דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 472 - מתכונת 5 ברמת בגרות

4 יח"ל · שאלון 035472 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 472 (4 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · סדרה הנדסית וחשבונית: איסוף נייר למימון טיול

שני סניפים של תנועת נוער, סניף "הדר" וסניף "אלון", החליטו לממן טיול שנתי. לשם כך הם אספו במשך כמה שבועות נייר ישן, והעבירו אותו למחזור תמורת כסף. סניף "הדר" אסף נייר במשך 5 שבועות. כמות הנייר (בק"ג) שאסף סניף "הדר" בכל שבוע הייתה גדולה פי qq מהכמות שאסף בשבוע שלפניו. בשבוע השלישי אסף סניף "הדר" פי 6.25 מהכמות שאסף בשבוע הראשון.

א.

מצאו את הערך של qq.

בשבוע הראשון ובשבוע האחרון יחד אסף סניף "הדר" 1,282 ק"ג נייר.

ב.

מצאו כמה ק"ג נייר אסף סניף "הדר" בשבוע הראשון.

סניף "אלון" אסף נייר במשך 16 שבועות. בכל שבוע הוא אסף dd ק"ג יותר מבשבוע שלפניו. בשבוע השלישי אסף סניף "אלון" 150 ק"ג, ובכל 16 השבועות הוא אסף 3,280 ק"ג סך הכול.

ג.

מצאו את הערך של dd.

על כל ק"ג נייר שהעבירו למחזור קיבלו הסניפים 0.5 שקלים. עלות הטיול היא 2,700 שקלים.

ד.

האם הסכום הכולל שקיבלו שני הסניפים ממחזור כל הנייר יספיק למימון הטיול? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

q=2.5q=2.5

הכמויות של סניף "הדר" יוצרות סדרה הנדסית עם מנה qq.

בשבוע השלישי: a3=a1q2a_3=a_1q^2. לפי הנתון:

a1q2=6.25a1⇒q2=6.25⇒q=2.5 או q=−2.5a_1q^2=6.25a_1\quad\Rightarrow\quad q^2=6.25\quad\Rightarrow\quad q=2.5\ \text{או}\ q=-2.5

כמות נייר היא מספר חיובי, ולכן כל האיברים חיוביים. במנה שלילית האיברים מחליפים סימן, ולכן q=2.5q=2.5.

טעות נפוצה: לכתוב a3=a1q3a_3=a_1q^3, או להשאיר את q=−2.5q=-2.5 כתשובה אפשרית.

סעיף ב

תשובה:

32 ק"ג

השבוע האחרון הוא החמישי: a5=a1q4=a1⋅2.54=39.0625a1a_5=a_1q^4=a_1\cdot2.5^4=39.0625a_1.

a1+39.0625a1=1282⇒40.0625a1=1282⇒a1=32a_1+39.0625a_1=1282\quad\Rightarrow\quad40.0625a_1=1282\quad\Rightarrow\quad a_1=32

בשבוע הראשון נאספו 32 ק"ג (ובשבוע האחרון 32⋅39.0625=125032\cdot39.0625=1250 ק"ג).

טעות נפוצה: לחשב את השבוע האחרון כ-a1q5a_1q^5, כאילו יש בין הראשון לחמישי חמש הכפלות.

סעיף ג

תשובה:

d=10d=10

הכמויות של סניף "אלון" יוצרות סדרה חשבונית. שני נעלמים, b1b_1 ו-dd, ושתי משוואות:

השבוע השלישי: b3=b1+2d=150b_3=b_1+2d=150, כלומר b1=150−2db_1=150-2d.

סכום 16 השבועות:

S16=162(2b1+15d)=3280⇒2b1+15d=410S_{16}=\frac{16}{2}\left(2b_1+15d\right)=3280\quad\Rightarrow\quad2b_1+15d=410

מציבים:

2(150−2d)+15d=410⇒300+11d=410⇒d=102(150-2d)+15d=410\quad\Rightarrow\quad300+11d=410\quad\Rightarrow\quad d=10

(b1=130b_1=130, ובדיקה: 8(260+150)=32808(260+150)=3280.)

טעות נפוצה: לכתוב b3=b1+3db_3=b_1+3d. מהאיבר הראשון לשלישי מוסיפים את dd פעמיים.

סעיף ד

תשובה:

לא: התקבלו 2,671 שקלים, פחות מ-2,700

הכמות של סניף "הדר" היא סכום 5 האיברים הראשונים בסדרה ההנדסית:

S5=a1(q5−1)q−1=32(2.55−1)2.5−1=32⋅96.656251.5=2062S_5=\frac{a_1(q^5-1)}{q-1}=\frac{32(2.5^5-1)}{2.5-1}=\frac{32\cdot96.65625}{1.5}=2062

(בדיקה: 32+80+200+500+1250=206232+80+200+500+1250=2062.)

סניף "אלון" אסף 3,280 ק"ג. יחד: 2062+3280=53422062+3280=5342 ק"ג.

5342⋅0.5=26715342\cdot0.5=2671

2671<27002671<2700, ולכן הסכום לא יספיק - חסרים 29 שקלים.

טעות נפוצה: לכתוב במכנה qq במקום q−1q-1, או לחשב רק את הכמות של סניף אחד.

שאלה 2 · וקטורים בתיבה: ניצבות, שטח משולש וזווית בהצגה אלגברית

בסרטוט שלפניכם תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D'. הנקודה MM היא מפגש האלכסונים בפאה A′B′C′D′A'B'C'D'. נקודה PP נמצאת על המקצוע CC′CC' ומקיימת CP→=13CC′⃗\overrightarrow{CP}=\frac13\vec{CC'}. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, BC→=v‾\overrightarrow{BC}=\underline v, AA′⃗=w‾\vec{AA'}=\underline w.

ABCDA'B'C'D'MP
א.

הביעו את הווקטורים AP→\overrightarrow{AP} ו-MP→\overrightarrow{MP} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

נתון: ∣u‾∣=6|\underline u|=6, ∣v‾∣=8|\underline v|=8, ∣w‾∣=15|\underline w|=15.

ב(1).

הוכיחו כי הווקטור AP→\overrightarrow{AP} מאונך לווקטור MP→\overrightarrow{MP}.

ב(2).

חשבו את שטח המשולש APMAPM.

נתון: D(0,0,0)D(0,0,0), הקודקוד AA נמצא על החלק החיובי של ציר ה-xx, הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה-yy, והקודקוד D′D' נמצא על החלק החיובי של ציר ה-zz.

ג(1).

מצאו את שיעורי הקודקודים CC, BB, C′C'.

ג(2).

מצאו את שיעורי הנקודה MM.

ד.

מצאו את גודל הזווית PMBPMB.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

AP→=u‾+v‾+13w‾\overrightarrow{AP}=\underline u+\underline v+\frac13\underline w, MP→=12u‾+12v‾−23w‾\overrightarrow{MP}=\frac12\underline u+\frac12\underline v-\frac23\underline w

CC′⃗=AA′⃗=w‾\vec{CC'}=\vec{AA'}=\underline w, ולכן CP→=13w‾\overrightarrow{CP}=\frac13\underline w:

AP→=AB→+BC→+CP→=u‾+v‾+13w‾\overrightarrow{AP}=\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}+\overrightarrow{CP}=\underline u+\underline v+\frac13\underline w

MM אמצע האלכסון A′C′A'C', ו-A′C′⃗=AC→=u‾+v‾\vec{A'C'}=\overrightarrow{AC}=\underline u+\underline v:

AM→=AA′⃗+12A′C′⃗=w‾+12u‾+12v‾\overrightarrow{AM}=\vec{AA'}+\frac12\vec{A'C'}=\underline w+\frac12\underline u+\frac12\underline v
MP→=AP→−AM→=12u‾+12v‾−23w‾\overrightarrow{MP}=\overrightarrow{AP}-\overrightarrow{AM}=\frac12\underline u+\frac12\underline v-\frac23\underline w

טעות נפוצה: לכתוב MP→=AM→−AP→\overrightarrow{MP}=\overrightarrow{AM}-\overrightarrow{AP}, שהוא PM→\overrightarrow{PM} - מקבלים את כל המקדמים עם סימן הפוך.

סעיף ב(1)

תשובה:

הוכחה: AP→⋅MP→=12⋅36+12⋅64−29⋅225=0\overrightarrow{AP}\cdot\overrightarrow{MP}=\frac12\cdot36+\frac12\cdot64-\frac29\cdot225=0

בתיבה u‾\underline u, v‾\underline v, w‾\underline w מאונכים זה לזה, ולכן כל המכפלות המעורבות הן 0.

AP→⋅MP→=(u‾+v‾+13w‾)⋅(12u‾+12v‾−23w‾)=12u‾2+12v‾2−29w‾2\overrightarrow{AP}\cdot\overrightarrow{MP}=\left(\underline u+\underline v+\frac13\underline w\right)\cdot\left(\frac12\underline u+\frac12\underline v-\frac23\underline w\right)=\frac12\underline u^2+\frac12\underline v^2-\frac29\underline w^2
=12⋅36+12⋅64−29⋅225=18+32−50=0=\frac12\cdot36+\frac12\cdot64-\frac29\cdot225=18+32-50=0

ולכן AP→⊥MP→\overrightarrow{AP}\perp\overrightarrow{MP}.

טעות נפוצה: להציב את האורך עצמו במקום ריבועו, למשל w‾2=15\underline w^2=15, ולקבל 18+32−103≠018+32-\frac{10}3\ne0. w‾2=∣w‾∣2=225\underline w^2=|\underline w|^2=225.

סעיף ב(2)

תשובה:

62.562.5

לפי ב(1) המשולש ישר-זווית ב-PP, והניצבים הם APAP ו-MPMP.

∣AP→∣2=u‾2+v‾2+19w‾2=36+64+25=125|\overrightarrow{AP}|^2=\underline u^2+\underline v^2+\frac19\underline w^2=36+64+25=125
∣MP→∣2=14u‾2+14v‾2+49w‾2=9+16+100=125|\overrightarrow{MP}|^2=\frac14\underline u^2+\frac14\underline v^2+\frac49\underline w^2=9+16+100=125
SAPM=12⋅125⋅125=62.5S_{APM}=\frac12\cdot\sqrt{125}\cdot\sqrt{125}=62.5

טעות נפוצה: לחשב ∣MP→∣2|\overrightarrow{MP}|^2 עם 23w‾2\frac23\underline w^2 במקום 49w‾2\frac49\underline w^2 - מעלים בריבוע גם את המקדם.

סעיף ג(1)

תשובה:

C(0,6,0)C(0,6,0), B(8,6,0)B(8,6,0), C′(0,6,15)C'(0,6,15)

DA=∣v‾∣=8DA=|\underline v|=8 (כי AD→=BC→\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{BC}), DC=∣u‾∣=6DC=|\underline u|=6 (כי DC→=AB→\overrightarrow{DC}=\overrightarrow{AB}), DD′=∣w‾∣=15DD'=|\underline w|=15.

לכן A(8,0,0)A(8,0,0), C(0,6,0)C(0,6,0), D′(0,0,15)D'(0,0,15).

B=A+DC→=(8,6,0)B=A+\overrightarrow{DC}=(8,6,0), C′=C+DD′⃗=(0,6,15)C'=C+\vec{DD'}=(0,6,15).

טעות נפוצה: להחליף בין האורכים ולשים את AA ב-(6,0,0)(6,0,0) - DADA מקביל ל-BCBC, ולכן אורכו ∣v‾∣=8|\underline v|=8.

סעיף ג(2)

תשובה:

M(4,3,15)M(4,3,15)

MM אמצע האלכסון A′C′A'C'. A′(8,0,15)A'(8,0,15) ו-C′(0,6,15)C'(0,6,15), ולכן:

M(8+02,0+62,15)=M(4,3,15)M\left(\frac{8+0}2,\frac{0+6}2,15\right)=M(4,3,15)

טעות נפוצה: לחשב אמצע של ACAC (בבסיס התחתון) ולקבל (4,3,0)(4,3,0) - MM נמצאת בפאה העליונה.

סעיף ד

תשובה:

∠PMB≈36.01∘\angle PMB\approx36.01^\circ

CP=13⋅15=5CP=\frac13\cdot15=5, ולכן P(0,6,5)P(0,6,5).

MP→=P−M=(−4,3,−10)\overrightarrow{MP}=P-M=(-4,3,-10), MB→=B−M=(4,3,−15)\overrightarrow{MB}=B-M=(4,3,-15).

cos⁡∠PMB=−16+9+150125⋅250=1431252≈0.8089\cos\angle PMB=\frac{-16+9+150}{\sqrt{125}\cdot\sqrt{250}}=\frac{143}{125\sqrt2}\approx0.8089
∠PMB≈36.01∘\angle PMB\approx36.01^\circ

טעות נפוצה: לשים את PP ב-(0,6,10)(0,6,10), כלומר למדוד 13\frac13 מלמעלה. הנתון CP→=13CC′⃗\overrightarrow{CP}=\frac13\vec{CC'} מודד מ-CC שבבסיס.

שאלה 3 · דעיכה מעריכית: שני אגמים מתייבשים

באזור מדברי יש שני אגמים A ו-B. במשך השנים האגמים מתייבשים, וכמות המים בהם קטנה. חוקר מדד את כמות המים בכל אחד מן האגמים בסוף כל קיץ במשך 12 שנים.

לפניכם סרטוט המתאר את כמות המים בכל אגם (במיליוני מ"ק) לפי שנים (ציר אופקי: הזמן בשנים; ציר אנכי: כמות המים במיליוני מ"ק).

א.

מבין הגרפים I-II, קבעו איזה גרף מתאים לאגם שכמות המים בו קטנה בקצב מהיר יותר. נמקו את קביעתכם.

הפונקציה f(t)=90⋅(0.95)tf(t)=90\cdot(0.95)^t מתארת את כמות המים באגם A בכל שנה. הפונקציה g(t)=120⋅(0.88)tg(t)=120\cdot(0.88)^t מתארת את כמות המים באגם B בכל שנה.

ב.

קבעו בנוגע לכל פונקציה מהו הגרף המתאר אותה. נמקו את קביעותיכם.

ג.

באיזה משני האגמים הייתה כמות המים גדולה יותר לאחר 4 שנים מתחילת המדידות?

ד.

מצאו לאחר כמה שנים מתחילת המדידות הייתה כמות המים באגם A שווה לכמות המים באגם B.

החוקר בדק גם את השטח שמכוסה בקנים על גדות האגמים. הוא גילה שהשטח המכוסה בקנים גדל בכל שנה באחוז קבוע. לאחר 8 שנים מתחילת המדידות היה השטח המכוסה בקנים גדול פי 2.2 משטחו בתחילת המדידות.

ה.

מצאו בכמה אחוזים גדל השטח המכוסה בקנים בכל שנה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

גרף I

קצב מהיר יותר של התייבשות פירושו שהגרף יורד בתלילות רבה יותר.

גרף I מתחיל גבוה יותר, אבל חותך את גרף II ומשם והלאה נמצא מתחתיו. גרף שמתחיל גבוה ומגיע אל מתחת לגרף אחר חייב לרדת מהר יותר ממנו.

לכן גרף I מתאים לאגם שכמות המים בו קטנה בקצב מהיר יותר.

טעות נפוצה: לנמק לפי הגובה ("גרף II נמוך יותר בהתחלה, לכן יש בו פחות מים והוא מתייבש מהר") - קצב נקבע לפי תלילות הירידה, לא לפי הגובה.

סעיף ב

תשובה:

g(t)g(t): גרף I, f(t)f(t): גרף II

בפונקציה a⋅qta\cdot q^t המקדם aa הוא הכמות ההתחלתית, והמנה q<1q<1 קובעת את קצב הדעיכה: qq קטן יותר - דעיכה מהירה יותר.

f(0)=90,g(0)=120f(0)=90,\qquad g(0)=120

gg מתחילה גבוה יותר, ו-0.88<0.950.88<0.95, כלומר gg דועכת מהר יותר (12% בשנה לעומת 5%).

גרף I מתחיל גבוה יותר ויורד מהר יותר, ולכן g(t)g(t) מתוארת על ידי גרף I ו-f(t)f(t) על ידי גרף II.

טעות נפוצה: לקבוע לפי המנה בלבד ולחשוב שהמנה הגדולה (0.950.95) מתאימה לדעיכה מהירה. המנה היא החלק שנשאר בכל שנה, ולכן מנה גדולה = דעיכה איטית.

סעיף ג

תשובה:

באגם A

מציבים t=4t=4 בשתי הפונקציות:

f(4)=90⋅0.954≈90⋅0.8145≈73.31f(4)=90\cdot0.95^4\approx90\cdot0.8145\approx73.31
g(4)=120⋅0.884≈120⋅0.5997≈71.96g(4)=120\cdot0.88^4\approx120\cdot0.5997\approx71.96

73.31>71.9673.31>71.96, ולכן לאחר 4 שנים כמות המים באגם A הייתה גדולה יותר.

טעות נפוצה: להניח שאגם B, שהתחיל עם יותר מים, עדיין "מוביל" ולא לחשב - ההפרש בין הכמויות קטן, והגרפים כבר נחתכו לפני השנה הרביעית.

סעיף ד

תשובה:

לאחר כ-3.759 שנים

משווים את שתי הפונקציות:

90⋅0.95t=120⋅0.88t90\cdot0.95^t=120\cdot0.88^t

מחלקים את שני האגפים ב-90⋅0.88t90\cdot0.88^t (חיובי):

(0.950.88)t=12090=43\left(\frac{0.95}{0.88}\right)^t=\frac{120}{90}=\frac43

מוציאים לוגריתם משני האגפים:

t=log⁡43log⁡0.950.88≈0.12490.0332≈3.759t=\frac{\log\frac43}{\log\frac{0.95}{0.88}}\approx\frac{0.1249}{0.0332}\approx3.759

הכמויות היו שוות לאחר כ-3.759 שנים (מתאים לסעיף ג: לאחר 4 שנים באגם A כבר יש יותר מים).

טעות נפוצה: "לפתוח" את המשוואה כך: 90⋅0.95=120⋅0.8890\cdot0.95=120\cdot0.88 ולהשמיט את החזקה, או לכתוב 90120⋅0.950.88\frac{90}{120}\cdot\frac{0.95}{0.88} בחזקת tt - החזקה חלה רק על המנות, לא על המקדמים.

סעיף ה

תשובה:

כ-10.36%

נסמן ב-A0A_0 את השטח בתחילת המדידות וב-qq את מנת הגדילה השנתית. לאחר 8 שנים השטח הוא A0⋅q8A_0\cdot q^8.

A0⋅q8=2.2⋅A0⇒q8=2.2A_0\cdot q^8=2.2\cdot A_0\quad\Rightarrow\quad q^8=2.2
q=2.28=2.218≈1.1036q=\sqrt[8]{2.2}=2.2^{\frac18}\approx1.1036

מנה של 1.1036 פירושה גדילה של כ-10.36% בכל שנה.

טעות נפוצה: לחלק את הגדילה הכוללת (120%) ב-8 ולקבל 15% בשנה. הגדילה מצטברת בכפל, ולכן מוציאים שורש שמיני.

שאלה 4 · חקירת פונקציה מעריכית שהיא מנה, וגרף הנגזרת שלה

נתונה הפונקציה: f(x)=e3xex−2f(x)=\frac{e^{3x}}{e^x-2}.

א(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

א(2).

מצאו את משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה-x של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים (אם יש כאלה).

בסרטוט שלפניכם מתואר גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). הפונקציה f(x)f(x) ופונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) מוגדרות באותו התחום. גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) חותך את ציר ה-x בנקודה אחת בלבד - הנקודה B.

B
ג.

מצאו את שיעור ה-x של הנקודה B.

ד(1).

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

ד(2).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה.

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי ציר ה-x ועל ידי הישר x=ln⁡4x=\ln4.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

x≠ln⁡2x\ne\ln2

המכנה חייב להיות שונה מ-0:

ex−2≠0⇒ex≠2⇒x≠ln⁡2e^x-2\ne0\quad\Rightarrow\quad e^x\ne2\quad\Rightarrow\quad x\ne\ln2

טעות נפוצה: לכתוב x≠2x\ne2 במקום x≠ln⁡2x\ne\ln2.

סעיף א(2)

תשובה:

x=ln⁡2x=\ln2

ב-x=ln⁡2x=\ln2 המכנה מתאפס והמונה שונה מ-0: e3ln⁡2=23=8e^{3\ln2}=2^3=8. לכן הישר x=ln⁡2x=\ln2 הוא אסימפטוטה אנכית.

טעות נפוצה: לחפש אסימפטוטה אנכית במקום שבו המונה מתאפס - אסימפטוטה אנכית נובעת מאיפוס המכנה.

סעיף ב

תשובה:

(0,−1)(0,-1)

חיתוך עם ציר ה-y:

f(0)=e0e0−2=11−2=−1f(0)=\frac{e^0}{e^0-2}=\frac{1}{1-2}=-1

חיתוך עם ציר ה-x: המונה e3xe^{3x} חיובי לכל xx, ולכן f(x)≠0f(x)\ne0 - אין חיתוך עם ציר ה-x.

נקודת החיתוך היחידה: (0,−1)(0,-1).

טעות נפוצה: לכתוב f(0)=00−2=0f(0)=\frac{0}{0-2}=0 - e0=1e^0=1, לא 0.

סעיף ג

תשובה:

xB=ln⁡3x_B=\ln3

נגזרת של מנה:

f′(x)=3e3x(ex−2)−e3x⋅ex(ex−2)2=e3x(3ex−6−ex)(ex−2)2=e3x(2ex−6)(ex−2)2=2e3x(ex−3)(ex−2)2f'(x)=\frac{3e^{3x}(e^x-2)-e^{3x}\cdot e^x}{(e^x-2)^2}=\frac{e^{3x}(3e^x-6-e^x)}{(e^x-2)^2}=\frac{e^{3x}(2e^x-6)}{(e^x-2)^2}=\frac{2e^{3x}(e^x-3)}{(e^x-2)^2}

B היא נקודת החיתוך של גרף הנגזרת עם ציר ה-x: f′(x)=0f'(x)=0. e3x>0e^{3x}>0 והמכנה חיובי, ולכן:

ex−3=0⇒x=ln⁡3e^x-3=0\quad\Rightarrow\quad x=\ln3

טעות נפוצה: לפתוח את 3e3x(ex−2)3e^{3x}(e^x-2) כ-3e3x⋅ex−23e^{3x}\cdot e^x-2 (לשכוח לכפול את 2), או לכתוב e3x⋅ex=e3x2e^{3x}\cdot e^x=e^{3x^2} - מחברים מעריכים: e4xe^{4x}.

סעיף ד(1)

תשובה:

עלייה: x>ln⁡3x>\ln3; ירידה: x<ln⁡2x<\ln2, ln⁡2<x<ln⁡3\ln2<x<\ln3

הסימן של f′(x)=2e3x(ex−3)(ex−2)2f'(x)=\frac{2e^{3x}(e^x-3)}{(e^x-2)^2} נקבע לפי ex−3e^x-3 בלבד.

- x<ln⁡3x<\ln3, x≠ln⁡2x\ne\ln2: f′(x)<0f'(x)<0 - יורדת.

- x>ln⁡3x>\ln3: f′(x)>0f'(x)>0 - עולה.

ירידה: x<ln⁡2x<\ln2 וגם ln⁡2<x<ln⁡3\ln2<x<\ln3. עלייה: x>ln⁡3x>\ln3.

טעות נפוצה: לאחד את שני תחומי הירידה לתחום אחד x<ln⁡3x<\ln3, למרות ש-x=ln⁡2x=\ln2 אינו בתחום ההגדרה.

סעיף ד(2)

תשובה:

משמאל לאסימפטוטה: יורדת מ-0 (כש-x→−∞x\to-\infty) דרך (0,−1)(0,-1) ל-−∞-\infty; מימין: יורדת מ-+∞+\infty למינימום (ln⁡3,27)(\ln3,27) ועולה

•אסימפטוטה אנכית x=ln⁡2x=\ln2.

•כאשר x→−∞x\to-\infty: e3x→0e^{3x}\to0 והמכנה שואף ל-−2-2, ולכן f(x)→0f(x)\to0 מלמטה.

•משמאל לאסימפטוטה f<0f<0, יורדת, ועוברת דרך (0,−1)(0,-1).

•מימין לאסימפטוטה f>0f>0; יורדת עד מינימום ב-x=ln⁡3x=\ln3 ואז עולה: f(ln⁡3)=273−2=27f(\ln3)=\frac{27}{3-2}=27.

(0,-1)(ln3,27)

טעות נפוצה: לסמן את נקודת המינימום ב-(ln⁡3,0)(\ln3,0) - B היא נקודה על גרף הנגזרת; על גרף ff הנקודה המתאימה היא (ln⁡3,27)(\ln3,27).

סעיף ה

תשובה:

5

מימין ל-B (x=ln⁡3x=\ln3) גרף הנגזרת מעל ציר ה-x, ולכן:

S=∫ln⁡3ln⁡4f′(x) dx=f(ln⁡4)−f(ln⁡3)S=\int_{\ln3}^{\ln4}f'(x)\,dx=f(\ln4)-f(\ln3)
f(ln⁡4)=e3ln⁡4eln⁡4−2=644−2=32,f(ln⁡3)=27f(\ln4)=\frac{e^{3\ln4}}{e^{\ln4}-2}=\frac{64}{4-2}=32,\qquad f(\ln3)=27
S=32−27=5S=32-27=5

טעות נפוצה: להציב את הגבולות בנגזרת f′f' במקום בפונקציה ff - האינטגרל של f′f' הוא ff.

שאלה 5 · חקירת פונקציה עם במונה ו- במכנה, וגרף הנגזרת

נתונה הפונקציה f(x)f(x) ופונקציית הנגזרת שלה f′(x)f'(x) המוגדרות בתחום x>0x>0. בסרטוט שלפניכם מתואר גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). כל נקודות הקיצון ונקודות החיתוך עם ציר ה-xx של גרף הנגזרת f′(x)f'(x) מופיעות בסרטוט.

לפניכם שני היגדים I-II.

א.

קבעו עבור כל היגד אם הוא נכון או לא נכון. נמקו את קביעותיכם.

I. לפונקציה f′(x)f'(x) יש בדיוק שתי נקודות קיצון.

II. שיעור ה-xx של נקודת המקסימום של f(x)f(x) קטן משיעור ה-xx של נקודת המינימום שלה.

נתון כי f(x)=27(ln⁡x)2x3f(x)=\frac{27(\ln x)^2}{x^3}.

ב(1).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים (אם יש כאלה).

ב(2).

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ב(3).

מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x).

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה g(x)=f(x−2)g(x)=f(x-2).

ד(1).

מהו תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x)?

ד(2).

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגן.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

I נכון, II לא נכון

היגד I: הגרף שבסרטוט הוא גרף f′f'. יש לו נקודת מקסימום אחת ונקודת מינימום אחת, ונתון שכל נקודות הקיצון מופיעות בסרטוט. לכן ל-f′f' יש בדיוק שתי נקודות קיצון - ההיגד נכון.

היגד II: נקודות הקיצון של ff הן נקודות החיתוך של גרף f′f' עם ציר ה-xx שבהן מתחלף הסימן.

בחיתוך השמאלי f′f' עוברת משלילית לחיובית: ff יורדת ואז עולה - מינימום.

בחיתוך הימני f′f' עוברת מחיובית לשלילית: ff עולה ואז יורדת - מקסימום.

המינימום משמאל למקסימום, כלומר שיעור ה-xx של המקסימום גדול יותר - ההיגד לא נכון.

טעות נפוצה: לזהות את השיא של גרף f′f' כנקודת המקסימום של ff - בשיא של f′f' הפונקציה ff רק עולה הכי מהר.

סעיף ב(1)

תשובה:

(1,0)(1,0); אין חיתוך עם ציר ה-yy

x=0x=0 אינו בתחום ההגדרה, ולכן אין חיתוך עם ציר ה-yy.

חיתוך עם ציר ה-xx: 27(ln⁡x)2=027(\ln x)^2=0, כלומר ln⁡x=0\ln x=0 ו-x=1x=1.

נקודת החיתוך: (1,0)(1,0).

טעות נפוצה: לחפש חיתוך עם ציר ה-yy על ידי הצבת x=0x=0 - ln⁡0\ln0 אינו מוגדר.

סעיף ב(2)

תשובה:

min⁡(1,0)\min(1,0), max⁡(e23,12e2)≈max⁡(1.95, 1.62)\max\left(e^{\frac23},\frac{12}{e^2}\right)\approx\max(1.95,\,1.62)

גוזרים לפי כלל המנה; נגזרת המונה היא 54ln⁡x⋅1x54\ln x\cdot\frac1x (כלל השרשרת):

f′(x)=54ln⁡x⋅1x⋅x3−27(ln⁡x)2⋅3x2x6=27x2ln⁡x(2−3ln⁡x)x6=27ln⁡x(2−3ln⁡x)x4f'(x)=\frac{54\ln x\cdot\frac1x\cdot x^3-27(\ln x)^2\cdot3x^2}{x^6}=\frac{27x^2\ln x\left(2-3\ln x\right)}{x^6}=\frac{27\ln x\left(2-3\ln x\right)}{x^4}

f′(x)=0f'(x)=0 כאשר ln⁡x=0\ln x=0 (x=1x=1) או ln⁡x=23\ln x=\frac23 (x=e23≈1.95x=e^{\frac23}\approx1.95).

סימן f′f' (המכנה חיובי):

0<x<10<x<1: ln⁡x<0\ln x<0, 2−3ln⁡x>02-3\ln x>0, ולכן f′<0f'<0.

1<x<e231<x<e^{\frac23}: שני הגורמים חיוביים, f′>0f'>0.

x>e23x>e^{\frac23}: 2−3ln⁡x<02-3\ln x<0, ולכן f′<0f'<0.

ב-x=1x=1 מינימום, f(1)=0f(1)=0. ב-x=e23x=e^{\frac23} מקסימום:

f(e23)=27⋅49(e23)3=12e2≈1.62f\left(e^{\frac23}\right)=\frac{27\cdot\frac49}{\left(e^{\frac23}\right)^3}=\frac{12}{e^2}\approx1.62

טעות נפוצה: לחשב (e23)3=e29\left(e^{\frac23}\right)^3=e^{\frac{2}{9}} במקום e2e^{2} - בחזקה של חזקה כופלים את המעריכים.

סעיף ב(3)

תשובה:

עלייה: 1<x<e231<x<e^{\frac23}; ירידה: 0<x<10<x<1, x>e23x>e^{\frac23}

מטבלת הסימנים בסעיף ב(2):

עלייה (f′>0f'>0): 1<x<e231<x<e^{\frac23}.

ירידה (f′<0f'<0): 0<x<10<x<1 ו-x>e23x>e^{\frac23}.

טעות נפוצה: לכלול בתחום הירידה ערכים שליליים של xx - התחום מתחיל ב-0.

סעיף ג

תשובה:

סקיצה: יורדת מ-+∞+\infty ליד ציר ה-yy אל המינימום (1,0)(1,0), עולה עד המקסימום (e23,12e2)\left(e^{\frac23},\frac{12}{e^2}\right), ויורדת לכיוון ציר ה-xx בלי לחצות אותו

כאשר x→0+x\to0^+: המונה 27(ln⁡x)2→∞27(\ln x)^2\to\infty והמכנה x3→0+x^3\to0^+, ולכן f(x)→∞f(x)\to\infty (ציר ה-yy אסימפטוטה אנכית).

כאשר x→∞x\to\infty: x3x^3 גדל מהר יותר מ-(ln⁡x)2(\ln x)^2, ולכן f(x)→0f(x)\to0 (y=0y=0 אסימפטוטה אופקית).

f(x)≥0f(x)\ge0 לכל xx, כך שהגרף נוגע בציר ה-xx ב-(1,0)(1,0) ולא חוצה אותו.

מחברים: יורדת מ-+∞+\infty אל (1,0)(1,0), עולה עד (1.95, 1.62)(1.95,\,1.62), ויורדת לאט לכיוון ציר ה-xx.

טעות נפוצה: לצייר את הגרף מתחת לציר ה-xx בתחום 0<x<10<x<1 כי שם ln⁡x<0\ln x<0 - הלוגריתם מופיע בריבוע.

סעיף ד(1)

תשובה:

x>2x>2

הקלט של ff הוא x−2x-2, והוא חייב להיות חיובי:

x−2>0⇒x>2x-2>0\quad\Rightarrow\quad x>2

טעות נפוצה: לענות x>−2x>-2 - הביטוי x−2x-2 מזיז את הגרף ימינה.

סעיף ד(2)

תשובה:

min⁡(3,0)\min(3,0), max⁡(e23+2,12e2)\max\left(e^{\frac23}+2,\frac{12}{e^2}\right)

גרף gg הוא גרף ff מוזז 2 יחידות ימינה: שיעורי ה-xx גדלים ב-2, שיעורי ה-yy וסוג הקיצון נשמרים.

min⁡(1+2, 0)=min⁡(3,0),max⁡(e23+2, 12e2)\min(1+2,\,0)=\min(3,0),\qquad\max\left(e^{\frac23}+2,\ \frac{12}{e^2}\right)

טעות נפוצה: להוסיף 2 גם לשיעור ה-yy - הזזה אופקית לא משנה את הגובה של הנקודות.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.