דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 472 - מתכונת 6 ברמת בגרות

4 יח"ל · שאלון 035472 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 472 (4 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · סדרה הנדסית וסדרה חשבונית: יחס בין איברים וסכומים

נתונה סדרה הנדסית A שמנת שלה היא qq, ובה 12 איברים. האיבר השביעי בסדרה הוא פי 16 מן האיבר השלישי בסדרה.

א.

מצאו את שני הערכים של qq.

נתון כי סכום שני האיברים האמצעיים בסדרה A הוא 288, וכי כל איבריה הם חיוביים.

ב.

מצאו את האיבר הראשון בסדרה.

נתונה סדרה חשבונית B. סכום הסדרה A גדול פי 15 מסכום הסדרה B.

ג.

מצאו את סכום הסדרה B.

בסדרה B יש 14 איברים. נתון כי האיבר השני בסדרה B גדול פי 14 מן ההפרש שלה.

ד.

מצאו את הפרש הסדרה B.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

q=±2q=\pm2

לפי האיבר הכללי an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}:

a7=16a3⇒a1q6=16a1q2a_7=16a_3\quad\Rightarrow\quad a_1q^6=16a_1q^2

מחלקים ב-a1q2a_1q^2 (שונה מ-0 בסדרה הנדסית):

q4=16⇒q=2 או q=−2q^4=16\quad\Rightarrow\quad q=2\ \text{או}\ q=-2

טעות נפוצה: להוציא שורש ריבועי במקום שורש רביעי ולקבל q=±4q=\pm4. בודקים: 44=256≠164^4=256\ne16.

סעיף ב

תשובה:

a1=3a_1=3

כל האיברים חיוביים, ולכן q=2q=2 (במנה q=−2q=-2 האיברים מחליפים סימן).

בסדרה 12 איברים, ולכן שני האמצעיים הם a6a_6 ו-a7a_7 (5 איברים לפניהם ו-5 אחריהם).

a6+a7=a1q5+a1q6=a1(32+64)=96a1=288a_6+a_7=a_1q^5+a_1q^6=a_1(32+64)=96a_1=288
a1=3a_1=3

טעות נפוצה: לכתוב a6=a1q6a_6=a_1q^6 ולקבל a1(64+128)=288a_1(64+128)=288, כלומר a1=1.5a_1=1.5.

סעיף ג

תשובה:

SB=819S_B=819

סכום כל 12 האיברים של A:

S12=a1(q12−1)q−1=3(212−1)2−1=3⋅4095=12,285S_{12}=\frac{a_1(q^{12}-1)}{q-1}=\frac{3(2^{12}-1)}{2-1}=3\cdot4095=12{,}285

סכום A גדול פי 15 מסכום B:

SB=12,28515=819S_B=\frac{12{,}285}{15}=819

טעות נפוצה: לכפול ב-15 במקום לחלק - "A גדול פי 15 מ-B" פירושו SA=15SBS_A=15S_B.

סעיף ד

תשובה:

d=3d=3

מבטאים את האיבר הראשון באמצעות ההפרש:

b2=14d⇒b1+d=14d⇒b1=13db_2=14d\quad\Rightarrow\quad b_1+d=14d\quad\Rightarrow\quad b_1=13d

נוסחת הסכום של 14 איברים, ומשווים לסכום מסעיף ג:

S14=142(2⋅13d+13d)=7⋅39d=273d=819S_{14}=\frac{14}{2}\left(2\cdot13d+13d\right)=7\cdot39d=273d=819
d=3d=3

טעות נפוצה: להציב (n−1)d=14d(n-1)d=14d במקום 13d13d בנוסחת הסכום.

שאלה 2 · וקטורים בפירמידה שבסיסה מלבן: גובה ונפח

בסרטוט שלפניכם פירמידה SABCDSABCD. הבסיס ABCDABCD הוא מלבן שבו AB=6AB=6 ו-AD=4AD=4. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline v, AS→=w‾\overrightarrow{AS}=\underline w.

ABCDS
א.

הביעו באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w, אם יש צורך, את הווקטור SC→\overrightarrow{SC}.

נתון: SC→⋅DC→=0\overrightarrow{SC}\cdot\overrightarrow{DC}=0.

ב.

מצאו את הערך של w‾⋅u‾\underline w\cdot\underline u.

נתון: w‾⋅v‾=0\underline w\cdot\underline v=0, ∣SB→∣=8|\overrightarrow{SB}|=8.

ג.

מצאו את הערך של ∣w‾∣|\underline w|.

ד(1).

הוכיחו כי SBSB מאונך ל-BABA ול-BCBC.

ד(2).

מצאו את נפח הפירמידה SABCDSABCD.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

SC→=u‾+v‾−w‾\overrightarrow{SC}=\underline u+\underline v-\underline w

הולכים מ-SS ל-AA ומשם ל-CC.

SA→=−w‾\overrightarrow{SA}=-\underline w, ו-AC→=AB→+BC→=u‾+v‾\overrightarrow{AC}=\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}=\underline u+\underline v (במלבן BC→=AD→\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AD}).

SC→=SA→+AC→=−w‾+u‾+v‾=u‾+v‾−w‾\overrightarrow{SC}=\overrightarrow{SA}+\overrightarrow{AC}=-\underline w+\underline u+\underline v=\underline u+\underline v-\underline w

טעות נפוצה: לכתוב SA→=w‾\overrightarrow{SA}=\underline w - הווקטור w‾\underline w יוצא מ-AA אל SS, והדרך מ-SS אל AA היא −w‾-\underline w.

סעיף ב

תשובה:

w‾⋅u‾=36\underline w\cdot\underline u=36

במלבן DC→=AB→=u‾\overrightarrow{DC}=\overrightarrow{AB}=\underline u. מציבים את סעיף א:

(u‾+v‾−w‾)⋅u‾=0⇒u‾2+u‾⋅v‾−w‾⋅u‾=0(\underline u+\underline v-\underline w)\cdot\underline u=0\quad\Rightarrow\quad\underline u^2+\underline u\cdot\underline v-\underline w\cdot\underline u=0

u‾2=AB2=36\underline u^2=AB^2=36, והבסיס מלבן ולכן u‾⋅v‾=0\underline u\cdot\underline v=0:

36+0−w‾⋅u‾=0⇒w‾⋅u‾=3636+0-\underline w\cdot\underline u=0\quad\Rightarrow\quad\underline w\cdot\underline u=36

טעות נפוצה: להשמיט את u‾⋅v‾\underline u\cdot\underline v בלי נימוק, או להציב u‾2=6\underline u^2=6 במקום 36.

סעיף ג

תשובה:

∣w‾∣=10|\underline w|=10

SB→=SA→+AB→=u‾−w‾\overrightarrow{SB}=\overrightarrow{SA}+\overrightarrow{AB}=\underline u-\underline w

מעלים בריבוע סקלרי:

∣SB→∣2=u‾2−2u‾⋅w‾+w‾2=36−2⋅36+∣w‾∣2=∣w‾∣2−36|\overrightarrow{SB}|^2=\underline u^2-2\underline u\cdot\underline w+\underline w^2=36-2\cdot36+|\underline w|^2=|\underline w|^2-36
64=∣w‾∣2−36⇒∣w‾∣2=100⇒∣w‾∣=1064=|\underline w|^2-36\quad\Rightarrow\quad|\underline w|^2=100\quad\Rightarrow\quad|\underline w|=10

טעות נפוצה: לכתוב ∣SB→∣2=u‾2+w‾2|\overrightarrow{SB}|^2=\underline u^2+\underline w^2 בלי האיבר המעורב, ולקבל ∣w‾∣=28|\underline w|=\sqrt{28}.

סעיף ד(1)

תשובה:

הוכחה: SB→⋅u‾=0\overrightarrow{SB}\cdot\underline u=0, SB→⋅v‾=0\overrightarrow{SB}\cdot\underline v=0

BA→=−u‾\overrightarrow{BA}=-\underline u ו-BC→=v‾\overrightarrow{BC}=\underline v. מספיק להראות ש-SB→\overrightarrow{SB} מאונך ל-u‾\underline u ול-v‾\underline v:

SB→⋅u‾=(u‾−w‾)⋅u‾=u‾2−w‾⋅u‾=36−36=0\overrightarrow{SB}\cdot\underline u=(\underline u-\underline w)\cdot\underline u=\underline u^2-\underline w\cdot\underline u=36-36=0
SB→⋅v‾=(u‾−w‾)⋅v‾=u‾⋅v‾−w‾⋅v‾=0−0=0\overrightarrow{SB}\cdot\underline v=(\underline u-\underline w)\cdot\underline v=\underline u\cdot\underline v-\underline w\cdot\underline v=0-0=0

לכן SB⊥BASB\perp BA ו-SB⊥BCSB\perp BC.

טעות נפוצה: להוכיח רק ניצבות אחת. כדי להסיק ש-SBSB הוא גובה צריך ניצבות לשני ישרים נחתכים בבסיס.

סעיף ד(2)

תשובה:

V=64V=64

SBSB מאונך לשני ישרים נחתכים במישור הבסיס (BABA ו-BCBC), ולכן הוא מאונך לבסיס והוא גובה הפירמידה: h=∣SB→∣=8h=|\overrightarrow{SB}|=8.

שטח הבסיס: 6⋅4=246\cdot4=24.

V=13⋅24⋅8=64V=\frac13\cdot24\cdot8=64

טעות נפוצה: לקחת כגובה את ∣w‾∣=10|\underline w|=10, או לשכוח את 13\frac13 בנוסחת נפח הפירמידה.

שאלה 3 · גדילה ודעיכה: צבאים בשתי שמורות

בשמורה A חיים צבאים. מתחילת שנת 2008 מספר הצבאים בשמורה זו קטן בכל שנה באחוז קבוע.

א.

האם מספר הצבאים שנעלמו מהשמורה בין תחילת 2008 לתחילת 2009 גדול, קטן או שווה למספר הצבאים שנעלמו בין תחילת 2009 לתחילת 2010? נמקו את תשובתכם.

בתחילת שנת 2008 היו 64,000 צבאים בשמורה A, ומספרם קטן ב-4% בכל שנה. גם בשמורה B חיים צבאים, ומספרם קטן בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 2008 היו 82,500 צבאים בשמורה B. בתחילת שנת 2016 מספר הצבאים בשמורה A היה שווה למספר הצבאים בשמורה B.

ב.

מצאו בכמה אחוזים קטן מספר הצבאים בשמורה B בכל שנה.

ג.

מצאו כעבור כמה זמן מתחילת שנת 2008 היו בשמורה B 40,000 צבאים.

מתחילת שנת 2020, בעקבות הרחבת שמורה A, גדל מספר הצבאים בה ב-3% בכל שנה.

ד.

מצאו כעבור כמה זמן מתחילת שנת 2020 גדל מספר הצבאים בשמורה A ב-25% ממספרם בתחילת שנת 2020.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

גדול: בשנה הראשונה נעלמו יותר צבאים

נסמן ב-M0M_0 את מספר הצבאים בתחילת 2008 וב-qq את המנה (0<q<10<q<1).

בשנה הראשונה נעלמו M0−M0q=M0(1−q),בשנה השנייה M0q−M0q2=M0q(1−q)\text{בשנה הראשונה נעלמו }M_0-M_0q=M_0(1-q),\qquad\text{בשנה השנייה }M_0q-M_0q^2=M_0q(1-q)

המספר בשנה השנייה הוא המספר בשנה הראשונה כפול q<1q<1, ולכן בשנה הראשונה נעלמו יותר צבאים.

אותו אחוז נלקח בכל שנה מכמות קטנה יותר.

טעות נפוצה: לענות "שווה, כי האחוז קבוע".

סעיף ב

תשובה:

7%

מ-2008 עד 2016 עברו 8 שנים. בשמורה A המנה היא 0.960.96:

MA(8)=64,000⋅0.968≈46,169M_A(8)=64{,}000\cdot0.96^8\approx46{,}169

בשמורה B, עם מנה qq, בתחילת 2016 יש אותו מספר:

82,500⋅q8=64,000⋅0.968⇒q8≈46,16982,500≈0.559682{,}500\cdot q^8=64{,}000\cdot0.96^8\quad\Rightarrow\quad q^8\approx\frac{46{,}169}{82{,}500}\approx0.5596
q=0.55968≈0.93q=\sqrt[8]{0.5596}\approx0.93

מספר הצבאים בשמורה B קטן ב-7% בכל שנה.

טעות נפוצה: להעלות בחזקת 10 (כמו "עשור") במקום 8 - צריך לספור בדיוק את מספר השנים בין התאריכים.

סעיף ג

תשובה:

10 שנים בקירוב

82,500⋅0.93t=40,000⇒0.93t=40,00082,500≈0.484882{,}500\cdot0.93^t=40{,}000\quad\Rightarrow\quad0.93^t=\frac{40{,}000}{82{,}500}\approx0.4848
t=log⁡0.4848log⁡0.93≈−0.3144−0.0315≈9.98t=\frac{\log0.4848}{\log0.93}\approx\frac{-0.3144}{-0.0315}\approx9.98

כעבור כ-10 שנים (בתחילת 2018 בקירוב).

טעות נפוצה: לפתור 82,500⋅0.07t=40,00082{,}500\cdot0.07^t=40{,}000 - המנה היא 0.93 (מה שנשאר), לא 0.07 (מה שיורד).

סעיף ד

תשובה:

7.55 שנים בקירוב

נסמן ב-MM את מספר הצבאים בשמורה A בתחילת 2020. גידול של 3%: מנה 1.031.03. גידול ב-25% פירושו 1.25M1.25M:

M⋅1.03t=1.25M⇒1.03t=1.25M\cdot1.03^t=1.25M\quad\Rightarrow\quad1.03^t=1.25
t=log⁡1.25log⁡1.03≈7.55t=\frac{\log1.25}{\log1.03}\approx7.55

כעבור כ-7.55 שנים.

טעות נפוצה: לכתוב 1.03t=0.251.03^t=0.25, או לחשב את MM בלי צורך.

שאלה 4 · חקירת פולינום ב-ln x ושטח מתחת לגרף הנגזרת

נתונה הפונקציה: f(x)=(ln⁡x)3−6(ln⁡x)2f(x)=(\ln x)^3-6(\ln x)^2.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה-xx.

ג.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה(1).

רשמו את תחומי החיוביות והשליליות של פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x).

ה(2).

מצאו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x), על ידי הישר x=1ex=\frac1e, על ידי הישר x=e2x=e^2 ועל ידי ציר ה-xx.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x>0x>0

ln⁡x\ln x מוגדר רק עבור x>0x>0, והפונקציה בנויה כולה ממנו. תחום ההגדרה: x>0x>0.

טעות נפוצה: לחשוב שבגלל החזקה הזוגית (ln⁡x)2(\ln x)^2 הפונקציה מוגדרת גם לערכים שליליים. הלוגריתם עצמו לא מוגדר שם.

סעיף ב

תשובה:

(1,0)(1,0), (e6,0)(e^6,0)

(ln⁡x)2(ln⁡x−6)=0(\ln x)^2(\ln x-6)=0

ln⁡x=0⇒x=1\ln x=0\Rightarrow x=1; ln⁡x=6⇒x=e6\ln x=6\Rightarrow x=e^6. הנקודות (1,0)(1,0) ו-(e6,0)(e^6,0).

טעות נפוצה: לכתוב x=6x=6 במקום x=e6x=e^6 - הפתרון של ln⁡x=6\ln x=6 הוא x=e6x=e^6.

סעיף ג

תשובה:

max⁡(1,0)\max(1,0), min⁡(e4,−32)\min(e^4,-32)

f′(x)=3(ln⁡x)2x−12ln⁡xx=3ln⁡x(ln⁡x−4)xf'(x)=\frac{3(\ln x)^2}{x}-\frac{12\ln x}{x}=\frac{3\ln x(\ln x-4)}{x}

f′(x)=0f'(x)=0: ln⁡x=0⇒x=1\ln x=0\Rightarrow x=1, או ln⁡x=4⇒x=e4\ln x=4\Rightarrow x=e^4.

x>0x>0, ולכן הסימן לפי ln⁡x(ln⁡x−4)\ln x(\ln x-4):

- 0<x<10<x<1: שני הגורמים שליליים - f′>0f'>0, עולה.

- 1<x<e41<x<e^4: ln⁡x>0\ln x>0, ln⁡x−4<0\ln x-4<0 - f′<0f'<0, יורדת.

- x>e4x>e^4: f′>0f'>0, עולה.

מקסימום (1,0)(1,0), ומינימום:

f(e4)=43−6⋅42=64−96=−32f(e^4)=4^3-6\cdot4^2=64-96=-32

טעות נפוצה: להציב ln⁡x=4\ln x=4 ולשכוח לרבע אותו באיבר השני: 43−6⋅4=404^3-6\cdot4=40 במקום 64−96=−3264-96=-32 - ואז "המינימום" יוצא מעל המקסימום.

סעיף ד

תשובה:

עולה מ-−∞-\infty ליד x=0x=0 למקסימום (1,0)(1,0), יורד למינימום (e4,−32)(e^4,-32) ועולה דרך (e6,0)(e^6,0)

כאשר x→0+x\to0^+, ln⁡x→−∞\ln x\to-\infty, ושני האיברים שואפים ל-−∞-\infty, ולכן f→−∞f\to-\infty.

הגרף עולה עד (1,0)(1,0) - נוגע בציר ה-xx, יורד עד (e4,−32)(e^4,-32), עולה וחותך את ציר ה-xx ב-(e6,0)(e^6,0).

טעות נפוצה: לחשוב שליד x=0x=0 הגרף שואף ל-+∞+\infty כי (ln⁡x)2(\ln x)^2 חיובי. האיבר −6(ln⁡x)2-6(\ln x)^2 שלילי, וגם (ln⁡x)3(\ln x)^3 שלילי.

סעיף ה(1)

תשובה:

חיובית: 0<x<10<x<1, x>e4x>e^4; שלילית: 1<x<e41<x<e^4

f′f' חיובית היכן ש-ff עולה, ושלילית היכן ש-ff יורדת. מסעיף ג:

חיובית עבור 0<x<10<x<1 ו-x>e4x>e^4; שלילית עבור 1<x<e41<x<e^4.

טעות נפוצה: להשתמש בנקודות החיתוך של ff (11 ו-e6e^6) כגבולות התחומים. הסימן של f′f' מתחלף בנקודות הקיצון.

סעיף ה(2)

תשובה:

23

f′f' מחליפה סימן ב-x=1x=1, ולכן מפצלים. על [1,e2][1,e^2] היא שלילית, כי e2<e4e^2<e^4.

ff קדומה של f′f': f(1)=0f(1)=0, f(1e)=−1−6=−7f\left(\frac1e\right)=-1-6=-7, f(e2)=8−24=−16f(e^2)=8-24=-16.

S1=∫1e1f′(x)dx=f(1)−f(1e)=7S_1=\int_{\frac1e}^1f'(x)dx=f(1)-f\left(\tfrac1e\right)=7
S2=−∫1e2f′(x)dx=f(1)−f(e2)=16S_2=-\int_1^{e^2}f'(x)dx=f(1)-f(e^2)=16
S=7+16=23S=7+16=23

טעות נפוצה: לחשב f(e2)−f(1e)=−16+7=−9f(e^2)-f(\frac1e)=-16+7=-9 באינטגרל אחד - החלקים מעל ומתחת לציר מתקזזים.

שאלה 5 · חקירת מכפלה של פולינום ו-ln x, ומתיחה ושיקוף של הגרף

נתונה הפונקציה f(x)=x2⋅(3−2ln⁡x)f(x)=x^2\cdot(3-2\ln x).

לפניכם ארבעה גרפים I-IV:

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
א.

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים (אם יש כאלה).

ג.

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

ד.

קבעו איזה מן הגרפים I-IV מתאר את הפונקציה f(x)f(x). נמקו את קביעתכם.

נתונה הפונקציה g(x)=a⋅f(x)g(x)=a\cdot f(x). aa הוא פרמטר שונה מ-0. הפונקציות g(x)g(x) ו-f(x)f(x) מוגדרות באותו התחום. נתון כי שיעור ה-y של נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x) הוא −0.4⋅e2-0.4\cdot e^2.

ה(1).

מצאו את הערך של aa.

ה(2).

מהו סוג נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x)? נמקו את תשובתכם.

ה(3).

קבעו איזה מן הגרפים I-IV מתאר את הפונקציה g(x)g(x). נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

x>0x>0

ln⁡x\ln x מוגדר רק עבור x>0x>0. לכן תחום ההגדרה: x>0x>0.

טעות נפוצה: לכתוב "כל xx" כי x2x^2 מוגדר תמיד - הגורם ln⁡x\ln x הוא שקובע את התחום.

סעיף ב

תשובה:

(e1.5,0)(e^{1.5},0)

חיתוך עם ציר ה-y: x=0x=0 אינו בתחום, ולכן אין.

חיתוך עם ציר ה-x: בתחום x>0x>0, x2≠0x^2\ne0, ולכן:

3−2ln⁡x=0⇒ln⁡x=1.5⇒x=e1.53-2\ln x=0\quad\Rightarrow\quad\ln x=1.5\quad\Rightarrow\quad x=e^{1.5}

נקודת החיתוך: (e1.5,0)(e^{1.5},0).

טעות נפוצה: לפתור ln⁡x=23\ln x=\frac23 (להפוך את השבר) במקום ln⁡x=32\ln x=\frac32.

סעיף ג

תשובה:

max⁡(e, e2)\max(e,\,e^2)

נגזרת של מכפלה:

f′(x)=2x(3−2ln⁡x)+x2⋅(−2x)=6x−4xln⁡x−2x=4x(1−ln⁡x)f'(x)=2x(3-2\ln x)+x^2\cdot\left(-\frac2x\right)=6x-4x\ln x-2x=4x(1-\ln x)

f′(x)=0f'(x)=0: x>0x>0, ולכן ln⁡x=1\ln x=1, כלומר x=ex=e.

סימן הנגזרת לפי 1−ln⁡x1-\ln x: חיובי עבור 0<x<e0<x<e (עולה), שלילי עבור x>ex>e (יורדת). לכן זו נקודת מקסימום.

f(e)=e2⋅(3−2ln⁡e)=e2⋅(3−2)=e2f(e)=e^2\cdot(3-2\ln e)=e^2\cdot(3-2)=e^2

נקודת מקסימום: (e, e2)(e,\,e^2).

טעות נפוצה: לגזור את −2ln⁡x-2\ln x ל-−12x-\frac1{2x}; הנגזרת היא −2x-\frac2x.

סעיף ד

תשובה:

גרף III

מה שמצאנו: תחום x>0x>0 (הגרף מתחיל בראשית ולא ממשיך שמאלה), נקודת קיצון אחת שהיא מקסימום עם ערך חיובי (e2e^2), וחיתוך אחד עם ציר ה-x מימין למקסימום (x=e1.5x=e^{1.5}).

•גרף I: ממשיך גם לערכים שליליים של xx וחוצה את ציר ה-x פעמיים.

•גרף II: יש לו מינימום.

•גרף IV: יש לו מינימום, והוא כולו מעל ציר ה-x.

•גרף III: מתחיל בראשית, עולה למקסימום חיובי, יורד וחוצה את ציר ה-x - מתאים.

התשובה: גרף III.

טעות נפוצה: לבחור את גרף I כי "יש לו מקסימום" - הוא מוגדר גם עבור x≤0x\le0, בניגוד לתחום.

סעיף ה(1)

תשובה:

a=−0.4a=-0.4

g′(x)=a⋅f′(x)g'(x)=a\cdot f'(x), ולכן הקיצון של gg באותו x=ex=e, וערכו:

g(e)=a⋅f(e)=a⋅e2g(e)=a\cdot f(e)=a\cdot e^2
a⋅e2=−0.4e2⇒a=−0.4a\cdot e^2=-0.4e^2\quad\Rightarrow\quad a=-0.4

טעות נפוצה: לחלק −0.4e2-0.4e^2 ב-ee (שיעור ה-x) במקום ב-e2e^2 (שיעור ה-y של הקיצון של ff).

סעיף ה(2)

תשובה:

מינימום

a=−0.4<0a=-0.4<0, ולכן סימן g′=a⋅f′g'=a\cdot f' הפוך לסימן f′f': gg יורדת לפני x=ex=e ועולה אחריה. זו נקודת מינימום.

(גרפית: שיקוף של גרף ff ביחס לציר ה-x, עם כיווץ אנכי פי 0.4.)

טעות נפוצה: לקבוע את הסוג לפי סימן ערך הקיצון ("−0.4e2-0.4e^2 שלילי, אז מינימום") - הנימוק הנכון הוא היפוך סימן הנגזרת.

סעיף ה(3)

תשובה:

גרף II

gg מוגדרת עבור x>0x>0, יש לה מינימום אחד עם ערך שלילי (−0.4e2-0.4e^2), והיא מתאפסת רק ב-x=e1.5x=e^{1.5}, מימין למינימום.

•גרף II: מתחיל בראשית, יורד למינימום שלילי, עולה וחוצה את ציר ה-x - מתאים.

•גרף IV: גם לו מינימום, אבל הוא מעל ציר ה-x ואינו מתאפס.

•גרפים I ו-III: יש להם מקסימום.

התשובה: גרף II.

טעות נפוצה: לבחור את גרף IV כי "יש לו מינימום", בלי לבדוק שערך המינימום של gg שלילי.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.