– השופטים נבחרים על ידי ועדה לבחירת שופטים, ולא על ידי גורם פוליטי אחד.
– בוועדה תשעה חברים, ויש בה נציגות לשלוש הרשויות: שלושה שופטי בית המשפט העליון, ובהם נשיא בית המשפט העליון (הרשות השופטת); שני שרים, ובהם שר המשפטים, שהוא יושב ראש הוועדה (הרשות המבצעת); שני חברי כנסת (הרשות המחוקקת); ולצדם שני נציגים של לשכת עורכי הדין.
– בוועדה יש רוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין (חמישה מתוך תשעה) – על פני נציגי הפוליטיקה. כך השופטים אינם חייבים את מינויים לפוליטיקאי מסוים, ולכן הם יכולים לפסוק בלי לחשוש מן השלטון.
(הרכב הוועדה מעוגן בחוק יסוד: השפיטה. בשנת 2025 קיבלה הכנסת תיקון לחוק היסוד שמשנה את הרכב הוועדה, ונקבע שיחול מהכנסת הבאה; התשובה כאן מציגה את ההרכב כפי שהוא נלמד.)

כלל שני – תנאי העסקת שופטים:
– שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת (ולא על ידי הממשלה, שהשופטים דנים בעניינה).
– משך כהונת שופט הוא עד גיל 70 (גיל הפרישה), כך שאין צורך "לרצות" גורם כלשהו כדי להמשיך בתפקיד.
– אסור לשופט לשמש בתפקיד פוליטי, ואסור לו לעבוד בעבודות אחרות או למלא תפקידים ציבוריים.
– לשופטים יש חסינות: אי־אפשר להעמיד שופט לדין בגלל פסק דין שנתן.
– אין מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או לפי החלטת בית הדין המשמעתי.
כל אלה מבטיחים שהשופט אינו תלוי בשלטון או בגורם אחר, ויכול לפסוק רק על פי החוק ועל פי מצפונו.

טעות נפוצה: לכתוב "השופטים עצמאיים" או "אף אחד לא יכול להשפיע עליהם" בלי לפרט כלל מסוים. צריך להציג את הכלל עצמו (מי בוחר את השופטים והרכב הוועדה; מהם תנאי ההעסקה) ולהסביר כיצד הוא שומר על אי־התלות.

מה הבודק מחפש: שני כללים שונים, כל אחד מוצג במלואו: באופן בחירת שופטים – ועדה לבחירת שופטים והרכבה (נציגות לשלוש הרשויות, ורוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין); בתנאי העסקה – רכיבים מפורטים (שכר, משך כהונה, איסור עיסוק פוליטי ואחר, חסינות, העברה ממקום כהונה). אפשר גם להציג שני כללים מתוך תנאי ההעסקה (למשל שכר וחסינות), אם כל אחד מוסבר.

מה נדרש: "הצג את סוג הזכויות" – הגדרה מלאה של זכויות קבוצתיות (זכויות קבוצתיות־תרבותיות, זכויות מיעוט) עם כל רכיביה. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
– זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט) הן זכויות קיבוציות, שניתנות לקבוצה ולא לפרט: לקבוצות אתניות־תרבותיות, לקבוצות דתיות או למיעוטים לאומיים.
– מטרתן לאפשר לקבוצה לשמר את זהותה הייחודית ולהסדיר אותה בצורה מוסדית במדינה. הן באות לידי ביטוי בתחומים כמו שפה, חינוך, תרבות, דת וייצוג כקבוצה. למשל: מערכת חינוך נפרדת המתנהלת בשפת הקבוצה ובהתאם לתרבותה, הכרה בשפת הקבוצה במרחב הציבורי, בתי דין דתיים משלה בענייני המעמד האישי, והכרה בחגיה כימי מנוחה.
– המדינה היא שקובעת את היקף הזכויות הקבוצתיות שהיא מעניקה ואת מידת התמיכה המוסדית בהן. בכך הן שונות מזכויות הפרט של בני המיעוט (כמו שוויון וחופש הדת), שהן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה.
דוגמה מישראל: לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, ולמיעוט הערבי יש מערכת חינוך במימון המדינה המתנהלת בערבית ובהתאם לתרבותו.

טעות נפוצה: לבלבל בין זכויות קבוצתיות ובין הזכות לחופש הדת כזכות אדם של כל פרט. זכות קבוצתית ניתנת לקבוצה כקבוצה, כדי לשמר את ייחודה הדתי או התרבותי במרחב הציבורי.

מה הבודק מחפש: שלושה רכיבים – (1) זכויות הניתנות לקבוצה (אתנית־תרבותית / מיעוט לאומי); (2) מטרתן – הסדרה מוסדית ושימור של הזהות הייחודית, עם שתי דוגמאות לתחומים (שפה, חינוך, תרבות, ייצוג); (3) המדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן.

מה נדרש: להציג את המושג מעצר מנהלי – הגדרה עם שלושת הרכיבים: מהו המעצר, מה מטרתו ומהן המגבלות עליו. יש לכתוב לפחות שניים–שלושה משפטים בכל תשובה.

תשובה מלאה:
– מהו המעצר: מעצר מנהלי הוא מעצר מניעתי של אדם, שנעשה בלי הליך פלילי רגיל נגדו – כלומר בלי כתב אישום ובלי משפט, וגם בלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי. ההחלטה מתקבלת בצו של גורם מוסמך ברשות המבצעת, ולא בפסק דין, ולעיתים קרובות היא מבוססת על חומר מודיעיני חסוי.
– מטרה: המעצר אינו נועד להעניש על מעשה שנעשה בעבר, אלא למנוע פגיעה עתידית בביטחון המדינה או בביטחון הציבור – כלומר להגן על הזכות לחיים ולביטחון של אזרחי המדינה מפני אדם שעלול לסכן אותם.
– מגבלות: מאחר שמעצר מנהלי פוגע קשות בזכויות האדם – בזכות לחירות ובזכות להליך הוגן – הוא נתון לביקורת רבה, ולכן חלות עליו הגבלות בחוק. בישראל הסמכות לעצור אדם במעצר מנהלי לפרק זמן ארוך נתונה לשר הביטחון בלבד, בתקופה שבה הוכרז מצב חירום. הצו תקף לתקופה של עד שישה חודשים, וניתן להאריך אותו. המעצר נתון לביקורת שיפוטית: העצור מובא תוך 48 שעות לפני נשיא בית משפט מחוזי, המעצר נבחן מחדש מעת לעת (לפחות פעם בשלושה חודשים), ואפשר לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

טעות נפוצה: לבלבל בין מעצר מנהלי ובין מעצר עד תום ההליכים (שהוא מעצר של נאשם שכבר הוגש נגדו כתב אישום), או בין מעצר מנהלי ובין דמוקרטיה מתגוננת ותקנות שעת חירום. טעות נוספת היא להציג רק את הפגיעה בזכויות, בלי להסביר מהו המעצר ומה מטרתו.

מה הבודק מחפש: שלושה רכיבים – (1) מהו המעצר: מעצר מניעתי ללא הליך פלילי רגיל, גם בלי שהעצור מואשם בעבירה; (2) מטרה: מניעת פגיעה בביטחון המדינה או הציבור; (3) מגבלות: סמכות שר הביטחון, תקופה של עד שישה חודשים שניתנת להארכה, וביקורת שיפוטית.

מה נדרש: "הצג שני הבדלים" – זו שאלת השוואה. לכל הבדל קובעים קריטריון (במה משווים), ומעמידים את שתי הגישות זו מול זו לפי אותו קריטריון, באמצעות מילות השוואה ("ואילו", "לעומת").

תשובה מלאה:
הבדל ראשון – הערך המרכזי: הגישה הסוציאל־דמוקרטית מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת סולידריות וצמצום פערים בין חלקי החברה. לעומת זאת, הגישה הליברלית מדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי־כלכלי, מתוך תפיסה שהחירות הכלכלית מקדמת את טובת החברה כולה, ובתוכה גם את החלשים.
הבדל שני – מידת מעורבות המדינה בתחום החברתי־כלכלי: לפי הגישה הסוציאל־דמוקרטית המדינה מעורבת בתחום זה במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה ומיסוי גבוה על העשירונים העליונים. ואילו לפי הגישה הליברלית מעורבות המדינה צריכה להיות מינימלית: הגישה מעודדת יוזמה פרטית, יעילות, תחרות ושוק חופשי, ותומכת בהפרטה, בהפחתת מסים, בקיצוץ תקציבים ובצמצום קצבאות.
הבדל אפשרי נוסף – האחריות לרווחת הפרט: לפי הגישה הסוציאל־דמוקרטית, במקרה הצורך הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, המחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם. לעומת זאת, לפי הגישה הליברלית הפרט אחראי לחייו ולרווחתו, והמדינה מתערבת רק במידה מצומצמת.

טעות נפוצה: לכתוב את ההגדרה של כל גישה בנפרד בלי להשוות ביניהן, או להשוות לפי קריטריונים שונים (למשל ערך מרכזי בגישה אחת מול מידת מעורבות בגישה האחרת). טעות נוספת: לכתוב שבגישה הליברלית "אין" מעורבות של המדינה בכלכלה – בשתי הגישות יש מעורבות, וההבדל הוא במידתה ובסוגה.

מה הבודק מחפש: שני הבדלים, לכל אחד קריטריון ברור (ערך מרכזי / מידת מעורבות המדינה / האחריות לרווחת הפרט), ושתי הגישות מוצגות זו מול זו לפי אותו קריטריון.

מה נדרש: "הצג את המחלוקת" – להסביר מה המצב היום, ולהציג את עמדתו ואת נימוקו של כל אחד מן הצדדים.

תשובה מלאה:
המצב בישראל: לפי הסדר הסטטוס קוו ולפי החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל נעשים על פי ההלכה, ובסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. בישראל אין נישואים אזרחיים (נישואים שנערכים בחו"ל נרשמים במרשם האוכלוסין).
הצד התומך במצב הקיים (בעיקר הציבור הדתי והחרדי): לדעתם, נישואין וגירושין לפי ההלכה שומרים על אחדות העם היהודי ועל זהותו היהודית, ומונעים פיצול לשני עמים – מי שנישואיו כשרים לפי ההלכה ומי שלא. הם רואים בכך גם חלק מעיצוב אופייה היהודי של המדינה ומהסדר הסטטוס קוו, שמאפשר חיים משותפים.
הצד המתנגד (בעיקר הציבור החילוני): לדעתם, המצב הקיים הוא כפייה דתית. הוא פוגע במי שאינם יכולים להינשא לפי ההלכה – למשל עולים שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה, או זוגות שההלכה אוסרת את נישואיהם – ובמי שאינם רוצים להינשא בטקס דתי. הם טוענים גם שהדין הדתי פוגע בשוויון, למשל במצבן של נשים שבעליהן מסרבים לתת להן גט. לכן הם תומכים באפשרות של נישואים אזרחיים בישראל לצד הנישואים הדתיים.

מה הבודק מחפש: תיאור המצב (נישואין וגירושין לפי ההלכה בבתי הדין הרבניים, אין נישואים אזרחיים) ועמדה מנומקת של כל אחד משני הצדדים.

מה נדרש: "הצג את שני תפקידי התקשורת" – להציג (להגדיר ולהסביר) את שני התפקידים שבשאלה: פיקוח וביקורת על השלטון, ותעמולת בחירות. לא מספיק לחזור על שם התפקיד.

תשובה מלאה:
פיקוח וביקורת על השלטון: התקשורת בודקת את פעולות השלטון ונבחרי הציבור, חושפת ליקויים, מחדלים ושחיתויות ומעבירה עליהם ביקורת. לכן היא מכונה "כלב השמירה של הדמוקרטיה", והיא אחד ממנגנוני הפיקוח הבלתי פורמליים על השלטון. החשיפה בתקשורת מביאה את המידע לידיעת הציבור, ולעיתים גם לטיפולם של גופי הפיקוח הפורמליים (כמו מבקר המדינה או בתי המשפט).
תעמולת בחירות: בתקופת הבחירות התקשורת משמשת במה שבאמצעותה המפלגות והמועמדים מציגים לציבור הבוחרים את עמדותיהם, את מצעיהם ואת מועמדיהם, ומנסים לשכנע אותו להצביע בעדם – בתשדירי תעמולה, במודעות, בראיונות ובעימותים בין מועמדים. כך הבוחרים יכולים להכיר את המועמדים ואת עמדותיהם לפני שהם מחליטים במי לבחור. בישראל הרשימות המתמודדות לכנסת מקבלות זמן שידור חינם לתשדירי תעמולה בטלוויזיה וברדיו לפי כללים שנקבעו בחוק, ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית מאשר את התשדירים.

טעות נפוצה: לכתוב רק את שמות התפקידים, או להציג תפקיד אחר (למשל מסירת מידע או פרשנות) במקום אחד משני התפקידים שבשאלה.

מה הבודק מחפש: הצגה של כל אחד משני התפקידים שבשאלה: פיקוח וביקורת – בדיקת פעולות השלטון וחשיפת ליקויים ושחיתויות ("כלב השמירה"); תעמולת בחירות – במה שבה המפלגות והמועמדים מציגים לבוחרים את עמדותיהם ומנסים לשכנע אותם להצביע בעדם.

מה נדרש: "הצג את המושג" – הגדרה מלאה: מי בוחר, את מה בוחרים, ואיך נקבע מקומו של מועמד ברשימה.

תשובה מלאה: בחירות מקדימות הן שיטה לגיבוש רשימת המועמדים של מפלגה, שבה כל חברי המפלגה הרשומים (המתפקדים) בוחרים, בבחירות פנימיות, את המועמדים לרשימת המפלגה לכנסת ואת מקומם ברשימה. כל מועמד מתמודד על קולותיהם של חברי המפלגה, ומקומו ברשימה נקבע לפי מספר הקולות שקיבל. השיטה מאפשרת לחברי המפלגה להשפיע ישירות על הרכב הרשימה, והמועמדים שנבחרו חבים את מקומם לחברי המפלגה ולא למנהיג או לגוף מצומצם. (שיטות אחרות לגיבוש רשימה: בחירה בידי מנהיג המפלגה, או בחירה בידי גוף בוחר – מרכז המפלגה או ועדה מסדרת.)

טעות נפוצה: להציג את שיטת הבחירות לכנסת (שיטה יחסית־ארצית־רשימתית) במקום את השיטה שבה המפלגה מגבשת את רשימת המועמדים שלה. בחירות מקדימות הן בחירות פנימיות בתוך המפלגה, לפני הבחירות לכנסת.

מה הבודק מחפש: חברי המפלגה הרשומים (המתפקדים) בוחרים; בבחירות פנימיות; את המועמדים ואת מקומם ברשימה לכנסת; המועמדים מתמודדים על קולות חברי המפלגה.

מה נדרש: "הצג את שיטת" – להסביר כיצד השיטה פועלת: במה מצביעים, וכיצד מחולקים המושבים.

תשובה מלאה: בשיטת הבחירות היחסית הבוחרים מצביעים בעד רשימת מועמדים של מפלגה (בחירות רשימתיות), וכל רשימה מקבלת מספר מושבים בגוף הנבחר – בפרלמנט או במועצה – ביחס למספר הקולות שקיבלה בבחירות. למשל, רשימה שקיבלה כרבע מן הקולות הכשרים תקבל כרבע מן המושבים. כך יש התאמה גבוהה בין חלוקת הקולות לבין חלוקת המושבים, וגם רשימות קטנות, שמייצגות קבוצות ודעות שונות בחברה, יכולות לקבל ייצוג. לעיתים נקבע אחוז חסימה – שיעור מזערי של קולות שרשימה צריכה לקבל כדי להשתתף בחלוקת המושבים. השיטה היחסית שונה מן השיטה הרובית, שבה המועמד (או הרשימה) שקיבל את מרב הקולות באזור הבחירה זוכה בייצוג, והקולות שניתנו למתמודדים האחרים אינם מקבלים ייצוג.
דוגמה: הבחירות לכנסת הן יחסיות (וגם ארציות ורשימתיות): כל רשימה שעברה את אחוז החסימה (3.25% מן הקולות הכשרים) מקבלת מספר מושבים ביחס למספר הקולות שקיבלה.

טעות נפוצה: לבלבל בין בחירות יחסיות ובין בחירות אישיות (בחירה במועמד מסוים), או לכתוב רק "כל מפלגה מקבלת לפי מה שקיבלה" בלי להסביר שהמושבים מחולקים ביחס למספר הקולות.

מה הבודק מחפש: הצבעה לרשימה; חלוקת המושבים ביחס למספר הקולות שקיבלה כל רשימה; (תוספת) ייצוג רחב לקבוצות ולדעות שונות.

מה נדרש: "הצג את המושג" – הגדרה מלאה.

תשובה מלאה: קבוצת אינטרס (קבוצת לחץ) היא ארגון של אנשים בעלי מטרה משותפת, שמבקשים לקדם עניין מסוים. דוגמאות: ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים, ארגונים להגנת הסביבה. חברי הקבוצה פועלים יחד כדי להשפיע מבחוץ על קביעת המדיניות הציבורית. הם אינם מבקשים להתמודד בבחירות ולהיכנס לשלטון, ופעילותם מכוונת כלפי רשויות השלטון. דרכי הפעולה שלהן מגוונות: שתדלנות (לובינג) מול חברי כנסת ושרים, הסכמי שיתוף פעולה עם גורמי שלטון, והפעלת סנקציות כמו שביתות והפגנות.

מה הבודק מחפש: ארגון אנשים בעלי מטרה משותפת; השפעה מבחוץ על המדיניות; אינם מתמודדים בבחירות; דרכי פעולה.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג שני תפקידים של הכנסת על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע). החלק השני – לבחור אחד מהם, לצטט מן הנאום משפט שבו הוא בא לידי ביטוי ולקשר אותו לרכיב בהגדרת התפקיד.

תשובה מלאה:
הצגת שני תפקידים:
– ייצוג האזרחים: הכנסת מייצגת את ריבונות העם ואת כלל האזרחים. בבחירות האזרחים בוחרים במפלגות שמבטאות את העמדות האידיאולוגיות ואת האינטרסים שלהם. לכן בכנסת מיוצגות העמדות השונות שיש בחברה.
– חקיקה: הכנסת היא הרשות המחוקקת. היא מחוקקת חוקים (חקיקה ראשית), שקובעים את הכללים המחייבים את כל האזרחים ואת כל רשויות השלטון. הכנסת יכולה גם להסמיך בחוק את הממשלה ואת השרים להתקין תקנות (חקיקת משנה), ותקנות אלה אסור שיסתרו את החוק.
(תפקידים אפשריים נוספים: פיקוח וביקורת על הממשלה – הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.) לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום. רשות מכוננת – הכנסת היא הרשות המכוננת, כלומר הגוף שאחראי לכינון החוקה של המדינה. בהחלטת הררי (1950) נקבע שהחוקה תיכתב בהדרגה, פרק אחר פרק, ושכל פרק יהיה חוק יסוד. לכן הכנסת ממלאת את תפקידה כרשות מכוננת באמצעות חקיקת חוקי יסוד, שבסופו של דבר יאוגדו יחד לחוקה. כינון הממשלה – הממשלה נכנסת לכהונתה לאחר שהכנסת הביעה בה אמון, והכנסת מוסמכת גם להביע אי־אמון בממשלה. מינוי בעלי תפקידים – הכנסת בוחרת את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה, וחברי כנסת משתתפים בגופים שבוחרים בעלי תפקידים, כמו הוועדה לבחירת שופטים.)

בחרתי בתפקיד הייצוג.
ציטוט: "אמון זה שנתתם בי, נבחרות ונבחרי העם, בשם אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, אמון שחצה מחנות וסיעות, הראה לי שהאפשרות לתקווה, לאחדות, קיימת גם בבית הזה."
הסבר: הנשיא נושא את נאומו בכנסת, לפני חברי הכנסת שבחרו בו לתפקיד (הכנסת היא שבוחרת את נשיא המדינה). הוא פונה אליהם כאל "נבחרות ונבחרי העם", ואומר שהם נתנו בו אמון "בשם אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל". כלומר, חברי הכנסת נבחרו בידי האזרחים ופועלים בשמם – וזה הרכיב שלפיו הכנסת מייצגת את ריבונות העם ואת כלל האזרחים. בנוסף, הנשיא מציין שהאמון בו "חצה מחנות וסיעות": בכנסת יושבות סיעות שונות, שמייצגות את המחנות ואת העמדות השונות שיש בחברה – וזה הרכיב שלפיו בכנסת מיוצגות העמדות השונות בחברה.

אפשר גם לבחור בתפקיד מינוי בעלי תפקידים, שמתאים לנאום במיוחד.
ציטוט: "אני ניצב לפניכם היום, חברות וחברי הכנסת, נרגש, מקבל עליי בהוקרה את האחריות הכבדה שהטלתם עליי – לכהן בתפקיד הנשיא האחד־עשר של מדינת ישראל."
הסבר: הכנסת בוחרת את נשיא המדינה. הנשיא נושא את נאומו לפני חברי הכנסת ואומר שהם "הטלתם עליי" לכהן בתפקיד הנשיא – כלומר הכנסת היא שבחרה בו לתפקיד. זה הרכיב שלפיו הכנסת בוחרת בעלי תפקידים בכירים במדינה, ובהם נשיא המדינה.

טעות נפוצה: להציג את התפקידים רק בשמם ("חקיקה", "ייצוג") בלי להסביר אותם. טעות נוספת: להציג תפקיד אחד בחלק הראשון, ובהסבר לקשר לתפקיד אחר שלא הוצג.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: שני תפקידים, כל אחד מוסבר (ייצוג – ריבונות העם והעמדות השונות בחברה; חקיקה – חוקים המחייבים את כולם והסמכה לתקנות; פיקוח – אמצעי הכנסת מול הממשלה; רשות מכוננת – חוקי יסוד; מינוי בעלי תפקידים – בחירת נשיא המדינה ומבקר המדינה). בהסבר: "נבחרות ונבחרי העם... בשם אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל" = ייצוג ריבונות העם; "מחנות וסיעות" = ייצוג העמדות השונות בחברה; או "האחריות הכבדה שהטלתם עליי – לכהן בתפקיד הנשיא" = הכנסת בוחרת את נשיא המדינה.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג את עקרון ההסכמיות על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע). החלק השני – להסביר על פי הקטע כיצד העיקרון בא לידי ביטוי: לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי משחק בסיסיים – כלומר על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה או המדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

ציטוט: "דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט ואכיפת חוק עצמאיות ובלתי תלויות – המילים גדולות והמופשטות האלה מביעות את הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל המחלוקות שבינינו."
(ציטוט אפשרי נוסף, להמשך ההסבר: "בסיס זה הוא חיוני כדי שאנשים יוכלו לחיות יחד כקבוצה, ואנחנו חייבים לחיות כאן יחד.")

הסבר: הנשיא מונה את היסודות שעליהם מוסכם בחברה הישראלית: דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, ומערכת משפט ואכיפת חוק עצמאיות ובלתי תלויות. אלה כללי המשחק הבסיסיים של המדינה – הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – והם גם חלק מאופייה הבסיסי של המדינה. לדבריו, יסודות אלה הם "הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל המחלוקות שבינינו": יש בחברה מחלוקות רבות, אבל ההסכמה הרחבה על היסודות האלה מחזיקה אותה יחד. בהמשך הוא מוסיף שבסיס זה "חיוני כדי שאנשים יוכלו לחיות יחד" – וזה בדיוק הרכיב שלפיו ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

ציטוטים אפשריים נוספים: "אמון זה שנתתם בי, נבחרות ונבחרי העם, בשם אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, אמון שחצה מחנות וסיעות, הראה לי שהאפשרות לתקווה, לאחדות, קיימת גם בבית הזה." – הסבר: הבחירה בנשיא זכתה לתמיכה רחבה של סיעות ומחנות שונים בכנסת, כלומר להסכמה רחבה בין קבוצות שונות. או: "מכאן אצא אל משכן נשיאי ישראל, וממנו אל מסע בין קווי השבר בחברה הישראלית כולה, מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך ההבדלים, את המאחה בין השסעים." – הסבר: הנשיא מבקש למצוא את המשותף שעליו מסכימות הקבוצות השונות, כדי לאפשר להן לחיות יחד למרות ההבדלים ביניהן.
(אפשר גם להסביר שהעיקרון נמצא בסכנה: "בימים אלה הרעיון המלכד והערכים המשותפים שבריריים יותר מתמיד." – כלומר ההסכמה הרחבה על הערכים המשותפים נחלשה, ולכן גם היציבות והיכולת לחיות יחד מאוימות.)

טעות נפוצה: לבלבל בין הסכמיות ובין סובלנות או פלורליזם, ולא לכתוב את כל רכיבי ההגדרה. טעות נוספת: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיבי ההגדרה (כללי משחק בסיסיים; קיום בצוותא על אף חילוקי דעות).

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: הסכמה רחבה בין קבוצות, על כללי משחק בסיסיים / על אופי החברה, ותרומתה ליציבות ולקיום בצוותא. בהסבר: "דמוקרטיה... מערכת משפט ואכיפת חוק עצמאיות" = כללי המשחק המוסכמים; "הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל המחלוקות" = קיום בצוותא על אף חילוקי דעות.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג את העמדה (החלום) על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע). החלק השני – להסביר על פי הקטע כיצד העמדה באה לידי ביטוי: לצטט ולקשר לרכיבים בהגדרה. בחלום זה יש שני חלקים – הלאומי־יהודי והדמוקרטי – וצריך להתייחס לשניהם בהצגה, בציטוט ובהסבר.

תשובה מלאה:
הצגה: לפי העמדה מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית דמוקרטית, מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, והיא גם מדינה דמוקרטית.
הרכיב הלאומי (אתני־תרבותי יהודי):
– ישראל היא מדינתו של העם היהודי, בארץ ובתפוצות.
– המדינה מזוהה ברמה הקולקטיבית עם הלאום היהודי, שהוא לאום אתני־תרבותי, ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית.
– במדיניות ההגירה יש העדפה ללאום היהודי: כל יהודי זכאי לעלות למדינת ישראל.
– העברית היא השפה המרכזית של המדינה, ומורשת ישראל היא מרכיב מרכזי בתרבותה.
– חלק מהסמלים, מהמועדים הרשמיים, מהחוקים וממוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים־תרבותיים היהודיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, מורשת ודת).
הרכיב הדמוקרטי:
– יש הבחנה בין ההגדרה העצמית הלאומית של המדינה ובין זכויות הפרט של האזרחים: לצד הגדרתה העצמית הלאומית היהודית, המדינה מחויבת לשוויון מלא בין כל אזרחיה, ללא הבדל השתייכות לאומית, אתנית או דתית.
– הריבונות במדינה מסורה לכל אזרחיה, באמצעות הבחירות לכנסת ושאר זכויות האזרח.
– אין חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות; במדינה יש גם יסודות אזרחיים משותפים לכל אזרחיה, ויש הכרה בזכויות קבוצתיות מסוימות לקבוצות האתניות השונות.

ציטוט לרכיב הלאומי: "בבית זה שֵירַתִּי בתפקיד יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, ארגון שפועל כבר שנים רבות להעלאת מיליוני יהודים מכל קצות תבל, יהודים שמגשימים את רעיון שיבת ציון, ורבים מהם עוד צפויים לעזוב בשנים הקרובות את בתיהם בגולה ולהגיע אלינו הביתה."
הסבר: הנשיא מתאר את העלאתם של מיליוני יהודים מכל העולם ואת שיבתם לציון, ומכנה את מדינת ישראל "הביתה" גם של יהודים שעדיין חיים בגולה. כך הוא מבטא את הרכיב שלפיו ישראל היא מדינתו של העם היהודי, בארץ ובתפוצות, ושבמדיניות ההגירה יש העדפה ללאום היהודי – כל יהודי זכאי לעלות.
(ציטוט אפשרי נוסף לרכיב זה: "זכיתי להתייצב לימינן ולהבטיח את ביטחונן, לחבר בינן לבין מדינת ישראל, לעודד את הדור הצעיר לאהבת ישראל." – הקשר בין המדינה לקהילות היהודיות בתפוצות מבטא את היותה מדינת העם היהודי כולו.)

ציטוט לרכיב הדמוקרטי: "על המדינה לעשות הכול למען השתלבותם של המיעוטים החיים בתוכנו, כאן, בארץ שבה צעדו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ובה צעד גם ישמעאל."
הסבר: לצד ההגדרה העצמית הלאומית היהודית, הנשיא קובע שעל המדינה לפעול למען השתלבותם של המיעוטים החיים בה. זה הרכיב שלפיו המדינה מחויבת לשוויון מלא בין כל אזרחיה, ללא הבדל השתייכות לאומית, אתנית או דתית. הוא מוסיף: "עלינו לעשות הכול כדי לנפץ תקרות זכוכית" ו"לצמצם את הפערים ולהרחיב את השותפות" – כלומר להסיר את המחסומים שמונעים מבני המיעוטים שוויון הזדמנויות ושותפות מלאה במדינה.

טעות נפוצה: להציג את החלום באופן חלקי – רק את הרכיב היהודי־לאומי או רק את הרכיב הדמוקרטי – ולצטט ולקשר רק לאחד מהם. טעות נוספת: לבלבל עם החלום "מדינת לאום אזרחית דמוקרטית" (שבה יש חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות, והמדינה אינה מזוהה עם לאום אתני־תרבותי כלשהו), או עם מדינה דו־לאומית.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: רכיב לאומי (מדינת העם היהודי; זיקה ללאום האתני־תרבותי היהודי והגדרה עצמית; העדפה ליהודים בהגירה; ביטוי ליסודות האתניים־תרבותיים) ורכיב דמוקרטי (שוויון מלא לכל האזרחים; ריבונות לכל האזרחים; יסודות אזרחיים משותפים; זכויות קבוצתיות מסוימות). בהסבר: קישור של ציטוט לכל אחד משני הרכיבים – העלייה והקשר עם התפוצות לרכיב הלאומי, ושילוב המיעוטים וצמצום הפערים לרכיב הדמוקרטי.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את הפנייה בהכרזת העצמאות ולהציג את רכיביה; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בפנייה.

תשובה מלאה:
ציון: הפנייה בהכרזת העצמאות שמתממשת במינוי היא הפנייה לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל.
הצגה: בהכרזת העצמאות נאמר: "אנו קוראים – גם בתוך התקפת־הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים". בפנייה זו ארבעה רכיבים:
– קריאה לבני העם הערבי, תושבי המדינה, לשמור על השלום;
– קריאה ליטול חלק בבניין המדינה;
– על יסוד אזרחות מלאה ושווה – כלומר שוויון זכויות מלא לאזרחים הערבים;
– על יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה, הזמניים והקבועים.
ציטוט: "בשנה האחרונה הובא לאישור הממשלה מינוי של אזרח ערבי לתפקיד ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בישראל."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "הרשות הזאת פועלת במסגרת המשרד הממשלתי לשוויון חברתי, והיא אחראית לקידום תוכניות פיתוח של היישובים הערביים ושילוב החברה הערבית בכלכלה בישראל." או "השרה העומדת בראש משרד ממשלתי זה ציינה כי מינוי זה תורם לצמצום הפערים בחברה בישראל.")
הסבר: הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית היא מוסד ממלכתי הפועל במסגרת משרד ממשלתי. מינוי של אזרח ערבי לעמוד בראשה הוא ביטוי לרכיב "נציגות מתאימה בכל מוסדותיה" – אזרחים ערבים מיוצגים בתפקידים בכירים במוסדות המדינה. בתפקידו הוא ישתתף בקידום תוכניות הפיתוח של היישובים הערביים ובשילוב החברה הערבית בכלכלה – כלומר ייטול חלק בבניין המדינה. בנוסף, לדברי השרה, המינוי תורם לצמצום הפערים בחברה – וזה ביטוי לרכיב "אזרחות מלאה ושווה": המדינה פועלת כדי שלאזרחים הערבים יהיה מעמד שווה, גם בתחום הכלכלי.

טעות נפוצה: לבלבל עם הפנייה למדינות השכנות (מדינות ערב השכנות) ועמיהן – זו פנייה למדינות אחרות, ואילו כאן מדובר באזרח ערבי של מדינת ישראל ובמוסד של המדינה. טעות נוספת: לענות "העדפה מתקנת" – השאלה מבקשת פנייה מן הפניות בהכרזת העצמאות.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הקריאה לבני העם הערבי תושבי המדינה לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה. בהסבר: מינוי אזרח ערבי לראש מוסד ממלכתי = נציגות מתאימה במוסדות; פיתוח היישובים הערביים וצמצום הפערים = נטילת חלק בבניין המדינה ואזרחות שווה.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את תפקיד הממשלה ולהציג את רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: תפקיד הממשלה שמתממש בפעולות המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ויישומה (ביצועה).
הצגה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה את ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה). היא עושה זאת בתחומים שונים – בענייני פנים ובענייני חוץ, לדוגמה: חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
ציטוט: "במסגרת פעולותיו גיבש המשרד תוכנית שמטרתה לצמצם את הזיהום הסביבתי שנגרם משימוש בכלי פלסטיק חד־פעמיים."
(ציטוט אפשרי נוסף: "כדי להביא להפחתה של ממש בשימוש בכלים חד־פעמיים, בתוכנית שגובשה נכללת העלאה ניכרת של מחירי המוצרים הללו.")
הסבר: המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי – חלק מן הרשות המבצעת. בתחום שבאחריותו (שמירה על הסביבה ועל בריאות הציבור) הוא קיבל החלטה והתווה קו פעולה: לצמצם את הזיהום שנגרם מכלי פלסטיק חד־פעמיים. הוא גם קבע כיצד להוציא את ההחלטה לפועל – באמצעות העלאה ניכרת של מחירי המוצרים, כדי להפחית את השימוש בהם. כלומר יש כאן גם קביעת מדיניות וגם דרך ליישומה, בתחום מתחומי הפנים.

טעות נפוצה: לענות "חקיקת משנה" (התקנת תקנות). בקטע אין תקנות או צווים – יש תוכנית, כלומר החלטה על דרך פעולה והוצאתה לפועל. טעות נוספת: להציג את התפקיד באותן מילים שבהן ציינתם אותו ("הממשלה קובעת מדיניות"), בלי לפרט את רכיביו: קבלת החלטות והתוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, בתחומים שונים בענייני פנים וחוץ.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: קבלת החלטות/התוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, ובתחומים שונים (פנים וחוץ). בהסבר: גיבוש התוכנית לצמצום הזיהום = קביעת מדיניות; העלאת המחירים כדי להפחית את השימוש = הדרך ליישומה.

מה נדרש: "ציין והצג" – לבחור בין שני סוגי המדיניות ולהגדיר את הסוג הנכון; "הסבר" – לצטט ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בדברי חברת הכנסת בא לידי ביטוי סוג המדיניות העדפה מתקנת.
הצגה: העדפה מתקנת היא מתן יחס מועדף (הטבה) לקבוצה שהופלתה בעבר או שנמצאת במצב של נחיתות (קבוצה מקופחת או חלשה), בתחומים כמו ייצוג, תעסוקה, השכלה או מגורים. ההעדפה נועדה לתקן את העוול ולצמצם את הפערים בינה ובין שאר הקבוצות בחברה, כדי להגיע לשוויון מהותי. ההעדפה המתקנת היא אמצעי זמני: היא ניתנת לפרק זמן מסוים, ואמורה להסתיים כשהפערים מצטמצמים.
ציטוט: "לטענתה, כיום רק כרבע מבין חברי וחברות הכנסת הן נשים, ולכן יש לתת תמריצים לסיעות המשבצות נשים ברשימת המועמדים לכנסת."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "חברת הכנסת הוסיפה כי היא מקווה שבתוך כמה שנים יגדל ייצוג הנשים בכנסת ולא יהיה עוד צורך בתמריצים כאלה." או "על פי הצעת החוק, סיעה שברשימת המועמדים שלה ישובצו שלוש נשים לפחות מכל עשרה מועמדים תקבל תוספת לתקציב הבחירות.")
הסבר: לפי חברת הכנסת, נשים הן רק כרבע מחברי הכנסת – כלומר הן קבוצה שנמצאת במצב של נחיתות בתחום הייצוג. ההצעה נותנת הטבה – תוספת לתקציב הבחירות לסיעה שתשבץ לפחות שלוש נשים מכל עשרה מועמדים – כדי לעודד את שיבוצן של נשים ברשימות ולצמצם את הפער בין שיעורן בכנסת ובין שיעורן בחברה, כלומר להגיע לשוויון מהותי בייצוג. בנוסף, חברת הכנסת מקווה ש"בתוך כמה שנים" ייצוג הנשים יגדל "ולא יהיה עוד צורך בתמריצים כאלה" – וזה הרכיב שלפיו העדפה מתקנת היא אמצעי זמני, שאמור להסתיים כשהפער מצטמצם.

טעות נפוצה: לזהות "הבחנה". הבחנה היא מתן יחס שונה לאדם (או לבני אדם) על בסיס שוני רלוונטי לעניין הנדון. כאן ההטבה אינה ניתנת בגלל שוני רלוונטי של אדם מסוים, אלא כדי לצמצם פער בייצוג של קבוצה שלמה – וזו העדפה מתקנת. טעות נוספת: לכתוב "אפליה מתקנת" (מונח לא מדויק), או להציג רק חלק מן הרכיבים (בלי "לפרק זמן מסוים" או בלי מטרת צמצום הפערים).

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה ארבעה רכיבים: הענקת הטבה; לקבוצה מקופחת / מופלית / חלשה; לפרק זמן מסוים; במטרה לצמצם פערים. בהסבר: "רק כרבע" = ייצוג בחסר; התמריץ לסיעות = ההטבה; "בתוך כמה שנים... לא יהיה עוד צורך" = הזמניות.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני תומך/ת בתוכנית של משרד האוצר להטיל אגרה על נהגים המבקשים להיכנס במכוניתם הפרטית למרכז העיר תל אביב, כדי לצמצם את העומס בכבישים ולהשתמש בהכנסות לשיפור התשתיות והתחבורה הציבורית.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת להנחיות שלפיהן עובדי מדינה כגון מורים, רופאים ונהגי תחבורה ציבורית חייבים להתחסן נגד נגיף הקורונה או להיבדק להימצאות הנגיף בפרקי זמן קבועים, ועובד שיסרב לכך לא יוכל להמשיך בעבודתו וייאלץ לצאת לחופשה ללא תשלום.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.